בג"ץ: תקציב דו שנתי פוגע בזכות הציבור לקחת חלק בהליך הפוליטי. בהודו זה נגמר רע מאוד
"יש להקים צוות בראשות הפסיכיאטר המחוזי, שיבדוק את שפיותם של שופטי בית המשפט העליון ואת התאמתם לתפקידם". את ההחלטה הזו הוציא שופט בית המשפט העליון ההודי, צ'ינסוואמי סוואמינתן קרנן, בחודש מאי השנה. ההחלטה הוצאה נגד שבעה שופטים בבית המשפט העליון, שהוציאו החלטה דומה לגביו, מוקדם יותר באותו שבוע.
יש אנשים שיצחקו למשמע חילופי המהלומות הללו בין שופטים בבית המשפט העליון ההודי, אבל ככל הנראה בג"ץ שלנו מנסה לגרור את עצמו ואת המערכת הפוליטית לאותו מצב אומלל שבית המשפט העליון ההודי הביא את עצמו.
בפסק הדין שניתן היום, בעתירתו של המרכז האקדמי למשפט ועסקים נגד הכנסת, נתן בית המשפט "התראת בטלות" על חוק היסוד שמכשיר תקציב דו-שנתי. בית המשפט קבע כי אם ימצא בית המשפט כי התיקון שנעשה לחוק היסוד פוגע בצורה חמורה במשטר הדמוקרטי, אין לשלול את האפשרות כי הדבר יוביל למסקנה החריגה שמדובר בתיקון שאינו חוקתי ולכן יש לפסלו. במקרה הזה, קבע בית המשפט, תיקון המאפשר כהוראת שעה תקציב דו-שנתי, יבוטל אם תחוקק אותו הכנסת.
מה שמפליא אף יותר הוא הטיעון שבשמו מאיים בית המשפט לשלול את חוקתיותו של התיקון החוקתי: השופטים מוטרדים מזכותו של הציבור לקחת חלק באמצעות נבחריו בבית המחוקקים ולהשפיע על המדיניות. זהו אותו בית המשפט העליון, נזכיר, שהתעלם מהזכות הזו – ומרצון הציבור – פעמים רבות מספור: הוא קבע מדיניות בעצמו בסוגיית המסתננים, גיוס בני הישיבות, יחסי דת ומדינה ובנושאים רבים נוספים. כעת מצהיר בית המשפט על כוונתו לבטל חוק יסוד בשל זכות הציבור לקחת חלק בעיצוב מדיניות.
בפעולתם זו אימצו שופטי בית המשפט העליון את דוקטרינת "התיקון החוקתי הלא חוקתי" שהובילה את בג"ץ ההודי לפני מספר שנים, לפסול תיקונים בחוקה, למרות שנעשו על פי הכללים הקבועים בה. בתחילה השתמשו בדוקטרינה הזו בתואנה של זכויות אדם ושל מנהל תקין, אולם מאוחר יותר ניצל בית המשפט העליון בהודו את נשק יום הדין שבידו גם כדי להתערב בתיקון חוקה הנוגע לאופן בחירת השופטים, ובעצם כדי להגן על תנאי העבודה שלהם.
השיטה המשפטית הזו חיסלה את הדמוקרטיה ואת בית המשפט העליון בהודו. "התיקון החוקתי הלא-חוקתי", פירושו כח לא מרוסן בידי חבורת שופטים בלתי נבחרים. כתוצאה ממנו בתי המשפט בהודו לא מאוישים, ולא מתפקדים, כי הממשלה אינה מעוניינת להוסיף שופטים שיתעלמו מחקיקת הפרלמנט ומכללי המשחק.
המשחק הפוליטי חדר בכל הכח לבג"ץ ההודי: אם שם נקבעים החוקים, לשם נכנסים החפצים בכח ובהשפעה, ולא אלה המעוניינים בצדק ובמשפט.
התופעה המוזרה של חילופי מהלומות בפרלמנט הגיעה לאחרונה גם להודו. אחד השיאים הוא הדוגמא שבפתיחת המאמר: צווים הדדיים של שופטים בבית המשפט העליון המורים על ביצוע בדיקות פסיכיאטריות אלו לאלו.
