דליה דורנר הצטרפה לשפיטה כי "הגיע הזמן לקבוע", טירקל: "אם החוק בלתי נסבל, נמצא דרך לצאת מזה". כשהעליונים מדברים – כדאי להקשיב
את שופטי בית המשפט העליון אנחנו מכירים בדרך כלל מפסקי הדין שלהם או מנאומים ציבוריים מחושבים ומנוסחים היטב. הם משקיעים מאמצים רבים כדי לשדר ממלכתיות וענייניות, ולשוות לבית המשפט העליון תדמית של מוסד המרחף מעל הפוליטיקה, מתגבר על חולשות אנוש ומתנהל בענייניות טהורה. המלך הפילוסוף של אפלטון לבש גלימה והתמנה לשופט בג"ץ.
רק במקרים נדירים אנו זוכים לפגוש את בני האדם שמתחת לגלימה, את הלך הרוח האישי שלהם ואת עולמם הרעיוני והאידאולוגי. הזדמנות מסוג זה מאפשר ספר שיצא לאחרונה "ללא גלימה – שיחות עם שופטי בית המשפט העליון" (הוצאת ידיעות ספרים), המכיל ראיונות עם 13 שופטים לשעבר. השופטים הפותחים את לבם ואת עולמם בפני סטודנטים למשפטים ששוחחו עמם. הקריאה בספר מאלפת, והמסקנות מרתקות ומטרידות. כשהם מסירים את הגלימה ומתבטאים בחופשיות, נחשפות דעות קדומות, תפיסות רדיקליות ועמדה מתנשאת כלפי הציבור שאותו הם שירתו. ללא גלימה וללא כלימה.
גזענות והתנשאות
אחד הנושאים המרתקים ביותר שעולה מקריאה בספר הוא יחסם של השופטים לציבור הישראלי. הנושא עולה שוב ושוב כאשר נשאלים השופטים על הירידה באמון הציבור במערכת המשפט, שב-25 השנים האחרונות התרסק בסקרים מ-80% ל-56% בלבד. אך במקום להפנים את הביקורת ולערוך בדק בית, פונים השופטים שוב ושוב להאשים את הציבור.
כך אמר למשל השופט שלמה לוין: "יש לזכור שאנשים מגיעים ממדינות שבהן מלכתחילה אמון הציבור במערכת המשפט היה מאוד מוגבל, כמו העליה מרוסיה" (עמוד 67). התשובה של דליה דורנר לא שונה: "יכול להיות שחלק מהמשיבים בסקר הם אנשים שאין להם מושגים של מדינה דמוקרטית, שבה לא נדרש שוחד כדי להשיג תוצאות. למשל: ברוסיה משחדים שופטים" (עמוד 164).
דורנר מאריכה ומספרת על אשדוד של שנות ה-50 שהיו בה "5000 תושבים. רק 300 מתוכם היו ישראלים ותיקים, והשאר עולים חדשים בעיקר מרומניה וממרוקו". לדבריה, כשבן זוגה פתח משרד עורכי דין, הקליינטים היו שואלים עם אפשר "לגמור עניין" בהנחה שאפשר לעקם את החוק.
גם טובה שטרסברג-כהן לא מרוצה מהעליה ממרוקו: "בזמנו כשהם עלו ארצה היתה שכבה לא אינטליגנטית במיוחד, בלשון המעטה, מכיוון ששכבת האינטליגנציה שלהם היגרה לצרפת, ולכן בא לכאן חומר אנושי בעל מאפיינים מסוימים" (עמוד 230). וכמובן שאם העם כה ירוד, אין מה להתייחס ברצינות לביקורת המופנית כלפי בית המשפט, כפי שסבורה דורית בייניש: לדעתה, במקרים רבים מי שמותח ביקורת על בית המשפט פשוט "לא קרא את פסק הדין כי הוא ארוך ומסובך מדי" (עמוד 308).
הניכור של השופטים כלפי החברה הישראלית בא לידי ביטוי בתשובותיהם גם לשאלות אחרות. השופט יצחק זמיר לדוגמה שאדישות נוכח פרשיות שחיתות היא "כשל חמור של הציבור בישראל" משום שהוא לא "מייחס את החשיבות הנדרשת לטוהר המידות, להגינות ולערכים". גם זה לדעתו נובע מאפיו של העם: "בתקופה ארוכה של הגלות … עיקר המאמץ הופנה להישרדות" ועל כן היהודים "לא רחשו כבוד לסטנדרטים של אתיקה שנקבעו על ידי החברה שסבבה אותם" (עמוד 115).
אם חשבתם שמדובר בעניינים היסטוריים גרידא, טעיתם. שימו לב איך שטרסברג כהן מתייחסת אפילו לציבור עורכי הדין של היום, בוגרי האוניברסיטאות והמכללות: "חלק גדול מהם פשוט לא טובים" היא אומרת. ומדוע? מכיוון שחלק מהם "לא מקבל את החינוך להתנהגות טובה מהבית או מבית הספר או מהפקולטה" (עמוד 239).
אדריכלי החברה
ואם העם כה שפל, מי יגאל אותו ממצבו? השופטים כמובן. שוב ושוב מדברים השופטים על השליחות החברתית שהם רואים במשפט ועל הכוח שהוא נותן בידם לעצב את פני החברה ולשנות את הנורמות המוסריות שלה. הדבר עולה כאשר נשאלים השופטים מדוע בחרו ללמוד משפטים ולהתקדם בתחום. כך מסביר יצחק זמיר את החלטתו כנער צעיר ללמוד משפטים: "גיליתי שהמשפט הוא תורה חברתית. הוא משקף מדיניות, ספוג בערכים, ומעצב את פני החברה ואת אורחות החיים". ושימו לב להגדרה הקולעת: "המשפטן, אמרתי אז לעצמי, הוא בעצם אדריכל של החברה" (עמוד 108).
גם דורית בינייש התלבטה לא מעט אם הגלימה היא הקריירה ההולמת עבורה, ומעידה על עצמה שבצעירותה היא עדיין לא הבינה "את השליחות החברתית של המשפט" (עמוד 277) ולכן התלבטה. מי שמבטאת את הרעיון בצורה החדה ביותר היא השופטת דליה דורנר: "החלטתי ללכת לשפיטה כי כל השנים הייתי צד ונמאס לי להיות צד. הרגשתי שהגיע הזמן לקבוע מה צריך להיות". (עמוד 170).
וכיצד מעצבים את פני החברה? יצחק זמיר מסביר בפרוטרוט: "מערכת המשפט אינה רק מערכת של כללים טכניים, אלא מערכת המבוססת על ערכים". ביניהם הוא מונה ערכים כמו "זכויות אדם", "שוויון" ועוד, שחשיבותם ואופן יישומם שנויים במחלוקת פוליטית עזה בישראל. אך למרות זאת, אליבא דזמיר "תפקידו של כל משפטן… להגן על ערכים אלה… ולקדם אותם" (עמוד 110).
אקטיביזם על סטרואידים
כמה מהשופטים חשפו כי הם מחזיקים בתפיסות רדיקליות של תפקידם. דליה דורנר למשל מתגאה במקרה שבו הסתמכה על ההוגה הפוסט-מודרני מישל פוקו כדי לעצב את פסק הדין שלה, שהרחיק לכת אף יותר מזה של אהרון ברק: "ציטטתי את פוקו, שאמר שהנורמות החברתיות חודרות לנורמות המשפטיות ומשנות אותן" (עמוד 155). והשופט יעקב טירקל מסביר כיצד שופט מסוגל "להתגבר" על דרישות החוק: "אם שמו לך על השולחן הוראת חוק שלדעתך היא בלתי נסבלת… בשביל זה אתה שופט, מצא את הדרך לצאת מזה" (עמוד 250). הבנתם את זה? הכנסת יכולה לחוקק מה שהיא רוצה אבל המצפון של טירקל והתיאוריות הרדיקליות של דורנר גוברים על רצון העם. הם כבר יצאו מזה.
מעבר לסמכויות היתר שהם נוטלים לעצמם, חושפים השופטים גם תפיסה בעייתית של מבנה מערכת הממשל בדמוקרטיה הליברלית. דורנר למשל מסרבת להבין שרעיון זכויות האדם והשלכותיו הוא אחד ממוקדי המחלוקת בין הימין והשמאל בכל העולם המערבי מזה כמעט 200 שנה. על כן היא טוענת ש"פסק דין אינו מושפע מהשקפה פוליטית", אבל הוא כן מושפע "מהשקפה משפטית, מהגנה על זכויות האדם". מכיוון שהיא לא מבינה שזכויות אדם הוא נושא למחלוקת פוליטית, היא ממשיכה ותוהה: "למה חלק מהימין מוותר על שמירה על זכויות האדם? למה הוא אומר שזה רק עניין של שמאל? זכויות האדם הן לא בבעלות השמאל" (עמוד 167).
שטרסברג-כהן לעומתה, מנסחת מחדש את תפקידה של הרשות השופטת על פי מודל הפרדת הרשויות: "יש רשות מחוקקת שתפקידה לחוקק, יש רשות מבצעת שתפקידה לבצע ויש רשות שופטת שתפקידה לבקר". (עמוד 235). קביעה זו מתעלמת ממסורת עשירה של תיאוריה מדינית המסבירה כי עקרון הפרדה הרשויות נועד לבזר את הכוח ולא להפוך זרוע אחת של הממשלה לשופטת, חוקרת ותליינית. במקום זה היא ממציאה רשות חדשה – "רשות מבקרת" אליטיסטית ולא-נבחרת, שמרכזת בתוכה את כל הכוח, וכופה את עצמה כסמכות עליונה על הרשויות האחרונות. לאור זה אין להתפלא כי דליה דורנר חושבת שבית המשפט של ישראל "פסיבי מדי" ביחס לכנסת. (עמוד 165).
בשבתו כמקדם הסוציאליזם
לשופטים יש אג'נדה ברורה גם בחלק מהסוגיות הפוליטיות המובהקות שעומדות על סדר היום. פופולרי במיוחד מבחינתם לדון בשאלת "הזכויות החברתיות". סביב השאלה הזו נחלקים הימין והשמאל הכלכלי בכל העולם המערבי והיא גם נושא לוויכוח עז בתוך ישראל ועולה לדיון סביב חוקי הכנסת באופן תכוף. השופטים, כמובן, מצדדים בעמדות השמאל ומביעים תקווה לחקיקה יותר פרוגרסיבית. כפי שמסבירה שטרסברג-כהן: "אילו היה אפשר לחוקק חוקי יסוד בכל התחומים החברתיים, זה היה מאוד רצוי… ולחוקק חוקים סוציאליים" (עמוד 237).
ומה עושים כשהכנסת סרבנית, והימין בישראל לא מעוניין לקדם חוקים סוציאליים בכל "התחומים החברתיים"? בשביל זה יש לשופטים כוח לעצב את החוקים בעצמם. בייניש מסבירה: "היום אנחנו חיים בעידן שבו הזכויות החברתיות הן חלק מהמשפט ולכן צריך להגדיר את הזכות". ולא מדובר רק בזכויות תאורטיות אלא גם בהנחיות ברורות ומוגדרות "בית המשפט יכול להתייחס בפסיקתו לקביעת הזכות ולהיקפה" (עמודים 296-7).
השופט זמיר מתלונן על כך ש"בהיעדר חוקה … האפשרות של בית המשפט לקדם זכויות חברתיות מוגבלת", ואז הוא מוסיף שואל: "מה הבסיס המשפטי שעליו בית המשפט יכול לפתח את הזכויות החברתיות?" (עמוד 138). אבל אל תהיו במתח, כי את התשובה מספק בקלות השופט גבריאל בך: "ברור שהזכות לשוויון, הגם שאינה מצוינת במפורש בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חייבת להיות חלק מפרשנות החוק" (עמוד 95).
