כאשר התקדמות לשלום עם הפלסטינים נראית חסרת סיכוי מתמיד, תומכי החופש בשמאל צריכים להבין ששחרור כלכלת ישראל הוא משימה דחופה ורלוונטית יותר מהיצמדות עיקשת לסדר יום גאו־פוליטי עתיק
אם אתם מאמינים בהפרדת הדת מהמדינה, בנישואים אזרחיים, בשוויון זכויות להומואים ובלגליזציה של קנאביס, אז יש לי בשורה בשבילכם – אתם קפיטליסטים בנשמה. נשמע מוזר ואולי גם מעורר התנגדות, אבל זו האמת. ליברליזם חברתי וקפיטליזם הם שני צדדים של אותו מטבע, ועבור מי שרואה עצמו ליברל, שלילת הקפיטליזם היא חסרת היגיון.
אם כך, מדוע כה רבים מקבלים בזרועות פתוחות את הליברליזם החברתי אבל דוחים את הקפיטליזם? התשובה היא שמי שדוחים את הקפיטליזם, לעתים קרובות כלל אינם דוחים קפיטליזם אמיתי. הם בעצם דוחים קריקטורה מעוותת של הקפיטליזם הקלאסי, קריקטורה שנוצרה על ידי פרוגרסיבים וניאו־סוציאליסטים.
התפיסה המעוותת של הקפיטליזם קובעת למשל שבנקים הם מוסדות קפיטליסטיים למהדרין, או ששוק הדיור בארץ הוא שוק קפיטליסטי, או שעסקים גדולים הם תמיד קפיטליסטיים. המציאות הפוכה, והדוגמאות הללו דווקא מראות מה קורה למשק כאשר עקרונות הקפיטליזם נזנחים ומוחלפים על ידי מקורביזם, או סוג של ניאו־סוציאליזם. אם כבר, דווקא עסקים קטנים כמו פיצוציות, וכמובן מגזר ההייטק, הם דוגמאות הרבה יותר קרובות לקפיטליזם קלאסי.
בקפיטליזם קלאסי הכוונה לחופש לסחור, לעבוד, להתחרות, ליזום, לייצר ולשתף פעולה מתוך רצון חופשי וללא כפייה מצד הפוליטיקאים, הפקידים, הרגולטורים והביורוקרטים. לכן שוק הדיור בישראל, הנשלט לחלוטין על ידי המדינה שבבעלותה כל הקרקעות, הוא שוק לא קפיטליסטי. לכן הבנקים הגדולים בארץ, שנהנים מהגנה ממשלתית מתחרות, הם מוסדות לא קפיטליסטיים.
לעומת זאת, פיצוצייה שצריכה להתחרות בפיצוצייה אחרת במורד הרחוב היא מוסד קפיטליסטי. אינסטלטור שצריך להפגין יכולת טכנית גבוהה ולדרוש מחירים סבירים כדי לזכות בלקוחות הוא קפיטליסט. יזם הייטק שמסכן את כספו שלו או את כספם של משקיעים שהשקיעו אצלו מרצונם החופשי, הוא קפיטליסט.
בקיצור, העיקרון של הקפיטליזם הוא חופש מכפייה. וכאן הקשר ההדוק לליברליזם החברתי. חופש הוא חופש הוא חופש. החופש להתחתן עם מי שבא לכם, לצרוך קנאביס ולאכול מה שאתם רוצים, אינו שונה באופן עקרוני מהחופש הכלכלי לקנות, למכור וליזום.
כשהמדינה אומרת לכם עם מי מותר לכם להתחתן ועם מי אסור, היא פוגעת בחירות שלכם ממש כפי שהיא עושה זאת כשהיא אוסרת עליכם לקנות מוצרי מזון ממדינות מסוימות (בדרך כלל על ידי הטלת מכסים גבוהים). כשהמדינה אומרת לכם מה מותר ואסור לכם לעשן, היא פוגעת בחירות שלכם בדיוק כפי שהיא עושה כשהיא מונעת מכם לבנות על קרקעות, המוחזקות על ידי רשות ממשלתית.
