מחנה פוליטי שמשקיע הון עתק ברכישת מבנים בעיר העתיקה ובחברון, אבל מזניח את הזירה הקובעת של השיח הציבורי והמשפטי – שלא יתפלא כשהורסים לו בתים שוב ושוב
לפני כ-15 שנה הייתי חלק מקבוצת רווקים צעירים חדורי מוטיבציה, שהקימה את היישוב שדה בעז בגוש עציון. מאות לילות שמירה ואינספור חוויות העברתי בשש השנים שבהן התגוררתי במאחז. גבעת הטרשים שאליה הגענו הפכה מאז ליישוב חילוני-דתי מעורב, המונה 30 משפחות וכמאה ילדים.
לפני כמה ימים התקשר אלי א', חבר משדה בעז, וביקש את עזרתי ועצותיי במאבק למניעת הריסתם של ארבעה בתים שנבנו לאחרונה בסמוך ליישוב, על אדמות סקר הנמצאות מזה שנים בתהליך הכרזה כאדמות מדינה. לא צריך יותר ממבט חטוף במפה, או יותר טוב סיור של שלוש דקות ברכס שעליו ממוקם היישוב, כדי להבין שמדובר באזור בעל חשיבות אסטרטגית. הוא ממוקם על קו פרשת המים, על רכס השולט על ציר 60 ועל ציר 375, בנקודה שהיא הכרחית כדי ליצור רצף טריטוריאלי בין יישובי גוש עציון לקו הירוק, הן צפונה לכיוון ירושלים והן מערבה לכיוון ביתר עלית וצור הדסה.
גוש עציון הוא גוש ההתיישבות החזק והמגובש ביותר, והוא אמור להיכלל בשטחה הריבוני של ישראל על פי כל הסדר עתידי. אבל הסדרים עתידיים דמיוניים לא יקבעו את עתידו של גוש עציון, אלא העובדות שייקבעו בשטח בעשור או שניים הקרובים. אפשרות אחת היא שגוש עציון ישגשג ויחובר לישראל בכבישים מודרניים ובטוחים לתנועה, העוברים בשטח המתאפיין בנוכחות ובשליטה ישראלית. האפשרות השנייה היא שהשטח המפריד בין יישובי הגוש לקו הירוק יהפוך לשטח עוין, רווי בבנייה ערבית, ואשר התנועה בו מסוכנת ליהודים, מאופיינת ביידויי אבנים, בקבוקי תבערה ופיגועי ירי, ומחייבת נוכחות צבאית נרחבת. שדה בעז והרכס המשתרע כקילומטר צפונה ממנו יקבעו במידה רבה את עתידו של גוש עציון. מכיוון שגוש עציון אמור להיכלל בשטחה של ישראל בכל הסדר עתידי, כל ממשלות ישראל, מימין ומשמאל, אמורות היו לפעול לשגשוגו של שדה בעז ולהגברת האחיזה הישראלית ברכס המחבר את הגוש לכיוון הקו הירוק.
המציאות, למרבה הצער, הפוכה לחלוטין. הפלסטינים קובעים עובדות בשטח בקצב מואץ, מעבדים אלפי דונמים במימון אירופי ובונים באזור מאות מבנים בלתי חוקיים. המנהל האזרחי ומערכת המשפט, לעומת זאת, מכבידים את ידיהם ואוכפים את חוקי התכנון והבנייה בצורה מפלה רק על יישובים ישראלים כמו שדה בעז או נתיב האבות, שבו אמורים להיהרס בקרוב 17 בתים בשל צילום אוויר מלפני עשורים של רצועה ברוחב מטר שככל הנראה גדלו בה שיחי סירה קוצנית. התוצאה עלולה להיות הרסנית מבחינה אסטרטגית. גוש עציון עלול להפוך למובלעת יהודית שהגישה אליה תעבור בשטח עוין.
הפלסטינים קובעים עובדות בשטח
למחרת השיחה עם א' ואחרי שהרהרתי בדברים, חזרתי אליו והשבתי לו שאין לי שום דרך לעזור לו ולשדה בעז. הפור נפל מזמן. בסבירות של 99 אחוזים, הבתים ייהרסו בעתיד הקרוב. מחנה שבמשך שנים מתעקש שלא לעזור לעצמו גזר את דינו לכישלון, אמרתי בצער לחברי, ופצחתי במונולוג מתוסכל שאת קוויו המרכזיים אבקש לפרוס במאמר הזה.
