ההבדלים הטבעיים בין גברים לנשים מוכחים פעם אחר פעם בשורה של מחקרים. ההתעלמות האופנתית מהם גובה מחירים חברתיים ואישיים כבדים
כשמדברים על הבדלים בין גברים לנשים, אולי מוטב להתחיל דווקא בחוש הריח. מחקרים הראו שלאחר שנשים נחשפות לריח מסוים כמה פעמים, הרגישות שלהן לריח הזה גוברת במידה אסטרונומית: פי 100 אלף. לעומת זאת, השיפור במידת הרגישות אצל גברים היה נמוך במידת מה, ועמד על אפס. בספרו Why Gender Matters מתאר הפסיכולוג והרופא ליאונרד סאקס איך התעלמות מההבדל הזה עלולה להביא לקונפליקטים בין נשים לגברים, וכיצד הכרה בשוני פותרת אותם בקלות.
ההבדלים בחושי הראייה והשמיעה מעוררים בעיות קשות יותר, בפרט כאשר מתעקשים להתעלם מהם. אנדרו פיליפס, תלמיד בית ספר יסודי, בחר לצייר בשיעור אמנות שתי דמויות – למעשה, כל אחת מהן הייתה עיגול וחמישה קווים – דוקרות זו את זו בסכינים. בנות הכיתה, לעומת זאת, ציירו אנשים, פרחים וחיות בציורים צבעוניים ומפורטים. מורתו של אנדרו זימנה את הוריו לפגישה, והמליצה להם לשלוח את אנדרו בן השש לטיפול פסיכיאטרי. ההורים ההמומים העבירו את בנם לבית ספר אחר, לבנים בלבד, שהמורים בו לא התרגשו מציורים כאלו. אנדרו גדל להיות איש צעיר ומוכשר, שבין יתר עיסוקיו הרבים הצטיין גם באמנות.
לאור ניסיונו רב השנים מספר סאקס שהמקרים הללו חוזרים ונשנים במערכת החינוך. בנים צעירים נוטים לצייר ציורים פשוטים מאוד, לא צבעוניים, המתארים תנועות מהירות. זה לא אומר שהם חולי נפש; זה אומר שהם בנים. ההבדל בין בנים לבנות באופי הציורים קשור בהבדלים פיזיולוגיים: במערכת הראייה של בנות מפותחים יותר תאי העצב הרגישים לצבע ולמרקם, ואצל בנים מפותחים יותר התאים הרגישים לתנועה, למהירות ולכיוון. בנים מציירים אחרת, כי הם רואים אחרת.
ומה לגבי השמיעה? סאקס מעיד כי בנים רבים מאובחנים כסובלים מהפרעות קשב וריכוז, בעוד שהסיבה האמיתית לבעיותיהם בכיתה היא השמיעה: סף השמיעה של בנים שונה מזה של בנות, והילדים הצעירים פשוט אינם מצליחים לשמוע היטב את מורתם. המורה חושבת שהיא מדברת בקול רם – כך זה נשמע לאוזניה שלה – ואינה יודעת שהבנים בכיתתה, בייחוד אלו היושבים מאחור, אינם יכולים לשמוע אותה.
מעבר להבדלים הפיזיולוגיים, ישנם הבדלי התנהגות רבים ומובהקים בין בנים לבנות. נערים, למשל, מוּעדים למות בטביעה בשיעור גדול פי עשרה מנערות. גברים צעירים, בכל חברה ותרבות, נוטים לקחת סיכונים מופרזים, בעוד נשים שקולות וזהירות הרבה יותר. העיוורון להבדל היסודי הזה מביא לכשלים חינוכיים חוזרים ונשנים. למשל, מסעות ההסברה נגד צריכת סמים נוטים להסביר עד כמה סמים הם מסוכנים. עבור בנים רבים פרסומות כאלו רק הופכות את הסמים למרגשים יותר ולכן גם למפתים יותר. מאבק בסמים אצל בנים, לדברי סאקס, דורש גישה אחרת לחלוטין: משמעת ביתית ברורה, הקובעת עונש חמור על כל שימוש באלכוהול ובסמים.
