בניגוד לטענות שנשמעו בתקשורת הישראלית, העיכוב מצד גרמניה בעסקת המל"טים עם ישראל איננו קשור ליחסים עם נתניהו אלא לפוליטיקה פנים־גרמנית
עיתונאים מסוימים בישראל טענו השבוע כי הקשיים שהתעוררו באישור העסקה להחכרת מל״טים מדגם ״הרון TP״ של התעשייה האווירית הישראלית, לצבא הגרמני, נבעו מרצון לנקום בראש הממשלה בנימין נתניהו. נטען כי בעקבות פרשת סירובו של נתניהו להיפגש עם שר החוץ הגרמני זיגמר גבריאל, מראשי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, בשל התעקשותו להיוועד במהלך ביקורו הרשמי הראשון בישראל עם ארגוני שמאל קיצוני, החליטו הסוציאל-דמוקרטים לבטל את עסקת המל״טים. כרגיל, נתניהו אשם.
אלא שהמציאות שונה. ראשית, עסקת המל״טים לא בוטלה ולא ״נדחתה״. מה שנדחה הוא אישורה. משרד ההגנה הגרמני קיווה להעביר החלטה בעניין בימיו האחרונים של המושב האחרון של הבונדסטאג הנוכחי. זו התקופה שבה כל המפלגות עושות מאמץ עליון להעביר את כל הצעות החוק והעניינים האחרים שהטיפול בהם נדחה עד כה, בידיעה שהבחירות בפתח. חברי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD), החברה בממשלה, עשו שריר בוועדת התקציבים והודיעו שלא יתמכו באישור העסקה.
הנימוק הרשמי להתנגדות הפתאומית נתלה בהיותם של המל״טים חמושים במערכות ירי טילים, שנועדו למטרות התקפיות. ב-SPD נזכרו לפתע שבהסכם הקואליציוני שעליו הם חתומים הם מחויבים רק להחכרת מל״טים לצורכי ביון ולא לצרכים קרביים, וטענו שעסקת המל״טים עם ישראל מחייבת דיון עקרוני, עמוק ונרחב יותר על היבטי החוק הבינלאומי הקשורים לשימוש קרבי אפשרי בכלי הטיס.
גרמניה ביטלה את עסקת המל״טים עם ישראל בלחץ מפלגתו של שר החוץ הגרמני זיגמר גבריאל בגלל ההתנהגות היהירה של ביבי כלפיו שסירב לפוגשו.
— דן מרגלית (@Danmargalit) 29 ביוני 2017
פוליטיקת בחירות
אין להתעלם מעיתוי העלאת הנושא לדיון בוועדת הבונדסטאג: עיצומה של מערכת בחירות, שבה שתי המפלגות החברות בממשלה הנוכחית – איחוד השמרנים בראשות אנגלה מרקל והסוציאל-דמוקרטים בראשות מרטין שולץ – מתחרות זו בזו ושואפות לעמוד בראש הממשלה הבאה, שתורכב, אם הדבר יתאפשר, ללא המפלגה היריבה. לכן, שתי המפלגות זקוקות לחיכוכים שיבהירו לציבור הבוחרים את ההבדלים הרעיוניים ביניהן ויאפשרו להן לגייס יותר קולות.
שתי המפלגות הגדולות מאוימות על ידי האגפים הקיצוניים יותר מימין ומשמאל. אם ה-SPD מעוניינת להתחזק בבחירות הקרובות היא חייבת למשוך קולות מהמרכז, אבל גם, ואולי בעיקר, מהמפלגות הניצבות שמאלה ממנה – מפלגת ״הירוקים״ ומפלגת השמאל הקיצוני ״די לינקה״. באופן תיאורטי, הצבעה בעד אישור עסקת המל״טים עם ישראל הייתה מעניקה ליריביהם משמאל של הסוציאל-דמוקרטים תחמושת להאשימם בשותפות להפרת החוק הבינלאומי, בכך שהצבא הגרמני יקבל לרשותו כלי טיס התקפיים שיאפשרו חיסולים ממוקדים.
