היא שלנו, הערבים השתמשו בה לרעה והעולם התנהג עד כה בצביעות. אלה רק חלק מהסיבות לכך שהגיע הזמן שהעולם יכיר בירושלים כבירת ישראל
דוברים ערבים ומוסלמים מנסים להפחיד את כל העולם לבל יכיר בירושלים כבירת ישראל ויעבירו אליה את שגרירויותיהם. מועד הארכת הצו האמריקני העוסק בעניין הוא הזדמנות לומר את מה שהעולם היה צריך לדעת כבר שנים רבות. הנה עשרים סיבות למה להעביר את השגריגות האמריקנית, ואת כל השגרירויות האחרות, כבר עכשיו לירושלים.
אנחנו שם כבר מזמן
ירושלים כבירת העם יהודי היא אחת הבירות העתיקות ביותר בעולם, אם לא העתיקה ביותר. היא הפכה לבירת ממלכת ישראל בידי המלך דוד בשנת 1003 לפני הספירה, כלומר לפני 3030 שנים. באותו זמן בירות המדינות שעדיין אינן מכירות בה היו ביצות, יערות או מדבר צחיח. ספרות ההיסטוריה של עמי אירופה, היוונים והרומאים, מעידה באופן ברור על מעמדה של ירושלים כבירת העם היהודי כבר בעת העתיקה.
אנחנו שם לפני האסלאם
היהודים הם העם הילידי היחיד בארץ ישראל. הם חיו ופעלו בירושלים 1613 שנים לפני שהאסלאם בא לעולם בשנת 610 לספירת הנוצרים, כלומר כאשר אבות המוסלמים היו נוודים עובדי אלילים במדבר חצי האי הערבי. אז מה נותן למוסלמים כיום זכות להתנגד להיותה בירת מדינת היהודים היום?
הטרור לא ינצח
האם יעלה על הדעת שמעצמות ומדינות בעולם יכוונו או יגבילו את הפוליטיקה שלהם על פי איומים בטרור, הפגנות והשתוללות של מוסלמים?
אנחנו נחליט לבד
האם יש עוד מדינה בעולם שמדינות אחרות אומרות לה איזו עיר תהיה או לא תהיה בירתה?
אנחנו בשלטון
למה העולם לא מכיר בשליטה הישראלית בירושלים למרות שהיא שחררה את חלקה המזרחי מכיבוש ירדני לא חוקי ולא לגיטימי שהקהילה הבינלאומית כלל לא הכירה בו?
הצביעות הירדנית
המלך עבדאללה השני, מלך ירדן, מנסה לדחוף את ישראל להקים מדינה פלסטינית על הרי יהודה ושומרון ובירתה ירושלים המזרחית. מדוע אביו, המלך חוסין, לא עשה דבר זה בדיוק מאז שמלך בשנת 1952 עד שישראל שחררה מהכיבוש הירדני את ירושלים המזרחית, יהודה ושומרון בשנת 1967?
הצביעות הערבית
הליגה הערבית דורשת מישראל להקים מדינה פלסטינית על הרי יהודה ושומרון ובירתה ירושלים המזרחית. מדוע לא הציבה דרישה דומה למלך חוסין, כדי שיעשה כך מאז שמלך בשנת 1952 עד שישראל שחררה את ירושלים המזרחית, יהוד ושומרון בשנת 1967?
צביעות אומות העולם
גם מדינות שאינן ערביות מתנגדות להכרה בירושלים כבירת ישראל, מהטעם שהיא צריכה להיות בירת פלסטין העתידית, שהם תומכות בהקמתה? מדוע לא הציבו צדיקים אלה דרישה זהה למלך חוסין לפני 1967, כל עוד הוא שלט באזורים הללו שירדן כבשה באורח בלתי חוקי בארץ ישראל?
טראמפ הבטיח
הנשיא טראמפ הבטיח במסע הבחירות לנשיאות, באופן שאינו משתמע לשתי פנים, שהוא יעביר את השגרירות האמריקנית בישראל מתל אביב לירושלים, וסביר מאוד להניח שבוחרים רבים, יהודים ונוצרים, בחרו בו בשל כך. אי קיום ההבטחה עלול לגרוע מאמינות הבטחותיו בעתיד, ובעיקר לקראת בחירות אמצע התקופה לקונגרס בעוד שנה, ולנשיאות ולבתי המחוקקים בעוד שלוש שנים.
העברת השגרירות תביא שלום
אחרי שכל השגרירויות בישראל יעברו לירושלים יבינו כל שונאי ישראל שמלחמתם נגדה נכשלה ולא נותר להם אלא להודות בכישלונם ולקבל את מדינת ישראל כעובדה מוגמרת, שאין טעם להמשיך ולהילחם נגדה עוד. למצב כזה במזרח התיכון קוראים "שלום". לכן העברת השגרירויות כולן לירושלים תהיה תרומה אדירה למאמצי השלום בין ישראל והעולם הערבי והאסלאמי.
לא להיות בצד של הרעים
אחד הארגונים הבינלאומיים הקורא בימים אלה להימנע מלהכיר בירושלים כבירת ישראל הוא "הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי" (Organization of Islamic Cooperation – OIC), ארגון המונה 57 מדינות אסלאמיות ברחבי העולם. ארגון זה שואף – בין השאר – להטיל איסור בחוק הבינלאומי על כל ביקורת נגד האסלאם ובכך לחסל שתי חרויות יסוד חשובות של התרבות המודרנית – חרות המחשבה וחרות הבעת הדעה. כל מי שחרות המחשבה וחרות הבעת הדעה יקרות בעיניו חייב לתמוך בכל מה שארגון זדוני זה מתנגד לו כדי להפוך אותו לארגון הנמצא מחוץ לציביליזציה האנושית.