סילוף זהות בכפייה
ספרו של סאקס יצא לאור לראשונה בשנת 2005, וכעת הופיעה מהדורה מעודכנת שלו. בשנים שעברו מאז המהדורה הראשונה התחוללו שני שינויים גדולים בנוגע להכרה בהבדלים בין נשים לגברים: במדעי הטבע, מאות מחקרים חדישים מצביעים על עוד ועוד הבדלים משמעותיים כאלו; במדעי החברה והרוח, לעומת זאת, הולכת וגוברת ההתכחשות לעצם קיומם של הבדלים בין גברים לנשים, וצוברת תאוצה הטענה שכל הבדל כזה הוא אך ורק תוצאה של "הבניה חברתית". על הפער ההולך וגדל בין הממצאים של מדעי הטבע ובין האקסיומות האופנתיות במדעי הרוח עמדה לאחרונה ד"ר עינת רמון. הקריאה בספרו של סאקס מחדדת את ההכרה במחיר הגבוה שהפער הזה גובה מאיתנו.
האקסיומה שההבדלים בין גברים לנשים נובעים כולם מהבניה חברתית הופכת יותר ויותר פופולרית, אך אינה חדשה מאוד. זקס מספר שכבר הוא וחבריו – דור שלם של רופאים ומטפלים – גדלו על ההנחה הזו. כהוכחה לטענה הזו הוצג מקרה טרגי של תינוק שאיבר המין שלו נקטע. ההורים הכואבים התייעצו עם אחד מגדולי המומחים, ד"ר ג'ון מאני, וזה יעץ להם בביטחון להפוך את בנם לילדה ולא לספר לו דבר על האירוע. ממילא כל ההבדל בין בנים לבנות הוא רק הבניה חברתית, ולכן אין סיבה שהילד לא יגדל כילדה שמחה ובריאה. במשך שנים רבות דוּוח לקהילה הרפואית שהילד אכן עושה חיל כילדה מאושרת.
עד שיום אחד החליט חוקר לבדוק את הסיפור המיתולוגי הזה. הוא הצליח לאתר את הילד וגילה שהאמת שונה לחלוטין. הילד, שכל תא בגופו זעק XY, מעולם לא הצליח לתפקד באמת כנקבה, XX. הוא נרתע מהדברים שהלהיבו את חברותיו הבנות ולא הסתדר בחברתן, וחי בסבל ובתסכול מתמשכים. אחרי ניסיון ההתאבדות השני שלו גילו לו הוריו לראשונה שלמעשה נולד כבן ולא כבת. הילד ביקש מיד להפסיק להיקרא בשם הנשי ברנדה, ובחר את השם דוד. הוא הסביר שבחר את השם משום שחייו דומים למאבקו של דוד נגד גוליית. דוד ריימר בחר לחשוף את זהותו ואת סיפורו לציבור, כדי שאחרים לא יעברו את העינוי שהוא עבר. בשנת 2004 שם קץ לחייו.
זהו סיפור קיצוני, אך למרבה הצער לא יחיד במינו. במשך תקופה לא קצרה, כאשר בנים נולדו עם איבר מין לא תקין עקב תסמונת מסוימת, המליצו המומחים לגדל אותם כבנות. באחד המקרים רשויות הרווחה איימו על ההורה שייקחו ממנו את הילד אם לא יגדל אותו כבת. מעקב מתמשך הראה שרוב הילדים הללו סבלו קשות מהסילוף הזה של זהותם המוּלדת.
