האו"ם מצטרף ל-BDS: יקים "רשימה שחורה" של חברות הפועלת ביו"ש ובמזרח ירושלים

החלטת הגינוי לישראל שהתקבלה ביום שישי שעבר במועצת הביטחון של האו"ם מיקדה אליה את מרב תשומת הלב בשבוע האחרון. אך מתברר כי באותו יום ממש, תחת ערפל הגינוי במועצת הביטחון, קיבל גוף אחר של האו"ם, העצרת הכללית, החלטה חריפה אף יותר – מבית היוצר של פעילי ה־BDS, תנועת החרם הרואה בישראל כולה מדינה לא לגיטימית.

העצרת הכללית של האו"ם אישרה ביום שישי שעבר החלטה (סעיפים 85-87) להקצות סכום של למעלה מ-138 אלף דולר לצורך יצירת מאגר של חברות המקיימות קשרים עסקיים, במישרין או בעקיפין, עם יישובים ישראליים ב"שטחים הפלסטיניים הכבושים, כולל במזרח ירושלים". בקשתו של הנציג הישראלי בעצרת הכללית לבטל את ההחלטה נדחתה ברוב של 148 מדינות נגד 7 (ישראל, ארה"ב, אוסטרליה, קנדה, גואטמלה, איי מרשל ופלאו). שש מדינות נמנעו.

ההחלטה להכניס עסקים המקיימים קשרים עם יישובים מעבר לקו הירוק ל"רשימה שחורה", מהווה למעשה אימוץ של החלטה דומה שקיבלה מועצת זכויות האדם של האו"ם במרץ האחרון. החלטת מועצת זכויות האדם לא הייתה מפתיעה, נוכח העובדה שמדובר בגוף הבינלאומי העוין ביותר כיום לישראל. אפילו ריצ'ארד פאלק, בכיר האו"ם לשעבר שכתב ספר על "השואה הפלסטינית", טען כי המועצה היושבת בז'נבה מוטה נגד ישראל.

תנועת החרם נגד ישראל (BDS) לקחה קרדיט על החלטת מועצת זכויות האדם, שאומצה כאמור בשבוע שעבר על ידי חברי העצרת הכללית. "ההחלטה להקים את המאגר", אמרה רייה חסאן, הממונה על אזור אירופה בתנועת החרם, "מהווה תמיכה בעמדת ה־BDS שלפיה חברות מסחריות חייבות להיות אחראיות לשיתוף הפעולה שלהן עם ישראל, בהפרת זכויות האדם של הפלסטינים והחוק הבינלאומי".

תנועת ה־BDS, העומדת כאמור מאחורי החלטת האו"ם האחרונה, איננה נאבקת רק נגד "הכיבוש" בשטחי יהודה ושומרון אלא מעוניינת בחיסולה של מדינת ישראל. מייסדה, עומר ברגותי, הבהיר בעבר כי "אין פלסטיני שיסכים להכיר במדינה יהודית בפלסטין". ברגותי, שגדל ביפו ולמד באוניברסיטת תל אביב, הוסיף כי תנועת ה־BDS תומכת ב"סיום האפרטהייד בתוך מדינת ישראל נגד אזרחיה הפלסטינים, ובזכות השיבה" של הפליטים הפלסטינים לתחומי מדינת ישראל. בשנה האחרונה הוטל על ברגותי צו איסור יציאה ממדינת ישראל.

איום על רוב החברות הגדולות בישראל

לפי נוסח ההחלטה שהתקבלה בעצרת הכללית, הסכום שהוקצב מיועד עבור נציג מיוחד של האו"ם, שיגבש את רשימת החברות המקיימות עסקים מעבר לקו הירוק "לאורך תקופה של שמונה חודשים". בסיום התהליך הוא יגיש דו"ח בנושא ויציג אותו בפני מועצת זכויות האדם של האו"ם במהלך מרץ 2017. בחשבון פשוט עולה כי תהליך איסוף הנתונים והרכבת "הרשימה השחורה" יצא לדרך כבר ביולי האחרון, בהתאם לשמונת החודשים שהוקצבו לשם כך. למעשה, ההחלטה משבוע שעבר מעניקה תוקף חוקי לפעולה המצויה בימים אלו בעיצומה.

שליח האו"ם האמון על יצירת המאגר אחראי גם ל"איסוף וניתוח מידע הנוגע למעורבות של הפרת זכויות אדם והחוק הבינלאומי בתהליך ייצור מוצרים בהתנחלויות בשטחים הפלסטינים הכבושים; לחקור ולשרטט יחסי גומלין בין המסחר באותם מוצרים ובין ביסוסם, תחזוקתם וצמיחתם הכלכלית של מפעל ההתנחלויות ומצב הכיבוש".

החלטת העצרת הכללית מחייבת את נציג האו"ם לפרט בדו"ח שלו גם "התחייבויות של צדדים שלישיים" בנוגע לעסקים עם התנחלויות – ככל הנראה במטרה להרתיע מעגל נרחב ככל היותר של עסקים מלקיים קשרים, אפילו בעקיפין, עם יישובים מעבר לקו הירוק. הדו"ח יוגש מדי שנה למועצת זכויות האדם.

בניגוד להחלטת הגינוי לישראל במועצת הביטחון, העצרת הכללית אינה מחזיקה בסמכויות אופרטיביות ולהחלטותיה אין משמעות פרקטית. עם זאת, החלטה של גוף דומיננטי כמו האו"ם לפרוס את חסותו על הקמת אותה 'רשימה שחורה', עלולה לעודד חברות בעולם לנתק את קשריהן עם עסקים ביו"ש ובמזרח ירושלים – כולל בשכונות כמו גילה, פסגת זאב, נווה יעקב ורמות.

בנוסף, רוב מוחלט של החברות הגדולות בישראל – בנקים, קופות חולים, חברות בנייה, חברות תקשורת וכן הלאה – ייכללו במאגר, מכיוון שהן מקיימות פעילות עסקית מעבר לקו הירוק. אם המאגר של האו"ם יוכר כ"תו תקן" בינלאומי, אותן חברות ישראליות יתקשו לקיים פעילות עסקית ברחבי העולם.

ממשרד החוץ נמסר: ״מדובר ביוזמה פסולה, בעלת אופי מובהק של חרם. יש להצטער על כך שהאו״ם הפך לכלי שרת בידי גורמים ומדינות הפועלים לעודד תנועות של חרם. זהו מהלך מפלה ומייחד לרעה אשר כל כולו ביטויי של שנאה כלפי ישראל. אין כל תחליף למשא ומתן ישיר בין הצדדים".