התאגיד: ההתיישבות ביו"ש – "שנויה במחלוקת"; דרישה להסכם – "לא פוליטית"

האם תאגיד השידור הציבורי מבצע אפליה על רקע פוליטי? שתי החלטות שהתקבלו לאחרונה על ידי ראשי התאגיד בנוגע לתשדירי פרסומות שהושמעו בתחנות הרדיו של 'כאן', מעלות חשש כי מתקיים סינון של תכנים בהתאם להשקפה אידאולוגית.

בימים אלו מושמעים ברשתות ב' ו-ג' של התאגיד תשדירי פרסומת מטעם 'נשים עושות שלום' – ארגון שמאל שנתמך על ידי הקרן החדשה והאיחוד האירופי, ודוגל ב"הפעלת לחץ ישיר" במטרה "להניע מחדש את תהליך ההסכם המדיני". במסמך ההרשמה של העמותה ברשם העמותות נכתב כי אחת ממטרות הארגון היא לקיים "פעילות מתוך הכרה בזכותו של כל עם ועם לעמוד ברשות עצמו במדינתו הריבונית". כלומר, תמיכה במדינה פלסטינית. בעוד שראשי התאגיד, הממומן מכספי משלם המסים בסכום של 700 מיליון שקלים בשנה, לא ראו פגם בשידור פרסומת של גוף פוליטי בתחנה ציבורית, הם בחרו שלא לשדר את הפרסומת לטקס הממלכתי שנערך בשבוע שעבר לציון יובל שנים להתיישבות ביו"ש, ירושלים והגולן, בטענה כי מדובר בתשדיר "שנוי במחלוקת".

בתגובה לפניית פעיל הימין שי גליק טענו בתאגיד כי בתשדיר שפורסם מטעם 'נשים עושות שלום' יש "אינפורמציה בלבד, ואין בתשדיר שום אמירות פוליטיות". מדובר בטענה תמוהה לנוכח הקריאה המושמעת בתשדיר לציבור הרחב להגיע ל"עצרת המונים" של ארגון המקדם מטרה פוליטית מובהקת המצויה בלב המחלוקת בין ימין לשמאל בישראל.

במקביל, ב'כאן' מכחישים כי פסלו את התשדיר לטקס היובל להתיישבות, וטוענים כי שלחו ללשכת הפרסום הממשלתית "בקשות להבהרה", ומשלא נענו החליטו שלא להשמיע את התשדיר. לפי דיווח ב'הארץ', בתאגיד לא היו שבעי רצון מכך שבתשדיר נאמר כי "שבנו לחבלי הארץ ההיסטוריים, שבנו הביתה". בתגובתם לכתבה טוענים בתאגיד כי "נשלחו הבהרות" גם בנוגע לתשדיר של 'נשים עושות שלום', והבהרות אלו "זכו להתייחסות ונערכו בו השינויים הנדרשים".

פנינו לתאגיד בבקשה לדעת האם קיים בתאגיד נוהל מסודר המגדיר מהו "פרסום שנוי במחלוקת" – ובמידה וקיים נוהל שכזה, מי מקבל את ההחלטות בעניין ומה מקור הסמכתו לכך. בתאגיד בחרו שלא להשיב לשאלות אלו.

הפרסומת של "נשים עושות שלום" ברדיו של התאגיד:

פרסומת ששודרה הבוקר ברשת ב' מוכיחה:
חגיגות יובל להתיישבות – זה נושא שנוי במחלוקת
נשים שרוצות להקים מדינה פלסטינית – זה לא נושא שנוי במחלוקת pic.twitter.com/frEBPQISj1

— אלנתן זכריה (@elnatanSch) October 2, 2017

"ישראל פשיסטית"

'נשים עושות שלום' הוקמה חודשים ספורים לאחר מבצע 'צוק איתן'. אחת ממובילות התנועה, שופטת בית המשפט המחוזי בדימוס סביונה רוטלוי, כתבה אז כי החברה הישראלית "מחנכת לאלימות". לדבריה, גברים ישראלים שהולכים לצבא "מסגלים לעצמם שפה של אלימות" וכי "השימוש התכוף בנשק מעוור את עיני החיילים".

בארגון מייצרים איזון מוחלט בין ישראל לפלסטינים ובין פעולות צה"ל לטרור של חמאס, ונמנעים מלנקוב בשמו של חמאס או להגדיר את מעשיו כטרור. "בקיץ 2014", נכתב בדף העמותה, "לאחר רצח שלושת הנערים היהודים ורצח הנער הערבי, כשאנשים דיברו בשנאה ובפחד, התותחים בישראל ובעזה רעמו, הפוליטיקאים ואנשי הצבא נאמו, לא יכולנו לשתוק יותר".

