עוד לפני הוועדה למינוי שופטים, הנהלת בתי המשפט שולטת על הסינון המקדים של המועמדים באמצעות שני מנגנונים: 'ועדת השניים' המכינה את רשימת המינויים לבחירה, והאיסור על חברי הוועדה להיפגש עם מועמדים
רבות דובר ונכתב על שיטת מינוי השופטים בישראל, שכידוע נבחרים בוועדה שהשופטים נהנים בה מעליונות מובנית. שיטה זו מנציחה את הנוהג של "חבר מביא חבר", ומוודאת שמישהו שאיננו שייך למשפחה לא ישב חלילה על כיסא בבית המשפט העליון. אך מעבר למנגנון זה, הסובל מחוסר שקיפות ושחלקו איננו מעוגן בחוק, ישנם מנגנוני סינון ופיקוח נוספים שרובם כלל לא מוכרים לציבור, המעניקים למערכת בתי המשפט את הכוח להחליט מי ייכנס בשעריה ומי יקודם לערכאה גבוהה יותר.
בהקשר זה אפשר להצביע על שני חסמים משמעותיים בפני כניסת וקידום שופטים שאינם מקובלים על המערכת: "ועדת השניים" ואיסור הראיונות. ועדת השניים היא ועדה חשאית הבודקת שופטים המועמדים לקידום מבית משפט השלום למחוזי, ומעבירה את המלצותיה לנשיא/ת בית המשפט העליון. הוועדה מורכבת משתי שופטות בדימוס: עדנה ארבל ואורית אפעל־גבאי.
אף שהוועדה החלה לפעול עוד בשנת 2007, עצם קיומה נשמר בסוד במשך כשמונה שנים. לפני שנה וחצי חשפה לראשונה רויטל חובל ב'הארץ' את פעילותה החסויה של 'ועדת השניים', אולם הנהלת בתי המשפט סירבה לשתף פעולה ולספק פרטים נוספים.
רק החודש, בעקבות פניית 'התנועה למשילות ודמוקרטיה', ניאותה לראשונה הנהלת בתי המשפט, מתוקף החוק לחופש המידע, לחשוף את דרך התנהלות הועדה. מהמסמך, שפרטיו מתפרסמים פה לראשונה, עולה כי בתחילת פעילותה היו מסקנות והמלצות הוועדה חסויות אף בפני המועמדים עצמם. במהלך השנים ולאחר שהופעלו עליה לחצים, ניאותה הוועדה להעביר למועמדים את תמצית המלצותיה, אך הפרוטוקול עצמו נותר חסוי לחלוטין. לפני כמה חודשים (עשר שנים לאחר שהוועדה החלה לפעול), הסכימה הנשיאה נאור לחלוק את המידע הסודי שבידיה והצהירה שתמצית ההמלצות יועברו גם לעיון חברי הועדה למינוי שופטים.
בקשתה של התנועה למשילות ודמוקרטיה לקבל את הפרוטוקולים נענתה בשלילה, בנימוק שהם חסויים על פי חוק. סירובה של הנהלת בתי המשפט לחשוף את הפרוטוקולים הסודיים מלא בסתירות פנימיות. מצד אחד נכתב כי "הועדה פועלת בהתנדבות כדי לסייע לנשיאת בית המשפט העליון בעבודתה… אין המדובר בוועדה סטטוטורית". ושוב בהמשך: "הוועדה המייעצת אינה ועדה קבועה בדין". מצד שני נכתב: "האמור בדיוניה והפרוטוקולים של הוועדה כמו גם וועדות המשנה שלה הנם חסויים". אם מדובר בגוף התנדבותי, ולא במעין ועדת משנה של הוועדה לבחירת שופטים, מהיכן בדיוק החיסיון? עוד נטען: "דיוני הוועדה המייעצת הם דיונים פנימיים החסויים מעצם טיבם". שוב, מה פנימי בדיוני וועדה וולונטרית המנוהלת על ידי אנשים שנמצאים כיום מחוץ למערכת?