הניאו־סוציאליסטים הצליחו לא רק לסלף את מהות הקפיטליזם הקלאסי. הם הצליחו לטעת את הרעיון שקפיטליזם הוא סוג של מזימה שנועדה לעזור לעשירים על חשבון העניים. ההצלחה לטעת את הרעיון הזה היא מרשימה מאוד, בהתחשב בעובדה שהמדינות הקפיטליסטיות ביותר בעולם – שווייץ, הונג־קונג, ניו־זילנד, קנדה ואוסטרליה, מצליחות לספק לאזרחיהן רמת חיים גבוהה להתקנא. ומנגד, המדינות שמתרחקות מהמודל הליברלי־קפיטליסטי, מחרבות את חיי אזרחיהן.
אלא שבישראל הדיון בקפיטליזם סובל ממכשלה עמוקה. בעוד שבצד השמאלי של המפה הפוליטית יש ניצנים של ליברליזם חברתי, האמונות הכלכליות של השמאל כולו הן ניאו־סוציאליסטיות ודנות את כולנו לבינוניות כלכלית מדכאת. החבילה השלמה, כלומר ליברליות חברתית וכלכלית, נמצאת רק בחלק של הצד הימני של המפה הפוליטית. שורש המכשלה הזו הוא כמובן הסכסוך עם הפלסטינים, שמונע מהמונים בצד השמאלי של המפה הפוליטית להכיר בתועלת העצומה של הליברליות שנמצאת בימין.
אפשר רק לקוות שבהתחשב בכך שהתקדמות עם הפלסטינים לקראת פתרון שתי המדינות נראית כיום חסרת סיכוי וחסרת תמיכה יותר מתמיד, יותר ויותר ישראלים יבינו שהפיכת מדינת ישראל למופת כלכלי היא דחופה ורלוונטית ב־2017 יותר מהיצמדות עיקשת לסדר יום גיאו־פוליטי עתיק.
החדשות הטובות הן שישראל, על היתרונות היזמיים והאינטלקטואליים שלה, יכולה במהירות רבה להפוך לכלכלת מופת אם תאמץ את עקרונות החופש של הקפיטליזם הקלאסי. נקווה שהפוטנציאל הזה לא יהיה עוד קורבן של הסכסוך.
______________
גלעד אלפר הוא כלכלן, חבר במועצה המייעצת לשר האוצר ומועמד בפריימריז של מפלגת 'זהות'
"החבילה השלמה, כלומר ליברליות חברתית וכלכלית, נמצאת רק בחלק של הצד הימני של המפה הפוליטית"
איפה בדיוק? בליכוד? הרי זה ביתם הפוליטי של ארגוני הפועלים של הרכבת, חברת חשמל, התעשיה האוירית, רשות שדות התעופה..
במפלגת זהות של פייגלין ובאגף מסוים של הליכוד. איזה מבין שתי האפשרויות האלה היא העדיפה- זה נושא לדיון נפרד ( אני חושב זהות- לכן אני בפריימריז של זהות).
אני מוצא שעיקר הבלבול, כפי שהוא מוסבר בקצרה במאמר זה, נובע מהשתלטות הצד השמאלי של המפה הפוליטית על המושג "ליברליזם"; ניכוס מלא שלו, תוך התעלמות מוחלטת ממשמעותו (וכמובן, תוך השלכת רפש בעיני כל מי שלא מסכים עימו, קריאה בשם "פשיסטים" וכן הלאה, כרגיל…).
