אם באמת רוצים להרתיע מחבלים ולא רק לקרוץ למצביעים, יש שורה ארוכה של צעדים שאפשר לבצע לפני שמקדמים חוק שלא ייושם ורק יקומם עלינו את העולם
בשעות אחר הצהרים של 13 בספטמבר 2004 נשמעו במסדרונות בית אגרון בירושלים, מקום מושבם של רבים ממשרדי חברות התקשורת הזרות בישראל, זעקות באנגלית: "הם הרגו את זאקי, הם הרגו את זאקי, הנבלות הרגו את זאקי". הזועקת הייתה לא אחרת מעיתונאית של אחד העיתונים הבריטיים המובילים.
באותם ימים שימשתי מנהל לשכת העיתונות הממשלתית, ומיד ניגשתי אליה לברר מה קרה. חששתי שאחד מעמיתיה או מעובדי העיתון נהרג בשטח, אך חשש זה התפוגג באחת. לשאלה מי זה זאקי, ענתה: "מה זאת אומרת? זאקי, זאקי זביידה. אתם הרגתם אותו עכשיו". הכוונה הייתה למחבל הרוצח זכריה זביידי, מפקד "גדודי חללי אל-אקצא" של הפת"ח בג'נין. וה"נבלות" בעיניה שהרגו אותו היינו אנחנו, הישראלים. הוא אמנם לא נהרג, אך באותו יום, בניסיון חיסול שלו על ידי חיל האוויר, נהרגו סגנו ושניים מאנשיו. בשעות הראשונות לא היה ברור מי בדיוק נפגע, אבל השמועה שפשטה במהירות בין כתבי החוץ הייתה שהוא נהרג.
זכריה זביידי היה כוכב גדול אצל גורמי התקשורת באותם הימים, ימי האלימות הערבית שנודעה בשם "אינתיפאדה". הוא נפגש איתם וליווה אותם ברחובות העיר ג'נין, מתפאר במעשיו ובאופן האלים שבו טיפל במי שחשד בהם כמשתפי פעולה עם היהודים. לזכותו ייאמר שלא ייפה את הדברים. זה לא מנע מעובדי רשת רויטרס למשל לתת לו לככב בסרטון שערכו לקולגה שעזב את הארץ, כאשר "זאקי" ידידם מוצג בסרטון כמי שיהיה יום אחד ראש המשרד שלהם ברמאללה.
נזכרתי בסיפור הזה השבוע, כאשר חוק עונש מוות למחבלים מקודם בכנסת. מי שמקדם את החוק מתעלם מהמציאות בעולם, ומהיחס של העולם לאויבים המטונפים שלנו. אבהיר ואדגיש: מחבל רוצח הוא בן מוות בעיניי. מחבל צריך למות בשטח. מחבלים אינם לוחמים, ודיני המלחמה הבינלאומיים אינם חלים עליהם. אין כניעה ואין מאסר. מוות במקום. אין זה מקרי בעיניי שלאחר מעשה אלאור אזריה היה שקט של שבעה חודשים. הם הבינו שהיהודים השתגעו. בהריגת מחבלים יש הרתעה ברורה.
פסיקה של בית דין על עונש מוות, לעומת זאת, תהפוך את המחבל לאישיות בינלאומית. דמותו וסיפור חייו יהיו נושא לכתבות בכל העולם. משפחתו ועמיתיו יהיו אורחים מבוקשים בכל ערוץ תקשורת אפשרי. הם יהפכו לסמלים, וישראל תתקפל. זו לא תחושת בטן או הערכה, זו אמירה המבוססת על מקרי העבר. מספיק לראות כיצד יש כבר אלו המפגינים אמפתיה לתוקפת החיילים ממשפחת תמימי העלובה, ואיך היא כבר הפכה לסמל.
