המורים מתעקשים שלא ניגע להם בחופש הגדול, אבל למרות זכויות יתר מרובות – החינוך בישראל עדיין מדשדש. עיון מעמיק בתנאי ההעסקה של המורים חושף את הבעיה
"אין סיבה שאני אוותר על הזכויות שלי בשביל לפתור את הבעיות שלכם". במילים אלו משיב המורה רועי פרלשטיין, בסרטון ויראלי שהופק על ידי תאגיד השידור, להורים המתלוננים על אורך החופשות במערכת החינוך. "זמן החופשה הוא זמן שמגיע לי כעובד", אומר פרלשטיין. "אתם לא שואלים למה למתכנת מגיע להרוויח 30 אלף שקל בחודש, נכון? זה החוזה שהוא חתם עליו, אז זה ההסכם הקיבוצי שאני כמורה חתום עליו".
ממורה לאזרחות ניתן היה לצפות שיבין את ההבדל בין חוזה העסקה אישי, שנקבע בהתאם לתועלת הצפויה של העובד עבור הארגון, ובין הסכם קיבוצי שנשען על יחסי כוח, לעתים סחטניים. אבל הסרטון דווקא משתפר לקראת סופו, כאשר פרלשטיין קורא לנו, ציבור ההורים, "לפתוח הכל: מה זה מורה? מה התפקיד שלו? איך המשרה שלנו צריכה להיות בנויה? כמה תלמידים צריכים להיות בכיתה? כמה זמן צריך להיות למורה לדבר עם התלמידים שלו?"
ובכן, החלטתי להיענות לאתגר, ואכן לפתוח הכל, כלומר את כל מה שקשור למורים בישראל ולציפיות שלנו מאיתם. אני רק מזהיר: חלק מהדברים ש"נפתח" עלולים להיות פחות נעימים לרועי או למורים אחרים.
אקדים ואומר כי בישראל ישנם 170 אלף מורים, שהם כ-2 אחוזים מהאוכלוסייה. כולנו מכירים סביבנו מורים טובים וכאלו שפחות, ולרובנו יש מורים במשפחה או בין החברים. אפשר להניח שרובם מגיעים אל המקצוע ממניעים אלטרואיסטיים ומתוך כוונות טובות ומתייחסים לתפקידם ברצינות, אבל כשעוסקים במדיניות חשוב לעשות הכללות וחתכי רוחב כדי להבין את התמונה המלאה, גם אם יש בתוכה חריגים לטובה וגם אם המסקנות אינן נעימות.
העלאת השכר לא שינתה את המצב
"איכותה של מערכת חינוך אינה יכולה לעלות על איכות מוריה". זהו כלל שמוסכם היום על חוקרי מדיניות החינוך. לא מספר התלמידים בכיתה, וגם לא גובה התקציב המושקע בחינוך, מנבאים היכן נקבל חינוך טוב והיכן פחות. כפי שסיכם היטב דו"ח של מקינזי בנושא, הגורם שנמצא באופן מובהק כמשפיע ביותר הוא איכותם של המורים.
אך כיצד מודדים איכות של מורים?
לפני שניכנס למדדים שעל חשיבותם ניתן להתווכח, על העובדה הבאה לא ניתן לחלוק: סף הכניסה להוראה בישראל נמוך עד בלתי קיים. זה נכון בנוגע לפקולטות לחינוך באוניברסיטאות, ועוד יותר נכון במכללות להוראה, שכדי ללמוד בחלקן לא צריך פסיכומטרי ולמרבה האירוניה גם לא בגרות. הסתכלו סביבכם וחִשבו כמה אנשים אתם מכירים שניסו להיות מורים ולא הצליחו. אירוע נדיר למדי. ישראל שולחת להוראה פחות או יותר את כל מי שרוצה בכך. וכשאין סף כניסה גבוה, יכולות ההכשרה והפיתוח בהמשך מוגבלות מאוד באפשרותן לשפר את איכות ההוראה.
וכעת לנתונים. ובכן, אוכלוסיית המורים בישראל מזדקנת. על פי דו"ח הלמ"ס ממרץ האחרון –
שיעורם של עובדי ההוראה בגילי שיא הקריירה (50 ומעלה) נמצא במגמת עלייה ניכרת לאורך השנים בכלל המערכת ובכל שלבי החינוך. בחינוך העברי, שיעורם מגיע בתשע"ז בחינוך היסודי ל-25% לעומת 10% בתשנ"א, בחטיבות הביניים ל-34% לעומת 11%, ובחטיבות העליונות ל-37% לעומת 19%, בהתאמה. יחד עם זאת, בשנים האחרונות ניכרת מגמת האטה בשיעורם ואף ירידה בחטיבה העליונה.
במקביל חלה ירידה בשיעור המורים עד גיל 29. מיד נראה מה גרם לתופעה הזו.
ומה בנוגע לאיכות המורים עצמם? כפי שניתן לראות בטבלה להלן, 'הפרופיל הפסיכומטרי' של המורים החדשים השתפר מעט בשנים האחרונות אך הוא עדיין נמוך למדי, בוודאי ביחס לעלייה הגבוהה בשכר המורים באותם שנים. על מנת לסבר את האוזן, הממוצע והחציון בבחינה עומדים על ציון 534.
תגידו שהבחינה הפסיכומטרית לא מנבאת איכות של מורים? ובכן, דו"ח פיז"ה מ-2015, שכבר נסקר פה בעבר, בחן גם את כישורי המבוגרים במדינות החברות, ובתוכם המורים, ומצא שהן בחשיבה מילולית והן מחשיבה כמותית, מורי ישראל נמצאים בתחתית מדינות ה-oecd. מובן שנמצאה קורלציה גבוהה בין מיומנויות המורים ובין ציוני התלמידים בבחינות פיז"ה. בנוסף נמצא כי בהשוואה לכלל הבוגרים באוכלוסייה, מקומם של המורים איננו גבוה, ובמיומנויות חשיבה כמותית אף נמוך במיוחד. משמע, החברה הישראלית לא מצליחה למשוך את המבוגרים האיכותיים שבה אל שדה החינוך.
מדוע זה המצב? ובכן, ניתן להציע כמה סיבות. אחת מהן איננה נתונה כל כך להשפעתנו, והיא האתוס של המקצוע. נראה שמלבד הבדלי שכר ודרישות המקצוע קיימים גם ענייני אתוס ויוקרה, שהתפתחו לאורך שנים רבות וקשה יהיה לשנותם.
אך ישנן סיבות שבהחלט קשורות למדיניות החינוך בארץ. הראשונה קשורה לאותם הסכמי שכר קיבוציים, המעגנים את זכויותיו של רועי ושל עמיתיו למקצוע. אמנם שכר המורים עלה באופן חד בשנים האחרונות, עד שעבר גם את השכר הממוצע במשק, אך גם לאחר הרפורמות – הגורם המרכזי שמשפיע על גובה השכר הוא הוותק ולא מצוינות, יכולות מקצועיות או ביקוש מצד מנהלים.
