סכנה ברורה ומיידית: המחדל שהוביל לפיגוע הדריסה בברלין

בערב ה-19 בדצמבר 2016, בעוד תושבים רבים בברלין עורכים קניות לקראת חג המולד, התפרצה לפתע אל תוך השוק הסמוך לכיכר ברייטשייד בעיר משאית תובלה והחלה לנסוע במהירות תוך שהיא דורסת רבים מן העוברים ושבים. מאחורי ההגה ישב צעיר תוניסאי בשם אניס עמרי אשר גנב את הרכב בשעות הצהריים ורצח את נהגו הפולני. 12 בני אדם נרצחו בפיגוע, ביניהם גם הישראלית דליה אליקים, ו-56 נפצעו. המחבל נמלט מן הזירה וחוסל ארבעה ימים לאחר מכן על ידי משטרת איטליה בתום מצוד ענק ברחבי אירופה. ארגון המדינה האסלאמית (דאעש) נטל אחריות לפיגוע.

כעת, שנה בדיוק לאחר מתקפת הטרור הקטלנית ביותר בגרמניה מאז איחודה, הולכים ונחשפים ממדי הכשלים המבצעיים של שירותי הביטחון הגרמניים, שידעו על זהות המחבל במשך תקופה ארוכה ויכלו אולי למנוע את הפיגוע הרצחני אך גילו חוסר אונים משווע. על פי המידע המתפרסם בימים אלה, קרוב לחמישים רשויות שונות באירופה ידעו על זהותו של עמרי וחלקן אף עקבו אחריו פיזית, אך היעדר תיאום ושיתוף מידע בין הסוכנויות אפשר לטרוריסט להתל בכולן ולהמשיך בהכנותיו לפיגוע ללא הפרעה.

לאחר הפיגוע ופרסום זהותו של המחבל, הוצג עמרי על ידי גורמים ביטחוניים שונים כ"זאב בודד", למרות שכבר אז היה ברור לרשויות בגרמניה שהוא חבר ברשת טרור נרחבת שטוו אנשי דאעש ברחבי המדינה.

בימים האחרונים דיווחה התקשורת הגרמנית כי זמן רב בטרם הפיגוע, היה בידי שירותי ביטחון הפנים מידע לפיו עמרי היה בקשר עם מי שנחשב כנציג דאעש בגרמניה, אחמד עבד אלעזיז עבדאללה המכונה אבו וואלא, יליד עיראק בן 33 העומד מאז השנה שעברה למשפט ביחד עם עוד ארבעה מאנשיו באשמת גיוס לוחמים לדאעש וחברות בארגון הטרור. אבו וואלא שימש כאימאם במסגד בעיר הילדסהיים, מקום אשר נחשב כאחד ממרכזי הפעילות הראשיים של דאעש בגרמניה. בחודש מארס האחרון נסגר המסגד לפעילות, וזאת לאחר מעקב ממושך של כוחות הביטחון.

עמרי הגיע למסגד של אבו וואלא בסוף שנת 2015, מספר חודשים לאחר שהצליח להיכנס באופן בלתי חוקי לגרמניה, והשניים נועדו לשיחה שנמשכה כחצי שעה. בהמשך הפך עמרי לאחד מאנשי הקשר העיקריים של אבו וואלא בברלין, שם נהג האחרון לתת שיעורי אסלאם במסגד "פוסילט", בו ביקר עמרי לעתים קרובות ואף שהה בו שעות ספורות לפני שביצע את פיגוע הדריסה. שניים מהמנהלים הטורקים של המסגד נידונו בקיץ האחרון לשש שנות מאסר בגין גיוס פעילים לארגונים אסלאמיים קיצוניים.

היסטוריה של אלימות

בדומה למבצעי פיגועים אסלאמיסטים אחרים באירופה, גם אניס עמרי היה בעל רקע פלילי עשיר בטרם גויס לשורות דאעש. עמרי גדל בעיירה התוניסאית אל-וואסלאטיה, הידועה כמרכז פעילות של אסלאמיסטים קיצוניים מזרם הסלפיה, והיה הצעיר מבין תשעה ילדים במשפחה מפורקת וענייה. הוא נטש את בית הספר בגיל 15 ופנה לעולם הפשע המקומי. לאחר שהסתבך בעברות של גניבות וסמים ונידון לחמש שנות מאסר, משפחתו הצליחה לגייס כסף כדי להבריח אותו מהמדינה, והוא הגיע לאיטליה ביחד עם צעירים רבים אחרים שנמלטו מתוניסיה בזמן ההפיכה נגד הנשיא בן עלי בראשית שנת 2011.

כאשר נחת בחופי איטליה שיקר עמרי לגבי גילו כדי שייחשב לקטין בודד וזכה באשרת פליט. הוא קיבל מגורים במוסד קתולי בסיציליה ונשלח לבית ספר ציבורי, אך שוב הסתבך בצרות לאחר שהחליט ביחד עם כמה מחבריו להעלות באש את המעון בו התגוררו. בית המשפט גזר עליו ארבע שנות מאסר, אותן העביר בין בתי כלא שונים בגלל התנהגות אלימה כלפי אסירים וסוהרים, ושם החל עבורו התהליך של הקצנה דתית והתקרבות לרעיונות של טרור אסאלמי.

