היהודים הרפורמים בארה"ב כועסים על הנשיא שלהם כשהוא מחבק את ישראל, אבל מתעקשים להכתיב לממשלת ישראל כיצד לנהוג בכותל ובכלל
ירושלים היא המפתח לכל מה שקורה בארץ ישראל. כך היה מזה 3,000 שנה, וכך יהיה גם בעתיד. ההתרגשות הגדולה של מלחמת ששת הימים לא הייתה בתעלת סואץ או בהר החרמון אלא בירושלים. כל פתרון מדיני שיוצע כאן יקום או ייפול על שאלת ירושלים.
לכן, הנאום של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שבו הכיר בירושלים כבירת ישראל, איננו רק אירוע מדיני. הוא מציין תהליך משמעותי מאוד שקורה במזרח התיכון ובעולם המערבי, שהתרבות הפוסט-מודרנית השולטת בו מתחילה את נסיגתה המואצת. בתוך החברה הישראלית ישנה הבחנה ברורה בתגובות לנאום הנשיא האמריקני – בין אלה המחמיצים פנים, ובין אלה השמחים עליו תוך ידיעה שעוד דרך ארוכה לפנינו; בין אלה שפניהם לחידוש הגטו בקצה אחד של המולדת, ובין אלה שפניהם לחידוש הריבונות במולדת כולה.
ירושלים הייתה המוקד של מרד המקבים שאותו ציינו עתה בחנוכה, וחידוש קדושתה עמד במרכז ייסוד ממלכת החשמונאים. ירושלים היא המוקד שיקבע את גורלו של המפעל הציוני וחידוש הריבונות היהודית במולדת. אצ"ג כתב לפני שמונים שנה שמי שלא שואף להר הבית לא יכונן את חידוש הריבונות כולה, ותקף את ה"סנבלטים" המקימים גטו חדש במקום לשאוף לחידוש המוקד.
בלי ציפיות
בהקשר זה, כדאי לבחון את יחסה של יהדות ארה"ב למדינת ישראל, ואת יחסה של מדינת ישראל ליהדות ארה"ב. יהדות ארה"ב אינה מקשה אחת, וכמו החלוקה הקיימת בארץ, כך גם שם יש שני כיוונים מנוגדים. הקהילה הרפורמית וחלק מן הקהילה השמרנית פניהן פנימה לציבור האמריקני, ועניינם המרכזי הוא היותם חלק בלתי נפרד מן הזרם המרכזי של הקהל הלבן בצפון אמריקה. הציבור האורתודוקסי, שהוא עדיין קטן יותר בהשוואה לציבור היהודי הקונסרבטיבי והרפורמי, פניו אל הזהות היהודית הנבדלת תוך השתלבות כלכלית-מדינית והפרדה תרבותית.
עבור הקהילה הרפורמית וחלק מן הקהילה הקונסרבטיבית, עצם קיומו של המפעל הציוני הוא תופעה קשה ומטרידה. הסיבה לכך פשוטה: בארה"ב הזהות היהודית היא זהות דתית, גם של אלה שאינם שומרי שבת. ה'טמפל' הרפורמי הוא מוסד דתי, והשייכות אליו דתית. מדינת ישראל נתפסת בארה"ב כמדינה יהודית, ולכן זהותה דתית. העובדה שרוב הישראלים אינם שומרי שבת איננה משמעותית שם; הישראלים מוגדרים לפי תורת משה.
כתוצאה מכך, הסביבה הלא-יהודית יוצרת זיקה מיידית בין היהודי האמריקני ובין מדינת היהודים, ירצה או לא ירצה. אולם המפעל הציוני הוא תופעה המנוגדת לטבע הגיאופוליטי, ובהכרח מהווה חוצפה והתרסה כלפי אומות העולם. כל מה שקורה כאן וגורם לביקורת בעולם המערבי, יוצר "אי נעימות" (בלשון עדינה) ליהודי הרפורמי בניו יורק. לכן אך טבעי שהשמאל הליברלי היהודי בארה"ב ובישראל יפעלו יחדיו נגד חזון הציונות והגשמתו.
ליהודים רבים בארה"ב היה נוח יותר לולא הייתה קמה מדינת היהודים. יהדות ארה"ב התעלמה מקריאות העזרה של יהודי אירופה בזמן השואה, והשתיקה את הלל קוק שניסה לעורר את דעת הקהל למענם. באותה מידה, אין ליהודי ישראל שום בסיס לציפייה שאם מדינת היהודים תהיה בסכנה היא תקבל עזרה של ממש מהיהדות הרפורמית בארה"ב. דברי קינה על אסון נקבל בשפע, אולם דברי ברכה על לחימה על קיומנו לא נקבל. אנחנו לא בראש מעייניהם. בניהם אינם מתמודדים עם האנטי-ישראליות שבקמפוסים, ורבים מהם אף משתפים פעולה עם שונאינו.
מסורת של אנטי-ציונות
לאור זאת מובנת החמצת הפנים של היהודים הליברלים בארה"ב כאשר הנשיא שלהם מחבק את ישראל ונוקט צעדים תואמי אצ"ג. אולם לא מובנת הרגישות הישראלית לגחמות של ריק ג'ייקובס, נשיא התנועה הרפורמית בצפון אמריקה, ולדרישותיו החצופות מראש הממשלה לקבל ממנו תכתיבים לגבי מעמדה של ירושלים בכלל והסדרי התפילה בכותל המערבי. הרי עניינו שם הוא עוד פחות מעניינם של ה"סנבלטים" של אצ"ג; מבחינתו המצב האידאלי הוא סילוק הריבונות הישראלית מהעיר העתיקה, אם לא מהארץ כולה.