מרואן ברגותי הוא דוגמה טובה אף יותר. ברגותי, רוצח נתעב, אדם עלוב נפש ובעל אישיות נכלולית ומושחתת, הוא סמל שעולים אליו לרגל לא מעט מהפוליטיקאים שלנו, המפגינים בכך עליבות משל עצמם. הוא אחראי ישירות לרצח של ארבעה אנשים לפחות. אני זוכר היטב את ימי המשפט, את הקרקס התקשורתי ואת האופן שבו העיתונאים חגגו סביבו. נלסון מנדלה הפלסטיני, יש שקראו לו. לא קשה לתאר מה היה קורה בעולם לו נידון למוות.
הרי אפילו את הצורר הנאצי אדולף אייכמן, היו מי שביקשו להימנע מלהוציאו להורג. לא היה בכל ההיסטוריה האנושית גזר דין מוות צודק או ראוי יותר, ועם זאת היו בעולם, וגם בישראל, מי שהתנגדו לעצם המעשה. אי אפשר לומר שהייתה אמפתיה כלשהי לנאצים, וכולנו מודעים לכך שבנוגע לאויבינו הנוכחיים המצב שונה.
גם על פעולות לגיטימיות אחרות וקיצוניות פחות שישראל מבצעת או מנסה ליישם נמתחת ביקורת ונעשים מאמצים להכשיל. פעולות כמו הסגר הימי על עזה, שעומד בכל הקריטריונים הבינלאומיים ושמטרתו למנוע הברחת נשק וטילים שחמאס עושה בהם שימוש נגד אזרחים, אחרי שישראל נסוגה מכל שטח הרצועה. הרי הבטיחו לנו שלום, ואם לא – כל העולם בוודאי יבין את צעדי ההגנה העצמית שננקוט. והנה, הצעד ההגנתי הכי פחות אלים מזכה את ישראל בביקורת בינלאומית.
מתחבאים מאחורי בג"ץ
לנתק את החשמל לעזה בתגובה לירי טילים אנחנו לא יכולים, ובתי המשפט בקושי מאפשרים הריסת בתים או גירוש מסתננים, אז הם יאפשרו הוצאה להורג? לא ייתכן שמקדמי החוק לא מכירים את המציאות הזאת. לא ייתכן שהם לא מבינים כי החלטה כזו תמקד תשומת לב תקשורתית בינלאומית למעשיה של ישראל, במקום לתשתית הטרור הקיימת בשטח הנתון לשליטת אש"ף וחמאס.
על כן, אין פה יותר מצעד פופוליסטי שנועד לספק את תאוות ההמון ולרצות מצביעים. זהו ניצול ציני ביודעין של סירוב עתידי של שופטי העליון, שמאחוריו יוכלו להסתתר. יגידו כמובן שהם העבירו את החוק, אבל בג"ץ אשם.
במקום לקדם חוק מיותר שלא ייושם לעולם, מוטב שאותם פוליטיקאים יפעילו את הדמיון ויקדמו חוקים ופעולות שירתיעו את המחבלים. לרשותו של שר ביטחון עומדת שורה של פעולות ענישה שהוא יכול להפעיל. הממשלה יכולה להמשיך ללחוץ על מדינות וארגונים באירופה שיפסיקו לממן את הרשות הפלסטינית כל עוד היא משלמת לטרוריסטים, ואנו מתחילים לראות הצלחות בכיוון זה. ישראל יכולה להטיל קנסות בגודל ההטבות המוענקות למחבלים ולמשפחותיהם, ולפעול להפסקת שידורי ההסתה בתקשורת הפלסטינית.
יותר מכול הגיע הזמן שיפסיקו לשתף פעולה עם משחק הנדמה לי שנולד בחטא לפני חצי יובל שנים, שבו אנחנו משכנעים את עצמנו ואת העולם שאותם ערבים לובשי חליפות והנושאים שמות תואר מדיניים ודיפלומטיים, חדלו להיות רוצחים מתועבים. שיפסיקו להעניק חסינות לראשי אש"ף והחמאס, מפעילי המחבלים. שיפסיקו לתת להם חופש תנועה ברחבי הארץ. שימנעו מהם לצאת לאירועים בחו"ל.
