תכירו את אנטיפה: השמאל הקיצוני ש"נלחם באנטישמיות" אבל מאשים את ישראל בשואה

"גזען מטונף, חתיכת ***, תעוף מהעיר שלנו".

במילים לבביות אלו התקבל גבר צעיר שהגיע בשבת האחרונה להפגנה של ארגוני השמאל הקיצוני 'אנטיפה' ו-BLM ("חיי שחורים נחשבים") בבוסטון. הסיבה לשנאה העמוקה: דגל ישראל בו העז להיעטף. בסרטון מההפגנה, המופיע בהמשך הכתבה, ניתן להבחין כי דגל הכחול-לבן כה צורם לפעילי השמאל הקיצוני עד שהם נדרשים לצעוק בקול רם "בלי אלימות" כדי שלא לתקוף את הצעיר הציוני. בסופו של דבר פעילי שני הארגונים לא התאפקו מלנקוט אמצעים פיזיים כלפי תומך ישראל כשהסירו את הכובע שחבש, בניגוד לרצונו. "אתה לא צריך לפחד לצאת החוצה ולומר 'אני שמרן'", הסביר הצעיר מדוע בחר לעבור דרך מפגיני השמאל עם הדגל הישראלי. "זה די עצוב שדברים כאלו קורים".

האמירה "לא צריך לפחד" להביע עמדות שמרניות בפומבי נשמעת אמנם טריוויאלית, אך כפי שציין קורבן האירוע בבוסטון, האמת העצובה היא שתנועות השמאל הקיצוני, בגיבוי חלקים הולכים ונרחבים באקדמיה ובתקשורת המרכזית, פועלות להשתיק את כל מי שלא מתיישר עם תפיסת עולמם הקיצונית – שמרנים, קפיטליסטים ופטריוטים אמריקנים. בשבת האחרונה, למשל, שרפו פעילי 'אנטיפה' את דגל ארה"ב, כשבאותה נשימה הם מתהדרים בהגנה לכאורה על "חופש הביטוי".

השנאה למערב, לקפיטלזים ולארה"ב משתלבת היטב עם תיעוב עמוק למדינת ישראל. לעתים קרובות האנטי-ציונות גולשת למחוזות האנטישמיות הקלאסית. ביולי 2016, במהלך כינוס של הוועידה הדמוקרטית, שרפו למשל פעילי שמאל קיצוני את דגלי ישראל כשהם צועקים "מוות לארה"ב". באורח אבסורדי, המכנה המשותף של שתי הקבוצות האידאולוגיות שהתעמתו לאחרונה בוירג'יניה ובבוסטון – הימין הקיצוני והשמאל האנרכיסטי – הוא השנאה היוקדת לישראל, לתנועה הציונית וליהודים שלא מתביישים ביהדותם.

אסור שתחושות הגועל המוצדקת מהניאו-נאצים בוירג'יניה יעוורו אותנו מהרוח הרעה המנשבת מכיוון ארגוני השמאל הקיצוני ומהקמפוסים בארה"ב כלפי כל מה שמריח ישראל או ציונות. במידה והצעיר שהתעטף בדגל ישראל היה מגיע לפני כעשרה ימים לאזור העימותים בשארלוטסוויל, קיימת סבירות גבוהה כי האנטישמים מימין ומשמאל היו זונחים את התיעוב ההדדי ומתאחדים לרגעים ספורים כדי להלום במי שהעז להביע תמיכה במדינת היהודים.

אם בעבר הנרטיב האנטישמי דגל בתפיסה כי "היהודים שולטים בעולם", כיום אקדמאים מהשמאל הקיצוני, המגייסים בימים אלו סטודנטים ל'אנטיפה', מלינים על כך שאוניברסיטאות בארה"ב נמנעות מלהטיל חרם על מוסדות אקדמיים ישראלים בגלל "קשרים כלכליים עמוקים בין הנהגת האוניברסיטה למדינת ישראל". ומהו ה'פתרון' של אותם מרצים מהשמאל ל'בעיה הציונית'? "דה-ציוניזיציה של הקמפוסים". כלומר, פרופסורים באוניברסיטאות מובילות במדינה החורטת על דגלה את חופש הביטוי מבקשים לעגן בחוק את סתימת פיותיהם של סטודנטים שיעזו להביע עמדות המצדדות במדינה היהודית.

