רביב דרוקר: אין לי בעיה שמשתמשים בי לצרכים פוליטיים

חבר מפלגת העבודה אלדד יניב פרסם לאחרונה סרטון תדמית להפגנות בפתח תקווה ליד ביתו של היועמ"ש אביחי מנדלבליט. כבר בשניות הראשונות של סרטון היח"צ, המופיע בהמשך הכתבה, ניתן לראות את דמותו של עיתונאי ערוץ 10, רביב דרוקר, שנכח באחת מאותן הפגנות.

בתגובה לפניית 'מידה' מודה דרוקר כי "לא הכרתי את זה" שיניב עשה שימוש בנוכחותו בהפגנה. מנגד, הוא מדגיש כי אינו רואה בכך בעיה: "התפקיד של פעילים פוליטיים הוא להשתמש בכל כלי אפשרי כדי לגייס תמיכה לעמדתם", אומר עיתונאי ערוץ 10. דרוקר הסביר כי נכח בהפגנה כחלק מעבודתו העיתונאית לצורך כתבה בתכנית 'המקור', "שעסקה במני נפתלי ובין השאר בהפגנות. רציתי להתרשם מכך בעצמי וגם דיברתי על התרשמויותיי בשידור".

דרוקר מוסיף כי עיתונאים נוספים מלבדו נכחו בהפגנות ליד ביתו של מנדלבליט, אולם הפרשן הבכיר של ערוץ 10 הוא העיתונאי היחיד שמופיע בסרטון היח"צ של ההפגנות ליד ביתו של היועמ"ש.

בפוסט שהוצמד לסרטון הבהיר יניב כי ההפגנות ליד בית היועמ"ש נועדו להפעיל לחץ להגשת כתב אישום נגד נתניהו. "הלחץ בכל הכח בפ״ת נגד המריחה עובד, ועוד איך עובד", כתב יניב. לטענתו, בזכות ההפגנות ליד ביתו של היועמ"ש, פרקליט המדינה שי ניצן "לוחץ על מנדלבליט להגיש כתב אישום" נגד נתניהו בסוגיית "שחיתות מימון הבתים בקיסריה ובירושלים".

ב'מידה' דיווחנו בעבר כיצד יניב מציב את דרוקר – מידיעתו או שלא – בחזית המאבק להפלת ראש הממשלה. "דרוקר לוחץ בטלוויזיה, והיועמ"ש פותח בבדיקה", אמר יניב בפורום פומבי בת"א לפני כחצי שנה. קודם לכן פרסם יניב תמונה משותפת שלו עם דרוקר, לצד הכיתוב "צוללים לעוד יום של עבודה. בחיי שלביבי יש הרבה סיבות לדאגה".

לטענת דרוקר, אין הוא אחראי לכך שגורם מסוים עושה בו שימוש לצרכיו הפוליטיים. לדבריו, גם מועצת יש"ע עשתה בעבר שימוש בציטוטים מתוך 'בומרנג', הספר שכתב עם עפר שלח, כדי לתקוף את תכנית ההתנתקות. "אמרתי אז שזו זכותם ואין לי טענה אליהם – כמו שזו זכותו של אלדד", טוען דרוקר, כשהוא מתעלם מההבדל הברור שבין ציטוט עבודה עיתונאית לבין "יום עבודה" משותף עם פעיל פוליטי בולט.

הסרטון המדובר (דרוקר מופיע בשניות הראשונות):

https://www.facebook.com/eldad.yaniv/posts/1741936129157804

מסע הכפשות בשם ה"שקיפות"

דרוקר אם כן חש בנוח עם העובדה כי הוא מככב בסרטון היח"צ להפגנות ליד ביתו של מנדלבליט – נושא שעיתונאי ערוץ 10 מסקר כאמור בהרחבה כחלק מעבודתו העיתונאית.

עם זאת,  'התנועה לחופש המידע', עמותה שהקים רביב דרוקר ושבראשה עמד עד לפני כחצי שנה, חרדה לאפשרות כי דווקא עיתונאים אחרים – מהצד הימני של המפה הפוליטית – הם אלו שלא מתווכים את המציאות באופן הוגן ואובייקטיבי. רועי פלד, יו"ר העמותה שייסד דרוקר, מבקש לערער על לגיטימיות הריאיון שהעניק ראש הממשלה לערוץ 20 לפני כשבועיים, בו תקף נתניהו בחריפות את דרוקר ("א-גרוייסע עיתונאי").