דיינים לפני שופטים?
ליקוי מהותי נוסף בדרך בחירת השופטים הוא האיסור על מועמדים למחוזי ולעליון להיפגש עם חברי הוועדה לבחירת שופטים. הזכות לראיין את המועמדים לעליון ולשמוע את עמדותיהם שמורה אך ורק למרים נאור, ובמקרה של מינויים לבית המשפט המחוזי – לנאור ולחברותיה מ"ועדת השניים". התוצאה היא שחברי הוועדה נדרשים לבחור במועמדים אנונימיים לחלוטין מבחינתם, ושגישתם המשפטית אינה ידועה להם כלל. כך, בהיעדר מידע ובלית ברירה, רבים מחברי הועדה נאלצים ליישר קו עם הנשיאה נאור. חבר הוועדה ח"כ איליטוב ביטא את תסכולו מהמציאות הזו בדברים שאמר לנשיאה נאור (על פי הדיווח ב'ידיעות אחרונות'): "אני בהצבעות מרגיש נחות מכל חבר ועדה אחר כי אין לי את הכלים".
שרת המשפטים איילת שקד התנגדה בתחילה לאיסור הגורף שהטילה הנשיאה נאור על הראיונות, אך לבסוף השלימה עם העניין. איש מחברי הוועדה, מלבד השופטת נאור, לא נפגש עם המועמדים לבית המשפט העליון.
לא מעטות מפסיקות בג"ץ מעוררות סערות ציבוריות ומשברים פוליטיים, בעקבות ההתערבות הגוברת של השופטים בסמכויות הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. ציבור בוחריה של איילת שקד נכווה שוב ושוב ממדיניות בג"ץ. לנוכח זאת היה מצופה ששקד תילחם כדי להפסיק את השיטה, אך היא נכנעה מהר מאוד לרצונם של השופטים.
לפני חצי שנה נלחמו בבית היהודי על צבע הכיפה של הדיינים בבית הדין הגדול. אינני מזלזל בעבודת הדיינים, אך הפערים בין הדיינים הסרוגים לדיינים החרדים הם מינוריים בדרך כלל. זאת ועוד, סמכותם ויכולת השפעתם של הדיינים על המדינה אפסית, לעומת הסמכות וההשפעה של שופטי בית המשפט העליון. היה מצופה מחברי הכנסת של הבית היהודי, עסקניו ועיתונאיו, שבמשך שבועות עסקו מבוקר ועד ערב בסאגת מינוי הדיינים, להשקיע לפחות את אותה אנרגיה גם במינוי השופטים.
למרבה הצער נראה שבתחום זה החליטו בבית היהודי להרים ידיים עוד בתחילת הדרך. דמויות ראויות ושמרניות כלל לא זכו להיכלל ברשימת המועמדים, והשקט התעשייתי נותר על כנו. זהו מצב אידאלי לאליטה המשפטית הפרוגרסיבית ולמינויים שהיא חפצה ביקרם, אבל רע מאוד לדמוקרטיה, לשקיפות וליכולות לחולל סוף סוף שינוי.
מייאש!
איזה שיטה! מאפיה!
די לעריצות, שחררו אותנו מהעלוקות האלה…
תארו לכם שבית הדין הרבני העליון היה קובע בעצמו דיינים… אוהו איך כל המערכת היתה מתהפכת 36000 מעלות הלוך וחזור. ורק כששופטי ביהמ"ש ממנים בצורה מזוויעה כזו, כולם שותקים ובולעים את הקציצה.
ועוד איזה קציצה…
נכנעה, או חלק מהעסקה?
כמצביע הבית היהודי, אני עומד היום בוש ונכלם. להגנתי אומר שהונו אותי. הבית היהודי זה ארגון שמאל ותו לא.