מורים מתחילים מרוויחים בישראל מעט ביחס למקביליהם במדינות אחרות, אך עד סוף הקריירה הם מטפסים ומרוויחים יותר מהם, כולל מדינות שבהן השכר הממוצע גבוה בהרבה מישראל. היחס בין שכר מורה מתחיל למורה ותיק בישראל עומד על 2.7 (לעומת 1.7 בממוצע ה-OECD). כלומר, מורה בסוף הקריירה מרוויח כמעט פי 3 ממורה מתחיל (נתונים מדויקים כאן,עמ' 429-419).
זו אחת הסיבות לנשירה הגבוהה בקרב מורים צעירים, לעומת היאחזות עיקשת של מורים ותיקים במשרה המניבה. תורמת לכך גם העובדה שהוותק נצבר לאורך כל שנות ההוראה, בניגוד למדינות רבות שבהן שיא השכר מגיע כבר לאחר 10-15 שנה בהוראה, בתקופה שבה בדרך כלל המורה נמצא בשיאו המקצועי (ובינינו, גם הכי צריך את הכסף).
מגיעים עם מוטיבציה ונשחקים במהירות
גורם נוסף המשפיע על איכות ההוראה לא פחות מהרכב השכר, הוא מידת האוטונומיה והאחריות הניתנת למנהלים ולמורים בבתי הספר. בשנים האחרונות מנסה משרד החינוך להכניס כוח הוראה איכותי בעזרת תוכניות מצוינות שונות, המציעות לצעירים עם ציון פסיכומטרי גבוה מלגות לימודים והטבות שונות.
מחקר שהשווה בין בוגרי תוכניות אלו לקבוצת ביקורת של מורים רגילים, מצא שבוגרי תוכניות המצוינות מגיעים להוראה הרבה יותר מחויבים – רק 5% מהם ראו בו "שלב בקריירה", לעומת 22% בקרב מורים רגילים. למרות זאת, שיעור הנשירה שלהם דומה לזה של מורים חדשים אחרים – 40% פורשים תוך 6-8 שנים. אלא שגם אם שיעור העזיבה זהה, הסיבות שונות. 24% מהמורים המצטיינים, לעומת 13% בקרב שאר המורים, השיבו ש"ההתנסות בהוראה הייתה להם חוויה גרועה בשל התנאים בבית הספר וסביבת העבודה", וציינו כי "הערכתם את מערכת החינוך היא נמוכה ביותר".
המסקנה היא שמורים איכותיים מגיעים ללמד עם יותר מוטיבציה ומחויבות, אך המערכת הביורוקרטית והריכוזית, על אלפי התקנות, חוזרי המנכ"ל והמגבלות הכרוכות בה, כובלת את ידיהם ומוציאה לרבים מהם את הרוח מהמפרשים. קשה לבוא אליהם בטענות.
זה איננו רק האינטרס של המורים והמנהלים לקבל את המושכות, אלא גם של משרד החינוך עצמו. הגרף הבא, הלקוח גם הוא מתוצאות פיז"ה 2015, מראה זאת דרך הפריזמה של ציונים במקצועות המדעים. ככל שמוקד השליטה וקבלת ההחלטות בתחומי המשאבים, התכנים, המשמעת, הערכת התלמידים והאדמיניסטרציה קרוב יותר לשטח, כך הציונים גבוהים יותר. אמנם הגרף הזה נוגע להצלחה במדעים, אבל אפשר לנחש שגם במקצועות אחרים הנתונים יהיו דומים.
יותר אחריות, יותר איכות
אני מניח שהמורה רועי או כל מורה מוצלח אחר היו שמחים לקבל יותר אחריות ואוטונומיה. זו גם המטרה המוצהרת של "תנועת המורים" שבה הוא חבר. אלא שתנועה זו מנסה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה: מצד אחד הם תובעים אוטונומיה והשפעה על החינוך, ומצד שני הם לא מוותרים על הביטחון התעסוקתי שמקנים להם ארגוני המורים בחסות משרד החינוך.
רועי וחבריו חייבים להבין שמדובר בעסקת חבילה: אוטונומיה חינוכית באה עם אוטונומיה של המנהלים לבחור מי יהיו המורים ומה יהיו תנאי העסקתם, כך שניתן יהיה למשוך מורים מצטיינים ולשמרם, ולשלוח את הפחות טובים לחפש מקצוע אחר.
כמו במשל הביצה והתרנגולת, ככל שאיכות המורים תשתפר כך ניתן יהיה להפקיד בידם יותר ויותר סמכויות. כפי שראינו, גם ההפך נכון; ככל שתינתן יותר אוטונומיה לדרגי השטח, כך יגיעו למקצוע אנשים יותר איכותיים.
מי שטוען שתנאי העסקתו לגיטימיים בגלל הסכמים קיבוציים, שלא יבקש מאיתנו ההורים לסמוך על יכולותיו כל עוד אין לנו גרם השפעה על זהות האנשים המלמדים את ילדינו.
מאמר מצויין.
עם זאת, ממש, אבל ממש, לא "פתחת את הכל" לגבי מערכת החינוך בישראל.
יופי. סוף סוף מאמר המסביר בהגיון את הכשלון של מערכת החינוך הישראלית במאמציה לקנות השכלה בכסף.
כל קדנציה שר חינוך מתחלף והתוצאות החינוך משנה לשנה הם רק יותר כישלון!
עד שאנחנו הימנים שבויים בקסמם של פוליטיקיים שאמורים לייצג את האמונות שלשמן נבחרו, לא נדרוש את השינוי לשחרר את החינוך מהמדינה (על ידי תרומים, יזמים ועמותתות לניהול עצמי וכו') בדמוי שיטת השוברים נמשיך לרדת לתהומות שמעולם לא חלמנו עליהם!
שליחי הציבור לא עובדים למען לציבור , אך עובדים למען יחסי הציבור!
חינוך בישראל עם מורים שעוברים מבחנים ומנהלים תעודות בתשלום ושוחד
זו התוצאה
לא ראוית/ים מציפות/ים את המערכת: חתמתי על כ 2000 תעודות הוראה מאוניבסיטה שאולי רק 20-25% ממקבליהן היו ברמה שתצדיק זאת (וגם אז – היתה נשירה בגלל סיבות שנמנו ברשימה דלעיל, ונוספות). למה עשינו זאת? היחידה היתה צריכה לממן עצמה…. גם זה אחד האבסורדים בהכשרה להוראה (לפחות בשתי אוניברסיטאות שהכרתי). לכן לא היו נושרות/ים. תרמתי חלקי הבזוי להשחתת המערכת והאוניברסיטה. מתבייש בזה מאוד – אך רק מילאתי פקודות (אימרה ידועה לשמצה שאינה מזכה בדין).
השכר לא משפיע, אבל כשאתה לא מקבל שכר, זה משפיע.