תרבות נוער הרסנית ומבולבלת
ומה לגבי ילדים הבוחרים מרצונם החופשי לשנות את מינם? סאקס מספר שד"ר קנת צוקר, מגדולי המומחים בעולם לטיפול בילדים הסובלים מדיסמורפיה מגדרית (תחושה של אי-התאמה בין המין הביולוגי לבין הזהות המגדרית), פוטר בדצמבר 2015 ללא התראה מעבודתו בבית חולים פסיכיאטרי מרכזי בקנדה, משום שהמליץ להורים שלא להיחפז לשנות את מינם של בניהם הקטנים ברגע שאלו אומרים שהם מרגישים כבנות. הצעד הזה, לדבריו, מסוכן ועלול לפגוע בילד קשות. האמירה הלא אופנתית הזו עלתה לו במשרתו. סאקס הוסיף שהיום מקובל להניח שאם בן אומר שהוא בת (ולהפך) הוא יהיה בריא, מאושר ומסופק יותר אם נשנה את מינו; אך נכון להיום, למרבה ההפתעה, אין שום מחקר ארוך טווח המאשר את ההנחה הזו.
בשנת 2017 הקדיש כתב העת הרפואי Journal of Neuroscience Research גיליון שלם – 791 עמודים! – לשבעים ושלושה מחקרים עכשוויים על הבדלים משמעותיים בתפקודי המוח בין נשים לגברים. ברור שבאופן בסיסי גברים ונשים דומים אלו לאלו, שהרי כולם שייכים לאותו מין ביולוגי. אך לצד המכנה המשותף הרחב, בתחומים רבים בנים ובנות שומעים אחרת, מריחים אחרת, רואים אחרת, חושבים אחרת ומתנהגים אחרת.
סאקס מרחיב גם על אודות ההבדלים העמוקים בין נערים לנערות ביחס לגוף ולמיניות. הוא מסכם בכאב שההתעלמות העיקשת מההבדלים הללו לא הולידה תרבות אוטופית של אזרחים נאצלים האדישים להבדלי מין, אלא את ההפך הגמור: תרבות מבולבלת של נערים ונערות הגדלים בלי שאיש מדריך אותם מה פירושו של דבר להיות גבר או אישה בוגרים. התוצאה היא תרבות נוער הרסנית, שיש בה הרבה יותר ניצול מיני, והיא מתגלגלת לעולם בוגרים מנוכר. החלוקה לגברים ולנשים אינה "הבניה חברתית", אלא עובדה בסיסית של טבענו, ולא כדאי להתכחש לה.
סאקס אינו מנסה לחדד את ההבדלים בין נשים לגברים כדי להעצים את ההבדלים בתפקודם כאנשים בוגרים. הוא מסביר שחלק מההבדלים דווקא מצטמצמים בגיל מבוגר. יתר על כן: לדבריו, אין שום סיבה שבנים לא יאהבו לצייר ושבנות לא יאהבו מתמטיקה; אך לשם כך צריך ללמד בנים ציור באופן שונה מבנות, וצריך ללמד בנות מתמטיקה באופן שונה מבנים. הוא רומז שדווקא מסגרות חינוך נפרדות לבנים ולבנות יכולות להצליח הרבה יותר בטיפוח הישגים מגוונים, גם בתחומים שלכאורה מאפיינים דווקא את בני המין השני. סאקס אינו קורא לייחד לגברים או לנשים תחומי תפקוד בלעדיים. הוא קורא להורים ולמחנכים, הרוצים לעצב אסטרטגיה חינוכית, לעמוד ביושר מול המציאות ולא להתכחש לה.
אה טוב עצבים בעיניים עכשיו הכל ברור
מה העצבים אומרים על לחתוך את הצ'ופצ'יק בגיל שבוע?
משוגע! מי חותך ת'צופציק בגיל שבוע ?!?!?!?
אנחנו עושים זאת בגיל שמונה ימים.
הבורות של חלק מהאנשים הורגת אותי לפעמים.
שצריך לחתוך
התגובה הכי אינטלגנטית, עניינית, מחכימה, ומרתקת שקראתי מעודי. הטיעונים שכתבת בנויים לתלפיות, העובדות שציינת שופכות אור חדש לחלוטין על מסקנותיה. הדוגמאות מפורטות ומאלפות. התובנות חדות כתער. השפה גבוהה אך קלילה וקולחת. יצירת אומנות שלא הייתה מביישת את גדולי הדורות. בבקשה אל תפסיק!
