איראן מחריפה את המלחמה בסעודיה דרך תימן

אם לשפוט לפי האירועים האחרונים במפרץ, איראן בוחרת בהסלמה בחזית התימנית נגד ערב הסעודית והאמירויות המאוחדות. למשקיף מן הצד, המלחמה בתימן עלולה להיראות כעוד ביצה מדממת או אסון הומניטרי חסר הגיון. המלחמה בתימן אכן נוראה והיא המיטה סבל בל יתואר על אוכלוסיית תימן, ובמיוחד על ילדים הסובלים מתת תזונה וממגפת חולירע, אולם יש הגיון בשיגעון – הגיון של ברזל.

תימן מהווה מוקד עימות פעיל נוסף למלחמת הפרוקסי האדירה במזרח התיכון כשברקע נמצא עימות תדמיתי ותעמולתי חריף בין ערב הסעודית לאיראן. במקרה התימני, גם האינטרס של  הרוסים וזה של איחוד האמירויות אינם נפקדים מסיפור המעשה. בין בריחת ראש הממשלה הלבנוני לסעודיה לבין שיגור טיל מתימן על סעודיה בידי חיזבאללה, משתלבים אינטרסים פנים מדינתיים ועדתיים גם יחד. ננסה לפרק את האירועים ולהסביר את האינטרסים שמניעים את המאורעות האחרונים בסעודיה, תימן ולבנון כשיד האיראנים איננה נפקדת מאף זירה.

החות'ים בתפקיד חמאס

המלחמה מתנהלת בין המורדים החֻותִ'ים, הנמנים על הענף הזַיְדִִי של האסלאם השיעי, לערב הסעודית ולאמירויות. ערב הסעודית תומכת בנשיא הנוכחי, עַבְדרַבֻה מַנְסֻור הַאדִי, ואילו החות'ים כרתו ברית עם הנשיא שהודח ב-2011, עַלִי עַבְדאַללַה צַאלֵח. הברית הזאת התערערה לאחרונה עד כדי כך שביתו של הנשיא לשעבר נמצא במצור של חו'תים. אין מוצא מן המשבר ואין צפי לסיום המלחמה מכיוון שאיראן בוחשת בנעשה בתימן ומסייעת לחות'ים באמצעות משלוח אמצעי לחימה מתקדמים, כולל טילים ארוכי טווח.

אותם טילים פוגעים בשטח סעודי ולא נראה סיכוי שסעודיה תסכים להפסיק את ההפצצות של תימן שגובות מחיר כבד של חיי אדם ולעתים קרובות אזרחים תמימים. בחינה מסוימת, הטקטיקה של החות'ים מזכירה את זו של חמאס: הם מתקיפים את סעודיה בשטח שלה ודורשים את הפסקת הפצצות התגמול לאחר מכן. הנוכחות האיראנית באמצעות נשק ויועצים, בנוסף למדריכים של חזבאללה, היא הסיבה להתעקשות הסעודים להמשיך את הלחימה חסרת התוחלת בארץ השסועה והאומללה הזאת.

אפשר לומר שאיראן יצרה מערכת אזורית באמצעות כלים שלובים, שבמסגרתה האירועים במדינה אחת משפיעים על האירועים במדינה אחרת. היא מבצעת את תכניותיה באמצעות שליחים: חזבאללה בלבנון, אל-חשד אל-שעבי בעיראק, וגם החות'ים בתימן, אך במידה פחותה. לסעודים, מנגד, אין צבא סדיר בעל יכולת תמרון, למרות הון עתק שהושקע בקניית אמצעי לחימה מתקדמים תוצרת ארצות הברית ואף רוסיה.

טילים על סעודיה ואיום על האמירויות 

המתח הגיע לשיאו כאשר ב-5 בנובמבר טיל בליסטי מסוג ברכּאן-2 שוגר לעבר ריאד. על פי דווחים סעודיים, הטיל אותר והושמד באוויר על ידי טיל 'פטריוט' אמריקאי. הרסיסים נפלו באזור נמל התעופה הבינלאומי של ריאד המהווה מטרה אסטרטגית. זאת הפעם הראשונה שטיל מתימן פגע בבירה הסעודית, אם כי לא הטיל הראשון ששוגר לעבר שטח סעודי.