עוצרים את הדוגמטיות האסלאמית
התנגדות האסלאמית להכרה בירושלים כבירת המדינה היהודית נובעת מהאמונה האסלאמית שהיהדות (כמו הנצרות וכל שאר דתות העולם) היא "דין באטל", דת בטלה, ואילו האסלאם לבדו הוא "דין חק", דת אמת. הכרה בירושלים כבירת היהדות מקנה ליהדות מעמד של דת חיה וקיימת, מעמד המאיים על מעמדו של האסלאם אשר הגיע לעולם בשביל "להתגבר על כל הדתות". (קוראן, פרק 9, פסוק 33). העולם חייב לומר למוסלמים: "התעסקו בענייניכם וחדלו להתעסק עם דתות אחרות. היהדות חיה וקיימת והיא איננה מאיימת על אף דת. אם הדת שלכם לא מסוגלת לחיות בשלום עם דתות אחרות אז אתם חייבים לתקן אותה באמצעות פרשנות מודרנית המקבלת את האחר, כולל את היהודי, כבעל דת חיה, קיימת ופעילה, עם מקומות קדושים כמו ירושלים, ועם הזכות לפעול בהם בחופשיות".
לא נכנעים לדרישות האסלאם
אין זה סוד שרוב הערבים תושבי ארץ ישראל ("הפלסטינים"), אחיהם הערבים שמסביבה והמוסלמים ברחבי העולם אינם רואים את מדינת היהודים כמדינה לגיטימית בכל שטח שהוא. על פי האסלאם היהודים (כמו הנוצרים) חייבים לחיות תחת כנפי האסלאם כ"אהל ד'ימה", "בני חסות", כלומר אזרחים מדרגה רביעית עם זכויות מוגבלות שהשריעה האסלאמית מעניקה להם. גישה זו המעוגנת בשריעה האסלאמית והיא שוללת מהיהודים את הזכות למדינה. הכרה בירושלים כבירת ישראל מנוגדת לאסלאם, וכניעת העולם לדרישת המתנגדים היא כניעה משפילה של העולם המתורבת לתפיסות האסלאמיות ולשריעה האסלאמית שעוצבו במאה השביעית.
עוצרים את האימפריאליזם האסלאמי
סיבה אסלאמית נוספת להתנגדות המוסלמים להכרה בירושלים היא התפיסה הדתית האסלאמית של המרכיב הטריטוריאלי בסכסוך בין ישראל ושכנותיה. על פי האסלאם, לכל ארץ יש רק כרטיס כניסה לאסלאם ובכך לעבור מ"דאר אלחרב" ("בית המלחמה") אל "דאר אלאסלאם" ("בית האסלאם"). על פי גישה זו, אין דרך לגיטימית להוצאת ארץ כלשהי מתחום האסלאם אחרי שהאסלאם הושלט עליה. הכרה של העולם בירושלים כבירת ישראל מעניקה חותמת הכשר להקמת מדינת יהודים על ארץ שבעבר הייתה כבושה על ידי המוסלמים, ולכן היא מנוגדת לאופן שבו האסלאם מתייחס לארצות העולם. העולם חייב לשאול את עצמו ולהחליט: "האם אנחנו פועלים על פי האופן שבו האסלאם רואה את העולם או שמא עלינו להתנהג על פי הקריטריונים הבינלאומיים המקובלים בעולם, שעל פיהם העולם איננו מתערב בהחלטתם של עמים ומדינות על בירותיהם?"
אין כל קשר להסכם שלום
מוסלמים רבים טוענים שסוגיית ירושלים חייבת להיפתר במסגרת הסכם שלום בין הערבים החיים בארץ ישראל ("הפלסטינים") וישראל. מה הקשר בין הקמתה של מדינה בעתיד, אם בכלל היא תקום, ובין הכרת העולם בעובדת היותה של ירושלים בירת העם היהודי מאז יותר משלושת אלפי שנים?
לא נכנעים לטרור
ארגוני טרור כמו חמאס, הג'יהאד האסלאמי וחיזבאללה, פרסמו את התנגדותם להכרה בירושלים כבירת ישראל והם מאיימים – במפורש או במרומז – על כוונתם לבצע פעולות טרור כתוצאה מההכרה. הימנעות מההכרה בירושלים כבירת ישראל תהיה כניעה ברורה לדרישותיהם ותעודד אותם להציב דרישות אחרות ולפזר איומים נוספים בעתיד. כניעת מדינות ופוליטיקאים לארגוני טרור מעלה את קרנם בקרב מוסלמים רדיקלים, מגבירה את התגייסות מתנדבים לשורותיהם ומגדילה את התרומות הכספיות שהם מקבלים מתומכיהם. לכן, הימנעות מהכרה בירושלים כבירת ישראל תהיה עידוד לטרור והגברת כוחו לגייס אנשים וכספים. ולהיפך: הכרה בירושלים כבירת ישראל תיתן מכה לטרור, לתדמיתו וליכולתו לגייס לוחמים ותרומות.
הערבים מחריבים את ירושלים
הערבים כבשו את ירושלים בשנת 1948 והרסו את הרובע היהודי עד היסוד כולל עשרות בתי כנסת. לאורך 19 שנות כיבוש, בין 1948 ו-1967 הם הרסו חלקים מבית הקברות היהודי בהר הזיתים והשתמשו במצבות ששדדו לבניית בתים ולריצוף רחובות, ומנעו מיהודים להגיע למקומות הקדושים בעיר המקודשת ביותר ליהדות. חשוב גם להזכיר את החפירה הפושעת – עם בולדוזרים – שביצעו הווקף המוסלמי והתנועה האסלאמית בתוך שטח הר הבית סמוך לכותל המזרחי תוך הרס עתיקות יהודיות, נוצריות ואחרות. יחסם זה של הערבים המוסלמים לעיר, לתושביה, לעברה ולמקומות הקדושים שבה שולל מהם כל זכות להביע דעה על עתידה ומעמדה, ואם העולם לא מתחשב בדעתם ומכיר בירושלים כבירת ישראל הם יכולים לבוא בטענות רק אל עצמם. אי הכרה בירושלים כבירת ישראל מגבירה בקרב הערבים את התקווה שיום יבוא והם יצליחו להשליט שוב על ירושלים את אפליית היהודים לרעה, להרוס את בתיהם ואת בתי הכנסת שלהם ולמנוע מהם גישה למקומותיהם הקדושים, כפי שעשו עד 1967.
