תיק 2000 קשור בעבותות ל'חוק ישראל היום'. אז איך יכול להיות שהמעורבים בקידום החוק כלל אינם נחקרים? הגיע הזמן לתבוע מהיועמ"ש מנדלבליט לכבד את שלטון החוק
השבוע מסרו עדות בחקירת תיק 2000 שלדון ומרים אדלסון. זוהי הזדמנות לעסוק באכיפת החוק הבררנית והשערורייתית שמתבצעת בשנה האחרונה במשטרה ובפרקליטות.
כידוע, תיק 2000 עוסק במו"מ שהתקיים בין מו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס, לבין ראש הממשלה נתניהו. על-פי החשד, מוזס היה אמור לרכך את מידת העוינות כלפי נתניהו בעיתונו, ובתמורה נתניהו היה אמור להצר את צעדי 'ישראל היום'. איננו יודעים את פרטי החקירה המשטרתית, אך לשם הדיון אניח שהמו"מ היה אמיתי. גם בהנחה זו, החקירה וההתנהלות המשפטית מעוררות שתי השגות מדאיגות מאוד ביחס לאופן פעולת המשטרה והיועמ"ש.
היכן שאר החקירות?
ראשית, די קשה להבין מה פלילי בשיחות הללו, אבל אם לדעת המשטרה, הפרקליטות והיועמ"ש, מדובר באירוע שעשוי להיות פלילי, אזי אין ספק שחובתם לפתוח בשלל חקירות נגד שלל הפוליטיקאים שרוקחים עסקאות של תמיכה הדדית. אחרת זהו מקרה מובהק של איפה ואיפה, העומד בניגוד לאתוס של שלטון החוק בדמוקרטיה.
ניקח דוגמא מהעת האחרונה. שר האוצר כחלון תמך וסייע לאבי ניסנקורן בבחירות לראשות ההסתדרות. לפני כן, בזמן מערכת הבחירות, נחתמו הסכמי שכר נדיבים עם ההסתדרות על חשבון משלם המיסים, כמו למשל ברכבת ישראל. הדברים הגיעו עד כדי כך שב'דה-מרקר' הודיעו כי "כחלון הגיש לניסנקורן את ההסתדרות על מגש כסף". האם אין כאן חשד לשוחד? גם אם בטוחים מה התמורה, חייבים לחקור את התמיכה, שהרי גם בתיק 2000 לא הייתה תמורה (נתניהו בעצמו הפיל את 'חוק ישראל היום').
דוגמאות שכאלה לתמיכה בחקיקה שאפשר להחשיבה כשוחד רבות לאינספור. נבחרי ציבור מהליכוד תומכים בערים שבהן איש ליכוד מכהן כראש עיר; במפלגת העבודה מצביעים על חוקים חשובים להסתדרות, כשיו"ר ההסתדרות הוא חבר במפלגה; נבחרי ציבור מ"הבית היהודי" מעבירים תקציבים למוסדות כמו גרעינים משימתיים ודואגים לישיבות ההסדר; החרדים מעבירים תקציבים למוסדות הדת שלהם. המשאבים שבידי הפוליטיקאים – חקיקה, רגולציה וממון – משמשים כל הזמן להיטיב עם אנשים וציבורים שעשויים לתמוך בהם. אבל אנו מקבלים זאת כחלק מהמשחק הפוליטי, וכך גם המשטרה והיועמ"ש.
היועמ"ש חייב להכריע: או שתיק 2000 מעיד על עסקה שאיננה יוצאת דופן בפוליטיקה ולכן היא סבירה, או שחובתו לבחון עוד שלל התקשרויות ותמיכות שונות של פוליטיקאים. ההתמקדות בעסקה אחת, לנוכח ההיצע הגדול של חשדות אפשריים, מעלה חשד שיש כאן סימון מטרה, ולא דין צדק.
תחושת האפליה מתעצמת לנוכח העובדה שבשנה האחרונה פורסם מידע על שתי פרשות שמעלות חשד כבד לעבירות חמורות, אך הן חלפו כלא היו. הראשונה היא חשיפתו של העיתונאי יואב יצחק שראש אגף החקירות ב-2010, יואב סגלוביץ, שיבש הליכי חקירה כשהדליף בסתר לגבי אשכנזי מידע שסייע לו; סגלוביץ' לא נחקר, ואף הצטרף לאחרונה ל"יש עתיד" כלוחם נגד שחיתות. החשיפה השנייה, ב'דה-מרקר', מעלה חשד כי עיסקת מטוסי ה-F35 נגועה באינטרסים שונים של אהוד ברק. קל לשער מה היה קורה לו חשדות כאלה היו מוטחים בנתניהו.