בקיץ נורה טיל מאותו דגם משטח בשליטת חות'ים למכה – לא פחות. החות'ים כמובן מיהרו להסביר שהם לא התכוונו לפגוע במקום הקדוש ביותר לאסלאם, אבל האפקט שנוצר פגע במוניטין של המורדים. קשה שלא לקשר זאת לעובדה שיומיים לאחר ירי הטיל לכיוון מכה, החלה העלייה לרגל המסורתית של המוסלמים (החֲג') כאשר ברקע עוינות קשה ובלתי מוסתרת בין איראן לסעודיה סביב נושא החג' ומכה. בקיץ פגעו טילי החו'תים בנמל הסעודי ינבוע, היכן ששוכנים כמה מתקנים של חברת הנפט הסעודית אראמקו.  סעודיה איננה לבדה ברשימת המטרות של החותי'ם. דובר התנועה החות'ית עבד אל-סלאם אל-חות'י איים בשיגור טילים גם על אבו-דאבי. לפניכן החו'תים פגעו פעמים רבות גם בספינות האמיראתיות לחופי תימן באמצעות טילים וסירות נפץ מתאבדות בשלט רחוק.

למרות השותפות עם סעודיה ב"בקואליציה הערבית להשבת השלטון הלגיטימי בתימן" לאמירויות אינטרסים שונים – אם לא מנוגדים – לאינטרסים הסעודיים בתימן. העדיפות הראשונה של האמירויות היא לקדם אץ הרעיון של חלוקת תימן לשתי מדינות כפי שהיה עד שנות התשעים: תימן הדרומית ותימן הצפונית. המטרה השנייה היא להילחם נגד אל-קאעדה, או ליתר דיוק נגד הסניף המקומי שלה 'אל-קאעדה בחצי האי הערבי' ובשאר האסלאמיסטים – לרבות המתונים כמפלגת "אסלאח" שהיא ענף תימני של האחים המוסלמים. הלחימה נגד איראן והחות'ים לא ממש מעניינת את האמירויות. אם כך, יש לשאול מה גרם לחות'ים לאיים על דובאי ואבו דאבי?

התשובה, כמו כל דבר בתימן מסתתרת מאחורי הקלעים. האמירויות מבינות את מגבלות הכוח שלהן ולכן קובעות לעצמן מטרות בנות השגה בלוח זמנים מוגדר. הן מבינות שאי אפשר לכבוש את החלק הצפוני של תימן שבשליטת החות'ים ולנצח אותם. מה שכן אפשר לעשות הוא לנסות לפרק את הברית הרעועה בין סאלח לחות'ים.

הזווית הרוסית – אינטרס בסוריה מקבל ביטוי בתימן

עלי עבדאללה סאלח היה נשיא צפון תימן בעלת האוריינטציה הסובייטית, ובתור שכזה הוא מחזיק בקשרים עם רוסיה שמצדה מחזיקה בהבנה טובה על נפתולי הפוליטיקה התימנית.  מצבו הפוליטי של סאלח בכי רע ולאחרונה נפוצו שמועות שהוא רוצה לעזוב את תימן לרוסיה. לא ידוע מי מפיץ שמועות אלה אבל ניתן לומר בביטחון שזו אינה רוסיה. לרוסיה אין יכולת התערבות בתימן אבל היא בהחלט שומרת על ערוץ המגעים עם איראן, עם החות'ים ועם סאלח. האינטרס הרוסי הלא מוצהר (אבל מפורש במאמר מחקרי על תימן) הוא הישארותו של סאלח בצנעא כדי להמשיך לקיים ולו למראית עין את הברית עם חות'ים, על מנת שמצב הלחימה עם סעודיה יתארך וימשיך להטריד את הסעודים. הרוסים סבורים שהמשך הקזת דם של הסעודים בתימן תרתק אותם לזירה התימנית וימנע מהם התחזקות בזירה הסורית, שהרי בראיית הרוסים, הסעודים תומכים בג'בהת אל-נוסרה בסוריה. במסגרת זו, הרוסים אף משתדלים להגיש עתה את הנקמה הקרה על התמיכה הסעודית במורדים הצ'צ'נים בתחילת שנות האלפיים.

רוסיה ואיראן פעלו יחדיו כדי לקדם סולחה כלשהי בין סאלח לחות'ים ודווקא האמירויות הן אלה שמפריעות למאמץ הרוסי-איראני. דובאי ניסתה לנצל את המערכת השבטית בתימן כדי להגיע לסאלח ולהציע לו סולחה – לא עם החות'ים אלא עם הסעודים. סאלח אינו אויב של הסעודים, ולא במקרה מפציצי הקואליציה לא פוגעים בביתו. הוצאת סאלח מהמשחק תחליש את חות'ים ותמוטט את מגדל הקלפים שלהם. מדובר במאמץ אמיראתי לא פשוט והוא כרוך בכמה עסקאות מתחת לשולחן.