האיזון המקומם בין ישראל לשלטון הטרור של חמאס יכול להיות מוסבר בזהות הנשים שמהוות את הגרעין של 'נשים עושות שלום'. אחת המעורבות בניסוח מסמך היסוד של התנועה היא סמאח סלאימה אגבריה, ערבייה-ישראלית המגדירה עצמה כ"פלסטינית" ומעידה כי היא "חולמת" על מימוש זכות השיבה. סלאימה סיפרה למשל כיצד עלה בידה להעלים סממנים לאומיים מהארגון המשותף לישראלים ולפלסטינים. "בפגישות הראשונות בהן נכחתי התפתח דיון בדבר הסמלים של התנועה", סיפרה סלאימה לאתר השמאל הקיצוני 'שיחה מקומית'. "הדרישה שלי הייתה לוותר על צבעי הלאום, כדי לא להרחיק נשים פלסטיניות תושבות ישראל, והן היו מוכנות להכיל את זה".

לפני כשנה כתבה סלאימה מאמר ב'שיחה מקומית' ובו סיפרה כיצד שוכנעה להגיע לאחד ממפגשי ההקמה של הארגון בעקבות תחינת חברותיה, אותן הגדירה באהדה "אנטי-ציוניות כשרות למהדרין". באותו מאמר העידה סלאימה כי חששה מלהצטרף לתנועה "בעלת מסר מעורפל כלפי הכיבוש וההתנחלויות והציונות", כינתה את מדינת ישראל "פשיסטית", והביעה זלזול כלפי סבל תושבי הדרום מרקטות חמאס. "כמה קסאמים לדרום מול טילי התופת של מטוסי חיל האוויר", תהתה סלאימה, שנמנעת מגינוי של הטרור הפלסטיני ומטילה על ישראל את מלוא כובד האחריות לאלימות באזור. "בעשרים שנה גדל דור שלם של מתנחלים, שלמדו מלחמה והשחיזו חרב, הגדר צמחה עוד למעלה והתפשטה לכל עבר והסגר חנק עוד פלסטינים בעזה, פעולות התנגדות ורצח אזרחים בעליה וירושלים נכבשת מחדש", כתבה.

סלאימה הסבירה כי השתכנעה בכל זאת להצטרף לתנועה, לאחר שהגיעה למסקנה כי הקריצה של 'נשים עושות שלום' לעבר המרכז והימין הישראלי נובעת ממניעים תועלתניים. "כל הנשים שאני מכירה בתנועה היו בצד הנכון של המפה מבחינתי", כתבה, והוסיפה כי "עדיין כולן שמרו על כולן וחששו מלאבד כמה נשים בדרך". בחלק אחר של המאמר כתבה: "רוב הישראלים הם בימין, אמרו לי, והמצב משתנה, ואנחנו צריכות גם נשים מהמרכז והימין אתנו".

לפי בדיקת NGO מוניטור, האיחוד האירופי העביר קרוב ל-2.5 מיליון שקלים לפרויקט של 'נשים עושות שלום', ובשנת 2015 תמכה הקרן החדשה לישראל בארגון בכ-70 אלף שקלים. הארגון זכה לתמיכה גם של ארגון 'קול אחד', שמימן בין היתר את 15V, שהוקם במהלך הבחירות האחרונות במטרה לסייע בהפלת שלטון הימין. בסוף פברואר 2015, פחות מחודש לפני הבחירות, נשלח לרשם העמותות "מכתב בהול" לרישומה של העמותה. במכתב צוין כי התנועה "אמורה לפעול לקראת ובמסגרת בחירות 2015". הבחירות אמנם הסתיימו, אך בעמותת השמאל ממשיכים בפעילותם הנמרצת – בין היתר באמצעות פרסום בתחנות הרדיו של תאגיד השידור הציבורי.

תגובת התאגיד: "לא פסלנו את התשדיר, ועד לרגע זה לא זכינו למענה ולהבהרות משפטיות הנוגעות אליו, שנשלחו ללפ"מ. התשדיר של נשים עושות שלום נבחן גם הוא בלשכה המשפטית, כמו רוב התשדירים ותחת כללי הרגולציה שקבעה מועצת כאן. נשלחו הבהרות, שזכו להתייחסות ונערכו בו השינויים הנדרשים".