מפמ"רית אזרחות בשירות השמאל הקיצוני: חוק השבות מפלה, הציונות הדרוזית נמחקה

המפקחת על מקצוע האזרחות במשרד החינוך, יעל גוראון, מתעלמת מהחלטות ועדת המקצוע וממשיכה להנחיל אג'נדת שמאל קיצוני בלימודי האזרחות. לאחרונה חלה הידרדרות נוספת כשהמרכיב הציוני-לאומי בלימודי האזרחות נדחק אף יותר לקרן זווית: תלמידים שייגשו למועד החורף בבגרות באזרחות לא יצטרכו להפגין ידע בדבר הזיקה בין האוכלוסיה הדרוזית וחלק מהבדואית למדינת ישראל. חומר הלימוד העדכני מוחק לחלוטין את החלוקה בין ערבים לדרוזים – ומסתפק באמירה כללית על מיעוטים במדינת ישראל, משל היו מקשה אידאולוגית אחת. בנוסף, עולה החשש כי גוראון ביצעה את השינויים מרחיקי הלכת מתחת לרדאר, בלי שיידעה על כך את חברי ועדת מקצוע האזרחות – המורכבת מאנשי אקדמיה, מנהלים ומורים.

כבר לפני כעשרים שנה החליט משרד החינוך שמקצוע האזרחות יילמד באופן זהה בעברית ובערבית. למרות זאת, "מחוון המושגים" – חוברת מושגים שנויה במחלוקת שחיברה גוראון – כוללת הבדלים בנושאים מהותיים רבים בין שתי השפות, באופן המעמיק את הקיטוב בין ערביי ישראל למדינה. לדוגמה, התלמידים היהודים לומדים למשל כי חוק השבות הוא "מבחין ולא מפלה", בעוד בנוסח בערבית נכתב כי "רוב היהודים מאמינים כי חוק השבות יכול להיחשב כלגיטימי מבחינה משפטית. לעומת זאת, הרבה ערבים רואים בו חוק מפלה".

עד לאחרונה, התלמידים הלא-יהודים אף למדו כי ארץ ישראל היא למעשה "פלסטין". בעקבות פניית 'מידה' התערב שר החינוך אישית והביא למחיקת המילה 'פלסטין' מהמחוון. מדובר בתיקון חשוב, אך לאור ההבדלים שעדיין קיימים בין שני הנוסחים, הדרך לתיקון עוד ארוכה.

הטיה אנטי-ציונית בשירות הפוליטיקלי קורקט

במקרים אחרים, הדרך של גוראון "לאזן" בין הנוסחים בעברית ובערבית היא השמטת אלמנטים פרו-ישראלים מהנוסח בעברית. כך למשל נמחקו מחוברת המושגים העדכנית המשפטים הבאים: "חלק ניכר מבני המיעוט הנוצרי משרתים בשירות צבאי או לאומי"; "מאז ימי המנדט הבריטי כרתו הדרוזים ברית עם הישוב היהודי והשתלבו במערכות הביטחון והמדינה, ורבים מהם המשיכו בשירות קבע והגיעו לדרגות בכירות"; "ניתן לזהות בקרב החברה הערבית בישראל מגמות של השתלבות במדינה ובחברה… על אף השסע, רוב ערביי ישראל מעוניינים לשמור על אזרחותם הישראלית אף אם תקום מדינה פלשתינית"; "רובם [של הדרוזים] מגדירים את עצמם כקבוצה אתנית נפרדת ללא שאיפה לאומית מדינית, ונאמנים למדינה בתוכה הם חיים".

בשנה שעברה הוגשה עתירה נגד מחוון המושגים, בטענה שהוא עוקף את ספרי הלימוד באזרחות אשר אושרו על ידי הוועדה. בדיון, שנערך ביולי 2016, חלק ניכר מהמונחים זכו לביקורת מצד שופטי בג"ץ.