האמירויות דרשו מסעודיה השתתפות יותר פעילה במאבק נגד קטר שמטרידה אותן הרבה יותר מאשר את סעודיה. כמו כן, האמירויות מפקדות על כמה מיליציות בבירה הזמנית, עַדֵן, ולא מאפשרות את שלטונו של הנשיא החוקי, האדי, השוהה עדיין בריאד. מדובר במערכת מסובכת של עסקאות תן וקח בין סעודיה לאמירויות. הפחד שהאמירויות יצליחו לשכנע את סאלח לנטוש מטריד מאוד את החות'ים ואת איראן וזאת הסיבה לאיומים המופנים לעבר אבו דאבי.

טהראן לועגת לסעודיה ומסגירה את תוקפנותה

נשוב לאירוע המכונן של ירי הטיל על ריאד. פיקוד הקואליציה פרסם הודעה בה הוא האשים את איראן בתוקפנות ישירה נגד סעודיה והדגיש שערב הסעודית שומרת לעצמה את זכות להגיב בזמן ובמקום המתאימים. דובר משרד החוץ האיראני בהראם קאסמי דחה את ההאשמות הסעודיות כ"הרסניות ומסיתות".

מומחים כולל מומחים רוסים, משוכנעים שירי הטילים משטח תימן מבוצע על ידי חזבאללה ויועצים איראנים, ובוודאי לא על ידי החות'ים נעדרי ההכשרה הנדרשת. אמצעי הלחימה האיראניים מגיעים לתימן גם דרך הברחות מסומליה כאשר ספינות סעודיות ואמיראתיות לא לגמרי מצליחות לסגור את המרחב הימי. אופן פעולה שכזה מאפשר לאיראן ליהנות מכל העולמות: להציק לסעודיה, לא לשלם מחיר ולשמור על "אופציית ההכחשה" שנודעת לה חשיבות בעולם שעבר משפטיזציה גם ביחסים הבינלאומיים.

יתר על כן, חוקרים רוסים סבורים שאיראן משגרת טילים לעבר סעודיה כדי לנסות מערכת הנחיית ג'י.פי. אס חדשה וכדי להעביר מסר לריאד. זאת הסיבה שהטיל כלל לא נשא ראש נפץ קרבי כשהסעודים לא ממהרים לדווח פרטים על הירוט עצמו מחשש לחשיפת מסוגלות מערכת הפטריוט ליירט טילים. בו בזמן האיראנים נהנים מהיכולת לבדוק את דיוק מערכות ההגנה נגד טילים כפטריוט ודומותיה.

"דובאי הבאה בתור"

בניגוד לזהירות האיראנית הרגילה, הפעם המשטר לא הצליח לכבוש את שמחתו הגלויה: העיתון כיהאן, שופר התעמולה הרשמי של מנהיג איראן, איתאללה עלי ח'אמנהאי, פרסם מאמר מערכת אלמוני המשבח את הפגיעה בריאד ומאיים על סעודיה, על האמירויות ואפילו על קהילת העסקים המערבית בדובאי ובאבו דאבי.  להלן תרגום המובאות החשובות ביותר של המאמר:

" מעתה ואילך הנסיכים שגרפו את עושר העם של ערב הסעודית לא יחיו בביטחון בארמונות הפאר שלהם. הם חייבים להסכים לתנאים חדשים ולהסתלק מתימן. האמירויות גם מבינות שתורן יגיע והן יצטרכו לשלם את מחיר פשעיהן בתימן. אירועים מסעירים בדרך".

"מתקפת הטילים המחישה שרמת היכולת הצבאית הסעודית פחותה ממה שסברו המומחים. בעקבות השיגור, כלי תקשרת סעודיים טענו שמערכת הפטריוט השמידה את הטיל. עם זאת כמה שעות לאחר מכן, רשויות נמל התעופה הבינלאומי על שם המלך פאהד, הודו שהטיל פגע במטרה. המידע על קורבנות ונזקים לא דלף לכלי התקשורת"

העיתון מוסיף:

"האירוע הזה מוכיח שאמריקה הפקירה את סעודיה בפני הסכנות. יותר טוב לומר שאמריקה לא יכולה לעשות מאומה עבור סעודיה… ההצהרות והאיומים האלה מראים שהמצב באזור השתנה ולכן לא רק ערב הסעודית אלא גם דובאי ואבו דאבי לא יוכלו להיות מרחב בטוח לקפיטליסטים מערביים, גם אם עוד לא הפכו למטרה עד עתה"

"עכשיו זה אנצאר אללה [החו'תי'ם] והמהפכנים התימנים שקובעים מטרות לטילים ארוכי טווח. אולי המטרה תהיה ריאד, ג'דה טאאף או אראמקו או אולי הנמל של דובאי. בכל מקרה, הבחירה בידי מהפכני תימן!"