אחי, לא באמת חותכים רק מורידים קצת. אבל יש כאלה שהמוהל פיקשש ובמקום לומר להם שהם בת ההורים אמרו שככה עושים לכולם…
אז לפי ההיגיון שלך ברית מילה היא מעשה פרמיטיבי ומטופש אבל לחתוך את אבר המין לחלוטין זה נורמלי ובריא?
בניגוד לתגובה שלך ד"ר למלונאות?
צריך מחקרים בשביל דבר כל כך מובן מאליו?
הפרוגרסיבים ואנשי התקינות הפוליטית הם אנשים נבערים שמתעלמים מהמורשת האבולוציונית של המין האנושי ומנסים לאנוס ולעוות את המבנה הפיזיולוגי והנפשי של בני המיגדרים השונים ע"י תורה הזויה ומופרכת הנשענת על אידיאולוגיה קיצונית ושקרית.
קיימת דיסציפלינה שלמה הנקראת פסיכולוגיה אבולוציונית הנלמדת ונחקרת ברמות האקדמיות הגבוהות ביותר. היא מתארת את קווי ההתנהגות המאפיינים את המין האנושי בכלל ואת ההבדלים בין גברים ונשים בפרט על בסיס האבולוציה שלנו. מי שנחשף לאסכולה זו אינו יכול שלא להתרשם עמוקות מן ההסברים שמבהירים בהגיון בריא את ההתנהגות האנושית הבסיסית שכולנו חווים אבל לא תמיד מבינים את מניעיה.
אכן פסיכולוגיה אבולוציונית מצוינת בהסקת מסקנות ובחיזוי לאחור
שוב יוצא שצדקו אבותינו, וכן הוא היום במגזר החרדי, שמלמדים בנים לבד ובנות לבד.
מאמר מצויין
טוב ויפה. יש הבדלים ביולוגיים בין נשים וגברים. לא הכל ״מיגדר״ חברתי.
הבעיה היא שההבדלים הביולוגיים האלו משמשים לתירוץ הבדלים חברתיים ניכרים בין גברים לנשים.
יש נשים שמספרות בגאווה איך, כילדות, היו ״טום-בוי״.
כמה כדורגלנים יספרו בגאווה איך, כילדים, דווקא נהנו לשחק באיפור ובובות?..
האם הבדלים ביולוגיים גרמו לכך? או לכך שבאתר מידה אין כותבות?..
יופי של כתבה. מידה זה שפיות בים של בולשיט.
יפה.
ובכ"ז איפה היית שהוקם 'קולך'? כבר אז הכתובת הייתה על הקיר.
'קולך' זה ממש ממש לא עוד נשים ולימוד גמ' וכו' זה טשטוש זהויות במובן פמינסטי קלאסי.
היום מנסים למחוק ולטשטש את ההבדלים בין זכר ונקבה למען השוויון אך בזה גורמים להרבה יותר בעיות של זהות מינית, של התמודדות עם קשיים, של התאמה למסגרות ועוד. שוויון בין המינים אינו בהכרח טשטוש ההבדלים, אולי נהפוך הוא. יש להעמיד את השוויון כערך עליון, אך עדיין יש להדגיש את ההבדלים. לדעתי דבר זה יצור חברה בריאה יותר.
"הפיל שבחדר" הוא, שכל זה לא מקרי, ותוכנן והןנדס כדי להרוס את החברה המערבית מבפנים.
למתקשים להאמין, מומלץ לצפות בסרטונים של yuri bezmenov .
גיליגן גאה בכם ומתמוגגת.
אין על הכתבות פמינזם תרבותי של אתר מידה, שמאששות שוב ושוב, שפמניזם תרבותי זה בדיחה. כמו ה"מחקר" של גיליגן, גם כותבי מידה תומכי הפמינזם התרבותי אוהבים להציג לנו "מחקרים" אפופפים קשיים מתודולגיים, ואנקדוטות חסרות משמעות, שלא מוכיחים דבר, מלבד המטרה שהם סימנו מראש.