קצת סדר
* שכר מורה מתחיל בשלוש שנותיו הראשונות קרוב לשכר במינימום, כך שברוב המקרים עדיף לו למלצר.
* אופק חדש העלה את שכר המורים החודשי, אבל בפועל הוריד את השכר השעתי וגרם למורים לשלם על צהרונים ולעבוד הרבה יותר שעות ועוד (הטענה ששכר המורים עלה היא טענה שקרית, ובטח כשהשכר מושווה לשכר המינימום והשכר הממוצע במשק).
* שכר מנהלי בתי הספר דור ב' הופחת ב 4500 ש"ח ומנהל כיום משתכר את אותו שכר כפי שהשתכר כמורה ואף פחות מכך…
רועי וחבריו מבקשים ממך לפתוח את הדיון מה תפקידו של המורה, האם הוא מחנך והאדם הנוסף בניהול נפש הילד או בייביסיטר.
אתה העדפת לבדוק את שכרו, השכלתו וראויותו.
אנשים כמוך וכל מודדי החופשות בטוחים שתפקידו הוא בייביסיטר שחייב להיות טוב וזול.
ורועי וחבריו רוצים להאמין שלפחות הטובים שבניהם הם המשפיעים על עתידם של ילדיך ולפעמים יותר ממך כהורה.
רוב האנשים לא רוצים ולא מסוגלים לטפל בילדים שלך (של האחר) ולכן אם תעלה את הרף, הילדים ישארו בבית או שנייבא מורים מהודו.
הצעתי, זרוק את כל המחקרים, תתחיל להבין שמדובר בבייביסיטר של הילדים שלך ואם המגמה של ירידה לחייהם של המורים תמשיך. אתה תאלץ להיות מורה ואז נשמע מנגינה אחרת.
הפסקתי לקרוא ברגע שאמרת שמנהלי בתי ספר מרוויחים פחות ממורים.
תן שכר גבוה וסביבת עבודה נוחה לעבודה, תמשוך מורים טובים להישאר, ואנשים אכותיים ירצו להגיע להוראה וממילא המנהלים יוכלו לבחור את המורים שילמדו אצלם בבית הספר.
הפסיכומטרי אינו מסוגל לנבא מי יהיה מורה טוב, זה דבר שניתן לראות רק תוך כדי עבודה.
אגב, תן לי סיבה טובה אחת להיות מנהל בית ספר, זהו המקצוע הכי מתסכל במשק, אחרי הוראה.
כתבת בעצמך כי "הגורם שנמצא באופן מובהק כמשפיע ביותר הוא איכותם של המורים".
כל עוד תנאי ההעסקה של המורים לא ישתפרו – לא יגיע כח אדם איכותי להוראה.
לכן, כל מילה נוספת מיותרת. הכברת במילים כאשר יכולת לסיים אחרי שני המשפטים הללו.
אה, ושאלת את עצמך מדוע תנאי הקבלה באקדמיה נמוכים כל כך? כי אין ביקוש! לכן, תנאי הסף במינימום.
המסקנה היא אותה מסקנה – כל עוד לא תנאי ההעסקה של המורים לא ישתפרו – לא יגיע כח אדם איכותי להוראה.
כבר שנים אני טוען שלמורים ולשוטרים צריך להעלות דרמטית את השכר ולשפר תנאים – ולמשוך אנשים מוצלחים לתחום.
ברור שהשינוי והשיפור לא יהיו מידיים, אלא יילכו ויתגברו ככל שאותם אנשים מוצלחים שייקלטו במערכת יילכו ויתקדמו בתפקידים, ויהוו חלק גדול יותר מהמורים/שוטרים הוותיקים והפחות מוצלחים.
אבל אלה שינויים שעולים הרבה כסף – ומביאים תוצאות רק לאחר עשרות שנים, לכן אף פוליטיקאי שפוי לא יגע בהם באמת – בטווח הקצר הוא ירוויח אויבים חזקים בדמות ארגוני המורים והשוטרים שיתנגדו לשינוי, כי זה מהווה סטירת לחי מקצועית בשבילם – כמו להגיד להם אתם לא מספיק טובים.
לאחר עשרות שנים, כשהציבור ייהנה מהשינוי וההשקעה, הפוליטיקאי כבר לא יגרוף את הפירות. לכן לצערי זה כנראה לא יקרה בעשרות השנים הקרובות….
ועדייו לא נגעת בנקודה הכי חשובה
מה שהכי קשה למורה זה בעיות המשמעת בכיתה וחוסר היכולת של המערכת להתמודד
מול הורים מתערבים שלא מאפשרים למורה את העצמאות מול התלמידים.
זה באמת מה ששוחק.
אכן.
אם בתי הספר לא היו מוסדות ציבוריים, הם היו עצמאיים להחליט מהם כללי המשמעת ומה קורה למי שמפר אותם. מאותה סיבה ש(כמעט) לא ניתן לפטר מורים, גם (כמעט) לא ניתן להעיף תלמידים. אם בתי הספר היו באמת בניהול של המנהלים (כפי שמומלץ ע"פ הגרף האחרון במאמר) הם היו מחליטים גם בנושא זה כמו בנושא כוח האדם.
מאמר מעולה
נושאים שלא נבדקו במאמר והייתי מבקש לראות במאמר משלים
ניתוח הסיבות מדוע המורים בחרו מקצוע ההוראה
החלוקה המגדרית של המורים
א' – שמי רועי פרלשטיין-דביר. אם אתה מתעקש על דיוקים, אנא דייק בעצמך.
ב' – אם התנאים כל-כך טובים, איך זה שיש מחסור במורים? למה אנשים טובים יותר לא באים למקצוע? ואני לא מדבר על שיעור המורים הנושרים, אלא על כך שקשה – בייחוד באיזורי פריפריה – למצוא מורים שימלאו את התקנים הדרושים לבית-הספר.
ג' – זה לא מדויק שגודל כיתה לא משפיע על איכות החינוך. הוא משפיע אמנם פחות מאשר איכות המורים, אבל זה רק משום שנמדד ההבדל בין כיתות של 25 תלמידים לכיתות של 30 תלמידים, ולא ההבדל בין 30 תלמידים ל-40, שזה הטווח הנפוץ יותר בישראל.
ד' – השכר הממוצע אולי גבוה, אבל כתבת בעצמך שגם הגיל הממוצע במקצוע גבוה מאד. שוב – דייק. מן הסתם, אם 40% מן המורים החדשים לא היו עוזבים את המקצוע תוך 3-5 שנים, היית רואה גם שינוי משמעותי בשכר הממוצע. מעבר לכך, וזו טענה שאתה לא מתייחס אליה כלל, המשרה שלי לא משקפת את עבודתי כלל. יש עוד כחצי משרה שאני עושה, ושאתה לא רואה ולא סופר.
ה' – והכי חשוב. אני לא עובד אצלך. אני עובד בשירות מדינת ישראל. אני מבקש ממך לסמוך על יכולותי כי המדינה החליטה לסמוך על יכולותי. אתה יודע למדוד מיהו מורה טוב? לא נראה לי.
