במשרד החקלאות הפנימו שעודף רגולציה פוגע בציבור והתחילו לצמצם. ראיון
"כמה טפסים אתה חושב שהיה צריך כדי לשחרר טרקטור מהנמל? טרקטור רגיל, משהו סטנדרטי שמשתמשים בו בכל העולם", שואל אותי גיא מור, מנהל תחום מדיניות רגולציה במשרד החקלאות. "חמישה?" אני מנסה, וגיא מניד בראשו, "עד 20 טפסים, על טרקטור. חקלאי היה צריך להביא לנמל עד 20 טפסים שונים, מורכבים ויקרים, ולקוות שישחררו לו את הציוד בלי שישחטו אותו בעמלות, אתה יכול לדמיין את זה? כמה זה יקר, מסורבל ומייאש זה לאזרח הקטן שעומד מול המערכת? מאז ביטלנו את כל התקנות המיוחדות לציוד חקלאי הנדסי, ופשוט יישרנו קו עם התקן האירופי. עכשיו חקלאי צריך להביא לי שתי חתיכות נייר: עמידה בתקן האירופי, ואישור שהדגם משווק באירופה, וגם את זה הוא יכול לעשות בדיגיטל. עוד מעט נסיים את התהליך וגם התקן האמריקאי יקבל סוף-סוף אישור".
ציוד חקלאי נשמע לרובנו כנושא משעמם במיוחד, אך השוק ה"שולי" הזה מגלגל כ-1.3 מיליארד שקל בשנה, וכל כאב ראש ובזבוז זמן וכסף הכרוכים בו – מתבטאים ישירות במחירי המזון שאנו אוכלים. המיליונים הרבים שצפויים להיחסך באופן ישיר ועקיף בזכות המהלך שגיא מדבר עליו, הם רק דוגמה לאחד התהליכים המעניינים, החשובים והפחות מדוברים שהממשלה מקדמת בשנים האחרונות.
באוקטובר 2014 אישרה הממשלה את תוכניתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להפחית את הבירוקרטיה והרגולציה הממשלתית. התוכנית, שגובשה יחד עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז הראל לוקר, הייתה שאפתנית במיוחד: הממשלה התחייבה להפחית 25 אחוז מהבירוקרטיה הממשלתית, להתאים את התקנים והסטנדרטים בישראל לתקנים בינלאומיים מוכרים, ולקיים הליך של מדידת השפעות רגולציה לכל רגולציה חדשה – הליך אשר בוחן את נחיצות הרגולציה החדשה והשפעתה על המשק והכלכלה, כמקובל ב-OECD. השנה יצא לראשונה ספר קיצוצים רגולטוריים, המתאר את המאמצים של כל משרד להפחתת נטל הבירוקרטיה בתחומו (את הספר המלא ניתן לקרוא כאן).
רגולציה עודפת נחשבת אחד הגורמים הבולטים הפוגעים ברווחת האזרחים ומביאים להעלאת מחירים. מאז ההחלטה הוקמו מחלקות לטיוב רגולציה בכל משרדי הממשלה, והן מבצעות עבודה יסודית ושיטתית: בוחרים תחום, עוברים על כל שורה ושורה בתקנות המשרד והרגולציה, מדברים עם העובדים במשרד ועם העסקים והאנשים המפוקחים, ומכרסמים לאט לאט ברגולציה הקיימת, בחסמים, בטפסים המיותרים ובכאבי הראש, עד שנשארת רק הרגולציה החשובה והמהותית, כאשר גם לגביה מוודאים שהיא מבוצעת בכמה שפחות כסף ומאמץ.
העבודה קשה ומייגעת ושינויים מחשבתיים ותפיסתיים דורשים זמן, אך המאמצים הרבים נושאים פרי וזוכים גם להכרה בינלאומית: על פי דירוג הבנק העולמי, ערב אישור התוכנית ניצבה ישראל במקום ה-116 בעולם בעול הנטל הרגולטורי. כיום אנחנו במקום ה-41. ללא ספק, התקדמות דרמטית במיוחד.
