ראש מועצת בקעת הירדן: "הפלסטינים מנצחים אותנו, אנחנו מאבדים את הבקעה"

הפגישה שנערכה ביום רביעי האחרון בבית הלבן בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לראש הממשלה נתניהו היוותה נקודת שיא בתחושת הקתרזיס שמלווה את הימין הישראלי, כתוצאה מהלגיטימציה שמעניק הממשל האמריקני החדש להתיישבות היהודית ביהודה ושומרון.

אולם דוד אלחייני, ראש מועצת בקעת הירדן, מזהיר כי בזמן שבימין חוגגים את האמירה האמריקנית כי "ההתנחלויות אינן מהוות מכשול לשלום", הפלסטינים, בתמיכה ובמימון אירופי, מקימים התנחלויות משלהם וקובעים עובדות בשטח. "אנחנו נכנעים לפלסטינים, הם מנצחים אותנו", מצהיר אלחייני. בראיון ל'מידה' טוען ראש מועצת בקעת הירדן כי "קצב ההריסות של המנהל האזרחי לא מתקרב לקצב ההשתלטות הפלסטינית על שטחים הולכים וגדלים בבקעה. אנחנו מאבדים את הבקעה לפלסטינים ולאירופים".

לדברי אלחייני, באזור בקעת הירדן לבדה, המקיפה שטח של 840 אלף דונם, קיימים אלפי מבנים פלסטינים בלתי חוקיים. לטענתו, המנהל האזרחי, הגוף שאמון על ניהול הפעילות האזרחית ביהודה ושומרון, "לא נותן לי מספרים מדויקים" על היקף המבנים הפלסטינים הלא חוקיים. "כנראה המספרים לא מחמיאים למנהל", אומר אלחייני. במקביל, פנייתנו ליחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש), האחראית על המנהל האזרחי, בבקשה לקבל את הנתונים המעודכנים על כמות המבנים הפלסטינים הלא חוקיים בשטח C בכלל ובבקעה בפרט, ומספר ההריסות שבוצעו וצווי ההריסות שהוצאו להם, נותרה ללא מענה.

המנהל האזרחי אמנם איננו מספק נתונים עדכניים, אך טענותיו של אלחייאני בדבר ההפקרות באכיפת הבנייה הפלסטינית הלא חוקית נתמכות בנתוני עבר. בשנת 2014 פרסמה תנועת 'רגבים' דו"ח המנתח את נתוני המנהל, ומוכיח כיצד מתוך כ־35 אלף מבנים פלסטיניים לא חוקיים שנבנו בכלל שטחי C, המצויים תחת שליטה ישראלית מלאה ושנכללים בהם בין היתר 88 אחוז משטח הבקעה, עמד מספר תיקי הפיקוח על 12,570 בלבד, כלומר בקושי שליש.

עוד עולה מן הדו"ח כי בין השנים 2012-2010 נהרסו 662 מבנים בלתי חוקיים של פלסטינים, אולם מתוכם רק 51 הם מבני מגורים, והיתר הם אוהלים, סככות, דירים, גרוטאות רכב וכדומה. במקביל, הרס המנהל באותה תקופה 127 מבני מגורים של ישראלים, נתון הגבוה בכ־250 אחוז מהיקף הרס בתי הפלסטינים. מאז פרסום הדו"ח, לדברי אלחייני, הבנייה הפלסטינית הלא חוקית רק הלכה והתעצמה, אך לטענתו המנהל ממשיך להעדיף ולהתמקד דווקא בבנייה היהודית ביהודה ושומרון.