ו' – הסכמים קיבוציים הם הדרך היחידה שיש בידי עובדים, ובייחוד כאלו שהציבור כולו מזלזל בהם השכם והערב, להבטיח לעצמם תנאי קיום סבירים.
ז' – לא התייחסת לאף אחד מהדברים שביקשתי שנתייחס אליהם בסיום הסרטון. אבל ככותרת פופוליסטית זה היה יפה.
אתה ועוד איך עובד אצלו, ואצלי ואצל כולנו. אתה עובד עבור מדינת ישראל, ומכאן שאתה עובד עבור כל אזרחי המדינה. זה באמת הדבר הכי חשוב, מפני שזה מראה עד כמה גישתך פסולה ושגוייה בעצם מהותה. ברור כשמש שמבחינתך כולם חייבים לך, ואתה לא חייב כלום לאיש. נותר רק לרחם עמוקות על הילדים שאיתרע מזלם להיות תלמידיך.
שלום רועי פרלשטיין-דביר וסליחה על השמטת שם המשפחה השני.
ב'- איך הבנת מהמאמר שהתנאים כל כך טובים? אם תקרא שוב תראה שאני טוען שמורים מתחילים מרוויחים מעט מידי, וגם שהמערכת חונקת אותם. אוסיף פה (וניתן להבין מהמאמר) שלו תנאי ההעסקה היו נקבעים ע"י מנהלי בתיה"ס תנאיהם של מורים מצוינים היו טובים לאין ערוך (וממילא היו נמשכים אנשים יותר טובים למערכת).
ג'- לא נכון, נמדדו הרבה טווחים של גודל כיתות בעשרות אם לא מאות מחקרים. נמצאה חשיבות להקטנת כיתות רק בכיתות הנמוכות של א' ו-ב'. אגב, גודל הכיתה הממוצע בישראל ירד אל מתחת ל-30 בשנים האחרונות. ותסתכל פה (http://taubcenter.org.il/he/pon-2017-heb/ ) בעמ' 57 לגבי המצב בישראל. עדיף להקטין כיתות אבל לא בעדיפות עליונה. אגב #2: יחס מורה לתלמיד בישראל בכלל לא גבוה ביחס למדינות עם כיתות קטנות בהרבה משלנו. אתה מבין מה זה אומר?
ד'- לא הבנתי מה אתה מנסה לטעון ואיך זה סותר את הניתוח שלי. הרבה משרות כוללות עבודה מהבית שלא נספרת, היא אמורה לרדת עם שנים והניסיון. גם שנקודה זו אני יכול לומר לך שמורים בישראל לא מלמדים יותר ממורים במדינות אחרות. למעשה אנחנו נושקים לממוצע ה-oecd מלמטה.
ה'- נראה לך שאני אסמוך על יכולותיך כי המדינה החליטה כך? זה מה שאתה מלמד באזרחות את תלמידיך- לסמוך על המדינה בכל עניין? הרי כל המאמר הזה נועד להסביר כיצד המדינה נכשלת באתגר הזה ואיך אםשר לתקן ע"י הורדת האחריות והסמכות לדרגי השטח. אני לא מתימר לדעת לבד מיהו מורה טוב, אלא מכל מי שבא במגע קרוב עם המורה- המנהל, התלמידים עצמם, הוריהם, המורים האחרים וכו'. אני מאמין שבכל בית ספר תהיה פחות או יותר תמימות דעים מיהם המורים הטובים ומיהם אלו שפחות.
ו'- עובדה שלא. הסכמים קיבוציים נוטים להעצים את כוחם של עובדים ותיקים על חשבון עובדים חדשים, קוראים לזה גילדה. כמו שיש בחברת החשמל והנמלים דור א' ודור ב' כך גם בהסתדרות וארגון המורים. זה גם מעמיס פרזיטים על המערכת ומונע תגמול הולם מאלו שעושים את מלאכתם נאמנה. הציבור מזלזל *בגלל* ההסכמים הללו. בלעדיהם מורים היו נהנים מתנאים הרבה יותר טובים אבל היו נדרשים לתחרות על מקומם, כמו שקורה במערכות מצטיינות.
ז/- אכן, לפעמים המפתח נמצא במקום שלא מחפשים אותו, פשוט צריך להזיז את הפנס.
המאמר בנוי על הנחת יסוד , שלא נעשה אפילו נסיון קטן לבסס אותה במאמר , או להביא לה איזה סימוכין . ועוד , על התעלמות (מודעת) מנתון מרכזי ביותר .
בקיצור, מאמר פופוליסטי שכל מה שהוא אומר זה את האמירה השטחית הכללית של האתר – כלכלה חופשית זה אחלה .
הנחת יסוד ראשונה – איכות המורים נמדדת בפסיכומטרי או במדדי שפה וכד' של מבחני פיזה . מי אמר ? מי שכתב את מבחני פיזה כמובן . אבל לאיכות החינוך יש מדדים אחרים לגמרי , אמיתיים , שמבחני פיזה לא מודדים (ואפילו אם המדד הנ'ל לא מוצא חן בעיני הכותב – המדדים של הכותב לא מבוססים על כלום, ודאי שלא יותר ממה שאכתוב)
המדד לחינוך , הדבר העיקרי אותו החינוך צריך להשיג זה הרמת הרמה המוסרית של היחיד והחברה . אין מדד במדדי פיזה (או בכל מדד אחר שפורסם פה אי פעם באתר בהקשר הזה) שמודד את העניין הזה , שהוא ודאי לכל הדעות הדבר העיקרי בחינוך .
האדם המורים במדינת ישראל מתפתחים או נסוגים מבחינת המדד המוסרי ? ומה מצב התלמידים ? בזה היה צריך המאמר לעסוק , אבל אין פה אפילו מילה על העניין (תחשבו על האבסורד – מאמר שמתיימר (די ביומרנות לדעתי) לפתוח "הכל" בנושא החינוך , אבל לא אומר מילה על חינוך למוסר , כשכל אדם בעולם יסכים שזה הדבר המרכזי , ואני מוכן להמר , בלי להכיר , שגם הכותב , כשהוא מחפש בית ספר לילדיו , מחפש בית ספר שההתנהגות של הילדים והערכיות של המורים גבוהה , לפני שהוא בודק ציונים ומגמות .
הטעות השניה , התעלמות ממה שהכותב מכנה ה'אתוס' של המקצוע , ונסיון לבחון פרמטרים אחרים כי האתוס "לא בשליטתנו" .