במהותו של דבר, הדיון נסוב סביב ההבדל בין זכויות חיוביות (או מחייבות) לזכויות שליליות (או שוללות). השמות לא מוצלחים כל כך, אבל המשמעות בקצרה היא זו:
+ זכויות חיוביות – ההנחה לפיה הזכויות שלנו נובעות מן המדינה או החברה (או גוף חיצוני דומה), משום שבלעדיהן ובלעדי אותו הגוף, אנו נותרים חסרי זכויות וחסרי הגנה. ההנחה הזו מתבססת על הנחה נוספת, ראשונית יותר, לפיה האדם הוא רע מטבעו ומחפש לשעבד את חבריו החלשים ממנו. לכן, בין זכויות אלה נמצא דברים כמו זכות לבריאות, זכות לאוכל, זכות למחסה וכן הלאה. הפתרון המוצע – החברה או המדינה יספקו לנו את כל צרכינו, ואנו בתמורה נתאמץ ככל יכולתנו (נשמע מוכר?). דוגמא מעשית – אני יכול להכריח את אדם א' להאכיל את אדם ב'. איך? למשל, על ידי זה שאני מטיל מס על אדם א' ופותח עם כספו בית תמחוי עבור אדם ב'. מה הבעיה? פשוט מאוד – מי קובע את ההשתייכות לקבוצה א' או ב'? כמה יצטרך א' לתת לב'? האם אפשר לנוע מקבוצה א' לקבוצה ב'? וכן הלאה, הבנתם את הכוונה. לכן זו מערכת לא מוסרית בעליל, משום שבבסיסה היא עומדת על כפייה.
+ זכויות שליליות – ההנחה לפיה הזכויות שלנו נובעות ממקור אמורפי, בלתי תלוי (מאלוהים אם אתם אנשים מאמינים, ממקור אחר, או פשוט "נמצאות שם"). לא ניתן לקחת מאיתנו זכויות אלו משום שהן לא ניתנו על ידי מקור אנושי אלא נולדנו איתן. הנחה זו מתבססת על הנחה אחרת לפיה האדם אמנם מנסה לשפר את מצבו תמיד, אך הוא טוב מטבעו וניחן בתכונות נשגבות שלא ניתן לקחת ממנו. לכן, בין זכויות אלה נמצא דברים שונים בתכלית, כמו הזכות לחיים, לחופש, לרכוש פרטי, לכבוד. הן לא ניתנו ולא ניתן לקחת אותן. הפתרון המוצע – הנח לאנשים לחיות את חייהם. המדינה צריכה לשמש כשופט לכל היותר – הכללים נקבעים כמסגרת (למשל, אסור להרביץ לשחקן אחר) והשופט רק מוודא שהם נאכפים, אך אינו תופס צד בתהליך. כל אחד רשאי להתחרות כרצונו – להציע שירותים, מוצרים ורעיונות בשוק חופשי ולתת לטוב ביותר להצליח. דוגמא מעשית – כמו במאמר למשל, פיצוציה פינתית שמתחרה בשכנה שלה (או מישהו שיודע לכתוב תגובה למאמר באינטרנט מול מישהו שלא יודע, ונותנים לאחרים להחליט – השוק). המערכת הזו מבוססת כולה על הסכמה הדדית, וכל עוד לא מעוותים אותה על ידי עיוות החוקים (מה שקורה באופן טבעי) היא פועלת יפה מאוד, גם לאורך זמן וגם בקנה מידה רחב.
לצערנו, ההבדל הקטן והחשוב הזה אינו ידע רווח. כולם עסוקים כל כך בלהראות ש-"זה לא באמת סוציאליזם!" או "זה לא באמת קפיטליזם!" או "אתה גזען ואתה פשיסט!" או "אני ליברל באמת ואתה אוטוקרט!" ושאר השלכת רפש, כך שאין שום דיון אמיתי ועמוק.
ובקצרה – רעיונות השמאל הם לא "משהו טוב בעקרון שנכשל במעשה" כמו ששומעים כל כך הרבה. כלל לא. אלו רעיונות גרועים ובלתי מוסריים בעליל ברמת העקרון שלהם משום שהם מבוססים תמיד על כוח וכפייה. במעשה הם גרועים אפילו יותר, ו-100 השנים האחרונות, על מאות מיליוני הנרצחים של הניסויים החברתיים הסוציאליסטיים השונים שנעשו, מוכיחים זאת היטב (כן, כן, אני יודע, "הם לא היו *באמת* סוציאליסטים", בטח).
במערכות קפיטליסטיות יש כשלים; מערכות סוציאליסטיות הן כשלים בעצמן.
אתה לא קולט גלעד, סוציאליזם זה החופש לגנוב ! איזה כיף ! מתירנות ברכוש הזולת. כמובן בכיסוי מוסרי….הרי אנו חברתיים.