אם הם כל כך רוצים לחוקק חוקים, שיתחילו בכך שמסיימים את הקייטנות שהם בתי הסוהר בארץ. שיקשיחו את התנאים בבתי סוהר. בלי ביקורי משפחות לרוצחים. שלא ייתנו למשפחות רוצחים להיכנס לארץ בכלל. שיחוקקו חוקי מאסר עם עבודת פרך, הקיימים בכל העולם. אלו צעדים שירתיעו, אבל גם לא יעוררו את העולם לגילויי אמפתיה כלפי הרוצחים.
יותר מכול, שיפסיקו לזלזל באינטליגנציה של המצביעים.
זה בדיוק מה שאמרתי היום לבעל המכולת שלי שהתלהב מאד מהחוק הזה. מיותר ובלתי ישים. כמובן שהכי פשוט וראוי לחסל את המחבל במקום. אז הוא זוכה לכרזה נאה ומעוצבת ומיד נעלם לתוך רשימת בני הבליעל ששכיננו מייצרים. מוות למחבלים הוא תגובה נכונה וגמול ראוי אבל צריך להתבצע במקום הארוע!
צודק….אבל אם במקרה המחבל לא חוסל לאחר שרצח משפחה בביתה (אחרי שהחייל מקבל צל"ש) צריך להרוג את המחבל זה מוסרי וצודק….אבל ! לקבור אותו עם חזיר או משהו מפגר כזה שהם מפחדים ממנו.
בעל מכולת צודק…… מי שמספק לנו אוכל
לשמוע בקולו
הפתרון האמיתי הוא שמחבלים לא יצאו חיים משום אירוע טרור. אבל בשביל שזה יקרה, הרמטכ"ל ומזהי התהליכים למיניהם צריכים לגדל צמד אשכים קטנים וחביבים, ולא להתנפל כמוכי אמוק על האלאור אזריה העתידיים.
למרבה הצער, הסיכוי שזה יקרה שקול לסיכוייו של אייזנקוט להפוך לרקדנית בלט מחוננת; או לסיכוי שאהוד ברק יצא לתקשורת בהצהרה לא לגמרי דבילית; או לסיכוי שאלדד יניב יהפוך למשהו שמזכיר, אפילו קצת, יצור אנושי.
אם כך, נראה שמחבלים רצחניים ימשיכו להשתחרר בעסקאות מפוקפקות למיניהן, ולצחוק על חשבוננו כל הדרך לפיגועים הבאים. חבל.
הרתעה? גרוש משפחות המחבלים לעזה. הידיעה שבני משפחתם יוגלו ויאבדו את מרכז חייהם זה גורם הרתעה מכריע. כמובן שהריסת בית מגורי המחבל ושל הוריו וכל בני משפחתו יהרס מיידית לפי צו שיתבסס על חוק ספציפי שלא ניתן לערער עליו.
הריגת מחבל בזירת פעולתו גם לאחר מנוסתו תהיה חובה על פי חוק גם לאחר ניטרולו אם עדיין נותר בחיים.
יונתן שם לחוק כזה: דין מוות למחבלים. כך ברור ובפירוש.
מאמר חשוב ונכון. אין צרך בחוק חדש. יש ענש מות למחבלים.
הכותב היקר מזכיר לממשלה שלנו כמה דברים חשובים:
מחבלים שנתפסו אינם שבויי מלחמה. הם פושעי מלחמה . אינם זכאים לבקורי משפחות.
מחבל חי אינו מנוטרל ומוסיף לסכן חיי ישרראלים. מחבל אינו צריך לצאת בחיים.
נבקש מחברי הכנסת הלאומיים ללמוד את המאמר ולבקש מן הממשהלה לפעל לפיו.
המשפט נגד אזריה הזיק למדינה. בגלות מזרח ארופה נרדפו והושפלו היהודים. היהודים נסו להוכיח לעולם כמה הם טובים והתוצאה היתה כי השונאים היו משוכנזעים שיוכלו לפגע ביהודים שלא יגיבו נגדם.