דבר ראשון – אתר שעוסק בשינוי דעות של אנשים (או כך נדמה לי שאתם מתכוונים) – אין לו אפשרות לשנות 'אתוס' של מקצוע'? דבר שני – התעלמות מפרמטר ועיסוק במה שידוע – מה שנקרא לחפש את השקל מתחת לפנס – היא לא דבר חכם במיוחד (בלשון המעטה) , והיא דבר שמאפיין את העיסוק במדעי הרוח והחברה , במיוחד בישראל (נסו לחשוב איך היו מתיחסים לפיזיקאי שהיה מתעלם מפרמטר שהוא לבין או לא יכול להשפיע עליו , ובונה מאמר 'מדעי' תוך התעלמות מאותו פרמטר)
אחרי שתי הטעויות הללו הכותב פונה לניתוח שטחי למדי של מדדים חיצוניים , מלגלג על ההסכמים הקיבוציים ומראה שחיקה של מוטיבציה. מה יוצא משני הדברים הללו (שמסכמים את המאמר בעצם, והופכים אותו למאמר פשוט שכותב מה שכולם כותבים כל הזמן על חינוך , ואפילו פחות מזה – לשיחת היום בין האמהות בגן השעשועים) , לדעת הכותב – היא התובנה שהריכוזיות שוחקת את ההחינוך (שוב – מכיון שהיא כביכול יוצרת פערי שכר לרעת הצעירים שעוזבים בגללה) .
כלל אצבע – כשאדם (במקרה הזה – אתר אינטרנט) מוכיח את מה שהוא תמיד אומר – הוא צריך להביא הוכחות טובות (אחרת זה לא מאמר מדעי אלא סתם מאמר דעה) – ויותר מזה , כשמאמר מוכיח את מה שהאתר תמיד אומר , זה מעלה חשד שהמאמר שטחי ולא עוסק בטיפול בבעיות עומק וניתוחי עומק של העניין .
גילוי נאות – הכותב תומך בהסרת הריכוזיות במשק , בכלכלה ובמיוחד בחינוך , בפירוק הסכמי השכר הקיבוציים , ובהעלאת איכות המורים . אבל המאמר גרוע , ולכותב אין מושג כנראה מה הכוונה "איכות" בחינוך, דבר ששופך אור , מכיוון אחר לגמרי , אבל אור אמיתי ובהיר , על השאלה למה מערכת החינוך שלנו נראית כמו שהיא נראית
(וגם שופך אור על השאלה האם המצב קשה כל כך ואיפה יש מצב קשה – רמז: בהרבה מבתי הספר עם הציונים הגבוהים איכות החינוך במדדים אמיתיים נמצאת במצב לא משהו)
"האם המורים במדינת ישראל מתפתחים או נסוגים מבחינת המדד המוסרי ? ומה מצב התלמידים ?"
המאמר אומנם לא עסק בכך, אבל רק מי שלא למד מעולם בבית ספר בישראל, או שלא שלח את ילדיו לבית ספר בישראל, אינו יודע את התשובה לשאלות התם שלך. מורינו המופלאים מצליחים להנחיל ערכי מוסר לתלמידיהם, בערך כפי שהם מצליחים להעביר להם את חומר הלימוד. כלומר, מעט מאוד ורק לתלמידים מעטים.
כותב המאמר , אברהם תומר, לא מבין בחינוך ובבתי ספר.
יש סתירה בין הנתונים שהציג לבין המסקנות. אם השכר ותנאי העבודה כל כך טובים, מדוע מקבלים מורים עם "פרופיל פסיכומטרי" נמוך? הרי מועמדים איכותיים שרוצים ללמד היו צריכים לעמוד בתור בכניסה לבית הספר.
אם את/ה מורה למתמטיקה, פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, שפה עברית, אנגלית, את/ה
מתבקש/ת לפנות בדחיפות למאות בתי ספר בישראל שמוכנים לקלוט כל מורה מיד. פשוט כי אין מורים.
מוטי אם אתה מחנך ותיק, בטח אתה תובע מתלמידיך הבנת הנקרא. איפה כתבתי שתנאי השכר והעבודה כל כך טובים? ועל חוסר הביקוש להוראה כתבתי כבר במאמר, אלא שניסיתי להסביר מדוע זה קורה. קרא שוב
לדעתי יש שני בעיות קשות במערכת החינוך :
1. לא ניתן לפטר מורים גרועים ולכן מורים גרועים נשארים במערכת. כול מורה כזה מלמד כ 120 תלמידים בשנה וגורם לכול אחד מהם נזק אדיר . ( מורה גרוע למתמטיקה יגרום שנאה למקצוע וכך התלמידים כבר לעולם לא ילמדו טוב מתמטיקה וכך המורה הורס חיים של 120 תלמידים כול שנה ו ב 40 שנה הוא פוגם ב 5000 תלמידים )
מורים טובים נשחקים – מורה טוב מקבל תלמיד נניח בחטיבה עליונה וצריך להשלים לו את כול החוסרים שהוא סוחב מהמורים הגרועים משנים קודמות ואז העומס עליו מוכפל פי כמה. הוא צריך ללמד יותר חומר ולהתמודד עם נזקים שנצברו שנים. – ולכן הוא יעזוב את המערכת .
כלומר המערכת היא מסננת ששומרת את המורים הגרועים ומסלקת את הטובים.
2. המערכת מורידה מהמורה את כול הכלים שיש לו ולטפל בבעיות משמעת ומחזרת את כוח ההורים. תלמיד מפריע אחד מונע מ 40 תלמידים ללמוד ובמקום נורמלי היו מטפלים בו או מרחיקים אותו מהכיתה היום אין דרך לעשות זאת.
לגבי השכר שעלה… שכחת לציין שבמרכיב הבלתי פורמלי בשכר ישנם:
צילומים
הדפסות
קניית טושים ושאר כלי כתיבה
תשלום על תלמידים מיעוטי יכולת בכל מיני פעילויות
קניית וילונות לכיתה
חומרי ניקוי לשמירה וטיפוח הכיתה
אוכל לילדים שאין להם או שכחו
נייר טואלט מהבית למקרה שנגמר מידי יום הנייר
מוצרי הייגינה לבנות זה פק"ל בתיק.
תשלום עבור קפה תה וחלב
תשלום עבור ימי גיבוש וטיולים
ערבי צוות דלים כי אין מי שיפרגן למורים אפילו ערב צוות אחד בשנה עבור שנת עבודה.
על זה ועוד אנחנו משלמים מכיסנו!!!
במשכורת "שעברה" את השכר הממוצע במשק.
אני מתביישת באותם הורים שיורקים לבאר ממנה הם שותים.
איך אתם יכולים לתת את היקר לכם מכל בידי אנשים שאותם אתם רודפים כל הזמן. אני גם מרחמת על הדור הבא של המורים, כי הילדים שלכם לומדים מכם שאפשר להשפיל ולרמוס את האנשים שסביבם. אתם מסתכלים על מספרים ונתונים ולא על האנשים שעומדים מאחוריהם.
כולנו מה שאנחנו בזכות ההורים שלנו, אבל לא פחות מכך בזכות אנשי חינוך שהאמינו בנו בדרך, שכיוונו והשפיעו על המשך חיינו.
אני מאחל לכם שצליחו לראות את חצי הכוס המלאה, גם אם יש בה רק טיפה.