"ג'ון קרי אמר בזמנו שיש בשטחים חוק אחד לפלסטינים וחוק אחד ליהודים", אומר אלחייני. "לצערי הוא צודק, רק במובן ההפוך ממה שהתכוון. המנהל האזרחי מגלה אוזלת יד בכל מה שקשור לאכיפה של בנייה פלסטינית לא חוקית, ומצד שני יש לאנשיו עודף מוטיבציה לאכוף בנייה ישראלית לא חוקית. אנשי המנהל מתנהגים אלי בצורה יהירה ושחצנית. הם חושבים שהם גיבורים גדולים עלי כי אני שומר חוק, אבל הפלסטינים, שמפרים את החוק, לא שמים עליהם. הפלסטינים צוחקים עלינו כי הם יודעים שככל שהם יפרו יותר את החוק וככל שהם יקימו מקבצים הולכים וגדלים של התיישבות בלתי חוקית, כך הסיכוי שנפנה אותם ישאף לאפס. במקום להעניש אנחנו נותנים פרס לעבריינים, ורק מעודדים אותם להמשיך ולבנות עוד יישובים, כי הם יודעים שבסוף אנחנו לא רק נכשיר אותם אלא גם נממן אותם. זה אבסורד שזועק לשמיים".

הפלסטינים והאירופים קובעים עובדות בשטח, ישראל שותקת

בשנה הבאה צפויה ההתיישבות היהודית בבקעת הירדן לציין יובל שנים להקמתה. ההחלטה להקים יישובים ישראלים בבקעה התקבלה על רקע חדירות מחבלים מכיוון ירדן, בחודשים הראשונים שלאחר מלחמת ששת הימים. כמענה לחדירות, הוחלט בממשלה לפרוש רשת של התיישבות יהודית-חקלאית, שחבריה יעבדו שטחים נרחבים, ובכך יווצר לאורך הבקעה רצף טריטוריאלי ישראלי שיהווה ערובה ביטחונית מכיוון מזרח. היישוב הראשון שהוקם (1968) היה מחולה, ששימש כחוליה מפרידה ומקשרת בין בקעת הירדן לבקעת בית שאן.

לפי נתוני המועצה, בבקעה שוכנים כיום 21 יישובים יהודים (לא כולל צפון ים המלח), שבהם מתגוררים קרוב ל־6,000 איש. מספר הפלסטינים בבקעה נאמד ב־15 אלף איש. בביקור שערך באזור ב־2011 הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי בכל הסדר עתידי "צה"ל חייב להישאר לאורך הירדן", וכינה את הבקעה "תעודת הביטוח של מדינת ישראל". בתחילת שנת 2015 הורה נתניהו להרוס את המבנים הפלסטינים הלא חוקיים שקמו בשטחי C, ובכלל זה גם בבקעה.

לטענת אלחייני, המכהן כראש מועצת בקעת הירדן מאז 2009, המסר שיצא מלשכת ראש הממשלה לא חלחל לשטח. "במשך שנים ביהמ"ש העליון דוחה עתירות נגד פינוי פלסטינים בטענה שאין איפה לשים אותם", מסביר אלחייני. "הטענה הזו כמובן לא עמדה לזכותם של תושבי עמונה או גוש קטיף. הבעיה היא שהמנהל האזרחי והפרקליטות שותקים בעתירות, השופטים מוציאים צווי ביניים נגד פינוי הפלסטינים, ובינתיים העובדות נקבעות בשטח, לרעתנו".

החיכוך בין אלחייני לאנשי המנהל האזרחי הואץ בתחילת העשור הנוכחי, בעקבות היישום הפלסטיני של תכנית "הסיפוח הזוחל", שאותה הגה בשנת 2009 סלאם פיאד, אז ראש הממשלה של הרשות הפלסטינית. מטרת התכנית היא לקדם באופן חד־צדדי הקמת מדינה פלסטינית, תוך עקיפת הצורך במשא ומתן עם ישראל. התכנית מתמקדת בהקמת תשתיות דווקא בשטחי C, המצויים בשליטה ישראלית מלאה, במטרה ליצור בהם מסדרונות ורצפים טריטוריאליים פלסטיניים ולקטוע במקביל רצפי התיישבות יהודית, וכך לקבוע עובדות בשטח. דו"ח של 'רגבים', שעיקריו פורסמו בעבר ב'מידה', גילה כי תכנית "הסיפוח הזוחל" של הפלסטינים זוכה לרוח גבית מצד האיחוד האירופי, המממן את הפרויקט במאות מיליוני יורו.

