המוציא לפועל: השנה של אלי גרונר

בדיון שנערך בשבוע שעבר בכנסת בנושא הפחתת הנטל הרגולטורי על המשק, ציטט מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר את חתן פרס נובל המנוח מילטון פרידמן שנהג לומר כי תמצית תורתו הכלכלית היא ש"אין ארוחות חינם". גרונר הסביר במהלך הדיון שאחד הגורמים העיקריים ליוקר המחייה היא הרגולציה העודפת, שרק מעמיסה על השוק עלויות נוספות והן מתגלגלות בסופו של דבר לצרכן.

הפחתת הרגולציה במשק היא אחד מהמהלכים המרכזיים אותם מוביל גרונר בשנה האחרונה, בהתאם להחלטת הממשלה מלפני שנתיים לערוך קיצוץ נרחב בתחום התקינה והאסדרה על מנת לשחרר חסמים במגזר העסקי ולעודד צמיחה. עד כה נראה שהמאמצים נשאו פרי ראשוני, כאשר ישראל זינקה עשרות מקומות  בדירוג מדד התחרותיות של הפורום הכלכלי העולמי, אם כי עדיין קיים מקום רב לשיפור בתחומי הבירוקרטיה הממשלתית ושיעורי המס הגבוהים.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה הוא לרוב תפקיד כפוי טובה. הוא אמנם אינו שר ואינו מקבל את ההחלטות, אך הוא האיש שאחראי על יישום מדיניות הממשלה, וזה אומר בעיקר ישיבות אינסופיות, ערימות של מסמכים ועבודה רבה מאחורי הקלעים והרחק מאור הזרקורים. כמו רוב המנכ"לים שכיהנו לפניו, סביר להניח שגם את אלי גרונר לא תזהו ברחוב, אבל העמדה בה הוא נמצא והרפורמות אותן הוציא לפועל מאז מונה לפני כשנתיים וחצי הופכים אותו לאחד האנשים המשפיעים כיום במדינת ישראל.

למרות האלמוניות היחסית והעובדה כי בטרם מונה לתפקיד לא צבר ניסיון רב במגזר הציבורי, במסדרונות הממשלה כבר מכירים את גרונר היטב ומספרים על אדם משכיל ומוכשר. "אלי תמיד מתייחס לדברים באופן ענייני ומערער על הנחות יסוד. הוא לקח על עצמו ללא היסוס אתגרים שאחרים במערכת ברחו מהם במשך שנים", מספר גורם העובד עמו.

מוושינגטון לירושלים

אלי גרונר נולד בעיר קטנה בצפון מדינת ניו-יורק ועלה לישראל כאשר היה בן 15. הוא השלים את לימודיו במחזור הראשון של המכינה בעֵלִי, שירת כלוחם בחטיבת הצנחנים והתיישב בגוש עציון עם משפחתו. את הקריירה המקצועית החל גרונר בתחום התקשורת, ולאחר מכן עבר לתחום העסקי בעקבות לימודים בארצות הברית. במשך מספר שנים הוא שימש במשרות בכירות בחברת הייעוץ מקינזי ובתנובה, ובשנת 2011 מונה לציר הכלכלי בשגרירות ישראל בוושינגטון.

במסגרת תפקידו כציר החל גרונר לפתח את אחד מהמאפיינים הבולטים בעבודתו כיום ועמד על חשיבות השילוב בין כלכלה, דיפלומטיה והמגזר הציבורי. גרונר שקד על חיזוק היחסים הכלכליים בין ישראל וארצות הברית, והצליח להאריך את הערבויות הכספיות והצבאיות למרות הכוונה מצד הבית הלבן לקצץ בהן.

עניין נוסף אותו זיהה גרונר במהלך שהותו בת שלוש השנים בבירה האמריקאית, היה ההתעניינות הבינלאומית הגוברת במשאבי אנרגיה, וההתלהבות מצד גורמים בעולם מהפוטנציאל של הגז הטבעי שהתגלה בישראל. ואכן, כאשר מונה על ידי נתניהו למנכ"ל משרדו בחודש מאי 2015, היעד הראשון אותו הציב נתניהו לגרונר ואנשיו היה הגשמת החלטת הממשלה על מתווה הגז, שנועדה לקדם את הפיתוח המהיר של מאגרי הגז הטבעי, הגדלת ההכנסות ממיסים, וביצור ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה.

המהלך לווה במחלוקת ציבורית ופוליטית חריפה ובסחבת משפטית ממושכת, אך חרף ההתנגדויות והמחאות יצא בסופו של דבר לדרך והעיר את שוק הגז הטבעי מקיפאון של שנים ארוכות. לאורך כל התהליך של מתווה הגז, הוכיח גרונר את התנהלותו מול מערכות מרובות וסבוכות ואת יכולת המשא ומתן והפשרה הדרושה כל כך על מנת להניע תהליכים וליישם החלטות בעולם הפוליטי בישראל.