מעבר לחקיקה סוציאלית, השופטים מגלים בין השורות כמה חוקים שהם היו רוצים לשנות או לחוקק. מאלף לראות עד כמה מרחיקת לכת תפיסתם לגבי שימוש בכוחה של המדינה כדי לעצב את אורחות החיים של אזרחיה. טובה שטרסברג-כהן, שפסקה נגד פיטום אווזים, חושפת כי ייתכן שהייתה פוסקת לאסור על השחיטה הכשרה: "יכול להיות שאילו הייתה עולה שאלת השחיטה, גם הייתי אומרת אותו דבר" (עמוד 218). ויעקב טירקל, המגלה לקוראים שהוא הפך לצמחוני, אומר כי תיאורטית הוא היה בעד לחוקק חוק נגד אכילת בשר: "לעניין התערבות של המדינה, אני חושב שאנחנו עוד לא יכולים לעשות את זה". לא ייאמן.
אחת התגליות מקריאת הספר היא עד כמה השופטים מושפעים מהתקשורת אותה הם צורכים. טירקל, לדוגמה, מסביר מדוע הפך לצמחוני: "לפני שנתיים בערך פורסמה כתבה באחד העיתונים שתיארה בצורה מפורטת וצבעונית את המתרחש בבתי המטבחיים. קראתי את הדבר הנורא הזה והתחלחלתי. אמרתי לעצמי: אינני מסוגל עוד לאכול בשר אחרי מה שקראתי שם" (עמוד 257). ואם כתבת צבע רגשנית מסוגלת להשפיע על אורחות חייו הבסיסיים של שופט, מותר רק לתהות עד כמה כתבות דומות בנושאים בוערים יותר עשויים להשפיע גם על החלטות שיפוטיות.
היחס המועדף שזוכה לו התקשורת משפיע גם על פסיקה, כפי שמתארת עדנה ארבל את שיקוליה בפסק שזיכה את אילנה דיין מתביעת הדיבה של סרן ר': "אני חושבת שזה היה קשור גם לכך שבמקרה הזה היה מדובר בעיתונאית מוערכת עם תכנית משלה" (עמוד 382). לעיתונאים מוערכים עם תכניות משלהם מותר, כך נראה, מה שלאנשים רגילים אסור.
אומנם לא קראתי את הספר (מישהו אמר רגב?) אבל כל המאמר הזה נראה כמו Cherry Picking. משפט מפה משפט משם והופ יש לנו "חשיפה" של מה באמת עובר בראש של שופטי העליון.
רוע צרוף ומחליא בתגובה 1, בדיוק כמו הדיקטטורים.
סתור את הדברים. אין לך איך? בלום פיך.
אם אתה נהנה לטמון את הראש בחול כמו בת יענה, מי אני שאעצור אותך.
אבל אתה לא באמת מצפה שכולנו נטמון את הראש בחול ביחד אתך.. נכון?
ועוד הערה קטנה – בתור מישהו שלא קרא את הספר, אין לך בעצם שום מושג אם מדובר בcherry picking או לא.
אז בוא תלמד משהו ממירי רגב – שלפחות יש לה את הישרה להודות שלא קראה ספר מסוים, ולכן לא תגיד סתם שכן מדובר או לא מדובר בCherry picking.
מדהים הנטייה שיש לאנשי שמאל, לדעת הכול מראש יותר טוב מכולם, גם אם 'לא קראו את הספר'.
לפחות תלמדו ממירי רגב דבר או שניים בנושא ישרה וצניעות.
אופס… איזה תלמיד טוב אתה, לומד מהר מאוד… בדיוק כמו שאמרו השופטים על ה"עם הנבער", עליו אמרו השופטים: הם קובעים ומחווים דעתם ברדידות ללא שקראו את פסק הדין, כי הוא ארוך מדי… חחחח
שכחת לכתוב ש"הדברים הוצאו מהקשרם" וש"דברים שרואים מפה לא רואים משם" ושאר מכתמים כמו "אמת לשעתה". הבעיה שהשופטים וקהל המעריצים העיוור שלהם, שהולך ומתמעט, חושבים שאזרחי המדינה הם אידיוטים ושתפקידם לחשוב גם בשביל ה"בבונים".
אז יש לי חדשות בשבילך. ה"בבונים" לא יסבלו עוד זמן רב את ההתנשאות והגזענות המסלידה של השופטים. אם לא בכנסת הזו, אז בכנסת הבאה יבוא סוף לשלטון המשפטנים. לא לעולם כחלון.
cherry picking זה כשמשתמשים בדוגמאות חריגות במקום בסטטיסטיקה מייצגת. פה, גם אם הספר מלא בעוד אלף אמירות לא שנויות במחלוקת, זה לא משנה. אני בטוח שיש כל מיני נושאים שבהם אני מסכים עם השופטים (למשל שכדור הארץ הוא עגול), אבל כששופט מסביר איך הוא תופס את תפקידו, מה זה משנה אם אני מסכים איתו שכדור הארץ עגול? האמירות עומדות בפני עצמן, וצריך לדון בהן.
תגיד לי אתה רציני? אתה רוצה שהוא יצוטט את כל הספר? הוא ציטט את הקטעים שרלוונטים לנושא הכתבה-האקטיביזם, ההתנשאות והטוטליטריות השמאלנית של שופטי בית המשפט העליון. אין לנו גם צורך בציטוטים, אפשר פשוט לקרוא את פסקי הדין שיצאו מידי שופטים אלו ולמנות את מספר הפעמים שהם ביטלו חוקים שנחקקו ע"י בית הנבחרים. אם אתה טוען שיש בספר ציטוטים מסתוריים שמעידים על כך ששופטי בית המשפט העליון הם שמרנים, לא גזענים/מתנשאים ובעלי כבוד לשיקול הדעת של הרשות המחוקקת אנא חשוף אותם בפנינו.
you must admit there are quite a few cherries to pick
המעט הזה אמור להספיק בשביל לזעזע כל בן אדם שפוי. שאר הספר לא שונה בהרבה.
יש לקחת להם את רוב הפנסיה אחרי שמעלו בתפקידם, על פי הודעתם.
יש לבטל להם את כל הגמלא אחרי שעברו על חוקים בעת אי מילוי תפקידם. כך עושים לכל שאר האזרחים שאינם שופטים מיוחסים.
אם רק הימין היה בשלטון!!
יאללה יא חסידים פנאטים של ביבי,
תמשיכו בפולחן שלו ויחד עם הנאומים של שקד כולנו נגיע רחוק!
תיקון: אם רק הימין יתחיל לשלוט!
אכן הימין בשלטון, אבל השמאל שולט.
ב-25 השנים האחרונות התרסק בסקרים מ-80% ל-22% בלבד: אפשר מקור לנתון הזה?
אתה יכול להסתכל כאן: https://www.idi.org.il/media/7799/democracy-index-2016.pdf
בעמוד 253 אתה יכול לראות ש"יש לי הרבה מאוד אמון" ירד מ-39.4 בשנת 2003 ל-22.5 בשנת 2016
יש גם גרף בעמוד 116.
להזכירך, אנחנו מדברים על החל מ-2003. ולא יותר מוקדם.
בשנות ה-80 אמון הציבור בבית המשפט העליון היה מעל 90%
לא יאומן – מה זה הדבר הזה? לדבר עכשיו על העליה ממרוקו ? והעליה הרוסית? על אשדוד בשנות ה- 50?
איפה הם חיים? לבנות על זה את הירידה באמון הציבור בהם ב- מ-%80 ל 22% – דוקא בראשית המדינה האמון היה רב יותר – עם השנים – כאשר יותר ויותר ילידי הארץ הם חלק גדול בחברה – ערכם ירד –
בנאדם לא צריך לומר הרבה כדי להבין שהוא גזען ומתנשא – אם בית המישפט לא יבין – שהם גורמים לעינויי דין של רבים רבים מהאזרחים – ושהציבור לא מקבל פסיקות שלהם – נגד נבחרי העם בכנסת – וגם בימינו – מספיק לכתוב מגילות כפסקי דין – אפשר לצמצם הרבה ברברת מיותרת – מפסקי הדין
לא נבחרתם על ידי העם – תזכרו את זה ותהיו צנועים לפחות
מכתב פתוח לפרופ' אהרון ברק, חובה לקרוא ולשתף בכל דרך!- ברק עדין לא מגיב למרות חלוף הזמן
בטיפולו של פרופ' אהרון ברק יש אלמנטים של פשע מאורגן אליו חוברים כלי תקשורת והון.
אדוני הנשיא, הטוב המיטיב והכול יכול – כבוד השופט אהרון ברק!!
נלחמת ביצחק רבין וסילקת אותו מראשות הממשלה בשל חשבון הדולרים שלו בחו"ל. (עשרים אלף)
נלחמת בגנרל אריק שרון וסילקת אותו מתפקיד שר הביטחון בשל הטבח בסברה ושתילה.
כיום אתה יושב בביתך ושומר על זרי הדפנה, ניצחת גדולים וחזקים ממך, והקמת לנו אחלה מדינה.
אני חי במדינה שלך והיא כבר לא שלי. היא גם לא של עם ישראל אלא של כמה מחבריך הקטנטנים.
איך נלחמת בגנרלים בשרי ביטחון ובראשי ממשלה? ואיך נלחמת בשופטים שסרחו?
קח למשל את השופטת ורדה אלשיך: היא זייפה פרוטוקול ושיקרה במצח נחושה, כי עו"ד אלי זוהר איננו חבר שלה. וכך הכשירה את הטיית המשפט שניהלה למען חבריה וגזלה מאזרחי ישראל חנויות מזון זול ואיכותי של פיקנטי.
האם התעניינת לדעת מה עושים חבריך בדיוויזיית השופטים שלך?
ובכן אתה עומד בראש דיוויזיה חשובה יותר מהאוגדה של אריק שרון במלחמת יום הכיפורים, ואף חשובה מחטיבת הראל של יצחק רבין במלחמת העצמאות. אתה עומד בראש הדיוויזיה של שופטי ישראל. ואולם:
על חוסר אמינות בצה"ל – זורקים קצין מתפקידו, בכל שרשרת הפיקוד. וכך מחנכים גם כל קצין בפו"מ
על חוסר אמינות בדיוויזיה שלך – נותנים לשופטת מיוחסת העלאה בתפקיד, יוקרה, כספים, ואף צל"ש.
בוודאי לא תאמין הכיצד נשיא כמוני וכול יכול מעלתי בתפקידי המוסרי?
האם יכול להיות שאת ששפטתי קשות אני עצמי לא שופט בקרב פקודי?
אכן כן אדוני הנשיא, כשלת מאוד. נהגת איפה ואיפה ומן הראוי שתזרוק את זרי הדפנה ששמת לראשך, ותחזיר את השכר והפנסיה השמנה אותה אתה מקבל.
אנשים שהם מלח הארץ, הקימו את המדינה בעשר אצבעות, ולא בחלו בעבודת חקלאות וגם בנשק להגנתם. זה החל בטרומפלדור, המשיך ברבין בבית הספר החקלאי כדורי. ובאריק שרון עם החווה החקלאית שלו.
ובהגיע יומך לקחת נייר ועט והרסת את העם, המדינה, ואת מנהיגיה, כי המדינה הזו היא שלך ורק שלך.
בטירונות חשבת להתאבד רק מהמחשבה על העמדתך לדין בשל הפקרת נשק ( כבודו, אהרון ברק – ביוגרפיה
נעמי לויצקי). מאז אתה שונא את כל הגנרלים המוצלחים ביותר של צה"ל, ומחפש להאשימם על כל תג ותו.