במקביל להפרחת אמירות אנטישמיות, האקדמאים הקשורים לארגוני שמאל קיצוני מאשימים את ישראל כי היא מחוללת "שואה" ומבצעת "טיהור אתני" בפלסטינים, מעניקים לגיטימציה לטרור הסכינים הפלסטיני נגד אזרחים ישראלים, מהללים ומשבחים מחבלים מהג'יהאד האסלאמי וארגוני טרור כמו חיזבאללה ומהווים את חוד החנית בקמפיין החרם האנטישמי (BDS) נגד ישראל. הם גם משמשים כיועצים ומנטורים לארגוני סטודנטים קיצוניים ששורפים דגלי ישראל וארה"ב, מפיצים תאוריות אנטישמיות לפיהן ישראל אשמה באלימות שוטרים בארה"ב ותוקפים פיסית סטודנטים יהודים שהעזו לתמוך בישראל.

אחד מכלי הנשק היעילים ביותר העומדים לרשות האקדמאים האנטישמים הם פרסומים של ארגוני שמאל קיצוני בישראל הנתמכים על ידי הקרן החדשה, דוגמת 'יש דין', 'שוברים שתיקה' ואתר '972' – המצוטטים דרך קבע על ידם. אתר הארץ באנגלית מהווה גם הוא מקור מידע פופולארי ביותר עבור שונאי ישראל, הנוהגים לשתף כתבות רבות מהעיתון הישראלי כדי 'להוכיח' טענותיהם על שטניותה של המדינה היהודית.

https://www.youtube.com/watch?v=0QXaaGF6F3M

סתימת פיות במסווה של "מאבק בפשיזם"

שני הארגונים הבולטים ביותר בשמאל הקיצוני-אנרכיסטי הם כאמור 'אנטיפה' ו-'BLM', האחראים לתקיפתו של תומך ישראל בבוסטון בשבת שעברה. לפני כשנה, סיקרנו בהרחבה את שנאתם של פעילי BLM לישראל ולציונות. הארגון שמתיימר להגן על חיי השחורים בארה"ב מגדיר את ישראל "מדינת אפרטהייד" ושולל מפעילים פרו-ישראלים לקחת חלק בהפגנות ובפעילויות שלו.

ב'אנטיפה' המצב גרוע יותר. בעוד שב-BLM משלמים מס שפתיים ומביעים התנגדות עקרונית לאלימות (המציאות כאמור שונה) ב'אנטיפה' רואים באלימות כלי בלתי נפרד מ"המאבק נגד הפשיזם". שמו של הארגון הוא קיצור של 'אנטי-פשיסטים' ושורשיו האידאולוגיים נטועים בארגונים שהתנגדו להיטלר ומוסולוני בשנות ה-30'. התנועה פועלת במתכונת של ארגוני משנה רבים הפרושים ברחבי העולם, כולל בישראל.

התנגדות לגזענים לבנים או ניאו נאצים מצלצלת באזניו של אדם מן היישוב כמטרה חיובית ואף נעלית. בפועל, ב'אנטיפה' נוקטים הגדרה מרחיבה ביותר של המונח 'פשיסטים' ולמעשה עושים שימוש ציני ברטוריקה "אנטי-פשיסטית" כדי לסתום פיותיהם של כל מי שלא מסכים איתם. סתימת הפיות נעשית במגוון דרכים – החל מפיצוץ הרצאות של אישי ציבור שמרנים ועצרות של פוליטיקאים רפובליקנים ועד נקיטת אלימות פיסית כלפי שוטרים ופעילים פוליטיים.