הכותב לוקח מספר אנקדוטות ואומר שהן מראות את השוני בין גברים לנשים. לאחר מכן לוקח מחקרים שמאששים ככל הנראה (לא בדקתי את אמינותם) הבדל פיזיולוגי, ואז הוא מבצע קפיצה לוגית מרתקת, שהשוני הוא הגורם! המדע העצל הזה לוקח לו שנים לאשש מחקר תוצאתי שאומר שגנטיקה היא הגורם ולא הסביבה (ולרוב המדע לא מצליח בזה כי יש כל כל הרבה פרמטרים מעורבים ולרוב פשוט אין תשובה אחת, אלא שילוב) והופ בכמה מילים הכתב מוכיח לנו כאן שהגורם! הוא ההבדל הפיזיולוגי, ולא הסביבתי.
ההתעללות הזו במדע הייתה החטא הקדום של הפמינזם התרבותי, המדהים הוא שהשמרנות הדתית התאהבה בו.
?
@#$% ומכאן רואים ש )*&@^ ומצביע על &*^() , והמסקנה הברורה היא ש&^%$#)*(
וכרגיל ה*&^*) טועים ומטעים
העובדה היא שגידלו ילד זכר כבת לכל דבר, ולמרות זאת הוא התנהג כבן, מפריכה לחלוטין את העמדה שכל השוני מקורו בסביבה. מספיקה דוגמא נגדית אחת כדי להפריך טענה, ובמקרה דנן יש הרבה יותר מאחת. יתכן שיש גם שינויים שמקורם סביבתי, אבל ללא ספק יש גם שוני הנובע מהבדלים פיזיולוגים, במערכת העצבים ובמבנה המוח. ניסיון למחוק את העובדה שקיימים הבדלים בין המינים שאינם תרבותיים, שווה ערך מבחינה מדעית כמו הניסיון לטעון שהעולם שטוח. אני רואה כאן בעיקר קפיצה לוגית אצל הסביבתנים שלמרות השוני הפיזי והגנטי המוכח שיש בין המינים, הם מתעלמים ממנו וטוענים שהוא אינו מוביל לשום הבדלים בתפיסה, ברצונות או בנטייה של המינים. נשמע לי מטופש להחריד. לא מדהים בעינייך שלמרות שיש אינספור תרבויות, בכולם האישה הממוצעת אוהבת להמר על סכומי כסף גדולים פחות מהגבר הממוצע?
בדוקטורט במלונאות לא מלמדים מתודה מדעית?
מקרה יחיד אינו מספיק להפריך טענה . מאיפה הבאת את זה שזה מספיק להפריך?
מקרה יחיד אולי יפריך טענה אבסולוטית שטוענת *כל* ההבדלים נובעים *אך ורק* מסביבה, אבל להפריך את הטענה הזו זה להלחם באיש קש, כי אף אחד לא טוען אותה. אנקדוטה לא מוכיחה דבר, היא בקושי מאששת, אם שתיתי תה ולאחר מכן ביצעתי תאונה זה אומר שהמקרה שלי מפריך את הטענה שאין קשר בין שתיית תה לביצוע תאונות? לא. לא כך עובד מדע. כך עובד אי הבנה חמורה במתודולוגיה וכמה היא חשובה.
אין לי מושג על איזה מחקר אתה מתבסס, אבל כמובן שבקלות יכול להיות לו הסבר סביבתי, שכן אמנם מדובר בחברות שונות, אבל כל החברות האלה מתייחסות באופן שונה לגברים ובאופן שונה לנשים, כולל היום, כולל בעולם המערבי, מה השוני? באיזו תרבות בעולם מעודדים נשים לקחת יותר סיכונים ומעודדים גברים להמנע מסיכונים? לא ראית הורים מתייחסים באופן אחר לילד ואחר לילדה? הרי הנה כאן לפניך מאמר שמנסה להסביר לנו שיש שוני ולכן צריך לחנך אחרת. מאמר שמתעלם מהעובדה שכבר מחנכים אחרת, מבלי לשים לב.