האם זו נקמה מאוחרת של טירון שהפקיר נשק, או אי יכולת להתמודד עם אשמה ולקבל את תפקיד הנאשם? לכן הלכת לפרקליטות המדינה, האשמת את כולם, ובסוף הגעת לתפקיד הנכסף מכל – נשיא כל בתי האשמה.
יותר מזה בדיוויזיה שלך אין מפקד כמו אריק שרון ואף לא איש משכמו ומעלה, כמו יצחק רבין. יש מפקדים קטנים כמוך, העוסקים בבוכהלטריה משפטית. אתה ראית חוסר אמינות של שופט ולא יחסת לזה חשיבות. ראית שופטים שחברו לטייקונים, כדי לחסל את מתחריהם, ולא עצרת את הירי המסיבי על עם ישראל. ראית כי המדינה נחרבת בידי שופטיה והענקת צל"ש למי שהצליח להרעיב ואף להרוג מצער אלפים ורבבות.
פרשת השופטת ורדה אלשיך לא בא לעולם אלא כדי לשים אות קין על מצחו של מפקד דיוויזיה כושל כמוך.
השופטת הזו עמדה בראשי הפירוקים הגדולים במדינה. היא הייתה מפקדת בחטיבת השריון שבה יורים ומחסלים אלפי עובדים, בעיקר בתעשיית המזון (כי אוסם ואחרים נותנים לה שוחד וחשובים לה). היא שרתה את מוסדות היסוד שלנו: אוסם תלמה ותנובה נגד כל מתחריהן, כך היא פירקה והשמידה מקומות עבודה, במסע הציד הזה כמובן נגד תשלובת פיקנטי.
כאשר ביקשו את פסילתה של אלשיך בשל החלטותיה המוטות לטובת אסם וחברות עם מנהליה . היא טענה שאין לה כל קשר חברתי עם עו"ד אלי זוהר מנהל/דירקטור באסם וכאשר הובאה לפניך הבקשה לפסול אותה, העדפת לקבל את גרסתה השקרית על פני זו של מפקד גדוד פיקנטי, משה בדש. לא עזרו לפיקנטי גם דברי עו"ד אלי זוהר שהודה בפה מלא ובעיתונות, כי הוא היה מדריך בצופים של השופטת אלשיך, וכי גם היום היא מבאי ביתו והוא מבאי ביתה.
חטיבת השיריון של ורדה אלשיך ירתה על אלף אזרחים וחיסלה משפחות רבות. בעת הירי הייתה חטיבה זו תחת הפיקוד שלך, וזה לא קרה במחנות סברה ושתילה בלבנון, אלא במחנות העוני והדלות של עם ישראל.
אתה בוודאי ראית חוסר אמינות אצל מפקדת השריון שלך, נוכחת לדעת כי היא הטתה משפט, יכולת לחזות חורבן של מדינה, ולמרות הכול נתת לה להמשיך בקטל המסיבי ואף נתת לה צל"ש, האם פעלת במזיד? האם פרשת 18 הדירות נקנו מכינוסים דרכה?
החמור מכול הוא שסילקת את התנ"ך משולחנך, וגם דברי הנביא: "ציון במשפט תפדה" נעלמו ממך. הנביא הזה אומר שעם ישראל שבוי בידי מערכת המשפט, ורק בעזרת התיקון לה, הוא יפדה את עצמו מהעוני והדלות שהיא מנת חלקו. ואכן חבורת הון משפט שלטון אוכלת את ישראל בכול פה. לכן טוב היה אילו דרשת אמינות מכל מפקדי החטיבות שלך, ולו העמדת לדין כל מפקד חטיבה שיורה על עם ישראל.
ההסבר ניתן ולא נראה שקלטת עד כמה אתה שקוע באשמה. לכן מכתב אישי זה נועד לפרסום ציבורי, כדי שכל מי שיהיה לידך יוכל לחזור עליו באוזניך עד שיצטלצלו שתי אוזניך ומי ייתן ותקום תנועה ציבורית גדולה להעמדתך לדין פלילי ולחילוט רכושך:
אתה אשם בחיסול התחרות בשוק המזון ולהעלאת המחירים – כי ציון במשפט תפדה.
אתה אשם בירי מסיבי של חטיבת אלשיך על רבבות עובדים בשוק המזון – כי ציון במשפט תפדה.
אתה אשם בהרעבת ילדים קטנים ובכל המקררים הריקים בבתי ישראל – כי ציון במשפט תפדה.
אתה גם אשם בהפקרת הנשק היחיד של נביאי ישראל – המשפט – כי ציון רק במשפט תפדה.
כעת תתמודד עם אשמתך תהיה כמו הגנרלים שבנו את המדינה ולא פחדו מאשמה. ואתה לא תשרוד אותה גם לא דקה אחת בחייך. לכן זו הגנתך – בוכהלטריה משפטית ובריחה מכל אשמה ואחריות. ואנו נוסיף ונקריא באוזניך – את כתב האישום הזה – כי אתה אדוני הנשיא – אשם! אשם! אשם! ונפעל לעצירת הפנסיה התקציבית הענקית לך ולרעייתך (קרוב ל-200 אלף ₪ ) הממשיכים לזרום לחשבונכם!
בברכת העמדתך לדין וחילוט רכושך,
משה בדש
לא יאומן – מה זה הדבר הזה? לדבר עכשיו על העליה ממרוקו ? והעליה הרוסית? על אשדוד בשנות ה- 50?
איפה הם חיים? לבנות על זה את הירידה באמון הציבור בהם ב- מ-%80 ל 22% – דוקא בראשית המדינה האמון היה רב יותר – עם השנים – כאשר יותר ויותר ילידי הארץ הם חלק גדול בחברה – ערכם ירד –
בנאדם לא צריך לומר הרבה כדי להבין שהוא גזען ומתנשא – אם בית המישפט לא יבין – שהם גורמים לעינויי דין של רבים רבים מהאזרחים – ושהציבור לא מקבל פסיקות שלהם – נגד נבחרי העם בכנסת – וגם בימינו – מספיק לכתוב מגילות כפסקי דין – אפשר לצמצם הרבה ברברת מיותרת – מפסקי הדין
לא נבחרתם על ידי העם – תזכרו את זה ותהיו צנועים לפחות
לא נבחרתם על ידי העם – תזכרו את זה ותהיו צנועים לפחות.
אהבתי.
בג"ץ בתגובה: פחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
לא יאמן באיזה דיקטטורה אנו חיים … פשוט חינוך מחדש … והדבר הכי מתסכל הוא שאינך רואה אף בשורה באופק
צר לי שאנשים טיפשים המכנים את עצמם אינטליגנטים מעוותים את הכתוב בצורה מביישת. פשוט בושה שכותבים דברים בלי ההקשר הכולל. זו כנראה ההוויה של חיינו כאן במדינה, להרוס כל חלקה טובה בשפ תפיסת עולם מעוותת. לי יש המון כבוד לבית המשפט העליון, אם רוצים לכתוב דברים עניינייים צריך לררוא את הספר באמת, ולא לצטט משפט בלי ההקשר של מה שנאמר. פשוט בושה. אין לי מה להוסיף על זה.
אז מעכשיו אסור לצטט משפטים מספרים בלי להביא את כל הספר? אתה רציני? אם אתה טוען שיש עיוות, תראה היכן העיוות, תנמק תסביר. תתמודד עם הכתבה. לזרוק רפש בעלמא זה מעשה פחדני. אני אגב בטוח שהגנת בחירוף נפש על כותבי הספר "תורת המלך" כששמעת ציטוטים ממנו בלי ההקשר הכולל.
למי חבים השופטים
כיצד מתמנים שופטים בעולם? בארצות הברית הנשיא בוחר את המועמדים ומציג אותם לאישור הסנט שכמו הנשיא נבחר באופן דמוקרטי ועל כן מייצג את הציבור. בסנט מתקיים שימוע ציבורי פתוח בו הסנטורים חוקרים את המועמדים לגבי כל נושא ראוי בעיניהם. בעקבות אותו שימוע הסנטורים מקיימים דיון גם הוא פתוח ובסיום הצבעה. הצבעה זו היא לצורך הבטחת קיום תפישה חוקתית ולא חתירה תחתיה היות ועל השופטים לקדם את ערכי האומה. רוב הדמוקרטיות בעולם אימצו שיטה בה על בית המשפט להיות קשוב לערכי האומה וזה יקרה אך ורק אם נציגי ציבור הם שיבחרו את השופטים.
במדינות אחרות בתי המחוקקים בוחרים את השופטים. כך בגרמניה שני בתי המחוקקים בוחרים, בשויץ. במדינות אחרות הרשות המבצעת בוחרת את השופטים: בשבדיה נורבגיה באוסטרליה קנדה בלגיה. ביפן הממשלה בוחרת את שופטי בית המשפט העליון והציבור מאשר או פוסל בבחירות הכלליות שלאחר המנוי. ישנו גם שילוב בין הרשות המחוקקת למבצעת: צרפת הסמכות מתחלקת בין הנשיא לשני בתי המחוקקים. באוסטריה ישנה גם כן חלוקה בין הממשלה לבית המחוקקים. כך גם בשאר דמוקרטיות ותיקות וגם חדשות ברחבי העולם, לנבחרי הציבור הסמכות למנות שופטים בכולן פועל העקרון שעל השופטים לעבור מבחן דמוקרטי. כל זאת כדי להבטיח שהמינויים משקפים את ערכי האומה.
ומה בישראל? לפי לחוק יסוד השפיטה שופטים של כל הערכאות מתמנים על ידי הועדה לבחירת שופטים. את הועדה מרכיבים: שלושה נציגי בית המשפט העליון – את הגוש מרכיבים לא רק שלושת השופטים אלא גם עוד שני נציגי לשכת עורכי הדין. נשיא בית המשפט העליון רק הוא מביא מועמדים. נשיא בית המשפט העליון וכמוהו גם שני שופטי בית משפט העליון נוספים מצביעים כאחד. ומי אמר שעורכי הדין מיצגים את הציבור? במקרים רבים הם אינם מיצגים את מרשיהם אלא מוכרים אותם לרצון בית המשפט. לכן כמו השופטים גם שני נציגי לשכת עורכי הדין. אלו עושים כמצוות השופטים פן יבולע להם. ביחד חמישה מתוך תשעת החברים בועדה. גם שר המשפטים שהוא בדרך כלל עורך דין ויש לו עניין לאחר שירתו לשמור על יחסים טובים, בדרך כלל מצביע לרצון נשיא בית המשפט העליון גם עליו "להתנהג יפה", שמא ימצא כתב אישום נגדו. כך שבדרך כלל מצביעים כגוש אחד ששה מתוך תשעת החברים בוועדה ובכך הם מפעילים קרטל, הלכה למעשה. לנשיא בית המשפט העליון ביחד איתו עצמו מובטחים חמישה נציגים. זה כמובן סותר את מה שבייניש בהתחסדות אמרה מה רוצים? הרי יש בועדה יותר פוליטיקאים מאשר שופטים… באותה מידה שהיא דיברה נגד בחירה מטעם מדינאים כדי שלא דעות פוליטיות תקבענה אך היא עצמה בחרה ואישרה מועמדים לפי התאמה פוליטית וכך להתאים לפסיקות הרצויות לה.
