נוסחת "שתי המדינות" נולדה כאסטרטגיה של הולכת שולל, שמטרתה להביא לחיסול מדינת ישראל. הפלסטינים אימצו אותה ב־1970, בהתאם למודל של מלחמת צפון־וייטנאם הקומוניסטית נגד הדרום
מזה זמן רב שסיסמת "פתרון שתי המדינות" מוצגת בתקשורת כמטרה רצויה, יעד שישראל והפלסטינים צריכים לחתור ליישומו למען השלום. בכל פעם שמישהו מעלה את הרעיון, נרמז שישראל צריכה להקריב ולבצע ויתור גדול בתמורה לאיזושהי תועלת לא ברורה. בזמן כהונת ממשל אובמה, מזכיר המדינה ג'ון קרי האשים במרירות את ממשלת ישראל שאיננה מחויבת ל"פתרון שתי המדינות"; אפילו לפני שבוע בלונדון, ראש הממשלה תרזה מיי השמיעה הצהרה לטובת "פתרון שתי המדינות", ושאלה את ראש הממשלה בנימין נתניהו האם גם הוא מחויב לנוסחה הזאת. נתניהו מצדו לא השיב ישירות, אבל קבע שישראל מחויבת לשלום.
אך האמת היא שהסיסמה הזו נטולת כל ערך. אש"ף הציג את נוסחת "שתי המדינות" כאסטרטגיה, שמטרתה האמתית היא להסתיר את יעדיו ואת יעדי היורשת שלו, הרשות הפלסטינית. מי שהציגו לראשונה את הרעיון של "פתרון שתי המדינות" התכוונו למשהו שונה ממה שהישראלים – הקרבנות הפוטנציאליים של הנוסחה הזאת – מבינים; משהו שונה גם ממה שגורמים חיצוניים, בעלי רצון טוב לכאורה, רוצים כפתרון לעימות הזה.
בזמן מלחמת וייטנאם, היו אלה הצפון־וייטנאמים שהשתמשו באותה נוסחה של "שתי מדינות". כוונתם הייתה להסוות את המטרה האסטרטגית שלהם ולהציגה כאילו הם נאבקים על עצמאות הצפון בלבד ואינם שואפים לשלוט על המדינה כולה. הם אימצו אסטרטגיית שלבים, שבאמצעות ריכוז תשומת הלב לשלבי הביניים של מאבקם תאפשר להם להגשים את מטרתם הגדולה בצעדים הדרגתיים. כוונתם האמיתית הייתה שצפון־וייטנאם תכבוש את דרום־וייטנאם, אבל הם דיברו כל הזמן על "פתרון של שתי מדינות"; זו הייתה טקטיקה שנועדה להסוות את מטרותיהם ולתמרן את דעת הקהל העולמית. בסופו של דבר, צפון־וייטנאם הקומוניסטית החלישה את דרום־וייטנאם, ולבסוף כבשה אותה. ב־1975 ברח האמריקני האחרון מגג השגרירות בסייגון בהליקפוטר. זו הייתה תבוסה לדרום־וייטנאם, וכמובן גם לארצות הברית.
בתחילת שנות השבעים, סלאח ח'לף, ממקימי ארגון 'ספטמבר השחור', הידוע בכינויו אבו־איאד, עמד בראש משלחת אש"ף להאנוי כדי ללמוד מהצפון־וייטנאמים את הטכניקה. שם פגשו אנשי אש"ף את הגנרל וו נגויין גיאפ האגדי, יחד עם יועצים פוליטיים שלימדו אותם כיצד להציג את הנושא שלהם בדעת הקהל העולמית תוך שינוי הדימוי שלהם כטרוריסטים. אבו־איאד מתאר את הביקור החשוב הזה בספרו 'ביתי, ארצי' (שפורסם בשיתוף עם העיתונאי הצרפתי־יהודי מ'לה־מונד', אריק רולו).
אבו־איאד סיפר שהצפון־וייטנאמים יעצו לפלסטינים להקדיש את תשומת הלב לשלבי הביניים של מלחמתם, ולקבל על עצמם את הכורח להקריב "ויתורים זמניים". "מבלי להתייחס במפורש לארגון פת"ח או לאש"ף, חברי הפוליטביורו (של צפון־וייטנאם) שטחו בפני הנהגת אש"ף באריכות את השלבים השונים במאבקו של העם הווייטנאמי; הם הסבירו כיצד נאלצו להשלים עם ויתורים רבים וחשובים, כמו חלוקת ארצם לשתי מדינות עצמאיות נפרדות", נכתב בספר.