כמו כן היכן ראית שטענתי שהתאוריה הנכונה היא הסביבתית? טענתי שאין הוכחה לקשר סיבתי, ועד שלא תמציא לי כזו, תמנע מלכתוב בידענות כה מרשימה ש-הסיבה- היא בהכרח גנטית, כי יש הבדלים גנטיים כלשהם אז זה בטח זה. אם כבר ציינתי שמרבית המחקרים שמנסים להראות קשר סיבתי מדברים על גם וגם ושבתכלס אין אנו יודעים את הגורם וזה הכל השערות. כאן הכתב מוותר לגמרי על הצניעות וקובע ביוהרה מכעיסה שהוא מצא! הסיבה היא גנטית, מחקרים אמרו. אין כך הדבר. המחקר מציין הבדל פיזיולוגי, הכותב משליך מכך ללא שהוכח קשר סיבתי על התנהגות אנושית שהוא קישר אליה על דעת עצמו בלבד. אינכם שונים מהפמניזם התרבותי שטוען שיש שוני אבל הוא סביבתי בהכרח סוף פסוק. אתם טוענים יש שוני והוא גנטי בהכרח סוף פסוק. אז המדע קצת פחות חוטא בחטא הגאווה והוא פחות בטוח בעצמו והרבה יותר ספקני לגבי השוני ההתנהגותי, אם הוא אכן קיים או שמדובר במתאם לא רלוונטי כמו תה ותאונות דרכים, ומה הגורם למתאם, זה משהו מורכב מאוד שלא הוכח פעם אחר פעם, הוא לא הוכח כלל עד היום.
הפמניזם הליברלי(הלא תרבותי/רדיקלי) לעומת זאת מדבר על כך שאין שוני התנהגותי מולד כל עוד לא תוכיח שהוא אכן קיים ו מולד, אנקודוטות ועיוות המדע לא מוכיחים שקיים שוני מולד בהתנהגות. הטענה אינה שהכל סביבתי, אלא שלא הוכח קשר בין הולדתך אישה לרצון שלך לשחק בבובות (למשל). זה אולי מתאמי נכון, אבל אינך יכול לקבוע גורם, רק כי זה נשמע לך "הגיוני". כך לא עובד מדע.
וואו כמה בורות! ההבדלים בין גברים לנשים הם הבניות חברתיות לכל דבר ועניין! אם רק נשחרר את ההבנות החברתיות נגלה שהם לא באמת כל כך שונים זה מזה.
ולעזאזל המידע המחקרי שמראה שיש שוני במבנה המוח במערכת העצבים
האירוניה היא שהמקרה הזה הוא אחד המקרים המוכרים ביותר שצוטטו בהרחבה על ידי לא אחרת מאשר הפמיניסטית הרדיקלית האולטרה שמאלנית ג'ודית באטלר שהשתמשה בו כדי להוכיח דווקא את הטענות שלה. זה לא מפתיע שכן הפלגים הקיצוניים של הפמיניזם הרדיקלי סוגרים מעגל וחוזרים בדיוק לאותה נקודה של השוביניזם – גברים ונשים שונים זה מזה מהותית ולכן צריך להתייחס אליהם/ן אחרת. ההבדל הוא שהם מנתקים את איברי המין מהמגדר ולכן הסיפור הזה כל כך התאים לבאטלר.
אבל רוב הפמיניזם לא נמצא שם. רוב הפמיניסטים מסתכלים על העולם וראים שעל כל אימרה דבילית של מירב מיכאלי יש אלפי ילדות שאומרים להן שהן צריכות להיות יפות ולא להתעסק בדברים של בנים (כלומר, במקצועות שמכניסים יותר כסף) ואלפי בנים שאומרים להם לא להראות רגשות כדי שלא יתפסו כנשיים (ואף מילה על כך שאחוז ההתאבדויות וההתמכרויות בקרבם גדול בהרבה). כשרוב הפמינסטיות מדברות על הבניה חברתית הן מדברות על זה ולא על ניתוח שינוי מין לכל ילד בן 6 שקם בבוקר והתחשק לו ללבוש שמלה היום.