הרצחנות הערבית שלפני 67'
לאורך תשע עשרה שנות כיבוש ערבי (1948-1967) היו צלפים ערבים צולפים על יהודים תמימים שהלכו ברחובות הצד המערבי של ירושלים, ודבר זה חייב את מדינת ישראל להקים קירות בטון לאורך הרחובות ולרוחב מדרכות כדי להגן על העוברים ושבים. הצלפים היו יורים גם לתוך חלונות הבתים, ורבים מתושבי ירושלים היהודים נהרגו ונפצעו כתוצאה מצליפות אלה. העולם הנאור חייב לומר לערבים: "בהתנהגותכם הזו הוכחתם שאינכם ראויים לשלוט בעיר הקודש, אפילו רק בחלק המזרחי שלה, כי מי יערוב לנו שלא תשובו ותעשו את מה שעשיתם אז במשך תשע עשרה שנים?"
בגלל חופש הדת
לאורך חמישים השנים מאז שישראל שחררה את ירושלים מהכיבוש הערבי היא פתוחה לרווחה בפני יהודים, נוצרים, מוסלמים וכל בני הדתות האחרות. חרות הפולחן מובטחת לכולם (פרט ליהודים שאסור להם להתפלל בהר הבית בגלל התגובה האלימה של חוליגנים מוסלמים) והגישה למקומות הקדושים חופשית לחלוטין. מיליוני תיירים ביקרו בה מאז 1967 והיא מהווה מקום השראה לכל מבקריה. בכך מוכיחה ישראל שהיא המדינה היחידה באזור הראויה לנהל את ירושלים ולהשליט עליה את החירות הנהוגה בישראל וכל תושביה – יהודים, מוסלמים, נוצרים ואחרים – נהנים ממנה.
היא שלנו
החשובה מכל הסיבות: ירושלים, העיר הקדושה ליהדות, מופיעה בתנ"ך מאות פעמים בכמה שמות, ואילו בקוראן היא איננה מופיעה אפילו פעם אחת, באף אחד מארבעת השמות שיש לה בערבית: 1. "בית אלמקדס" – "בית המקדש" – שם המופיע בחדית' (התורה שבעל-פה האסלאמית); 2. איליא – קיצור של "איליא קפיטולינה", השם שהרומאים נתנו לירושלים; 3. אורשלים – השם הנהוג במקורות הנוצריים; 4. אלקודס – שם מתקופות מאוחרות יותר. ירושלים "קודשה" לאסלאם הסוני – לא השיעי – על ידי יזיד בן מועאויה, הח'ליף האומיי השני, בגלל מרד שפרץ במכה בשנת 682 לסה"נ בהנהגת עבדאללה בן אלזובייר, וקידוש ירושלים נועד להעביר אליה את החג' ממכה. אלה עובדות \המתבססות על ההיסטוריה האסלאמית שאין עליה עוררין ומהן עולה שכל הטענה על "קדושת ירושלים לאסלאם" איננה אלא "פייק ניוז" מאז שלהי המאה השביעית. האם העולם הנאור חייב לנהל את עצמו במאה ה-21 על פי תעשיית השקרים והאגדות על סוסים מעופפים של האסלאם במאה השביעית?
המסקנה הברורה העולה מעשרים הסיבות לעיל היא שאין שום היגיון במצב שבו ירושלים בירת ישראל אינה מוכרת על ידי מדינות העולם, ולכן יש להכיר בה ככזו ולהעביר אליה במהירות המכסימלית את כל השגרירויות הזרות בישראל.
הם אומרים שמוחמד קשר סוס לכותל המערבי כשהוא הגיע לירושלים זאת אומרת שהוא הגיע היה כותל מי בנה אותו היהודים כמובן אז על מה הויכוח
אפילו הם אומרים היה כותל לפני שמוחמד קשר את הסוס אז העיר שלנו זה ברור אפילו לפי הסיפורים של המוסלמים
הורדוס בנה את הכותל באבי
הישג אדיר לנתניהו שהימר על הקלף של טראמפ מול אובאמה וקלינטון
לגבי עתיקותה של ירושלים – רבת עמון ודמשק שימשו ערי בירה קודם תקופת דוד וגם העיר ממפיס שבפרברי קהיר קדמה לירושלים כבירה.
לגבי התקופה 3020 שנה (יש שגיאת הקלדה בטקסט).
היהודים הם לא העם הילידי היחיד בארץ (יש שומרונים ויש נוצרים ארמים). בנוסף חלק ניכר מהפלאחים הערבים בארץ (להבדיל מהבדואים) הם אוכלוסיה ילידית שהתאסלמו ועברו לדבר ערבית כולל חמולות שבמקור היו יהודיות.
הזכות המוסלמית נובעת מכך שהיהודים ויתרו על דרישתם לריבונות כדי לשרוד לאחר חורבן בית המקדש וכשלון בר כוכבא – אנחנו הולכים בדרכו של רבי יוחנן בן זכאי ולא בדרכם של אנשי מצדה. הפכנו מעם לדת והתחייבנו לא לעלות בחומה ולא למרוד באומות וקיבלו את השלטון הזר (אפילו התפללנו לשלומה של מלכות) בחנוכה ובל"ג בעומר אנחנו מציינים את נס פח השמן ואת הסתלקותו של שמעון בר יוחאי ואת סיפורי הגבורה של המכבים ובר כוכבא הוצאנו מהספרות היהודית ואנחנו יודעים עליהם רק ממקורות חיצוניים. כשהמוסלמים כבשו את הארץ מהביזנטים היהודים כבר היו 550 שנה בגלות ורובם המכריע לאורך הדורות לא עלו לארץ גם כשיכלו.