יוסף בודנסקי, מנתח מודיעין, פרסם ב־1997 מידע עצמאי נוסף על המפגש ההוא מ־1970. "הווייטנאמים הסבירו שעל ידי כך ש(הפלסטינים) ייראו כמי שמקבלים על עצמם את 'חלוקת הארץ בין שתי מדינות עצמאיות', וזאת מבלי להדגיש שמדובר רק בשלב ביניים, הם יביאו לנטרול יריביו של אש"ף במערב".
להקשיב לאויב, ללמוד מההיסטוריה
אנו חיים בתרבות הייטק של סאונדבייטס ואס־אם־אסים, טוויטר ותגובות פייסבוק; מדובר בתקשורת מהירה ופשוטה של מסרים קצרים, ולעתים בני שורה אחת. הרגלים אלו מונעים מהציבור לבחון בזהירות ולעומק את ניסיון העבר. גם אנשי מודיעין ותיקים לוקחים כנתון הנחות שגויות שלא נבחנו לעומק. כדי להבין מה לא בסדר כאן, עלינו לזכור היטב ולהזכיר לעצמנו בכל רגע את ההיסטוריה של סיסמת "שתי המדינות"; היא נוסחה מלכתחילה כדי להוליך שולל. זה התחיל ככלי של לוחמה פוליטית, והמטרה הזו מעולם לא השתנתה. כוחה נשאר בתוקפו, משום שאנשים רבים אינם מכירים את העבר או שהרדימו אותם.
על ידי מעקב לאחור ותיעוד של מקורות המושג הזה, אנחנו יכולים לדעת בוודאות שמדובר בהונאה, ואלה שמקדמים את "הפתרון" הזה אינם יכולים להתקבל כמי שרוצים בטובת ישראל. מאותה סיבה, כל ישראלי שרוצה בטובת המדינה מוטב שלא ידבר בזכות "פתרון שתי המדינות". התכנית הזו פירושה הוא לא פחות מ'פוליטיסייד' של ישראל (השמדת־מדינה, מונח שטבע יהושפט הרכבי). הרעיון היה אופנתי אולי בעידן אוסלו, אך עדיין צריך להקשיב היטב למה שהאויב עצמו אומר ומה הוא מתכוון בדבריו.
_________
ד"ר יואל פישמן הוא עמית מחקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. המאמר פורסם גם באנגלית. תרגום: אמנון לורד
טוב, זאת בעצם התזה של "תורת השלבים", עם עוד איזה פריט טריוויה על צפון קוריאה. לא ברור לי ממש מה המאמר תורם לדיון. האם אין מקור עדכני יותר מדו"ח מודיעין בן 20 שנה?
1. התבלבלת קצת בין צפון וייטנם לצפון קוריאה. והתבלבת הרבה יותר בין המציאות למשאלות לבך.
2. מקור עדכני קצת יותר למטרתם האמיתית של ה"פרטנרים" שלנו, הוא נאום חודייבה המפורסם של עראפת משנת 1994. והרבה יותר עדכנית היא פעילות התמיכה המסועפת של הרשות הפלסטינית בתנועת ה- bds שמצדדת בריש גלי בחיסול מוחלט של ישראל. אבל ספק אם גם המקורות הללו, או איזה שהוא מקור אחר או הוכחה אחרת ישכנעו אותך.
דניאל, זה כמו להגיד "לא ברור לי מה תורם התנ"ך לזיקתנו לירושלים. אין מקור עדכני מזה?" אז גם אם יש, שנתעלם מהמקור?
אונסק״ו התעלם מ׳המקור׳ המפוקפק הזה-הקושר את הר הבית ליהדות וליהודים ואף אובאמה-קרי-גיל-גול-עיניים, לא התרגש והפוליטיקליקורקט הידוע לשימצה ניפח ונופח עד שהגולם קם על יוצרו והוציא את אמריקקה מהביצה אשר היא , בעיקר היא, יצרה, עוד לפני הגלובליזציה ורשת הבושת ועדין היד עודנה נטויה…
אונסק״ו התעלם מ׳המקור׳ המפוקפק הזה-הקושר את הר הבית ליהדות וליהודים ואף אובאמה-קרי-גיל-גול-עיניים, לא התרגש והפוליטיקליקורקט הידוע לשימצה ניפח ונופח עד שהגולם קם על יוצרו והוציא את אמריקקה מהביצה אשר היא , בעיקר היא, יצרה, עוד לפני הגלובליזציה ורשת הבושת ועדין היד עודנה נטויה…
גם ה׳אתר׳ הזה כבר היה והתרסק פעם בעבר ולא רחוק היום שיעלם סופית.