בכתבה שהתפרסמה ב'גרדיאן' הבהירו פעילי הארגון כי שימוש באלימות מהווה חלק אינטגרלי מדרך פעולתם. "זה מקובל לחלוטין להשתמש באלימות", אמרה אחת מפעילות הארגון. פעילה אחרת הבהירה כי "אנחנו מוכנים למרי אזרחי". פעילי הארגון מצטיידים למשל בקרשים ממוסמרים על מנת לפגוע בסוסי המשטרה, מפעילים אלימות כלפי עיתונאים שמרנים, תוקפים שוטרים, משתיקים מתנגדים אידאולוגיים באלימות ומטילים אימה על מי שמעזים לחלוק על תפיסת עולמם. בהפגנות בבוסטון בשבת האחרונה למשל שפכו פעילי הארגון שתן על השוטרים. בהפגנות הארגון ניתן גם למצוא שלטים מחרידים הקוראים במפורש לרצוח שוטרים. הפעילים יוצאים מנקודת הנחה כי פעילותם האלימה עלולה לסבך אותם עם רשויות החוק, ולכן הם נוהגים להגיע להפגנות כשפניהם מכוסות במסכות שחורות.

https://www.youtube.com/watch?v=D7hIbW2_2k8

באופן פרדוכסלי, בחירתו של טראמפ לנשיאות דווקא העניקה רוח גבית לארגון האנרכיסטי. "אנחנו ערוכים לנקוט כל פעולה שתידרש כדי להדיח את טראמפ ואת האג'נדה שהוא מתכוון ליישם", אמרו פעילי אנטיפה ל'גרדיאן'. הכתבה ב'גרדיאן' נכתבה בטון אוהד, והציגה את פעילי הארגון כמתנגדים ל"עליונות הלבנה" ולא כתנועה אנרכיסטית המבקשת לפרק את מוסד המדינה. ב-CNN שידרו גם הם לאחרונה כתבה אוהדת למדי עם פעילי הארגון. בתחילה העניקו ב-CNN לכתבה את הכותרת "לחשוף את אנטיפה: הארגון שחותר לשלום דרך אלימות". בעקבות פנייה של פעילי הארגון השמיטו ברשת את המרכיב ה'אלים'. גורמים שמרנים בארה"ב העבירו ביקורת נוקבת על CNN על כך שהטעתה את קוראיה ונענתה לבקשה שהיתה בוודאות נדחית אם היתה מגיעה מצד אנשי ימין. מנגד, בכתב העת 'אטלנטיק', המשויך גם הוא לשמאל בארה"ב, לא חששו לקרוא לילד בשמו והגדירו את הנסיקה של אנטיפה כ"עלייתו של השמאל האלים".

האירועים האחרונים בוירג'יניה, במסגרתם התעמתו פעילי אנטיפה עם מפגינים מהימין הקיצוני ועם שוטרים, פרסמו את אנטיפה, וכעת כל אמריקני מכיר את שמו של הארגון. הציבור בארה"ב אינו סובלני לאלימות של 'אנטיפה', ובימים האחרונים הופצה עצומה הקוראת להכניס את הארגון האנרכיסטי האלים לרשימת ארגוני הטרור. מעל ל-200 אלף איש חתמו על העצומה, ועל פי החוק בארה"ב, הבית הלבן יידרש כעת להגיב באופן רשמי לדרישה להוציא את ארגון השמאל הקיצוני אל מחוץ לחוק. במדינת ניו ג'רזי כבר הלכו צעד קדימה והכניסו לאחרונה את אנטיפה לרשימת "ארגוני טרור מקומיים".

לפי דיווחים בארה"ב המיליארדר ג'ורג' סורוס, המממן שורה של ארגוני שמאל קיצוני בישראל, תומך גם הוא בארגון. באפריל האחרון התרחש מחזה מבדר כאשר פעילי הארגון יצאו להפגין נגד סורוס בטענה כי המיליארדר היהודי "חייב לנו כסף".

Right because calling for more dead cops is the way to fight any kind of injustice. AntiFa is a Cancer on society. #fightsupremacy pic.twitter.com/WRRUR9LePI

— Cameron Mosley (@BringerOfRain88) August 19, 2017

"ישראל מבצעת רצח עם בפלסטינים"

ב'אנטיפה' מצהירים כי הם "נלחמים באנטישמיות", אך גם כאן הם נוקטים במוסר כפול המונע מאג'נדה פוליטית. ה'הגנה' על יהודים נעשית רק כשהאנטשימיות מגיעה מהצד הימני של המפה – כפי שקרה במהומות בשארלוטסוויל. מנגד, כשהאלימות כלפי יהודים מתבצעת על ידי פעילי שמאל פרו-פלסטינים – ב'אנטיפה' לא רק מעלימים עין מאנטישמיות, אלא אף משתתפים באווירת הטרור שהתפתחה בקמפוסים נגד תומכי ישראל. פעילי 'אנטיפה' מאמינים שישראל היא מקרה מובהק של מדינה 'אתנוקרטית' המקדשת את הלאומיות על חשבון שיח הזהויות. לכן, מדינת היהודים מצויה "בצד הרע של ההיסטוריה" ומשמשת 'חברת כבוד' במועדון הפשיזם שיש לצאת נגדו במלחמת חורמה.

