מס חברות: ישראל צריכה לנצח ב"מרוץ לתחתית"

הורדת מס החברות, כחלק מרפורמת המיסוי של דונאלד טראמפ, לוותה בישראל בחששות כבדים שמא ממשלתנו "תיגרר" אחרי ארצות הברית במה שמכונה "המרוץ לתחתית" אשר מהווה "מתנה לעשירים" ותו לא. החידוש החשוב של רפורמת טראמפ הוא הפחתת מס החברות מ-35% ל-20% בלבד. המהלך צפוי להחזיר לארצות הברית חברות שמשיקולי כדאיות החליטו להעביר את מרכז פעילותן למדינות אחרות. לשוק האמריקאי יש יתרון עצום בשל גודלו, כך שחברות מעוניינות להיות כמה שיותר נגישות אליו, ולאחר רפורמת המס, ארצות הברית עתידה למשוך משקיעים אף יותר מקודם. המהלך האמריקאי הוא יריית הפתיחה של תחרות עולמית שנוגעת גם לישראל.

ח"כ דוב חנין טען באחת הישיבות האחרונות של הוועדה לצדק חלוקתי בכנסת, ש"קיצוץ של מס חברות …משמעו לתת מתנה לעשירים". איתן אבריאל, עורך דהמרקר, העיתון שנתפס כסמן הימני של העיתונות הכלכלית בישראל, פרסם מאמר עם הכותרת "העשירים ימשיכו להתעשר", אם כי לא טרח להסביר מדוע הורדת מס חברות תסייע דווקא לעשירים.  מירב ארלוזורוב, אחת העיתונאיות הכלכליות הבכירות ובעלות היושרה בישראל, מתייחסת כבר שנים להפחתת מיסי חברות כאל "מרוץ לתחתית", ובמאמרה האחרון הזהירה בפני "היגררות" של ישראל אחר צעדיה של ארצות הברית. שלל נורות אדומות ומהבהבות נדלקו, אלא שלא לגמרי ברור מדוע.

מדוע הפחתת מס החברות מטרידה פוליטיקאים ועיתונאים? ישנן שתי תשובות אפשריות. האחת היא חשש מירידת הכנסות הממשלה באופן שיצריך לבצע קיצוצים ולהקטין את המגזר הציבורי חלילה; ואילו התשובה האפשרית השניה היא שנאת עשירים גרידא. מדובר בשתי סיבות גרועות ומצערות, אלא שמה שמצער יותר הוא שהן משקפות היעדר הבנה לגבי השפעתו של מס החברות.

לא מס על עשירים

פוליטיקאים ועיתונאים מנסים לייצר מראית עין לפיה "חברות = טייקונים". לכן הורדת מס חברות היא אכן "מתנה לעשירים" לשיטתם.  אך למעשה, הורדת מס החברות עתידה להועיל לכלל אזרחי ישראל, ואפילו מהווה צעד הכרחי במיוחד עבור כלכלת ישראל.

מס חברות הינו מס על רווחיה של חברה מסחרית. מחקרים מראים שככל שמס זה גדל – תחזיקו חזק –  כך קטנות ההשקעות הזרות במדינה, קטן הרצון של חברות בינלאומיות להגיע לישראל, וקטן השכר הממוצע במשק.  מס חברות לא פוגע רק בהשקעות זרות, אלא גם פוגע בתמריץ של ישראלים ליזום, ולקחת סיכונים. הוא פוגע בהשקעה במחקר ופיתוח וממתן שיפור בתשתיות.  מס חברות גבוה גורם לכך שיפתחו פחות חברות, ואלו שכבר פתוחות, תהינה מעוניינות פחות להגדיל את פעילותן. התוצאה היא פחות מקומות עבודה, פריון עבודה נמוך יותר ושכר נמוך יותר. בשורה טובה לעיתונאים ולפוליטיקאים שאכפת להם ממראית עין של עושר, אך בשורה רעה לציבור לצרכנים, לעובדים ולציבור בכללותו.

ואם זה לא מספיק, הנה עוד דרך לפגוע בציבור באמצעות העמידה האיתנה אל מול המירוץ העולמי לתחתית סולם המיסים. רוב ההון המושקע בחברות ישראליות שייך לגופים 'המוסדיים': כמו קופות הגמל וקרנות הפנסיה. מדובר במיטב חסכונותיהם של אזרחי ישראל מן השורה, עניים ועשירים. אלה הכספים שאמורים לאפשר להם לחיות בגיל פנסיה, לאחר הפרישה.  מס על חברות אלה אשר המוסדיים משקיעים בהן, יוביל לפגיעה בחסכונות ובפנסיות של הציבור.  המחקר הכלכלי אמנם רווי אי-הסכמות אבל כשמדובר במס חברות, ישנו קונצנזוס רחב ונדיר בקרב כלכלנים – מדובר במס מזיק שמהווה מס על צמיחה ופעילות כלכלית.