עוד יותר לא מובנת רגישותם של הישראלים לגחמות של מנהיג שמטרותיו הפוכות ממטרות המפעל הציוני, ואשר יתעלם מהם בעת צרה. הדברים אינם חדשים. כבר הרצל עצמו – שהיה בעל זהות יהודית מוצקה ולא מתבולל כפי שנהוג לתארו – נתקל בהתנגדות התנועה הרפורמית למפעלו. כדאי ללמוד מתגובתו, שפורסמה בעיתון התנועה הציונית 'די וולט' ב-1897, ובה כתב כי "האיזראליטים שאינם רואים עצמם כיהודים לאומיים אלא כשייכים לאומה אחרת צריכים היו להניח אותנו בשקט להרגשות העם שלנו… אנו מכבדים את לאומיותם, יכבדו נא הם את שלנו, כנהוג בין העמים"…
לכן ראויה סגנית שר החוץ, ח"כ ציפי חוטובלי, לכל שבח על דבריה – שהיו צריכים להיאמר בחריפות רבה עוד יותר – כאשר העמידה מראה מול המציאות האבסורדית של חוצפת רבאיי ג'ייקובס וחבריו. מי שמשתפים פעולה עם אויבינו, מי שכועסים על הנשיא שלהם שתומך בנו, מי שהוכיחו שלא ניתן לסמוך על תמיכתם בעת צרה, מי שבאים להתערב בסדרי התפילה בכותל מטעמים שלהם ובניגוד לצרכים שלנו, מי שממילא ממעטים להתפלל בכותל – אין להם שום זכות להכתיב לנו תכתיבים. עלינו לפעול לפי רוב הציבור היהודי בארצנו, ולהתעלם מקולות הקינה הבאים מקהילה ליברלית זו. סוף סוף יש לנו פוליטיקאית שמדברת אמת, ולא מתחנפת בסגנון התקינות הפוליטית.
תודה לך הנשיא טראמפ על תמיכתך החד-משמעית בישראל, תודה לך ח"כ חוטובלי שחשפת בצורה נכונה כל כך ולא רק ברמז, את האבסורד שביחסי הקהילה היהודית הרפורמית המצטמקת עם ישראל הריבונית.
______________
פרופ' אלישע האס הוא חבר בהנהלת חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי, וכיהן בעבר כיו"ר החוג
מעניין. אתר מידה ממשיך את מסורת ציד השמאלנים, ובמספר כתבות לאחרונה החליט להפנות את האש אל הרפורמים. אז, שלא יעבדו עליכם, הנה כמה עובדות ראויות לציון:
1. הרפורמים כבר מזמן אינם "יהדות ארצות הברית". בסקר דעת הקהל האחרון שבוחן את ההזדהות של יהודי הארץ, 7% הגדירו את עצמם כמזדהים יותר מכל עם הרפורמים ו-4% עם הקונסרבטיבים. החרדים קיבלו 10%. למעלה מ-50% מהחילונים היו במהלך השנה האחרונה בטקס רפורמי. אין ספק שההזדהות על הרפורמים איננה כה נחרצת כמו של החרדים, אבל גם דרישותיהם "קצת" יותר צנועות.
2. הנה מה שבאמת אמר ריק ג'ייקובס (מתוך אתר התנועה הרפורמית): "הצהרתו של הנשיא טראמפ כי ירושלים היא בירת ישראל ממשיכה את המסורת ארוכת השנים של התנועה הרפורמית, הרואה בירושלים את בירתה של ישראל; התנועה הרפורמית בצפון אמריקה מתייצבת מאחורי הכרזה הזו של הנשיא. טרם ההכרזה הביעה מנהיגות התנועה את החשש המוצדק כי הצהרה זו עלולה גם להשפיע באופן שלילי על המאמץ לחדש את תהליך השלום. אשר על כן התנועה הרפורמית בצפון אמריקה קוראת לממשל האמריקאי להכפיל את המאמצים לחדש את תהליך השלום באופן שיבטיח את בטחונה ושלומה של ישראל".
כן, לא מדובר על דף המסרים של "מידה", אבל מכאן ועד "גחמותיו של מנהיג שמטרותיו מנוגדות למטרות המפעל הציוני"?
לסיכום, מידה – תמצאו לכם שמאלנים דמוניים אחרים לרדוף אותם.
המוזיקה חשובה בהרבה מהמילים עצמם.
כלל ברזל הוא שכאשר יש הנחה מרכזית ובסופה "אבל"
ה "אבל" הוא המסר – וכאשר מנהיג הרפורמים מצטרף בהתנגדותו
לבני דודינו הפלסטינים , כל אחד מבין בדיוק היכן נמצא ליבו
אני לא מבין בדיוק את הסקר של "מזדהים" מה זה בדיוק מזדהים ?
אם המסורת היהודית במשך אלפי שנים מדברת על חוקים מסוימים –
לא חוכמה גדולה לשנות את זה דווקא במקום הקדוש ביותר לעם היהודי.
אני רוצה לראות שבית המשפט העליון יחייב את המוסלמים לתת לאנשים להיכנס
לאל אקצה עם נעליים. רק כי יש כמה מוסלמים שחושבים שזה חשוב.
יום טוב ובריאות לכולם.
בטח שהרפורמים הם לא דמונים. הם רק תמכו בהתלהבות בהסרת הסנקציות מעל לדמונים. (האייטולות של איראן.) שלא לדבר על התרפסותם הכלבית לפני אחד מגדולי החלאות של דורנו – האנטי-נשיא אובמה.