עתידו של שדה בעז ועתיד גוש עציון ייקבעו לא רק בחדרי הדיונים על הסדרים עתידיים, במפות שישרטטו פקידים, גנרלים ומשפטנים, או בהחלטות ממשלה דרמטיות. ביהודה ושומרון מתרחש מרוץ לקביעת כמה שיותר עובדות בשטח. הפלסטינים, במימון ערבי ואירופי נרחב, פועלים להשתלט על כמה שיותר שטח. גם מועצת יש"ע וממשלות הימין קובעות מצדן עובדות בשטח. אף שממשלת ישראל היא לכאורה הגוף החזק והמכריע בשטח, ואף שממשלות הימין מאשרות ובונות אלפי יחידות דיור מדי שנה, הפלסטינים משאירים לנו אבק. הסיבה לכך איננה השאיפות או ההחלטות הרשמיות והדרמטיות של ממשלות הימין, אלא המעטפת המשפטית-מדינית-תקשורתית שבתוכה פועלת הזירה הפוליטית והדרג המשפטי-פקידותי, שאחראי על יישום המדיניות והאסטרטגיה ועל אכיפת החוק.
ביהודה ושומרון נקבעו כללי משחק שפועלים לרעתנו, ושמאפשרים לפלסטינים לקבוע עובדות בשטח כמעט באין מפריע. בשנים האחרונות נבנו ביו"ש עשרות אלפי בתים בלתי חוקיים, אחוז גבוה מהם באזורים אסטרטגיים, במטרה לסכל כל סיכוי לרצף התיישבות ישראלי או חיבור טריטוריאלי לכיוון הקו הירוק. במקביל משקיעים הפלסטינים תקציבי עתק בפרויקטים במימון זר, לעיבוד עשרות אלפי דונמים של אדמות טרשים. דחפורים מיישרים את השטח ומסלקים את הסלעים, עשרות עובדים בונים טרסות, ומשאיות אדמה באות והולכות. בשלב הבא נשתלים אלפי עצי זית או גפנים, ושטחים שהיו לא מעובדים לאורך מאות שנים הופכים לחלקות חקלאיות. בהמשך ייבנו חושות למגורים זמניים של מעבדי הקרקע, ואלו בתורן יהפכו בהדרגה למבני קבע ולווילות מפוארות.
המנהל האזרחי, שאמור לעצור את העבודות כבר בתחילתן, לא מתפקד. למה? ראשית: מדובר בגוף ממשלתי, כלומר בגוף שהוא בהגדרתו חסר יעילות. שנית, מספר הפקחים מצומצם יחסית לגודל השטח ומספר התחלות הבנייה. שלישית, כל הריסה של בנייה פלסטינית עלולה לגרום להפרות סדר מסכנות חיים, ולפיכך יש לתאם הגעה של כוחות משטרה וצבא, מה שהופך את האכיפה לאטית ומסורבלת. רביעית, הארגונים הזרים וארגוני השמאל מלבים לחץ בינלאומי וגורמים לישראל לשלם מחיר מדיני על כל הריסה מול ממשלות אירופיות. חמישית, אין כמעט לחץ תקשורתי ימני או עתירות משפטיות שידרבנו את הפקחים ואת אנשי המנהל לאכוף את חוקי התכנון והבנייה על הערבים. לעומת זאת, כל תזוזה ישראלית בשטח נתקלת באינספור תחקירים עיתונאיים ועתירות משפטיות, המחייבים את אנשי המנהל לספק תשובות.