מה אתה בא בטענות לחילונים שמתירנות היא הדת שלהם? נכון יש יזמים חילונים שזה פוגע בהם, אבל על כל יזם יש 10 שכירים ועוד כמה מובטלים אז יש להם תמיד רוב.
זכות הקניין הוא משהו כזה שמרני מיושן [ שנשלף בצביעות ידי השמאל רק נגד חוק ההסדרה לטובת פלסטינים שלא הוכיחו שום קניין….] אנחנו עושים שוויון ומחלקים את הכל לכוווולם, זה לא נשמע חופשי רומנטי ונאור ?…
אני חושב הפוך, מזל לקפיטליסטים שהבעיה הפלסטינת לא נפתרה, אחרת הימין היה מצטמק משמעותית.
ברשותכם אגע בשורש הדברים. תמיכה בפלסטינים ובסוציאליזם ובחופש מדת כולם יונקים מאותו שורש מתירני נהנתני.
הקשורות בטבורן לשאלת השאלות : למה אנו חיים ולמה צריכים לחיות ?
האתאיזם שמה את הנהנתנות [ מכאן גם הצליל זכויות ] האדם העכשווי במרכז החיים.
האמונה שמה את 'החיים עצמם' – עתיד והעצמת [ ומכאן המונח חובות ] האדם במרכז החיים.
הכל מחובר לשורש הנהנתני; יהי זה מתירנות כלכלית ברכוש הזולת.
מתירנות מדינית – פציפיזם כניעתי נהנתני.
מתירנות מינית פמיניזם להט"ב וכו' במקום משפחה ועתיד הדמוגרפיה היהודית.
והכל בכיסוי יענו מוסרי בשם "השוויון" הכפייתי המתיימר להנדס את הטבע מחדש נגד טבעו המעמדי הדרוש בכדי להתעצם ולשרוד, שוויון היא הסיסמה הכי כפרנית והכי מתנגדת לטבע הבריאתני שיש. ושגרמה להכי הרבה הרוגים\מניעת חיים בהיסטוריה !
הקומוניזם בברית המועצות ובסין רצחה הרבה יותר בני אדם מהנאצים. הפמיניזם מנעה ילודה ודחפה את הלגליזציה של ההפלות שמספרן אינן יכולים להיספר עוד. וכן מתירנות של סמים, זנות, הימורים, המתת 'חסד' ועוד, כמה סבל ומוות זה הביא .
תכניסו את זה טוב טוב לראש, תהליך השוויון זה אנרכיה לכולם בתווך הארוך ! לא פותרים בעיה למיסכנים באשמת אלה שהעיזו להצליח ובהבטחות שוויוניות אוטופיות, הגורמות שלכולם לא יהיה. זו פתירת בעיה בלגרום לבעיה הרבה הרבה יותר גדולה.
ששונה ומנוגד ב-180 מעלות לערך החמלה והרחמים – לרומם את החלש ולא להנמיך את החזק – שאגב גם הם מאושיות האמונה ומתפיסת חיי אדם במרכז.
השוויון אולי אולי [ ממש לא בטוח ] הטיבה עם מעט אנשים למעט זמן שבלעדיהן היו במצב קצת יותר קשה, אבל גרמה לסבל הרבה יותר גדול להרבה יותר אנשים להרבה יותר זמן.
[ מכאן גם 'זכויות המיעוט' השמאלני, כי הרי בולט המציאות שהשמאל מטיב [ושוב אולי] למיעוט על חשבון פגיעה ברוב, אז עיגנו את זכויות המיעוט 'בקדושה' נפרדת ומיוחדת שאסור להרהר אחריה, הרוב הוא המיעוט היותר גדול ואינו יכול להתעלל במיעוט הקטן סתם, אבל בוודאי שלמיעוט הקטן את את הזכות להתעלל במיעוט הגדול. שלטון המיעוט היא האנטי תזה לדמוקרטיה ]
כל אלו עניינים פילוסופיים ארוכים ומורכבים שקשה לתמצת בתגובה, מכל שורה ניתן כמעט לכתוב ספר. קיצרתי ואסתפק בזאת.