המשך למי חבים השופטים
לעומת זאת הכנסת מורכבת ממפלגות רבות בעלות גוון מדיני שונה וחבריה אינם מצביעים כגוש אחד. המדינאים בועדה מייגים רצונות מתנגשים חבר כנסת אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזציה. כך ישנם חמישה מובטחים המצביעים כרצון נשיא בית המשפט העליון. כמותם גם שר המשפטים. הדיונים בועדה הם חסויים אין הציבור יודע כלל מיהם המועמדים, ואין הוא יודע כלל על שום מה נדחו לזה יש הצדקה. גם לגבי השופטים הנבחרים לא נמסר מאילו שיקולים החליטו לבחור בהם. אין שום הצדקה שלא לפרסם על שום מה נבחרו. לו היה הסדר כזה בגוף ציבורי מגיע לפני השופטים הנכבדים בשבתם בדין, ניתן לנחש כי היה נפסל על-ידם"… שום גוף ציבורי אינו בוחר את עצמו שכן הוא אמור לשרת את הציבור ולא את עצמו כפי שהשופטת מרים נאור אמרה שהם אינם חיבים כלום לאף אחד. אכן זה משקף את כל ההתנהגות.
תוצאות בחירות הועדה – מיהם הנבחרים, רוב הנבחרים הם מהתביעה. למשרת שופט בית משפט העליון נבחר לפעמיחם אדם משפטן מהאקדמיה. מעולם לא נבחר למשרת שופט מי מהסנגוריה הציבורית. לעיתים נדירות נבחר עורך דין מהשוק הפרטי. גם רבים מהנבחרים הם מהמחלקה האזרחית בפרקליטות – ממחלקת הבג"צים. כלומר פרקליטים האמורים להגן על עמדת הממשלה. בפועל פרקליטים אלו כלל אינם מיצגים את הממשלה לפי עמדתה ותכופות אף בנגוד לעמדתה. אופן יצוג הממשלה הוא לפי רצון הבג"צ כלומר לפי רצון שופטי בית המשפט העליון. והיה ואלו עושים כך לשביעות רצונו של בית המשפט, הם מתוגמלים בהבחרם לשופטים. השופטים בישראל אף טוענים להיות שיטה זו מסורת מפוארת.
בקום המדינה שר המשפטים הראשון פנחס רוזן הציע מועמדים ואלו אושרו על ידי הממשלה ועל ידי הכנסת. כנשיא בית המשפט העליון הציע את לא אחר מאשר את זמורה שותפו לשעבר במשרד עורכי הדין. שני אלו חיברו רשימה של מועמדים לעליון. מי שהיה היועץ המשפטי לממשלה בשנים 1968-1963, משה בן-זאב כתב ש"לא יתכן מינוי של אדם לכהונת שופט, ובודאי שלא לכהונת שופט בביהמ"ש העליון, אם המינוי נוגד עמדה מאוחדת של שלושת שופטי ביהמ"ש העליון המשתתפים בועדה, קיוויתי שזהו הנוהג הבלתי-כתוב, אך אם אין הדבר כך, יש לדעתי לעגנו בחוק".
שופטי בית המשפט העליון ביחד עם שר המשפטים פנחס רוזן פעלו להסרת הפיקוח של נבחרי הציבור על הרשות השופטת. בשנת 1951 הגיש השר רוזן הצעת חוק לבידוד הרשות השופטת מרשויות השלטון האחרות בשם "נחלת כל העמים הנאורים" כדי שכל שופט יהיה בלתי תלוי. בשנת 1953 נחקק חוק השופטים אשר שלל מהכנסת לאשר מינוי שופטים. בשנת 1978 השופט שמגר דרש להרחיב את מספר השופטים בועדה לחיזוק התדמית העצמאית של בית המשפט. בשנת 1996 הזהיר ברק מפני "פוליטיזציה" של בית המשפט. הוא התכון לאפשר לו להנהיג את הפוליטיזציה לפי השקפתו. עשרים שנה מאוחר יותר טען שלא ניתן לקבל מי שאיננו בן משפחה בסגנון דומה למשפחת המאפיה. כך בשיראל שופטים מתמנים ואף הדרך היחידה להרחיק מי מהם הוא על ידי הועדה הנשלטת בידי שופטים מכהנים. הדיונים הם חשאיים ולעם אין כל השפעה. הטענה הינה למנוע השפעה פוליטית כלומר אחרת מזו המקובלת בין השופטים. נחקק גם חוק החסינות המכליל ביותר לשופטים גם ההסכם על הזכאות לגימלאות מרגע ששופט מתחיל לכהן ללא קשר לכמה זמן כיהן, מונע את כדאיות הרחקתו. כך הפכו שופטים לבעלי מגננה בלתי חדירה.
תגובה פשוט מעולה! תודה
ב"ה
שופט בישראל חייב להיות ידוע בקרב העם כגאון במוסר. אם מישהו מחונן מוסרית, יש לו גם שכל כללי בהכרח כפועל יוצא של החכמה והתבונה. אולם, ההפך אינו בהכרח נכון. אדם יכול להיות מפולפל, פקח ואנליטי, אך לא גאון מוסרי. המוסר, ולא האינטלגנציה, הוא-הוא תפארת שופטי ישראל מדורי דורות. הגאונות המוסרית היא מסורת ותפארת האומה. הגאונות המוסרית היא הכתר לראש עם ישראל. והשופטים אמורים להיות היהלום שבכתר.
האם העם משוכנעים כי השופטים הם ענקים מוסרית? האם רוח העם נחה בידיעה כי השופטים אותנו יודעים, מן הסתם, כי:
שופט = 395 = נשמה = ידע הכפור
הם השופטים יודעים כי כל אות ש בעברית שוה כפר – כולל האות ש במילים אשם ורשע?
כן,אפילו המילה רשע = כפר רע.
לשופטים אמורים להיות השכל והרצון לכפר על כל רע ולתקן ברחמים.
האם בלב הנתבע המובא לבית משפט הנחמה כי שם הוא ימצא כפרה על עוונותיו?
האם לחף מפשע המובא לבית משפט הבטחון כי אור האמת יצא משם?
פלפלנות אינה עומדית במקום של אהבה וחכמה ורחמים – מה שכב' השופטת (בדימוס) חנה בן עמי מגדירה נשמה יתרה.
סוף למי חבים השופטים
בעוד שלציבור אין כל פיקוח על הממסד המשפטי, לממסד המשפטי פיקוח על נבחרי הציבור ועל נושאים מדיניים מובהקים. זה נעשה ביותר ויותר עזות מצח. בארה"ב שופטים מתמנים על ידי מדינאים ואינם עוסקים במדיניות. אצלנו זה הפוך שופטים מתמנים על ידי עצמם ומתערבים במדיניות. בארה"ב יש חוקה ובית המשפט העליון הוסכם שישמש בית משפט לחוקה והוסכם בחוק שסמכותו לפסול חוקים, אך עושה זאת פעם בעשורים. אצלנו אין חוקה ומעולם לא הוסכם בחוק שבית המשפט העליון ישמש כבית משפט לחוקה ולא הוסמך בחוק לפסול חוקים, אך כל הזמן פוסל חוקים. חוקה צריכה להתקבל על ידי רוב של לפחות שני שליש וחוקי יסוד שהתקבלו על ידי מיעוט קטן של חברי כנסת ודאי שאינם חוקה. בדמוקרטיה כיון שברק כל כך חרד לדמוקרטיה, לאזרח מותר לעשות כל מה שאינו אסור בחוק ואילו לרשויות להפך – אסור לרשות לעשות דבר שאינו מתפקידה המפורש בחוק!! שאילו כן רשות זו פועלת באופן רודני וודאי שלא דמוקרטי.
בישראל לא נעשה כל מאמץ להבטיח מצד השופטים אחריות ציבורית. רוב חברי הועדה לבחירת שופטים אינם נבחרים על ידי הציבור או נציגיו ולכן אינם אחראים כלפיו. הועדה לבחירת שופטים כלל אינה מייצגת את מאויי הציבור. הרשות השופטת אמורה להיות הצנועה והחלשה ביותר כיון שאינה נבחרת על ידי הציבור לא ישירות ובארץ אף לא בעקיפין על ידי נציגים. עליה להיות מרוסנת ביותר ולא לעסוק כלל בנושאים מדיניים וביטחוניים. במדינות מתוקנות אין לשופטים דריסת רגל באופן בחירתם וגם הרחקתם וכך צריך להיות! בישראל לא רק שיש לקבוצת המשפטנים המונהגת בידי נשיאי בית המשפט העליון רוב, אלא לשיטתם אסור לשנות בזאת דבר גם אם לא היה כך מתמיד למשל שאת זכות הוטו שלהם בגלל הרוב המיוחס של שבעה מתוך תשעה הנדרש להסכמה. הצעת החוק שהועלתה לשינוי הרוב גרמה לנשיאת בית המשפט העליון מרים נאור להגיב בחריפות יתרה, בשגרה מכתב נזעם לשרת המשפטים. במכתב זה היא כינתה את הצעת החוק "הצבת אקדח על השולחן". עוד טענה שכך השופטים לא יוכלו להמשיך בהתיעצויות כדי להגיע להסכמה. כל זה מראה שאין להציב כלל שופטים בבחירת שופטוים אחרים.
עוד במאה ה־19 נשיא ארה"ב אברהם לינקולן הזהיר כי אם במקום שמדינאים יקבעו מדיניות, יאפשרו זאת לבית המשפט העליון, העם יאבד את יכולתו להיות שליט בארצו לטובת קומץ קטן של שופטים. בארה"ב ישנו איזון מה במשפט בין בעלי ההשקפות השונות, כיון שנציגי העם בוחרים בשופטים. אמנם ההכרעות הערכיות הן ברוב של קול אחד, לעומת זאת בישראל התגשם כל הרוע שבאזהרת לינקולן. כאן מתקיימת עריצות המיעוט, ורוב הציבור אינו יכול לקבל החלטות על גורלו בהתאם לסולם ערכיו.
מדויק
הם מעוררים בי זעם עצום, אולי יום אחד הם יודברו כמקקים הפורצים מפתח ביוב ברחוב
חרדים ותושבי שכונת התקוה התאחדו אתם ועוד כמה
הזעם העצום שלך מפחיד הרבה יותר מעיוותי הדין והערכים הקלוקלים של בג"צ. ממקום אפל כמו הנשמה שלך פורצות כל השואות והזוועות והקזות הדם והשנאה והסבל שידעה האנושות משחרה. באיזשהו מקום גופים מעוותים כמו בג"צ הם תגובת נגד טבעית לטיפוסים מסוגך העלולים להמית על כולנו אסון בעיתות של התרת רסן.
ניכר שאתה יודע המון על הכותב האנונימי ועל הזעם העצום שלו והזוועות שחולל בעולם לאורך אלפי שנות היסטוריה….
שאפו. אולי אתה גם צריך להיות שופט בג"ץ 🙂
מי שאשם הם הכנסת והממשלה לדורותיה.
הסמכות בידי הכנסת לשנות את חוק יסוד השפיטה ולהעמיד את הבג"צ במקומו.
כל עוד הכנסת מברברת את עצמה לדעת ולא פועלת היא יכולה להלין על עצמה ועל עצמה בלבד.
ממשלות הימין כבר כמעט 30 שנה בשלטון אבל לא פועלות לשנוי חקיקה, להוצאת השופטים מהמערכת לבחירת שופטים, מהוצאת פקידות שפועלת ע"פ נורמות אחרות מאשר השר.
הייתי מתחיל בשנוי חוק יסוד השפיטה וכותב מפורשות כי אין ולא היתה כל "מהפכה חוקתית" וכי מדובר בפירטיות של המערכת המשפטית – לרשום כנספח רשימה של תיקים בהם המערכת המשפטית פלשה לתחום הממשלה \ כנסת ברגל גסה ולהורות על כי מעתה כל תיק חדש יהיה חייב בתקדים הפוך.