לי יש את המקצוע הכי טוב בעולם!! הילדים שלכם גורמים לי אושר ונחת!! אני אוהבת אותם והם חלק מהמשפחה שלי לתמיד!!! הם אלו שגורמים לי לרצות לקום לעבוד מידי בוקר!!!
אין תנאי העסקה (גם לא החופשים) שגורם לי לחוש כך. כי המעסיק שלי לא רואה אותי ואת חבריי ממטר וכל זאת גם בזכותכם…. עצוב
אבל למרות הסטירות התקשורתיות של אותם הורים ממורמרים ומדכאים, לא הצלחתם לפגוע במעט ביכולת שלי להמשיך ולאהוב את הילדים.
אני שמחה שבכיתה שלי אין הורים כמוכם שחושבים שאני הבייבי סיטר. הם רואים בי כשותפה לדרך שלהם, סומכים עליי, מתייעצים ותמיד מרגישים חלק מקהילת בית הספר והכיתה.
לכם נותר לקנא בתחושה שאתם לא מכירים. תחושה של אהבה, יחד, ערבות הדדית, תמיכה, נתינה, מילה טוב, שותפות גורל ועוד.
שיהיה לכם המשך מרמור קל!
מצחיק. את כותבת תגובה ארוכה כאורך הגלות, שכולה תלונות ומרמור מתחסד, מתמשך ומשתפך, ואחר כך מאשימה את כל האחרים במרמור. אז קודם כל, ביקורת היא לא מרמור. בייחוד לא ביקורת סופר-מוצדקת, כמו במקרה הזה. ודבר שני, יש לך סיכוי לא רע לעשות הסבה מקצועית מהוראה לסטנד-אפ. אולי לא תזכי להצלחה מסחררת במקצועך החדש, אבל סביר להניח שמערכת החינוך בישראל תצא נשכרת מכך שתנטשי אותה.
ומדוע מגיעה שנת שבתון בכל שבע שנים? גם עובדים סוציאלים, רופאים, אחיות- נשחקים בעבודתם ושבתון בכל 7 שנים ייטיב עימם, יאפשר להם הפוגה, השתלמות, וחזרה בכוחות מחודשים.
הכותב היקר נשמע שאתה בקי ברזים אם כך מדוע שלא תרוץ להיות מורה ? , תנאי השכר לא שיפרו את איכות ההוראה מכוון שתנאי השכר היום גרועים ביותר גם לאחר "שיפור"השכר שכך קראת עליו,לידעתך התנאים של עובדי ההוראה בשנים האחרונות רק הורע
רובם הפכו לעובדי קבלן בשעות אפקטיביות , הועמסו עליהם עבודות לו להם וללא שכר הולם כגון יציאה לטיולים (שאף הורה לא רוצה לצאת ) , לבצע התאמות ,שמירות בחצר בית הספר בזמן ההפסקה ועוד .
הסיבה שאין כמעט תנאי קבלה היא רק מכך שאף אחד לא מוכן לעבוד בתנאים האלו ,ואם אתה כזה מלומד ומבין מעט בכלכלה כשיש צורך ניכר במורים אך לא מוכנים לשלם למורים אז כמות המעוניינים להגיע להוראה זה רק אותם פסיכים שבאים בגלל אידאולוגיה .
אתה יודע לקטר אך מעניין אם אתה מורה או שתעודד את ילדייך להיות מורים ,
אם למורים יש כח התארגנות כפי שאתה מתאר מול מתכנת חלש בהייטק אז לא הגיוני שמתכנת יקבל צנאים ושכר פי 30 מעובד הוראה . עובדי הייטק חוץ מהשכר מקבלים גם רכב ,אוכל ,חדרי כושר וכו ,בעוד שאצל עובד הוראה שיש לו ארגון כח "סחטני" כפי שכתבת את דמי הנסיעה שמשולמים לו משולמים רק נסיעות לפי קוו אוטובוס ,אך לפי חודשי חופשי ואז בחלוקה למספר הימים שעובד שזה לא מכסה אפילו את הדלק .
רוב המורים נאלצים לעבוד בעבודות נוספות כדי להתקיים , אני מורה עם 17 שנות וותק מקבל 5000 שח לחודש עבור משרה מלאה !!!
כל הכתבה שכתבת פשוט מכעיסה ומרגיזה ומראה עוד יותר כמה זלזול יש כלפי המורים בארץ שנותנים את נשמתם בתמורה לכלום
מאמר מבולבל ביותר.
יש מעגל קסמים: שכר נמוך -> ביקוש מועט -> רמת סף לקבלה למסלול -> מורים בינוניים -> הישגים בינוניים -> שכר נמוך….
היכן שוברים אותו ? אי אפשר להעלות את הרף סתם ככה, יש להגדיל את הביקוש. על ידי שכר גבוה. גם אם תגדיר מורים חדשים כדור ב' שיקבל שכר במסלול משופר, עדין זה ידרוש הרבה מאד כסף. אפשר גם לסדר הגעה לשיא הוותק במהירות רבה יותר ולהביא את הפער בין מורה חדש ומורה ותיק לפער האירופי אם מעלים דרמטית את שכר המורים המתחילים. גם זה הרבה כסף (וגם כאן מי שיתנגד יהיה קודם כל האוצר).
באופן טבעי מספר המורים בגיל 50-67 צריך להיות דומה למספר המורים בגיל 33 – 50 (קצת פחות בגלל פריישה מוקדמת) כך שהאחוזים הנזכרים הם אפילו בחסר – כלומר יש פרישה של מורים שחוקים וזה דווקא טוב.
לגבי פרישת מורים. היית מצפה לראות את חוות דעתם של עמיתיהם. הדעת נותנת שחלק מהפורשים מבינים שהם לא מתאימים להוראה ופרישתם חסכה מורים גרועים. ברור שהם לא יודו בכך.
הפסקה האחרונה היא הכי לא קשורה. מה ענין הבטחון התעסוקתי לכאן? בטחון תעסוקתי הוא חיוני למערכת. עובדים עם בטחון תעסוקתי נשארים במערכת שנים רבות יותר וחוסכים למערכת צורך בהכשרה נוספת. עובד עם בטחון תעסוקתי גם לא מבזבז את זמנו בחיפוש עבודה חלופית ויכול להקדיש את מלוא מרצו למקום העבודה. יש אמנם עיסוקים המתאפיינים בתחלופה רבה ששם זה פחות רלוונטי.
הדבר העצוב הוא שרב המורים שהגיבו פה לא טרחו לקרוא את הכתוב (או גרוע יותר, קראו ולא הבינו). הכותבה מתאר את העיית השכר למורים מתחילים ועם וותק בינוני, לעומת המשכורות הגבוהות של מורים וותיקים מאוד. לטענתו (איתה אני מזדהה מאוד כאב לילדים במערכת, בן למורה ובעל לגננת), חופש למנהלים ואטונומיה למורים ישפר משמעותית את רמת המערכת ואת איכות כח האדם המגיע אליה.