רפורמה עם בשר
דוגמה נוספת שגיא מציג היא הרפורמה בייבוא בשר, בשיתוף עם משרד הבריאות, שצפויה להביא לירידת מחירים משמעותית, זאת לאחר שהתחום כבר ראה כמה הוזלות בשנים האחרונות. "עד היום, התוקף של בשר בקר טרי שמוחזק בצינון היה 45 יום", הוא מסביר. "זה מספיק כדי לייבא באוניות בשר ממזרח ואולי גם ממערב אירופה, אבל המקומות עם הבשר הכי טוב והכי זול – כמו אורגוואי, ארגנטינה ואוסטרליה – נמצאים מחוץ לטווח. זו גם הייתה הסיבה המרכזית למשלוחים החיים (משלוחי עגלים באוניות בתנאים קשים, שספגו ביקורת רבה מארגוני צער בעלי חיים; ד"ט). אם רצית בשר טרי ארגנטינאי, היית חייב לשחוט אותו כאן. עכשיו הארכנו את התוקף שלהם ל-85 יום. בבת אחת הגדלנו את טווח ייבוא הבשר הטרי כמעט מכל העולם: זול יותר, איכותי יותר וכמות כמעט בלתי מוגבלת".
אין כאן חשש בריאותי?
"בשר טרי עדיין מוחזק בצינון: בין מעלה אחת למינוס אחת. בעולם, לבשר כזה יש תוקף של 120 יום ולפעמים אפילו יותר. כלומר אנחנו לוקחים פה מקדם זהירות משמעותי. לאורך זמן נבדוק את הבשר שיגיע ונראה כמה זמן הוא מחזיק, ויכול להיות שנאריך את התוקף עוד. יש לנו מפעלים עם פיקוח וטרינרי וכשרותי נאות, הכול כבר מוכן. יום אחרי שהארכנו את התוקף, יבואן גדול התקשר אלי וסיפר לי על האפשרויות החדשות שלו. הוא היה בעננים. אנחנו מאמינים שהמשלוחים הראשונים יתחילו להגיע תוך 3-4 חודשים, ושעד חג הפסח כבר נתחיל לראות את ההוזלה".
על מה עוד אתם עובדים?
"עשינו רפורמה רצינית בכל מה שקשור בבינוי חקלאי. פעם, כל שינוי מבני דרש מערך אישורים מפרך של מהנדסים ווטרינרים לפני שהיה אפשר לצאת לדרך. פישטנו וזירזנו את הליך האישורים, ואפשרנו להתחיל לעבוד מוקדם יותר. בנוסף, הורדנו את כמות המסמכים שדרושים לשחרור ייבוא חקלאי מהנמל משבעה לשתיים בלבד, ואפשרנו לעשות חלק מהבדיקות במחסן של היבואן במקום בנמל, שבו העמלות יקרות במיוחד. יש לנו בקנה עוד לא מעט רפורמות שיוזילו עלויות ומחירים, ועוד כמה דברים שאני מקווה שנוכל לפרסם ממש בימים הקרובים".
איך העבודה עם אנשי המשרד?
"ליצור שינוי במערכות גדולות זה תמיד קשה, אבל בסך הכול העבודה חיובית מאוד. העובדים במשרד מבינים שעודף הרגולציה פוגע גם בהם: יש להם מטרות ויעדים שהם רוצים להשיג ויש להם כמות משאבים מוגבלת, וככל שאנחנו מסירים רגולציה מיותרת ככה אנחנו מאפשרים להם להתרכז במשימות הליבה שלהם ולהרגיש טוב כשהם מבצעים אותן. גם עם בעלי העסקים אנחנו בקשר קבוע. כל רפורמה שאנחנו רוצים לעשות יוצאת גם להתייעצות עם הציבור. לא מזמן תכננו לבצע מהלך וקיבלנו עליו ביקורות שליליות מבעלי עסקים שהסבירו למה הוא גורם יותר נזק מתועלת, ובסוף השארנו את המצב על כנו".
לגיא וצוותו במשרד החקלאות יש עבודה לא מעטה: משרד החקלאות נחשב למשרד שחולש על המספר הרב ביותר של תחומים רגולטוריים ביחס לגודלו. אבל הם ממש לא לבד: מה שהם עושים במשרד החקלאות הוא חלק ממאמץ רב-מערכתי וכלל-ממשלתי להפוך את הבירוקרטיה בישראל לנסבלת, נגישה וזולה יותר, לרווחת כולם. "אנחנו בעיצומו של מאמץ מערכתי להפוך כל מפגש של אזרח עם משרד החקלאות ועם הממשלה בכלל, לפשוט וזול יותר. כולם נרתמים, כולם רוצים להיות יותר טובים".