* איילת שקד: אהרון ברק הוא גדול הדור
* בנט נותן קביעות של 30 שנה למפמרית שמאלנית קיצונית
* שקד בפברואר 2016: "יריב אופנהיימר – ציוני אוהב ישראל"
* בנט מציע: הפתרון לפיגועים – להכפיל את מכסת הפלסטינים שעובדים בהיתר
* הבית היהודי נגד חוק ההשעיה: "אין להדיח ח"כים שנבחרו על ידי הציבור"
* בנט מודיע על זכייתו של פרופ׳ שולמן, פעיל שמאל, ממייסדי תעאיוש, בפרס ישראל
* בנט: דברי חז"ל הם "סיסמא" – מגבה את הרמטכ"ל
* הבית היהודי התנגד, חוק עונש מוות למחבלים נפל
הכנסת חייבת להתערב ולעשות סדר בעניין!
לשם כך היא נבחרה.
מה הכלים היכולים לעמוד לרשות איילת שקד והבית היהודי כדי למנוע מצב הזוי זה?
למשל לעקב את עבודת בחירת השופטים עד…..בוא המשיח, או עד שבית המשפט העליון ישבר, ויסכים לנוהל תקין לחלוטין. מה שיבוא קודם. תוך הסבר בלתי פוסק על הדיקטטורה של התנהלות בית המשפט העליון.
כרגע כפי שנאמר במאמר הבית היהודי שתלו בו תקוות ובמיוחד באילת שקד (אלילת הציבור הדתי לאומי), לא טרחו כמעט מאומה, מהר מאד הרימו ידיים. (אני חושדת מאד בעבודת הבית היהודי מול הציבור הדתי לאומי שאינו אמיתי, אלא ראוותני בלבד)
* לשנות בתקנות את צורת בחירת השופטים
* להודיע לנתניהו שאם לא משתנה השיטה לבחירת שופטים בבית המספח העליון הולכים לבחירות – כחלון יתיישר כי הוא הכי יפסיד מבחירות עכשיו וגם לנתניהו לא מתאימים בחירות עכשיו
* לשנות בוועדת חוק ומשפט בכנסת את מספר השופטים בבית המשפט העליון כך שיהיו (למשל) 20 שופטים (ואפילו יותר) ואז להכניס את מי שרוצים.
* לא לכנס את הוועדה לבחירת דיקטטורים (אה, סליחה, הכוונה לשופטים) חדשים עד שמרים נאור פורשת ואז היא אוטומטית כבר לא חברה בוועדה ואפשר להתחיל משחק מחדש.
* לבטל את שיטת הסניוריטי שקובעת שהשופט הוותיק הוא נשיא בית המספח העליון
אבל הכי חושב: לא לפחד, לא מהשופטים ולא מהתשקורת אלא להתחיל למשול! אהרון ברק רוצה לכעוס? מותר לו; האופוזיציה צועקת? שיבוסם לה; הימין צריך לשלוט ולא בית המספח העליון
הכלי העיקרי – להחזיר את המפד"ל לאנשי המפד"ל ולהפסיק להתחזות לדתיים-לאומיים כדי לחבור ליאיר לפיד בשירות השמאל:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/430/320.html
http://www.news1.co.il/showTalkBack.aspx?docId=100712&subjectId=24&talkBackId=1564697
https://www.youtube.com/watch?v=nvyXn3ReBEs
http://www.israelhayom.co.il/article/170993
שיטה פסולה מזכירה אירגונים פסולים
יש קישור למסמך המדובר?