זה מוכיח שלתלמידים בעלי יכולות גבוהות אין מה לעשות במערכת החינוך.
אינני נוהג להגיב, אך! איכות המורים אכן משתווה לשכר…
סטטיסטית 1 מכל 3 מורים חדשים עוזב את מקצוע ההוראה מתוסכל! המורה איננו מלמד בכיתה אלא משמש כבייביסיטר, ה מ ו ן תלמידים מגיעים עם חוסרים משמעותיים בידע (תלמידי חטה"ב שאינם יודעים את הabc, שאינם יודעים חשבון בסיסי וכו')
למורה אין שום סמכות בכיתה, אסור להוציא תלמידים, אסורה ענישה קולקטיבית, פנייה של מורה מקצועי למחנך/ת תגמר בשיחה שבמקרה הטוב התלמיד יתעלם ממנה ובמקרה הפחות טוב, שיחה מאיימת מההורה ומורה שזוכה להתעלמות מההנהלה…
לתלמיד אלים מוציאים "דו'ח אלימות" כשכל דו'ח שלישי!! מזכה את התלמיד ביום השעיה במקרה הטוב (להזכירכם מדובר בתלמיד שמפעיל אלימות על אחרים!!!) והרשימה מתאפסת…
למורה אכפתי ישנן עוד שעות רבות של הכנת מערכי שיעור בבית, שאינן מתוגמלות, בעשרות שיחות/ווטסאפ ביום שאינן נספרות ועוד.
לתלמידים מתקשים ישנן שעות "פרטני" רק אם ההנהלה לא צריכה את המורה במקום אחר…
אינני טוען שכל המורים הם "הכי טובים" אני בטוח שישנם כאלה שלא רואים בתפקידם שליחות…
אך שוב, הסטטיסטיקה ש1 מכל 3 מורים חדשים (שעדיין מלאים תחושת שליחות שנטעו בהם בלימודי ההוראה, שאינם "שחוקים" משנים של לימוד) עוזב את המקצוע בתיסכול צריכה לאמר דרשני!
זה ממש לא מרגיז אותי, למרות היותי מורה. אני חושבת שברוב הדברים אתה צודק וישנן גם עובדות התומכות בדבריך.
הפתרון הוא פשוט. שינוי בתנאי ההעסקה של המורים, כך שלמורים החדשים יהיה שווה להגיע ולהישאר גם 20 שנים לפחות. ובכלל שינוי בתנאי ההעסקה מכל הבחינות בהשוואה לתנאי המדינות שבחינוך בהן נראה לנו טוב יותר (ר.ע פינלנד).
שינוי כזה ייצור ביקוש למקצוע ואז תהיה אפשרות לסנן מתוך המבקשים רק את אלה הטובים ביותר לחינוך.
מספר שנים כאלה והדברים ישתנו. הלוואי.
מה שבטוח שאם ירעו את תנאי ההעסקה בקיצור חופשות למשל, זה לא יקרה.
בסך הכל מסכים, אם כי לא חייבים להישאר 20 שנה לפחות. תנאי העסקה שימשכו את המורים הטובים יהיו כאלו שמתגמלים איכות, הערכה מהשטח והצטיינות. אין סיבה שכל המורים ירוויחו אותו דבר. מן הסתם אם באמת המקצוע ימשוך את הטובים ויהיה סינון משמעותי המשכורות כבר יתכנסו כפי שקורה בהייטק על אף שמדובר בשוק העסקה חופשי לחלוטין.
לא תהיה בעיה לקצר חופשות, עיקר השינוי צריך להיות במעבר ל-5 ימי לימוד בשבוע וביטול כל החופשות הלא ברורות. חלק מחופשת הקיץ יכול לעבור לחורף או להתחבר לחופשת החגים.
תכנסו פעם לכיתב בישראל ולכתה בפינלנד לדוגמה בישראל המורה נכנס לחדר שבה התלמידים משתוללים. צועקים . בפינלנד. הילדים עומדים דוממים עם כניסת המורה. בישראל המורה מבלה למעלה משליש זמן השעור בהשתקת התלמידים. בפינלנד תלמיד לא יעז להוציא מילה ללא רשות בזמן השעור. השעור הוא 100% נטו. בפינלנד על כל מישרת מורה מתחרים 7. בישראל כל דכפין יכול להיות מורה. בפינלנד מורה חייב להיות בעל השכלה אוניברסיטאית מלאה וכדי לזכות במישרת ההוראה עליו לעבור וועדות ובדיקות רבות. בישראל מורה יכול להורות גם אם הוא כותב בשגיאות ושפתו דלה. בפינלנד הורה נותן כבוד למורה. מדבר אליו ביראת כבוד ומעריך מאוד את המורה כי שם הוראה היא מקצוע מכובד. בישראל הורה מזלזל במורה. מעליב אותו ומדבר עליו בלשון שלילית לפני ילדיו. זה מה שעושה את ההבדל
שלום לאברהם תומר,
אינני יודע מה הבנתך בחינוך או אם יש לך ילדים בגיל בית הספר או לא, אבל אמחיש לך את עוצמת הזלזול של אנשים כמוך במערכת החינוך רק בסוגיה אחת:
בכל נקודת זמן לאורך שנת הלימודים יש מאות תלמידים בכל טווח הגילאים שבוחרים להעדר מבית הספר סתם ככה -למה? כי ההורים בדיוק השיגו אחלה דיל לחו"ל ולא נורא אם הילד יפסיד כמה ימים או שבוע או יותר מבית הספר- "כי ממילא לא קורה שם כלום" – זה המסר ששומעים הילדים בבית ואחר כך הם צריכים לבוא לבית הספר ולכבד את המורה-למה הם צריכים לעשות את זה אחרי מה ששמעו בבית?, ולא משנה כמה הוא משקיע או ילך לקראתם .
לי כמורה ,אסור להעדר מתי שאני רוצה בניגוד לשאר העובדים במשק -אבל לילדים מותר..למה? ככה..(ונראה אותך מותח ביקורת על ההורים בעניין הזה)
כל ההצעות לשינוי בתחום הזה שנשמעות בתקשורת יובילו לכאוס מוחלט בבית הספר…בניגוד לארגונים אחרים שבהם חסרון של עובד או שניים הם לא בעלי השפעה כ"כ גדולה.
ואגב, שכר המורים לא מושפע רק מהוותק אלא גם מגמולי השתלמות או בתפקידים שהוא מקבל על עצמו בתוך בית הספר וזה לא קשור לוותק -אלא ברצון ובמוטיבציה שלו-כדאי שתדע.
חביבי,
אין שום מקום להשוות בין מורים להורים מבחינת מחויבות, כלומר בין נותני שירות למקבליו. אם טרחת לקרוא את המאמר עד הסוף, כולל הגרף האחרון והשלכותיו, היית רואה שאני מעוניין לשים את המושכות בכל תחום (יש חמישה בגרף, כולל משמעת) בידי המנהלים והמורים. כלומר מצידי תקים בית ספר ותגדיר שמי שלומד בו מחויב להעדר עד 5 ימים בשנה או כל מספר אחר, ומי שנעדר יותר שיחפש בי"ס אחר. כל הכוח בידיים שלך. רוצה יותר מזה? הורה שמתנהג באופן בלתי הולם כלפי מורה או מנהל שייקח את הילד שלו ויתחפף מביה"ס.
