"פחד מהערבים הוא הסיבה היחידה לכך ששגרירות ארה"ב איננה ממוקמת בירושלים"

כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן העלתה לסדר היום את נושא העברת השגרירות האמריקנית מתל־אביב לירושלים. במהלך הקמפיין שלו, ואף מיד לאחר היבחרו, הודיע טראמפ על כוונתו להעביר את השגרירות לירושלים, ובכך להעניק הכרה רשמית למעמדה כבירת ישראל. במהלך השבועות שחלפו מאז כניסתו לתפקיד סירב טראמפ להתייחס לנושא באופן פומבי, אך השבוע הבהיר סגנו, מייק פנס, כי הנשיא עודנו מחויב להעברת השגרירות. "לאחר עשורים שבהם רק דיברו על זה, הנשיא דונלד טראמפ שוקל את העניין ברצינות", אמר סגן הנשיא בנאום בוועידת איפא"ק.

עבור כותב שורות אלה, המכהן כסגן נשיא השגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים, העברת השגרירות לירושלים היא פרויקט חיים: לפני 22 שנים היה לי הכבוד להיות שותף בניסוח הצעת החוק המקורית להעברת השגרירות, כאשר עבדתי כבכיר בשדולה הנוצרית למען ישראל (CIPAC), הלובי הפרו־ישראלי הנוצרי היחיד בוושינגטון, ופעלתי לאישורה בקונגרס האמריקני. אף שהחוק אושר בקונגרס בסופו של דבר, הוא עוקר מתוכן לאחר שחברת הקונגרס הדמוקרטית היהודייה דיאן פיינסטיין הכניסה לתוכו תיקון שמעניק לנשיא סמכות לעכב את ביצוע החוק.

מה שקרה אז הוא שהנשיא ביל קלינטון איים להטיל וטו על החוק, ונזקקנו לתמיכה של 67 סנטורים כדי להתגבר על וטו שכזה. ואז, ככל הנראה לבקשת הבית הלבן, הסנטורית פיינסטיין – בסיוע עוזרה הפוליטי דאז דן שפירו, עד לאחרונה השגריר בישראל – הציעה תמיכה של עשרה סנטורים דמוקרטים בחוק, בתנאי שיתווסף אליו תיקון. התיקון שנוסף לחוק העניק לנשיא סמכות להשעות את העברת השגרירות לחצי שנה מטעמים של אינטרס לאומי. הבנו כבר אז שהתיקון נועד לרוקן את החוק מתוכן, מכיוון שלא היה כאן כלי לאכיפה מצד הקונגרס. ןואכן, כל הנשיאים שנבחרו מאז ניצלו את סמכותם זו, למרות התחייבויותיהם במערכות הבחירות להעביר את השגרירות לירושלים.

במהלך השנים שחלפו המשכתי לעסוק בעשייה ציונית ופרו־ישראלית, באמצעות השגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים. בימים אלה פרסמתי, יחד עם נשיא השגרירות הנוצרית ד"ר יורגן בולר, ומנהלת סניף השגרירות בארה"ב סוזן מייקל, נייר עמדה הקורא להעביר כבר השנה את שגרירות ארה"ב לירושלים, בשנה שבה מציינים יובל חמישים לאיחוד העיר. המסמך פורסם באתר האינטרנט של (ACLI (American Christian Leaders for Israel, ארגון גג של ההנהגה האוונגליסטית הפרו־ישראלית בארה"ב.

נייר העמדה כולל סקירה היסטורית של הוויכוח הדיפלומטי בן 70 השנים סביב מעמדה של ירושלים, וקובע כי מדינות העולם נצמדות לתירוצים חסרי תכלית, במטרה להמשיך ולהכחיש את זכותו של העם היהודי על העיר. בנייר העמדה מפורטות שלוש סיבות שמדינות העולם העלו במהלך השנים כדי להצדיק את סירובן להכיר בירושלים כבירת ישראל. הסיבה הראשונה היא רעיון בנאום העיר, שעלה כבר בתכנית החלוקה משנת 1947 כפתרון זמני, אך בינתיים הפך ללא רלוונטי.

הסיבה השנייה היא הצורך לטפל בסוגיית ירושלים בניקיון כפיים ובניטרליות, ולהימנע מדעה מוקדמת על תוצאות הדיונים בנוגע לעתיד העיר. גם זהו תירוץ קלוש, מכיוון שמדינות רבות ובהן ארה"ב הציבו את משלחותיהן הבכירות לרשות הפלסטינית בירושלים, בזמן שעמיתיהם הפועלים מול ישראל התמקמו בתל־אביב. לכן, כתבנו בנייר העמדה, הסיבה היחידה לסירוב היא החשש מתגובה אלימה מצד העולם הערבי והאסלאמי. כלומר, החלטה ריבונית של ארה"ב היא בת ערובה לאיומי הערבים.

"זו איננה מדיניות המבוססת על עיקרון, הגינות או זכות היסטורית, אלא אך ורק על חולשה ופחד", כתבנו, והוספנו כי העברת השגרירות לירושלים על ידי ממשל טראמפ תביא לתיקון עוולה היסטורית, תבהיר לעולם שאמריקה ניצבת לצד בעלות בריתה ותאותת לפלסטינים כי הגיע הזמן להתפשר.

היעדר הכרה בירושלים מצד ארצות הברית, הסברנו, הוא אנומליה בוטה ואי־צדק, מכיוון שישראל היא בעלת הברית הדמוקרטית היחידה של אמריקה שהשגרירות שלה אינה ממוקמת בבירה שבה בחרה המדינה המארחת. "ארצות הברית צריכה להכריז על הכרתה בירושלים כבירה ולהעביר לשם את השגרירות, עוד לפני שישראל תציין את יובל החמישים לאיחוד העיר", כתבנו.

מהלך נחוש שכזה מצד ממשלו של טראמפ יביא להסרת הכתם הדיפלומטי, ויאותת לפלסטינים שהזמן לפשרה הגיע. הדבר אף יבהיר לעולם שאמריקה ניצבת לצד בעלות בריתה, ויסייע להבאת שלום לאזור השבוי תחת האימה. לתהליך השלום לא ייגרם כל נזק אם השגרירות תמוקם במערב ירושלים, שכן אין מחלוקת ששטח זה של העיר היה תמיד חלק ממדינת ישראל.

שנת היובל לאיחוד ירושלים היא הזמן הנכון עבור ארה"ב לתקן את העוולה ההיסטורית, ולהוביל את מדינות העולם בחזרה לירושלים.

_____________