השורה התחתונה פשוטה: הליכי הבנייה הישראלים עוברים שנים דרך הצנרת הביורוקרטית, כפופים למכרזים, לשימועים ולערעורים, מעוכבים מסיבות מדיניות, נתונים תחת עתירות של אינספור ארגוני שמאל וארגונים פלסטיניים, וזוכים למעקב הדוק ולהיטפלות לכל קוצו של יוד מצד משפטנים, עמותות שמאל, פעילים זרים וממשלות אירופיות. בנוסף, בתי המשפט ובראשם ביהמ"ש העליון פיתחו אמות מידה כפולות ומפלות נגד יהודים. עיון בפסקי דין מהשנים האחרונות מלמד כי השופטים אינם מהססים להורות על פינוי והריסת בתי יהודים גם כאשר אין הוכחת בעלות פרטית על השטח, וגם כאשר אין עותרים ממשיים הטוענים לבעלות אלא רק עמותות פוליטיות. לעתים – כמו במקרה של עמונה – מורים השופטים על פינוי והריסת יישוב שלם ועקירת עשרות משפחות, גם כאשר העותרים יכלו לטעון לבעלות מפוקפקת על אחוזים ספורים משטח היישוב. העובדות המשפטיות אינן רלוונטיות עבור שופטי העליון. מבחינתם הערבים הם אוכלוסייה ילידית, ואילו המתנחלים הם פולשים קולוניאליסטיים. הם מסתתרים מאחורי נימוקים משפטיים, אך מקדמים אג'נדה פוליטית רדיקלית הרואה ביהודים פולש זר וחסר זכויות ביהודה ושומרון. מנגד, הבנייה הערבית משתוללת בלי שום מגבלה אפקטיבית.
המשולש הלא קדוש: ארגונים, משפטנים, תקשורת
הבעיה האמיתית שאנו מתמודדים עמה איננה החלטה להרוס ארבעה בתים בשדה בעז, 17 בתים בנתיב האבות או 52 בתים בעמונה. הבעיה שאנו מתמודדים איתה היא בעיית עומק בכל הזירות המעצבות והמכריעות את עתיד יהודה ושומרון בפרט ומדינת ישראל בכלל.
התקשורת, שביכולתה לערוך חשיפות, לקדם תחקירים ולדרבן את רשויות המדינה לפעול, עודנה נתונה להגמוניה מובהקת של השמאל. בשנים האחרונות שודרו אלפי אייטמים ו"תחקירים" שבושלו במשרדי 'שלום עכשיו' ו'יש דין' על המאחזים הבלתי חוקיים, על החטיבה להתיישבות, על הקומבינות של מועצת יש"ע ועל העברת תקציבים ממשלתיים להתנחלויות או למאחזים. מתי ראיתם לאחרונה תחקיר על מאות המיליונים הזורמים מהאיחוד האירופי, מממשלות ערביות ומגופים אנטי-ישראליים על מנת לקבוע עובדות בשטח?
מערכת המשפט נתונה אף היא להגמוניה מובהקת של השמאל, תוך שהיא משמשת כמכשיר לכפיית אג'נדת שמאל על התנהלות רשויות המדינה. עד לאחרונה עוד נאלץ הימין להתמודד עם ההטיה המובהקת במשרד המשפטים, שגרמה לכך שבמקרים רבים תשובת המדינה לעתירות ארגוני השמאל קיבלה את עמדות העותרים והציבה משקולות על כתפי הממשלה, מבלי שהייתה לכך עילה משפטית. כעת, אף שתשובות המדינה תוקנו (ועל כך מגיעה מילה טובה לשרת המשפטים איילת שקד), המשחק בפני בתי המשפט עודנו מכור וחד-צדדי.
בזירה החוץ-פרלמנטרית, המפעילה את מערכת המשפט ומאכילה את התקשורת מכף ידה, המצב לא פחות חמור. בשטח פועלות עמותות שמאל הפועלות בתקציבים שנתיים מצטברים של עשרות מיליוני שקלים דוגמת יש דין, שלום עכשיו, האגודה לזכויות האזרח, הוועד נגד הריסות בתים, רבנים לזכויות אדם, רופאים לזכויות אדם, תעאיוש ועוד ועוד, ולצדם עשרות ארגונים פלסטינים הפועלים גם הם בתקציבי עתק. הארגונים הללו מחזיקים קאדר של משפטנים בעלי הכשרה במשפט בינלאומי והתמחות בדיני תכנון ובנייה.
