מנהיגות 'צעדת הנשים' בארה"ב: "ישראל קולוניאליסטית, מבצעת רצח עם בפלסטינים"

"ישראל נוקטת שיטות של קולוניאליזם, טיהור אתני ורצח עם של הילידים הפלסטינים"; "אין דבר דוחה יותר מהציונות"; "פלסטין היתה קיימת לפני מדינת ישראל"; "הדור שלנו ישיב את המדינה הפלסטינית לעם הפלסטיני"; "הפלסטינים נאבקים מדי יום נגד שוד המים והאדמות שלהם, החלום שלי הוא לראות את פלסטין המשוחררת והחופשית".

ציטוטים אלו ורבים נוספים דוגמתם אינם לקוחים מפיהם של חסן נסראללה, אסמאעיל הנייה או עלי חמינאי. מדובר באמירות שמשמיעות דרך קבע מנהיגות 'צעדת הנשים' שנערכה ביום שבת האחרון בוושינגטון, במחאה נגד כניסתו של נשיא ארה"ב הנבחר, דונלד טראמפ, לבית הלבן.

למעלה מחצי מיליון איש השתתפו ב'צעדת הנשים', שהייתה אחד מאירועי המחאה הגדולים ביותר שידעה ארה"ב לאחרונה. שורה של ידוענים אמריקנים ובהם הזמרות מדונה ואלישיה קיז, השחקניות סקרלט ג'והנסון ואמריקה פררה, יוצר הקולנוע מייקל מור ורבים אחרים, השתתפו באירוע והשמיעו אמירות חריפות נגד "שנאת הנשים" של טראמפ (ג'ון קרי וכלבו רשמו גם הם נוכחות). עיתונאים מהזרם המרכזי בארה"ב הצטרפו לחגיגה, כמו גם מרבית כלי התקשורת בישראל וחברי כנסת מהשמאל. מערך היח"צ המשומן פיאר את מובילות המחאה והדהד את המסר שלפיו מדובר בצעדה שכולה "חגיגה של צדק חברתי" ומפגן של "אחדות וסולידריות בין כל הקהילות והצבעים". אלא שמאחורי המפגן עומדות דמויות בעלות אג'נדה רדיקלית ביותר.

"אני לא מכחישה שיש לי קרובי משפחה בכלא הישראלי", הודתה בעבר לינדה סרסור, אמריקנית ממוצא פלסטיני הנחשבת לרוח החיה מאחורי 'צעדת הנשים'. סרסור, העומדת בראש 'האגודה האמריקנית־ערבית' בניו יורק, אישרה כי קרוב משפחתה מרצה מאסר של 99 שנים בכלא הישראלי, וכי דוד שלה נידון ל־25 שנה. בנוסף, אח חורג של סרסור ריצה 12 שנים בבית הסוהר בישראל בשל חברותו בחמאס. בראיון ב־2004 סרסור לא גינתה את מעורבות בני משפחתה בטרור, ואף סיפרה כי הרשויות האמריקניות "שואלות אותי שאלות" בנוגע לרקע המשפחתי. מספר שנים לאחר מכן הגנה סרסור על קרוביה וטענה כי הם "בהחלט לא מחבלים", אלא רק קורבנות של "הכיבוש הישראלי".

סביר להניח כי רוב הצועדים והצועדות ביום שבת האחרון, כמו גם מי שיצטרפו לאירועים הנוספים של מארגנות המחאה, מבקשים להביע סלידה כנה מאמירותיו המגונות של נשיא ארה"ב החדש כלפי נשים, אך בפועל הם מהווים כלי שרת בידי פעילות אנטי־ישראליות רדיקליות. "אנחנו הדור שישנה את מדיניות ארה"ב במזרח התיכון, הדור שלנו ישיב את המדינה הפלסטינית לעם הפלסטיני", הצהירה סרסור בעבר, ואף הסבירה כיצד תכבוש את היעד הזה.