מרבית הפרויקטים של התכנית הפלסטינית מתמקדים בקיבוע האוכלוסייה הבדואית הנוודית, באמצעות בניית מבני קבע ברשת של מאחזים בלתי חוקיים והנחת תשתיות מים, חשמל סולרי וכדומה. רשת המקבצים הבדואיים בשטח C משתרעת לכל אורך יהודה ושומרון, משדרת גב ההר לכיוון מזרח עד בקעת הירדן, ומשדרת הרי יהודה מזרחה לכיוון מדבר יהודה וים המלח.

רק ביום חמישי האחרון, לדוגמא, קבע בג"ץ כי אין להרוס מסגד שהוקם באופן לא חוקי בדרום הר חברון, אזור המשויך לשטח C. המסגד הבלתי חוקי נבנה בצומת זיף, נקודה הידועה כמוקד חיכוך בטחוני של יידויי אבנים והפרות סדר, במרחק של עשרות מטרים בלבד מהכביש המוביל ליישובי הר חברון. הליכי האכיפה נגד המסגד החלו עוד ב-1994, אך מן הדיון בבג"ץ עולה כי ב-2009 החליט המנהל האזרחי למחוק את ההליכים, ואף יזם את הלבנת הבנייה הבלתי חוקית מבלי שבוני המסגד הגישו בקשה כזאת או שהגישו בכלל בקשה להיתר בנייה.

"הבנייה זה רק הסימפטום, הבעיה העיקרית זה השימוש של הפלסטינים במבנים, ובייחוד במקבצי הבנייה, כדי לתפוס שטחים ולהעמיק את תחושת חוסר הביטחון אצל הישראלים", אומר אלחייני, שמעיד כי המדינה מותירה אותו חסר אונים בהתמודדות מול הפרות החוק של הפלסטינים. "כשהתכנית של פיאד קרמה עור וגידים והבנייה הפלסטינית הלא חוקית החלה לתפוס תאוצה, במנהל אמרו לי שאין מה לדאוג ושלא ייווצר ואקום אכיפתי מול האוכלוסייה הפלסטינית. זה הצחיק אותי אז, אבל היום, כשברור לכולם שיש ואקום עמוק, הפלסטינים הם אלו שצוחקים. הכי מרגיז אותי שאומרים לי 'להתנחם' בזה שהמצב לא גרוע כמו בנגב, אבל בקצב הזה אנחנו נגיע מהר מאוד להפקרות שיש כיום בנגב".

לדברי ראש מועצת בקעת הירדן, החלל האכיפתי פוגע גם בבריאות תושביו. "יש תופעות קשות של זיהום אוויר כתוצאה מהשלכת פסולת המונית, שריפת פלסטיק או שריפות באופן כללי", הוא מספר. "זה מגיע מהכפרים הערביים מסביב. המנהל לא עושה כלום כדי לעצור את זה, אז אני בא ואומר להם שייתנו לי לאכוף את החוק על חשבוני, אבל הם מתנגדים".

מה הנימוק שלהם להתנגדות?

"הם שאלו אותי 'מי ידאג לפלסטינים?', וטענו שאני אאכוף את החוק באופן סלקטיבי רק נגד הערבים. אמרתי להם שיבדקו אותי. תנו לי סמכויות, תפקחו עלי בשבע עיניים, ואני אוכיח לכם שאהיה הגון ואאכוף את החוק נגד יהודים וערבים כאחד. כמובן שהם לא נתנו לי סמכויות, ובשורה התחתונה מי שסובלים הם המתיישבים היהודים בבקעת הירדן".

אלחייני איננו הראשון שטוען להטיה מצד אנשי המנהל האזרחי. בעבר הצהירו אנשי המנהל כי יסרבו להיות שותפים להטלת סנקציות על הפלסטינים בעקבות צירוף חמאס לממשלת האחדות הפלסטינית, בטענה כי "למנהל אין זכות קיום אם יטילו סנקציות על האוכלוסייה שתפקידם לשרתה". במאמר שכתבה בכירה לשעבר בלשכת היועמ"ש של המנהל, סרן (מיל') רונית לוין, התברר כיצד פעל לכאורה המנהל כדי לשלול בשיטתיות את זכותם של יהודים ליישב אדמות פנויות בחבלי יהודה ושומרון, כחלק מ"המאבק הפוליטי".