כך שלא רק שאשת הקש שבחרת לתקוף היא די שולית (ובמקרה של ד"ר קנת צוקר כבר ממש שקרית*) אלא שאתה לא מבין כמה שהטיעונים שלך דווקא מחזקים אותה.
* ד"ר קנת צוקר לא פוטר "משום שהמליץ להורים שלא להיחפז לשנות את מינם של בניהם הקטנים". ניתוח שינוי מין מותר חוקית רק מגיל 18 (באנגליה, ארה"ב וישראל לפחות) אז על מה אתה מדבר? צוקר המליץ להורים שבניהם ששיחקו עם בובות נניח, להעביר אותם טיפול "מתקן" כלומר להרחיק מהם בכוח כל צעצוע נשי ולאסור עליהם לצייר תמונות של בנות. לא מאוד ליברלי מצידו, ולא בדיוק "לא להיחפז".
אבל מה כבודו/ה אומר/ת על ההבדלים הפיזיולוגים שצוינו לעיל (ריח למשל , אבל לא רק) . גם אותם אפשר לשנות ע"י לבישת שמלה ?
$%@*&@ היקר/ה
לכבודי לא כל כך ברור הקשר בין השאלה שלך לתגובה שלו. כמו כן, כבודי מתפלא שבחרת הבדל פיזיולוגי די שולי (חוש ריח? למי איכפת?) כשיש הבדלים פיזיולוגיים ברורים בין גברים לנשים שאיש אינו מכחיש אותם. למעשה הפמיניזם הרדיקלי דווקא מדגיש אותם ולכן מגיע למסקנה, במפורש או במרומז, שנשים בהיותן חלשות לא יכולות לדאוג לעצמן ולכן צריך להגן עליהן במיוחד.
אבהיר שוה את הנקודה שלי דרך ההבדל הבולט ביותר – כוח פיזי. לרוב מי שמסתובב בעולם ברור שגברים בממוצע חזקים פיזית יותר מנשים. אבל זה לא אומר שכל גבר חזק יותר מכל אישה. לכן, אם יש עבודה מסויימת שמצריכה כוח פיזי סביר להניח שרוב הנשים לא יתעניינו בה או לא יתקבלו (ובנינו גם רוב הגברים). אבל אם אישה רוצה? למה לא – שתנסה לעמוד בקריטריונים, ואם תצליח – שתתקבל. כמה יצליחו? 5%? 1%? אולי 0? מה זה משנה? שינסו.
רוב הפמיניסטים/ות לא טוענים שאין הבדלים, אלא שלא צריך להוסיף על ההבדלים האלה. רק לתת שיוויון הזדמנויות ולא לכוון אף אחד/אחת לכיוון מסויים שלאו דווקא מתאים לו/לה בגלל מינו/ה וההבדלים כבר יעשו את שלהם. אבל כותב המאמר שלפנינו לא רק שלא מבדיל בין גישות שונות וסותרות בפמיניזם, אלא שהוא לא שם לב שהוא למעשה מחזק דווקא את הפלגים הקיצוניים והלא ליברליים בפמיניזם. חבל, אבל לא מפתיע.
זה מדעי שגברים בדרכ יהיו יותר חזקים גופנית מאישה, לא הבנתי את הענין.
אם אפרסם משרה שדורשת מאמץ גופני גבוה, ודאי שאלך על הגבר השרירי ביותר שמתאים לו השכר שאני מציעה.
אם תבוא אלי אישה שרירית עדיין המסת שריר שלה תהיה פחותה מהגבר השרירי, מה יש פה לתהות? אני רוצה את העובד הכי חזק פיזית, למה אני צריכה להסתבך.