מארג המשפטנים-ארגונים-תקשורת שהפעיל השמאל, הצליח לעצב בעשרים השנים האחרונות תפיסת עולם משפטית-מוסרית ושיח משפטי-תקשורתי המשרת את האינטרסים הפלסטיניים וסותר לחלוטין את האינטרסים הישראליים. שופטי העליון מרשים לעצמם לפסוק באופן מוטה וחסר עקביות ולעתים בסתירה לעובדות המשפטיות, מכיוון שהם נשענים על יוקרתה ועוצמתה של תפיסת עולם ושיח הרואים בישראל כוח כובש שעליו להבטיח ולקדם את זכויותיה של האוכלוסייה הפלסטינית הילידית. במסגרת תפיסת העולם הזו, אין לשופטים שום בעיה לכופף את החוקים או לאכוף אותם בסלקטיביות. השופטים יודעים גם שהם לא חשופים לביקורת ציבורית אפקטיבית מצד כלי התקשורת הימניים, או מצד ארגוני הימין הבודדים שמנסים בחוסר אפקטיביות לכבות בדקה התשעים שריפה אחר שריפה בעמונה, בעפרה, בנתיב האבות, במגרון או בשדה בעז. מקומות שדינם נגזר מזמן, כאשר כללי המשחק עוצבו בנוכחות צד אחד בלבד.
משלמים את מחיר הקיבעון
השורה התחתונה פשוטה: מי שאיננו טורח להכשיר משפטנים שישתלבו במערכת המשפט כשופטים או כאנשי פרקליטות, כמרצים למשפטים באקדמיה, כפרשני משפט בתקשורת או כעותרים במערך ארגונים חוץ-פרלמנטריים מתוקצבים היטב, לא אמור להתפלא כשזורקים יהודים מבתיהם בלי שום הצדקה משפטית.
אפשר להתבכיין עד מחר על בריונות השמאל עד מחר ולהתקומם עד צאת הנשמה על חוסר הצדק והסטנדרטים הכפולים של מערכת המשפט וכלי התקשורת, אבל הבעיה היסודית של הימין היא שהוא לא טורח לעזור לעצמו. הוא מצוי במצב של מוות מוחי. את השלכות המצב הקטטוני של הימין אנו חווים על בשרנו לא רק ביהודה ושומרון, אלא גם ביחס להשתלטות הבדווים בנגב, בהתפרעות התנועה האסלאמית בגליל ובמזרח-ירושלים, ביחס לבעיית המסתננים בשכונות דרום תל-אביב, אשדוד ואילת, בקשירת ידי החיילים מול הפורעים הערבים, בהשתקת סטודנטים ימניים בקמפוסים, בהדרת יוצרים ימניים במוסדות התרבות, או בעובדה שהמסים שלנו ממשיכים לממן כלי תקשורת ציבוריים שמתייחסים למצביעי הימין כאל זבל עופות.
מחנה פוליטי שמשקיע עשרות מיליוני דולרים מדי שנה ברכישת בתים בעיר העתיקה ובחברון, אבל לא משקיע אפילו עשרה אחוזים מכך במאבק התקשורתי-משפטי-חוץ פרלמנטרי, הוא מחנה פוליטי מקובע, אנכרוניסטי וטיפש. שבע שנים חלפו מאז שחשפנו ב'אם תרצו' את שיטות הפעולה של 'הקרן החדשה', והימין עדיין לא התקדם ולו במילימטר להקמת קרן ציונית שתפעל בדומה לשיטות העבודה של 'הקרן החדשה'. רבותיי, ככה נראה מחנה פוליטי מזוכיסטי.
אין בטחון ביהודה ושומרון? (גם) באשמתנו!
הפיגוע המצמרר בחלמיש, שב ומציף בזיכרוננו אירועי דמים קשים מנשוא, מן העבר הקרוב. מזעזע להיווכח כי אירועי הרצח הללו כה דומים זה לזה, עד שאינך יכול שלא לשאול את השאלה הבסיסית: כיצד קורה שאירוע כה חמור, כזה המכרית לעיתים משפחה שלמה, חוזר על עצמו בדייקנות, מקפיאת דם, שוב ושוב. וכשאני נובר ומחפש חומר בנושא הארור, אני שם לב לעובדה כי יש כבר שם לטרור הדמים הזה: "טרור המשפחות". והוא, יחד עם טרור הסכינים (אתם כבר יודעים למה אני מתכוון כשאני אומר "טרור הסכינים"), מעצבים את חיינו בשנים האחרונות.
ונשאלת השאלה: הרי את השנאה, הרצחנות, את הרצון לטבוח ביהודים (וליתר דיוק לשחוט אותם, כפי שקורה ברוב המקרים), אויבינו לא זנחו. לא כאן ולא בחו"ל, לפחות לא במאת השנים האחרונות, כלומר, טבעם הרי ידוע, ידועה רצחנותם. האם באמת לא ניתן למנוע, או לקטוע, את ביצוע זממם הצפוי, את ביצוע הרציחות הללו, הצפויות, כולן או לפחות בחלקן?
