דרמה ברומניה: חצי מיליון מפגינים נגד שחיתות ממשלת השמאל

זוהי ההתקוממות העממית הגדולה ביותר שידעה רומניה מאז המהפכה נגד משטר העריצות של הדיקטטור הקומוניסטי ניקולאי צ'אושסקו לפני 27 שנים; זוהי תנועת ההמונים המשמעותית ביותר המתרחשת באחת ממדינות האיחוד האירופי נגד ממשלה נבחרת.

למעלה מחצי מיליון אזרחים יצאו ביום ראשון שעבר לרחובות הערים הגדולות ברומניה, כדי למחות נגד צעדים מתוכננים של הממשלה הסוציאל־דמוקרטית הטרייה בראשות סורין גרינדאנו, המבקשת לצמצם את הענישה על שחיתות ציבורית. במרכז בוקרשט הגיע מספר המפגינים ל־300 אלף בני אדם. הם נשאו בידיהם כרזות תוקפניות נגד הממשלה, בובות נייר של פוליטיקאים בכירים לבושים במדי אסירים, וים של דגלי לאום. רבים מהמפגינים, שעמדו שעות ארוכות בקור מקפיא וצעקו "בדמוקרטיה מושחתים הולכים לכלא", דרשו מהממשלה להתפטר. הם הבטיחו להמשיך לצאת לרחובות עד להפלתה של הממשלה, שהוקמה רק לפני כחודש.

ההפגנות ההמוניות, שהגיעו לשיא ביום ראשון, נמשכות כבר שבועיים, וגברו עם פרסומו של צו ממשלתי הפוטר מהעמדה לדין אנשים שביצעו עברות מסוימות, מגדיר מחדש את המונח "ניגוד אינטרסים", ומצמצם את תקופות המאסר של עבריינים מורשעים.

חודש בלבד לאחר השבעתה נקטה הממשלה הסוציאל־דמוקרטית מהלכים עצמאיים, עוקפי פרלמנט ונשיא, שנועדו לפגוע בסמכויות הרשות המשפטית בכל הנוגע למאבק נגד החולי הראשי של הפוליטיקה הרומנית: השחיתות. זאת במקביל לניסיון להעניק חנינה לכל מי שנידון לפחות מחמש שנות מאסר על פשעים מסוימים, ולמי שקיבל עונש על תנאי. במסגרת מהלכי הבליץ שלה מבקשת הממשלה הרומנית גם לקצר את תקופת ההתיישנות להגשת תלונות, ולחייב את התביעה לפתוח בהליכים משפטיים עד שישה חודשים בלבד לאחר ביצוע עבירה. מדובר בפעולת הלבנת פשע נרחבת ביותר.

צפיפות שיא בבתי הכלא

הממשלה טענה שהצעדים הללו נועדו בכלל להקל על המצוקה הנוראה בבתי הכלא ברומניה. על פי הנתונים הרשמיים, ב־45 בתי הסוהר ברומניה מוחזקים כ־30 אלף אסירים ועצורים, בכללם אנשים שעדיין לא הועמדו לדין. מדובר ב־140 אסירים ועצורים לכל 100 אלף אזרחים – מהנתונים הגבוהים ביותר במדינות האיחוד האירופי (לשם השוואה: בגרמניה מדובר ב־76 אסירים ועצורים לכל 100 אלף אזרחים, באוסטריה 93, בצרפת 101 ובבולגריה 125). בתי הסוהר ברומניה מלאים כמעט לחלוטין, ובכמה מהם התפוסה עומדת על 200 אחוזים. התנאים השוררים בהם נוראים. לפי נתוני רשות בתי הסוהר הרומנית, הצעדים שהוצעו על ידי הממשלה היו מביאים לשחרורם של 3,700 עצירים ואסירים. הממשלה מעריכה את מספר המשוחררים ב־2,500 בלבד.

עם זאת, נראה שמהלכי הממשלה הרומנית נועדו בעיקר להעלים את קופת השרצים של מנהיג המפלגה הסוציאל־דמוקרטית, ליביו דרגנאה, שהוליך את מפלגתו לניצחון מזהיר בבחירות הכלליות המוקדמות שנערכו בדצמבר האחרון – ניצחון שהתאפשר בעיקר בגלל אחוזי הצבעה כלליים נמוכים ביותר. אגב, מי שסייע לדרגנאה במערכת הבחירות היה היועץ האסטרטגי הישראלי משה קלוגהפט, שייעץ גם לפנינה רוזנבלום, נפתלי בנט ואראל מרגלית.

דרגנאה, בעל אימפריית עסקים בתחום הנדל"ן, הורשע במאי 2015 בגין זיוף תוצאות הצבעה במשאל העם להדחת נשיא רומניה, מיריבי המפלגה הסוציאל־דמוקרטית, ונידון לשנתיים מאסר על תנאי. לאחרונה החליט בית המשפט הגבוה ברומניה לפתוח בהליכים משפטיים נגד דרגנאה ואשתו לשעבר בגין ניצול לרעה של סמכויות והעסקה פיקטיבית של מקורבים בתקופה שבה כיהן כראש מועצה מקומית.