טרור כן מנצח אם הוא מספיק חזק אחרת הוא לא היה כזה פופולארי – ומדינות מתחשבות בטרור במסגרת במדיניות שלהם.
העולם מלא במדינות עם ערי בירה בפועל שאין להן הכרה – קוסובו, צפון קפריסין, טראנסניסטריה, אבחזיה, אוסטיה, נגורנו קראבאח, כורדיסטן, טיואן, דאע"ש מזרח לוב דרום תימן רצועת עזה…
העולם לא מכיר בשלטון הישראלי בירושלים כמו שהוא לא מכיר בשלטון הירדני (האו"ם עדיין מכיר בהצעת החלוקה בלבד). יחד עם זאת העולם לא הציב דרישה לשלטון הירדני לסגת ממזרח ירושלים כמו שהוא לא הציב דרישה לשלטון הישראלי לסגת ממערבה.
הפלסטינים הם התושבים המוסלמים הערבים שבארץ – הדרישה של מדינות ערב למדינה פלסטינית היא בעצם דרישה לשלטון מוסלמי וערבי – המלך חוסיין הוא מוסלמי וערבי ולכן שלטונו נחשב לגיטימי בעיני הליגה הערבית.
טראמפ הבטיח – פחחחח…
העברת השגרירות תביא שלום – פחחחח….
חרות הפולחן נמנעת מערביי הפרברים של ירושלים (רמאללה בית לחם…) שמנועים מלהיכנס למרכז המטרופולין שהם מתגוררים בפרבריו ולהתפלל במקומות הקדושים המרכזיים של המטרופולין בהר הבית וכנסיית הקבר.
גם תחת משטרים ערבים התקיים חופש פולחן ליהודים ולנוצרים (ועד היום יש בתי כנסת בקהיר בדמשק במרוקו בתוניס בבחריין בבגדאד… ריבונות ערבית בירושלים במסגרת שלום אין משמעותה חילול מקומות קדושים ליהודים ו/או ירי צלפים אל מעבר לגבול.
ירושלים לא מוזכרת בקוראן אבל מוזכרת בחדית'.
ירושלים לא מוזכרת בתורה אבל מוזכרת בספרי הנביאים והכתובים.
כואב לך עבדו, הא…?
מצוין, כי אף אחד מטיעוניך הנבובים אינו שווה תגובה רצינית.
תמשיך להתבשל במיצי השנאה העצמית של עצמך, והעגלה הציונית תמשיך לנסוע, בלעדיך.
מהסוף להתחלה –
ירושלים לא מוזכרת בתורה אבל מוזכרת בנביאים שנכתבו ברצף ישיר ובהפרש שנים מזערי מהתורה
(יהושע תלמיד משה).
חרות הפולחן נמנעה מערביי רמאללה כי לא היתה לנו ברירה. אם יזנחו את דרך הטרור לא תהיה שום מניעה לאפשר להם להיכנס.
העברת השגרירות לא תביא שלום אבל תביא שקט.
העולם מלא עם ערי בירה בפועל – אז מדוע מתעסקים רק איתנו??? איפה הזעקה לחירותם של הכורדים, של הקטלונים??
היהודים הלכו לגלות בדרכו של יוחנן בן זכאי, אך מעולם לא שכחו את השאיפה לגאולה השלמה. ומתפללים שלוש פעמים ביום: ולירושלים עירך ברחמים תשוב ותשכון בתוכה כאשר דיברת ובנה אותה במהרה בימינו.
טרור כן מנצח לפעמים, זו לא סיבה להיכנע לו מראש!!
סקירתך לוקה במספר אי דיוקים משמעותיים
1. בהסכם שביתת הנשק עם ירדן (הסכמי רודוס 1949), הותר ליהודים לבקר את המקומות הקדושים בשילטונה (למשל הכותל המערבי) – אולם הצד הירדני לא קיים הסכמים אלו.
2. היהודים מעולם לא וויתרו על דרישתם לריבונות כאשר הדבר יתאפשר, הנושא של "לא לעלות בחומה ולא למרוד באומות" הוא מיתוס של קבוצות חרדיות אנטי-ציוניות שלא מוכר ע"י פוסקים רבים כדוגמת הרמב"ם (שגם ביקר בהר הבית), ומדובר בברית *הדדית* בן עם ישראל לבין הקב"ה. מכיוון שהקב"ה בשואה הפר את בריתו עם עם ישראל, לכן עם ישראל אינו מחוייב יותר להסכמה זו (אף אם היתה הסכמה כזו).
3. היהודים מעולם לא הפכו מעם לדת (למעט ביהדות הרפורמית של המאה ה19), והוכרו כעם נפרד (עם דת משלו) בכל האימפריות הרב-לאומיות. גם בפרלמנט העירקי והאיראני היו משורינים מקומות ליהודים בצד מיעוטים לאומיים נוספים.
דן, אלוקים לא הפר את הבטחתו בשואה, אלא קיים אותה במלואה, לצערנו.
פתח חומש דברים, פרשות כי תצא – ניצבים
לדן:
אכן ירדנים התקשו לקיים והפרו בפועל את הסכם שביתת הנשק ב1949 (וגם ירדנים ירו במלך של עצמם בהר הבית). אבל זה לא מנע מאיתנו לחתום איתם הסכם שלום ב1994 שהם די עומדים בו מזה 23 שנה (למעט ירי בנהריים ומקרה התקיפה בשגרירות). על פי הטיעון שאי אפשר לבטוח בהסכמים עם ערבים אסור היה לכרות שלום עם מצרים וירדן.