היכן שאר הנחקרים?
השאלה השנייה בנוגע לתיק 2000 חמורה עוד יותר. אם נתניהו נחקר במסגרת חשד לשוחד, יש חובה מוחלטת למשטרה לבחון את סוגיית 'חוק ישראל היום' במלואה. הרי בחוק הזה היו מעורבים פוליטיקאים רבים, חלקם עם קשרים ברורים לנוני מוזס, וכולם עד האחרון היו צריכים להיבדק בחשד לשוחד, לפיו הם קידמו את החוק ובתמורה זכו לסיקור אוהד ומיטיב מעיתון 'ידיעות אחרונות'.
יתר-על-כן, במקרה זה ישנם פרטים רבים המחזקים את החשד לשוחד.
כך למשל, ציפי לבני, שרת המשפטים בממשלה מטעם התנועה, הודתה כי דיברה עם נוני מוזס והתעלמה מחוות דעת של היועמ"ש ויינשטיין ביחס לאי-החוקתיות של 'חוק ישראל היום'. במקום זאת היא נסמכה על חוות הדעת המשפטית שקיבלה מ'ידיעות אחרונות' כדי להעביר את החוק בוועדת השרים לענייני חקיקה שבראשה עמדה. יש מה לבדוק.
אחד ממגישי החוק היה ח"כ ממפלגת 'יש עתיד', ובהצבעה על החוק בקריאה טרומית עשרה מחברי המפלגה הצביעו בעדו. יתר-על-כן, שי פירון ומאיר כהן, בזמן כהונתם כשר חינוך וכשר העבודה והרווחה מטעם 'יש עתיד', פרסמו תוכן שיווקי סמוי ב'ידיעות אחרונות' תמורת סכומים גדולים מכספי הציבור. כידוע, יו"ר המפלגה יאיר לפיד היה במשך עשרות שנים איש 'ידיעות אחרונות' ומקורב למוזס. יש מה לבדוק.
ועוד: ליאור חורב, שבמערכת הבחירות האחרונה היה היועץ של משה כחלון ומפלגת 'כולנו', סיפר בראיון לגל"צ כי במערכת הבחירות אנשי 'ידיעות אחרונות' תיווכו בין בכירי 'יש עתיד' לבכירי המחנ"צ, כדי שלא יתקפו זה את זה. לדברי חורב נאמר להם שזה לא משרת את האינטרס ושהם לא יקבלו סיקור. דבריו של חורב לא הוכחשו. יש מה לבדוק.
אם כן, רבים היו מעורבים עד צוואר ב'חוק ישראל היום', ובעקבות תיק 2000 ברור לחלוטין שנוני מוזס לא היסס להציע תמורה עבור קידום החוק. תחת עקרון שלטון החוק, זוהי חובה מוחלטת לבדוק האם שילוב הגורמים ב'יש עתיד', ב'בית היהודי', ב'ישראל ביתנו', ובמפלגת 'התנועה' של ציפי לבני הוא מקרי או מתואם, ובוודאי חובה לחקור האם כל אחד מהם בנפרד קיבל תמורה מודעת.
שלטון הצחוק
לסיכום, תיק 2000 מעיד על אכיפה סלקטיבית משתי סיבות. חשד לעבירות דומות לא נבדק, והתיק עצמו מתמקד אך ורק בחשוד אחד מבין עשרות. הדבר מעיד על כך שתיק זה איננו מנוהל באופן ענייני, אלא הוא עוד מרכיב במערך החקירות נגד ראש הממשלה, שהוא תוצאה של לחץ תקשורתי ואחר, אבל בוודאי לא של הכרעה שיפוטית מקצועית.
הגיע הזמן לומר את האמת. בצער רב יש לקבוע כי חוסר יכולתו של היועמ"ש לעמוד תחת הלחץ התקשורתי הופכת את שלטון החוק – שיסוד יסודותיו הוא אכיפה שוויונית – לחוכא ואטלולא.
שיש הקלטות יותר קל …
את העיקר שכחת:
תאריך: 26/01/2017, 09:10
יושב ראש האופוזיציה, חבר הכנסת יצחק הרצוג, גילה בשיחה עם אילנה דיין בגלצ כי שוחח עם המוציא לאור של עיתון "ישראל היום", המיליארדר שלדון אדלסון, והבטיח להסיר את תמיכתו מהחוק אם העיתון יהיה מאוזן. "גם הוא פנה אליי שלדון אדלסון ואמרתי לו 'שלדון ביום שאני אראה מאמר אחד בישראל היוםשנותן עמדה נוגדת לראש הממשלה או מאמר שכותב שראש האופוזיציה צודק אז אסיר את תמיכתי מחוק ישראל היום".
