כשהומצא שכר המינימום הוא לא נועד להקל על העניים אלא דווקא להרחיק אותם ממעגל העבודה
"התקופה הפרוגרסיבית" בארה"ב, מסוף המאה ה-19 עד תחילת המאה ה-20, הייתה מאופיינת בעלייה של רעיונות חברתיים חדשים, כמו הסוציאליזם והפשיזם. ההמצאות המדעיות והמהפכה התעשייתית ששטפו את המערב הובילו לזינוק באוכלוסייה ובאיכות החיים כאחד, ואנשים רצו ליישם את אותם עקרונות מדעיים שהביאו את כל העושר הזה על החברה עצמה. כך נוצר מדע "התכנון הרציונלי" של החברה, אאוגניקה. מכיוון שהשיפורים הדרסטיים ברפואה וביכולת גידול המזון השתפרו באופן דרסטי, האבולוציה כפי שאנחנו מכירים אותה כבר לא לגמרי תפקדה. לכן, אמרו האאוגניקנים, אי אפשר להשאיר את המבנה החברתי בידי כוחות השוק הפרועים שהשתוללו במהלך המאה ה-19. במקום זה יש לתכנן אותה באופן מדעי ורציונלי – לעקר את הבלתי-מתאימים ולהרבות את החכמים ואת החזקים. אם זה מזכיר לכם את הפילוסופיה של המשטר הנאצי, זו לא טעות. הנאצים הביאו את ה"מדע" הזה לשימוש האינטנסיבי והאכזרי ביותר בניסיונם ליצור "גזע עליון" וטהור.
מה שאנשים פחות מכירים, ומטואטא מתחת לשטיח של ההיסטוריה המערבית, הוא שלפני התקופה הנאצית הרעיונות האאוגניקנים היו נפוצים ומקובלים בקרב האליטה האינטלקטואלית הפרוגרסיבית של אירופה וארה"ב. אחת הדרכים הנפוצות ליישומם היה שכר מינימום. הרעיון היה פשוט: נאסור על מעסיקים לשכור אנשים שאינם פרודוקטיביים כמו שהאאוגניקנים רצו, וכך נדיר אותם מהחברה ולא נאפשר להם להתרבות. או במילותיו של סידני ווב, כלכלן ופעיל סוציאליסט בבריטניה, מ-1912:
בקשר לחלקים מסוימים בחברה, אבטלה אינה תסמין של מחלה חברתית, אלא של בריאות חברתית. מכל הדרכים להתמודד עם הפרזיטים חסרי המזל הללו, הדבר ההרסני ביותר לקהילה הוא לאפשר להם להתחרות ללא-רסן כמקבלי שכר.
אותם אנשים פחות פרודוקטיביים, לדעת ווב, מורידים את השכר של מעמד הפועלים ובכך פוגעים בחברה כולה. בבריטניה הדגש האאוגניקני היה על מעמדות. בארה"ב הוא היה על גזע. פרופ' הנרי רוג'ר סיגר מאוניברסיטת קולומביה כתב ב-1913:
הפעולה של דרישת שכר מינימום מרחיבה את ההגדרה של 'פגומים' לכל האנשים, שגם לאחר שקיבלו הכשרה מיוחדת אינם מסוגלים לתמוך בעצמם כראוי. אם אנו רוצים לשמור על גזע המורכב מאנשים ומשפחות מוכשרים, יעילים ועצמאיים, עלינו לחתוך שושלות שהוכחו שהן בלתי רצויות על ידי בידוד או סירוס.