ובקשר למספרים שהבאת, זה תלוי בכמות תושבי ישראל שאתה מגדיר כחילונים. בלי הנתון הזה, לשאר הנתונים אין הרבה משמעות. בוודאי שלא לכמות המשתתפים בטקסים רפורמיים בישראל. הרבה מאוד אנשים מבקרים פעם או פעמיים בחייהם בבית כנסת רפורמי, רק מתוך כבוד לידיד או קרוב משפחה שתעה אחרי הזרם הזה, וללא שמץ של קירבה או אהדה מצידם לרפורמים. אין ספק שזה ידוע לך היטב, וגם פה, כמו בהעלמת עוינותם העזה והלוהטת של הרפורמים כלפיי ישראל, אתה מיתמם. חבל שאין לך מספיק כשרון באמנות ההתממות וההתחסדות, ולכן הנסיון שלך לא כל כך הצליח. לא נורא. אולי תעשה עבודה יותר טובה בפעם הבאה.
וכמה מן החילונים היו השנה בטקס חרדי? כלומר, בבית כנסת רגיל? ודאי לא יהיה אכפת לך להביא את הנתון הזה, אלא אם אתה בעצמך מנסה לעבוד עלינו. כמובן, כל זה בתנאי שהסקר שהבאת את תוצאותיו כאן הוא בכלל מהימן, ואין מדובר בסקר מוזמן ו"מבושל" מטעם התנועה הרפורמית. בהכירי את הנפשות הפועלות, ספק רב אם זה באמת כך.
ואפילו לא דיברנו על שיעורי הילודה הגבוהים וההולכים ועולים בקרב המגזר החרדי, המסורתי ואפילו החילוני המתון, לעומת שיעור הילודה אצל אלה שמזדהים עם הרפורמים. ברור שההבדל הזה רק יקטין את מספרם ואת כוחם של הרפורמים בשנים הבאות, לעומת המגזרים היהודיים האחרים בארץ. בדיוק כפי שכבר קורה כיום, ועוד יקרה ביתר שאת גם ביהדות ארה"ב.
תודה רבה שכתבת את זה. חבל שמידה לא ציטטו את ריק ג'ייקובס ישירות, זה לא מתאים להם
על מי אתה עובד?
נכנסתי לאתר התנועה הרפורמית וספרתי 39 קהילות.
יש כיום כ7 מילונים של יהודים בארץ (כולל יהודים מצד האבא).
בהנחה ש5 מיליונים מתוכם הם חילונים ומה שאתה כותב נכון אז 2.5 מיליון מתוכם השתתפו בטקסים רפורמים בשנה האחרונה כ64,000 אנשים משתתפים מדי שנה בפעילות בקהילה ממוצעת.
כלומר בכל שבת בכל קהילה ממוצעת רפורמית בארץ יש למעלה מ1,000 אלף אורחים חילונים מזדמנים.
מהכרותי עם הקהילות הרפורמיות משתתפים בפעילויות בקהילות הממוצעות כ20-30 איש רובם חברים קבועים ומעט מאוד מהם חילונים מזדמנים.
בעצם אולי החילונים מגיעים בחגים – כלומר 39 הקהילות הרפורמיות מקיימות כל אחת ארוע המוני עם 64,000 משתתפים חילונים (להזכירכם כשאומן בינלאומי מביא 50,000 לפארק הירקון זה נחשב להישג ענק).
בקיצור סיפורי סבתא – אתה מנפח את המספרים האמיתיים פי 30 כי אתה חושב שכולם מטומטמים.
להלן תגובות לכמה טיעונים מרכזיים שהועלו על ידי המגיבים:
1. הרפורמים הם שמאלנים אנטי ציונים – כן, בקרב הרפורמים יש הרבה מאוד שמאלנים. ואם לדעת מישהו (דעה שהולכת ונעשית נפוצה באתר הזה ושאורי אורבך כינה יפה "דוקטרינת פח הזבל") "מי שלא ימני הוא עוכר ישראל" אז אפשר לסיים כאן את הדיון. ועם זאת, תנועה ששולחת את כל מי שעובר הסמכה לרבנות וחזנות לשנת לימודים בארץ – קשה לי לכנותה "אנטי ציונית". ואגב, כל זה רלוונטי ליהדות התפוצות. שיהיו בריאים. אותי יותר מעניינים הרפורמים הישראלים.
2. המוסלמים לא יתנו להכנס לאל אקצה עם נעליים – אם כמות לא מבוטלת שלהם יאמינו בכך שמותר להכנס עם נעליים דברים יכולים להשתנות. כנראה שאצלם זה יהיה דרך מלחמת דת. בואו נהיה אנחנו קצת יותר טובים.
3. איזה אחוז מתושבי ישראל אני מגדיר חילונים – הסקר מצא ש-63% הם חילונים. אגב, הנה הכתבה עליו: https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5047860,00.html
4. כמות הרפורמים בארץ – 50 קהילות אבל זה לא קריטי. נטען שהחישוב מופרך. חתונה או ברית לא נערכים בבית כנסת ואם הם נערכת על ידי רב רפורמי – הוספנו בבת אחת כמה מאות חילונים. ובקהילות שאני מכיר יש בר מצווה כל שבוע כמעט, מה שמביא עוד עשרות רבות מאוד של חילונים "אקראיים".
אבל בואו נתמקד בחתונות. בישראל נערכות מדי שנה 45,000. כלומר, 36,000 של יהודים. מכיוון ש-17% מהיהודים (סקר של חדו"ש, עוד עוכרי ישראל… http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4654917,00.html) רוצים חתונה רפורמית או קונסרבטיבית (מישהו עוד צריך הוכחה שהם זרם לא זניח?!) אפשר להגיע בקלות ל-6120 חתונות רפורמיות ומכאן (אם נניח 300 אורחים בחתונה ש-63%, כזכור, חילונים) 1,150,000 חילונים מחתונות בלבד. ברור שמדובר בחישוב גס אבל מכיוון שיש גם בריתות ובר מצוות, ניכר שהמספרים הנ"ל אינם מופרכים.
