הקוסם מעיר דוד

לֹא בְּקֶרֶב נוֹשְׁקֵי מְזוּזוֹת גּוֹדְשֵׁי קֹדֶשׁ,
לֹא מִפִּי תְּמִימֵי עַם וְסַנְדְּלָר וּבֻרְסְקִי:
לֹא. סִפּוּר הַמּוֹפְתִים הַמּוֹפְתִי שֶׁל הַחֹדֶשׁ
מְהַפְּנֵט דַּוְקָא אֶת הַצִּבּוּר הַמַּשְׂכִּיל!

אֶת פְּרָטֵי הַפְּלָאִים הַצִּנְעָה עוֹד אוֹפֶפֶת.
אֶת סוֹדָם מַצְעִיפָה עֲנָנָה שֶׁל חָלָב.
זֶה סִפּוּר עַל כִּתַּת נְעָרִים מְעוֹפֶפֶת
וְעַל אִישׁ שֶׁדּוֹרֵס אֶת אֲשֶׁר מֵעָלָיו.

רֵאשִׁיתוֹ לֹא נוֹדַעַת: קְבוּצַת נְעָרִים
אוֹחֲזֵי אֲבָנִים הַיּוֹצְרוֹת הִזְדַּהוּת
טָוְתָה מַאֲרָב לְדָוִד בְּאֵרִי
בְּנָסְעוֹ בְּסִילְוָאן הַמְּכֻנָּה עִיר דָּאוּד.

בְּעָבְרוֹ בְּעִקּוּל, כַּאֲשֶׁר צִפּוּ,
הֵם יָדוּ לְרָצְחֵהוּ נֶפֶשׁ.
הָרֶכֶב נִבְלַם – עוֹד מְעַט הַסִּפּוּר –
הֵם טִפְּסוּ עָלָיו עִם אַבְנֵי נֶפֶץ,

וְאָז, מְסַפְּרִים, קָם עוֹשֶׂה הַנִּסִּים,
הֵפֵר חֻקֵּי נְיוּטוֹן, שָׁבַר חֻקֵּי תֶּנַע,
הִקְפִּיץ אֶת הַנֹּעַר מֵעַל פַּנָּסִים
אֶל פְּנֵי הַשִּׁמְשָׁה הַקִּדְמִית, עַד אַנְטֶנָה,

וְכָךְ הוּא דְּרָסָם, הַמְּכַשֵּׁף הָאַכְזָר.
שָׂטָן עִם קַרְנַיִם שֶׁל פֶּלֶא.
פְּרַס יִשְׂרָאֵל שֶׁהֻכְרַז – שֶׁיֻּחְזַר!
כִּי קוֹסְמִים מְקוֹמָם בַּכֶּלֶא!

כָּךְ: קָרְבָּן לִינְץ' שֶׁנִּצַּל אֵיכְשֶׁהוּ
הוֹפֵךְ לְאָשֵׁם וְחוֹטֵף אֶת הַסְחְלֶה.
אַךְ אֲנַחְנוּ הִרְוַחְנוּ: קִבַּלְנוּ שִׁעוּר
עַל דִּמְיוֹן מֻדְרָךְ… מֻדְרָךְ בְּהֶחְלֵט.

*

עוֹד דָּבָר. לִפְעָמִים הַזּוֹכִים הַקְּרֵבִים אֶל הַשֹּׁקֶת
מִפְעָלָם אוֹ דְּמוּתָם בֶּאֱמֶת עוֹרְרוּ מַחֲלֹקֶת.
גַּם דָּוִד בְּאֵרִי אֲשֶׁר כָּל דְּעָבִיד טָב עָבִיד:
יֵשׁ צִבּוּר שֶׁאָכֵן מִתְנַגֵּד לְגִלּוּי עִיר דָּוִד.
כֵּן, מֵעֵבֶר לִדְבַר הַדְּרִיסָה שֶׁהִנּוֹ עֲלִילָה
יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁגַּם מִפְעָלוֹ מְעוֹרֵר בָּהֶם יֵצֶר שְׁלִילָה.
וֶהֱיוֹת שֶׁאֵינֶנִּי חוֹשֵׁב שֶׁמַּחְלֹקֶת צְרִיכָה לִשְׁלֹל פְּרָס,
כִּסְבוּרָנִי שֶׁזֶּהוּ הַדִּין גַּם מֵעֵבֶר מִזֶּה לַמִּתְרָס.
הָרוֹצִים בֶּחָתָן בְּאֵרִי, וּבְצֶדֶק, יֵדְעוּ נָא
שֶׁמִנֶּגֶד גַּם גַּרְבּוּז, נֹאמַר, יִצְטָרֵף כִּנְדוּנְיָה.