לפי החלטת וועדת המקצוע, בשיתוף מפמ"רית אזרחות, משפטים אלו היו אמורים להופיע בתכני הלימוד לבגרות באזרחות. יישום ההחלטה עוכב זמן רב, והנושא אף הגיע לפתחו של שר החינוך. בדיון במליאה במאי האחרון הפנה ח"כ יהודה גליק תשומת ליבו של בנט להבדלים בנושא לימוד חוק השבות ולהשמטת תכנים פרו-ישראלים בהוראת האזרחות. בתגובה השיב בנט לגליק: "פעם ראשונה שאני שומע…תעביר לצוות שלי….נתקן". בעקבות הדיון שלח גליק מכתב מפורט לבנט בו פרש טענותיו, אך שר החינוך לא הגיב. בנט גם סירב להיפגש עם "מורים ציונים לאזרחות" – קבוצת מורים ששמה לעצמה יעד להילחם בניסיון לחזק מסרים אוניברסליים על חשבון אלו הלאומיים בלימודי האזרחות.

בקיץ האחרון היה נדמה כי הלחץ מתחיל לתת אותותיו, וב-28 באוגוסט יצא מלשכתה של מפמ"רית אזרחות מחוון חדש בו נכללו החלקים המבדילים בין דרוזים לערבים ושמתארים את ברית הדמים שנכרתה בין הדרוזים וחלק מהבדואים לבין מדינת ישראל. למרות זאת, בגרסתו העדכנית ביותר של המושגון, המופיע כעת באתר משרד החינוך, שוב הושמטו החלקים אותם התחייבה גוראון להכליל בישיבת וועדת המקצוע.

מלבד התוכן הבעייתי שבמחוון המושגים, עצם השימוש בו שנוי במחלוקת. מורים רבים לאזרחות רואים בו ככלי שבאמצעותו מנסה גוראון לכפות את תפיסת עולמה הרדיקלית. נכון להיום עומדת לרשותם של מורי האזרחות בחירה בין שלושה ספרי לימוד שונים. חלק מהתכנים באותם ספרים ייכללו במבחן הבגרות – וחלק לא. מנגד, התכנים הנכללים במושגון ייכללו בוודאות בחומר לבגרות – ולכן השימוש במושגון מהווה "תעודת ביטוח" עבור המורה כי הוא מכין את תלמידיו באופן אופטימלי למבחן. כלומר, מחוון המושגים כמעט ומייתר את ספרי הלימוד. בעתירה שהוגשה בנושא ביקרו השופטים לא רק את תוכן המחוון, אלא גם את עצם קיומו: "יש מחוון גם במקצועות אחרים? בספרות יש? שמה צריך להאכיל מונחים? בהיסטוריה יש? במקרא יש? שכולם צריכים לצעוד באותו קו ולדקלם אותם דברים. כאילו שאנחנו עוסקים במתמטיקה", תהה השופט צבי זילברטל. השופט יורם דנצינגר הוסיף כי המושגון מוביל לכך שהתלמידים "לא צריכים להבין, הם צריכים לדקלם".

בניסיון לחזק את הרלוונטיות של ספרי הלימוד החליטה ועדת מקצוע האזרחות כי ביחס לכל מושג ייכללו במחוון הפניות למספרי העמודים הרלוונטיים בספרים. גוראון התחייבה כבר לפני שנתיים לבצע את החלטת הוועדה ולהכניס הפניות לספרים, אך הדבר לא נעשה בפועל. בישיבה שנערכה במרץ האחרון שבה גוראון על התחייבותה, וחזרה עליה שוב בחוזר שפרסמה ערב תחילת שנת הלימודים הנוכחית. אך למרות ההתחייבויות החוזרות ונישנות וההחלטה המחייבת של הוועדה – גם בגרסה הנוכחית של המושגון לא מופיעות ההפניות לספרי הלימוד. "גרירת הרגליים איננה מקרית", טוען גורם במקצוע האזרחות. "המטרה היסודית של יעל גוראון וחבריה היא לבטל את תוקפם של ספרי הלימוד. זו מהותו של המושגון, במקביל לזריית חול עם משפטים כמו 'שמירת חשיבותם של הספרים'. הפנייה למספרי העמודים תחזיר את המורים לספרים. ויותר מכך – היא תוכיח שההגדרות במושגון אינן תואמות כלל את ספרי הלימוד – כמתחייב בנהלים, וכפי שהתחייבה גוראון בפני וועדת המקצוע".

בקשת תגובה נשלחה למשרד החינוך והיא תפורסם כשתתקבל.