בהרצאה שנשאה בנובמבר האחרון בפני חברי ארגון "סטודנטים למען צדק בפלסטין", התומך בחיסולה של ישראל כמדינה יהודית, דחקה סרסור בשומעיה "ללמוד לשחק בפוליטיקה של תוצאות", כשכוונתה לנקיטת פעולות יזומות החורגות רק מ"המאבק הפלסטיני", דוגמת צעדת הנשים בשבת האחרונה. סרסור, הרותמת את פוליטיקת הזהויות לטובת מאבק בישראל, החמיאה דווקא לפעילים הפרו־ציונים, שלדבריה "יודעים להיות מאורגנים", וקראה לשומעיה לחקות אותם לטובת העניין הפלסטיני. באותו אירוע קראה סרסור ל"איחוד מאבקים" בין מיעוטים שונים בארה"ב – נשים, מוסלמים, שחורים, לטינים, אינדיאנים – נגד "העליונות הלבנה", והבהירה כי "עד שלא נהיה מאוחדים ומאורגנים פוליטית, לא נוכל לעשות דבר עבור הפלסטינים, בפלסטין וברחבי העולם". לדברי סרסור, מטרת־העל של הפעילים הפלסטינים היא לגרום לקובעי המדיניות בארה"ב "לרעוד רק מהמחשבה" שהם יקבלו החלטות המנוגדות לאינטרס של "המאבק הפלסטיני".

https://www.youtube.com/watch?v=igwtMJ_rqOw

קשרים עם חמאס וחיזבאללה

סרסור, שבמהלך נאומה בצעדת המחאה שבה ואמרה כי היא "פלסטינית גאה", מביעה תמיכה ב"התנגדות לא אלימה" נגד ישראל ולטענתה אינה תומכת בחמאס, אך המציאות מספרת סיפור מעט שונה. לאחרונה תועדה סרסור בתמונה משותפת עם סאלח סרסור שנכלא בישראל בתחילת שנות התשעים, יחד עם אחיו ג'מיל, לאחר שהשניים הורשעו בגיוס כספים לטובת המחבל עאדל עוואדה, פעיל ב'גדודי אל אקצה', הזרוע הצבאית של חמאס. סרסור סירבה להשיב לשאלות עיתונאים אמריקנים שביקשו לדעת האם סאלח וג'אמיל סרסור הם קרובי משפחתה שהיו מעורבים בטרור.

לסרסור קשרים נוספים עם גופים ואישים תומכי טרור. לפני שמונתה למנכ"לית 'האגודה האמריקנית הערבית' ישבה סרסור בוועד המנהל של הארגון כשבראשו עמד אליאס רשמאווי, תומך חמאס וחיזבאללה שגורש מישראל ב־1997. בין מעלליו הסית רשמאווי את תומכיו להצית את גג מבנה הארגון היהודי־ציוני 'הלל' באוניברסיטת קליפורניה, ולשרוף את דגל ישראל.

באוגוסט 2015 השתתפה סרסור בהפגנת תמיכה למען המחבל מוחמד עלאן, פעיל הג'יהאד האסלאמי שריצה בעבר שלוש שנות מאסר בכלא הישראלי בגין מעורבותו בפיגוע התאבדות. כחודש קודם לכן האיצה סרסור בעוקביה בטוויטר לתרום ל"קרן למען רווחת ילדי פלסטין", שקיבלה בעבר תרומות מחמאס ושהמייסד שלה, סטפן סוסבי, הצדיק פעולות טרור נגד ישראל בטיעון כי מדובר ב"נקמה".

לפני כשנה סייעה סרסור בגיוס תרומות לגוף פלסטיני אחר, 'אל־עוודה' ('השיבה'), המקדם אג'נדה של חיסול ישראל באמצעות שיבתם של מיליוני 'פליטים' פלסטינים לתחומי המדינה היהודית. מייסד 'אל־עוודה', עבאס חאמידה, הביע במאי האחרון תמיכה בארגון הטרור חיזבאללה, על רקע החלטת הליגה הערבית להגדיר את הארגון הלבנוני כארגון טרור (הפוסט נמחק מאוחר יותר). באפריל 2013 קרא חאמידה לאזרחי ישראל היהודים לשוב "לברוקלין ולפולין". סרסור, שנולדה וגדלה בברוקלין, השתעשעה מהאמירה האנטישמית של חאמידה, וצייצה לו בתגובה "להוציא את ברוקלין מהעסק הזה". סרסור חתמה את תגובתה לחאמידה ב"התנגדות48", מונח המביע תמיכה במאבק נגד מדינת ישראל והשולל את זכותה להתקיים. בנוסף, סרסור הביעה לאחרונה התנגדות נחרצת לכל סוג של נורמליזציה עם יהודים תומכי ישראל, והבהירה לקהל שומעיה כי יש לקיים קשרים רק עם מי שיצהיר על תמיכה חסרת פשרות בפלסטינים ובתנועת ה־BDS.

