הטעות ששווה מיליארדים: השביתה הלא חוקית ביום ראשון חושפת את ההסתדרות לתביעות ענק

השביתה הכללית שהוכרזה ביום ראשון בבוקר היתה בלתי חוקית. כך עולה מבדיקת תנועת "תחרות – התנועה לחירות בתעסוקה". החוק דורש התראה בת חמישה עשר יום על כל סכסוך עבודה לפני נקיטת עיצומים, ואילו מבדיקת "תחרות" עולה שההסתדרות הודיעה לממונה על יחסי עבודה על סכסוך בעניין טבע ביום חמישי שעבר, קרי שלושה ימים בלבד קודם השביתה. הקביעה כי השביתה אינה חוקית עשויה להיות בעלת משמעויות מרחיקות לכת: כאשר שביתה מוכרזת באופן חוקי, נהנים העובדים השובתים והמעסיקים שלהם מהגנה מפני תביעות. שביתה בלתי חוקית, לעומת זאת, מאפשרת לתבוע את השובתים. הבורסה, לדוגמה, פתחה את שעריה באיחור של ארבע שעות. עבור חברות המעוניינות בביצוע עסקות בבורסה הדבר עלול לגרום נזקים של מיליארדי שקלים. חולים שהמתינו חודשים ארוכים לטיפולים רפואיים שבוטלו יכולים לתבוע את בתי החולים, אשר יגלגלו את התביעה להסתדרות. וכך גם מי שהמתין תקופה ארוכה לחופשה שנפגעה בגלל טיסות שבוטלו.

ניסנקורן נחפז להשבית את המשק באופן לא חוקי כדי להפגין את כוחו, אולם לשגיאה הזו יש פוטנציאל לשנות את מאזן הכוח ולגרום לפגיעה קשה בכוחה של ההסתדרות. מקור כוחה של ההסתדרות הוא 700 אלף העובדים החברים בה, חלקם הגדול בכפייה. כאשר מוכרזת שביתה, גם עובדים המעוניינים לשבור את השביתה ייתקלו במקומות עבודה סגורים. אולם אם ההסתדרות ורבים מחבריה יוחזקו אחראיים לנזקים שגרמה ההשבתה הבלתי חוקית, אולי ניתן יהיה לשים סוף לציות העיוור של חברי ההסתדרות להנהגתם, ובפעם הבאה שבה תזמום הנהגת ההסתדרות להשבית את המשק, היא תגלה שפחות ופחות עובדים מצייתים לה – ולו מהחשש שיידרשו לשלם מכיסם על נזקי השביתה.

כבר בשביתה של יום ראשון נאלצה ההסתדרות להתמודד עם שבירות שביתה: לפי דיווח בישראל היום, עובדי מדינה רבים התייצבו לעבודה למרות השביתה, ומועצת שלומי שברה שביתה באופן קבוצתי. ראש המועצה, גבי נעמן, קשר בין שבירת השביתה לבין חוסר התכלית שבהכרזה עליה מלכתחילה: "אין להשבתה שום סיבה. אני בספק אם מנכ"ל החברה הפרטית, טבע, יודע בכלל עברית ואני לא חושב שהשבתת המשק הישראלי מעניינת אותו. מי שיפגע מהשביתה הם העובדים שיפסידו שעות עבודה ותושבים שלא יקבלו שירות. השבתת המשק לא תסייע לעובדי טבע", אמר.

סוף לסולידריות

השביתה ביום ראשון היתה שביתת סולידריות עם עובדי טבע. לאותם עובדים מגיעה כל החמלה, ויש לקוות שכאשר ישקע האבק נגלה שכולם מצאו מקום עבודה חלופי ההולם את כישוריהם. אבל אין שום קשר בין השביתה לבין עובדי טבע, ואין כל דרך שבה השביתה יכולה היתה לסייע להם. המסקנה הזו מתבקשת לא רק מהעובדה שההסתדרות לא הציבה כל דרישה להסרת השביתה, אלא גם מהבנה פשוטה של מהות השביתה: כאשר מתגלע סכסוך בין מעסיק לעובדיו, העובדים יכולים לשבות מעבודה – וכך להפעיל לחץ על המעסיק להיענות לדרישותיהם באמצעות פגיעה ברווחיו. טבע, חברה בינלאומית הנסחרת בבורסות בחו"ל, כלל לא מושפעת מביטול טיסות בנתב"ג, ביטול טיפולים בהדסה או אי פינוי אשפה בנתניה. השביתה לא נועדה להפעיל לחץ על הנהלת טבע, ואין שום דרך שבה יכולה ההסתדרות להפעיל לחץ על הנהלת טבע.