המדיניות של לוין ועמיתיה בלשכת היועמ"ש של המנהל באה לידי ביטוי בשטח, כאשר מתיישבים ביו"ש טענו כי המנהל "רודף אותנו". בשבועות האחרונים, לדוגמה, עיכב המנהל את מעברם של מפוני עמונה למגורים זמניים בטענה כי השטח אינו מיועד למגורים וכי אכלוסו יהווה אישור להקמת שכונה חדשה, זאת אף שמדובר באדמת מדינה המיועדת לתושבים שפונו מבתיהם.

ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) תהה האם "המנהל האזרחי מתנהל כמו במדינת עולם שלישי", וטען ל"אוזלת יד בלתי מוסברת" מצד המנהל בכל הנוגע לאכיפה נגד "טרור הבנייה" של הפלסטינים בשטחי C. יוגב, בדומה לאלחייני, הציע "לפרק את המנהל מסמכויותיו" אם לא יחולו בו שינויים. ח"כ לשעבר אריה אלדד האשים את המנהל כגוף ש"בעד הערבים".

"הצבא פעל מאחורי גבי"

לאחרונה יצא קצפו של אלחייני על אנשי המנהל בעקבות התנהלותם בשני מוקדים שונים בבקעה – הכפר הלא־חוקי פסאיל הממוקם בין היישובים תומר ופצאל, ו"תכנית נועיימה", שבמסגרתה התכוון המנהל האזרחי להקים עיר פלסטינית חדשה בסמוך ליריחו. הקמת העיר יועדה עבור אלפי בדואים־פלסטינים היושבים כיום באופן לא חוקי באזורים שחלקם בעלי חשיבות אסטרטגית-בטחונית עליונה, כמו E1 (בין מעלה אדומים לירושלים), מדבר יהודה, ואדי קלט ודרום בקעת הירדן.

"'תכנית נועיימה' נעשתה מאחורי גבי. הצבא גזל ממני שטח בכוחנות, בלי לשאול אותי", טוען אלחייני, ומספר כי במהלך אחד הדיונים על נועיימה, נציג יועמ"ש המנהל, רס"ן אלי לברטוב, "השתלט על הדיון, איים להוציא אותי ואפילו הקליד בעצמו את הפרוטוקול. כששאלתי בישיבה את נציג היועמ"ש איך משפחה בדואית תסתפק בשטח של חצי דונם בלבד בנועיימה, הוא אמר שהם יגורו בשלוש קומות, ובקומה התחתונה, בכלונסאות, יהיה דיר כבשים. מה הוא מבין בכלל בבדואים? אחרי זה אומרים לי שלא לבקר לובשי מדים".

לטענת אלחייני, המנהל האזרחי מעוניין כאמור גם להכשיר את המאחז הפלסטיני הלא־חוקי פסאיל, שבין תומר לפצאל. "אני כבר שמונה שנים מונע אישור תב"ע לפסאיל, כולל כבישי גישה ותשתיות מים וביוב על חשבון המדינה", הוא אומר, ומוסיף כי יצירת התב"ע לפסאיל היא בגדר "יוזמה פרטית של המנהל. זה יוצר נזק כפול – הפלסטינים בבקעה מתרחבים, והיהודים נדחקים מחוץ ליישוביהם".

יצוין כי המנהל האזרחי מבצע הריסות תקופתיות בפסאיל, אך לדברי אלחייני מדובר במראית עין של עשייה בלבד. "ההריסות האלו הן רק כדי לצאת מידי חובה", הוא אומר. "כבר בסוף שנות התשעים, כשהפלסטינים התחילו להתיישב באזור, המועצה התריעה שצריך לפתור את הבעיה עוד כשהיא קטנה ולפנות אותם. זה לא קרה, והיום יש שם קרוב ל־250 מבנים כולל בתי ספר עם תשתיות חשמל, במימון האיחוד האירופי".

