בעקבות ביקורו של נתניהו, בתקשורת האוסטרלית מצטרפים למגוון קולות בעולם המזהים את השגשוג הכלכלי והטכנולוגי בישראל, וממצבים אותה כשחקן חשוב בזירה הבינלאומית
עדות נוספת למגמה החיובית ביחס למעמדה של ישראל בעולם מגיעה הפעם מאוסטרליה. אם לשפוט על פי מאמר המערכת של ה'אוסטרליאן פייננשל רוויו', עיתון כלכלי מהנחשבים במדינה, ביקורו של ראש הממשלה נתניהו הותיר רושם טוב. "המציאות היא שישראל, שראש הממשלה הקשוח והשנוי במחלוקת שלה בנימין נתניהו הגיע לאוסטרליה השבוע, שוחה עם זרם השינוי המתחולל בעולם, לא נגדו", נכתב במאמר.
תחת הכותרת "הקרב שבו ישראל מנצחת", מונה ה'אוסטרליאן פייננשל רוויו', שמבחינה פוליטית נחשב לממוקם במרכז עם־נטייה־קלה־ימינה, מגוון גורמים המעידים על כך שמדיניות החוץ והכלכלה של הימין בישראל עובדת, וכי השילוב של כלכלה חופשית, יוזמה פרטית, תחרות, גלובליזציה ואינטרסים משותפים עם מדינות העולם מניב פירות.
"אולי נדמה כי ישראל מפסידה במאבק הבינלאומי להכרה בלגיטימציה שלה", נכתב במאמר. "בדצמבר, מועצת הביטחון של האו"ם גינתה את בניית ההתנחלויות בגדה המערבית, ואפילו וושינגטון, בעלת הברית הקרובה ביותר של ישראל, נמנעה. בינואר, 70 מדינות נפגשו בפריז כדי להפעיל לחץ על ישראל לקבל את פתרון שתי המדינות עם פלסטין. ישראל מגדירה את ירושלים כבירתה, אך אף מדינה לא מעבירה את השגרירות שלה לשם. תנועות החרם מציקות באופן קבוע".
אבל כשמסתכלים על התמונה הגדולה, מוסבר במאמר, הדברים נראים אחרת. "הישראלים יצרו את החממה השנייה בחשיבותה – ה'סיליקון ואדי' – של טכנולוגיות חדישות שהעולם שואף וחותר אליהן, ושהוא מוכן להשקיע בהן ממון רב. ישראל מובילה בטכנולוגיה אלחוטית חדשה, ונכון לעכשיו מוכרת יותר מערכות סייבר מקוונות לאבטחה מאשר נשק קונבנציונלי. ניהול משק המים שלה והמומחיות החקלאית מפורסמים לא פחות. בשנה שעברה הושקע סכום שיא של 4.8 מיליארד דולרים בחברות טכנולוגיה פרטיות. לישראל יש כבר יותר חברות הרשומות בנאסד"ק מלכל מדינה אחרת מחוץ לצפון אמריקה, ועתידות להצטרף עוד; היזמות הישראלית מחפשת כל הזמן דרכים חדשות לצמוח, ולא רק למכור את החברות והרעיונות לקונים בינלאומיים". ישראל מעודדת את היזמות הפרטית, מסביר ה'אוסטרליאן פיננשל רוויו', והבלם היחיד שנותר הוא מחסור בעובדים מיומנים באוכלוסייה של 8 מיליון נפש.
הנוכחות הגלובלית של ישראל גדלה בהתמדה, נכתב במאמר, והביקור של נתניהו באוסטרליה נועד להגדיל אותה אף יותר. "ראש הממשלה נתניהו ראה במו עיניו את התרומה הגדולה של הקהילה היהודית באוסטרליה – אחת הקהילות היהודיות החשובות ביותר בעולם, מחוץ לישראל וארה"ב – לשגשוגה של המדינה במהלך העשורים האחרונים". עכשיו, מסביר 'האוסטרליאן פיננשל רוויו', ישנו גל חדש של יהודים אוסטרלים שמעוניינים מאוד להשקיע בטכנולוגיה שלישראל יש להציע.