ניסוח המאמר, הנימה וההדגשים לא מותירים שום מקום לספק שאיראן עומדת מאחורי ירי הטילים לעבר ריאד. המאמר הוא מלאכת מחשבת של התעמולה האיראנית. אין בו שום אזכור של שיעה וסונה אלא האשמת סעודיה בשחיתות (כאילו באיראן אין בעיות שחיתות), שמלווה ברטוריקה מרקסיסטית למחצה על מהפכה ומהפכנים.

בין ביירות לריאד

לא במקרה ירי הטיל על ריאד בוצע בדיוק כמה שעות אחרי ההתפטרות של ראש ממשלת לבנון סעד אל-חרירי. בכל הסאגה הזאת יש כמה רגעים תמוהים שלא לומר מביכים. ראשית כל, אין זה דבר נפוץ שראש ממשלה מודיע על פיטוריו בשידור ישיר בערוץ תקשורת זר בעודו הוא מבקר בחו"ל. הפחד של חריר מהתנקשות של חזבאללה ואיראן מובן, אך אין לו יסוד של ממש. אמנם אביו רפיק אל-חרירי נרצח, אך בניגוד לסעד הבן, הוא באמת איים על חזבאללה ואיראן. סעד אל-חרירי בוודאי לא נמנה עם חסידי חזבאללה אך הוא אינו דמות מאיימת עד כדי חיסול.

ישנם דיווחים נוספים לפיהם סעד אל-חרירי אינו דמות אהודה במיוחד בעיני נסיך הכתר מחמד בן סלמאן, זאת על אף, ואולי בגלל, קשריו הטובים עם סעודים אחרים שסבלו מגל הטיהורים האחרון בממלכה. ככל הנראה פיטורי חרירי הם מהלך סעודי מתוכנן המכוון נגד איראן. לסעודיה אין כלים אפקטיביים להתנגד לאיראן וגם פיטורי חרירי לא ישנו הרבה, אבל הם כן מהווים מכה תעמולתית לאיראן ולחזבאללה. מאוד חשוב לחזבאללה שלבנון לא תיתפס בתור מה שהיא באמת: קולוניה של איראן המנוהלת על ידי  זרוע מבצעת של איראן. בלי ראש ממשלה סוני, התדמית הזאת נפגעת.

לטיהורים בסעודיה יש הרבה סיבות אבל ניתן לקבוע בוודאות ששחיתות אישית אינה אחת מהן. עובדה היא שרוב האצולה הסעודית נוטה לבלבל בין קופת המדינה לארנק שלה כאשר נסיך הכתר אינו יוצא דופן. ככל הנראה המטרה של מחמד בן סלמאן היא להצעיר את שכבת השלטון ולהיפטר מהגוורדיה הישנה יחד עם כל מי שעלול לעמוד בינו לבין שאיפותיו. בהיעדר הוכחות, האשמות בשחיתות, מגוחכות ככל שתהינה, הן היחידות שיכולות להיות משכנעות דיו כדי לכלוא נסיכים.

למהלך של מחמד בן סלמאן יש גם ערך תדמיתי: הוא ממצב את עצמו כשליט פעלתני, מודרני ונמרץ שיכול לקדם רפורמות ולהילחם באיראן, כשהוא נסמך על תמיכה בלתי פורמלית של שכבות הצעירים הצמאים לשינוי. תדמיתה של הממלכה הסעודית התקבעה מזה שנים כמערכת רקובה ומושחתת שנשלטת בידי קשישים ולא מסוגלת לבצע שום דבר.  מבחינת הנסיך יש לנקוט בגישה הוליסטית: יש קשר ישיר בין המאבק הסעודי האזורי נגד איראן לניסיונות לערוך מודרניזציה של החברה הסעודית. או במלים אחרות, כדי להילחם נגד משמרות מהפכה נשים סעודיות צריכות לנהוג.

העימות בין סעודיה לאיראן מתנהל במישור התעמולתי בכל ההיבטים. איראן מקפידה לתאר את סעודיה כ"משטר וַהאבי" וכמונרכיה מאובנת וקיצונית ביחס לרפובליקה האסלאמית, כך שלשיפור התדמית הסעודית יש תפקיד חשוב. לאסטרטגיה זו של מחמד בן סלמאן יש סיכון מסוים מאחר שהעצורים הם העשירים ביותר בסעודיה ויש להם קשרים במערב כך שמעצרם עלול להפחיד אנשי עסקים מערביים. באופן הזה, החתרנות האיראנית מחוללת שינויים במזרח התיכון, גם בתוך המדינות היריבות פנימה.