דוגמאות? בבקשה: ברוב המקרים בהם ביצעו רוצחים נאלחים את פשעם במשפחה יהודיה, הם לא היו צריכים לטרוח במיוחד. כמעט בכל מקום אנו קוראים ושומעים על הקלות הבלתי נסבלת של פתיחת הדלת, בכניסה הראשית, על שליפת הסכין (או נטילתו מן המטבח!). אנו שומעים על כיתת הכוננות או על פלוגת הכוננות שהיו או לא היו, על האקדח החבוי במעמקי הארון, בקומה השנייה, ועוד מיני הסברים משונים. כך קרה למשפחת גביש, למשפחת פוגל, למשפחת שבו, כך קרה בכרמי צור (בעל ואשתו ההרה), בנגוהות (שם לא חסו על תינוקת בת שבעה חדשים)… אין ספור מקרים שקרבנותיהם היו אנשים תמימים, ישרי דרך, שהתכנסו, אם לשולחן השבת ואם לאירוע משפחתי אחר.
אבל אנחנו לא שומעים על דלת הננעלת בטריקה, על אקדח המצוי בהישג יד, על סורגים בחלונות, על זרקור, חזק, עם חיישן קירבה, מעל הכניסה הראשית… כי אז לא יהיה על מה לספר ועל מה להתאבל…
ויש גם העניין של ביצוע חסימות בגישה ליישוב כולו. גדרות למשל. בעידן הלייזר יש גם מלכודות בלתי נראות מסוג זה. נכון שבחלמיש קיומה של גדר אלקטרונית לא מנע את האסון. אבל אם כל המרכיבים האחרים שהזכרתי, היו קיימים, ברור כי הגרוע מכל היה נמנע.
במשטרה, בצבא ובמקומות רגישים אחרים, נעזרים רבות בכלבים. כאשר איש הביטחון התורן יצא לבדוק בחלמיש האם קיימת פרצה בגדר, ליווי של כלב היה, שוב, מונע, קרוב לוודאי, את האסון.
חברים יקרים. אין ברירה. תפשילו את השרוולים וגם… פיתחו את הראש!
אתה זה שצריך לפתוח את הראש המקובע שלך!
השגיאה שלך שאתה חושב הגנתית – מאות מליוני שקלים מושקעים לריק בבניית גדרות ובפטרולים חסרי טעם ואתה מציע להשקיע עוד מאותו דבר.
בכל גדר ישנה פירצה ובכל פטרול ישנו עצלן ששכך להתעורר.
חשיבה התקפית – להחזיק את הרגל על הגרון של האויב במקום לתת לו לקרב סכין לגרון שלנו.
ברמה הפרקטית – נשק וזכות ירי חופשית לכל אזרח וחייל מאוימים.
בטקסס – בה לכל נהג רובה בתא המטען – ישנם הנהגים האדיבים בעולם.
על הפיגוע האחרון היה צריך לסלק את כל החמולה מעבר לגבול. במקום זאת נותנים לנציגי המשפחה לשבח בגלוי את בנם הגיבור
כנראה שלאנשים בפוליטיקה אין עניין לישם מדיניות ימינית אלא פשוט לשלוט.
העיקר לצעוק ולהיות פופוליסט.
מצד שני זה קורה כי האנשים שמצביעים ימין דיי טמבלים. הרי כולם מתלהבים מהמכות של חזן עם הירדני עוד כמה ח"כים צעקנים אבל תכלס במעשים ביישום מדיניות אין כלום.
הקפאת בנייה, אי-העברת שגרירות, אי-חיסול שלטון החמאס ברצועה, אי-טיפול בבעיית המסתננים, אי טיפול בהפרות החוק הבדואיות- הקיצור הימין זה קשקשת.
מאד מתסכל, הכל נכון, אבל שכחת לומר מי האשם בכל זה, יפה אמרת לגבי איילת שקד, אבל יש שם נוסף, יותר חשוב, שאותו משום מה לא הזכרת, שנושא בכל האשמה, בנימין נתניהו.
אני כבר לא סומך עליו, דעותיו כנראה,לא כל כך רחוקות מדעותיהם של הנסיכים האחרים, מרידור, בגין ומילוא…
ואיפה כל שרי הימין? כולם שותקים, למה? מה זה שתיקת הכבשים הזאת? מי משתיק אותם?