בפנייתה למשרד ראש הממשלה, דורשת 'התנועה לחופש המידע' "לחשוף את ההתנהלות שמאחורי הריאיון שהעניק נתניהו לערוץ 20". בקשה זו היא כה חריגה, עד שאפילו היו"ר הנוכחי פלד, מודה בשיחה עם 'מידה' כי "לא הגשנו בקשה כזו בעבר" בנוגע לראיונות של פוליטיקאים לכלי תקשורת.

נתניהו תקף אישית את דרוקר בריאיון. במקביל, אתה סיפרת בעבר שדרוקר היה זה שביקש ממך לנהל את 'התנועה לחופש המידע'. אין כאן אקט נקמני בשמו?

"זה לא נראה לי חשוב שדרוקר עמד בראש העמותה. הוא כבר לא קשור לעמותה ואין לו יד ורגל בבקשה שהוצאנו".

פלד טוען כי גם אם תאורטית דרוקר היה מעורב בפנייה, "אני לא רואה בזה בעיה", ומבהיר כי אין בכוונת הארגון שלו לברר האם נפל פגם בהתנהלותו של דרוקר בכל הנוגע להופעתו בסרטון היח"צ של אלדד יניב. לדברי פלד, הוא "בעד שקיפות בתקשורת", אך מציין כי דרוקר "הגיע להפגנה כעיתונאי. חוץ מזה הוא לא רשות ציבורית והדין וחשבון שהוא צריך למסור הוא לא באותה רמה של נתניהו".

'התנועה לחופש המידע' אינה מזוהה רק עם דרוקר, אלא גם נטועה עמוק בשמאל הפוליטי ואף קשורה בעבותות לקרן החדשה לישראל: בין 2015-2013 תרמה הקרן לעמותה מעל לחצי מיליון שקלים. בהתאמה, ה'מאבקים' אותם בוחרת העמותה שהקים דרוקר משרתים נאמנה את סדר היום של הקרן. בימים האחרונים למשל התגאו ב'התנועה לחופש המידע' בכך שסייעו ל'הארץ' בפרסום כתבה המבקשת לצייר את אוכלוסיית המסתננים כנרדפת על לא עוול בכפה. זאת על אף נתונים מובהקים, כמו גם אמירות מפורשות של קציני משטרה, המוכיחים כי המסתננים מעורבים במעשי אלימות בשיעור גדול בהרבה מחלקם באוכלוסייה. קודם לכן, הביעו בעמותה דאגה עמוקה מהאפשרות כי המשרד לעניינים אסטרטגיים היה מעורב במהלך להחרים הופעתו של רוג'ר ווטרס בלונג איילנד – כצעד תגובה לחלקו הפעיל ביותר של הזמר בתנועת החרם האנטישמית (BDS).

ראשי העמותה מזוהים גם הם באופן מוחלט עם הצד השמאלי במפה הפוליטית. היו"ר פלד, למשל, שימש בעבר כיועץ לחיים אורון ממרצ בעת כהונתו כשר החקלאות. ביוני שעבר פירסם פלד מאמר נגד נתניהו בו טען כי ראש הממשלה "הפך למנהיג האתמול. בגיל 65, רדוף ולחוץ". בכירה נוספת בארגון, המנכ"לית לשעבר וחברת ההנהלה בהווה אלונה וינוגרד, הועסקה בקרן החדשה. בכיר אחר, רן מלמד, מכהן במקביל גם כסמנכ"ל עמותת 'ידיד', בראשה עמד עד לא מכבר יו"ר מפלגת העבודה הטרי אבי גבאי.

פלד מכחיש כי בפנייתם למשרד ראש הממשלה בנוגע לריאיון לערוץ 20 טמון מניע פוליטי: "אנחנו לא פוליטיים וחבל שזה נראה ככה", הוא אומר. "אנחנו מכשיר שנועד לפקח כיצד נוהגות רשויות ציבוריות כאשר הן נדרשות לתת דין וחשבון לציבור", ומוסיף עקיצה לערוץ 20: "אם אפשר לקרוא לראיון הזה 'לתת דין וחשבון'".

היית מגיש בקשה דומה אם נתניהו היה מעניק את הריאיון המדובר לערוצים 10 או 2?