לשנות את חזקת ההתגברות בחוק רגיל וכי היה וכנסת ישראל ביטלה פסק דין של בית המשפט המחוזי \ עליון אותו הרכב שופטים מפוטר לאלתר.
מערכת בחירת שופטים ללא שום זכות הצבעה לשופטים ושר המשפטים יתיעץ עם פרופ למשפט באחת המכללות \ אוניברסיטאות וחוות הדעת תהיה חסויה לפחות יובל לאחר לכתו של הפרופ לעולם שכולו טוב.
עד אז, הדבורים הם בעלמא,
הוא המלקק לשלמאל ולבג"צ על מנת לאתרג את עצמו. מי שיצביע כחלון יצביע בעד המשך שלטון השמאל באמצעות הדיקטטורה של בג"צ, ויצביע עבור תקיעת האפריקנים הפושעים המתרבים פה בקצב מבהיל וכחלון משלם את המיליארדים מקופת האוצר שלנו עבור אחזקתם פה – בלי להשמיע ציוץ אפילו כשהוא יודע שהוא אשם בכך שהם עדיין לא במטוסים החוצה מפה.
רוצים מדינה עם מאות אלפי אפריקנים מוסלמים ונוצרים שתחסל את המדינה היהודית?
הצביעו כחלון ותקבלו!!!
עוד משהו מונע והוא הפחד. ישנם יחסים משלימים בין בית המשפט לפרקליטות כיון שפרקליטים מקודמים להיות שופטים. משהו לא מוצא חן בעיני השופטים הם דואגים שיהיה כתב אישום. יש להפריד בין הפרקליטות לבית המשפט. במדינות תקינות ישנה הפרדה מוחלטת, מי שבחר קריירה של תובע לעולם לעולם לא יוכל להיות שופט!!.
אגב הסיבה המוזכרת הינה רק אחת הסיבות שבגללה יש להפריד. הסיבה הברורה היא ששופטים בארץ הם הרבה יותר תובעים מאשר שופטים. הם תמיד מרשיעים.
הסיפור על הירידה של האמון מ-80% ל-22% הוא שילוב של סילוף עובדות וגזענות. כל הסקרים מראים על תמיכה הרבה יותר גבוהה מזה. אז מהיכן הגיע המספר 22? התשובה במאמר הזה של מיכאל דבורין ב'מידה':
https://mida.org.il/2016/12/20/%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%91%D7%92%D7%A5-%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%96/
שמפנה למאמר של שלמה פיוטרקובסקי בערוץ 7, שמצטט סקר של מכון גיאוקרטיגרפיה, שלפיו ירד האמון בבתי-המשפט מ-80% ב-1991 ל-56% ב-2016. כדי להגיע מ-56 ל-22% ביצעו דבורין וביגמן שתי מניפולציות:
1) הוציאו מהסקר השני, ורק ממנו, את האזרחים הערבים, שכן ערבים כידוע אינם בני-אדם (וביגמן עוד מאשים אחרים בגזענות…).
2) הישוו בין תשובות לשאלות שונות, ב-1991 שאלו על אמון רב או מלא, וב-2006 על אמון מוחלט. כך פיוטרקובסקי, שלא מסלף שום דבר:
"בעוד שבשנת 1991 כ-41% מהישראלים היהודים העידו כי יש להם אמון מוחלט בבית המשפט העליון השנה כאמור העידו רק 22% על אמון שכזה".
מעניין, אגב, שלמרות הירידה, אמון הציבור בבית-המשפט העליון עדיין גבוה בהרבה מהאמון בכנסת. דבר די מדהים לאור העובדה שאת הכנסת העם בחר ישירות, ואת בית-השמפט לא. אני מחכה בקוצר רוח למאמרים של דבורין וביגמן על חוסר האמון בכנסת.
אל תדאג חביבי, היד עוד נטויה……. הגרף לא הפסיק לרדת ורק היום העקומה הפכה חדה יותר.
תחזיקו חזק
תגובה טובה שמניחה דברים בפרופורציה. ועדיין, אין בה מענה לעיוות הנורא של בג"צ שבו אנשים חשים עצמם מורמים מעם, ומכתיבים מערכת ערכים בניגוד לעמדת הנבחרים ובהתבסס על התרבות מתוכה צמחו ועל ראייתם הסובייקטיבית (והצרה!) ונסיונם המצומצם.
האמון בכנסת היה ירוד מאז ומעולם, ואין בו שינוי של ממש (מ27% ל 23%). לעומת זאת, ירידה באמון מ80% ל56% בכלל האוכלוסיה היא משמעותית מאוד. יש לקחת בחשבון שהירידה אצל היהודים גדולה עוד יותר ממה שכתוב שכן באותה תקופה הייתה עליה באמון מצד הערבים (מ57% ל 64%). ועוד יותר מטריד שאחוז היהודים שמביעים אמון מוחלט בבג"ץ קטן לחצי, כפי שציינת.
תודה לך שהבאת דברים על דיוקים, וכאן אני קורא לכותבי המאמרים לתקן את הדורש תיקון. הירידה באמון הציבור הינה מ80% ל 56%. לא מ80% ל 22%.
הטענה שלך על גזענות היא מגוחכת. מן הסתם יש יחס שונה של יהודים וערבים לבג"ץ, וחשוב להבין אם יש קריסה באמון רק אצל היהודים או לא. כפי שמראים הנתונים, אצל היהודים יש קריסה באמון, אצל הערבים עליה. היום הערבים נותנים אמון בבג"ץ הרבה יותר מהיהודים. אני בטוח שזה לא מטריד אותך, כי אתה מהיהודים ש"חושבים נכון" ויש לך אמון מוחלט בבג"ץ. אבל אם תהיה כן עם עצמך, תבין שבג"ץ הרוויח את ירידת האמון מכלל הציבור ביושר. בג"ץ מזלזל בערכיו וברצונותיו של הציבור הישראלי. בג"ץ דוגל בערכיו של השמאל הקיצוני והערבים.
תגובה סמולנית טיפוסית.
מלל מתלהם להסטת הדיון מהעיקר…
מצאת נקודה לויכוח? – כמו שהיקשת, תקבל הסבר במאמר אחר.
מתגובתך, אפשר להבין שבעצם אין לך מה לומר לגבי עצם הטענות והציטוטים המובאים במאמר !
יורם היקר,
תסתכל בתגובתי לעמית במספר 4 ותראה שהנתונים המובאים בכתבה הם נכונים והם ע"פ ,"מכון הישראלי לדמוחרטה" (סליחה דמוקרטיה).
לפני שאתה מתלהם סתם תעשה חיפוש פשוט באינטרנט ותמצא את התשובה.
יורם היקר. הבדל בין שני דברים.
אוי הרבה יותר מזעזע אמון של 50% בשופטים מאשר 10% ואף פחות בכנסת.
תנסה להיות טלפן לרגע. מה קורה כשאתה שואל מישהו האם יש לו אמון בכנסת? סקירה ארוכה וטרחנית על ההוא גנב וההוא זבל וההוא פושע.
ובכן, אין קשר בין השאלה לתשובה. כי למעשה האמון הוא 100%. סיסמה נבובה גורסת כי מחוקק מייצג את כל העם לאחר בחירתו. אבל אם זהבה גלאון תתחיל לטעון כי יש להעלות את קיצבאות האברכים, חוץ מהעובדה שתתחיל לחשוש כי עובר עליה משהו, היא מועלת בתפקידה. ואתה לא תמה לרגע אחד למה!
כלומר, בכנסת מדובר על פוליטיקאים שאמורים לפעול על פי האינטרס הפוליטי שלהם שכולל גם את בחירתם בפעם הבאה וגם את ציבור בוחריהם. ומשכך אין לי אמון בהם. במה? שהם יהיו אלוקים, כי הם לא כאלה.
לעומת זאת, שופטים המתיימרים להיות נקיי כפיים השוקלים רק את שיקולי הצדק והחוק ומסתבכים כששני הדברים סותרים אחד את השני, מצפה האדם המאמין בהם כי הם אכן עושים את מלאכתם נאמנה. וכשמחצית מהציבור חושב ששיקולים זרים נכנסים לעבודתם, זהו מצב חמור שמגלם את מ שמתאר שם השופט שפתח משרד באשדוד לפני 70 שנה: איך גומרים את זה?
ואני הקטון שואל איך גומרים עם זה?
אהבתי את הסקירה אבל לא את משפטי הקישור שאומרים לי גם מה אני צריך לחשוב בעקבותיה ײואם העם כה שפל, מי יגאל אותו ממצבו? השופטים כמובןײ
ײלעיתונאים מוערכים עם תכניות משלהם מותר, כך נראה, מה שלאנשים רגילים אסורײ
ועוד דוגמאות
צריך שיהיה דרך התרעה כשלהיא על השופטים שידעו שיקבלו עונש על הפסיקות שלהם=מי שתוקע אצבע בעבודת הכנסת-לפטר מיד ולישלול ממנו פנסיה!!! ,ואם עשה נזק של ממש למדינת ישראל=כלא עד סוף ימיו ללא אפשרות חנינה,שהרי אף אחד לא נתן לשופטי בית משפט "העליון" לפסול חוקים של הכנסת ולהתערב בעניינים לא להם,אין ספק שאי הענישה ששופט שישא בתוצאות מעשיו גורם לו להשתולל עם הכוח שלו,ואני כותב זאת אחרי שקראתי הרבה חומר על ההתנשאות של שופטי בג"ץ, למה שרופא מתרשל או קצין משטרה שפישל,או קצין צבא שטעה משלם מחיר על מעשיו?? ואילו שופט שעשה נזק של ממש לא משלם מחיר על מעשיו???(=כגון שופטי ההתנתקות-למי שלא זוכר היה 3 מלחמות!!!!!!!מאז הפינוי הכפוי מעזה ואחד משופטי בג"ץ אמר ברוב ההתנשאות שלו שזה יביא שלום…) זה צו השעה לשנות את המשוואה שגם שופטי בג"ץ שבעזות פנים התערבו בעניינים לא להם ישאו בתוצאות מעשהם=כלא!!! ופיטורין מיד בלי לתת לו פנסיה! אני למשל הייתי לוקח את השופטים שפסקו לטובת המסתננים שם בכפייה לגור אצלם בדרום ת"א שהם יאכלו את מה שבישלו!!!
כל הכבוד לשופטים, שומרי זכויות האדם והערכים הליברליים המערביים. תמשיכו להחזיק את האצבע בסכר.
או במילים אחרות, תמשיכו להשליט את האידיאולוגיה הקיצונית שאני מאמין בה למרות שהציבור הישראלי זורק את האידואולגיה שלי לפח כל פעם בקלפי כבר 40 שנה
ה- "אידאולוגיה הקיצונית" שאני מאמין בה היא זו שמפורטת באלטנוילנד, זו שהחזיקו בה האנשים שהקימו את המדינה הזאת וזו שדוגלות בה כל המדינות המפותחות והמתקדמות בעולם. חד משמעית היא לא נדחתה ע"י הציבור הישראלי ב- 40 השנה האחרונות, למעשה הייתי אומר שעד 10 השנים האחרונות פחות או יותר מעולם לא בא פוליטיקאי כלשהו, מהימין או מהשמאל, וניסה לערער את היסודות שלה כמו שמנסים היום.
הגל העכור ששוטף אותנו היום יחלוף בסוף, ואז כל אחד יצטרך לעשות חשבון נפש עם עצמו כשהוא ייזכר האם הוא נסחף איתו או עמד איתן על עקרונותיו.
סמכויות היתר .כמו אלוהים..