איפה אפשר למצוא את המאמר באנגלית?
אני לא בעד פתרון שתי המדינות אך לא ברורה לי ההשוואה.
החלוקה למדינות בדרום מזרח אסיה הייתה שרירותית כתוצאה מהקולוניאליזם, כמו בעוד מקומות (המזרח התיכון, אפריקה). החלוקה הזו עדיין קיימת, לצערנו, בקוריאה.
וייאטנם (הודו סין לשעבר) ניסתה לאחר מלחמת העולם השניה להפוך למדינה עצמאית אך לא הצליחה "בזכות" צרפת, שאת מקומה ירשה ארה"ב כמגינת הדרום, החלוקה לצפון ודרום נמשכה עד 1975.
ללא אחיזת צרפת וארה"ב בסייגון וייטנאם הייתה הופכת למדינה עצמאית בשנת 1945. דרום וייטנאם, ללא סיוע, הייתה מחזיקה מעמד שבוע.
למזלנו ישראל הוכיחה שגם ללא סיוע חיצוני מסיבי היא מסוגלת להתגבר על אוייביה השכנים. גם אם תנטוש ארה"ב את ישראל לחלוטין לא תוכלנה מדינות ערב לנצח.
הבעיה היא לא בכוחה הפיזי של המדינה אלא בפילוג הפנימי שמעודד את ניסיונות הערבים לגרום לדה-לגיטימציה של ישראל. הם מבינים שאין להם דרך אחרת.
לכן, כעת, יש הזדמנות פז לקבוע תנאים מדיניים חדשים שגם העם הפלסטיני (לא הנהגתו) יקבלו.
הרעיון, שישראל כל כך חזקה עד שהיא יכולה להרשות לעצמה לחזק את אויביה על חשבונה, משלב שוביניזם מופרע יחד עם זחיחות הדעת מוחלטת.
זה הבסיס הפסיכולוגי ההסטורי לשמאל מראשית המאה העשרים בערך – גם הכלכלי וגם המדיני.
השלוב הזה בא יחד עם זלזול גמור בהסטוריה (מדינית, צבאית, כלכלית, טכנולוגית), ולכן מוביל פעם אחר פעם ל"הפתעות" ש"אף אחד לא חזה" ו"מי יכול היה לדעת".
אבל אין צרך לדאוג, כי הזכרון קצר ואותן הצעות בדיוק יצוצו שוב ושוב, בשנויים קלים ביותר, ושוב נדרש – על ידי אותם מנתחים כושלים – לאותם "ויתורים כואבים" לטובת אותו "פרטנר". וככל שהמציאות קוברת את הרעיון הזה עמוק יותר, כך נשמע שזו היא "הזדמנות פז" יותר.
אני גם לא ממש מבין איך זה מסתדר, הרי הקוריאנים והוייטנמים הם אותו עם, הקונפליקט ביניהם נגע להשקפת עולם (ובסיס תמיכה פוליטי).
הסיפור של "תורת השלבים" לא ממש צריך את האנקדוטה הזאת.
אין ספק שמבחינתם מדינה פלסטינית היא שלב בדרך אל המטרה. התובנה הזאת לא מקדמת פתרון כלשהו במילימטר. מה אתה מציע אם לא מדינה פלסטינית? סיפוח עם טרנספר? סיפוח עם אפרטהייד? להתיש אותם במצב הקיים לא יעבוד, אין להם כוונה להתפנות. אין יותר מדי אפשרויות אתה יודע…
מאבי לאבי, הפתרון אכן מצוי בשאלותיך, קרי סיפוח וטרנספר. זה יכול להיות גם בשלבים, דרך אגב.
האנלוגיה לוייטנאם שגויה בתכלית! נכתבו עשרות ספרים על הטבח שארה"ב עשתה בצפון ודרום וייטנאם!
ההתקוממות בדרום הייתה גדולה יותר והכל היה במטרה להעצים את האימפריאליזם האמריקאי! שום דבר מעבר… תקראו את הספר "וייטנאם" של גו אלן לרפרנס נוסף
מתי תפסיקו להשתמש במושג השקרי "פלסטינאים" המושג הוא אותו חלק מההונאה שהזכרתם למעלה .