מארגנת צעדת המחאה, המגדירה עצמה כ"פעילת צדק גזעי וזכויות אזרח", הביעה בעבר אהדה לדיקטטורים אכזריים רק מכיוון שתמכו ברעיון חיסולה של ישראל. בעקבות לכידתו של שליט עיראק סדאם חוסיין בידי צבא ארה"ב, בדצמבר 2003, העידה סרסור כי "הלב הערבי שלי כאב" לנוכח מראהו העלוב של רוצח ההמונים העיראקי בעת תפיסתו. סרסור הודתה כי חוסיין "עשה כמה דברים לא טובים" בחייו, אך מסתבר שהם מתגמדים לעומת הכבוד הרב שצריך לרחוש לו על כך ששיגר טילי סקאד לעבר מדינת ישראל במלחמת המפרץ הראשונה. "הפלסטינים נתונים לדיכוי כל כך גדול, ואף מדינה אחרת לא עזרה להם", אמרה.

בתחילת מבצע 'צוק איתן' זעמה סרסור על מי שביקשו ממנה ומחבריה לדבר גם על ההרוגים הישראלים ולא רק על הפלסטינים. "יש כאלו שאומרים לי 'מה עם התפילות למען ישראל?'", כתבה בדף הפייסבוק שלה, והבהירה כי אמירות כאלו "צריכות להיפסק". בהמשך הפוסט קבלה נגד "אלו שמאשימים את חמאס" במקום את ישראל, ושנה מאוחר יותר טענה כי ישראל "טובחת בפלסטינים".

סרסור, שטוענת כי סבתה חוותה את ה"נכבה" כאשר נאלצה לברוח מביתה ב־1948, שיתפה תמונה שקרית המראה כביכול כיצד ישראל "גנבה" את אדמותיהם של הפלסטינים לאורך השנים. המפות שהציגה סרסור הוכחו כשקריות, ורשת MSNBC אף נאלצה להתנצל פומבית על פרסומן. כמו כן, סרסור מביעה תמיכה עזה בתנועת החרם על ישראל, ומכנה כל מי שמנסה לאתגר את משנתה כ"טרול ציוני".

מארגנת 'צעדת הנשים' אינה בוחלת בהפצת קונספירציות אנטי־ישראליות, שלפיהן ישראל היא שאחראית לכוח המופרז שמפעילה לדבריה המשטרה בארה"ב, וטוענת כי האסירים הפלסטינים הכלואים בישראל עוברים "עינויים קשים". את הדברים הללו השמיעה סרסור בכנס של הארגון היהודי האנטי־ציוני 'קול יהודי לשלום', התומך בתנועת ה־BDS וטוען כי ישראל מבצעת "טיהור אתני" בפלסטינים. פעילי 'קול יהודי לשלום' השתתפו גם הם בצעדה ביום שבת נגד טראמפ.

שנאה עזה לארה"ב

תאוריות קונספירציה חביבות על סרסור לא רק בהקשר הישראלי. כך לדוגמה, ניסיון כושל של מחבל אל־קאעידה לפוצץ מטוס בדצמבר 2009 תואר על ידי סרסור כ"עבודה של ה־CIA". מחבל אחר, סייד האשמי, אמריקני־מוסלמי שנידון ל־15 שנים בגין חברותו בארגון אל־קאעידה, כונה על ידי סרסור "נער מסכן".

סרסור נולדה וגדלה בארה"ב, מדינה המאפשרת לה להביע את דעותיה באופן חופשי ומשוחרר, אך זה לא מפריע לה לתאר את אמריקה כאומה שהוקמה בחטא, על בסיס "רצח עם ועבדות". היא לא חוששת גם להפיץ שקרים בוטים על מדינתה, כמו הטענה כי ילדים מוסלמים בארה"ב "מוצאים להורג" על ידי רשויות החוק.

שנאתה של סרסור לארה"ב תמוהה במיוחד לנוכח החיבוק החם שהיא זכתה לו מצד הנשיא הקודם ברק אובמה. סרסור נכללה ברשימה האקסקלוסיבית של "אלופי השינוי" – תואר שהעניק הנשיא לשעבר לפעילים חברתיים צעירים בארה"ב. הוקרתו של הנשיא היוצא לא הפריעה לסרסור לטעון עתה כי המוסלמים בארה"ב חוו "דיכוי" גם תחת אובמה, אותו כינתה בעבר "הברירה הכי פחות גרועה". בבחירות האחרונות הביעה סרסור תמיכה נלהבת במועמד הדמוקרטי ברני סנדרס.