הרמב״ם היה די חריג ודי לא מייצג ביחס למרבית הפסיקה היהודית לאורך ההיסטוריה. ספרו מורה נבוכים שהיה אמור לסכם את הפילוסופיה היהודית מוקצה בישיבות החרדיות וספר ההלכה המקובל על עם ישראל הוא שולחן ערך של רבי יוסף קארו שחלוק בהמון מקרים על היד החזקה של הרמב״ם.
הכניעה היהודית לרומאים היא בהגדרה ויתור על ריבונות. אתה לא יכול גם להיכנע וגם לדרוש ריבונות. (בספרי הקודש הכניעה הזאת מוגדרת כהסכם אי העלייה בחומה בין הקב״ה לעם ישראל). היהודים נכנעו וויתרו על הדרישה לריבונות.
הציונות אכן זכתה ללגיטימציה בעקבות השואה היות והשואה היא הפרה של הסכם הכניעה (הרג אנשים שנכנעו הוא הפרה של הסכם כניעה).
אלא שהלגיטימציה הזאת מקורה בהתנהלות אכזרית של עמי אירופה ולא של הערבים בארץ – ואכן היה ראוי להעביר ליהודים נתח מגרמניה אבל לא את א״י (הגרמנים גורשו מפרוסיה משלזיה ומהסודטים וחבלי ארץ אלו חולקו בין המדינות המנצחות וצריך היה להעביר את חלקם להקמת מדינה עבור יהודי אירופה).
המקום השמור ליהודים בפרלמנט האיראני הוא מתוקף היותם קבוצה דתית בדומה לנוצרים ולזורואסטרים ולא מתוקף היותם קבוצה לאומית.
מדויק לחלוטין.
תגיד לי עלי עבדו. אתה יהודי או לא? מצד אחד נותן לעצמך שם ערבי ומצד שני כותב "אנחנו [=היהודים] הולכים בדרכו של רבי יוחנן בן זכאי" או שמא אתה רואה עצמך "ערבי בן דת משה" (בדומה לרעיון הכושל של "גרמני בן דת משה" שהיה בשעתו בגרמניה), השומר מצוותיה של דת זו. כי אז אספר לך שאפילו ערבים נוצרים שהיו נושאי דגל הלאומנות הערבית על גילוייה הקיצוניים ביותר החלו לנטוש בחלקם הלא קטן את הלאומיות (ובודאי שלאומנות) הערבית אם לא את עצם הזהות הזו. אז דווקא עכשיו אתה נזכר לעלות על עגלה מקרטעת זו?
ליהודית:
החדית' נכתבה שנים ספורות לאחר מות מוחמד. כמעט כל האיזכורים לירושלים הם מתקופת דוד המלך ואילך (מקדש שילה פעל 369 שנים כלומר בערך כ400 שנה לאחר חתימת התורה).
ערביי השטחים קיבלו מאיתנו 30,000 רובים ומותר להם להסתובב איתם על הגדרות של 130 התנחלויות ו80 מאחזים ועשרות צירי תנועה אבל אסור להם לגשת לאחר בידוק ללא נשק להר הבית… לא רציני.
העברת השגרירות לא הביאה שקט עברו יומיים להכרזה והיא כבר הביאה קסאמים.
העולם עושה עוול לא רק לנו אלא לעוד הרבה עמים (פשוט אנחנו מרוכזים בעצמנו ובכל אמירה של זב חותם).
מדובר בתפילה להקמת בית המקדש ולא בקריאה לריבונות יהודית (בית המקדש השני נבנה בתקופת כורש מלך גוי).
עלי עבדו כשמך כן אתה, עבדו עליך כהוגן. הסכמי סן-ראמו וההכרה בזכויותיו הילידיות של העם היהודי בארץ ישראל נוסחו ונחתמו כבר ב1922. תקופת המנדט הוקצבה ל-25 שנה בלבד, כלומר מלכתחילה המנדט הבריטי נועד להסתיים ב1947. בכוח הזרוע הוגלה העם היהודי מארצו ובכוח הזרוע שב העם היהודי אל ארצו. כפי שלמען הישרדותו העם המיר את מסגרתו הלאומית במסגרת דתית-קהילתית לאחר חורבן מרד בר-כוכבא במאה השנייה לספירה כך באותו האופן שב העם למסגרתו הלאומית עם שיבתו לארץ ישראל. מגילת העצמאות עליה חתמו נציגי היישוב העברי ב-ד' באייר תש"ח מבוסססת על חזון שיבת ציון של נביאי ישראל. כפי שלקהילה היהודית בבבל ניתן הציווי על-ידי ירמיה הנביא להתיישב בבל: "בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת פִּרְיָן." בימי טרום החורבן וזאת למען הצלתה. כך באותו האופן למען הישרדותו של העם לאחר חורבן נבוכדנצר מתחנן ירמיה בפני יורדי מצרים בהובלת יוחנן בן קורח הלוחם לשוב לארץ-ישראל: "אִם-שׁוֹב תֵּשְׁבוּ, בָּאָרֶץ הַזֹּאת–וּבָנִיתִי אֶתְכֶם וְלֹא אֶהֱרֹס, וְנָטַעְתִּי אֶתְכֶם וְלֹא אֶתּוֹשׁ: כִּי נִחַמְתִּי אֶל-הָרָעָה, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לָכֶם. יא אַל-תִּירְאוּ, מִפְּנֵי מֶלֶךְ בָּבֶל, אֲשֶׁר-אַתֶּם יְרֵאִים, מִפָּנָיו; אַל-תִּירְאוּ מִמֶּנּוּ, נְאֻם-יְהוָה–כִּי-אִתְּכֶם אָנִי, לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם וּלְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ. יב וְאֶתֵּן לָכֶם רַחֲמִים, וְרִחַם אֶתְכֶם; וְהֵשִׁיב אֶתְכֶם, אֶל-אַדְמַתְכֶם." הנביא יחזקאל מגדיל לעשות ומשרטט עם סיום נבואתו כנראה עם הידיעה על חורבן בית ראשון את בית המקדש בפרטי פרטים, כלומר יחזקאל הפועל בבבל של גלות יהויכין שואף שהדורות הבאים יוכלו לבנות מחדש את בית המקדש ולעבוד את ה' בירושלים. הנביא חגי בימי שיבת קרא לעם היהודי לשוב למסגרת מדינית בארץ ישראל כפי שהיה טרום החורבן.