לאחרונה, 'איחוד המאבקים' בין אנטיפה לדמויות אנטי-ישראליות בולטות באקדמיה האמריקנית צובר תאוצה. פרופ' דייויד פאלומבו-ליו, מרצה באוניברסיטת ברקלי, קרא לסטודנטים בארה"ב להצטרף ל"רשת אנטיפה בקמפוסים". המטרה של הקמת הרשת החדשה: "להגן מפני התקפות פשיסטיות". השותף של פאלומבו-ליו לעצומה הוא פרופסור ביל מולן, מרצה באוניברסיטת פורדו שבאינדיאנה.

המשפטן הבכיר וויליאם א. ג'ייקובסון הגדיר את פאלומבו-ליו ומולן, השותפים החדשים של 'אנטיפה', כ"שניים מהפעילים האנטי-ישראלים ותומכי ה-BDS האגרסיביים ביותר בארה"ב. לכל אחד מהם היסטוריה ארוכה בדמוניזציה של ישראל ובתמיכה בחרם נגד ישראל". פרופ' ג'ייקובסון הוסיף כי השנאה של השניים לישראל אכן עזה והדוגמאות לכך רבות מספור. הרשימה המובאת כאן מהווה רק את קצה הקרחון בתעשיית השנאה, הסילופים והשקרים שמפעילים צמד האקדמאים שמגייסים כעת פעילים חדשים לאנטיפה.

פאלומבו-ליו, למשל, שחרר במהלך מבצע 'צוק איתן' שורת התבטאויות המשוות את ישראל לנאצים וקוראות להשמדתה של המדינה היהודית. "ישראל: תפסיקי לספר לי על השואה פעם אחר פעם", צייץ המרצה מברקלי בחשבון הטוויטר שלו, "תפסיקי את השואה שאת מייצרת כעת בעזה". האקדמאי הבכיר גם שלל זכותה של ישראל להגנה עצמית, טען כי ישראל רוצחת ילדים פלסטינים ללא סיבה ועודד אלימות נגד ישראל. "אם רצח העם שישראל מבצעת לא גורם לך להיות רדיקלי, דבר לא יגרום לכך", כתב לעוקביו בטוויטר.

לפני כשנתיים, בשיאו של טרור הסכינים שגבה חייהם של עשרות ישראלים חפים מפשע, מצא השותף של 'אנטיפה' שלל הצדקות לרצחנות הפלסטינית. פאלומבו-ליו האשים את ישראל שהיא "מוציאה להורג ללא משפט" נערים פלסטינים והשתמש ברטוריקה אנטישמית כאשר חזר על השקר הפלסטיני שלפיו ישראל "הורסת אתרי דת של לא-יהודים". הוא טען כי "אין להתפלא" שהפלסטינים "יתנגדו ויילחמו" נגד ישראל. במקביל, הוא הביע תמיכה במרצה פלסטיני מאוניברסיטת 'אל קודס' שהוכח כי הסית לרצח יהודים.

מלבד הצדקת טרור, פאלומבו-ליו הוא אחד המנועים המרכזיים בקמפיין ה-BDS. הוא חבר בארגון אקדמאים אמריקנים הקוראים לחרם על ישראל, והוביל לאימוץ החלטות המצדדות בחרם. "התשובה שלנו לקריאה העולה מהחברה הפלסטינית לסולידריות – היא התנועה החוקית, הבלתי-אלימה שנקראת BDS", כתב.