והרי לכם מכירת חוק כנגד סיקור חיובי שאפילו לא נחקרה !!!!!!
מה זה יש מה לבדוק, זו חובתך לבדוק, תמצא ותפרסם. זה בדיוק העניין תמצא ותלך להגיש תלונה במשטרה, אף אחד לא ייעשה את העבודה בשבילך.
נכון שהעיתונות שלנו לא מפרסמת חשדות נגד אנשים שמזוהים איתה או מקורבים או בעלי אינטרסים וכו ע"ע שיטת האתרוג.
אבל אתה או מי שמסוגל חייבים לחקור, תבינו המשטרה היא בדרגים הבכירים בעלת עניין ככה גם הפרקליטות.
הדרך היחידה היא לחקור ולפרסם את התחקירים ללא הצנזורה המקובלת עליה מלין הכותב. בהצלחה.
תאריך: 26/01/2017, 09:10
יושב ראש האופוזיציה, חבר הכנסת יצחק הרצוג, גילה בשיחה עם אילנה דיין בגלצ כי שוחח עם המוציא לאור של עיתון "ישראל היום", המיליארדר שלדון אדלסון, והבטיח להסיר את תמיכתו מהחוק אם העיתון יהיה מאוזן. "גם הוא פנה אליי שלדון אדלסון ואמרתי לו 'שלדון ביום שאני אראה מאמר אחד בישראל היוםשנותן עמדה נוגדת לראש הממשלה או מאמר שכותב שראש האופוזיציה צודק אז אסיר את תמיכתי מחוק ישראל היום".
לא צריך לחפש !!!!!!
אתה צודק, וכל המערכת נגועה בשחיתות.
אבל… מרגיש לי שלא היו מפרסמים פה כתבה כזאת אם זאת הייתה חקירה נגד הרצוג.
אבל… מרגיש לי שלא היית מפרסם את ההערה הזאת אם לא היית חסיד של הרצוג וממסתייגי האתר הזה.
אני אכן ממסתייגי האתר הזה בעיקר בגלל שהוא מרגיש כמו שופר תעמולה של הליכוד, ובמקום לשדר חדשות בצורה אובייקטיבית אז מסננים את כל מה שמוציא את הליכוד רע – זאת אותה הסיבה שאני מסתייג מכל אתר חדשות אחר, כמו, נניח – YNET.
לעומת זאת, אני ממש לא מחסידי הרצוג אז כאן לחלוטין טעית:) באתר הזה התוכן הוא הכי קרוב ללשקף את הדעות שלי מבחינה כלכלית, אבל יחסית רחוק מבחינה ביטחונית.
זה אתר בעל דעות ימניות כלכליות וגם פוליטיות אז יש אתרים שהם שמאל מובהקים אנטישמים כמו הארץ וכל התקשורת היא שמאלנית ברובה מגיע לימין לקבל קצת סיקור אוהד
שמעתי את רודי ג׳וליאני בראיון בו אמר שהשמאל לא מקבל את תוצאות הבחירות ומנהל מסע הפיכת הפולטיקאים ופעילותם לפליליות. זה מסכם הכל במשפט אחד. מדובר בסוג של פעילות שמאלנית מסוג חדש והרסני שבאמצעותו מנסה השמאל להפוך את הפוליטיקאים לעבריינים פליליים ולהפילם. זה מה שמתרחש.
אם זה מותר אז למה נתניהו לא מודה?
צודק! כל הכבוד על המאמר! חשוב להדגיש שראשי הבית היהודי – קרי בנט ושקד שיתפו פעולה עם החוק לסגירת ישראל היום וזוכים לליטוף מאסיבי מהתקשורת . אגב שני אלה המתחזים לימין פועלים בשיתוף פעולה מלא עם התקשורת וגורמי שמאל להפלתו של נתניהו /
גורמי ימין חייבים להגיש תלונה המשטרה על כחלון על ברק . למרות שלא לכך הד תקשורתי
להגיד לאנשי צד"ל שלחמו כתף אל כתף עם צה"ל ולברית שיש בנינו פליטים ולהשוות עם פליטים אחרים זה לא נכון בכלל!! זה פוגע בנו. בושה
הם לא לחמו כתף אל כתף.מספיק עם התעמולה העלובה.