משם לכאן
אצלנו, מדינת ישראל לא קבעה בחוקי היסוד שלה סמכות לבית המשפט העליון לפסול חוקים על בסיס חוקי היסוד. שופטי בג"ץ נטלו אותה ללא סמכות, והכנסת השלימה עם כך בשתיקה.
מדינת ישראל לא נתנה לבית המשפט העליון שלה סמכות להכריע בסוגיות מדיניות, ללא סכסוך משפטי, שבכל מדינה אחרת מוגדרות כ"לא שפיטות" או נדחות על הסף בהיעדר "זכות עמידה". אך בית המשפט נטל סמכות זו ללא רשות, והכנסת השלימה עם כך בשתיקה.
הסיבות להשלמה בשתיקה מצידה של הכנסת נובעות גם מחולשת הכנסת, אולם בעיקר בשל כך שחברי הכנסת אחראים הרבה יותר מהשופטים. חבר כנסת אחד ויחיד התבטא בצורה חריפה נגד בית המשפט העליון ואמר שצריך לעלות עם D9 על בג"ץ, והתנצל עוד באותו יום. המתינות המופלגת הזו היא תוצאה של העובדה שכל חברי הכנסת מבינים את חשיבותו של בית המשפט במדינת ישראל.
אבל בשורה התחתונה, המקור לסמכותו של בית המשפט הוא החוק. המקור לסמכותו של בית המשפט הוא רצון הציבור בגוף שכזה. הרצון הזה מגולם בין היתר בחוק יסוד: השפיטה, ובחוק בתי המשפט, וכששופטים נבחרים לתפקידם הם מצהירים לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה.
בשבוע שעבר התעלמה השופטת ברון מהצהרת האמונים שלה וקבעה שגם הוראה מפורשת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המגבילה את השפעת החוק על חקיקה שקדמה לו, לא תעמוד בפני כוחו של בג"ץ כשיתחשק לשופטיו להתעלם ממנו. החלטת בג"ץ מהיום היא הגושפנקה לאמירתה של ברון.
איילת שקד, שרת המשפטים, חייבת לקחת אחריות. בנאומה האחרון היא דיברה על חוק הלאום ועל הצורך להכניס לתוך החוקה ערכים לאומיים, אולם אם המפתח לחוקה אינו נמצא בידי הכנסת אלא בידי בית המשפט העליון, לא חשוב מה תנאם השרה, ולא חשוב מה יצביעו חברי הכנסת, אלא מה יעשו העליונים.
וזו, בניגוד לשימוש השחוק במטבע הלשון, באמת סכנה לדמוקרטיה.
הם לא קיבלו את דוקטרינת התיקון החוקתי הלא חוקתי. הם השתמשו בטריק אחר – לפי פסק בנק המזרחי (=המהפכה החוקתית) לכנסת יש גם סמכות מכוננת לקבל חוקה וגם סמכות חקיקה רגילה. זה כמובן מעלה את השאלה איך מבדילים בין שתי הסמכויות, והתשובה הפשוטה היא שכדי להיכנס לחוקה צריך שהכותרת תהיה חוק יסוד ללא ציון שנה. כעת טוען בית המשפט העליון שהכנסת עשתה שימוש לרעה בכותרת ולכן מה שהיא חוקקה כחוק יסוד הוא בעצם לא חוק יסוד ולכן הוא בטל מפאת התנגשות עם חוק יסוד אחר.
זה בעצם יותר גרוע ממה שרוטמן אומר. יש היגיון כלשהו בביקורת שיפוטית על תיקונים בחוקה, שהרי אפשרות השינוי היא תמיד מוגבלת (לפחות מבחינה פרוצדורלית). ברגע שיש כזו ביקורת שיפוטית כבר נפתח הפתח לפרשנות. אבל בישראל, גם אליבא דביהמ"ש העליון, אין חוקה גמורה, אלא חוקה בהתהוות. כך למשל חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ווק יסוד חופש העיסוק לא היו תיקון חוקתי שאפשר לדון עליו אם הוא חוקתי או לא, אלא עצם מעשה כינון החוקה. ביהמ"ש העליון אמר היום שיש לו סמכות לבקר גם את עצם כינון החוקה. אם למשל היו לנו סעיפים מוזרים בחוקה שנוגעים לביטוח לאומי, כמו שהדבר בהודו, הרי ביהמ"ש העליון היה אומר שאין להם קשר לחוקה וכך מבטל אותם.