'שוברים שתיקה', 'הארץ' ו'הקרן החדשה' בשירות האנטישמים משמאל

פאלומבו-ליו מתיימר 'לבסס' את התאוריות המסולפות והשקריות שלו על 'עובדות' בשטח. מקורות המידע החביבים עליו ביותר הם חומרים המופצים על ידי ארגוני שמאל ישראלים, כמו גם עיתון 'הארץ'. לדוגמה, במאמרו מלפני שנתיים ב'האפינגטון פוסט' בו הצדיק את טרור הסכינים של הפלסטינים, ציטט פאלומבו-ליו את פעילת 'יש דין', אמילי שפר עומר-מן, כדי לחזק את טענתו כי ישראל מפעילה לכאורה "מערכות חוק נפרדות" ביו"ש – אחת לפלסטינים ואחת למתיישבים היהודים. באותו מאמר ציטט פאלומבו-ליו גם מכתבה שפורסמה במהדורה האנגלית של 'הארץ' הנוגעת להטלת עונשים על הורים לילדים ונערים פלסטינים שהשליכו אבנים. האקדמאי מברקלי מכנה אמצעי ביטחון אלו של ישראל "עונשים קולקטיביים".

במאמר אחר שכתב באפריל 2016 בשם "ברוטאלי, מכוער ולא-חוקי: 9 דברים שצריך לדעת על הכיבוש הישראלי בפלסטין" – ציטט פאלומבו-ליו מאמר ב'הארץ' באנגלית בו נמתחה ביקורת חריפה על שני המועמדים לנשיאות, הילרי קלינטון ודונלד טראמפ, על כך שנאומיהם בוועידת איפא"ק היו יותר מדי פרו-ישראלים. "הכותרת של 'הארץ' אומרת הכל", כותב מי שהצדיק רצח ישראלים. כותרת המאמר המדובר ב'הארץ' היתה: "קלינטון או טראמפ? מה זה משנה? וועידת איפאק היתה סיבוב הניצחון של בנימין נתניהו". לטענת פאלומבו-ליו, כותרת זו של העיתון הישראלי "מסכמת את המחזה המצער" של תמיכה מקיר לקיר מצד המועמדים לנשיאות במדינת ישראל. פאלומבו-ליו נוהג לשתף כתבות רבות מ'הארץ' גם בחשבון הטוויטר שלו.

מנכ"לית 'שוברים שתיקה' לשעבר יולי נובק זוכה גם היא לשבחים מצד האקדמאי שנוהג לטפול עלילות אנטישמיות על ישראל. באפריל האחרון שיתף פאלומבו-ליו כתבה של נובק באתר '972', הנתמך על ידי הקרן החדשה. הכתבה מהווה למעשה תמלול נאומה של נובק בהפגנת שמאל בירושלים, בו קראה מנכ"לית שוברים שתיקה לשעבר "להפיל את הכיבוש כדי להפוך לחברה מוסרית יותר". לתפיסת פאלומבו-ליו, נובק נשאה "נאום חשוב".

הדמות הבכירה הנוספת שנרתמת לגייס פעילים ל'אנטיפה' היא כאמור הפרופסור ביל מולן מאוניברסיטת פורדו שבאינדיאנה. מולן נחשב גם הוא לתומך נלהב ב-BDS, ושיבח גם ספר שנכתב על ידי תומכת חיזבאללה. מולן העביר בעבר גם הרצאה לסטודנטים שלו כיצד "להילחם בחזרה בטיהור האתני בפלסטין" והגדיר מחבל מהג'יהאד האיסלמי שקרא לפלסטינים לבצע פיגועי התאבדות "לוחם חופש" הנאבק ב"אפרטהייד הבלתי אנושי" של ישראל.

מולן, שקורא לסטודנטים להצטרף לאנטיפה כדי לדרוש "צדק", תמך בעבר בקולגה שלו בפורדו – מרצה אנטישמי בשם סטיבן סלאיטה שהביע שמחה על חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים ביוני 2014. סלאיטה אף ייחל בציוץ שלו כי כל המתיישבים ביו"ש "ייעלמו" בצורה דומה לזו של שלושת הנערים. בעקבות ציוץ זה ואמירות מחליאות נוספות פוטר סלאיטה – צעד שעורר זעמו של מולן, שנדד בטיעוניו למחוזות אנטישמיים. לדבריו, האוניברסיטה באינדיאנה פיטרה את סלאיטה כתוצאה מ"קשרים פוליטיים וכלכליים עמוקים בין הנהגת האוניברסיטה לישראל".