5. הרפורמים יתבוללו – בשיחה אישית עם הרב ריק ג'ייקובס, כשהעלתי בפניו טיעון זה הוא הזכיר שבן גוריון הסכים לתת לחרדים פטור מגיוס כי הוא האמין שהם יעלמו תוך שני דורות. ידוע לכם למי הנבואה ניתנה.
6. יש יותר חרדים ואנשים שמזדהים עם האורתודוקסים – ברור. מישהו אמר אחרת? ושוב – כמה הם דורשים מהמדינה ביחס לחרדים?!
לסיכום – הרפורמים בישראל והזדהות עמם אינם תופעה איזוטרית וזניחה. לאור זאת מן הראוי לתת להם יחס הוגן והכרה. אני מציע שאתר מידה יחזור לערכי החופש שהוא אמור לקדם וימתן את ערך "הכה בשמאלנים והצלת את ישראל".
טעות קולמוס – "אורי אורבך" צ"ל "דני אורבך"
יש 50 קהילות רפורמיות רק אם אתה מחשיב את מנייני החגים כקהילות ורק אם אתה מחשיב את בית דניאל בת"א כארבע קהילות נפרדות.
זה ש17% מהמתחתנים היו רוצים חתונה רפורמית אבל עושים משהו אחר – לא אומר שהאורחים שלא היו להם בחתונה שלא התקיימה נטלו חלק בטקס דתי רפורמי!
ה17% יכולים לעשות הסכם אזרחי להתחתן ברבנות או להתחתן בחו"ל ואז לעשות מסיבת חתונה בארץ ולהזמין אליה רב רפורמי לבצע טקס.
כמה בפועל מתוך אותם ה17% טורחים להזמין רב רפורמי ולשלם לו למסיבת החתונה שלהם?
6120 חתונות רפורמיות?! כלומר בכל יום 20 רבנים רפורמים עורכים טקסי חתונה בארץ?!
אתה מנפח את המספרים!!!!
וגם אם זה היה נכון עדיין רק מיליון וקצת יהודים היו נחשפים לאותם טקסים רפורמים בארץ.
לגבי בר מצוות – בר מצוות נערכות בבתי הכנסת… אם לבתי כנסת מגיעים 20 איש בשבת אז אין בו מסיבת בר מצווה המונית.
אתה מנפח את המספרים כי אתה חושב שכולם מטומטמים!
לעלי עבדו היקר,
חבל ששנאתך היוקדת מסמאת את עיניך ואתה מעדיף אותה על פני החתירה לאמת.
אם היית קורא את הסקר בנוגע לחתונות היית רואה שלמעשה 28% מעדיפים חתונה אזרחית בצורה כזו או אחרת ו-4% מעדיפים ללא נישואין כלל. כך שאין סיבה להניח שאכן 17% מהחילונים לא מתחתנים בחתונה רפורמית. ומדוע הרעיון של 20 חתונות רפורמיות בארץ ביום כל כך מזעזע אותך זולת דעותך הקדומות?
בנוגע לבר/בת מצווה – כאן יתכן שהמספרים גבוהים יותר כי אין לכך השלכות חוקיות משמעותיות. אם אני כבר רוצה חתונה רפורמית אז למה לא גם בר מצווה לילדי? או בת מצווה, שגם אותה עושים בבית כנסת. ההיפך לא נכון – אם אני רוצה לקבל הכרה בנישואין בארץ – אעשה חתונה אורתודוקסית גם אם אני לא רוצה. אינני יודע מאיפה החלטת שיש 20 מתפללים בשבת. אולי אלו ה"קבועים" שאתה מתייחס אליהם, אבל זה לא כולל את העשרות הרבות של המלווים את ילדי בר/בת המצווה! בבית הכנסת שלי (אוהל אברהם בחיפה) יש בר/בת מצווה כמעט בכל שבת (בבוקר, עלייה לתורה) ועשרות חילונים חדשים (לא ה"קבועים") משתתפים בטקס. כך אפשר בכיף להגיע לעוד כמה מאות אלפי חילונים בשנה (כלול בבקשה גם את בתי הכנסת הקונסרבטיבים, הסקר כלל גם אותם).
ושוב, יתכן ש-2.5 מיליון חילונים בשנה זה מוגזם. אולי זה 2 מיליון. בסדר. הטענה האיכותנית נשארת – הזרמים הללו לא זניחים בארץ והם ראויים להכרה וליחס הוגן.
למיכאל:
יש לי תואר ראשון במדעים מדוייקים ותואר שני במדעי הרוח.
מהכרותי עם שתי הדיציפלינות מחקר איכותני זה קשקוש שהצידוק היחיד שלו זה לשמש כאיצטלה מדעית לתעמולה פוליטית.
התחביב שלי זה לבדוק לעומק נתונים של הצהרות איכותניות ולחשוף האם ועד כמה הם מוגזמים.
התנועה הרפורמית היא אחד הגופים שעושה שימוש יתר ציני במחקר איכותני ושמגזים ברמות מופרכות כדי לקדם אינטרסים פוליטיים.
אני מוכן להאמין לך שיש בהרבה מאוד שבתות בר מצווה בקהילה בה אתה מתפלל – ומוכן להניח אפילו 40 בר מצוות בשנה.
מקובל עלי גם ש40 אורחים חילונים מזדמנים מגיעים לכל בר מצווה.