לא רק שרצח העם היהודי באירופה וההתנהלות האכזרית של עמי אירופה לא הובילה לרגשות חרטה וסימפטיה בקרבם, אלא שארצות הברית הטילה אמברגו נשק על הישוב היהודי בארץ ישראל במלחמת העצמאות ובריטניה הגדולה נסוגה מכל התחייבויותיה כלפי העם היהודי בספר הלבן של 39- ערב תחילת ההשמדה ההמונית של יהדות אירופה. אדרבא, היחידים שעמדו לימין היישוב במלחמת העצמאות היו מתנדבים אינדיבידואלים רובם מהעולם האנגלו-סקסי, או אודים מוצלים מאש מאירופה וחשוב מכך סטאלין שמסיבותיו הוא העביר נשק ליישוב דרך צ'כיה.
אם במציאות נפרדת כל עם שהאנגלים או הספרדים או הגרמנים או הבלגים או השד יודע מי היה צריך לתת לקורבנות פשעיו חלק ממולדתו ההיסטורית הרי שזהו חזון שמיימי, ומה לעשות שאנחנו חיים על הארץ וה' ומלאכיו הם שנלחמים את מלחמותינו בעולמות שמיימיים.
ירושלים מוזכרת בתורה אבל לא בשמה, כי היא טרם נוסדה. ירושלים מוזכרת פעמיים בסיפורי אברהם: פעם אצל מלך שלם הצדיק בן-בריתו של אברהם ומלך סדום, ופעם אצל עקידת יצחק מוזכר הר המוריה שבדב"ה נאמר שהוא בירושלים. מרבית התורה עוסקת בנדודי ישראל בהנהגתו המופתית של משה בארצות ציה וכיליון ללמדנו שקדושת ארץ-ישראל איננה נחותה מקדושת ירושלים ושעלינו להיות אסירי תודה על בחירתו של ה' בנו ולנתינת התורה. לעומת זאת, בימי מוחמד ירושלים הייתה עיר מרכזית בעלת היסטוריה עשירה של מעל 1000 שנה.
תחת משטרים ערבים לא התקיים חופש פולחן, ליהודים נאסר להכנס למערת המכפלה, רחבת הכותל הייתה סמטה בלבד, וליהודים נאסר לעלות להר הבית. למרות שירדן התחייבה לאפשר ליהודים לבקר בכותל בהסכמי שביתת הנשק ב-49' לאף יהודי לא הותר לבקר בכותל עד הנצחון בששת הימים, כאשר השלטון הירדני מקפיד לחלל עשרות אלפי מצבות על הר הזיתים באופן שיטתי ולשרוף את כל בתי הכנסת עד היסוד. כנגד אויב בעל נורמות שכאלו ישראל התמודדה.
יהודי לוב ותימן ידעו גם תקופות של מעשי רצח וגירוש. ליהודים נאסר לרכוב על סוס והם נדרשו לשלם במקרים רבים מס גולגולת כבד כשלעיתים השליטים המוסלמים מקפידים שהם יעבירו את התשלום שהם מושפלים. מההתכתבות של רס"ג במאה ה-10 עם מתנגדיו הקראים אנחנו למדים על המצב החומרי הקשה של היהודים בשל ההגבלות הכלכליות והחברתיות נגדם.
אפרופו השומרונים, במאה ה-19 הם קיבלו הוראה מהשלטון המוסלמי בארץ להמיר את דתם לאיסלאם שכן דתם איננה מוכרת, רק בזכות רב הישוב הישן החכם באשי שנתן להם אישור שהם יהודים הם יכלו להמשיך לקיים את דתם השומרונית. ללמדך באילו נסיבות ותחתי אלו תנאים החמולות בעלות השורשים השומרוניים באזור שכם המירו את דתם לאיסלאם.
ואפשר לכתוב עוד הרבה מאוד כנגד כל אחד מהטיעונים השהעלת, אבל קצרה היריעה.
תודה בכל אופן שהרמת לי להנחת.
לאמיר ניצן – כפרה, אני יהודי ואפילו ציוני והכינוי שלי בתירגום מילולי לאנגלית they worked on me.
אני מנסה לאתגר את הטיעונים המחשבתיים של קידר.
לאבגדה. יפה כתבת.
1. לא ידעתי שיש קישור ישיר בין הר המוריה לירושלים בתנ"ך עצמו (חשבתי שזה פרוש מאוחר).
2. העלית טיעון אמיתי – ירושלים שלנו כי ניצחנו במלחמה.
3. הערה אחת – לגבי חופש הדת בעולם המוסלמי – הכל נכון ומיעוטים דתיים הושפלו וסבלו אבל היה חופש דת בעולם המוסלמי בכל במהלך 1400 שנותיו אחרת לא היינו שומעים היום על עלאווים דרוזים זורואסטרים יזידים נוצרים סורים מרונים אשורים וקופטים.
וגם כיום יש בעולם המוסלמי משטרים סובלניים כלפי מיעוטים.
היה קיום ואף שיגשוג יהודי תחת שלטן מוסלמי כולל בית כנסת בהר הבית ושליטה יהודית על מערת המכפלה (לפני התקופה הצלבנית). כולל רס"ג, ורמב"ם ורמב"ן ורבי יוסף קארו, והאר"י ושבתאי צבי, ורבי יהודה החסיד, ורמח"ל והחיד"א, והשל"ה ורבי עובדיה מברטנורא…
מאמר כביר.
רכוז בהיר של הטענות מדוע אסור להכנע לדרישות הערבים. אם דוברי הממשלה בחו"ל ילמדו את המאמר הזה, יוכלו להציג היטב את עמדתנו בעולם ולהפריך את השקרים של אויבינו.