הכל נכון, אבל הכדור לא בידיים של שקד, היא בסה"כ שרת משפטים נטולת סמכויות. הכדור בידיים של נתניהו, הוא ראש הממשלה, הוא הנציג מספר 1 של רצון הבוחר והדמוקרטיה הישראלית.
אנחנו זוכרים שבפרשת "קיום מינימלי בכבוד" ברגע שהמערכת הפוליטית התקוממה נגד דליה דורנר אז אהרן ברק מיהר לקרוא אותה לסדר. גם כאן תפקידו של נתניהו להוביל את התקוממות המערכת הפוליטית נגד האימפריאליזם השיפוטי.
עכשיו זה המאני טיים, אם הוא יישב וישתוק (שוב), ההיסטוריה לא תשכח לו את זה, ואנחנו יודעים כמה מקומו בהיסטוריה חשוב לו.
חובה לעשות חוק = להעמיד כל שנתיים לבחינה האם לתת לשופט בג"ץ להמשיך לשפוט בבג"ץ או לפטר אותו,לדעתי זה ירסן את שופטי בג"ץ לתקוע אצבע בעין שוב ושוב ולהתערב בעניינים לא לו,אין לנו ביררה,כי אחרת יהיה לנו נזק אדיר מהם – למי שלא זוכר אחד משופטי בג"ץ אמר שההתנתקות תביא שלום וביטחון,רואים היום כמה "צדקו"…… לעניות דעתי השב"כ צריך לחקור עם מי נפגשים שופטי בג"ץ ובגלל זה הם עושים צרות למדינה,אין ספק שיגלו דברים מעניינים,הרי פורסם בעבר שבייניש נפגשה עם אנישי הקרן החדשה לישראל כדי לשכנע אותם לתת 20 מליון דולר לעמותות שעותרות לבג"ץ ( האם משהו שם לב שזה ניגוד עניינים???? )
נראה לי שהמאמר מדבר יותר על רגשות מאשר על המהות.
נראה עוד יותר שיש סתירה בטיעון הבסיסי ביותר:
אם חשוב יותר להגן על חקיקה של הזרוע המכוננת, למה לא לפסול חקיקה אחרת שפוגעת בה?
אם לזרוע המכוננת יש מעמד גבוה יותר מהקואליציה, לבטח מבית משפט עליון, אז למה לא לתמוך
בפסילת חוקי יסוד מהזן הזמני של "הוראת שעה"? הלא, אם קואליציה תחוקק כל הזמן הוראות שעה
בחוקי יסוד, מה ישאר מהזרוע המכוננת – זו שכותב המאמר טוען למענה – ?
לא יודע מטעמו של מי הוחלט לפרסם את המאמר הזה, אבל – כנראה ששטויות זה לא תנאי סף.
זה שעצם אי-חקיקת חוק תקציב המדינה כל שנה בשנה יביא לפיזור אוטומטי של ממשלה, לא
אומר שזה דבר רע. הרי בשביל מה יש קואליציה? לפי המאמר הזה, כנראה עדיף יותר שקואליציה
תהיה מורכבת ממפלגה אחת – הכי גדולה זה בטח גם הכי טוב (והיא תהיה הראשונה לזהות ולדעת ולפעול…).
יש לך מזל ששטויות זה לא תנאי סף לפרסום תגובה.
נראה לי שהתגובה שלך מדברת יותר על רגשות מאשר על המהות.