סה"כ 40X40=1,600 אורחים מזדמנים בקהילה שלך בשנה כפול 39 קהילות קבועות מדובר ב62,400 חילונים שהשתתפו בטקסים רפורמים שזה אומר שהמספר 2.5 מיליון בו נקבת מנופח פי ארבעים!
וגם אם חילוני השתתף בטקס רפורמי זה לא אומר שהוא הפך לרפורמי.
רפורמים הם המתפללים הקבועים בקהילות שזה אלפים ספורים בערך עשירית אחוז מהאוכלוסיה.
מגיע לרפורמים יחס מכובד – אבל מגיעה להם השפעה פוליטית בהתאם לגודלם האמיתי ושיפסיקו לנכס לעצמם את מיליוני החילונים בארץ והמתבוללים בארה"ב.
הגדרה של יהודי מאז ולתמיד הייתה הגדרה הלכתית. "יהדות רפורמית" פרצה את הגבולות של ההלכה יהודית ובפרט לגבי גיורים. משום כך קשה להגדיר את הציבור הזה ולפחות חלק ממנו כיהודים בדומה לקראים שאינם נחשבים ליהודים בדיוק מאותה הסיבה. יחס של "יהדות רפורמית" להכרזת טרמפ אינה משנה דבר לגבי יהדותם כי הרי גם הרבה נוצרים הדוקים גם כן רוצים לראות בירושלים בירתה של ישראל.
כשהיהדות הארתודוקסית תפסיק להתייחס באופן רשמי ולא רשמי לנשים כרכוש היא תחליש את כוחה של היהדות הרפורמית
עד אז, היהדות האורתודוקסית תחלש בקרב יהודים שמבינים שאישה היא לא רכוש
האשה היא רכוש רק בתרבות האסלאם. התרבות היהודית – חוץ מכמה קיצוניים – איננה מקבלת את הגישה הזאת. תחושת הדיכוי המדומה שאת כחילונית, מנסה ללבות, היא תחושה לא נכונה, שמייצרת מחאות מטופשות ורעות ועושה פשוט הרס שלא לצורך. דבר טיפוסי לשמאל – לגרום למרמור למי שמרגיש לגמרי בסדר. קוראים לזה אי הכרת הטוב.
הרפורמים זו בדיחה. ואוו. עכשיו, כשאשה עומדת סוף סוף עם חוטים שחורים על היד והראש בקדושה מדומה ליד קיר אבנים שמייצג רגרסיה עכשווית, היכן שדתיים לאומנים רוצים לבנות שם בית מקדש ויהרגו שם חיות במודל פגאני עבור "אלוהים", חרדים פרימיטיבים שדוחפים לשם פתקים ללא מענה בצד השני, ובעיקר אינסוף מטיפים מוסלמים חולי נפש שדוחפים את כל האנטישמיות, הבערות והטמטום האיסלמי על גביו מלמעלה, – אז רק עכשיו כשאשה סופסוף תעמוד ותקרא את ספר "ויקרא" הרצחני מתוך קודקס סמי בבלי-מצרי מתקופת הברונזה, ב"כותל", זה מה שיביא מזור לאותם אנשים "רפורמים"?
אפשר להיות אתיאיסטים מציאותיים גם בלי לעורר פרובקציות. אבל האמת? בכיף. אם זה מה שהם רוצים, אולי ממשלת ישראל (אחרי הפרדת מהמדינה כמובן) תוכל למכור את הכותל המפגר לכל המרבה במחיר, סורוס והרפורמים מוזמנים לריב עם האיסלאם הפסיכופטי והאפיפיור אנס הילדים, לדעתי לחרדים אין סיכוי. אולי אם הרפורמים ישלבו כוחות עם סורוס, ווול סטריט והקרן החדשה הם יצליחו. מממ…
בעצם לא. מריבה בין 1.3 בליון מוסלמים בורים, משולהבים ומפוצצים בנפט ל 1.5 בליון נוצרים נבערים קצת פחות, זה רעיון נהדר כיצד להפטר מהמועקה הזאת. להשליך את הרגרסיה, והצעת המחיר הכי גבוהה תלך לקופת המדינה.
לדעתי בתיווך של מחבר רב המכר "אומנות הדיל" דונלד טראמפ נוכל להגיע לסכום של לפחות 20-30 שנות תקציב.
אפשר לפתור עם זה את משבר הדיור, הפנסיות, ההשכלה הגבוהה, הבריאות, החוב הלאומי, הבטחון, לשלוח ישראלים לישב את המאדים, או לירח, שם בטוח הפלסטינאצים לא טוענים לטריטוריה, להקים את פארק המדע הגדול בעולם ולהפריח את הארץ עד קצה הנגב
ברגע שישראלי ינחת על הירח או מאדים, הפלסטינים מיד יתבעו בעלות על הקרקע ויטענו
שהם חיו שם אלפי שנים.
למה התכוונה המשוררת בבליל ההגיגים המוזר והלא קוהרנטי הזה? ספק אם אפילו היא עצמה יודעת…
אין לי שום טענה לרפורמיים בעניין אמונתם והבנתם את התורה. זכותו של אדם לפרש ואף לעוות את כתבי הקודש והחול כרצונו, כפי שזכותו של זולתו היא לחלוק עליו.
בעצם, גם אנחנו האורתודוקסים סוג של רפורמיים הדבקים בפרשנותם של הפרושים, רפורמה זו בלטה עם שיבת ציון, בה אף הוחלף הכתב של התורה מעברי לבבלי עד ימינו, ומכאן האיבה עם השומרונים, אותם כינינו כותים אף על פי שהם היו ישראלים שפשוט לא הוגלו, כי לא כולם הוגלו. כבר בתקופת בית שני, אצולת כהונת בית המקדש וחסידיה, הצדוקים, התנגדה לרפורמה הפרושית מכל וכל. התנגדות זו לרפורמת הפרושים קיננה בחלקים נרחבים בעם עד שבמאה השמינית היא התגשמה בפילוג של כת הקראים. מאז ועד ימינו הרפורמה הפרושית לא הפסיקה להוליד רעשי משנה או רפורמות משנה בהלכה הפסוקה כגון הרפורמה הקבלית, הרפורמה החסידית והרפורמה החרדית.