מימשתולה תקוות בשקט או בנט כדאי שיפסיק כבר עכשיו. בתחילה כתבתי ואני מודיע שוב בבירור ששקד חזקה בדיבורים כמו בנט אבל בשביל קצת כבוד או אהדה בתקשורת מוכנה למכור כל הערכים. חבל. לא סתם נתניהו מאוד התעקש לא לתת להם את תיק המשפטים, אם יש פוליטיקאי אחד בארץ שקורה טוב את המפה זה נתניהו. היחיד. צריכים כל אלו שהצביעו לבית היהודי להתחיל מעכשיו בהפגנות מול שקד שלא תמכור שוב אתה העם לבג"ץ. העיקר שתוציא אח"כ כל מיני חוקים הזוים כמו ההסדרה שמראש ברור שאין לו סיכוי במקום לטפל בבעיה בשורש ולהחליף את הבג"ץ
מימשתולה תקוות בשקט או בנט כדאי שיפסיק כבר עכשיו. בתחילה כתבתי ואני מודיע שוב בבירור ששקד חזקה בדיבורים כמו בנט אבל בשביל קצת כבוד או אהדה בתקשורת מוכנה למכור כל הערכים. חבל. לא סתם נתניהו מאוד התעקש לא לתת להם את תיק המשפטים, אם יש פוליטיקאי אחד בארץ שקורה טוב את המפה זה נתניהו. היחיד. צריכים כל אלו שהצביעו לבית היהודי להתחיל מעכשיו בהפגנות מול שקד שלא תמכור שוב אתה העם לבג"ץ. העיקר שתוציא אח"כ כל מיני חוקים הזוים כמו ההסדרה שמראש ברור שאין לו סיכוי במקום לטפל בבעיה בשורש ולהחליף את הבג"ץ
נאור צודקת, כשהיא רואה כזה עם נבל ומטומטם, שחיי אויביו יקרים לו מחיי בניו, למה לא לחרבן עליו.?
מעניין, אבל אף אחד לא מדבר על ההגמוניה המוחלטת של אשכנזים בעליון. שכחו את הספרדים-מזרחים. ניתקו מגע מהנושא וזהו.
כמו שהחליטו להחליף את השטרות והקריטריונים היו כאלה שכל הנבחרים היו אשכנזים. מה אמר נתניהו על כך? באמת תקלה, בעוד עשר שנים נחליט אחרת.
כמה עשרות שנים יעברו, כמה חילופי דורות, כמה מאות, בכדי שיהיה שיויון בין יוצאי ארצות המזרח ואשכנזים בעליון?
עכשיו מחליטים על החלפת ארבע שופטי עליון. כמה מהיוצאים הם אשכנזים אפשר לדעת ? כמה יהיו אשכנזים בין הנכנסים אפשר לדעת? מעניין שהנושא חסוי, כמעט סודי, עד שיסגרו את העניינים בין הקולגות שם בלי טיפת רצון טוב לשיויון.
מעניין, אבל דואגים מאד שיהיו ימנים, שיהיו דתיים, שיהיו ערבים וגם אתיופים, אבל אין שום מילה, אף אחת (חוץ מחברת הכנסת קורן) ששמה את הנושא הספרדי-מזרחי על השולחן, ואת ההגמוניה המוחלטת של אשכנזים בעליון.
כשיש עיוות כל כך זועק לשמיים, איך קורה שאף אחד מהשופטים עצמם לא מתייחס לנושא? למה הם כל כך מנותקים מהמציאות?
עכשיו, אחרי התוצאות רואים שכל המאמר הזה הוא עלילה!
שקד השיגה הישג אדיר, מעניין אם במידה יועילו להתייחס…
גם בערכאות הנמוכות – רק מינויים של סרוגים או של מקורבים למערכת/ לשופטים כאלו אחרים וכו'.
אין כמעט ייצוג לרוב החילוני השפוי במדינה, לאנשים עם תפיסת עולם סניגוריאלית, עם רגישות והבנה לזכויות אדם, עם מזג שיפוטי ראוי וכו'.
הכל קשרים קשרים במינויים. לא ככה תשפר מערכת המשפט את תדמיתה.
ללא אמון הציבור אין למערכת המשפט תקומה אמיתית וראוייה. חבל ששוכחים את זה.