רוב גדול של עובדי סודה סטרים בחרו להתנתק מההסתדרות ולבטל את חברותם בארגון. "נמאס מהסכסוכים"
אתמול (ג'), למעלה מ-700 עובדי 'סודה-סטרים', שהם רוב עובדי החברה, הביעו את מיאוסם מההסתדרות והגישו במרוכז טפסי ביטול חברות בארגון העובדים.
אודי ירליפ, אחד העובדים המעורבים במהלך מסביר בשיחה עם 'מידה', את הרקע להחלטתם: "מאז שנכנסה ההסתדרות, אנחנו נמצאים בסכסוכים", והעובדים רוצים לחזור לדינמיקה ששררה במקום בעבר: "מפעל 'סודה-סטרים' פועל כבר שנים באווירה של דו-קיום, הדדיות. ההסתדרות רק קלקלה". הוא אומר.
בנובמבר האחרון כ-500 מתוך כ-1200 עובדי חברת סודה סטרים חתמו על טפסי הצטרפות להסתדרות, כך שבפועל ההסתדרות הפכה לגוף היציג של העובדים למול החברה. 500 עובדים הם כמות מספיקה להקמת ועד יציג, מפני שעל מנת לזכות ביציגות ההסתדרות זקוקה לחתימות שליש העובדים בלבד.
בניגוד למקרים רבים אחרים, בהם ההנהלה ורוב העובדים שיתפו פעולה עם ההסתדרות וחתמו על הסכם קיבוצי, במקרה של חברת 'סודה-סטרים' התהווה מאבק מתיש בין הצדדים, שכוסה בהרחבה בתקשורת – כאשר עד כה לא נחתם כל הסכם.
במאבק נשברו כמה שיאים: ההסתדרות הגישה תביעה בסך 3 מליון שקל נגד הנהלת החברה, בטענה שהיא מנסה לפגוע בהתאגדות (תביעה אותה בית הדין דחה); הנהלת החברה איימה על יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, בתביעת דיבה; ההסתדרות ניסתה להשבית את העבודה במפעל; המאבק אף סיפק רגעים הזויים, כאשר ההסתדרות מנעה ממשאית הקייטרינג של 'סודה-סטרים' מלהגיע למפעל. החברה, בתגובה, שכרה מסוק והטיסה את האוכל לעובדים.
נקודת הרתיחה של המאבק מתרחשת בימים אלו, ערב הבחירות להסתדרות. על פי כתבה בדה מרקר, עובדת בכירה במפעל התלוננה כי מאיר בביוף, יו"ר מחוז הנגב בהסתדרות אמר לה כי "יש לכם חרא של הנהלה (…) הנהלה כזאת מגיע לה שתקבל אלימות… ההסתדרות תדאג להפיל את מניות החברה בצורה כזאת שבעלי המניות בה יפסידו הרבה כסף"; בביוף הכחיש, אך בינתיים פורסמה בYnet הקלטה המאששת כי הדברים החמורים אכן נאמרו.
בתגובה לדברים, הנהלת 'סודה-סטרים' הפסיקה את המו"מ לחתימת הסכם קיבוצי פעם נוספת. כאקט של תמיכה במפעל "סודה-סטרים", ראשי הרשויות בנגב (רהט, בני שמעון ולהבים) הוציאו מכתב חריף, אשר נכתב בו:
"לא נסכים לאפשר לאינטרסים פוליטיים להשפיע על חיינו בנגב ולרמוס ברגל גסה עבודה של שנים, ליצירת קהילה משותפת… ולא נקבל שנציג ההסתדרות ייתן יד לאלימות כלפי מנהלים, במפעל שכל מטרתו להעניק תעסוקה לתושבי האזור ולסייע בהגשמת החזון הציוני"
עדות חיה למאבק ניתן לראות ברשתות החברתיות. בדף הפייסבוק של בביוף התפרסמו תמונות מאירוע עם כמה עשרות מעובדי החברה התומכים בהסתדרות. תמונות אלו גררו דיון סוער בתגובות המשקף את הסערה בה מצויה החברה.
למרבה הצער, זהו לא סוף פסוק במאבק. למרות חתימת 700 עובדים על ביטול ההצטרפות להסתדרות – הנתון הקובע הוא חתימת שליש העובדים. כך שאם להסתדרות נותרו שליש מהעובדים, היא עדיין תהיה הגוף המייצג הבלעדי של עובדי החברה.
אם לא די בכך, המאבק יגיע מן הסתם גם לבית הדין לעבודה, וההסתדרות תנסה לסכל את התנגדות העובדים, ולטעון כי הם פעלו תחת איומי ההנהלה – פעולה שתדחה את טפסי הביטול ותקבע את יציגות ההסתדרות.
סאגת 'סודה-סטרים' עוד רחוקה מלהסתיים, אך אירוע זה מבטא תגובת נגד של עובדים רבים נגד ההסתדרות ושיטות העבודה שלה. סיקרנו ב'מידה' בהרחבה את מאבקיהם של עובדי הראל, מנורה מבטחים ואחרים נגד ההסתדרות. מאבקים שנבלמים במקרים רבים בבית הדין לעבודה, המוטה לטובת ארגוני העובדים.
מתברר כי עובדים רבים פחות מתעניינים בשאלה אם אבי ניסנקורן או שלי יחימוביץ' ינצחו בבחירות להסתדרות. הם פשוט חפצים בחירות שלהם.
שהימין יתחיל לשלוט ויבטל את החוק / תקנה / שקר כלשהו שמקנה זכות למיעוט העובדים לכפות על כלל העובדים את ההסתדרות.
למה אמיר ש. מסתייג רק מכך שמיעוט יכול לכפות על רוב? לא רואה הגיון גם בכך שלרוב העובדים תינתן יכולת לכפות משהו על מיעוט העובדים. שמי שרוצה יתאגד ויתנהל כקולקטיב, ומי שלא – לא.
ההסתדרות היא סרטן. העובדים צריכים ועד עצמאי שייצג אותם מול ההנהלה וזהו. הנסתדרות דואגת רק לועדים הגדולים והמושחתים
כל עוד לא נתעורר, בית הדין לעבודה ימשיך להזיק למדינה ולאזרחים. אנחנו צריכים שורה של חוקים שיצמצמו את סמכותו ואת כוחה של ההסתדרות:
1) עובד המרוויח כפול מהממוצע במשק אינו רשאי לכל הטבה משפטית בגדר עבודה מאורגנת, והכי חשוב: אין לו זכות שביתה כלל.
2) זכויות עובדים מנוצלות לרעה ומרמה בכל יום – עובד שתבע לשווא או בשקר ייקנס, ללא שיקול דעת בית הדין.
3) ארגוני שמאל יגישו בגץ אוטומטי נגד חוקים כאלו, ובגץ יקבל את תביעתם אוטומטית. לכן יש לשנות את חוקי היסוד הרלוונטיים מראש.
זו עבודה קשה מאוד מאוד, שתזכה למלחמת חורמה אוטומטית מהתקשורת. אתגר לאזרחי ישראל
אני צריך דוגמא של טופס ביטול הצטרפות