מהנתונים עולה כי התחנות האזוריות משמיעות מוזיקה מזרחית בפער דרמטי לעומת התחנות הארציות. במקום לשרת את הציבור, בקול ישראל ובגלי צה"ל מנסים לחנך אותו
בשולי הדיון על התאגיד והשאלה הכללית יותר האם שידור ציבורי הוא עניין נחוץ או מיותר, נערך בשבוע שעבר במרכז הבינתחומי בהרצליה כנס שעסק ברדיו הישראלי. בין שלל ההרצאות והפרזנטציות, הוצגו נתונים מרתקים המשווים את עשרת האמנים המושמעים ביותר בתחנות הרדיו הארציות – רשתות קול ישראל השונות ותחנות גלי צה"ל וגלגלצ – לעומת התחנות האזוריות בשנים 2012 עד 2016. התוצאה מובהקת וחד־משמעית: התחנות הארציות משמיעות כמעט רק אמנים אשכנזים, בעוד שהתחנות האזוריות משמיעות בעיקר אמנים מהז׳אנר המזרחי והים תיכוני.
עכשיו בכנס הרדיו בבינתחומי, 10 האמנים המושמעים ביותר בישראל בשנה האחרונה ע״פ מדיה פורסט. כל פוליטיקאי מוזמן לפרש את הנתונים לפי תפיסת עולמו pic.twitter.com/DRBWcc0BXW
— Roy Katz רועי כ"ץ (@roy_katz) April 4, 2017
במבט ראשון, זה עשוי להיראות כמו שאלה של טעם ועניינם הפרטי של המאזינים השונים. מי שמעדיף מוזיקה מזרחית יוכל להאזין לתחנות האזוריות, בעוד שמי שמעדיף מוזיקה ישראלית "רגילה" ימצא את מבוקשו בתחנות הארציות.
אולם יש נקודה מרכזית אשר משנה את כל התמונה: התחנות הארציות הן תחנות ציבוריות הממומנות מכספי ציבור, בעוד שהתחנות האזוריות הן פרטיות. עצם העובדה שאין בישראל של 2017 תחנות ארציות פרטיות הוא קשה לעיכול, ומזכירה לנו כי הסממנים הבולשביקיים של העבר המפא"יניקי עדיין כאן. אין עוד הרבה מדינות דמוקרטיות, אם בכלל, שבהן המדינה שולטת בשוק התקשורת באופן בוטה כל כך.
מאחר שהתחנות הציבוריות ממומנות מכספי משלם המסים, סוגיית התכנים שהן משדרות היא גם עניין ציבורי. המוזיקה המזרחית והים תיכונית נהנית בישראל מפופולריות עצומה. הזמרים המבצעים שלה מופיעים בראש טבלאות מכירות התקליטים, הופעותיהם מלאות ומצליחות, וציבור עצום צורך את המוזיקה הזאת ורוצה להאזין לה ברדיו.
למרות זאת, קובעי הפלייליסטים השונים בתחנות הארציות שבמימון ציבורי אינם ששים לענות לדרישת הקהל. הם לא אוהבים את המוזיקה הזאת, וחושבים אולי שהיא נחותה. זכותם לחשוב כך, אך אין זה עניינם לקבוע מה נחות ומה לא ולחנך את העם לפי העדפותיהם. השידור הציבורי אמור לשרת את הציבור, ולא לקלוע לטעמו העדין של חלק מסוים מהאוכלוסייה. בפועל, מנהלי התחנות משתמשים בכספי הציבור כדי לשדר את המוזיקה שהם אוהבים ורוצים לשמוע.
התחנות האזוריות, המתחרות זו בזו ומול התחנות הארציות, חייבות להשמיע מה שהציבור באמת מעוניין בו כדי לשרוד. הנתונים מאשרים את נהירת הציבור אליהן: ב־2015, השנה האחרונה שהטבלה מציגה לגביה נתונים מלאים, התחנות האזוריות עברו ברייטינג את תחנות קול ישראל – כ־37% מהציבור מאזין להן – למרות נחיתותן הברורה בתחומים רבים כמו תכניות אקטואליה וחדשות.
