אירועי אום אל־חיראן: הח"כים הערבים וארגוני השמאל "שכחו" מי האשמים האמתיים

חקירת מח"ש בנוגע לאירועי אום אל־חיראן מצויה עדיין בעיצומה, אך לפי דיווח של העיתונאי קלמן ליבסקינד, הממצאים צפויים להעלות כי מותם של האזרח הבדואי יעקב אבו אל־קיעאן ורס"ב ארז לוי ז"ל במהלך פינוי היישוב הלא־חוקי בנגב נבע כתוצאה מ"כשל משטרתי חמור", וכי לא היה מדובר בפיגוע טרור.

בעקבות הדיווחים על מסקנותיה הצפויות של החקירה קרא ח"כ אחמד טיבי לשר לביטחון הפנים גלעד ארדן להתפטר מתפקידו. בראיון לגלי צה"ל טען טיבי כי ארדן מיהר לצאת ב"התקפה שקרית" נגד תושבי אום אל־חיראן כשהגדיר את אל־קיעאן "מחבל", וקרא לארדן, למפכ"ל רוני אלשיך ולתקשורת הישראלית "להסיק מסקנות ולעצור ולעשות חושבים".

אלא שטיבי שכח גורם נוסף שזקוק אולי יותר מכולם לחשבון נפש עמוק – הוא עצמו וחבריו ל'רשימה המשותפת', שלאורך תקופה ארוכה, לפני ובמהלך האירועים האלימים, התסיסו וליבו את האווירה בקרב תושבי אום אל־חיראן. כפי שדיווחנו ב'מידה', ההסתה לכאורה של ח"כי 'הרשימה המשותפת' באום אל־חיראן החלה כבר בשנת 2015. "אם צריך להישפך דם – כך יהיה", אמר אז ח"כ גמ'אל זחאלקה לאנשי היישוב הבדואי הלא חוקי. "רק בדרך זו הם יבינו שאנחנו משוגעים. אנחנו, בני העם הפלסטיני, נעדיף למות מאשר להיות מגורשים. נכבה נוספת לא תתרחש בנגב. הם חייבים להבין זאת".

יו"ר המפלגה, איימן עודה, השמיע גם הוא אמירות לוחמניות ביותר באוזני התושבים. "אנחנו נלך עם הנושא הזה עד הסוף, עד הסוף", קבע, והוסיף כי הכוונה להרוס מבנים לא חוקיים באום אל־חיראן היא בבחינת "השפלה קולקטיבית ואישית לכל אחד מאיתנו. הגענו לנקודת שבירה. לעולם לא נקבל את המצב הנוכחי. לעולם לא". גם ח"כ חנין זועבי לא טמנה ידה בצלחת. "זהו מאבק על החיים שלנו ועל האדמה שלנו", אמרה.

הסרטון מביקור הח"כים של הרשימה המשותפת באל־חיראן צולם במסגרת הסרט התיעודי 'הבית שלי', שישודר ביום שלישי הקרוב בערוץ 1. יוצר הסרט, יגאל הכט, העיד כי במהלך המפגש ביישוב הבדואי "היינו עדים לנאומים רוויי שנאה, הסתה והתססה של מנהיגי החברה הערבית".

בעקבות האמירות החמורות פנה השר ארדן ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה שיפתח בחקירה נגד הח"כים של הרשימה המשותפת. בתגובה לפנייתנו לפרקליטות המדינה נמסר כי הבקשה מצויה ב"בחינה" של היועמ"ש, וכי החלטה בנושא תתקבל בקרוב.

מנהיגי החברה הערבית המשיכו לנקוט טון לוחמני ולשון מאיימת גם לאחר האירועים האלימים שלהם היו שותפים באום אל־חיראן. "ממשלת נתניהו הכריזה מלחמה צבאית על אזרחינו", נכתב בהודעה שהפיצה הרשימה המשותפת לתקשורת, זמן קצר לאחר פרוץ האירועים. ב'רשימה המשותפת' הקפידו לצייר סוגיה פלילית במהותה – הרס בתים לא־חוקיים, באישור בית המשפט העליון – בצבעים לאומניים עזים, כשתיארו את פעולת המשטרה בכפר, שהתבצעה כאמור מכוח החלטת בית משפט, כ"פשע" וכ"מתקפה צבאית" המזכירה את "מאורעות עקירת והריסת היישובים הערבים בנכבה ב־1948".

טיבי וחבריו לסיעה לא הסתפקו בכך, אלא הבהירו כי הקמת יישובים יהודיים בנגב, בתוככי הקו הירוק, איננה לגיטימית בעיניהם. "הרשימה המשותפת הזהירה את ממשלת ישראל וזרועותיה מהשלכות ההסלמה המסוכנת של הריסת הכפרים הערבים בנגב והקמת התנחלויות על חורבותיהם", נכתב בהודעת המפלגה.