שביתות שאין בהן זיקה ישירה בין הגופים השובתים לבין מטרות המאבק שבמסגרתו נערכת השביתה, נקראות שביתות סולידריות. יש דבר אחד שחשוב לדעת על שביתות סולידריות: במקומות רבים בעולם היא אינה חוקית. וזה כולל מדינות המזוהות בדרך כלל כמדינות רווחה המעניקות חופש פעולה רב לעובדים על חשבון מעסיקים. המדינות שאוסרות שביתות סולידריות הבינו שיש לתחום באופן ברור את גבולותיהם של מאבקי עובדים: אין כל הצדקה לפגוע בבלתי מעורבים. אין כל סיבה שהאזרח הפשוט ישלם בכיסו על מחלוקת שאינה נוגעת לו. האיזון הכל כך ברור הזה לא נעלם מעניהם של המחוקקים בישראל; פשוט – אין להם כלים להתמודד עם עוצמתה של ההסתדרות שבכוחה להשבית את המשק לא רק בשמה של קבוצת עובדים כזו או אחרת, אלא גם כאשר חברי כנסת יוזמים חקיקה שתפגע בכוחה. מכך ניתן ללמוד שהמאבקים שמנהלת ההסתדרות כלל אינם נוגעים לעובדים וזכויותיהם – אלו הם מאבקים על כוח בלבד. שימור כוחה של ההסתדרות, מול החלשתה והגדלת חרות התעסוקה בישראל וצמצום נזקי ההתאגדות.

בשנים האחרונות החלה ההסתדרות, בהנהגתו של ניסנקורן, לפעול בדרכים חדשות: לא רק שביתות בשם עובדים ולמענם, אלא שביתות לשם מטרות "חברתיות": שכר מינימום, שער עובדי קבלן, מאבק הנכים ולאחרונה גם ביטוח סיעודי ממלכתי. המשמעות היא שההסתדרות רואה את עצמה ככוח פוליטי לכל דבר ועניין. היא מרשה לעצמה להשתמש באמצעי הלחץ העומד לרשותה – היכולת להשבית את המשק – כדי להשפיע באופן לא דמוקרטי על סדר היום של נבחרי הציבור. נראה שאותן מדינות שהשכילו לאסור את מוסד שביתת הסולידריות חששו בדיוק מהתרחיש הזה: זכות השבתה בלתי מרוסנת סותרת את עקרון הבלמים והאיזונים, שבעלדיו נפגמת הדמוקרטיה.

המערכה המשפטית

כאמור, שביתות בלתי חוקיות מאפשרות לקרבנותיהן לתבוע. החוק מגביל את הזכות הזאת לעובדים ומעסיקים, אבל רבים מהמעסיקים שנפגעו מהשביתה הם חברות ממשלתיות. ביום שני שלחה תנועת "תחרות" לראש הממשלה ושרת המשפטים מכתב הקורא להם למצות את הדין עם ההסתדרות על הפרת החוק. "אם קיים ספק בדבר חובתה של ההסתדרות לקיים את הוראות החוק – יש להסירו", כתב מנכ"ל התנועה, אלון תובל (עד לאחרונה ראש דסק במידה. המערכת), אשר הוסיף: "טובת הציבור תובעת את מיצוי הדין עם ההסתדרות, כך שתפצה את המדינה על הנזק אשר נגרם לפעילותה, ולשם מניעת חזרתה של התנהגות שכזו בעתיד".

אם תתקבל ההחלטה הנכונה בממשלה, תצטרך כעת ההסתדרות להתמודד עם גל תביעות כספיות בסכומים אדירים, והמהלך עשוי להביא לפגיעה משמעותית בכוחה. זו תהיה הפעם השניה בתוך חצי שנה שבה תתמודד ההסתדרות עם חזית קרה בבית המשפט: בחודש יולי הוציא בית המשפט צו למניעת שביתה שתוכננה בחברת החשמל, מהטעם שהעובדים אינם רשאים לשבות נגד רפורמות שמתכננת הממשלה. שר האוצר כחלון הצליח לחבל בהישג הזה, וימים יגידו אם ניתן יהיה להמשיך מהמקום שבו המהלך נעצר. כעת, אם תוחזק ההסתדרות אחראית לשביתה הבלתי-חוקית, ניתן יהיה להצביע על מגמה בהחלשתה של ההסתדרות.

ריקי ממן היא מנכ"לית משותפת וראש מכון המחקר בתנועת תחרות.