שכר המינימום, למעשה, הוא השיטה שבאמצעותה יופרדו הגזעים הפרודוקטיביים יותר בחברה מהלא-פרודוקטיביים. האאוגניקה בארה"ב הייתה קשורה קשר הדוק ל"הצפת המהגרים" שהגיעו בעקבות השגשוג האדיר של ארה"ב באותה תקופה, והפחד מ"התאבדות גזעית". אווארד רוס, ראש המכון האאוגניקני של ארה"ב, טען ש"הגזע האנגלו-סקסי" מתאים יותר לחיים כפריים, והמהגרים מ"גזעים נחותים יותר" אשר מסוגלים לעמוד בתנאים של קפיטליזם עירוני, יכניעו אותם דמוגרפית. מי הם אותם גזעים נחותים? "לטינים, סלאבים, אסייתים ויהודים". כהערת אגב, מעניין לראות כיצד תפיסת הגזע בארה"ב השתנתה, והיום סלאבים, איטלקים, אירים ואף יהודים אשכנזים נכנסים תחת ההגדרה של "לבנים", הכללה שלא הייתה קיימת באותה תקופה.
המאבק האאוגניקני למען שכר מינימום בארה"ב הצליח, וב-1931 נחקק חוק שכר המינימום הפדרלי הראשון. בשיא המשבר הכלכלי שארה"ב הייתה נתונה בו לאחר ההתרסקות של 1929, ארה"ב בראשות הנשיא הרברט הובר פתחה בפרויקטים ממשלתיים עצומים. החברות שנשכרו לצורך כך היו חייבות, על פי חוק, לשלם את "השכר המקובל", כלומר זה שהיה נהוג בידי ארגוני העובדים הלבנים. במהלך דיוני החקיקה, נשמעו ציטוטים כמו "החברות השכורות משתמשות בעבודה 'צבעונית' זולה, והעבודה הזאת נמצאת בתחרות עם עבודה לבנה בכל הארץ".
אם בארגוני עובדים עובדים לבנים עסקנו, ראוי להזכיר מקום נוסף שבו מקום שבו נעשה שימוש בפועל בשכר מינימום כדי לבצע הפרדה גזעית – דרום אפריקה של תקופת האפרטהייד. ארגוני העובדים הלבנים סבלו מ"תחרות חסרת רסן" מטעם שחורים שהיו מוכנים לעבוד בשכר נמוך, ולזה הם לא היו מוכנים להסכים. גרט ביטג', ראש ועד עובדי פועלי הבניין בדרום אפריקה, התלונן ש"אין לנו עבודות פנויות בתעשיית הבנייה. תחת המצב הזה, אני תומך בשכר מינימום". ועדת הכלכלה והשכר של הפרלמנט הדרום-אפריקאי לא נשארה חייבת, והצהירה ב-1925: "השיטה תהיה לתקן שיעור מינימלי למקצוע או מלאכה כך שלא סביר שאף שחור ("Native") יוכל להיות מועסק".
אותם אאוגניקנים וגזענים ידעו בדיוק מה ההשפעות של איסור על העסקת עובדים מתחת לשכר מסוים. הם ידעו שהתוצאה היא הדרה משוק העבודה של החלקים החלשים ביותר בחברה, וזו בדיוק הייתה המטרה שלהם – לתכנן ריכוזית את החברה ולהכריח את העניים להיכנס תחת כנפי הממשלה, שם היא תוכל לעשות בהם כרצונה. לאחר מלחמת העולם השנייה ונפילת הנאציזם ירדה קרנה של האאוגניקה, אך למרות שהתוצאה שלה היא בדיוק על פי כוונתם, המדיניות הכלכלית שהם הציעו נשארה פופולרית עד היום.
שכר מינימום למעשה אינו קשור ישירות לאאוגניקה. ראשיתו באירופה של המחצית השניה של המאה ה19. מעמד הפועלים העירוני בגרמניה צרפת ואנגליה היו עובדים ימי עבודה של 12 שעות עבור שכר שלא אפשר בטחון תזונתי. פועלים רעבים אלה פרצו במהפכות אלימות. קביעת שכר מינימום ויום עבודה נומינלי הייתה הדרך להרגיע את זעמם.
יחד עם זאת עידן ארץ מדייק בהארתו את הגזענות שמאחורי המדיניות כלכלית האמריקאית, לא רק מאחורי קביעתו או שלילתו של שכר המינימום, אלא גם במדיניות פיתוח עירוני, במערכת החינוך וכן הלאה.