"המורמים מעם" יודעים יותר טוב מכולנו מה טוב בשבילנו. הרי לא סתם בחרנו בהם לנציגינו בבחירות האחורנות ואלה שלפניהן וגם נראה לי לפני שלוש או ארבע מערכות, לא זוכר כבר. הדמוחארטה במיטבה.
עיון בפסקי הדין של רצח חנית קיסוס, תאיר ראדה, דני כץ מלמד כי אכן הציבור לעיתים מבקר את בית המשפט בלי לטרוח לקרוא את פסק הדין ומסתפק בצפיה במסרים של הסניגורים או בתוכנית טלביזיה. בעיני הכישלון הגדול של בית המשפט העליון הוא בנושא המסתננים. חיים הכהן אמר בזמנו שחובתו הראשונה של בית המשפט היא להגן על הציבור. האם בית המשפט אכן מגן על הציבור בהחלטות שלו בנושא
בית המשפט אכן מגן על הציבור – ציבור המסתננים לצערנו
הפיראטים שחמסו את הדמוקרטיה מנסים להגן על ה"ערכים" מפני העם היהודי כולו ש"אין לו כבוד להגינות" ו"אין לו מסורת דמוקרטית" אבל משום מה לא מבינים מה לא בסדר עם עשרות אלפי מסתננים שבאו מתרבות של עולם שלישי.
טפשות, יהירות, שרירותיות – שילטון זר, מנוכר לעם ושונא אותו, מתוך היבריס שנירון היה בוש בו.
החונטה חייבת לעוף. יש להדיח את כולם ולקדם בחירות דמוקרטיות של שופטי בג"צ.
רק משיח יסלק את הנבלות הסרוחות האלה. עבדים משלו בנו. הכל תלוי בתשובה שלנו. כשנזכה להגאל מלכות הרשעה כעשן תכלה
כמה עלובים הם יכולים להיות – גזענים ומתנשאים.
זה ממש לא משנה אם האמון ירד ל22% או ל40% העובדה היא שהוא ירד משמעותית. אחת הסיבות היא שבית המשפט מפר בגלוי את אחד היסודות הבסיסיים של המשפט והוא: שיוויון בפני החוק. בשביל זה לא צריך להיות משפטן.
לפי. המאמר. על. ידי השופטים. כאילו רמת. העולים. בעליות. הקודמות. נמוכה. ואילו המשכילים. עלו. לצרפת ולכן אין אמון. במערכת. המשפטית. שקר. א' משנות. החמישים. ועד. היום עברו. המון. שנים. היום. אין. הבדל. בן. העדות ורובם. משכילים ולכן. לפי דעתי הסיבה. השופטים. לא. שופטים. לפי. הצדק
מה הסיבה שאתה שם נקודה אחרי כל מילה? התוכן לא מובן כך. נקודה יש לה תפקיד והוא לסיים משפט.
שתי הערות למאמר: א. כל חסרונותיהם של ה"עליונים" וכל תעלוליהם ידועים
ב.הזלזול באוכלוסיות המסוימות בציבור נלחש גם בחוגי הימין הלא דתי ובמיוחד ב"אליטה" הציונית הדתית ובעניין זה קיימת הזדהות עם השופטים ה"עליונים" .הדגשת עניין זה מועילה לשופטים
דברי זמיר "כשל חמור של הציבור בישראל" משום שהוא לא "מייחס את החשיבות הנדרשת לטוהר המידות, להגינות ולערכים" הם למרבה הצער נכונים. מצד שני אין בזה כדי לחפות על הכשלים החמורים של בג"ץ המתבטאים בנטייה של חבריו ליטול על עצמם (בחוצפה רבה) את הזכות והסמכות "לחנך" את העם לפי תפיסתם והשקפתם הפרטיות.
מפחיד!! ממש מטלטל שככה חושבים שופטינו. רבותינו השופטים לא נבחרתם ע"י העם, אף פעם אל תשכחו זאת.
התשובה האמיתית לאותה רמת התייחסות היא "בוא ונעלה עם טנקים על הבגץ", אם זאת רמת הדמוקרטיה והאזרחות שלהם אז שילכו לאיזה דיקטטורה ושיעבדו שם.
לצערי הכתבה מייצגת רק אפס קצהו של המחדל. שופט מחליט לפי מצב רוחו. נקודה. החוק לגביו, בקושי המלצה. שופט יפסוק יום אחד משהו ולמחרת, באותו מיקרה, יפסוק הפוך.
לכל אלו המנסים לערער על אמינות הכתבה או הספר….אני לא קראתי את הספר ולא יודע אם אקרא…אבל…בואו נבין…משפט צדק היום כבר אין…המערכת יכולה לכופף את החוק ולפסוק לעיתים די קרובות על פי הפרטים שאינם עולים בקנה אחד מול הראיות … אי לכך…הלך מחשבתם של כל הפוסקים "הגדולים" נמצא בפרטים הקטנים שנמצאים מאחורי המילים הגדולות….אזזז….לקרוא בתשומת לב את אשר מסתתר בין השורות…שם נמצאת האמת…תקראו טוב טוב ….אני מאמין לכל מילה שלהם שנאמרת…. ובא לציון גואל
מערכת המשפט בישראל "מסודרת" "מהמסד ועד הטפחות" "בחיבורים מועילים""למיוחסים" !
היה לי "הכבוד המפוקפק" להגיע בערעורי על "לעליונים" ברק, חשין ודורנר, בתביעה של מעשי נוכלות ומירמה חמורים שבוצעו נגדי ונגד המצאות שהמצאתי לטובת ביטחון הציבור. תביעת מירמה להשתלטות על המצאותיי הללו, על ידי "נוכלים מיוחסים" "מהשכבה הנכונה" של "השופטים העליונים" הללו.
"השופטים העליונים הללו דאגו בעיקר "לחבריהם מהשכבה הנכבדה", שום מילה לא נכתבה על מעשי המירמה שבוצעו, ברק, בדרכו "החלקלקה" של מריחת משפטים כפולי משמעות, חשין, בצעקנותו הידועה בסתימת פיות, עסק בעיקר בסתימת דברי בצעקות, ודורנר, בדרכה "המנומסת והשתקנית" שתקה בעיקר "בשתיקה רועמת". הללו ציידו אותי "בהחלטתם" גם "באמירה מרמזת" מה צריכה להיות דעת השופטים הבאים עח "אישיותי".
בעיני הינם נוכלים מהדרגה המתוחכמת ביותר ויתבעו אותי כעת, ביכולתי להוכיח כל מילה מדברייי אלה !!!
הכריחו אותי שם בדיון, "הצדיקים העליונים" הללו, להגיע אם הצד השני הרמאי, "חבריהם לשיכבה", "להסכמה", כדי להוציא את הנוכלים הללו מהצרה שהם נכנסו אליה, בגין מעשיהם הנפשעים !!!
בזמן שהשופטים מקדמים חוקיים סוציאליים הפנסיות שלהם מגיעות ל-80000 עד 90000 ש"ח בחודש,,
ובזמן שהשופטים מקדמים שוייון זכויות של מסתננים הם גרים בשכונות יוקרה שאם חס וחלילה יגרו שם מסתננים בלתי חוקיים מיד הם יצלצלו למשטרה על המטרד שהם עושים וידרשו בתוקף לסלקם משכונותם,,כמו שפעם איתמר בן גביר הביא מסתננים לבריכת גורדון בת"א ישר המתרחצים התלוננו והביעו מירמור על נכחותם של המסתננים,,
אבל בשורה התחתונה ממשלת ישראל וח"כ אשמים במצב הזה ששופטים השתלטו על הדמוקרטיה ואשר קובעים לפי ראות עינם והאידיאולוגיה שלהם מבלי שנבחרו לכך ולא לפי חוקי המדינה תוך זלזול מוחלט בכנסת ובממשלה ובציבור הבוחרים,, וחוקים שהכנסת מחוקקת שלא מוצאים חן בעיניהם הם מבטלים בכל מיני פילפולים חסרי טעם,,גם השיטה שבה נבחרים שופטי בית המשפט העליון היא שיטה של דיקטטורה שבה חבר מביא חבר שכולם עם מחשבה ודיעה ואידיאולוגיה אחידה גם אם לפעמים נבחר עלה תאנה לכסות על ערוותם,,,
שוב ח"כ ושרי הממשלה וראש הממשלה אשמים במצב הזה שבית המשפט משתולל וכופה את דעתו ורצונו תוך זלזול מוחלט בחוקי המדינה ובציבור הישראלי,,,
כדאי ששופטי בית המשפט העליון יבינו שהם לא מעל החוק ושיש הפרדת רשויות ואם זה לא יובן הם יחטפו את זה בצורה מעליבה יותר מפני שהם שופטים ולא נושאים באחריות לתוצאות הפסיקות שלהם , ראה מקרה המסתננים .
בכלל אני חושב שהממשלה אשמה בהתדרדרות והיתה צריכה לשנות זאת לפני עשורים .
הגיע הזמן לפרק את בית המשפט העליון בגלל חוסר האמון של הציבור בו
שומרי הסף – ברח' שערי המשפט
בכל מחדל ביטחוני הורגלנו להאשים את הש.ג. אבל מה דינו של מפקד שבמחדל היה לשומר הסף? או מנהל שסילק לקוחות על הסף? ויותר מכך, מה דינו של שופט עליון שנעל את שערי המשפט?
היום יותר מתמיד ברור שיש קרטל בתעשיית המזון בישראל. חמש חברות שולטות בכ50% מהשוק – תנובה, אוסם, תלמה, קוקה-קולה ושטראוס. ו"עוף החול" קם שוב לספר לנו: שם הייתי ונלחמתי. איבדתי הון רב ו- 1064 עובדים שהיו בשל קרטל המזון שקשר נגדי, יחד עם השופטת ורדה אלשיך ובעלה שהיה דירקטור בקרטל המזון. כן, מר משה בדש מפיקנטי שב לדבר, כמו עוף החול.
הוא עמד בשם תשלובת פיקנטי בשערי בית המשפט המחוזי בתביעה נגד קרטל המזון, בלי יכולת לתשלובת פיקנטי לממן אגרת משפט על נזקים הנאמדים במעל מיליארד ₪, ומצא כי נעלו את השער. גם ברח' שערי משפט בירושלים – שם ממוקם בית המשפט העליון – נעלו את השער, כאשר דחו את ערעור התשלובת וגם חייבו בהוצאות.
מי אשם בהתחזקות קרטל המזון, שעשק עד היום את עם ישראל במאות מיליארדי ₪? כמובן הש.ג. שנעל את שעריו מכל דיון במחדל הכלכלי הכי גדול במשק- עושק העם בדבר היסוד ביותר, זה המזון.
כמה מכובד הוא בית המשפט שנותן יד לחלש ולרעב. כמה מפואר הוא השופט ששומע יתום ואלמנה, וכמה צודק ונכון הוא לשמוע וויכוח ציבורי על קרטל המזון – לא במצעד ברחובות תל-אביב, אלא דווקא בבית המשפט – שם המילים נהגות אחת לאחת, הטיעונים נשמעים היטב והאמת תהדהד בכל מהדורות החדשות לעין כול. אכן, צדק מי שאמר כי שופטי בית המשפט העליון אשמים במחדל הכלכלי הכי גדול של ישראל – ובמיוחד כאשר זה שופט עליון שהפך לש.ג. ונעל את השער.
שומרי הסף, שישבו ברח' שערי המשפט בשנת 2009 וגרמו לעם לצאת בשנת 2011 ולקרוא לצדק חברתי ברחוב לא בבית המשפט, הם הש.ג.: מרים נאור – כיום נשיאת בית המשפט העליון, וכן אילה פרוקצ'יה ויורם דנציגר. ורצוי כי עם ישראל יזכור את שמם לדראון במחדל הש.ג. הגדול ביותר בישראל.