הם לחמו כדי לשלוט בלבנון ואנחנו היינו המכשיר שאמור היה לאפשר זאת.
ברית של אינטרסים ולא איזה ידידות נפש שמאלצית.
מערכת אכיפת החוק איבדה את אמון הציבור מזמן בזכות האג'נדות של עובדי ציבור במגוון תפקידיהם הממחישות היטב את חוסר השוויון בפני החוק.
אם שתית, לא התרכזת בנהיגה והרגת, אם אתה יקיר המימסד יגנו עליך מהרגע הראשון מאימת הדין, תקבל עונש מקל במקרה הגרוע ותחזור כבר ביום שחרורך לעסקים כרגיל. אם תזרוק נעל על שופטת (בלא שתפגע במישהו) תקבל עונש חמור הרבה יותר…
האופן שבו מסמסו את חקירת 'עמותות ברק' שם הייתה מעורבות של כסף גדול מבעלי אינטרסים כולל מדינות זרות ואף אויבינו ('השותפים האמיצים') מהרשות, כאשר לשומרי זכות השתיקה שם נשמרת עד היום הזכות להתמודד על הנהגת המדינה ולהמשיך ולהלעיז על אחרים, גלוי לעיני כל מי שעיניו בראשו.
יש תלמידים שאומרים: אבל המורה, גם הוא דיבר/הרביץ….
אתה צודק שצריך לחקור גם את הפוליטיקאים האחרים, אבל אם גם אחרים עברו על החוק ולא נחקרים(כרגע), זה לא אומר שביבי שומר חוק!
מול עיתון סוחט באיומים ראש ממשלה ואתה שואל
מה כאן פלילי ?
אתה רציני.
ארנון מוזס צריך ללכת לכלא.אני לא מבין מה יש
לחקור כלכך הרבה.
יש כאן סחיטה באיומים מסוג מאד בעייתי שמלמד
על טיבה האמיתי של התקשורת : מכונת שיימינג
ענקית שקיימת למטרות סחיטה.
מה שאתה מכנה "עסקה" היה למעשה "אתה תפטר
מהמתחרה העיקרי שלי ובתמורה אנחנו נפסיק לזיין
אותך בעזרת העיתון".
זה ממש לא דיל פוליטי.
זה פלילי וזה נוגע למעמד ידיעות כקרטל ולא מבין
איך מוזס לא נחקר פלילית מכיוון ההגבלים העסקיים
על ה"הלוואה" שנתן לשוקן ולא הוחזרה עד היום.
המעשים של מוזס ואלוביץ מחייבים כלא והרבה.
אין שום דבר פלילי בשיחות ,במסגרת חופש הביטוי .אבל רואים את המגמה
והיא להתיש את ר' הממשלה ע"י החשדות ולעלות אויר חם כמו עשן . צריך
לחקוק חוק שחשדות בלתי מבוססים לא מתקבלים לטיפול המשטרה, אלא עם
המחשיד שם ערבות כספית לכיסוי הוצאות הבדיקה.
אם קשה לך להבין מה פלילי במה שעשה נתניהו תבדוק במה הואשם והורשע וישב בכלא ראש העיר שמעון גפסו. תבדוק מה עשה גפסו תכפיל במאה ותדע מה עשה נתניהו. אחר כך תשאל את עצמך למה את יפה ואריה דרעי חקרו במקביל ואת הזוג נתניהו לא ורק אז תכתוב על אכיפה בררנית.
המגוחך בחקירה הזאת שלביבי בכלל לא הייתה סמכות לשנות במשהו בעיתון ישראל היום. אין הוא הבעלים. אין הוא העורך ואין לו נגיעה כלכלי. בעיתון. מי שקובע הוא הבעלים אדלסון. העיתון שלו. הוא השקיע מכספו. הוא יחליט אם סחק או לצמצח את הוצאת העיתון. את ורק הוא. ביבי יכול לשבת עם מוזס ימים ושבועות אך אים בכוחו לעשות מעשה. לכח החקירה מיותרת.
ראש הממשלה שיקר בתצהיר בשבועה לועדת הבחירות בראשות שופט כאשר טען שאין לא קשר לישראל היום.
האיזו מדינה הוא היה ממשיך לכהן אחרי דבר כזה?
איך אפשר להגן עליו?
התקשורת ברובה נוטה קילומטרים מהמרכז כמו שאומר שפטל זה אתר ימני גם בקטע הכלכלי וגם בקטע המדיני חברתי והוא בא לאזן את החוסר איזון שיש בתקשורת