מה שניסיתי להראות במאמר זה שהענקת המושכות בידי המורים והעצמתם מחייבת את ניתוקם מעטיני השלטון המעניקים ביטחון תעסוקתי. מה שנקרא- לא מדובשו ולא מעוקצו. אתה רוצה חופש בקביעת כללי המשמעת ואכיפתם בממלכה הקטנה שלך? תפדאל, רק שתהיה לי האפשרות להחליט לאן לשלוח את ילדי, וחשוב לא פחות- שמנהלים יוכלו להחליט מיהם המורים שעובדים אצלם ומה תנאי העסקתם. שיוכלו למשוך את הטובים ביותר. כלומר יש סיכוי לצד סיכון- גם מפיטורים בשל חוסר התאמה והצלחה, וגם שהורים ימנעו מלשלוח את ילדיהם לבית הספר שלך ולא יהיה מי שיכריח אותם לעשות זאת.
לגבי השכר- לא הבאת פרמטר נוסף מלבד ותק. גם השתלמות היא ותק מהבחינה שצריך פשוט לעבור אותה- עניין שנלווה לזמן השהות במערכת ולא שום דבר מעבר. אל תספר לי שההשתלמויות משפרות במשהו את איכות ההוראה. הוספת עוד תפקידים לא סותרת את מה שאמרתי- שאין שום השפעה לאיכותו של המורה על תנאיו, מכל היבט. זה שהוא עובד יותר ולכן מרוויח יותר לא משפיע על הטענה.
אני לא מורה או בתחום החינוך לסוגיו בכל צורה שהיא אבל זה אכן מאוד קשה ללמד בכיתה / גן עם למעלה מ-30 ילד . נכון , על קשיים צריך להתגבר ….רק שלא תמיד אפשר… החינוך מבית שלנו ההורים לוקה בחסר (בלשון המעטה) והתוצאות ידועות.
החיים תחת לחץ במדינה מוציאים מרובנו את ההתנהגות הרעה שאותה לומדים ילדנו ואלה ממשיכים איתה גם לגן/ביה"ס/סביבה ומכאן הדרך לחינוך אמיתי נפגעת (בלשון עדינה).
כשאין דרך ארץ – נדרשים "מורי על" להכוונת ילדנו ואת האמת , אי אפשר כמובן לבנות על זה שזה יקרה …ישנם "מורי על" , בוודאי שישנם , אך הם מעטים מידי …
מורה איכותי מאוד הוא מורה שהוא : אנושי , חם , מתקשר מעולה (עם יכולת רגשית גבוהה) , מקצועי שיודע באמת איך להעביר חומר , פסיכולוג ובעל אהבה גדולה ללמד ולהעשיר את הילדים .
ההורים של הילדים …. הם הבעיה הכי גדולה לדעתי יותר מ-30 ילד בכיתה .
הורים רבים לעיתים פשוט "מבטלים" מורים ו/או גננות ובכך פוגעים למעשה בעצמם . כן , בעצמם .
כשהורים פוגעים בדמות חינוכית (מורים , גננות) , למה שהילד לא יתפרע ויסווג מבחינתו את מערכת החינוך (והמורים שלו) כמטרד ?
לסיכום ,
כשההורים יתפקדו באמת כהורים , מערכת החינוך תתייעל מאוד (ישנם עוד דברים כמובן אבל הפריע לי עודף המשקל שנותנים רק לאיכות המורים מבלי להסתכל על איכות ההורים)
אברהם – כיצד ניתן ליצור איתך קשר?
avrum.tomer1@gmail.com
שכרי כיום הוא למעלה מפי 3 מהשכר שהרווחתי כמורה מגיש לבגרות 5יח.
הבעיה היא לא בכסף אלא באופן פילוגו.
כנהוג במקומותינו, הקידום הוא על בסיס פז"מ ללא היגיון כלכלי או אחר.
בהיטק מהנדס עם 20 שנות ניסיון יכול לפעמים לקבל רק כמה עשרות אחוזים יותר שכר ממהנדס עם 3 שנות ניסיון. מורה בגילאי 50, מה הסכוי שיעזוב את המקצוע? מה ביחס למורה בגילאי ה-25?
כמה עולה כל תחלופת כח האדם? כל עובד שמגיע למערכת מבלה 3 שנים בהכשרה במכללה \ אוניברסיטה. 3 שנים לפחות בהם המשק ויתר עליו. על כל שקל של הסטודנט המדינה משקיעה שקל משלה כך שעלות ההכשרה לאלפי מורים בשנה ולו רק על מנת לפצות על התחלופה עולה הון רב.
במדינת ישראל עשרות מכללות להכשרת מורים שעולות הון. כמי שיצא לו לעבור במכללה כזו רואים את ההבדל בין מי שקיבל תואר ראשון לפחות בטכניון, אוניברסיטת ת"א, העברית, בן גוריון לכח אדם שלא יודע מה זה sin(x) ומה הבטוי מייצג. יצא לי לראות מורים לעתיד שמתקשים בחומר שמצופה מתלמיד כיתה ח לדעת.
הפתרון הוא ברור וידוע: לוקחים את הקופה הקיימת ומפלגים אותה אחרת: סוגרים כמה עשרות מכללות להכשרת מורים. מעלים שכר למורים חדשים לכל הפחות לשכר הממוצע במשק למשרה מלאה כולל קיץ. מבטלים שנת שבתון. משלמים כמו שצריך מ- day one אבל גם דורשים.
אכן לא צריך להוסיף שקל, אלא לתת יותר בהתחלה ופחות בסוף, להגיע לשכר הגבוה ביותר לאחר כ-10-15 שנה. התחלופה דווקא היא לא דבר גרוע, אלא שהיא צריכה להתרחש לאחר ההגעה לשיא ולא בשנים הראשונות כפי שקורה כיום. קריירות ארוכות בהוראה בלבד הן לא דבר בריא למערכת בדר"כ. מבחינה אידיאלית השכר להוראה לא היה נקבע רוחבית אלא לפי הביקוש עבור המורה. מנהל שהיה צריך ומעוניין למשוך אליו את טובי המורים ע"מ שיותר תלמידים יבואו אליו, היה מוכן להקצות חלק גדול ממשאבי בית הספר עבור משכורות למורים טובים, והורים היו משלמים יותר אם היו יודעים שלשם כך הם משלמים.
תלמיד להוראה צריך להיות לאחר תואר ראשון בתחום אותו הוא מלמד וההכשרה שלו להוראה לא צריכה להתמשך יותר משנה, ובמקביל להתמחות. אם יש תואר אחד שמורה לא צריך לעשות זה תואר בחינוך.