חשוב לציין, שהבונדסווהר כבר מפעיל מל״טים ישראליים באפגניסטן ובמאלי, אך מדגם מיושן שאינו מאפשר התקנת ציוד ביון חדיש. יחידות הצבא הגרמני נשלחו לשתי מדינות אלו במסגרת ״כוחות לייצוב שלום״, אך בשנים האחרונות אופי פעילותן הפך ליותר ״מלחמתי״.
סוגיית השתתפותם של כוחות צבא גרמניים במבצעים צבאיים התקפיים מחוץ לגבולות גרמניה (אך גם בתחומה) היא עניין הנתון בוויכוח ציבורי סוער. מגזרים נרחבים באוכלוסייה הגרמנית עדיין מרגישים מחויבים ל״אידיאולוגיית השלום והאחווה הבינלאומיים״, כחלק מלקחי העידן הנאצי. הבונדסטאג אישר לפני כשנתיים את בנייתם של מל״טים אירופיים לשירות הבונדסווהר, אך אלה יהיו מוכנים רק בעוד כחמש שנים. עד אז חיפש משרד ההגנה הגרמני תחליף זמני ראוי, והבחירה נפלה על ״הרון TP".
דחיית עסקת החכירה מצד ה-SPD מספקת למפלגתה השמרנית של מרקל הזדמנות להתנגח במפלגה היריבה, ולהאשימה בסיכון חייהם של חיילים גרמנים. עסקת המל״טים הופכת לסוגיה פוליטית פנימית במערכת בחירות, שתוצאותיה רחוקות עדיין מלהיות ודאיות. זאת אף ששתי המפלגות יודעות שלא הייתה להן ברירה אלא לדחות את ההכרעה בסוגיית חכירת המל״טים הישראליים, מסיבות משפטיות פשוטות הקשורות לעולם העסקים ולא לחוק הבינלאומי.
על מכרז החכרת המל״טים בידי הבונדסווהר התמודדה מול התעשייה האווירית החברה האמריקנית ״ג׳נרל אטומיקס״, שלפי דיווחים בתקשורת הגרמנית הציעה תנאים נוחים וזולים יותר מאלו של התע״א. מאחר שמשרד ההגנה הגרמני החליט לבחור בהצעה הישראלית, הגישה החברה האמריקנית תביעה בפני בית המשפט המחוזי העליון בדיסלדורף. המתמודדים האמריקנים על המכרז התלוננו על ״חוסר שקיפות״ בהליכי הבחירה מהצד הגרמני. התביעה נדחתה בסוף מאי, אך האמריקנים הגישו ערעור על החלטת בית המשפט. עורך הדין המייצג את החברה האמריקנית כבר הודיע שאם הערעור הזה יידחה, הוא מתעתד לפנות בערעור לבית המשפט העליון בגרמניה. כלומר, כל עוד אין הכרעה משפטית סופית בעניין, הצד הגרמני אינו צפוי ממילא לחתום על העסקה עם ישראל, וצירי שתי המפלגות הגדולות בבונדסטאג היו מודעים לכך. כלומר, דחיית אישור העסקה לא הייתה קשורה כלל לעימות כלשהו עם נתניהו, והיא גם אינה מוצגת כך בתקשורת הגרמנית.
"המל"טים שלכם הם הטובים ביותר"
העימות הפתאומי בין הסוציאל-דמוקרטים לשמרנים על עסקה שכלל לא ניתן לאשר אותה עדיין, יכול להאיר את עינינו בנוגע לצפוי לישראל לאחר הבחירות הקרובות לבונדסטאג: כרגע נראים סיכוייהם של הסוציאל-דמוקרטים לזכות בבחירות קלושים למדי. האופוריה הראשונית ממועמדותו למשרת הקנצלר של מרטין שולץ, נשיא הפרלמנט האירופי לשעבר, חלפה עברה לה. ממדי התמיכה ב-SPD הצטמקו בשבועות האחרונים בסקרים, וחזרו למה שהיו טרם ״כניסתו״ של שולץ לפוליטיקה הביתית, כלומר פחות מ-25%. מרקל ואיחוד השמרנים חזרו להוביל, אך כרגע אין להם רוב מוחלט והם יזדקקו לשותפים קואליציוניים.