למי שירצה לבחון את המילים שסחררו את שלושת הש.ג. הללו בעת מילוי תפקידם, מופנה להחלטה מיום 15.6.09 בע"א 10770/06 ניצולת הקרטל בע"מ [לשעבר פיקנטי תעשיות מזון ישראל בע"מ], פיקנטי תעשיות בשר בע"מ [1982] נגד אוסם תנובה ואחרים. כתב התביעה http://docdro.id/crfuhp6
הם גזעניים שופטים במדוא פנים גיבורים על עניים ואוכלוסיות חלשות אם נקח1000 גזרי דין בעבירות זהות שהנאשמים באים משכבות עניות .שחורים ערבים עדות המזרח אלה ישפטו פי שניים וגם פי עשר בעונש מלבנים בני מעמדם. הגרוע מעוותים חקיקה שנועדה להגן על הדל העני כמו דיירי עמידר הכנסת חוקרה מספר חוקים למנוע את התפרעותם נגד דיירי עמידר וגירושם לרחוב . מה עשו? עיוותו את החוק ופרשנו אותו הפוך על הפוך . גרשו חיילים בסדיר אלמנות אמהות עניות נכים לרחוב לסלול לקבלנים צאצאיהם ובני משפחותיהם שוד קרקעות בשווי מליארדים בשכונות בתוכניות שדוד פנה גנוב ובנה והשלח לרחוב את הדיירים הוותקים. תמיד תמיד עמדו לצד היושקים שהחוק היה ברור עיוותו ולא אפשרו לתת יומם של העניים בביהמש . הסדר דין מקוצר השליכו לרחוב . גזענות מובהקת נראית בעין. רובם ככולם צבועים . בכלל יש להפקיע את השפיטה מבוגרי הפקולטות למשפטים התחושה שהן מצמיחות פסולת . עורכי הדין הרבו את החברה הישראלית .
קנה המידה האמיתי הינו זה המסתמך על אלו שנזקקו אי פעם להליך משפטי. שהיו צד של ממש להליך משפטי. זה שחלק מאלו שנזקקו להליך המשפטי אכן אינו מבין אותו, וזה טבעי, פועל לטובת השופטים. לו כולם היו מבינים את המתרחש במערכת הדיקטטורית הזו המופעלת באופן קבוע על ידי אינטרסים זרים אפליה ומשוא פנים, נתון המאמינים במערכת היה מתאפס. זה נכון גם לגבי עורכי הדין, מזלם של עורכי הדין שחלק גדול מהנזקקים להם, אינו מבין איזה נזק עצום גרם להם עורך הדין, מתוך עצלות, מתוך בורות, ולעיתים קרובות מתוך אינטרסים זרים. החוק המדבר על אפשרות פסילת שופט, הינו אות מתה, ויש להוציאו מספר החוקים. היום, בני האדם נגררים בתמימות להאמין באפשרות קיום החוק ומוצאים את עצמם חשופים לנקמנות השופט ולהוצאות כבדות, שמשית עליו השופט הנוקם ובית המשפט העליון. נשיאת בית המשפט העליון אינה שוקלת מלכתחילה את פסילת השופט, דעתה קבועה מראש, הכל בתחום הזה משחק מכור, וחובת המחוקק לבטל את החוק.
מרקוס, כל מילה בסלע.
מפחיד ומקומם שדעות אישיות של השופטים משפיעים וקובעים לא פעם את פסק הדין .
חייבים לקבוע מסגרת להגדרת תפקידם ,לקבוע במסמרות חוקים לפיו צריכים להתייחס לתביעות המגיעות לבית המשפט וחייבים לקבוע את גבולות סמכותם
הבעייה היא לא בשופטי העליון
הבעייה היא בשופטים הזוטרים שמשתפים פעולה עם המימסד
שופטי העליון לא נוקטים שום עמדה כאשר שופט זוטר פורע חוק
האם לא קראנו משהו על בייניש וארבל אצל יואב יצחק? משהו מאוד לא מחמיא
. מסמך מכונן מדהים, העליונים המציאו דמוקרטיה משלהם ! בשום מדינה בעולם המערבי, בית המשפט לוקח לו חרויות אלה. אבל אצל עם הספר המוסרי…. לא תפקידו של בית משפט לקבוע נורמות מוסריות.
זה בדיוק מה שלא תפקידו של בית המשפט.וזה בדיוק מהות הדמוקרטיה.
בדיוק בדיוק זה.
אם אוכלוסיה ברמה נמוכה בוחרת נבחר ברמה נמוכה שמנהל את
המדינה ברמה נמוכה, זה עצוב, אבל זו הדמוקרטיה.
אין דמוקרטיה אחרת.. באיזו מדינה בעולם המערבי השופטים בוחרים את עצמם?
אם הכנסת מחוקקת חוק שנראה לי קטסטרופלי, זו בדיוק הדמוקרטיה.
ויש רק כלים דמוקרטים, קרי נבחרי ציבור, חברי כנסת, וחוקים,
לבטל את רוע הגזרה.
זו הדמוקרטיה.כמה גזענות טובה כהן טוענת שהשכבה האינטילגנטית של המרוקאים היגרו לצרפת והברברים הגיעו הנה זו טענה גזענית ומתנשאת ושקרית. יהודי מרוקו שהיגרו לצרפת עשו זאת כי ידעו שפה לא פשוט לחיות והאמת הם עשו בחירה נבונה כי בצרפת לא שלחו אותם למעברות ולעיירות פיתוח.
בצרפת הם קיבלו חינוך טוב מאוד ולראייה יש יוצאי מרוקו צרפתים שהוענק להם פרס נובל.
בקיצור זה קשקוש שה"אליטה" המרוקאית היגרה לצרפת והשאר לפה
כשבית משפט קובע נורמות – זו דיקטטורה.
עקיבא ביגם. לנסות לעשות דה לגיטימציה כלפי השופטים בישראל אמנם מריח כמו דברי חנופה כלפי אלה שרוצים לתפוש את מקומם של השופטים, הלו הם שרים שונים ומשונים במפלגות הימין ובמפלגה השלטת – הליכוד, אבל לא אשאל אותך את השאלה המתבקשת – מה מאור עליון שכמוך מציע במקום ? אלא אציע לך לבחון מחדש את מסקנותיך מתוך דברי השופטים, כי מתוך שבאת לקלל יצאת מברך – אחי, אחי, אחיתופל תופל עליך ישראל.
יש לחסל את בג"צ במתכונתו הנוכחית בה השופטים בוחרים את עצמם בעצמם באמצעות ועדה חשאית המתנהלת בלא נהלים כתובים, לפי קריטריונים לא ברורים, באמצעות מסלולים עוקפי ועדה סטטוטורית. יש לבטל את כל השיטה הזו.
את השופטים תבחרנה, כמו בכל העולם הדמוקרטי, אך ורק ממשלות ישראל המתחלפות ורק לאחר שימוע עומק בכנסת, במהלכו תובררנה עמדות המועמדים ויחסם לעם היהודי ולזכותו על ארצו, הקודמת לכל זכות אחרת.
מי שיש לו בעיה עם ההמנון או הדגל לא ישמש שופט במדינה היהודית.
יש לקבוע בחוק שהיועץ המשפטי לממשלה ייבחר אך ורק על ידי הממשלה, כראות עיניה ובהתאמה עם האידיאולוגיה הפוליטית שלה ולא יונחת כפי שקורה היום, כאחד מרשימה שבג"צ קובע.
יש לקבוע בחוק שהיועץ הינו אך ורק יועץ ואינו קובע דבר לגבי מדיניות הממשלה או מינוייה לתפקידים שונים – שכן כך מתבצעת אידיאולוגיה הלכה למעשה.
אהרון ברק הוא שקבע בפסיקה הזויה שעצות היועץ יחייבו את הממשלות ומאז שולט היועץ מטעם בג"צ על המדינה. יש לבטל את הפסיקה – שאינה מעוגנת בחקיקה כלשהי.
אשר לטענה שהפקדת סמכות המינויים במערכת המשפט בידי הכנסת תביא לפוליטיזציה פסולה של ההליך, התשובה היא פשוטה:
אם הכנסת כשירה לשרת כנציגת העם לצורך חקיקת חוקים שבכוחם אף לחייב כנסת עתידית, יהיה זה מופרך ואף מגוחך לטעון שהיא איננה כשירה לאשר את המינויים לאותו גוף אשר יפרש את החוקים שהיא חוקקה.
מנגנון דמוקרטי חדש לבחירת שופטים חיוני לא רק לשימור מעמדו של בית משפט החשוף לביקורת ציבורית גוברת. הוא אף ימלא תפקיד חשוב בחיזוק הדמוקרטיה הישראלית בכללותה.
בין התופעות המסוכנות ביותר העלולות לאיים על משטר דמוקרטי בולטת התפתחותה של תחושה בקרב העם שדעתו אינה נחשבת, שאין לו כל שליטה על מושליו וכי אין טעם אפוא שייטול חלק בענייני ציבור.
השיטה הנוכחית למינוי השופטים בישראל מעודדת בדיוק את התפשטותה של מחלה זו, שכן המסר שלה הוא שאין להותיר בידי נציגיו הנבחרים של העם את ההחלטות החשובות ביותר ושמשום כך הרכב בתי המשפט חייב להיקבע בידי ועדה סגורה.
ממשלת "ימין" ממנה רדיקלים סמולנים חסרי כישורים לרמטכ"ל, נגיד הבנק, פרקליט המדינה.
ממש לא מדובר באליטה כי אם בכנופיה פיאודלית כמו בירדן, מצרים וסוריה.
מהומה רבה ונושא נוסף לזרוע באמצעותו ריב ומדון בין קוראיכם ? – אין כמו טיפול בנושא הסקסי הזה של "שופטים עליך ישראל". שופטים בכל העולם מרגישים מעט מורמים מעם. תודו – יש למעמד הזה השפעה מאגית. יושב אדם וקובע פסקי דין כשכל המדינה וסמליה מאחוריו. איך לא ירגיש שהוא גדול הדור ? נראה לי טבעי…. גם אם לא תמיד במקום.