אהבתי:
"שוויון היא הסיסמה הכי כפרנית והכי מתנגדת לטבע הבריאתני שיש. ושגרמה להכי הרבה הרוגים\מניעת חיים בהיסטוריה !"
כמה שנאה, קנאה, עבדות ורשעות יש במושג הצדקני הזה, שמצליח ל"הניע" גברים, נשים (ועוד מעט גם טף).
שתי הערות:
1. יש אמת בדבריך אבל אולי הגיע הזמן להפנות את אותן טענות גם לצד השני, הימני של המפה הפוליטי? בשם איזה היגיון אפשר לטעון לחופש כלכלי אך לא לחופש חברתי? וכמובן, איך אפשר להצדיק תקציבים לרבנות, בתי דין רבניים, התנחלויות ועוד. אני יודע מדברים שפירסמת בעבר שאתה נגד. אבל אם ככה למה לתקוף רק את השמאל? האם לא הגיע הזמן להאשים את הימין שבשם אידיאל ארץ ישראל השלמה והסכמים קואליציוניים שונים הוא פוגע בחופש הכלכלי ובכלל?
2. החופש האישי שלי מוגבל כשאני חי בחברה. אני לא יכול להרביץ, לאנוס או לרצוח את מי שאני רוצה. אני לא יכול לקחת רכוש שהוא לא שלי. במילים אחרות, יש לי חופש אך לא את החופש לפגוע בחופש של מישהו אחר. בכלכלה, העניין הוא קצת יותר מסובך, אבל אותו עיקרון צריך להיות מיושם. המחשבה שאם רק ניתן לכל שחקן לעשות ככל העולה על רוחו במישור הכלכלי הכל יסתדר מעצמו היא תמימה או מיתממת. בשנות האלפיים לגופים פיננסיים ניתן חופש לאג"ח משכנתאות, לשלם לגופים שיעריכו אותם כהשקעות בטוחות (למרות שהן מש לא) ולבטח את עצמן נגד ההשקעות שהם עצמם עשו. התוצאה הייתה המשבר הכלכלי. החופש הכלכלי שהיה לכמה מאות או אלפי אנשים, שכבר אז היו עשירים להחריד, לעשות עוד כמה תעלולים פיננסיים פגעו עמוקות בחופש של מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם. אני לא מכיר כלכלן ליברלי אחד שחושב ששחרור הרגולציה הזאת היה רעיון חכם.
בקיצור, חופש הוא לא פשוט "בלי חוקים". אין חופש מוחלט לכולם כל הזמן ואנחנו צריכים מנגנונים חכמים, חוקיים, שקופים ובשאיפה מצומצמים ככל הניתן כדי לאפשר דווקא כמה שיותר חופש לכמה שיותר אנשים.
איגוח זה לא מילה גסה.. החוק בישראל מכריח את הציבור לחסוך לפנסיה בריבית 2% שנתית ובאותו זמן ללוות כסף למשכנתא ב 10% . זה לא לגמרי מופרך שקרן פנסיה תוכל להעמיד משכנתאות או להשתתף במימון משכנתאות.
גם בשביל להרויח עבור החוסכים יותר מ 2% לשנה, וגם בשביל להוזיל את המשכנתא לקונים, ולהתחרות בבנקים, ולתת מימון לייצרני דיור ולאפשר התחלות בנייה נוספות כדי להגדיל את ההיצע.
גם לא בלתי סביר שבנק ישראלי למשכנתאות ימכור אגחים לבנקים בחו״ל כדי להשיג מימון יותר זול ולמכור משכנתות יותר זולות ולהקטין את הסיכון שהוא לוקח על עצמו.
הבעיה בארהב חוסר אחריות ודין וחשבון של המנהלים. הקונים והמבטחים המנהלים ובעלי המניות שלהם לא שילמו את המחיר על הפשעים והרשלנות שלהם. למשל aig שהיתה צריכה לפשוט רגל בגלל חוב של איזה 1000 מיליארד דולר בגלל הערכת חסר של הסיכון שהיא לוקחת על עצמה והמוצרים הנחותים שהיא מבטחת.