אאוגניקה, שנתפשה כיישום מתבקש של הדרווניזם, הייתה נפוצה מאוד בראשית המאה העשרים ברפואה ובמדעי החברה באירופה ובארה״ב ואפילו בישוב היהודי בפלשתינה. שרידי תפישה זו אפשר לראות היום אצל חלקים מהשמאל הפרוגרסיבי וכמובן בקפיטליזם שמבקש גם הוא ליישם דרוויניזם חברתי-כלכלי טורפני, רק ללא פיקוח המדינה.
המילה טורפני היא מרכז התגובה. הקפיטליזם הוא טורפני הסוציאליזם כידוע לכולנו הוא רחמן הוא שוויוני. פיקוח המדינה כלומר אלפי הפקידים המיותרים המרוששים את כולנו יצילו אותנו מהקפיטליזם הטורפני.
גם למס ההכנסה הכבד המוטל במדינת ישראל אותה מטרה, להחליש אוכלוסיות, להכניסם תחת כנפי הממשלה, להבטיח התעשרות לעשירים עושר יגיע לעושר, העניים לא יוכלו לפרוץ את מעגל העוני, נטילת ההזדמנות מהעניים, מהעצמאי הקטן
בליל של שטויות לא מנומקות.
גם הכתבה לא שונה בהרבה.
יחי ההבדל הקטן – המצב הכלכלי-טכנולוגי לפני 90 שנה ועכשיו.
בימינו שכר מינימום מעודד אוטומציה של העבודות המלוכלכות הקשות והמסוכנות,
ומעלה את הפריון. כן, אותו פריון שלמענו חשוב לאפשר שוק חופשי ויזמות ומוביליות.
האבטלה בקרב השכבות החלשות אכן עולה בגלל שכר מינימום,
אבל מדינה מערבית טיפוסית בהחלט יכולה להרשות לעצמה להכשיר אותם (מחדש או מ-0),
ו\או לשלם הכנסה בסיסית שתמנע מהם בכל מקרה "לגווע ברעב" כרצון האויגניקנים.
מעניין, אבל שכר המינימום (במובנו המודרני) לא הומצא בארה"ב בשנות השלושים, אלא הוחל לראשונה בניו זילנד ולאחר מכן באוסטרליה ב-1894 במטרה להילחם בסווטשופס שהעסיקו בעיקר נשים וילדים. אפילו ג'ון סטיוארט מיל – לא בדיוק סוציאליסט – חשב ששכר מינמום הוא חיוני ומוצדק.
סיבה נוספת שתמכה ברעיון שכר המינימום הייתה הפחד מכוחם העולה של איגודי עובדים שהחלו להופיע במהלך המאה ה-19 וסיכנו את עצם קיומו של השוק החופשי.
בקיצור, זה שהיו מי שתמכו בשכר מינמום מסיבות גזעניות לא אומר שהם אלה שהמציאו אותו או שזה הצידוק היחידי אליו. זה כמו להגיד שאם מישהו משתמש בחופש הביטוי כדי לקדם רעיונות נאציים, הרי שחופש הביטוי הוא נאצי מיסודו ויש לבטלו.
הבעיה עם שכר מינימום היא בתנאים של דפלציה, כשיש דפלציה נדרש להנמיך את השכר כדי להתאים את העלויות של ההעסקה לשאר העלויות במשק ובעולם שיורדות.
(זה מה שהיה במשבר השפל הגדול שבו גם היטלר עלה לשילטון)
כל עוד אין דפלציה הכל בסדר ברגע שיש דפלציה תהיה אבטלה המונית. העובדים במגזר הציבורי ישמחו כי הכח קנייה שלהם יעלה והעובדים בשוק הפרטי יסבלו כי המשק לא יוכל להתחרות בשווקים אחרים והתעשיות יברחו מהארץ.
מזעזע ומעוות. היתכן שה"אאוגניקה" היא ראשית הנאציזם?