התקשורת והשמאלנים ביום אבל, אם היו יכולים היו דורשים צפירה.
אחרי ימים(ומי שזוכר, עוד מבחירת טראמפ הם קשקשו את זה) של "לא מה פתאום הוא לא יכריז שום דבר" הם נכנסו לפאניקה והביאו את כל המחבלים והקוויזלינגים להתראיין ולצווח "אוי יהודונים אתם תשלמו על כך אנחנו נכה בכם!", "כן! האדון הערבי יכה בנו אוי ויי ימנים מה עשיתם לנו?!".
לא צחקתי ככה המון זמן, הנשיא החדש הזה מספק בידור שלא יאמן.
התוכניות שלהם להשמדת ישראל והעולם החופשי לאט לאט יורדות לטמיון.
תודה לך אלוהים על ביבי וטראמפ.
מאמרך נהדר כרגיל. תודה רבה.
רק הערה קטנה על "אנחנו פה לפני האיסלאם/ הערבים"
בכותרת מדובר על "ערבים" ואילו "האיסלאם" צץ לפתע בפסקאות משנה רבות ויש רבים המתבלבלים בין ערבים שזהו גזע (עם) לבין איסלם שזו דת המשתרעת מניגריה ומרוקו ועד סין ובריטניה.
בכל מקרה בעניין "הערבים": (אגב, מה זה מעניין אם שבטי הערבים "עבדו אלילים" באיזור ואנחנו פה עבדנו רק אל אחד (?) באופן מאד מאד "אלילי" במושגים של אז, כולל הקרבת קורבנות ומנהגים סמי-פגניים, באסופת סיפורים מימי הברונזה התיכונה וקודקס סמי- בבלי-מצרי. ובכלל – למה זה רלוונטי?
בכל מקרה אם הולכים על "הערבים" וזיקתם לאיזור באופן פרדוקסלי המלכים הישראלים הראשונים מבחינה אריכאולוגית טהורה שמוזכרים ככוח בעל משמעות איזורי (עמרי ואחאב) נמצאים באותה תזכורת עם "גנדו הערבי" ב"מונולית מכורח" המפורסם. (וביהודה אחכ יהוא המלך וחזקיה).
לערבים ככוח שלטוני עולה במאה ה8 לפנהס יש זיקה חזקה מאד לארץ ישראל ובוודאו לשטחי עבר הירדן (ופחות לירושלים המעורפלת שלא ברור עד כמה הייתה משמעותית יותר באותם ימים משומרון, חצור, אשדוד או חברון)
אכן לפני כן יש כמה תזכורות מעורפלות במכתבי אל עמרנה שבהן מוזכרת ירושלים כמדינת ווסלים לשלטון המצרי בתזכורת קלושה.
אפילו אחכ דוד הוא דמות בדיונית לא ברורה כל צרכה למדע ויתכן והיה יתכן ולא. דמות אמורפית משהו, כך שלהצביע על שנת 1000 לפנהס כאיזו שנה מחוללת היסטוריה, מיסדת דת יחודית, ואיזו עיר ואם בעולם- הרי שזה רק לפי הסיפור אותו מנסים מחברי התנך אי שם מאות שנים אחכ לנפח ולנפח עוד ועוד. בקמצוץ תוספת מהנוצרים שדואגים לשייך את ישו כל הזמן לבית דוד ולירושלים.
לגבי שאר הסעיפים שלא מערבבים ימי קדם עם איסלאם וערבים, יהודים כגזע ויהודים כדת עתיקה וכלאום מודרני,
הכל יפה מבריק ונכון, כהרגלך. רוב תודות
נקודות הביקורת שאת מעלה אכן מעניינות ונתמכות על ידי הראיות ההיסטוריות. כמו כן, היי סמוכה ובטוחה שד"ר קידר מודע לכל אלה היטב, אך הוא מודע לדבר מה נוסף – מבנה התרבות הערבית וצורת המחשבה שלה. על כן, פניה אל הרגש והדמיון הערבי, ומעל הכל – לחוש הכבוד המפותח-יתר-על-המידה הערבי, ועוד בצורת השפלה, היא כלי אפקטיבי ביותר בהעברת מסרים. בכך שהוא מצביע מחדש על מקורם של הערבים, ולא כ"כ מזמן באופן יחסי, כעובדי אלילים ונוודים פרימיטיביים בשכונה הכללית שלנו, בד-בבד לקיומה של תרבות יהודית עשירה בירושלים, הוא פוגע ישירות בבטן הרכה שלהם. וזה עובד (אני מפנה אותך לצפות בראיונות המבדרים מאוד של ד"ר קידר בערוץ אלג'זירה ולהתמוגג מהדרך הנהדרת שבה הוא מושך את השטיח מתחת לטיעוניהם האנטישמיים והמגוחכים של שאר הדוברים, והכל בערבית שוטפת ויפיפייה).
מעבר לזאת, אני מסכים איתך שפניה אל ההיסטוריה העתיקה, תוך התבססות על המקרא, אינה בהכרח רלוונטית. ואני בכלל לא מסתכל התנ"ך שלנו בתור קושאן, כאותו מאמר המפורסם. אלא, אני מסתכל על הסכמי ועידת סן רמו וחבר הלאומים מ-1920-1922 והאשרור של מדינות העולם באמצעות האו"ם ב-1945 ו-1947-1948. אלה המקורות הלרוונטיים ביותר ליישום ריבונותנו המלאה והמוצדקת על ירושלים ולמעשה על כל ארץ ישראל, כולל "השטחים" (מילה בזויה, בדומה ל-"התנחלויות").
זה שלנו על פי החוק הבינלאומי והגיע הזמן שנצהיר זאת בריש גלי וגם נעשה את הצעדים הדרושים כדי לקיים זאת.