הדבר היחידי שיש לי לומר לרפורמיים (ולקונסרבטיבים) הוא שסירובם להירתם לשיבת ציון המודרנית, קרי לתנועה הציונית, והימנעותם משך דורות מלעלות לארץ ישראל הפכו אותם למיעוט בארצנו. לכן, הם בעצם אוכלים את הדייסה שהם בישלו. אי אפשר למחוק את המילה ציון מסידור התפילה ולהזניח את העברית בקרן זווית ולדרוש שוויון זכויות בסיפור ההצלחה האורתודוקסי שנקרא מדינת ישראל.
יהיו שיאמרו שמדינת ישראל אינה סיפור אורתודוקסי אלא חילוני. אענה להם שתיים. ראשונה, שאבות האומה היו חילונים מבתים אורתודוקסים שהמשנה האורתודוקסית הייתה חלב האם שלהם ואילולא משנה זו לא היו הרצל, נורדאו, בן-גוריון וז'בוטינסקי מה שהיו. שנייה, החילונים במדינת ישראל, ואני ביניהם, אינם רפורמיים "צדיקים" אלא אורתודוקסים "רשעים". אנחנו, ברובנו המוחץ, אורתודוקסים שאיננו מקיימים את מצוות הדת דרך כלל, אך במעט שאנו מקיימים (בנישואינו, בלידת ילדינו ובקבורת הורינו) אנו פועלים בטבעיות לפי האסכולה האורתודוקסית.
כשהרפורמיים יעלו לארץ בהמוניהם, תחת להתבולל במנעמי החומר שבנכר, הם יוכלו לדרוש ולקבל מה שירצו. אגב, אני אתמוך במאבקם כשהם יהיו נתח משמעותי מאומתנו הישראלית המתחדשת. אך אסתייג ממנו כל עוד הם לא יותר מקוריוז בארצנו.
בדיוק כך. נדמה לרפורמים, או שהם מעמידים פנים שנדמה להם, שהחילונים קרובים יותר אליהם ותומכים בהם. ובמרבית המקרים לא כך הדבר. גם רוב אלו שתומכים בהפרדת הדת מן המדינה, אם יאלצו לבחור זרם דתי מסויים, רובם המכריע יבחר דווקא באורתודוקסים – לאו דווקא בגלל חיבה לאורתודוקסיה, אלא עקב סלידה, זרות וניכור מן הרפורמים. וככל שהרפורמים הולכים ומתפרעים במנהגיהם, כמו הסמכת "רבות" לסביות ועריכת "בר מצווה" לחיות מחמד, כך הסלידה, הזרות והניכור הללו ילכו ויגברו.
וזה עוד בלי לדבר בכלל על האהדה הגורפת של הרפורמים לשמאל הקיצוני בכלל ולאובמה בפרט, וההתגייסות של רבים מתוכם למען ה"מאבק" הפלסטיני ולתנועת ה – BDS ואלו רגשות כל זה מעורר כלפיהם בקרב רוב הישראלים.
מספר הערות.
א. אנחנו לא מקיימים מצווה אורטודוקסית בנישואין, קבורה וכול'. המדינה אוכפת השקפה מסוימת. אינה מעניקה חופש דמוקרטי לקבל החלטות בנושא ולכן אנשים נאלצים לקיים כאילו טקסים דתיים.
ב. עובדה שהמדינה נוסדה על ידי חילוניים ולא משנה מה היה עברם. הם בחרו לא להמשיך בו ולשנות גישה.
ג. אנחנו לא אורטודוקסים רשעים. מי שחילוני עושה מה שמתאים לו ומה שרוצה. רובינו כנראה לא מאמינים ברבנים.
ד. הריפורמים מיעוט בישראל אבל רוב בארה"ב. צביעות המדינה רוצה בתמיכתם בארה"ב אבל לירוק להם בפרצוף בישראל.
כל עוד הריפורמים יבליגו על הרוק והבוז מגיע להם היחס הזה. כדאי להם להיתנתק מאיתנו.
הרפורמים אינם רוב בארה"ב כמו מצג השווא שהם מנסים לייצר.
אכן מיליונים רבים של יהודים בארה"ב הם מתבוללים שבכלל גדלו במשפחות מעורבות ונשואים לגויים והיהדות עבורם היא אנקדוטה באילן היוחסין (כמו שיש אמריקאים שאבות אבותיהם היגרו מהונגריה וזה לא אומר שכיום הם הונגרים).
אכן יש המון מתבוללים אבל הם לא קשורים לרפורמים.
הרפורמים מיחסים את המתבוללים אליהם וזה שקר.
בפועל יש יותר בתי חב"ד בארה"ב מאשר קהילות רפורמיות.
בבתי הכנסת החרדים בברוקלין יש רבע מיליון מתפללים מדי שבת.
בכל 300 הקהילות הרפורמיות ברחבי ארה"ב יש 10,000 מתפללים בשבתות.
מי קבע שהרפורמים הם רוב בארה"ב ?
נכון שרוב היהודים מתבוללים. אבל המיעוט שבוחר ביהדות מעדיף את בתי הכנסת האורתודוקסים.
תבדקו את מספר בתי הכנסת הפעילים.