אוקי במקרה שיבואו אלי רק גברים דקים וחלושים ומולם אישה חזקה ושרירית אני אעדיף את האישה, אבל אנא הסכימו איתי שציירתי עכשיו מצב קצת הזוי,
יש אין ספור הבדלים ופערים בין גבר לאישה, מה זה בכלל נתון לויכוח? זה מדעי
הענין הוא רק שלא יהיה חוסר צדק כלשהו בגלל השתיכות מינית, אבל זה לא סותר הבדלים, מה רע במילה הבדל, שוני.. אפשר לחיות עם זה בהרמוניה מדהימה
אפשר כמובן להתעלם מזה ולתת לנבחרת כדורגל גברים לשחק מול נשים, אבל בתנאי שהנשים לא יתלוננו על התוצאה.
ואם כבר כדורגל, הענין הזה של המעודדות למשל, ראוי לכל גינוי, זה זנותי לכל דבר וענין.
כתבה מעולה!!
מסכימה עם כל מילה
אכן מתנהל טרור אקדמי נגד מי שלא מקבל את השיטה המגדרית המבלבלת. במקום לנהל ויכוח אקדמי. זאת בדומה למה שקורה בפקולטות למדעי הרוח והחברה באוניברסיטאות שלנו ובמערב בכלל.
האקדמיה איבדה את יעודה לשמה הוקמה.
כתבה בלי ידע רפאוי. איפו שינויים הורמונליים -טסטוסטרון ואסטרוגן שאחריים על כול ההבדלים בין מינים? בסיס בזה ….
מחקר: אנשים נוטים להסכים עם מחקרים המתאימים לתפיסת עולמם
חחח ממש מריחים אחרת.
אם כך היה עם חוש הריח, גברים לא היו מצליחים להריח עשן. בתים היו עולים באש פעמים רבות אם חוש הריח שואף לאפס.
השאלה הנורמטיבית היא, האם ההבדלים הללו מצדיקים יחס שונה לנשים ולגברים? האם הם מצדיקים שכר שונה עבור אותה עבודה? האם הם צריכים למנוע מנשים ללמוד כל דבר שירצו, לעבוד בכל דבר שירצו, ובלבד שהן מסוגלות לכך קוגניטיבית ופיזית? האם הם צריכים למנוע מגברים חופשת לידה, כי הם לא יולדים, למרות שגם להם נולד תינוק חדש שזקוק גם לאביו ולא רק לאמו?
יש הרבה מאוד הבדלים בין גברים לנשים. אני מסכימה, שלא צריך לטשטש אותם. אבל, רובם המכריע לא צריכים להיות רלבנטיים לשאלות של שוויון בשכר, שוויון בהזדמנויות לתעסוקה, שוויון בהזדמנויות להשכלה, וכדומה. התשובות לשאלות אלה צריכות להיות מבוססות על כישורים ועל יכולות ולא על מגדר.
אין דבר כזה אבולוציה.
קשקושי דרווין הופרכו מזמן בצורה יותר יסודית
מהקשקושים הפמיניסטים.
ההרס הטוטאלי שגרמו ליברלים לציביליזציה המערבית מבוסס על שתי הנחות יסוד :
כל האנשים נולדו שווים
נשים וגברים זהים מלבד הבדלים אנטומיים
זניחים.
אפילו בתור בדיחה,שתי ההנחות האלה פאתטיות.
האנושות היא מין פטריארכלי כשם שנמלים הן מטריאכליות.
ןשוב קבוצה של אקדמאים מרקסיסטים מכחידה
צביליזציה.ושוב היא גדושה ביהודים.
למישהו לא ברור איך זה יגמר ?
ההנדסה החברתית נכשלה לחלוטין. אין שיוויון בין המינים. אין כבוד אמיתי בין המינים. אין קבלה אמיתית של היחוד של כל מין . אין הערכה לתכונות המייחדות כל מין. אין הבנה שהמינים נועדו להשלים אחד את השני ולא להתחרות על אותה משבצת. והכי גרוע – שינוי מין אצל אנשים מעולם ובאמת לא הפך אותם לאנשים שלמים ומאושרים. הם הרסו כל סיכוי לחיים נורמליים עבור עצמם. כיוון שהלא נורמלי הפך לנורמלי בחברות הפוליטיקלי קורקט הרי שהחורבן של חברות אלו קרוב וטוטאלי. כישלון מהדהד.