תחנות גלי צה"ל, בעיקר גלגלצ, ממשיכות להוביל בפער מסוים את נתוני ההאזנה, עם 45 אחוזי האזנה, מה שאכן מוכיח כי יש ציבור גדול שמעוניין במוזיקה ובתכנים שמשמיעים בתחנות אלו. אבל היא הנותנת: ציבור כה גדול לא צריך תחנות במימון ציבורי כדי לקבל את מבוקשו. עם ביקוש כזה, תחנות פרטיות בשוק החופשי ידעו להיענות לדרישות השוק בקלות.
כספי הציבור המושקעים ברדיו הציבורי משמשים כדי לספק מוצר שמעניין רק חלק מהציבור. במקום לנסות להנדס את הרדיו הארצי ולהעניק "ייצוג" כפוי לזרמים נוספים, צריך פשוט להפריט ולשחרר את שוק השידורים לכל דכפין. זה הגיוני, זה צודק, ובסופו של דבר זה גם יקרה.
בדיון עם תומכי התאגיד שאלתי אותם למה צ'יקובסקי (שאני נהנה להאזין ליצירותיו) עדיף על סטטיק ובן אל (שאני לא סובל) שזוכים לפופולריות רבה. ההגיון אומר שהם יזכו לקדימות כי מי שמשלם מיסים רוצה אותם.
ענו לי שככה, צריך לתת כסף לפי "תרבות" ולא לפי הרצון של האזרחים.
אתה כמובן צודק, אבל הבדיחה היא שלא משמיעים צ'יקובסקי בגלגל"צ אלא זבל מסוג שונה. אז גם אין תרבות וגם אין תמורה לכספי המיסים.
המלחמה הבלתי פוסקת של המזרחיים להשליט את התרבות הערבית על מדינת ישראל היא תהליך שלילי שמונע משנאה לרצון נקמה שמאוד דומה לתפיסת הפלשתינאים לגבי ישראל. הם רואים בישראל נטע זר במזרח התיכון וכך גם המזרחיים. והם צודקים. ישראל קמה כמדינה אירופאית מתקדמת ולא שכנותיה הנכשלות. וכאן באה הדילמה. מה אנשים מעדיפים? את המוכר או את הטוב? באופן די מוחץ אנשים מעדיפים את המוכר. בהתחלה חשבתי שמזרחיים רק רוצים שוויון, לא השמדה של תרבות ארופאית. היום אני מבין שכמו הפלשתינאים המטרה איננה דו קיום אלא השמדת האחר. ואיך אני יודע? הכותב מתאר שברדיו הנוכחי יש איסון, יותר מזרחי באזורי ופחות הארצי אבל די מאוזן לאוכלוסיה מאוזנת. וזה לא מספיק טוב לפלשתינאים המיזרחי. הוא דוחף להפך את השידורים הארציים לשדר גם כן רוב מזרחי כדי להפוך מוזיקה אשכנזית למיעוט בכל אמצעי התיקדורת. למה? כי העם רוצה מזרחי. אנחנו מדברים עברית כי האליטות שלנו התעקשו שעיברית חשובה למרות הקשיים שהביאה. המדינה קמה כי האליטות התעקשו. שום דבר טוב לא נבנה על ידי ההמון חסר ההשכלה. לימודים להתקדמות קשים ומדינהשרוצה להיות טובה יותר משכנותיה הערביות אסור לה ליפול למלכודת המזרחית פלשתינאית. המוסיקה זה החלק הקטן בסיפור הנזק שנגרם. מה שיותר בולט מהצד המזרחי זו עלייתה של הדת האייטוליסטית חרדית שס אובדן היושר ושלטון החוק וכעת שלטון של פושעים ומושחתים, והכל בתמיכת ההמון המזרחי. ממש תודה לכם. הרצל חזה, בן גוריון וזבוטינסקי בנו, ואמסלם או זגורי הורסים.