נראה עוד יותר שיש בילבולי ביצים באוסף חצאי הטיעונים הבסיסיים ביותר:
אין דבר כזה זרוע מכוננת. ישנה רשות מחוקקת שרשאית לחוקק חוקים רגילים וחוקי יסוד. היית חושב שחוקי יסוד זקוקים לרוב מיוחס או לרוב מוחלט של 61 לפחות. ובכן, מסתר שממש לא. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שבית המפשט העליון משתמש בו לביטול חוקים אחרים התקבל ברוב של 32 מול 21. סה"כ 53 ח"כ היו מעורבים בחקיקתו, אפילו לא רוב מוחלט.
"קואליציה" זה רוב מוחלט ברגע נתון. הקואליציה שמעבירה חוק בהוראת שעה יכולה גם לחוקק אותו לצמיתות. הקואליציה יכולה גם לבטל את חוק יסוד האדם וחירותו בכל רגע נתון. אם יש "זרוע מכוננת" כפי שאתה "טוען" הקואליציה היא הזרוע הזאת. לא ברור מי עומד מאחורי התגובה הזאת אבל זה נשמע כמו שטויות חסרת ביסוס שעורכי הדין מיעוטי היכולות או הנכון לומר מיעוטי הכישרון שיש לנו במדינה הזאת מבלפים. אני לא לגמרי מאשים אותם. המצב המוזר בישראל של היעדר חוקה הוא גורם משמעותי לחוליים רבים.
הבגץ עצמו הוא זה שפוגע אנושות בציבור על ידי כך שהופך ללעג את כל התוצאות של התהליך הפוליטי.
כלומר, לא משנה מה הציבור (שהוא הריבון) יחליט, אנחנו יודעים יותר טוב ממנו מה טוב בשביל הציבור.
צריך לבצע מהפכה במדינה ולהחזיר את הבגץ למקומו הנכון.
בית המשפט מתנהל כמו מאפיה, ומשליט טרור כדי להשליט את תפיסת עולמו.
אף אחד לא שם לב- אבל עושים לאיילת שקד ב ד י ו ק את מה שעשו לדניאל פרידמן. בגלל שהיא זכה כמלאך, ואי אפשר לתפור לה תיק- תופרים תיקים לראש הממשלה. אצל פרידמן זה היה אולמרט, ואצל שקד זה ביבי.
כל אחד שרק מצייץ על לעשות שינוי במערכת המשפט- תופרים לו תיק ומעמידים אותו למשפט על סעיף זנוח כלשהוא. ההתנהלות הזו יצרה הרתעה אצל גורמים ציבוריים, שכבר לא מעיזים להתעסק עם מערכת המשפט, כי הכל שפיט, ויכולים לתפור להם תיק גם אם הם אנשים נורמטיביים ושומרי חוק.
הפתרון הוא להחליף את בית המשפט, כי אי אפשר לשנותו!!! כל עוד הוא קיים, הוא שומר על עצמו בעזרת כיוון רובה ציד לראשי הנידונים והנידונים לעתיד!!!
הפתרון: הפיכה!!!
רשויות האכיפה צריכות להפסיק לאכוף פסקי דין של בית המשפט, הצבא צריך לעלות עליו עם D9, (זה בית מחבלים לכל דבר), הכנסת צריכה לחוקק "חוק יסוד לא הכל שפיט", ואחר כך ייבחרו שופטים בדרך דמוקרטית. בחירות- מישהו שמע על זה???
אם זכרוני אינו מטעה אותי, מישהו אמר מהשהו על D9? איך שזה נשכח….
כל הדיבורים מיותרים כל עוד המנוול הדו פרצופי והצבוע תומך הבג"צ כחלון תוקע את המדינה ואת הממשלה והכנסת מלשנות את המצב.
הצבוע הזה טוען שהוא מגן על בג"צ כי בג"צ מגן על החלש. אולי יראיין אותו אחד מהצבועים בתקשורת שמאתרגים את הלקקן שמאל הזה וישאל אותו על איזה חלשים מגן בג"צ? על אומללי וחלשי מדינת היהודים או על פושעים חצופים שפלשו לכאן בניגוד לחוק והם אזרחי מדינות אחרות בכלל?