עוד לפני זכייתו של דרגנאה בבחירות בדצמבר, הודיע נשיא רומניה הנוכחי, קלאוס יוהאניס, כי יתנגד למינויו של ראש ממשלה בעל עבר פלילי הנתון בחקירה. התנגדותו של הנשיא גרמה לכך שלמרות ניצחונו בבחירות לא מונה דרגנאה לראש הממשלה, ובמקומו ממלא את התפקיד בכיר אחר במפלגה הסוציאל־דמוקרטית, סורין גרינדאנו. דרגנאה ממשיך לכהן כמנהיג המפלגה. הנשיא יוהאניס, איש המפלגה הלאומית־ליברלית ובן למיעוט הגרמני ברומניה, מחויב למאבק נגד השחיתות והפשע ברומניה, זאת בעוד המפלגה הסוציאל־דמוקרטית – ממשיכת דרכה של מפלגת המשטר הקומוניסטית לשעבר – פעילה מאוד בהגבלת המאבק בשחיתות בשל מעורבות רבים מבכיריה בפעילות לא חוקית. מבין 450 חברי הפרלמנט הרומני, כ־100 נמצאים תחת חקירה. יוזמת החנינה של הממשלה החדשה לכל מי שקיבל פחות מחמש שנות מאסר, לכל מי שקיבל מאסר על תנאי ולכל מי שהורשע בעברות שוחד ושחיתות שנגעו לסכומים נמוכים מ־47 אלף דולר נראית כתפורה לניקויו של דרגנאה מכל האשמה בעבר ובעתיד, באופן שיאפשר לו להתמנות למשרת ראש הממשלה.

רדיפה פוליטית

יריבו המרכזי של דרגנאה, הנשיא יוהאניס, עומד לשאת היום נאום בפני הפרלמנט שבו יתייחס ליוזמתו לערוך באביב הקרוב משאל עם לעיגון המאבק בשחיתות. יוהאניס הצטרף למפגינים ברחובות בוקרשט, במחווה שהוגדרה על ידי דרגנאה כ"תחילתו של פוטש". כמה אלפים מתומכי המפלגה הסוציאל־דמוקרטית מקפידים לערוך הפגנות־נגד קטנות מול משכן הנשיא תחת הסיסמה "לא נאפשר לפגוע בהחלטת העם", בהתייחסות לתוצאות הבחירות האחרונות. אך מספרי המשתתפים בהפגנות נגד הממשלה מראים בבירור מה הן נטיות ליבו של העם הרומני. גם צמרת המפלגה הסוציאל־דמוקרטית מודעת לכך. לכן החליטה הממשלה אתמול (שני) לבטל את הצווים הבעייתיים שלה, וקראה לציבור לנהוג במתינות.

למרות ביטול הצו הממשלתי, ההפגנות ההמוניות נמשכו גם אמש, אם כי במינון משתתפים נמוך יותר מזה שנרשם בסוף השבוע. הרומנים חוששים שביטול הצו הוא מהלך טקטי בלבד, שנועד להרגיע את הרוחות בטרם תפתיע הממשלה ביוזמה חדשה. הפגנות עממיות בעלות היקף קטן מזה של הימים האחרונים הביאו להתפטרותה של הממשלה הסוציאל־דמוקרטית האחרונה לפני שנה וחצי, בעקבות שריפה קטלנית שפרצה במועדון בבוקרשט וגרמה למותם של 64 איש.

מהלכיה השנויים במחלוקת של הממשלה הרומנית עוררו ביקורת נרחבת גם מחוץ לגבולות רומניה: הממשל האמריקני, האיחוד האירופי וממשלת גרמניה הביעו דאגה עמוקה מניסיונותיה של הממשלה לעקר את המאבק בשחיתות – עיקרון שהוא אחד מתנאי היסוד לקבלת רומניה לשורות האיחוד האירופי. הפגנות נגד ממשלת רומניה נערכו גם בבירות שונות ברחבי אירופה, בכלל זה בסופיה בירת בולגריה – מדינה הנגועה בלא פחות שחיתות ציבורית והעוקבת מקרוב אחר התפתחות המרידה העממית בבוקרשט.

אחד האנשים ששם לו למטרה לחשוף את מעורבותה של המפלגה הסוציאל־דמוקרטית בהשחתת המערכת הפוליטית הרומנית, איש העסקים היהודי־רומני־גרמני דן אדמסקו, לא יזכה לראות בהפלת הממשלה הנוכחית. המיליונר, שהחזיק בבעלותו את אחד העיתונים הביקורתיים ביותר כלפי הממשלה, הלך לעולמו לפני כשבועיים בעודו נתון תחת הליכים משפטיים, המוגדרים על ידי בני משפחתו כרדיפה פוליטית. במשך תקופה ארוכה נמנעו הרשויות הרומניות להעניק לאדמסקו, בן 68 במותו, את הטיפול הרפואי הדחוף שהוא נזקק לו. כעת דורשת רומניה מבריטניה את הסגרת בנו של אדמסקו, החי בלונדון. הבן, אלכסנדר, חושש כי אם יוסגר לרומניה יהיה סופו דומה לזה של אביו.