שכחת כניראה מי עמד על כך שבני בגין יהיה חבר כנסת למרות שלא עבר שום בחירה בליכוד ולא היה עובר , נתניהו עושה נזק עצום למדינה בהחלטוליו הפחדניות וצריך להחליפו באיש ימין אמיתי ולא אחד שמנסה לעבוד עלינו בהצהרות ימניות אחרי כל פאשלה שמאלנית כאשר כמובן הוא רק מצהיר ולא עושה כלום טחר כך .
מהנחיות הקרן החדשה לישראל לטוקבקיסטים מטעמה: הכו בנתניהו והחלישו את מדינת היהודים. לא משנה על מה כותבים – תמיד תאשימו את ביבי. והכי טוב – תתחזו לאנשי ימין כשאתם עושים את זה (כדי שהימנים הטיפשים לא יבינו שאתם אנשי הקרן). שמענו עליכם, נביאי הזעם המתחפשים ל"ימין אמיתי", המציגים את נתניהו כאויב ישראל ואת המדיניות המחושבת שלו כאסון – כדי לדחוף אותנו לתמוך במשה פייגלין, ברוך מרזל, איתמר בן-גביר ושאר תואמי אבישי רביב, וכך לתת את השלטון לשמאל.
שכחת להזכיר שם אחד, האחראי לכל זה, בנימין נתניהו
נכון, אבל הוא אחראי להרבה דברים טובים ויפים שקורים כאן.
יש לימין הרבה אנשי תקשורת מוכשרים שאין להם סיכוי לקבל עבודה בערוצים הגדולים. יש המון עורכי דין ימינים ואין להם סיכוי קבל מינוי בפרקליטות או בבית משפט. אם נכנס בטעות ומראה ימיניות מיד יזרק. יש הרבה פולטיקים ימינים, אפילו בממשלה ובקבינט ובוודאי בראשי ועדות, אבל זה לא מועיל. אנשי שמאל שולטים בצמתים ובמקומות עיקריים. לא להתייאש הימין מתקדם בפקידות והבנת ניהול השלטוני (המושחת) ולאט לאט המדינה פונה ימינה.
אם הייתי צריכה להגדיר את הימין במילה אחת הייתי אומרת ״בכיין״. וזה כולם, מהאזרח הפשוט דרך הפעילים והעסקנים וכלה בחברי הכנסת ובממשלה. כל קבוצה שכבר מצליחה להתארגן מתעסקת רק בנישה הקטנה שלה, אין שיתופי פעולה, אין עזרה הדדית, אין ״אנחנו כולנו באותה סירה טובעת״. וכך פעילי הר הבית מתמודדים לבד, ופעילי דרום ת״א מתמודדים לבד, ורגבים לבד, והגליל לבד, ויו״ש לבד, במקום לקום ולאחד כוח אדיר.
ואחרי זה יש גם את עניין הכסף. תנו לי רק אחוז אחד ממה שמושקע ברכישת בתים במזרח ירושלים, ואני אציל לכם את דרום תל אביב. מה הטעם לרוץ קדימה ולאבד את מה שכבר יש?
נכון מאוד
כששקד בוחרת שופטת עם תפיסות עולם חברתיות שמאלניות לבג"ץ (העיקר שיש לה כיסוי ראש!) ושלא לדבר על אביעד הכהן
אז הכל ברור
אין יותר מדויק מזה
הימין לא השכיל להשתמש בכלים שעומדים לרשותו .
1. הפגנות – אפשר וחייבים להפגין כנגד אולת ידה של הממשלה .
להכניס את היד לכיס ולארגן אוטוסים,האזרחים לא יעזבו את המקלדת באופן פרטני.
חייבים גוף מרכזי שיארגן את ההפקה הזו.
2.הימנים הליברלים מתגאים בכך שהם לא כמו השמאלנים לא תככנים כבר נאמר בתחבולות תעשה לך מלחמה.
3.חייבים לאמץ את ההצעה של שפי פז ולארגן את כל העמותות שכבר קיימות בשטח לכדי אגון גג אחד שיש לו רציונל , מטרות על , אסטרטגיה, ופעולות אופרטיביות . כל עמותה תתרכז בתחומה תוך כדי שיתוף פעולה בשעת הצורך עם האחרים-יחד זה כח אדיר .