התרשמתי בביקורי בארה"ב שיש יותר בתי כנסת אורתודוקסים.
ליוסי –
1. "רשעים" או לא, חלק גדול מהחילונים, אם לא מרביתם, חשים הרבה פחות ניכור ממנהגי האורתודוקסים מאשר מאלו של הרפורמים. אולי את הרבנים הישראלים החילוניים לא ממש אוהבים, אבל תורתם, אמונתם ומנהגיהם של הרבנים האורתודוקסים אהובים בהחלט. עדות מכרעת לכך מהווים אינספור בתי הכנסת האורתודוקסים בארץ, שמתפוצצים מקהל בכל חג, לעומת מיעוט בתי הכנסת הרפורמים. אתה יכול להיות בטוח, שיש מעט מוסדות דת רפורמים בישראל לא מהיעדר כסף, את זה יש לרפורמים בשפע, אלא מהיעדר ביקוש.
2. מספרם הגדול של הרפורמים בארה"ב, בו הם ותומכיהם מרבים לנופף ולהתפאר, הוא עניין זמני בהחלט, שכבר הולך ומצטמצם במהירות. כולם יודעים מדוע – שיעור ילודה נמוך, שיעור תמותה גבוה, וכתוצאה מכך, ריבוי שלילי. לא במקרה הקהילות הרפורמיות מנסות לשמור ולהכיל את המתבוללים שביניהם, שהם רבים מאוד. הם רואים בעיניים כלות כיצד עולמם הולך ומתמוטט סביבם, ולכן הם נאבקים בייאוש מעורר רחמים על כל אדם. מכאן ש'לא לעולם חוסן'. מיליוני החברים שהתנועה הרפורמית מתייהרת בהם, לא יעמדו לה בעוד דור או שניים. למעשה, עסקני התנועה הרפורמית יודעים זאת היטב, גם אם הם יעדיפו שיחתכו להם את האשכים מאשר להודות בזה בפומבי.
3. נאמנות? תמיכה? את כל אלה כבר איבדנו מזמן. אחרי התמיכה המתרפסת שלהם באובמה, אחרי ההתלהבות המבחילה שלהם מהסכם הגרעין עם איראן, אחרי כל הכסף, הזמן והמאמץ שהם משקיעים באירגוני ה -BDS פשוט מגוחך לדבר על הברית בינינו לבין יהודי ארה"ב הרפורמים. הם לא יתנתקו מאיתנו – הם כבר התנתקו מאיתנו לפני שנים.
אבל זה לא כל כך נורא. נמצאו להם מחליפים, הלוא הם הנוצרים האוונגליסטים. הם רבים פי עשרה ויותר מן הרפורמים, ובניגוד להם הם רק הולכים ומתרבים. וחשוב מכך, שלא כמו הרפורמים, האוונגליסטים תומכים בישראל ללא שלל תנאים מגבילים ומשתקים. כולנו כבר שמענו את מגוון הטענות והמענות שמושמעות כנגד האוונגליסטים. אבל הן בטלות בשישים לעומת התועלת שאנחנו מפיקים מתמיכתם. משעשע מאוד לראות כיצד השמאל מתאמץ למצוא פגמים וחסרונות באוונגליסטים (אם הם אוהדים את ישראל, בטח משהו לא בסדר איתם…) וכנגד זה, מתעלם לחלוטין ממגוון הפגמים והבעיות הבלתי נדלה של הרפורמים, שלא לדבר על מגוון הצרות שהם גורמים לנו. טוב, אם הרפורמים מתנכרים אלינו וכועסים עלינו, זה אומר שהם בטח יצורים נעלים, וכדאי לנו להקשיב לחוכמתם הרבה… זו תפישת העולם המעוותת של אנשי השמאל הישראלי. הכל אצלם הפוך. אבל לזה כבר התרגלנו.
כל עוד הרפורמים יבליגו על הרוק והבוז שלנו כלפיהם? הם באמת כל כך נעלבו? נו, נו, נו לנו. באמת לא יפה מצידנו.
אבל אף מילה על נהרות השתן שהם שופכים על ראשינו. על כל זה אנחנו חייבים להבליג. שתן אמרתי? זה לא שתן. מה פתאום שתן. ואם זה לא שתן, אז זה בטח גשם. כלומר שברור שאנחנו צריכים לקבל את זה באהבה, ולשתות הכל עד הטיפה האחרונה. בתיאבון!
לרפורמים לא איכפת מתפילה בכותל או יער חדרה. לא איכפת להם מתפילה בכלל.
-הרפומים חברו לקרן לישראל חדשה כדי לחסל את מדינת היהודים.
-הם הוציאו את ארץ ישראל וקיבוץ גלויות מהסידור שלהם.
-הם ניסו לסקל את הקמת המדינה כשביקשו מנשיא ארה"ב לא להצביע בעד הקמת מדינה יהודית בא"י.
-הם תמכו כל הדרך לבית הלבן באובמה ותמכו במדיניות השנאה שלו למדינת ישראל, ובהסכם שלו עם אירן.
-עכשו הם רותחים שארה"ב הכירה בירושלים כבירת המדינה היהודית
לא פלא שחברו לקרן החדשה
איראן, כנראה, תשמיד את ישראל במהלך העשור הבא.
ומה אתה חושב צוללות גרעיניות של ישראל יעשו לאיראן במקרה כזה?
איראן לא תשמיד את ישראל בעשור הבא.
איראן תשדר על ישראל עשרים טילים בליסטיים עם ראש נפץ גרעיני בעשור הבא.
מערכת היירוט הישראלית תיירט שישה עשר מהם בעשור הבא. הארבעה הנותרים יגרמו למאה אלף הרוגים ישראלים בעשור הבא.