מאפס תאונות לניהול סיכונים
במקביל לעבודה הבלתי פוסקת לפישוט וייעול הבירוקרטיה, מנסים בממשלה להטמיע גישה נוספת ומורכבת בהרבה, שאולי לא כולם יאהבו. "זה לא רק שהבירוקרטיה מגושמת, היא גם מכוונת לרמת בטיחות מושלמת, אבל פשוט אין דבר כזה", מסביר גיא. לדבריו, כיום הציפייה היא שבכל תחום שבו קיים פיקוח ממשלתי יש ליצור מצב של אפס תאונות בטיחות, אבל הסטנדרט הזה הוא בלתי אפשרי מלכתחילה, וכדי לנסות להגיע אליו מעמיסים הררי רגולציה, שיוצרים עלות כספית מצטברת ונזק שגדול עשרות מונים. "אנחנו רוצים לעבור מגישה של אפס תאונות לניהול סיכונים", הוא מדגיש.
אתם לא חוששים מהנזק למשק ולאזרחים?
"כיום המשק והאזרחים כבר סופגים נזקים כבדים מרגולציות אבטחת איכות מוגזמות, הם פשוט לא יודעים את זה. יש פה תפקיד שהתקשורת הכלכלית לא ממלאת. התקשורת ממהרת להדגיש את מה שרואים, את התאונות ה'גדולות' גם אם הנזק שלהם לא גדול, אבל היא לא מדווחת על העלויות העצומות שמושתות על המעסיקים ושמגולגלים גם לצרכנים. זהו הנזק הלא נראה, וכמות הטוב שאפשר לעשות עם הכספים שייחסכו שם היא גדולה בהרבה מהנזקים שנמנעים".
לגיא חשוב להדגיש שגם מהלך ניהול הסיכונים ייעשה בזהירות ובמקצועיות. "אנחנו עושים שימוש בבסיסי נתונים גדולים ובמתודות מתקדמות כדי לאתר את המקומות בסיכון גבוה, וכך ליצור מקסימום בטיחות במגבלות התקציב ותחת רגולציה סבירה. אנחנו רוצים גם להתאים את הרגולציה לבעל העסק. אם אחרי כמה בדיקות יבואן או יצרן מסויים יימצא תקין לחלוטין אז נבדוק אותו פחות. לעומת זאת בעל עסק שיימצא עובר על תקנות יקבל פיקוח הדוק ויקר יותר. כך נוכל גם להגביר את רמת הבטיחות בתקציב סביר, וגם לעודד בעלי עסקים להיות טובים ובטוחים יותר".
במחלקת הטיוב יודעים שלחלק מהציבור ייקח זמן להתרגל לרעיון, אבל מקווים שעם הזמן נפנים את המשמעות של העלויות הגדולות של רגולציות הבטיחות. "אני רוצה שכל מי שעובד מול המשרד יקבל את השירות הכי טוב שיש, ושיהיה בטוח וזול. אין לי ספק שאנחנו בדרך הנכונה", מסכם גיא.
כיף לשמוע! תמשיכו לכתוב על הנושא
נשתדל מאוד, דברים מעניינים וחשובים קורים בכמה וכמה משרדים, תמשיך לעקוב 🙂
גיא מור – מדהים. כל הכבוד. רגולטור שתופס את תפקידו כמצמצם רגולציה. האמת שלא חשבתי שיכול להיות כזה דבר. אומרים שרגולטורים תמיד שואפים להעמיס עוד רגולציות כי ככה באמצע לידי ביטוי הכוח שלהם ותחושת החשיבות העצמית. דבר אנושי וטבעי. אבל גיא מור לא כזה. ישר כוח!
מה עם מניעת תאונות בענף הבניה ?
רגולציה או משהו אחר – הבטיחות ברמה נמוכה , המון תאונות ונפגעים.
כל הכבוד לשר אורי אריאל ממפלגת תקומה-הבית היהודי.
(משום מה, ביקורות עליהם כותבים כאן כל הזמן, אבל שבח – הס מלהזכיר)
הבעיה העיקרית בענף הבניה היא לא הרגולציה אלה כוח האדם.
אני מנהל טכני במפעל וחלק מהתפקיד שלי כולל פיקוח על כל נושא העבודה הבטוחה במפעל.
אני צריך לאיים על הפועלים בכנסות על מנת שאלה שיתמשו בציוד המגן שאני מספק להם.
באתרי הבניה זה לא חפות גרוע.
כמה פעמים ראיתי פועלים בלי קסדות וכאשר שאלתי אותם למה הם לא משתמשיםמבציוד מגן הם אמרו לי שזה לא נוח להם.
הרגולציה יכולה להיות מחמירה ביותר אבל אם העובד בשטח לא מעוניין להגן על עצמו אז גם עוד 300 פקחים בכל אתר לא יצליחו למנוע תאונות.