אזרחי הודו כועסים על ההצבעה נגד ישראל באו"ם

אחד השמות המפתיעים ברשימת המדינות שהצביעו נגד ארצות הברית בסוגיית ירושלים באו"ם היה זה של הודו, שתחת שלטון מפלגת העם ההודית פיתחה בשנים האחרונות ברית חזקה ואמיצה עם אמריקה וישראל. אבל ההחלטה ההודית הפתיעה לא רק משקיפים מבחוץ – היא גררה מבול גינויים מתומכי המחנה הלאומי ההודי, שזעמו על ה"בגידה" בידידה הטובה ישראל ובכניעה לתכתיבים מהעולם האסלאמי.

מספר גדול של מאמרים בעיתונות ההודית ניסו להסביר ולנתח את ההחלטה, ורובם התייחסו אליה כהבעה סבירה של מדיניות החוץ העצמאית של הודו שעדיין מחויבת לעמדה הוותיקה שרואה בנושא ירושלים סוגיה שצריכה להיפתר דרך משא ומתן. חלקם הביעו סלידה מפורשת מה"איומים" האמריקאים והדגישו שאסור להודו להיתפס כמשרתת של ארצות הברית, ורבים הקפידו לסיים את מאמריהם בתזכורת ליחסים החמים בין הודו וישראל שלא אמורים להיפגע מההצבעה.

אבל מחוץ לתקשורת הממסדית היה אפשר לשמוע דיבורים נחרצים הרבה יותר. פרשנים הודים רבים החלו לבקר את ההחלטה מיד עם היוודע החדשות, והמבול האמתי החל עם ציוץ של שרת החוץ סוּשְׁמָה סְוָארַג' בתגובה לפוליטיקאי מוסלמי שהודה לה על ההצבעה נגד ישראל, ובו כתבה כי כעת היא מצפה מהמוסלמים להצביע בעתיד עבור מפלגת העם.

Thank you Ajmal Sahib. Now you vote for us. https://t.co/OsQPv4PNDe

— Sushma Swaraj (@SushmaSwaraj) December 22, 2017

הציוץ של סוארג' נכתב כנראה כבדיחה, אך עורר זעם רב בקרב תומכי המפלגה שכעסו על מה שנראה להם כוויתור על אידיאולוגיה לטובת שיקולים פוליטיים והתרפסות בפני מוסלמים שממילא לא יצביעו לעולם למפלגת העם. אזרחים הודים רבים שנדהמו מההחלטה על ההצבעה באו"ם הביעו את מחאתם ברשתות החברתיות וכתבו דברים דוגמת: "לא בשביל זה הצבענו לכם", "אל תצפו לעזרה מישראל בפעם הבאה אחרי שבגדתם בהם", ו"ממתי מפלגת העם הפכה למפלגת שמאל?".

תגובות מתונות יותר הביעו תקווה שההחלטה תואמה מראש עם ישראל ונבעה מלחצים שלא ניתן לעמוד בהם, והעלו את ההשערה על איום איראני לבטל את העסקה הגדולה שנותנת להודים גישה לנמל צַ'בַּהָאר החשוב בים הערבי. אך הקו הכללי שנשמע מן הציבור נותר דומה: אם תוותרו על העקרונות בשביל לקושש כמה קולות ממצביעים מוסלמים, תאבדו הרבה יותר קולות מהמחנה הלאומי ההינדי, שרואה בברית עם ישראל נושא חשוב מאוד לקראת הבחירות בשנת 2019.

ולא מדובר רק בצייצנים אקראיים. השם הבולט ביותר בין אלה שגינו את ההצבעה הודית הוא סוּבְּרַמַנִיָאן סְוָאמִי – חבר פרלמנט בכיר במפלגת העם וידיד ותיק של ישראל. בתגובה להצבעה פתח סואמי בסדרת ציוצים חריפים, בהם כתב בין השאר כי הודו טעתה טעות חמורה והמליץ להעביר את השגרירות ההודית לירושלים. חבר פרלמנט אחר הוסיף כי "עלינו לעמוד לצד ישראל, ידידה איתנה", והעיתונאי אַדִּיתְּיָה רָאג' קוֹל צייץ: "כדי לרצות את מדינות ערב, הודו הצביעה נגד שתיים מבעלות בריתה הקרובות ביותר, ארצות הברית וישראל. שום היגיון".