וגם:
1.מדוע אתה מונע סילוק המסתננים האפריקנים הפושעים (רק לפושע אפריקני יכולים להיות 5000 דולר לצורך פלישה למדינה לא לו בניגוד לחוק) מישראל בכך שאתה מונע מהממשלה והכנסת לפעול בלי ששופטי בג"צ שבחרו את עצמם בעצמם באמצעות ועדת הדילים המסריחים והאפלים שלהם בראשות שלשה מהשופטים האלה שבחרו את עצמם בעצמם – מלגרשם מישראל ומיד???
2.מדוע אתה גורם למצב שאתה כשר אוצר מממן על חשבון הציבור את עשרות אלפי הפושעים האפריקנים האלה שיולדים פה בלי הכרה עשרות אלפי מסתננים חדשים? אנחנו משלמים את החשבון שהוא על סך מיליארדים. כחלון צבוע, זה תקין??? לא ראוי לחסוך את המיליארדים העצומים האלה והנזק לעתיד למדינה היהודית?
3.וכחלון הצבוע שמחפש דיור. הרי עשרות אלפי דירות מושכרות לפושעים האפריקנים האלה. האם לא כדאי שהם יוחזרו לארצם שם לא נשקפת להם שום סכנה והדירות תתפנינה עבור אזרחינו ומחירי השכירות ירדו?
4.כחלון צבוע ודו פרצופי המאתרג עצמו באמצעות ליקוק לשמאל = בג"צ. האם לא הגיעה העת להשיב את כל הג'ובים לידי יהודים וערבים המתגוררים פה ולא לדאוג לאזרחי מדינות זרות?
די לחוצפה ולשקר ולהעמדת הפנים. נמאס לנו.
רק כחלון אשם בכל המצב הנורא שנקלענו אליו שהוא גם מסוכן מאד לעתיד המדינה.
כשישראל הוקמה נותרו בה 150.000 ערבים והיום הם כמעט שני מיליון.
דמיינו אם הפושעים האפריקנים יישארו כאן חס ושלום כמו שבג"צ רוצה ועושה הכל שיקרה – מה יהיה פה בעוד מספר שנים.
אין פה במדינה הפצפונת הזאת כבר מקום, אוויר ומים עבורנו. מקומם בארצם. יש להם ארצות רחבות ידיים ושם שישנו מה שבא להם. וכל מי שתומך בהם ומרחם עליהם כולל שופטי הבג"צ האלה שבחרו את עצמם בעצמם – מוזמנים להצטרף אליהם במסעם הביתה לארצם ולתמוך בהם שם כפי שראוי לטובי לב כאלה וטהרנים כאלה.
גדודי צבועים בראשות והנהגת כחלון.
כל מי שיצביע כחלון שידע שהוא מצביע עבור תקיעת המסתננים האפריקנים והאחרים במדינת ישראל האומללה.
אם תקציב דו שנתי הוא טוב או רע זה עניין פוליטי נטו, ולא עניין משפטי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
בפעם המיליון: בשלב ראשון במאבק על מערכת המשפט יש לפתור את בעית תפקידי המערכת. יש לחוקק חוק המגדיר בברור ובמדויק ללא אפשרות לפרש ימינה או שמאלה את זכיות השופטים ותפקידם נקרא לזה חוק יסוד המשפט. על זה צריכה הממשלה להוציא את מיטב זמנה (כן, נכון, זה חלום באספמיה לדאבון הלב).
מאמר מעניין אבל לא נכון
בגץ אמר שאי אפשר לשנות חוק יסוד בהוראת שעה,ואם הממשלה רוצה להמשיך בתקציב דו שנתי תתכבד ותשנה את החוק כמו שצריך.
כל מי שלא מבין שבג"צ אמון על בטחון הציבור מפני המחוקק והןא חבות בינלאומית במדינה הזו לפי המון אמנות עליהן אנחנו חתומים – לא ציוני אמיתי. בג"צ הןא הסיסה היחידה שעוד לא הוכרזו עלינו סנקציות כלכליות עולמיות, משנות ה70 ועד היום.