יש פעמים זזה כן במקום ? – לדעתי, כן. מתי ? אנחנו עם שוחר ריב ומדון. רצים להתקוטט בבית משפט על כל סוגיה, בעיקר חומרית. רימו אותנו ב- 200 שקל ? "ניפגש בבית משפט" דפקו לנו את הרכב ולא מפצים אותנו ? – "בוא נראה איך יגיב הנתבע בהיכל הצדק". אנחנו באים למגרש הזה בהמונינו ולא מודעים לכך שלא צדק נעשה בהיכלות הללו. יש בהם יישום פרקטי של איזון אינטרסים. אבל בדרך – כל אחד חושב שהוא בא עם "הסיפור המשווע שלו שהעוול זועק ממנו לשמים". ועם ישראל נותן מופעי אימים בבתי המשפט. השופטים מתמודדים עם מלא בורות וחוסר הבנה בסיסי של חוקי המשחק המשפטיים, אבל בראש ובראשונה הם מתמודדים עם ערכים ירודים, מוסר שפל ודרך ארץ שאבדה. אז מה הפלא שהם צריכים מידי פעם "לתת בראש" למר ישראל ישראלי ולהראות לו שפה זה לא הסדרה 'בית דין לילי' שבה לכל מאן דהוא יש 30 דקות תהילה שבהן הוא ירביץ באולם את משנתו באשר ל"צדק מה הוא". אז השופטים מתעסקים עם התופעה הזו באלפים, ברבבות, זו שגרת חייהם. זה לחם חוקם. איזו הרגשה נראה לכם שצומחת להם אחרי חודש-חודשיים-שנה-שנתיים על כס השיפוט…? שהעם הזה מטומטם, בור ונבער. חסר ערכים וחסר אמות מידה, ובעל מוסר ירוד. לצערי, בחוק המספרים הגדולים – זה נכון… מכאן ועד להתפתחות רגשות פטרונות והתנשאות אצל השופטים, הדרך קצרה ביותר. ולא שכך צריך. משלמים להם יפה – שיידעו איך לכבוש את פטרונותם. אם כי ייאמר למען הצדק: יש רבים וטובים מהם שמכילים את הבערות ומגלים סבלנות יתירה כלפי המתדיינים ומעבירים להם שיעור קל באזרחות טובה ובערכי מוסר "על הדרך". חלקם עושים זאת בחן ובהתנדבות. זאת אינה התנשאות. ניסיון להנחיל בעם קצת יותר חיוביות ויושרה והגינות עדיין איננו בבחינת ביטול ההמון ופטרונות. אבל….ויש אבל: בעליונים – הסיפור הוא אחר. והשורה התחתונה שלו היא אכן אובדן האמון שרוחש העם לשופטיו, כפי שמראים המספרים היבשים. ולא בכדי: "הכל שפיט" היא בעיני אם כל חטאת. התלם הזה של הכל שפיט שנחרש בידי ברק והלכו בו אחריו גדולי המשפט בקלות, הוא הנתיב שאיפשר להם להאדיר את עצמם ולשים עצמם, מבלי שנבחרו, כמורי דרך. "אנחנו נראה לעם, ולממשלה ולכל פקידיה ולכנסת – איך צריך להתנהג, ומה צריך לעשות בכל סיטואציה. ובכן לא קשה להבין: מי ששם עצמו כיודע מה טוב, עבור כולם, מסתכן בהפניית זעם ציבורי. אין חוכמות. אתה לא יכול לחשוב שתפסוק בסוגיות רוחב בעלות מוטת השפעה רחבה, או בסוגיות עומק בעלות השלכות חוקתיות מרחיקות לכת, ותישאר אהוד ומוערך. אתה חייב להיות צנוע. להכיל, לכבד, להתייעץ, ולראות עצמך כקטן מאוד, כאחרון הפילוסופים, לפני שתעז להוציא תחת ידך פסק הלכה שעל פיו ייראו כל העם. השופט חשין אמר פעם: "מי שינסה לקצץ בסמכויות ביהמ"ש העליון אני אגדע את ידיו"…. האם יש מקום ללשון כה בוטה ? האם זו הדרך ? האם זה השיג את המטרה – האם הפחדת מישהו בטקסט המצמרר הזה ? -לא !!! מה שנגדע היה אך ורק אחוזי האמון של העם במוסד הזה. שופטי עליון – החזירו לעם את האמון בכם. עשו מעשה. אתחול מחדש. אתם האורים והתומים- הייתכן שתעשו בטייטל הזה שימוש לרעה ?
נו באמת. איזה תיאורים בומבסטיים לשופטים. גדולי המשפט. בורים ועמי ארצות כהגדרת פרופ דיסקין ולא גדולי משפט. לקרוא את השטויות שהם כותבים ממש מסמר שיער ומציג אותם ככלי ריק. קראתי את השטויות שאומר רובינשטיין למראיין שלו לפני יומיים. איש בינוני ומטה וממש לא חכם שלא לומר משהו שלילי יותר. חבורת שמאלנים שטופת מוח וצרת אופקים – דיקטטורים שאינם מבינים לאיזו סכנה הם דרדרו את העם והמדינה. גדולי משפט עלאק…
בקיצור, השופטים פורשים את טיפשותם לייבוש ברבים, בגללנו. אנחנו מספקים להם יותר מידי עבודה ומשלמים פחות מידי, סביב 100,000 ש"ח לחודש
חבורת הזויים ומנותקים מהציבור!
יש בורא לעולם ובקרוב כולם ישלמו על העוול שהם עושים לעם ישראל.
גם הם וגם ילדיהם ישלמו ובקרוב……….אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה……
חבורת עריצים שבספק הם בכלל יהודים עשו עצמם מעל החוק.
מערכת המשפט תופרת תיקים למי שפועל נגדה.
כמו במשטרים אפלים מעוררי חלחלה.
החזירות האירופאית והגזענות של אלה הפלחים שבאו מאיורפה לא נגמרת.
מי אלה יוצאי אירופה ואו אשכנזים לשיטתם.
אלה אנשים פשוטי העם ודלי העם , פושטים ורוכלים , שגידלו כמה ירקות בחצר הבית באיזה חור נידח, היו שנואים על הגויים עד שאלה ביקשו להשמידם . מה שעומד ל"זכותם" היא החוצפה הלא קטנה , שבעזרתה הצליחו להקים מדינה בארץ ישראל כארגון פשע גזעני ,
ומניין היה להם את הכסף ללמוד ולהשכיל?
הכל בעזרת חוקים שחוקקו לעצמם.
בשם השואה שיש לי הרבה שאלות לגביה , הם חוקקו רק לעצמם חוק , שכל ניצול שואה ובני משפחתו זכרים ללמוד בחינם עד גיל 30 על חשבון המדינה. אז למה שלא ילמדו וישכילו.
ומנגד, הנבלות הללו שללו את זכותם הלגיטימית בארץ של שאר היהודים באמת.
אין דבר כזה דמוקרטיה ליברלית כמו שאין
דמוקרטיה בולשביקית.הבולשביזם הרבה יותר
מתון מהליברליזם.
טובה שטרסברג כהן לא יודעת ולא מבינה מה
זה הפרדת הרשויות.טיפשה ונבערת שמונתה
לשופטת בגלל ייחוס וקשרים או אולי פשוט
מצצה למישהו כמו שעשתה בייניש.
זו היתה הסיבה שהיטלר וסטאלין הגיעו לשלטון.
כמה אלפים כאלה השתלטו על גרמניה ורוסיה
והפכו את על האוכלוסיה לחיות מעבדה.
השחיתות בארהב ומערב אירופה גדולה בהרבה
מזו שברוסיה.
מקווה שראש הממשלה נתניהו ימנה את יריב לוין לשר המשפטים ויעשו סדר וישחררו אותנו מהחונטה הגזענית הזאת
מידה, גבלס קטן עליכם. מנגנון התעמולה עובד במימון זר?
עובד בשביל הקרן הזרה במימון זר?
מ-ד-ה-י-ם!!! העליונות עלתה להם מעל הראש
אם כל מה שכתבנו עד עכשו על השופטים היה "סתם פרשנות" שלנו "פשוטי העם שלא מבינים דמוקרטיה משפט וערכים מה הם", מסתבר שנתחנו והבנו אותם היטב, מעל ומעבר, בורים שכמונו, רק מרוב נימוס וזהירות המעטנו בזלזול שלהם כלפי הדמוקרטיה
זה מה שהם העזו לומר…מה שהם לא מעיזים לומר הוא הרבה יותר גרוע….מושחתים נמאסתם…
רק לידיעה: דליה דורנר היא חניכת השומר הצעיר מהתקופה שלאדמו"רים יעקב חזן ומאיר יערי הייתה מולדת שנייה- כדברי חזן, בריה"מ שבראשה הרוצח – שמש העמים- דג'יגשווילי יוסף סטאלין. אהרון ברק, אחרי שעזב ב"ה את כסאו, הודיע שהיה רוצה מדינת כל אזרחיה. כמובן שבעודו על הכסא, הוא היה לדמרי אובייטיבי בפסיקותיו, כלומר בתחביבו לפרש את החוקים שלא כלשונם. רוב ה"שופטים" כיום די זעלבע. אותו הדבר, אלא שנדע עליהם רק אחרי שייצאו לנו מהעיניים.
כתבה רדודה ואינטרסנטית
לא יאמן לאן הגענו שמכפישים שופטים
רוב הציבור איבד את האמון במערכת המשפט והשופטים. בעלי דין מעדיפים ללכת למסלול של הסדרי טיעון, גישור וכו' ובלבד שלא יגיעו לדיון.
מערכת המשפט שלנו במדינת ישראל מונעת מקומבינות של קשרים בין עורכי דין לבין שופטים, ממושכי חוטים כאלה ואחרים שמכירים שופטים ומשפיעים עליהם מאחורי הקלעים, שופטים אשר מונו בעברם לא כי הם ראויים אלא כי למישהו היה חשוב לשים אותם כל כס השיפוט והקשר בינם לבין עולם המשפט הוא מקרי בלבד ודי בכך אמירת השופטת בדימוס אתי כרייף שהשופטים הם לא ל״ו הצדיקים.
השופטים נבחרים לא בשל כישוריהם אלא בזכות קשריהם והלובינג שעשו מול חברי הוועדות לבחירת שופטים.
מערכת המשפט בקריסה. מקווה שבעתיד תצא האמת לאור ויתגלה הקריטוריונים האמיתיים לבחירת השופטים.
הראש לא מעכל, הלב נשרף מכאב ומסרב להאמין שבמדינת ישראל יכול להתרחש מקרה מזעזע ומבזה כזה בין כתלי בית המשפט.
בעקבות תביעת שווא מצד זוג נוכלים ופס"ד מפתיע ולא צפוי לשני הצדדים ואע"פ שהתקיים גישור והם ביקשו לפצות אותי החליטה הרשמת מסיבה לא ברורה ולהפתעת כולם לחייב אותי וכתבה יותר מ -8 פעמים באופן תמוה "אני לא מאמינה לנתבע … ".
נוסף לכך, גם מוצגים שמסרתי לרשמת בזמן הדיון הועלמו ולא הוזכרו בפסק הדין.
מכיוון שזאת תביעה קטנה, ללא הגנת עו"ד וללא סדרי דין (!!!) הנהוגים במשפט רגיל הרשמת יכולה להחליט כרצונה וללא פירוט הסיבות על ההחלטה המוטה וכמעט לא ניתן להגיש ערעור.
אין לי צל של ספק שנקל היה לרשמת ח' ממוצא אשכנזי ומתגוררת בצפון ת"א לחייב אותי בתביעה. אני מה שנהוג לקרוא "ישראל השנייה" בחור ממוצא מזרחי ושחום. עד היום שחוויתי על בשרי את המקרה מעולם לא הייתי מאמין ששופט במדינת ישראל מפלה בין בעלי דין על רקע מוצאם.
תקוותי הייתה לדיון אמין במערכת משפט צודקת ושוויונית ללא משוא פנים ועיוות דין.
לצערי נתקלתי ברשמת שהיטתה פס"ד על רקע גזעני.
רמת השפל וחוסר האמון במערכת המשפט שובר שיאים.
במקרה נתקלתי לפני מספר ימים בתביעה של העיתונאי והתחקירן יעקב בן יששכר נגד הרשמת ח' באותו עניין ואף הוא נתקל בגילויי גזענות מצד הרשמת ח' שנכנסה לתפקידה בתחילת 2021.
וזה מה שרשם בתביעתו נגד הרשמת ח'
"הנתבעת הינה אשכנזייה והגיעה יחד עם עמדה ופסק דין מוכן מראש היא שונאת מזרחיים ואמונה על השפלתם…" https://www.human-news1.com/%d7%91%d7%99%d7%96%d7%99…/…
ברור לי שמי שיקרא את הפוסט יטיל ספק באמינותו אך אני ועוד בעלי דין חווינו באופן אישי את תחושת ההשפלה והאפליה על רקע מוצא ומסתבר שזה לא עניין מקרי אצל אותה הרשמת ח'.
.
https://www.human-news1.com/%d7%97%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7..