על פי המאמר, דווקא האיום הביטחוני המתמיד על ישראל מהווה כוח מניע כלכלי חזק. כמו ישראל, גם דרום קוריאה, טייוואן, הונג קונג וסינגפור – כולן ניצבו בפני גבולות עוינים או מנוכרים כאשר החלו לייצא ולהתפרס כלכלית ברחבי העולם במהלך שנות השבעים. סינגפור נעזרה אז בקשריה עם ישראל, נכתב בעיתון האוסטרלי, ועכשיו זה קורה שוב. "בעוד שישראל התרחקה מממשל אובמה, היא האיצה את חיפושיה אחר שווקים חדשים בהודו, שראש ממשלתה נרנדרה מודי יבקר בקרוב בישראל, ובסין, שמנהלת כעת משא ומתן עמה על סחר חופשי. הנסיעה של מר נתניהו לאוסטרליה תואמת את העקבות הגלובליות המתרחבות של ישראל".
וזה לא שהנושא הפלסטיני ירד מהפרק. מעל דפי ה'אוסטרליאן פיננשל רוויו' התנהל ויכוח בנושא ההכרה במדינה פלסטינית, אך מאמר המערכת שומר על גישה ניטרלית וטוען כי ישנן בעיות מוסריות בתמיכה בכל אחד מהצדדים. דווקא "הנשיא טראמפ משנה עתה את המשוואה, ואולי לא מותיר לפלסטינים אפשרות אלא לדבר. השלום כבר הגיע בדרכים מוזרות יותר". העיתון בוחר להתרכז במכנה המשותף: "ביקורו של מר נתניהו מבסס את מערכת היחסים בין המדינות על הרבה מן המשותף: השקפה חלוצית שמצליחה לגרום למדבריות לפרוח, דאגה אסטרטגית מפני איום המיליטנטיות האסלאמית, ויחסים עמוקים עם אסיה". על המסד הזהה הזה, מסכם המאמר, יש הרבה מה לבנות בעתיד.
הדברים הללו מתחברים עם דירוג המעצמות השנתי של מגזין 'האמריקן אינטרסט', שפורסם בחודש שעבר. במאמר שחיבר פרופ' וולטר ראסל מיד הוא קבע כי ישראל השכילה לנצל בצורה טובה את יכולות הסייבר, הטכנולוגיה וממצאי הגז, ורתמה אותם "לקידום מעמדה הגלובלי וסדר היום שלה בדרך של דיפלומטיה יעילה ואפילו מתוחכמת". מסיבה זו, לראשונה צורפה ישראל לרשימת המעצמות החשובות בעולם והוצבה במקום השמיני. "השנה יש שם חדש שנכנס לרשימת שמונה הגדולות: ישראל, ארץ קטנה באזור כאוטי של העולם. אך ישראל היא כוח עולה עם אפקט השפעה הולך וגובר על ענייני העולם… באופן כללי המדינה היהודית ממשיכה לפתח עוצמה דיפלומטית, כלכלית וצבאית, ולהשתלב בלב הפעילות המדינית האזורית".
ואף על פי כן, חיינו לא יהיו חיים אם לא ניתן במתנה לפלסטינים המקופחים והחביבים מדינה או שתיים. או שלוש. גורלנו, גורל האנושות וגורל היקום כולו תלוי בכך. מי שלא מאמין לי, שישאל את גדעון לוי.
כמה כיף לקרוא את המאמר הזה ולדעת שראש הממשלה נתניהו אוחז במשוכות המדינה ולא מישהו אחר (כמו בנט הילדותי וחסר האחריות או יאיר לפיד נטול השכלה וניסיון )
מתי כל זה יתורגם לרווחת העם