באופן אבסורדי, האישה שעומדת מאחורי צעדת הענק למען הנשים היא תומכת נלהבת בהחלת חוקי השריעה בארה"ב, המתירים הכאת נשים בידי בעליהן ומאפשרים לגברים להטיל הגבלות שונות על נשותיהם בתחומי לבוש, השתתפות בשוק העבודה והצטרפות לחיים הפוליטיים. סרסור רואה בחיג'אב מרכיב מרכזי במימוש חירותן של הנשים המוסלמיות. רבות מהנשים המוסלמיות שהשתתפו בצעדת המחאה עטו על ראשן את הצעיף המסורתי בצבעי דגל ארה"ב, צעד שאמריקנים רבים ראו בו ביזוי הדגל.

בעוד סרסור מעלה על נס את חוקי השריעה, היא ביקרה בחריפות סרט המתאר את היחס המזעזע שחוות נשים רבות במדינות מוסלמיות. מארגנת 'צעדת הנשים' יצאה נגד "הנשים הלבנות" שרוצות "להציל" מוסלמיות, אף שיוצרת הסרט היא בכלל אישה סומלית שחומת עור. סרסור גם ביקרה את החלטתה של מישל אובמה שלא לעטות על ראשה חיג'אב במהלך ביקור נשיאותי בערב הסעודית. סרסור, המגדירה עצמה "פעילת זכויות אזרח", סירבה להזדהות עם נרצחי 'שרלי הבדו' בפריס, מכיוון שאנשי העיתון ציירו קריקטורות המגחיכות את האסלאם ואת הנביא מוחמד.

https://www.youtube.com/watch?v=R2jzXtxnmqc

רק יריית הפתיחה, במימון ג'ורג' סורוס

סרסור אינה הדמות היחידה מקרב מובילות 'צעדת הנשים' המחזיקה בתפיסת עולם קיצונית ואנטי־ישראלית. קרמן פרז, פעילה בקהילה האפרו־אמריקנית, הגיעה לאחרונה לארץ, כדי להשתתף בביקור של אקטיביסטים שחורים ב"פלסטין". בדברי הסיכום של הביקור נכתב כי "ישראל היא מדינת אפרטהייד, ואם נכחיש זאת נהיה חלק מהאלימות הציונית". פעילה נוספת, טמיקה מלורי, חברה בארגון שהוקם על ידי אל שארפטון, פעיל אפרו־אמריקני שהחזיק בדעות אנטישמיות מובהקות. מארגנת נוספת של הצעדה, שישי רוז, משויכת ל'בלאק לייבס מטר', ארגון אפרו־אמריקני שדיווחנו עליו בהרחבה ב'מידה', המכנה את ישראל "מדינת אפרטהייד" ושולל את זכותה להתקיים.

מלבד ארבעת המארגנות הראשיות, פעילה בולטת בצעדה היא ג'נט מוק, שהאשימה את ישראל כי היא מפעילה משטר "אפרטהייד גזעני" ונוקטת בשיטות של "קולוניאליזם, טיהור אתני ורצח עם של הילידים הפלסטינים". נואמת מרכזית ביום שבת האחרון, אנג'לה דייויס, הצהירה כי "צריך לתמוך ב־BDS כדי שפלסטין תשוחרר". בנוסף, ארגון 'מוב־און', שנטל חלק מרכזי בארגון העצרת, הביע תמיכה בתנועת ה־BDS.

'צעדת הנשים' בשבת הייתה רק יריית הפתיחה של סרסור וחברותיה במאבק ארוך ונחוש שהן מתכננות כדי לגייס את דעת הקהל נגד הנשיא טראמפ. השותף הנאמן של מארגנות הצעדה בשבת הוא המיליארדר האנטי-ציוני ג'ורג' סורוס, שמימן למעלה ממחצית הארגונים שהשתתפו בצעדה.

לפני שממהרים להזדהות עם מחאות אופנתיות בשם הפמיניזם ועם סלוגנים קליטים ומושכים, רצוי לוודא כי מאחוריהן לא עומדת תומכת שריעה שבני משפחתה פעלו בשירות ארגון טרור רצחני ומדכא נשים.