אחד הגורמים המרכזיים שאליהם מפנה אלחייני אצבע מאשימה בסוגיית פסאיל הוא מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש), האלוף יואב 'פולי' מרדכי. כחלק מהגדרת תפקידו אחראי מרדכי גם על המנהל האזרחי. באפריל האחרון הופיע האלוף מרדכי בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, וטען כי אנשיו מבצעים אכיפה נגד בנייה לא חוקית פלסטינית בשיעור גבוה יותר מאשר כלפי המתיישבים ביהודה ושומרון. "מציגים את לובשי המדים של המנהל האזרחי כמי שלכאורה יש להם נטייה לאכוף כלפי הישראלים, ופחות כלפי הפלסטינים", אמר ראש המתפ"ש, "אני אומר באופן חד משמעי שהמצב נוטה באופן מובהק לכך שאנחנו מבצעים יותר אכיפה בזירה הפלסטינית".

מנגד, ראש מועצת בקעת הירדן מתאר את המציאות באופן שונה לחלוטין. "נפגשתי עם פולי והוא אמר לי שהם מקדמים את התב"ע לפסאיל", אומר אלחייני. "פניתי לאביחי מנדלבליט, שהיה אז מזכיר הממשלה, וחשכו עיניו. הוא הוציא מיד הוראה בשם ראש הממשלה שכל תכנית לקידום בנייה פלסטינית בשטחי C צריכה לבוא לאישור הדרג המדיני, בדיוק כפי שקורה עם התיישבות יהודית. רק ככה הצלחנו לעצור את זה".

ואולי לנתניהו נוח להראות שהוא כועס על מרדכי, אבל למעשה המתפ"ש הוא עושה דברו של הדרג המדיני?  

"לא נולדתי אתמול. זה לא המצב. מנדלבליט אמר לי שפולי לא מבין את הגדרת התפקיד שלו. מתאם הפעולות בשטחים כשמו כן הוא, צריך להיות החוט המקשר בין הממשלה לשטח. אבל כשאני מדבר עם שרי ממשלה, חלקם גם חברי קבינט, אין להם מושג מה קורה בכל הנוגע לבנייה פלסטינית לא חוקית. זה עובר להם מתחת לאף".

מה המוטיבציה של מרדכי להכשיר בנייה פלסטינית בלתי חוקית?

"הוא ואנשי המנהל שבויים בקונספציה שאם נהרוס בנייה פלסטינית יתרחשו מהומות. הם אומרים לי שאם ניתן תב"ע לפסאיל ו'נתחום' את היישוב באופן מוסדר, נוכל להרוס אחר כך מה שהפלסטינים יבנו מחוץ לאותן גבולות. זה מגוחך, גם הם יודעים שזה לא יקרה, ושזה משדר מסר של חולשה ופחדנות מצדנו. מאכילים אותנו לוקשים. אם ידעו לפנות יהודים מגוש קטיף ומעמונה, יידעו גם לפנות בדואים בבקעה. עובדה שעושים את זה בנגב. מה שכן, ככל שנתעכב עם ההריסה, היישובים הלא חוקיים יתרחבו והמחיר הדיפלומטי שנשלם על ההריסות רק יהיה גדול יותר".

במתפ"ש שוללים את טענותיו של אלחייני כי האלוף מרדכי פועל על דעת עצמו, ורומזים כי את טענותיו לאי־אכיפה של בנייה פלסטינית לא חוקית יש להפנות לראש הממשלה. "המתפ"ש והמנהל האזרחי פועלים על פי הנחיות, תעדוף והדרקטיבה של הדרג המדיני", נמסר לנו מדוברות המתפ"ש. בלשכת ראש הממשלה הגיבו כי נתניהו "הנחה לפעול" לכך ש"אכיפת החוק תהיה שוויונית בכל המגזרים". התגובות המלאות יובאו בסוף הראיון.