אולי זו הייתה המטרה העיקרית, אולם בתור אחד שבעבר בתקופת הלימודים וגם לאחר מכן נאלץ לעבוד בעבודות דחק קשות בשכר מינימום , אני חושב שכל אחד שעובד במשרה מלאה זכאי לתגמול מינימלי סביר שיוכל להתקיים בכבוד, זו הסיבה דרך אגב שמקוממת אותי דרישת הנכים לקצבה בגובה שכר מינימום.
באיזה מובן "זכאי"? מי יממן את הזכאות הזו? אתה גם כנראה זכאי לדיור מינימלי סביר
מה זה שמאל ?
ביסוד מטרת השמאל – מסיבות אתאיסטיות נהנתיות – יש להגיע ’לשוויון’. להנדס מחדש את העולם בניגד לטבע. למציאות. לבריאה. וממילא בניגוד למוסר. העולם בנוי מטבעו עם הבדלים ושינויים ולכן יישורו אופן טכני לא יכול להתקיים באופן חופשי כי אין אידיאולוגיה יותר חזקה מהטבע והמציאות, ולכן זה רק מתאפשר בכפייה דיקטטורית.
יש שלושה נושאי התמודדות הדורשים כוח סבל, והבדלים מעמדיים, עיקריים באנושות. שסביבן בעיקר סובבים חיי האדם. משפחתו – הגעתו לעולם וגידולו הנפשי-פיזי של המין האנושי. פרנסתו. וביטחונו. ( גברים – נשים, עשירים – עניים, ידידים – ואויבים).
הינה ארבעת השלבים בתמצתיות איך השמאל פועל, בעניני משפחה, כלכלה וביטחון, להנדס מחדש ולהחריב את העולם.
המרדה. החלשה. תלותיות. שיעבוד.
המרדה. השמאל פועל לפי פוליטיקת זהויות לשסות ציבור בציבור. עניים נגד עשירים, נשים מול גברים, ערבים נגד יהודים ועוד. בהצגה רגשנית שטחית של הסבל לעורר מיסכנות. זה לא מסתיים בזה אלא עיקר ההמרדה היא הפרשנות שהעניים, נשים, ערבים, אינם חלשים ממקרה/מרצון/מטבע (או בכלל מי החליט שהם חלשים) אלא ’’מוחלשים’’ בידי החזקים בקבוצה המקבילה להם. לנטעות בהם את תחושת הקורבנות.
שיטת התעמולה ידועה והיא מתחלקת ל-4 חלקים : הכללה. שקרים גמורים. הוצאה מהקשר. חד צדדיות ומוסר כפול. – המון צביעות.
ולחזור בעקביות על המסרים השקריים אלף פעם בכל הזדמנות אפשרית עד להפיכתו למושג כאילו ידוע שאין צורך להוכיחו בכלל.
החלשה. נניח ועכשיו יש באמת בעיה, הפיתרון של השמאל יהיה להחליש גם את החזקים, להוריד את כל ההגנות ולדחוף למתירנות אינסופית, להגביל את העשירים במיסים ורגולציה, את הגברים במתן זכויות קיצוניות לנשים למרר את הגברים ובכלל להפסיק להאמין במשפחה, את היהודים בבג’’צ ובצלם שלא יוכלו להתגונן מהערבים. פותרים בעיה (עד כמה שיש באמת בעיה) בגרימת בעיה עוד יותר גדולה. כי בעומק לא אכפת להם מהחלש אלא לאזן את המאזניים שלא יהיה גם לחזק, כי ככה תחושת הקנאה של ’חוסר שוויוניות’ נרגעה. שכולם יסבלו. כולם שווים כלפי מטה. לחזק את החלש להרימו כלפי מעלה בכוח הרי אי אפשר – כסף צריך להרוויח. ערבי צריך להפסיק לשנוא יהודי, ואישה היא בטבע אישה (ובכלל מי החליט שאישה היא חלשה וסובלת ? ) ולא יכולה להיות גבר. לבנות קשה – להרוס הכי קל.