ד"ר קידר אמנם מוסיף על פני כך גם טיעונים הסטוריים, תרבותיים ובעיקר פרגמטיים. אבל אסור לנו לשכוח לרגע שירושלים שלנו באופן חוקי ומלא ועלינו לשמור עליה כך.
עוד סיבה
צריך להסביר בעולם שהפלסטינים כעם הומצאו כדי להראות שהמלחמה בין המוסלמים ליהודים היא לא בין 57 מדינות ערביות עם שטח אינסופי ואמצעים רבים נגד שבעה מליון יהודים על שטח מקרוסקופי אלא היא בין שבעה מליון יהודים נגד אלפיים פלסטינים. לכן הרבה אנשים בעולם שאין להם זמן להבין מה קורה כאן יראו את ישראל החזקה פועלת נגד הפלסטינים חסרי האונים ואז, כך חושבים המוסלמים, אפשר לנצח את ישראל דבר שלא הצליחו במלחמות. עם נצחון כזה יוכלו לקבל את ירושלים ועוד דברים אחרים. צריך להסביר את זה ולא להתבייש. אפילו להסביר את פעולת הבריטים איך בגדו במנדט שניתן להם ולא הרשו ליהודים לעזוב את אירופה בזמן השואה מה שהופך את הבריטים למש"תפים של הנאצים. אני מניח שלבריטים תהיה בעיה לענות על זה ואולי יגיעו למסקנה שכדאי להם לתמוך בנו כדי להוריד לחץ.
Trump's move is one that can best be characterized as one outside of the box. Intelligent and good willing people ought to view this move as a way to break a deadlock brought about by the Muslim-Arabs.
I look forward not only to the announcement today but also to the move toward an accommodation of peaceful coexistence that will follow the advancing of peace, security, dignity and prosperity for Arabs and Jews alike.
I just hope the Arabs will break away from their way of dealing with the world around them. It was the late Abba Eban who observed that the Arabs have never missed an opportunity to miss an opportunity. Will they finally accept this opportunity for peace and run with it?
למה זה חשוב למי ירושלים קדושה יותר ?
גם בהנחה שירושלים כ-ן מקודשת לאיסלאם ומוזכרת 1,700 פעמים !.. בקוראן, למה זה אמור להפוך אותה לעיר בירה ?
ממתי יש קשר בין עיר קדושה לעיר בירה – העיר המסמלת ומייצגת את היישות המדינית ובה שוכנים מוסדות השלטון / מלוכה ?
האם מכה היא עיר בירה, אל-מדינה ?
האם ריאד זו עיר קדושה מאיזו שהיא בחינה ?
מאימתי שימשה ירושלים עיר מרכזית של יישות מדינית כלשהי מלבד לזו של ממלכת היהודים לפני כאלפיים שנה ?
זה כמו שתשאל למה זה חשוב אם פריז היא בירת צרפת? או האם בריטניה היתה מוותרת על כנסיית וסט מיניסטר בשביל לרצות את אל קאידה?
מה שרלוונטי לעניינינו, זה שהנאום של טראמפ אולי ירגיז את העולם המוסלמי, אבל הוא לעולם לא היה ולא יהיה הסיבה העיקרית לטרור האסלמי, ואנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה העיקר לא מה יש גם.
העיקר הוא שאף ג'יהאדיסט לא יעזוב אותך אלא אם כן הוא ירגיש חלש מכדי להילחם בך. אם האיחוד האירופי ימשיך להיכנע לתביעות העולם המוסלמי, התוצאה תהיה הפוכה. מפנה אותך לערך ג'יהאד באינציקלופדיה בריל של הקוראן.
ימני שפוי, אולי לא התנסחתי בבהירות.
אני טוען שבויכוח עם המוסלמים/הפלשתינים על ירושלים, השאלה למי משני הצדדים היא קדושה יותר, פשוט לא רלוונטית משום שאין בהכרח כל קשר בין "עיר קדושה" ובין עיר בירה.
השאלה הרלוונטית לטעמי היא, האם היא שימשה עבור אחד מהעמים (אם יש באמת שני עמים בוויכוח..) כמרכז מדיני או כסמל לאומי, ולו פרק כלשהו בהיסטוריה.
אני טוען שבעבר הרחוק היא שימשה כ*בירת* הממלכה היהודית באופן מעשי, ולאורך כל ההיסטוריה כסמל לאומי מוצהר, גם אם – מסיבות שלא בשליטתם – לא כבירה מדינית.
ובכל מקרה, בשום שלב בהיסטוריה ירושלים לא הייתה *עיר בירה* של עם או לאום אחרים.
עובדה אחת ברורה בכל הסיפור. לאחר כל דברי ההלל של טראמפ, הוא חתם על הדחייה של העברת השגרירות. וזה כל הסיפור. מדוע חתם על הדחיה בהעברת השגרירות? טראמפ כנראה נהנה ממשגל נסוג. אין דבר כזה חצי הריון. או שיש הריון או שאין. זה שהוא העלה את ירושליים על ראש שמחתו, וחתם על דחיית העברת השגרירות. זה עבודה בעיניים. מדוע בכלל חתם על דחיית החוק הוותיק של הסנאט. בלופים של פוליטיקאים. אם אפשר לסמוך על מישהו- זה רק על האוונגלסטים. הם אלו שיושבים לטראמפ על הראש. הוא נבחר בזכותם, והם אילצו אותו לצאת בהצהרה הזאת. והם גם יאלצו אותו להעביר את השגרירות בסופו של דבר.
שטויות
בתור אזרחית אמריקאית שגרה בדרום יהיה לי מאוד מאוד קשה להגיע לירושלים..
בדרך כלל זה טיסה לתל אביב ונסיעה קצרה
עכשיו אצטרך גם לטוס לתל אביב ואז לנסוע איזה שעתיים..
ואני אישית מפחדת להיות בירושלים.. חסר לי חס וחלילה איזה פיגוע שם..