עם שחרורו אמור היה עמרי להיות מגורש בחזרה לתוניסיה, אך הליך הגירוש לא יצא לפועל בשל עניינים מנהליים. הוא הושם תחת מעקב של שירות הביטחון האיטלקי, אבל הצליח לחמוק ממנו והגיע לגרמניה בקיץ 2015. פרטי התיק הפלילי שנפתח נגדו באיטליה הופצו בקרב משטרות אירופה והיו אמורים לעורר את תשומת ליבן של הרשויות הגרמניות מיד עם רישומו הראשון כפליט בעיר פרייבורג, אך זה לא קרה.

משטרת פרייבורג אמנם לקחה ממנו טביעות אצבעות והכניסה את פרטי הזיהוי למאגר המידע של כל רשויות המשטרה בגרמניה, אך איש לא עשה במידע זה שימוש, ועמרי היה חופשי לנוע ברחבי המדינה, תוך שהוא נרשם תחת 12 זהויות שונות במרכזי קליטה לפליטים.

באחד מהמעונות בהם התגורר עורר עמרי את חשדו של אחד הפליטים שראה אותו צופה בסרטונים של דאעש ושמע אותו משוחח בטלפון הנייד על תכנונים לביצוע פיגועים. שירות הביטחון של מחוז נורדריין-וֵסְטְפַאליה קיבל את התלונה וסימן את עמרי כחשוד באסלאמיזם, אך התיק נגדו נפתח תחת אחד משמותיו הבדויים. לא התבצעה בדיקת זהות באמצעות רישום טביעות האצבעות, והמידע לא הועבר למשטרה וגם לא לאחראים על מעון הפליטים.

עמרי המשיך לחזק את קשריו עם פעילי רשת הטרור של אבו וואלא באזור, שאחד מהם היה מודיע של שירות הביטחון. לפי תחקיר של רשת הטלוויזיה ARD,  אותו סוכן עודד צעירים – בעיקר כאלו שהגיעו כפליטים לגרמניה – לבצע פיגועי טרור ואף העלה בפניהם את האפשרות לפיגוע דריסה באמצעות משאית.

"פרויקט נגד הכופרים"

בתחילת 2016 הגיע לשירות הביטחון הכללי הגרמני מידע ממנו עלה כי אניס עמרי ערך חיפושים באינטרנט אחר הוראות להרכבת מטעני חבלה וחגורות נפץ, ובחודש פברואר נסע עמרי לברלין, שם נעצר ונחקר על ידי המשטרה ונלקח ממנו הטלפון הנייד. בשל מחסור בכוח אדם, לא נבדק המידע שעל המכשיר שהכיל בין השאר תמונות של עמרי עם כלי נשק וחילופי מסרים עם איש דאעש בהם הביע את נכונותו לבצע פיגוע ירי או פיגוע התאבדות.

לאחר החקירה שוחרר עמרי והושם תחת מעקב והאזנה לשיחות הטלפון שלו. הוא נראה מסתובב לעתים קרובות בסביבות המסגד בברלין שהיה ידוע כמוקד לפעילות קיצונית, אך לעוקבים אחריו לא הייתה גישה לראיות המפלילות שנמצאו קודם לכן על המכשיר הנייד שלו שבידי המשטרה. באותה תקופה היה מעורב עמרי בתקיפה חמושה של כנופיה שעסקה בסחר בסמים, אך המעקב הפיזי אחריו הופסק שוב בשל מחסור בכוח אדם וללא עדכון של שאר רשויות החוק בגרמניה.

מספר שבועות לאחר מכן נתפס עמרי כאשר היה בדרכו לברוח מגרמניה לתוניסיה, כנראה מחשש שייעצר בשל תקיפת סוחרי הסמים. על אף שהיו ברשותו מסמכים מזויפים, השופט לא עודכן כלל בחשדות האחרים שהיו תלויים נגד עמרי בשל קרבתו לחוגי טרור, והורה על גירושו לתוניסיה, מהלך שכשל פעם נוספת בשל מחדל טכני של הרשויות הגרמניות. אמנם בינתיים נעצרו כבר אבו וואלא ואנשיו, אך עמרי שוב יצא לחופשי.

תשעה שבועות לפני הפיגוע קיבל המרכז לתיאום מידע של זרועות הביטחון השונות השוכן בברלין התראה ברורה משירות הביון המרוקאי לפיה עמרי מתכנן "פרויקט נגד הכופרים בגרמניה". למרות ההתראה הממוקדת הזו, המעקב אחר עמרי לא התחדש מכיוון שהחוקרים סברו כי התנהגותו הכוללת צריכת סמים וצפייה בפורנו אינה תואמת דפוס התנהלות של מחבל. המשטרה גם הפסיקה את ההאזנה לשיחות הטלפון שלו, מספר שעות בלבד בטרם הקליט בו את סרטון קבלת האחריות ויצא לבצע את הפיגוע הרצחני.

הכשלים המבצעיים עדיין נמצאים תחת חקירה רשמית של הרשויות, אך החומרים המתפרסמים בתקשורת הגרמנית כבר מצביעים על אחד המחדלים הביטחוניים הגדולים ביותר בתולדות המדינה וברור שהאחראים לכך יצטרכו לשלם מחיר כבד. מעקב לא רציף ולא יעיל של שירותי הביטחון אחרי תנועותיו ופעולותיו של עמרי החל מהרגע שנחת באירופה ועד לתחנתו הסופית בברלין, חוסר תיאום מוחלט וכשלים טכניים רבים מספור, ואי יכולת לחבר את חלקי הפאזל לתמונה אחת כוללת למרות שלל סימני האזהרה – כל אלה הובילו לבסוף לחג מולד כואב ומדמם בלב ברלין.