תלותיות. אבל מה לעשות, העם רוצה לחיות ולא רוצה להתאבד על מזבח השוויון, הוא רוצה פרנסה, ביטחון, משפחה, ומי ידאג לכך כשזכות הקניין פגום, הגבר מורחק, הצבא כבול ?
אז מסממים את ההמונים ברעיונות אוטופיים של שיתופיות סוציאליסטית-קומוניסטית שאתה חלק מאינטנציונל ש’המדינה’ צריכה לדאוג לך, היא האבא היא האימא היא המפרנסת היא תביא שלום וביטחון, רק תבטלו את עצמכם ותבלעו בתוכה. כך צומח מגזר ציבורי מנופח לא ייעיל ומושחת. הגורמים לתלות של האזרח בממסד, תלות כלכלית, לנשים שהבית התפרק או לא הקימו בית בגין ההמרדה הזו יש אין ספור מוסדות פמיניסטיים ממלכתיים ופרטיים שיוצרות בהם עוד יותר תלות, ותלות מדינית דמיונית שאוט אוט מגיע שלום והערבי בכלל צודק וחלק מאותו אינטרנציונל אנושי כמוך.
הנדסה חברתית דמיונית להלאים את הפרט לייצר זן אדם על לאומי-אתני, על כלכלי, על מגדרי.
נקודה נוספת המתבהרת כאן, עד כמה השמאל לאומני קיצוני בעצם, היא משליטה את המדינה על הכל, ומחלישה את הפרט ( וכמובן מדינה מנופחת ומלאימה כזו קורסת ואז אין יותר מדינה ). לימין הפטריוטיזם בא בדיוק ממקום הפוך להוציא את המדינה מחיינו הפרטיים, המדינה היא מסגרת ארגונית שתפקידה לשמור על חרות הפרט ולכן מעצימה ומגינה על הפרט, זה מקור החוזק והאהבה למדינה. אזרחים מוגנים עצמאים וחזקים היא במכלול מדינה חזקה.
הפתגם הידוע על ’מה אני נתתי למדינה ולא מה המדינה נותנת לי’ מקבלת משמעות נוספת.
שיעבוד. התוצאה הבלתי נמנעת של תלותיות והלאמה היא שיעבוד. זה גלגל בלתי פוסק שמזין את עצמו, הרי ככל שיותר פרטים ייחלשו כך הם יותר יפלו על המדינה, בבחינת זה יוצא זה נכנס, עד שנוצר מעגל בלתי פוסק של עוד יותר הלאמה מהפרט לעוד תלותיות במדינה, בלי יכולת להשתחרר מזה. בסופו של תהליך כבר אין אזרחים עצמאיים כולם עובדים בשביל המדינה ונוצרת שלטון ריכוזי כפייתי לשמר את האוטופיה הזו.
המדינה זה לא ייצור עצמאי זה אוסף מאורגן של המון אזרחים פרטים, וככל שהמנגנון שלה גודלת כך היא בעצם נכפית על כולם, כולם משעבדים ותלותיים בכולם, ואנרכיה נוצרת. אין מנוס משחיתות, מפשע, בשביל להתקיים, הקרובים לצלחת לא מסוגלים לוותר ( חוסר השוויון בחברות קומוניסטיות לגודל הצביעות הכי חריפים שיש, מיעוט קטן עשיר שמשעבד את כל השאר העניים).
היסוד הפסיכו-פילוסופי הוא מתירנות ונהנתנות מאתאיזם, שאין לאדם סיבה לעצם קיומו, ותקווה לממש את הקיום, כך שאין לו כוח סבל וסיבה למה להיות מוכן לסבול כי ההנאה במרכז, והאמונה דוגלת בהגנתיות וגבולות, כי האמונה האלוקית נותנת סיבה לעצם החיים, ותקווה וכוח סבל ושמחה לעבור את החיים, ושמה את חיי האדם במרכז.