פרויקט לטווח ארוך

מי שעוקב אחרי השיח במרחבי הרשת ההודית לא מופתע מן הקולות האלה. אהבת ישראל הולכת והופכת לחלק בלתי נפרד מהאידיאולוגיה של המחנה הלאומי, ולא במקרה. קיים דמיון רב בין המחנה הלאומי ההודי ומקבילו הישראלי, שתי מדינות שהוקמו כמעט באותו הזמן (הודו הוכרזה כמדינה עצמאית ב-15 באוגוסט 1947), נשלטו במשך עשרות שנים על ידי תנועות סוציאליסטיות שסלדו מהדת והמסורת הלאומית ורצו לעצב את המדינה ברוח קוסמופוליטית, ובשתי המדינות מתרחש בשנים האחרונות תהליך חזרה לשורשים. להודים תומכי מפלגת העם נמאס להתבייש בהיסטוריה ובדת ההינדית, והמדינה היהודית שעומדת על שלה מול לחצים בינלאומיים דומים מהווה עבורם דוגמה ומופת.

גם סוגיית ירושלים מתחברת באופן מיוחד לרבים בקרב המחנה הלאומי ההודי, כי גם להם יש "ירושלים" משלהם – לעתים קרובות חוזר החיבור שעושים רבים מהם בין הקשיים שמערים העולם המוסלמי על ישראל בירושלים עם הקשיים שלהם באַיוֹדְּיָה, העיר שבה נולד לפי המסורת הגיבור רָאמַה (שנחשב במסורת ההינדית לגלגול של האל וישנו), ובה מתנהל סכסוך רב שנים בין הינדים ומוסלמים על שטח אדמה שבו בימי הכיבוש המוסלמי הוחרב מקדש ראמה ונבנה במקומו מסגד.

הינדים רבים קוראים להקמת המקדש מחדש במקום המסגד שהוחרב על ידי אספסוף ב-1992, וקשה שלא לראות קשר בין הסוגיה שלהם לסוגיית ירושלים. בכל פעם שעולה ירושלים לכותרות, קל למצוא מגיבים שיגידו מיד: הכחשת ההיסטוריה היהודית של ירושלים כמוה כהכחשת ההיסטוריה ההינדית של איודיה, ולכן על הודו לתמוך בישראל ללא פשרות.

ההצבעה אומנם מלמדת אותנו שהברית הישראלית-הודית עדיין איננה עובדה מוגמרת, אבל הקולות הרבים של ידידי ישראל בהודו עובדים ללא הרף כדי להשלים את השינוי, ולהפוך את הודו לידידה רשמית ומוצהרת של ישראל.

מדובר בפרויקט לטווח ארוך, כך שבזמן שבמערב אוהבים להתלונן ולפקפק במחנה הלאומי ההודי, ההודים ממשיכים להביע בו תמיכה מוחלטת, ורק בשבוע האחרון ניצחה מפלגת העם בבחירות בשתי מדינות הודיות חשובות, גוג'ראט והימצ'אל פרדש. מהצד השני, ישראל צריכה להמשיך לטפח את הידידים הרבים שיש להם במדינה שבקרוב תהיה בעלת האוכלוסייה הגדולה ביותר בעולם, ואם תימשך המגמה הנוכחית, לא רחוק היום שבו גם בהצבעות באו"ם נמצא אותה לצד ישראל.

ולמקרה שתהיתם איך הגיב הפוליטיקאי המוסלמי לשרת החוץ – "אין סיכוי שאי פעם נתמוך במפלגת העם", ענה לה בטוויטר. נראה אם גם בפעם הבאה היא תתאמץ כל כך לשמח אותו.