טיעון ה"מירוץ לתחתית", המועלה על ידי מירב ארלוזורוב ואחרים, נובע רובו ככולו מהחשש שהירידה בהכנסות הממשלה ממסים תוביל לקיצוץ ב"שירותים חברתיים".  כרגע, מס החברות עומד על 24%, מכניס לקופת הממשלה כ-13% מסך המיסים, ובתחילת 2018 הוא אמור על פי חוק לרדת ל-23%.  ארלוזורוב ואחרים מאמינים ששירותים חברתיים ממשלתיים מהווים השקעה בהון האנושי, ולכן אולי מוצדק לפגוע בהשקעות כלכליות אמיתיות ובלבד שלא להפחיתה.

מבלי לדון בשאלות האם קצבאות ושירותי בריאות או חינוך ממשלתיים מהווים השקעה שמצדיקה את מיליארדי השקלים המתקצבים אותם; האם בכלל ניתן לאמוד את התועלת הצומחת מ"השקעות" אלה, והאם המגזר הפרטי יכול לספק שירותים אלה באיכות גבוהה יותר ובעלות נמוכה יותר – מסתמן שהחשש מירידת הכנסות הממשלה פשוט שגוי.

בראשית 2016, לאחר הפחתת מס החברות מ-26.5% ל-25%, גדל מספר העסקים החדשים שנרשמו ברשם החברות בכ-20%. הפחתת מס החברות גם לא אמורה לפגוע בהכנסות הממשלה ממיסים באופן קשה כפי שחוששים עיתונאים, אולי אפילו להיפך. המיסים שתגבה הממשלה כתוצאה מהצמיחה שעתידה לבוא אחרי הפחתת מס החברות, יכולים לעלות על אלה הנגבים כעת. ואכן, הפחתת מס החברות האחרונה הובילה לעלייה בגביה, בניגוד לתחזיות.  בנוסף, מחקר של הפרופ' לכלכלה, מישל סטרבצ'ינסקי, מצא שמס חברות הוא המס היחיד שהפחתתו תוביל לעליה בתקבוליו, עקב העליה בפעילות העסקית.

מס על פעילות כלכלית

מס חברות איננו מס על רווחי עשירים שגורפים אותם לכיסם. לשם כך יש מס על דיווידנד שמוטל על מי שמושך רווחים מהחברה. הכלכלן זוכה פרס הנובל, מילטון פרידמן, אמר כי "אין עסק שניתן למיסוי. ישנם אנשים. רק בני אדם מסוגלים לשלם מיסים. כשמדברים על העלאת מיסים על עסקים …או שבעלי המניות ישלמו את המיסים, או הצרכנים או העובדים." גם חסידי השיוויון לא יכולים לטעון שמדובר במס שמקטין את השיוויון בין היחידים בחברה, בין עניים ועשירים. מס חברות הוא פשוט מס על פעילות כלכלית.

ולמעשה, דיון אודות "המירוץ לתחתית" הוא פשוט מיותר מכיוון שלממשלת ישראל אין כמעט ברירה אלא להפחית את מס החברות.  חברות בינלאומיות לוקחות בחשבון "סל" מאפיינים בבואן להקים משרדים ומפעלים במדינות שונות: המיסים השונים וגובהם, איכות ההון האנושי, גודל המשק, כמות הרגולציה והבירוקרטיה הכרוכות בפעילות עסקית וכו'.  מדינות שמצטיינות בפרמטרים כאלה יכולות להרשות לעצמן לגבות מס חברות גבוה ועדיין להיות אטרקטיביות.  למרבה הצער, ישראל מדורגת די נמוך במדדים כמו איכות תשתיות ועומס הבירוקרטיה. שיפור במדדים אלה ידרוש מאבקים פוליטיים כבירים וסבוכים מול גופים כמו ההסתדרות וועדי העובדים של חברת החשמל ונמלי הים לדוגמא.  למרבה המזל, ישנו צעד שניתן לבצע בהינף קולמוס ובמידה צנועה של אומץ לב פוליטי – הפחתה דרסטית של מס החברות.

טוב תעשה ממשלת ישראל אם תשכיל להשתתף במירוץ ולא להיות אדישה אליו כפי שמציעים עיתונאים ופוליטיקאים מסויימים. הפחתת המס על פעילות כלכלית עתידה להשפיע לחיוב על הכלכלה. טוב יותר תעשה אם תנצח במרוץ ותגיע לתחתית – 0% מס חברות. אזרחי ישראל בכללם רק ירוויחו מכך.