בכלכלה הם מתירניים ברכוש הזולת, שמפרקת את הכלכלה. בביטחון הם פציפיסטים מתירניים בבריחה מהקרב, שמפרקת את הביטחון. במשפחה הם מתירניים במיניות שמגעילֹ לתאר, שמפרקת את התא המשפחתי הדמוגרפיה והחינוך הבריא. הווה מול עתיד. הנאה מול חיים. נהנתנות ומתירנות שמפרקת את כל ההגנות הנדרשות להצליח ולהתעצם כי הקיום העתידי מתבטל להנאה העכשווית. אכול ושתה כי מחר נמות. ’התאבדות חסד’. אין חיים אין סבל.
זה עניין פולוסופי קשה לתמצוץ, צריך ספר עב קרס להקיף את הנושא מכל הכיוונים. אבל זה היסוד.
הבנתי, אז מאחר והיו גזענים שתמכו בשכר מינימום שכר מינימום הוא גזעני? ראיתי ששאר המגיבים כבר הצביעו את השגיאות העובדתיות שביסוד המאמר.
כל הכבוד למידה שנותנים במה לתחתית החבית האינטלקטואלית. נותנים כתף לצמצום האבטלה.
וגם אצלנו היו (וישנם) איוגנים.
החל ממאיר הדוקטור (על שמו קרוי בית החולים מאיר בכפ"ס) – חפשו בגוגל.
ממשיך בילדי תימן, ההקרנות והגזזת
ולא נגמר בדפו פרוברה שניתן כ"חיסון" לנשים אתיופיות.
אבל אנחנו עם גזעני? חלילה וחס! זה הם שם. לא אנחנו.
מאד מאד מעניין! תודה.
יפה.
שכר מינימום פוגע בערבים ובמהגרי עבודה (כי במחיר הזה הם כבר נאלצים להתחרות ביהודים).
האם אתר מידה תומך בשכר מינימום או שהוא בעד להפקיר עובדים יהודים לתחרות לא הוגנת?..
שכר מינימום הוא צדק בסיסי כלפי החלשים בחברה, שעובדים קשה. מענין שהאתר, שמעריץ קפיטליזם חזירי, ניצול ושעבוד של החלשים, מוצא לנכון לקשר בין שכר מינימום לבין אאוגניקה, מכל הדברים שבעולם. כל נימוק קלוש ודחוק לגיטימי כדי להבאיש את ריחו של חוק שנועד לתת מעט מן המעט לשכירים. איך אתם יכולים להסתכל בראי?
דפנה,
אם את כל כך נגד הניצול והקפיטליזם, את מוזמנת ללכת לונצואלה ולהנות מגן העדן הסוציאליסטי.
הזה ולספר לנו גם מה הטעם של ארנבות על הדרך.
1 לקפיטליזם החזירי
0 לסוציאליזם אשיוויני (ה-א שם בכוונה אין צורך לתקן)
הכתבה הזאת מוכיחה בעיקר שהאמריקאים גזענים וטיפשים. תוצאות הבחירות האחרונות לנשיאות מוכיחות נקודה זו ביתר שאת.
ניתן להוציא את החלשים ממעגל העוני.
שכר מינימום הוא חובה.וצריך לפתוח את השוק לתחרות של יבוא מקביל.להוריד את המחירים.
להלחם בשחיתות בעושק.להשקיע בחינוך הילדים
ממשפחות חלשות.לחייב מובטלים ומקבלי הבטחת הכנסה לתרום שעות בקהילה.לחזק את המשטרה.
לסלק את המסתננים והשבחים.להשלים את הגדר.
וכל מה שצריך להיטיב עם המדינה והחברה.
לא רואה שום הוכחה לטיעון "שכר המינימום, למעשה, הוא השיטה שבאמצעותה יופרדו הגזעים הפרודוקטיביים יותר בחברה מהלא-פרודוקטיביים". איך? למה? אם כל עובד יקבל שכר מינימום לפחות אז מה עומד לקרות שיסלק את הגזעים הלא רצויים? אם כבר, שכר על פי בסיס גזע היה עושה את זה…