צפריר רונן בסרטו קללת אדריאנוס מפרט את ההונאה , גואן פיטרס בספרה מאז ומקדם חשפה גם היא את השקר וברור לכול מי שבודק את הנושא שאין עם כזה אך משום מה אפילו פה באתר אתם מתעקשים להשתמש במושג השקרי הזה ולתת לו תוקף.
אולי כדאי לציין ערבים במקום משום שאפילו עזמי בשארה ואחרים טוענים שאין אומה כזו אלה אומה ערבית .
אז מה הפתרון? מה נעשה עם 1.8 מליון ערבים בגדה המערבית? נפעל שיעברו לגור בירדן ובשאר מדינות שמדברות את השפה שלהם ובעלות תרבות זהה לשלהם? נאפשר להם לשבת ללא אזרחות על חלק או כל הגדה? מה הפתרון?
לאורי – אתה בעצמך רשמת את התשובה, וזו התשובה האפשרית היחידה – נפעל שיעברו לגור בירדן. כלומר, עידוד הגירה. ולפי סקרים שנערכו בקרב ערביי הגדה ורצועת עזה, אין אפילו צורך בהרבה עידוד, מרביתם מעוניינים להגר. עדיף להשקיע בזה מאשר להמשיך לבזבז את סכומי העתק שאנחנו מוציאים בטיפשותנו על תיחזוק הרשות הפלסטינית, שמקיימת את הפסאדה של מדינה, ומותירה אותם כאן כמו עצם בגרון של כולנו.
אורי,
כן בדיוק:
1. נפעל שיעברו לגור במקומות אחרים.
2. נאפשר להם לשבת בינתיים כתושבים שאינם אזרחים.
הפתרון איננו "עכשו", אבל הוא יעד הניתן להשגה, בתנאי שנציג ונממש מדיניות עקבית.
מה שבטוח, שהפתרון החלופי הוא שאנחנו נהגר מכאן למקום אחר. כי בארץ הזו אין מקום לשני עמים לארך זמן, ואין אף שני רכוזי אוכלוסיה מסלמים סמוכים שביניהם יחסי שלום, ורעיונות ההכלה והמזוג והשכנות-הטובה והדוקים-בשלום אינם תכניות מדיניות אלא פנטזיות הזויות ומסוכנות.
חובה להקפיד ולהדגיש שאנחנו מדברים על פתרון "שתי מדינות לשני העמים" ולא ליפול למלכודת של "פתרון שתי המדינות".
שתי מדינות לשני העמים משמעותו מדינה אחת פלשתינאית ומדינה שניה, מדינת העם היהודי. לזה הפלשתינאים לעולם לא יסכימו וזאת הדרך לחשוף את כוונותיהם האמיתיות שהן "שתי מדינות: מדינה אחת פלשתינאית (נקייה מיהודים) ןמדינה שניה, מדינת כל תושביה".
ברגע שהם יחתמו על הסכם "שתי המדינות" הם מייד ייפנו להפיכת מדינת ישראל למדינת כל תושביה בשם אפליית ערביי ישראל…
זאת גם הסיבה שנתניהו מתעקש ובצדק על כך שהפלשתינאים חייבים להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית וגם להסכים ל"קץ הסכסוך" כבסיס לכל הסכם שלום. זה אותו דבר ולכן גם לזה הם לעולם לא יסכימו ואפילו לא מנסים להסתיר זאת.
חייבים להיפרד מהערבים ביוש.יהא שמם אשר יהא.
הרעיון שלי הוא ליצור הפרדה בנוסח צפון אירלנד.
ולתת לערביי יוש עצמאות כלכלית.חיבור חשמל לירדן.יציאה לחול מירדן.שירותי נמל ימי מירדן.
עבודה בחול וצמצום הקשרים הכלכליים איתם.
להשלים הקמת הגדר ביננו לבינם.כולל העברת
הכפרים מחוץ לים לרשות.
זה עדיף מאיזרוח ערביי יוש והגהינום יפתח עבורנו
כתוצאה מזה שהם יהיו חופשיים בארץ לפעול.
בקיצור – אתה מציע להם מה שקיבלו הערבים ברצועת עזה – גבול חופשי עם מדינה ערבית.
איך זה נגמר שם מבחינה בטחונית כבר ראינו.