4מימון ..יש הרבה מאד גורמים בארץ ובחו"ל שתומכים באינטרסיים של הימין חייבים לרתום אותם למשימה.
דיברת נכוחה.
אם הכל ימשיך כך – הפסדנו – אך אני צופה התפרצות אלימה בלתי נשלטת עתידית גם ביוש וגם בתוך הקו הירוק אולי בלווית ירי טילים מסיבי מהדרום ומהצפון הכל באופן סימולטאני. התפרצות זו תשנה את כללי המשחק כי נגיע כנראה למצב של השרדות. תתפתח מלחמת אין ברירה בדומה למלחמת העצמאות עם אבידות כבדות לנו אשר תסתיים כך אני צופה, באסון מוחלט של הצד הערבי. הם פשוט יעלמו מהשטח ממערב לירדן באופן טוטאלי. פשוט לא תהייה ברירה אחרת כי זה יהיה הם או אנחנו. אני בטוח שהציבור בישראל לא יבחר בהם אלא בנו. כך יסתיים הסכסוך על ארץ ישראל כי פשוט אין שום דרך אחרת.
הימין הדתי הוא המטומטם. הם אלה שלא מבינים את הזירה ולכן נדונו להיכשל שוב ושוב. ראו את ההיתנקות.
הם חושבים שהם פועלים בשנות ה-30 נגד הבריטים.
היה חכם יהודי שאמר שכדי להצליח צריך שכל. מה עושים כשאין שכל? מפסידים, מיללים, מאשימים את כולם, ונדונים לחזור על אותן טעויות שוב ושוב ושוב. וחוזר חלילה.
או שאולי הם נהנים מלהיות מובסים? הרי זה הסיפור היהודי – הצדקת העונש, הלא כן?
לימין הדתי אין תפיסה היסטורית ואין תודעה פוליטית פילוסופית אלא רק הכרה דתית. לכן, כשהוא עומד מול אתאיסטים גמורים הנחושים להפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה הוא מסוגל רק לצטט את מקורות היהדות (שאין להם שום חשיבות בעיני המחנה היריב) או לערוך עצרות תפילה וזעקה (שאין בכוחן למשוך תומכים מהימין הלא-דתי). ועוד לא דיברנו על כל הסוסים הטרויאניים שהימין הדתי רואה בהם נציגים שלו: כל מיני חובשי כיפה המדברים כמו דתיים-לאומיים ועושים ההיפך.
אין יותר אידיאלים. הלו הלו. העלאת ישוב נוסף ביוש זה כבר לא אידיאלי יותר
מה אידאלי
המוסר . המוסר של עשרת הדיברות
הוא נעלם היתבטל. אף אחד לא ממלא אותו
כל המודלים שממוחזרים ומשוחזרים כבר שיבעים שנה התוקף שלהם פג בפועל. פשיטת הרגל שלהם מבוטאת היום ובגדול. דרך אספקלרייה ושקיפות נוראה וכואבת. מלא כסף זר זורם לכל הכיוונים הורס ומחריב אותנו.גונב לנו את המדינה. מממלא את כיסי האליטות כולם. ובכך מוריד את המושג ערכים, אל עברי פי פחת.
המוסר העיברי לאומי הוא החשוב. מה שצריך זה להקים אותו לתחייה מחדש.
אנחנו צריכים להישתחרר מאמריקה ומהגמרא. ארץ ישראל זה תנך.
חזרנו הבייתה לתנך. יתפלאו כמה הוא רלוונטי.
ארצות הברית-המחשה מדהימה של סיפור מיגדל בבל. היא מדורדרת ונוראה ממש כמו בסיפור. היא מזכירה לי את המילה כנען. כולה מכונה אלילית פגנית כנענית. עליה חזה הנביא דניאל. דניאל פרק ז פסוק ז-אחרי כן הייתי בחזיון הלילה והנה חיה רביעית נוראה ואיומה וחזקה מאוד .ושיני ברזל גדולות לה אוכלת ומדקה ואת הנותר רומסת ברגליה. והיא משונה מכל החיות אשר לפניה ועשר קרניים לה. ואני מיתבונן בקרניים והנה קרן אחרת קטנה עולה ביניהן ושלוש מהקרניים הראשונות נעקרו מפניה. והנה עינים כעיני איש בקרן הזאת ופה מדבר גדולות……
מיהי הקרן הערומומית הזו. כתוב שהיא מרגיזה את אלוהים וכאילו גורמת לו להיתעורר לפתוח ספרים והאל נותן לה תקופה מסוימת לשלוט. הפרושים של זמיר כהן והשאר שקראו על הקרן הרברבנית השחצנית עם הפה הגדול גרמו להם לחשוב שזה האיסלם.