אם לא תחול דרמה גדולה במהלך שלושת החודשים שנותרו עד לבחירות, תוכל מרקל לבחור בין שותפים קואליציוניים שונים: המפלגה הליברלית, ששימשה במשך שנים לשון מאזניים בין השמרנים לסוציאל-דמוקרטים אך נזרקה מהבונדסטאג בבחירות לפני ארבע שנים, עשויה לחזור לבית הנבחרים ולהעניק למרקל את הרוב להרכבת ממשלה. עם זאת, הליברלים התגלו בעבר כשותפים בעייתיים, והם עלולים לנסות לבנות לעצמם פרופיל פוליטי באמצעות חיכוכים עם מפלגתה של מרקל, בין היתר בנושאים הקשורים לענייני ביטחון, אבטחה וכיבוד החוק הבינלאומי. אך הליברלים יכולים גם לגלות הבנה רבה לנחיצות המל״טים הישראליים.
בזמן האחרון חלה גם התקרבות מסוימת בין איחוד השמרנים למפלגת ״הירוקים״. בעבר נחשב שיתוף פעולה פוליטי בין שתי המפלגות הללו כעניין שלא יעלה על הדעת, מאחר שהן ייצגו השקפות עולם מנוגדות לחלוטין. עם זאת, שנות כהונתה של מרקל, שהכניסה שינויים רבים בעמדות מפלגתה וכיוונה אותה לעבר המרכז (ובכלל זה סוגיית השימוש באנרגיה גרעינית, נושא יקר מאוד ללבם של ״הירוקים״), הביאו להתקרבות בין שתי המפלגות. כיום, הן כבר חברות בשתי ממשלות מחוזיות, האחת בראשות השמרנים והשנייה בראשות ״הירוקים״. שיתוף הפעולה הזה סולל את הדרך, בנסיבות מסוימות, לאפשרות של ישיבה משותפת בממשלה פדרלית אחרי הבחירות.
״הירוקים״ מתנגדים באופן עקרוני לרכישת המל״טים הישראליים, אך הם גילו בעבר גמישות גדולה בנושאים ביטחוניים כשישבו בממשלה עם הסוציאל-דמוקרטים. וקיימת גם האופציה, המאוד לא מועדפת על שתי המפלגות הגדולות, של הקמת ״קואליציה גדולה״ חדשה. במקרה כזה, שיקולים ביטחוניים יגברו על אינטריגות פוליטיות.
כרגע נראה שרבים סיכוייה של עסקת המל״טים לעבור את המכשולים המשפטיים והפוליטיים. כפי שאומר גורם ביטחוני גרמני בכיר: ״המל״טים שלכם הם הטובים ביותר, הצבא הגרמני זקוק להם, והם יסייעו לנו לשמור על חייהם של חיילים גרמנים. ככל שנקבל אותם מהר יותר, יגדל ביטחונם של חיילינו וחיילותינו״.
מי בדיוק טען שזה קשור לנתניהו?
בכתבה אליה אתה מפנה נתניהו לא מוזכר כלל והם טוענים בדיוק את מה שאתה טוען – ההחלטה נבעה מפוליטיקה פנים גרמנית.
לאלעד
ראה את ציוצו של דן מרגלית, הרואה את נתניהו כאשם באבדנן של ביצי הזהב שמרגלית קיבל מהאווזה "ישראל היום".
לדידו של מרגלית ודאי שנתניהו היהיר אשם בדחיית עסקת המל"טים.
מעתה נתניהו אשם גם בעומס החום.
אכן,עיתונות של קש וגבב.
קודם כל בית הדין העליון בגרמניה פסל את הערעור של גרנל אטומיקס תהיו מעורים בפרטים
http://www.israeldefense.co.il/he/node/30089
איך שהגלגל מסתובב לו. מל"טים ישראליים יגנו על חיי חיילים גרמניים. פשוט לא להאמין.
תראו כמה נהיינו מלוכלכים שאפילו הגרמנים מתנשאים עלינו מוסרית – ובצדק.