במקום עזה נוספת בלב הארץ – מעדיף כבר את המצב הקיים כרגע.
להוסיף למאמר החשוב:מבחינת הפלסטינים שתי מדינות פירושו מדינה פלסטינית נקייה מיהודים (מדינת אפרטהייד) ולצידה מדינת כל אזרחיה שתשולב בפלסטינית יותר מאוחר.הם עדיין ממשיכים לדחות כל הכרה בריבונות יהודית.לתשומת לב הקוראים זהבה גלאון,ג'ון קרי ופדריקה מוגריני
ההבדל בין וייטנאם של שנות ה 70 לסכסוך הישראלי-פלשתנאי. הוא לא בר-השוואה. הארץ נחלקה בהחלטה של האו"ם. כיוון שמדובר בשתי ישויות שונות במהותן תרבותית,דתית, חברתית.והבדלי מנטליות בסיסית בין שתי העמים.בווטינאם אין הבדל בין הצפון. לדרום למעט מלחמה קולוניאלית שנמשכה עד אמצע שנות ה 70 וארה"ב. דאגה לטפח לה מודל של מלחמה בין מעצמות על בסיס של אידאולוגיה.
הארץ לא נחלקה בהחלטה של האום אלא מליאת האם הגישה הצעה שאינה מחייבת לעומת החלטות של מועצת הביטחון שכן מחייבות.
בנוגע לפיתרון,אכן אין לחלק את הארץ אלא לספח את שטח סי ושטחי A,B יהיו שטחי חסות ישראליים עם מתן תושבות לערבים שם.בדומה לשטחי החסות של ארהב בקוסטה ריקה וגואם.
ההונאה מתחילה במונחי הבסיס:
"פלשתינאים" ולא "פלסטינים" והמרכאות באות – כי מדובר בשקר – השקר הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית וכדאי שתתחילו להפנים את זה!
מבחינת אלה שאנחנו חושבים שהם "פלסטינים", זה נורא נוח שבישראל בשנים האחרונות, הישראלים נותנים יד לשקרים שלהם וקוראים להם כך, ומאייתים כך, בצורה עיקשת ולא רציונלית, ומשתמשים בתקשורת בעיוות הערבי למילה "פלשתינאים" (מ-"פלשתינה"), שהיא עיוות למילה המקראית – "פלשתים"("אלה שפלשו").
ברגע שיש אנשים שמכירים בהם כ-"פלסטינים", למרות שבפועל אין עם כזה ולא לאום כזה ותירוץ "חופש ההגדרה העצמית" גם אינו תקף בכל המזרח התיכון (אין "עיראקים" ולא "סורים" ולא "ירדנים" ולא "לבנונים", אלא שבטים שונים ונפרדים), אז גם ההאשמות ועלילות הדם נגד ישראל כגון "כיבוש" (סותר את החוק הבינלאומי ונותן לגיטימציה לכיבוש הלא חוקי של ירדן), וזה ממשיך ל"דיכוי" ו"אפרטהייד" ו"טיהור אתני" (מה שעברו יהודי ארצות ערב ואירופה) ולכן חרם על מדינה כל כך אכזרית כמו ישראל, הוא לגיטימי (שכחו שהוגה הרעיון הזה הוא אדולף היטלר..) וכן אותו רכס הרים בשם יהודה ושומרון הפך פתאום ל"גדה" של נהר הזורם הרחק מזרחה ומתחת לגובה פני הים וכך בונים ערים שלמות על מונחי בסיס ועלילות דם שקריות, שאין להן כל בסיס.
מדוע אם כך, בשנים האחרונות, יש תופעה בעיקר בתקשורת הישראלית, לשכתב את ההיסטוריה ואת הספשה העברית? לצערי גם הפוליטיקאים שלנו – וגם בימין, חוזרים אחר התקשורת (כמו תוכי, מבלי לחשוב) ואפילו חלק מחברי פורום קדם, אתר מידה, ערוץ 7, ערוץ 20 שמזוהים עם הימין, נופלים וכושלים ברשת השקרים של אלו שרוצים להשמידינו, ואתם יכולים לראות את המפה של אותה "פלסטין" כפי שמופיעה בלוגו של ארגון הפת"ח שניר העלה פה – מהנהר ועד הים, מראש פינה ועד אילת!
אז לזה אנחנו נותנים יד ומכירים בהם?
