מה שמציל את כדור הארץ איננו התערבות ממשלתית, אלא תהליכים כלכליים וטכנולוגיים שמפחיתים בהתמדה את הצורך בפחמים מזהמים
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה דיווחה כי זו השנה השלישית ברציפות שבה הרמה העולמית של פליטת פחמן דו־חמצני נותרה ללא שינוי. זאת למרות העובדה שבשנת 2016 צמחה הכלכלה העולמית בשיעור של 3.1 אחוז. סין, שנמצאת במקום הראשון בעולם בפליטת הגז, רשמה ירידה של אחוז אחד, הודות לשימוש מוגבר באנרגיה גרעינית.
בארצות הברית, המזהמת השנייה בגודלה בעולם, חלה ירידה של 3 אחוז בפליטת פחמן דו־חמצני בשנה שעברה, אף שכלכלתה צמחה ב־1.6 אחוז.
פליטת הפחמן בארה"ב הגיעה לשיאה בשנת 2007, ומאז היא יורדת פחות או יותר בהתמדה. הפליטה נמצאת כעת ברמה שבה היא הייתה ב־1992, אם כי הכלכלה האמריקנית גדולה כיום ב־80 אחוז מכפי שהייתה לפני 25 שנה. יש לכך סיבות רבות מבוססות־שוק. למשל, המכוניות כיום חסכוניות יותר בדלק, ותרמוסטטים חכמים מווסתים את חימום הבתים ביעילות גדולה יותר. חיסכון בדלק חוסך כסף.
אבל הסיבה העיקרית לכך שפליטת גזי החממה התייצבה היא הפקת גז מפצלי שמן. שיטה זו הוזילה את מחיר הגז הטבעי לרמה שבה הוא יכול להתחרות בתנאים שווים עם פחם כמקור דלק לתחנות כוח. גז טבעי פולט הרבה פחות פחמן דו־חמצני עבור יחידת אנרגיה מיוצרת. בשנה שעברה עלה בפעם הראשונה השימוש בגז טבעי בתחנות כוח על השימוש בפחם. זה לא צפוי להשתנות. גם אם ממשל טראמפ יצליח לבטל חלק ניכר מהתקנות האנטי־פחמיות של הסוכנות להגנת הסביבה בתקופת ממשל אובמה, התחזית ארוכת הטווח של תעשיית הפחם היא דובית בהחלט ונמצאת במגמת צמצום. השימוש בו צנח ב־11 אחוז בשנה שעברה, והמרת כורים מוּנעי־פחם להפעלה בגז היא דבר שמתבצע בקלות; לא כן הדבר בכיוון ההפוך, המייצר 'השפעת מַחְגֵּר'.
סיבה נוספת להתייצבות רמת הפליטה היא שכלכלת המאה הנוכחית הולכת ומתנתקת מאנרגיה. בעבר, גידול של אחוז בתוצר היה שווה־ערך לעלייה זהה בצריכת הדלק. אבל המשוואה הזו איננה נכונה כבר למעלה משלושים שנה. ב־2015, מה שכלכלנים מכנים בשם 'עוצמת האנרגיה' (אנרגיה ליחידת תוצר) ירדה בשיעור מדהים של 3.4 אחוזים.
העובדה הפשוטה היא כי מה שהניע את הצמיחה הכלכלית בסוף המאה ה־19 ובמאה ה־20 – תעשייה גדולה כמו ייצור פלדה – שוב איננו משמש מנוע צמיחה לכלכלה במאה ה־21. את מקומה תפסו ענפי המחשבים, התוכנה והאינטרנט. ייצור פלדה צורך אנרגיה רבה. ייצור תוכנה כמעט אינו מצריך אנרגיה כלל.
אנחנו זקוקים לעוד כמה שנים כדי לראות אם פליטת הפחמן הדו־חמצני הגיעה לשיא. שלוש שנים עדיין אינן מהוות מדד למגמה, שעשויה עוד להתהפך. אבל זה אפשרי, ואולי אפילו סביר, שהבעיה הסביבתית של פליטת פחמן דו־חמצני נפתרת מאליה – למרות העלייה המהירה הנרשמת בשימוש באנרגיה במדינות מתפתחות. אם כך יקרה, יהיה זה בזכות כוחות השוק והטכנולוגיה, ולא תודות לביורוקרטים.
____________
המאמר פורסם במגזין 'קומנטרי'. מאנגלית: שאול לילוב
מגמה דובית??? אתם מתרגמים בעזרת גוגל טרנסלייט?
מגמה דובית היא ההפך ממגמה שורית. זה ז'רגון של שווקים.
מושג בשפת הבורסה. מגמה דובית=שלילית. השימוש בפחם נמצא בנסיגה.
איך אתם יודעים שצמצום פליטת גזי החממה היא תוצאה של פצלי שמן, ולא של התקנות הסביבתיות? האם יש איזה נתון שתומך בטענה הזו? או שסתם החלטתם שבעידן טראמפ אפשר לכתוב מה שמתחשק בלי קשר לאם זה אמיתי או לא? ומה לגבי זיהום מי התהום שכריית פצלי השמן גורמת? בקיצור, לא רציניים.
חשוב להזכיר שלפרקינג יש סכנה של זיהום קרקע ומאגרי מים, כאשר העבודה נעשית ע"י חובבנים או בהתעלמות מהוראות להגנת הסביבה.
אפילו יש חשד שהפרקינג גורם לעלייה בתכיפות של רעידות אדמה, צונאמי וכיו"ב, אבל עדיין אין ראיות מוצקות מספיק למיטב ידיעתי.
צריך לעקוב וצריך לוודא שיש אכיפה מינימלית של תקנות.
בנוסף לכל, אסור לשכוח שבשנים האחרונות המון משאבים מופנים להחדרת נושאים סביבתיים למודעות הציבור והמחוקקים, ותוקנו תקנות ברחבי העולם לצמצום הפליטה של מזהמים.
טוב לדעת שסוף סוף מסכימים כאן שצריך להפחית פליטת CO2.
תחת הפעילות הבלתי פוסקת נגד ההתחממות, יהיה קשה לטעון שפתרון הבעיה לא קרה בעקבות העשיה הציבורית והבירוקרטית של הארגונים הסביבתיים. כנראה שכאן יטענו כך בכל זאת.
הגיע הזמן שאתר מידה יפסיק עם הגישה המוטה ביחס להתחממות!
קשקוש!
זה שצריך להפחית את זיהום אויר לא קשור לנושא התחממות/ההתקררות כדור ארץ. זה שאלה של רציונליות ביחס של נושא "הלהט הדתי" של ארגוני סביבה ("כדור ארץ") תחת מטרות על של ארגונים בינלאומיים!