כך היה גם במקרה של המשבר בין עיריית ירושלים למשרד האוצר, בו מונה גרונר לעמוד בראש הצוות שגישר בין הצדדים והביא לסיום השביתה בעיר. צעדים חיובים נוספים אותם ניתן למנות לזכות גרונר ואנשי משרדו הם הנעת הרפורמה בתחום אכיפת התכנון ובנייה המאפשרת לעצור עברות בנייה בשלב מוקדם, הרפורמה ברישוי העסקים שאמורה להקל על עסקים קטנים ולקצר את תהליך קבלת הרישיון ויוזמת "חוק הנומרטור", לפיה עבור כל הצעת חוק צריכים המציעים להגדיר מקור תקציבי מוסכם מראש שיממן אותה. "הרבה הצעות חוק פופוליסטיות ירדו מסדר היום, ולשרים יש יותר זמן לקיים דיוני עומק מהותיים סביב שולחן הממשלה", אומרים גורמים במשרד על היוזמה.

ממשקים עם העולם העסקי

כמו במקרה של יוזמת הנומרטור, במרבית פעולותיו של גרונר ניתן כאמור לזהות את הרצון לשלב אל תוך המגזר הציבורי השמרני שיטות ניהול מתקדמות הלקוחות מעולם העסקים. בפתחה של כל שנת עבודה, מחויבים כל משרדי הממשלה להציג יעדים מדידים לפעילותם ובסופה נבחנים ביצועי המשרדים בהתאם, וישראל הפכה השנה למדינה היחידה בקרב החברות בארגון ה-OECD אשר מפרסמת את שיעורי העמידה בביצוע החלטות הממשלה.

הממשקים עם העולם העסקי אותם מנסה לרקום גרונר לא מסתכמים רק בשיטות ארגוניות חדשות. כיו"ר ועדת ההיגוי לתחבורה חכמה, וכמי שהיה מבוני מערך הסייבר האזרחי, גרונר מנצל כל הזדמנות כדי לשלב את המגזר העסקי בעבודה עם הממשלה, כולל בתחומים המסווגים שתחת אחריותו. כך למשל דחף המנכ"ל בין השאר להקמת הקרן הראשונה להשקעות בחברות סטארט-אפ מקומיות למען בניין הכוח הטכנולוגי של המוסד.

גרונר שואף גם להכניס כספים נוספים ממקורות חוץ-ממשלתיים כדי לשפר את פיתוח התשתיות בארץ. לפני כשנה נפגש ראש הממשלה נפגש עם נציגים של חברת "בלאק רוק", גוף ההשקעה הגדול בעולם, שהציגו בפניו את פוטנציאל ההשקעות הגבוה בישראל. פגישה זו הייתה יריית הפתיחה לתכנית העל של התשתיות הלאומיות, אותה הציג גרונר בממשלה בספטמבר האחרון.

רצון זה ליצירת שותפויות בין המגזר העסקי לממשלה הולם כמובן גם את חזונו של נתניהו בנוגע לשווקים בינלאומיים, וכך הפך גרונר לשחקן מרכזי בדיפלומטיה הכלכלית-טכנולוגית של ישראל אותה מוביל ראש הממשלה. עובדה זו באה לידי ביטוי גם בתפקידיו של גרונר כראש הצוות הבין משרדי לקידום היחסים עם סין, וכמוביל תכנית העבודה הכלכלית של ישראל והודו.

לפני כחודש, ובעקבות ביקוריו האחרונים של נתניהו באפריקה, עזר גרונר לקדם הסכם מול הממשל האמריקאי על הצטרפותה של ישראל למיזם "פאוור אפריקה", שיחבר שישים מיליון בתי אב ביבשת לרשת החשמל. ההסכם מאפשר הגברת פעילות של חברות ישראליות בתחום האנרגיה, ויצר הזדמנויות לחוזים המוערכים בסכום של למעלה מ-12 מיליארד דולר.

שיתוף פעולה מוצלח

עד עכשיו נראה כי שיתוף הפעולה בין ראש הממשלה למנכ"ל משרדו מתנהל היטב. גרונר נתפס כמי שמזדהה עם מדיניות הבוס, ונתניהו מצדו מרוצה מההצלחות של איש אמונו בפתרון הבעיות המורכבות שמונחות על שולחן הממשלה.

בוועידת כלכליסט בחודש ספטמבר, כאשר נשאל גרונר על התנהלות ראש הממשלה וסביבתו הוא ענה: "אני רואה את ראש הממשלה בקבינטים ביטחוניים, בפגישות מדיניות בינלאומיות ובדיונים מקצועיים כלכליים. אני רואה אדם שמקבל החלטות אחראיות ושקולות, שמקדמות את המדיניות הכלכלית-חברתית של מדינת ישראל, ולאורך כל הדרך מה שעומד לנגד עיניו זה ביטחון אזרחי ישראל".

כאשר מינה נתניהו מינה את גרונר לתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, היו שראו בכך מינוי מפתיע ולא צפוי. כיום, במבט לאחור על הקדנציה עד כה ועל השנה האחרונה בפרט, ניתן לומר כי נתניהו כנראה ידע היטב אצל מי הוא הפקיד את המפתחות לאחד המשרדים החשובים במדינה.