"גוף שסובל מקיבעון מחשבתי"

האלוף מרדכי איננו האישיות הביטחונית הבכירה ביותר שביקשה להכשיר את פסאיל. לטענת אלחייני, גם שר הביטחון הקודם, בוגי יעלון, חשב שיש לאשר תב"ע ליישוב הפלסטיני הלא חוקי בבקעה. "באחד הסיורים האחרונים של יעלון כשר ביטחון הוא שאל אותי למה אני כל כך מתנגד להכשרת פסאיל", מספר ראש מועצת בקעת הירדן. "הוא טען שצריך להיות מציאותיים, ושישראל לא תקבל החלטה לפנות את היישוב גם אם ידוע לכולם שהוא לא חוקי. אמרתי לו שלי זה דווקא נשמע מאוד מציאותי שיפנו יישוב לא חוקי, בדיוק כמו שקורה עם יישובים של יהודים, אבל אלך לקראתו ואסיר את ההתנגדות שלי לתב"ע לפסאיל, אם הוא ילך איתי באותו היגיון ויאשר לי תב"ע במבואות יריחו להתיישבות יהודית. רציתי שיראה לי שהוא מדבר על חוק אחיד לכולם ולא על אכיפה סלקטיבית נגד ישראלים. הוא לא ממש הגיב".

שר הביטחון התחלף מאז.

"ליברמן עסוק בעיקר בלתקוף אותי שאני מבקר את אנשי הצבא. מעניין אותו רק התפקיד, ולא באמת לעשות משהו".

ומה אחריות ראש הממשלה בנושא?

"ראש הממשלה עסוק במיליון דברים, וכנראה הנושא הזה לא ממש בראש מעייניו".

מה הפתרון לדעתך?

"קודם כול צריך לפרק את המנהל האזרחי. מדובר בגוף שסובל מקיבעון מחשבתי ושאבד עליו הכלח. אני לא צריך אותם. הם כופים את עצמם עלי רק כדי שיהיה צידוק למשכורות שלהם. ברמה המדינית, ישראל צריכה להחיל ריבונות על בקעת הירדן ולהתייחס ברצינות לזה שהיא שולטת בשטח, גם כלפי הפלסטינים וגם כלפי האירופים שעושים צחוק מחוקי המדינה ומממנים את הבנייה הלא חוקית. כרגע הפלסטינים והאיחוד האירופי מסובבים אותנו על האצבע, ואנחנו יוצאים המטומטמים בסיפור. צריך לשים לזה סוף".

תגובות

תגובת היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים: "כפי שראש המועצה מכיר ויודע, היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים ובתוך כך המנהל האזרחי, פועלים על פי הנחיות, תעדוף והדרקטיבה של הדרג המדיני. כל התכניות מפורסמות לציבור והדיונים בעניינן פתוחים לכל המעוניין, כך שטענותיו אינן עולות בקנה אחד עם המציאות. צר לנו שראש המועצה מוצא לנכון לתקוף את קציני צה״ל ולא ללבן את טענותיו שכולן קשורות במדיניות והחלטות של הדרג המדיני".

מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה: "רק לאחרונה ראש הממשלה חזר ואמר במספר רב של מקרים שאכיפת החוק תהיה שוויונית בכל המגזרים, וכך הוא הנחה לפעול".

מלשכתו של משה יעלון נמסר בתגובה: "במהלך כהונתו כשר הביטחון, אישר השר משה יעלון תכניות מיתאר ותב"עות לישובים ישראליים בבקעת הירדן, וכן הביא להשלמת סקרי קרקעות. השר יעלון ראה חשיבות, גם בקידום תב"עות לישובים כמו פסאיל. המציאות בה לא אושרה בנייה לישובים פלסטינים מאז 67', יצרה מצב שבו הישובים גדלו בשל התפתחות טבעית, ובנייה שבוצעה בישובים אלה נחשבה לבלתי חוקית. התכנית לאשר תב"עות לישובים שכאלה נועדה לקבוע גבולות שבתוכם הישובים יוכלו להתפתח ולא מעבר להם ולהפסיק את המצב המעורפל שבין החוקי לקיים".

שר הביטחון, אביגדור ליברמן, סירב להתייחס לטענות.