ארגוני 'הקרן החדשה' בחזית המאבק נגד המדינה

גורם נוסף שהיה מעורב בהלהטת הרוחות ערב הפינוי ובמהלכו הם שורה של ארגונים הממומנים בין היתר על ידי 'הקרן החדשה לישראל', שעומדת מאחורי ארגוני שמאל קיצוני מוכרים דוגמת 'בצלם' ו'שוברים שתיקה'. בימים האחרונים הצטרפה הקרן לקמפיין נגד השר לביטחון פנים, על רקע התנהלותו בפרשה. בקרן קבלו בין היתר "על הניסיונות הבלתי פוסקים של שרי הממשלה להרוס את המרקם החברתי העדין בישראל". טענה זו אירונית במיוחד, אם לוקחים בחשבון כי 'הקרן החדשה' מזרימה עשרות מיליוני שקלים לארגונים המלבים באופן תדיר את המתח בין האוכלוסייה הבדואית למדינת ישראל.

עוד בשנת 2013 פרסם מכון המחקר NGO Monitor דו"ח המתעד כיצד ארגונים פוליטיים דוגמת 'עדאלה', 'רבנים לזכויות אדם' ו'הפורום לדו קיום בנגב', שבשנת 2015 קיבלו מהקרן למעלה מ־1.6 מיליון שקלים, מנצלים את סוגיית הבדואים על מנת לקדם את האג'נדה הפוליטית שלהם.

ערב פינוי אום אל חיראן, לדוגמה, קראו ב'פורום דו־קיום בנגב' לאנשי הארגון להתנגד לפינוי היישוב הלא־חוקי. "עוצרים את הריסת הבתים באום אל־חיראן", נכתב בדף הפייסבוק של הפורום יום לפני כניסת כוחות המשטרה ליישוב.

ב'פורום דו־קיום' לא שבעו מהאירועים האלימים, וב־8 בפברואר, כשלושה שבועות בלבד לאחר הרס היישוב, יצאו שוב בקריאה "להגיע אל הכפר לאחר שהמשטרה הבהירה שיש כוונה להרוס מספר מבנים זמניים" שבהם מתגוררים אנשי אום אל חיראן שבתיהם נהרסו. ב'פורום', המכנים את הבדואים "ילידים" ועושים שימוש במוסדות האו"ם כדי לפעול נגד מדיניות הממשלה בסוגיה הבדואית, מתייחסים ליישובים ישראלים חדשים המוקמים בנגב כ"התנחלויות יהודיות", ולמרות החלטת בית המשפט בנושא טוענים כי ההריסה של אום אל־חיראן היא "תוקפנית וגזענית".

https://www.facebook.com/NegevCoexistenceForum/photos/a.286268638109733.65028.283871305016133/1218358931567361/?type=3&theater

ארגון "רבנים לזכויות אדם", שבשמונה השנים שקדמו ל־2015 זכה מהקרן לתמיכה של 5.3 מיליון שקלים, מקיים גם הוא קמפיין מתמשך נגד "הפשע" של פינוי הכפר אום אל־חיראן. הארגון דחה את פסיקת בג"ץ בנוגע ליישוב הלא־חוקי, ואף קרא בעבר לפעילים להגיע לכפר כדי להתנגד לפינויו והריסתו. במסגרת קמפיין זה קרא הארגון לראש הממשלה ולנשיא המדינה "לא לבנות עיר יהודית על חורבות כפר בדואי".

'עדאלה', שבין 2015-2008 קיבל מהקרן החדשה קרוב ל־7.5 מיליון שקלים, מוגדר על ידי מכון NGO מוניטור כ"ארגון המוביל את המאבק של תושבי אום אל־חיראן, בעיקר באמצעות עתירות משפטיות". בארגון מתייחסים לבדואים בנגב כ"פלסטינים", מזהירים מפני "נכבה" נוספת, ומכנים את מדינת ישראל "גזענית". בעדאלה ביקשו לנצל את הסוגיה הבדואית כדי להשחיר את פניה של ישראל בזירה הבינלאומית, בדמות קמפיינים ברשת נגד הרס היישוב, ויצירת "לובי באו"ם, באיחוד האירופי ובארה"ב" נגד מדיניות הממשלה באום אל־חיראן.

כשל משטרתי במהלך אירוע מבצעי, דוגמת ירי ללא הצדקה באזרחים כפי שייתכן שהתרחש באום אל־חיראן, דורש בחינה ובדיקה מעמיקים, בהתאם לנהלי המשטרה. בין אם חקירת מח"ש תעלה כי השוטרים פעלו כשורה ובין אם יימצא פגם חמור בהתנהלותם, אסור לשכוח שהמשטרה הגיעה לאום אל־חיראן במטרה לאפשר למדינת ישראל לאכוף את חוקיה ולממש את ריבונותה, תוך הסתמכות על פסיקת בית המשפט העליון.

הח"כים של ה'רשימה המשותפת' ופעילי הארגונים נתמכי הקרן, שנכחו באום אל־חיראן במהלך הפינוי, היו יכולים להוביל מחאה שקטה ועממית, אך במקום זאת בחרו לאמץ רטוריקה תוקפנית, שיצרה את הרקע לקבלת הפנים האלימה שקידמה את השוטרים בבואם למלא את משימתם.

לפני שמלינים על "הרס המרקם החברתי העדין" ושולחים אחרים "לעשות חושבים", ראוי שהח"כים הערבים וארגוני השמאל הרדיקלי יעצרו לרגע לחשוב אם התנהלות אחרת מצדם אולי הייתה מסייעת להותיר בחיים את יעקב אבו אל־קיעאן ורס"ב ארז לוי ז"ל.