לא נכון
קודם כל זו לא מוזיקה מזרחית (לא סינית ולא יפנית)
זו מוזזיקה ערבית עם מילים עילגות בעברית
דבר שני רוב הציבור שונא את המוזיקה הזאת. זו מוזיקה של השונאים שלנו שרוצים לרצוח אותנו ולמווק את ישראל מעל המפה
סוף סוף תגובה שהיא קורקט ולא פוליטלי קורקט
אין שום פסול בלנסות ולחנך את הציבור. יהורם גאון היטיב להגדיר את המוסיקה המזרחית וצדק בכל מילה. זכותה של תחנת רדיו ציבורית לא להתיישר עם מסעודה משדרות, אלא לחשוף אותה לתכנים איכותיים יותר, בין אם מדובר ב"אוניברסיטה משודרת" או בשירי ארץ ישראל.
אז שלא יקחו ממסעודה מסים, פאשיסט.
קבע הדיקטטור ?
הציבור משלם ולכן הוא ראוי לקבל תכנים המתאימים לו. "לחנך את הציבור" לא מתאים למדינות ליברליות.
כקשיש מורשה, עלי לציין שהגיל הממוצע של כוכבי הנבחרת הארצית הוא מעל שישים.
למזלנו לא נדרש היום ביצוע חי, שהיה מעיק על מיתרי הקול החלודים של אריק, שלום וחוה.
גורלה של מדינת ישראל להיות מדינה סטייל בלקן-דרום אמריקה-מזרח תיכון מבחינה תרבותית אם נרצה ואם לווא, מה שצריך לעשות הוא לסגור את משרד התרבות והשידור הציבורי בכללותו כולל גלצ חינוכית רדיו וכו' ולתת לאזרח את האפשרות לשלם עבור מה שירצה. כל נסיון לחנך את האזרח גורר תגובת נגד חריפה יותר ולא משיג את מטרתו.
מה שאתה מכנה "מוזיקה מזרחית" זה לא מוזיקה אלא רעש צורם בסגנון ערבי, שמדבר בעיקר לאנשים ריקים וגסים ממוצא ערבי. מוזיקה מזרחית אמיתית זה (למשל) night arc או התזמורת האנדלוסית של ראשון לציון או לירון לב ורבקה זהר. ההבדל בין מוזיקה מזרחית אמיתית לבין הרעש הצורם שאתה או מירי רגב מדברים עליו הוא ההבדל בין אומנות מרוממת נפש לבין גסות והתבהמות.
אוי לא! לחנך??? כמה נורא! אסון! חייבים לישר קו מיידי עם התכנים הרדודים ביותר, בכל החזיתות, כולל בענף המזון.
ומי בדיוק בחר, מינה, לימד או הסמיך את אנשי הרדיו הציבורי לחנך מישהו? זה לא התפקיד שעבורו הם מקבלים את משכורתם (שמשולמת בידי קהל המאזינים, במקרה ששכחת) כך שלמעשה הם מועלים בתפקידם.
העובדות לא מבלבלות 63% מעונינים להקשיב לתוכן התחנות הארציות !
37% שהם מיעוט מבקשים להכתיב לרוב למה להאזין ועושים זאת הסיגנון אכלו לי שתו לי .
אתה כנראה לא יודע לקרוא: רק 37% מאזינים לקול ישראל ו- 45% לגלצ וגלגלצ, לא 63%. בכל מקרה אין סיבה שמי שכן מאזין למוזיקה מזרחית יממן את הטעם של האחרים. זאת הסיבה שיש להפריט את הכל.
יונינה הבנת הנקרא ולוגיקה אינם החלק החזק שלך !
37% מקשיבים לתחנות אזוריות המשדרות מוזיקה מזרחית
היתרה מקשיבים לשידור הציבורי .
כלומר מיעוט מבקש לכופף את הרוב בחוסר הבנה כמוך ואו בבספינים שיקריים של רוב מבקש /מעדיף מוזיקה מזרחית
לצערי לפי התגובות הקוראים שמאמינים שצריך לחנך ו'לתרבת' אחרים, לא כל כך מחונכים ומשכילים בעצמם… לפחות לא מספיק בשביל להבין את הפואנטה, הלגמרי צודקת והגיונית, של המאמר.