מלבד הירתמות לקמפיין אנטיפה, פאלומבו-ליו ומולן נחשבים לתומכים נלהבים ב"סטודנטים למען צדק בפלסטין" – ארגון סטודנטים שהוגדר על ידי הקונגרס האמריקני כ"חוד החנית בפעילות ה-BDS בקמפוסים". מנכ"ל הליגה נגד השמצה הגדיר את 'סטודנטים למען צדק בפלסטין' כארגון "המפיץ שקרים ופועל לדה-מורליזציה של הקהילה היהודית". בעבר פעילי הארגון נמצאו אחראים לתקיפה של סטודנטית יהודיה, והם משווים דרך קבע את ישראל לנאצים ומכנים צעירים תומכי ישראל "נכדים לנאצים", כשהכוונה ללוחמי מלחמת השחרור. אחד ממייסדי הארגון, חאטם בזיאן, מרצה בכיר בברקלי ואמריקני ממוצא פלסטיני, קרא ב-2004 ל"אינתיפאדה" בארה"ב. "יש שיגידו שהפלסטינים רדיקלים מדי", אמר בזיאן, "הם עוד לא ראו מה זו רדיקליות!".

בארה"ב טוענים כי 'סטודנטים למען צדק בפלסטין' הוא בעל קשרים ענפים לחמאס. באפריל 2016 במהלך שימוע בקונגרס נחשפו קשרים בין בכירים בארגון ובגופי BDS נוספים לבין ארגונים שתרמו בעבר כספים לחמאס. בנוסף, בכתבה באתר השמאל האמריקני 'האפינגטון פוסט' על 'סטודנטים למען צדק בפלסטין' הוכתר הארגון כנציג "חמאס בקמפוס".

פעילי הארגון מתגאים גם הם בקשריהם לכאורה לחמאס. בפברואר 2015, במהלך הצבעה באוניברסיטת קליפורניה לאמץ את תנועת החרם בקמפוס, פצחו פעילי 'סטודנטים למען פלסטין' בקריאות 'אללה אכבר' כלפי הסטודנטים היהודים. בתום ההצבעה, שתוצאותיה היתה לשביעות רצונם של הפעילים הפרו-פלסטינים, פרסם אחד מפעילי הארגון פוסט בפייסבוק בו התגאה בכך ש"חמאס וחוקי השריעה משתלטים" על הקמפוס. בפוסט עוקב כתב "אינשאללה ישראל תיפול". מספר ימים קודם לכן גילו הסטודנטים היהודים סמל של צלב קרס שצויר על מבנה המגורים שלהם בקמפוס.

לפי הקונגרס האמריקני, 'סטודנטים למען צדק בפלסטין' אחראים ליצירתה של "אווירת טרור" בקמפוסים כלפי סטודנטים יהודים. אווירה זו באה לידי ביטוי בשטח, בירידת בטחונם של סטודנטים תומכי ישראל. בין ינואר ליוני שנה שעברה, במהלך כהונתו של ברק אובמה כנשיא, התרחשו 287 מקרים אנטישמיים ב-64 קמפוסים – עליה של 45 אחוז משנה הקודמת.

פאלומבו-ליו ומולן, שכעת מבקשים מסטודנטים להצטרף ל'אנטיפה' כדי "להגן" על סטודנטים מפני ה"פשיזם", מתפקדים כלהקת מעודדת של ארגון המפיץ שנאה כלפי ישראלים ותומכיהם. פאלומבו-ליו משבח את הסטודנטים של 'סטודנטים למען צדק בפלסטין' ומכנה אותם "מלאי תשוקה לצדק", בעוד מולן מסייע לארגון באופן פעיל כשהוא משמש יועץ לסניף של הארגון באוניברסיטה בה הוא מלמד.

"סוף שלטון נתניהו הוא תחילת סופה של הציונות"

הזהות המוחלטת בין תמיכה באנטיפה לשלילת הלגיטימיות של המדינה היהודית לא נעצרת בגבולות ישראל. תומכי אנטיפה הישראלים, המשתייכים ברובם לשמאל האנטי-ציוני, משתמשים ברשתות החברתיות כדי להתחרות אחד בשני מי משווה באופן מוקצן יותר את ישראל והימין הישראלי לגרמניה הנאצית. "ישראל אוהבת נאצים", צייצו למשל השבוע בדף הטוויטר של 'אנטיפה ירושלים'. בסניף הירושלמי של 'אנטיפה' שיתפו גם ציוץ של הבלוגר ג'ון בראון, הכותב תדיר גם ב'הארץ', בו ערך 'השוואה' המוכיחה לכאורה כי הימין הישראלי והנאצים הם אחים אידאולוגיים ומהווים למעשה שני צדדים של אותו מטבע.