חופש אינו "בלי חוקים". הטעות הבסיסית בטענה שאתה פורס נובעת מהשוואה שגויה בין חופש לבין אנרכיה. וחוץ מזה גם כמה כשלים לוגיים, כשהבולטים בהם הם "מדרון חלקלק" (לדוגמא – "חופש האישי שלי מוגבל כשאני חי בחברה. אני לא יכול להרביץ, לאנוס או לרצוח את מי שאני רוצה", כאילו שלשם מוביל בהכרח חופש, מה שלא נכון) וכשל לוגי של "איש קש" משום שאני כלל לא ראיתי את הכותב טוען לחופש מוחלט כפי שאתה תופס אותו.
במערכת תקינה צריכים להיות חוקי מסגרת, ותפקיד המדינה לאכוף אותם אבל לא להיות חלק פעיל במשחק הפוליטי. קל לתאר בתיאוריה וקשה מאוד ליישם במציאות, אבל לשם צריך לשאוף. לא מדובר באנרכיה, אלא בחופש שלי לעשות ככל העולה על רוחי – כל עוד אינני פוגע באחר. בפראפראזה על מילותיו של ג'ון ב. פינץ' "זכותי להניף את אגרופי מסתיימת בקצה אפך".
אוריאל לא הבנת את התגובה שלי בכלל. הערה 2 שלי מתחילה במה שהוא מובן מאליו לכולנו בחיים האזרחיים והחברתיים, ולכן לא ברור לי למה אתה מסביר לי את מה שאני עצמי כתבתי (ואפילו שקלתי לשים את הציטוט שהוספת פה). הנקודה שלי היא שאם אנחנו מקבלים את העובדה שחופש לכולם כל הזמן אינו אפשרי במישור החברתי, ומגבלות מסויימות דווקא ייצרו יותר חופש עבור יותר אנשים, למה יש מי שחושבים שבמישור הכלכלי זה יהיה אחרת?
מסכים לכל שנכתב חוץ דבר אחד: הכרה במערכת יחסים חד מינית.
מעגל חיים תקין זה רק גבר ואישה חיים זה לצד זו או להפך זו לצד זה!
זה לא עניין שלי, או שלך ובטח לא של הממשלה מי עושה מה עם מי. כל עוד מדובר ביחסים בהסכמה בין שני מבוגרים, מינם אינו חלק מהעניין.
אבל הדבר הזה נכון לכל הצדדים – אין לחוקק חוקים נגדם מצד אחד, אבל גם אין לממן בתקציבים ממשלתיים ובגופי המדינה תמיכה בהם. זה נכון לטעמי, שוב, לכל סוגי מערכות היחסים. אני לא רוצה את המדינה מתעסקת בנושאים האישיים והפרטיים ביותר של האזרח, ומה יותר אישי ופרטי ממערכת יחסים זוגית? בלי קשר למין המשתתפים?
בנושא הזה – לא מדובשה ולא מעוקצה של המדינה. זו הדרך לליברליות אמיתית.
אפשר לבוא באותה טענה לימין: ליברליזם אמיתי פירושו גם חירות ושיוויון זכויות לפלשתינים. ככתוב, חופש הוא חופש הוא חופש. אז ליברל "ימני", שמתנגד למדינה פלשתינית, צריך לתמוך בסיפוח מלא ואזרוח מלא של הגדה המערבית.
יפה .
גישה מענינת.
לגלעד נתניהו הוא קפיטליסט בנשמתו הבעיה שהוא לא לבד במפלגה שלו יש סוציאליסטים בקואליציה יש סוציאליסטים והעם בור שלא מבין בכלכלה ונותן לתקשורת לבלבל אותו מה עושים כדי שהם יתמוך בקפיטליזם? הרי בסופו של דבר נתניהו צריך גם לשרוד
הבחירה המדינית היא לא בין שתי מדינות לסטטוס קוו – הבחירה היא בין תומכי ומתנגדי הסיפוח. אם כ"כ חשובה לך הכלכלה החופשית למה אתה לא מציע הקפאת מצב? למה אתה תומך בפםייגלין שרוצה לספח לישראל 4 מליון פלסטינאים? אתה מציע לנו קנאביס חופשי תמורת אפרטהייד – לא תודה.