רוצים מוזיקה כזו או אחרת? תשלמו. אל תאלצו אותי ןאחרים, גם אנחנו רק 37 אחוזמהציבור, קופים ערבים ושאר הפנינים שלכם המחונכים המשכילים עם הפה מפיק המרגליות, לממן אתכם. זה הכול.
קפיטליזם ושוק חופשי ופתוח לכולם – זו הפואנטה של המאמר. לא ויכוח של חבורת מתנשאים בינם ובין עצמם שמנסים להבהיר זה לזה ולקופים כמוני תרבות מהי.
אפילו מזרחי בבון ערבי עם מנטליות נחותה כמוני מבין את זה. מצחיק שאתם, המתנשאים, לא.
כל מילה בסלע.
לה איז' איקטר אני טיים
https://www.youtube.com/watch?v=-HwpF_Sd0BM
התרבות העברית יצירה של קהלות בבל ותימן וספרד. ההגיה העברית נשמרה בפי בני הקהלות הללו עד שנמחקה בעליה לארץ. עני הפך להיות אני, בהגיה הצברית, קר הפך להיות כר, טעה תעה, ועוד חצי האלפבית העברי נמחק.
בעירק שרו שבחות, במרוקו בקשות, בתימן שירי רבי שלום שבזי. כל זה נמחק בתחנות השדור ובבתי הספר בארץ. הטוענים לעליונות תרבותית מיצגים נחיתות ותסביכים גלותיים.
השירים הנחשבים 'מזרח תיכוניים' בארץ הן חקוי ולא התרבות הספרדית המקורית.
השמאלנים התאבקו בעפר רגלין של המרצח ערפאת, ועכשו עולים לבקר את ראשי המחבלים בכלא. ובאותו הזמן שמאלנים כותבים כאן כי המוסיקה של יוצאי ארצות ערב נחותה כי היא דומה לערבית. השירה הערבית יש לה השגים עצומים לשון מרשימה ודמויים מפליאים. הזמרה הערבית יש בה יופי רב. לזמרה הערבית המודרנית תרמו תרומה אדירה בני עמנו בעירק ובמצרים, לזמרה האנדלוסית תרמו בני עמנו במרוקו ובאלג'יריה. לכל זאת אין מקום בשדורי קול ישראל וגלי צה"ל.
מעל הכל, צורת הדבור, לא רק ההגיה, בשדור הצבורי, מעוותת ומסולפת. צועקים ובולעים את המלים, נכנסים אלה לדברי אלה, וחסרי תרבות דבור. האם חסרי חנוך אלה אינם מבינים כמה עלובה טענתם כי הם מחנכים את הצבור.
אישית, אין לי בעיה עם נסיון "לחנך" את האזרחים (אולי אני קצת צבוע כאן), אבל המניעים מפריעים לי. המבקרים טוענים שלמוסיקה המזרחית איכות נחותה, אבל אין להם שום בעיה עם הזבל שמגיע מהמערב שזוכה ללא מעט השמעות. הזבל הזה עילג וצפוי באותה מידה אם כי בשפה אחרת. כל עוד המניעים הם גזענות והתנשאות ולא איכות באמת, איני יכול לתמוך בהם.
מוזיקה מזרחית היא מוזיקה ערבית ממש לא נעימה לאוזן שלי. אני גדלתי על מוזיקה מערבית כשאני שומה מוזיקה מזרחית זה עושה לי פריחה. אני מרגיש משהו לא נעים באוזן. ואז אני עובר לתחנה אחרת או פשוט סוגר את הרדיו. וזוהי כל האמת. אין לי שום בעיה עם תחנות פרטיות שמשדרות רק מוזיקה מזרחית – אני פשוט לא מקשיב להן ומי שמקשיב להן שייהנה. אני – סובל פיזית ממוזיקה כזאת.