"מניח שלא היינו מגישים בקשה כזו אם הריאיון היה נראה כמו ריאיון עיתונאי סטנדרטי".

מה זה "ריאיון עיתונאי סטנדרטי"?

"הריאיון בערוץ 20 היה חריג. זה נובע משילוב של העובדה שראש הממשלה מסרב להתראיין בדרך כלל ושהפעם הוא הלך להתראיין בערוץ מאוד מסוים שמזוהה איתו ומקורב אליו".

אז לעיתונאי ימני אסור לראיין את ראש הממשלה?

"ודאי שמותר. ערוץ 20 לא מעניינים אותי אלא נתניהו. השאלה היא אם יש פה עבודה עיתונאית רגילה והתמסרות לשאלות באופן רגיל".

נתניהו אמר בפירוש שהוא בחר להתראיין בערוץ 20 כי הוא רוצה מקום ש"יתנו לי לדבר". אתה יכול לא לאהוב את הבחירה שלו אבל איך ניתן לטעון שלא כל הקלפים היו על השולחן?

"יש לי בעיה עם אמירה כזו. ראש ממשלה צריך לענות לשאלות של כל מי ששואל אותו. זה לא תקין שראש ממשלה לא מתראיין. הכיוון הוא לדעת אם יש הגבלות או התניות בסיקור".

קיימת דינמיקה מקובלת בכל העולם בין מראיין למרואיין לפני קיום ריאיון. מה השתנה הפעם שמשרד ראש הממשלה צריך לדעתך "לחשוף" את מאחורי הקלעים של קיום הריאיון?

"החריגוּת של הריאיון. זה הרעיון בלבקש מידע".

זה נשמע כמו דוגמה קלאסית ל"לך תוכיח שאין לך אחות", לייצר בעצם הבקשה דה לגיטימציה לריאיון בלי שיש לך שמץ של הוכחה.

"זה פשוט מאוד להוכיח שאין לך אחות".

https://www.facebook.com/photo.php?fbid=1415612325123521&set=a.483226465028783.113280.100000243021435&type=3&theater

הדרישה שלכם אינה עולה לכאורה בקנה אחד עם דרישות 'חוק חופש המידע'. לפי לשון החוק, רשות ציבורית (במקרה זה משרד ראש הממשלה) "אינה חייבת למסור מידע בדבר דיונים פנימיים, תרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי רשויות ציבוריות, חבריהן או יועציהן". 

"גם אם המידע היה חוסה תחת הסעיף, ולא בטוח שכך הם הדברים, היה צריך לאזן בין האפס סיכון שקיים מחשיפת המידע אל מול האינטרס הציבורי של גילוי המידע".

אתה חושב שהיה אלמנט מושחת בריאיון?

"זו אופציה אפשרית. לא רוצה לחשוד בכשרים".

על מה מבוסס החשד שלך כי הריאיון לא היה "כשר"?

"הרוח הכללית, שאלות בנושא החקירות. מיליון דברים. אני לא ממציא שום דבר אתה יכול לקרוא בעין השביעית".

אתה חושב שלראיונות המלטפים של אילנה דיין עם הנשיא אובמה או של יונית לוי עם הילרי קלינטון לא קדמה "התנהלות חריגה שהובילה למתן הריאיון", כפי שאתם רומזים כעת בהקשר לריאיון של ראש הממשלה בערוץ 20?

"אובמה וקלינטון לא כפופים לחוק חופש המידע".

אבל בוז'י הרצוג כן, ובסרט של ענת גורן ב'המקור' על הקמפיין של המחנה הציוני בבחירות האחרונות ראינו שיתוף פעולה הדוק לכאורה בין אנשי הרצוג לבין אתר 'ynet'. איך המקרה הזה עבר כמים מתחת לגשר?

"זה לא עבר כמים מתחת לגשר. היה הרבה דיבור סביב זה".

מפקפקים ביושרה של 'ynet', כפי שעושים למשל לריקלין בעקבות הריאיון שלו עם נתניהו?

"זה לא במגרש שאנחנו מדברים עליו כרגע".

במידה ומשרד ראש הממשלה לא יגיב לפנייתכם, מה הצעד הבא בו תנקטו?

"קיימת אפשרות שנעתור לבית המשפט לעניינים מנהליים".