הבהירו לי פעם אחת ולתמיד מה ההגיון ומה התירוץ שלכם לומר "Fלסטינים" ולהתייחס אליהם כלאום קיים?
"מדינה?" – מעולם לא היתה קיימת
"הגדרה עצמית"? – כלל לא רלוונטי – האם כל אחד שמחליט להמציא שם והגדרה צריך להיות מוכר בכך?
"מילה לועזית" – גם זה שקר. המילה היא עברית ולכן –
"הם לא פלשתים" – המילה פלשתים היא מילת תואר ואינה מציינת של של עם או שבט מסוים!
שימו לב שגם בערבית, אין כל שורש לשוני למילה "פלסטין". זוהי אינה מילה לטינית, אלא עברית (פלשת). האנשים אינם, אלא שבטים שונים ונפרדים, דוברי דיאלקט שונה של השפה הערבית ולעולם אינם מתחתנים בני שבט אחד עם בני שבט אחר. לא פעם כאשר הערבים מרואיינים בתקשורת, הם נמנעים ולעתים בתוקף מלומר את המילה המומצאת "פלסטינים". לעומתם, ראש הממשלה לעומת זאת וגם יו"ר מפלגת הבית היהודי ועוד אנשי ציבור – משתמשים בה כמובן מאיליו – כאילו שאשכרה יש דבר כזה!
לא "שני עמים" ולא "שני צדדים" (יש הרבה צדדים), ולא "שתי מדינות" ובטח שלא "פתרון" ולא "סכסוך" ולא "קונפליקט" ולא נעליים!- בתקשורת הערבית, במסגדים וברשות העאלק -"פלשתינאית", הם אומרים בגלוי ובמפורש מילה אחרת, פשוטה וברורה – "גיהאד"!!!
כל משכתבי ההיסטוריה הישראלים, משכתבי השפה העברית וממציאי העמים למיניהם, וגם אלה שסתם מתעקשים כי הם התרגלו וזה נוח להם – חשבו לרגע, ממתי בכלל נקראו ערביי ארץ ישראל וגם אותם מהגרים שהיגרו ליהודה ושומרון בזמן כיבוש ירדן (אין להם שום קשר ל"מנדט הבריטי של פלשתינה") נקראו "פלסטינים".
אנא הראו לי מקור אחד מימי המנדט הבריטי וגם אחריו שבו כתבו בעברית "פלסטינה"…
ויואיל נא מר פישמן להבהיר לנו, למי בדיוק הוא קורא "פלשתינאים"?
לבני איזה שבט?
תאמימי? ג'עברי? נאטשי? קוואסמה? אבו סנינה? אל מאסרי? אל כארמי? אל קדווא? עבאס? ברגות'י? תויאד? עריקאת? תוקאן? שעקאן? חוסייני? חיג'אזי? טרובאלסי? סיידני? נשאשיבי? בושנאק? חלאבי? מוגראבי? טארטיר? טראבין? אל עביד? מי..?
ואיזה פתרון אתה מציע, בדרך למדינה דו לאומית? אפרטהייד נוסח דרו"א? מציאות עקומה קוסובו סטייל?
יש פתרון אחד וכולכם מכירים אותו:
טראמפ, פוטין, סין, בריטניה וגרמניה, מתכנסים ומחליטים:
עזה מסופחת למצרים.
ערביי יהודה ושומרון מסופחים לירדן (היא המדינה הפלסטינית)
הישובים היהודים ביהודה ושומרון מסופחים לישראל.
ההחלטה הזאת תיאכף בכח על כל הצדדים
מי שיתנגד להחלטה – יחטוף מכל חמשת המדינות האלה.
הנוסחה הזאת של שתי מדינות הפכה למעין תגובת הכלב בניסוי של פבלוב….. הכלב לא ראה מזון אך הרגילו אותו שלאחר צלילי הפעמון הוא מקבל מזון. לכן עם השמעת צליל הפעמון גם אם לא קיבל מזון , החל הכלב מזיל ריר. כיום אף אחד לא חושב על המשמעות של שתי מדינות לשני עמים. אלא מדקלם באופן אוטומטי. מדינת ישראל עם ההסברה הדפוקה שלה אינה עושה דבר להפריך את ההגיון המעוות בהגדרה של שתי מדינות לשני עמים. קבוצת אנשים שאיננה עם לקבלת מדינה שאיננה שייכת להם.
זבל ממוחזר ולעוס לעייפה-עוד אכזבה מבית מדרשוקן המאפיונר.