הצוללות הישראליות והטילים הבליסטיים הישראלים ישמידו את איראן בעשור הבא לקול תשואותיו של העולם כולו ובכללם, שכנינו הערביים.
זה מה שיקרה בעשור הבא. לא נעים, לא נורא.
סליחה, מה קשורים הרפורמים? למה לדון אד-הומינם? מהם בדיוק "תכתיבי הרפורמים"? שלא יפריעו לנשים לקרוא בתורה בעזרת הנשים בכותל? כחילוני, זו נראית לי דרישה בסיסית.
באמת, מה בדיוק ההפרעה לנשים דתיות- ואפילו לגברים דתיים- בכך שלידן נשים תיקראנה בתורה? זה מפריע לחויה הפרטית של התייחדות עם האל וההיסטוריה היהודית יותר מהבר-מצווה של עידן מחיפה? איך ליברל יכול להתנגד לכך? הטיעון שצריך להתנגד לכך כי הקבוצה שמבקשת זאת היא אנטי-ציונית, הוא טיעון חלש.
נניח שמחר נשות נטורי-קרתא תחלטנה לערוך איזשהוא טקס מיוחד בכותל- גם זה "תכתיב שלא צריך להתרגש ממנו"?..
קשה להיות ליברל שמרן; יש כל הזמן חיכוכים בין זכויות אישיות לשאיפה לשמור על מרקם החברה; אך הפתרון לא יכול להיות אד- הומינם, לגופו של מי שדורש את הזכויות.
התנועה הרפורמית היא תנועה "פרוגרסיבית" אנטי יהודית.
היא מעודדת נשואי תערובת ונמנעת מחינוך יהודי.
הדור הצעיר אינו יודע, ואינו מעונין לדעת מהי יהדות.
הדת וההמסורת היהודית עתיקות הימים מאוסות בעיניהם.
זהו לכל היותר קלאב חברתי המעדיף שרצים עם גפילטע פיש.
הגדרה אחרת טובה ששמעתי: "נוצרים ללא ישו".
אני לא יודע מה קורה בארה"ב, אבל חברה של אשתי ובן זוגה (שאיננו יהודי) רצו להתחתן בארץ אצל רב רפורמי. הוא סרב בנימוס והציע לערוך לבעל גיור, תהליך שכולל חברות בקהילה והשתתפות בפעילותה לצד לימודים במשך כשנה, ואז בית דין. הם סרבו. כך שטענתך על "מעודדת נישואי תערובת" לא נכונה לגבי הרפורמים בארץ. אגב, אין זו אנקטודה אישית – זה גם מה שכתוב באתר התנועה הרפורמית.
בנוגע ל"נוצרים ללא ישו" – דווקא הגדרתם כקלאב חברתי אמורה להוביל לכך שהנצרות יותר קרובה לאורתודוקסיה מאשר לרפורמה, לא? זה בדיוק מה שטען לייבוביץ' (שהרפורמים אינם דת כלל).
בקיצור, המלצתי – פחות להקשיב לדברי הסתה כנגד הרפורמים. אם כי ההסתה הגוברת נגדם בארץ אולי היא אות חיובי לכך שכוחם עולה.
למיכאל. יפה שלמרות שסביר שאתה שייך לשמאל אתה מוכן להגיד על לייבוביץ' דברים שלאו דווקא מתישבים עם דמותו כ"אליל של השמאל" – במקרה הזה בקשר למה שאמר על הרפורמים. אני למשל מכיר שמאלנית אחת שהתעקשה על כך שליבוביץ' היה סוציאליסט כשההיפך הגמור היה הנכון.
לעלי עבדו,
לא הבנתי מה קשורה ההשכלה שלך או "מחקר איכותני". בעוד שאין לי את רוחב ההשכלה שלך, למיטב הכרתי נתונים כמותניים נועדו לתת תובנה איכותנית. ועל כך דובר כאן. התובנה האיכותנית היא שיש בארץ תמיכה והזדהות עם הרפורמים שאיננה מבוטלת. זה הכל.
אני מודה שאולי בלבלתי אותך. ב-56% מהחילונים דובר גם על טקסים קונסרבטיביים. ולהם יש 60 קהילות (לא כולל מנייני חגים, כפי שאתה רוצה). ואל תשכח שצריך להוסיף את זה לחתונות (אני מאוד מצטער שאתה לא יכול להמשיך לצעוק שאני מנפח הכל בסדר גודל… צר לי. מקווה שתתמודד). אבל לחלופין אני אטען – סביר שיש הרבה יותר בר מצוות כי הרבה חילונים עושים בר מצווה ואותה יותר קל לעשות רפורמית או קונסרבטיבית מאשר להתחתן. אם 17% רוצים להתחתן רפורמית – בבר מצוות זה אולי יותר.
אבל נראה לי ששנינו מסכימים על הדבר החשוב – לרפורמים צריכה להיות השפעה ומשאבים בהתאם לכמותם באוכלוסיה. אני חד משמעית בעד.
חילוני משלם מיסים. הרבה מיסים. יש 11% שהוא מזדהה עם הזרם הרפורמי (ו-7% מכלל האוכלוסיה). למה המיסים שלו לא הולכים גם אליהם? לשירותי הדת שהם היו רוצים לספק? למתווה הכותל? 58% מהיהודים תומכים במתווה הכותל (לפי הכתבה שהבאתי למעלה) – האם זה לא אומר שיש כאן תמיכה פוליטית ברפורמים?
כי כאן טענתי בדיוק – כמותם של הרפורמים בארץ לא גדולה. אבל לא זניחה. לעומת זאת, השפעתם וההכרה בהם זניחה, ואת זה יש לשנות. הסכמנו. מצויין.