סניפים אחרים של 'אנטיפה' בישראל לא פחות קיצונים. ב'אנטיפה חיפה', למשל, קוראים הפעילים "להילחם בפשיזם הציוני", בעוד שבסניף התל אביבי של הארגון האנרכיסטי עוברים לפסים מעשיים יותר ומבהירים כי "בפשיזם צריך להילחם באגרופים". ב'אנטיפה' לא רק מאיימים אלא גם מיישמים. בצוק איתן הפגינו פעילי הארגון נגד צה"ל בתל אביב, ובשגרה הם פועלים למען המסתננים ונגד מאבק תושבי דרום תל אביב. בעבר קראו ל"פעולה ישירה" באמצעות הטרדות של אישי ציבור שפועלים לגרש את המסתננים.

לפני כשנה השליכו פעילי הארגון גז מדמיע לעבר מפגינים למען אלאור אזריה. ב'אנטיפה' התפארו במעורבותם באירוע האלים תוך שהם מבהירים כי "הצבא הוא רוצח". שני העצורים, יגאל רמב"ם וערן בריל, היו ממנהיגי המחאה החברתית ביולי 2011 וכפי שדיווחנו ב'מידה' גם השתתפו לאחרונה בהפגנה ליד ביתו של היועמ"ש כחלק מניסיון הפוטש של השמאל להפלת שלטון הימין.

מלבד מעורבותם של רמב"ם ובריל, נראה כי באופן כללי פעילי אנטיפה הישראלים מושקעים מאוד במאמץ של אלדד יניב, אהוד ברק ומני נפתלי להפיל את נתניהו. "מדוע ישנם ישראלים שלהוטים כל כך להגן על נתניהו למרות השחיתות שלו?", תוהים ב'אנטיפה ירושלים', ומשיבים לעצמם: "מכיוון שהם יודעים שעם סוף שלטונו של נתניהו תתחיל גם סופה של הציונות". בציוץ אחר הנוגע להפגנות ליד ביתו של מנדלבליט, שיתפו ב'אנטיפה' כתבה ב'הארץ' בנושא והתרעמו על כך ש"המשטר הישראלי" מונע "הפגנה של יהודים ליברלים נגד נתניהו".

הפעילים הישראלים של אנטיפה מהווים הוכחה ניצחת לכך שכרטיס הכניסה כיום לשמאל הרדיקלי הוא קודם כל שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית-ציונית. הגישה לפיה השמאל הקיצוני מהווה גורם חיובי אך ורק מפני שהוא מתנגד לניאו-נאצים מימין מפספסת את העובדה כי האנרכיסטים בארה"ב ובעולם מעניקים לגיטימציה לפשיזם אסלאמי שדוגל בהשמדתה של המדינה היהודית.

במאמרה מהימים האחרונים של העיתונאית הבריטית הבכירה מלני פיליפס – "היהודים שוגים בקריאת מלחמת האזרחים התרבותית של אמריקה" – היא מיטיבה להתייחס בדיוק להיבט זה. "מובן שאנשי 'העליונות הלבנה' ודומיהם הם התגלמות הרשע", כותבת פיליפס, "אבל הם לא מאיימים על מרקם החיים של אמריקה והמערב, כפי שעושה זאת השמאל האלים, שיכור הכוח, הניהליסטי והטוטליטארי. הטירוף הזה מסביר את טשטוש הגבולות של השמאל בין אנטי-ציונות לאנטישמיות. יותר מדי יהודים מתקשים לשים זאת בהקשר הנכון ולהיות מודעים לסכנה העומדת בפניהם. במקום זאת, הם מסומאים מכמה אלפי פעילי ימין קיצוני. אם אפילו יהודים מתקשים לזהות את האיום האמיתי לחברה, איזו תקווה נותרת לכל האחרים?".