לי ניראה שטעו. הכוונה לגלובליזם. לכו תיקראו עליו ביוטיוב. מלא מידע מזעזע והתאור של דניאל ממש מזכיר אותם. החיה המשונה הגלובליסטית ששוברת את כל המוסכמות. ויוצרת קערה הפוכה. הם הרי נימצאים באמריקה . מאחוריהם הביון האמריקאי מעלליו ופשעיו בתוך המדינה ובתוך עמים וארצות אחרות. לכו תיראו אלפי סרטים ביוטיוב. חס וחלילה לא במדייה החזיתית. שחוסמת בכוונה מימידע זה לצוף. מלא אמריקאים אמיצים שומרי חומה צופים ומתריעים . מבינים שמשהו לא בסדר במדיניתם. הנבואה אומרת שהם ניכנסים למדינת ישראל ומשחיתים אותנו. ובאמת הם הגלובליסטים הם אלה ששולטים באליטות הישראליות.
ארצות הברית היא ממש מיגדל בבל. הסיפור קם לתחיה מחדש במלוא אליליותו. אמריקה היא כנען. כנענית אלילית פגנית .אחרי שהקימה מיגדלים עלתה עליהם שם למעלה . ומיתגרה באלוהים ומנופפת בפניו בהייטק ההרסני הנורא ואיום.
וישראל כולה משועבדת לכנעניות הזו. מה שצריך מה שאידיאליסטי, זה להפסיק את הכנעניות האלילית הזו שבנו. ולחזור להיות מונותאיסטי צרוף. לוותר על הגמרא להישתחרר מהאובססיה לבצע הכסף האמריקאי ולחזור לערכי התנך. אין שום אידיאליזם בעוד ישוב או קניית עוד בית. העם בינתיים הולך ונהרס מיביפנים. הלך לאיבוד משועבד מתוכנת מהונדס על ידי מכונה כניענית אלילית. באורגיית עגל זהב נוראה. כל מושגי ויסודות המדינה מיצו עצמם. וזו במטרה לחזור לספר הספרים הנבואי. לא הכהונתי. התנך כולו נבואה. כי הנבואה היא מדרגת עילית. הנבואה היא שתיגאל אותנו . ואת העולם. לעבור את הירדן מהמילה עיבור. להיתעבר במונותאיזם הצרוף- אל מדרגת הנבואה. כל העולם יצטרך לעבור ולהיתעבר. מדרגת הנבואה זה החזרת הגן עדן . והיתגלות אלוהים המחודשת . הפעם בביתו במקום מישכנו. השבועה הפעם לא תופר , כי אנחנו בדרך אל הנצח. לעולם כולו לבריאה כולה ולכל יצורי העולם. חזרנו לגן עדן למטריאך ולפטריאך . לאבא ואמא הראשונים- אדם וחווה. חזרנו לסיפור הגרוש לנקודת ההתחלה לספר בראשית. לרחם. כדי להוליד מחדש. עולם חדש כניראה יתלבש בישן יבריא וירפא ויחסד ויאמת.
לארז,
כתבת שוב את אחד הדברים הכי נכונים שנכתבו בזמן האחרון.
אני מוכן לשלם כל חודש לקרן חדשה ימנית וגם להשתתף בפעילויות.
בואו נפסיק להיות כל כך מטומטמים.
גיל
אף אחד לא הורס לי בתים ארז. ישובים לא חוקיים? שיהרסו אותם עד היסוד. באמת לא אכפת לי. אכפת לי שביבי הוריד את המגנומטרים ונכנע לטרור.
אלה שמצביעים לליכוד לא שונים מהגרמנים
שמצביעים למרקל או האמריקאים שמצביעים
לרפובליקנים.
3 מפלגות שמאל קיצוניות שמתחזות לימין.
כל כך נכון. כל עצוב. כל הכבוד לך ארז.