צריך לשחרר את אזריה ולשנות את הוראות הפתיחה באש. השמאל משפיל את כבודנו ומסכן את חיינו מול האויב, במקום להפחיד את האויב השמאל מנסה למצא חן בעיני העולם. זהו תסכיך שהם נושאים עמם מן ההסטוריה של הגלות במזרח ארופה. יש חברי כנסת בעלי גישה בריאה כמו ח"כ אסמלם והשרה מירי רגב, בעלי מסורת הסטורית שונה, משוחררים מתסביכי הנחתות של השמאלנים. השמאלנים חושבים עצמם עליונים על חברי הכנסת האלה.
צריך להעביר את החוק ושבגץ יבטל אותו
וכן להעביר כל חוק שבגץ יבטל
ואז המתח בין הכנסת לבגץ יעלה עד למעלה
הציבור ימאס ויגעל מהבגץ ואז הבגץ יוגבל.
בקשר למחבלים צריך לערוך סיכול ממוקד
וחיסול המחבל בעת תקיפה.
עדיך שיאדירו את המתים מאשר יהיו לנו עוד מתים
צודק צודק ! הצעה פופוליסטית של גדול הפופוליסטים בפוליטיקה – ליברמן.
הבעייה שצעדים אפקטיביים כמו גירוש משפחות לעזה והריסת בתים לא יוכלו להתיישם היות שמשפטית, בגץ לא יאפשר להחיל אותם רק כלפי פלשתינים ולא כלפי יהודים שרצחו ערבים.
הבג"צ לא יאפשר? אם כך הבעיה היא הרבה פחות מעשיו של ליברמן, והרבה יותר מעשיו, מחדליו ונזקיו של בג"צ. ברור שלא זה מה שהתכוונת לומר, אבל זה למרבה הצער הוא מה שאומרת המציאות.
הצעת חוק אופינית לאביגדור ליברמן: פופוליזם זול שכל מטרתו לקושש עוד כמה קולות. באופן דומה הוא עוסק בהסתה קבועה וחסרת תכלית כנגד ערביי ישראל. הוא גם האיש שהביא להגדלת אחוז החסימה כדי "לדפוק את הערבים", שכתוצאה ממנו יש לנו מפלגה ערבית אחת גדולה ומסוכנת במקום שלוש קטנות ומסוכסכות. עלוב.
ליברמן לא מסית נגד ערביי ישראל. הוא אינו צריך להסית נגדם. ליברמן פשוט מתאר את מעשיהם של ערביי ישראל. מעשיהם של ערביי ישראל הם ורק הם מסיתים את מרבית אזרחי המדינה כנגדם.
אבל בקשר לזה שליברמן הוא פוליטיקאי כושל ושר ביטחון כושל, אין לי שום וויכוח איתך. אי אפשר להתווכח על מה שברור מאליו.
עונש מוות מבטיח שהמחבל לא ישוב לחבל, חוסך כסף רב, אז בהתחלה יעשו סביב המחבל פסטיבל אחר כך יתרגלו,
כל מלה בסלע
“כשהמשטר הזה סוף סוף ייפול, ויום אחד זה יקרה”, מייחלים בקרן, “כל חלקי העם יחזרו להיות חברים טובים”.
כן, חברים ממש טובים. כמו בימי רבין, ברק, שרון ואולמרט. חברים טובים ואוהבים. האירוניה והמודעות העצמית ראו את הסרטון הזה והתאבדו.
גירוש לסוריה.
הרבה יותר ״הומני״ ממוות וגם ממאסר עולם.
פחד משתק מונע מהימין לחוקק חוק גרוש, לרוצחים.
מדוע? כי בעיני העולם והפלסטינים, עדיף מוות על גירוש.
לגירוש מסר ברור וחד – מקומכם לא בארץ הזאת.
בעיני העולם והשמאל גרוש ומתן חיים לרוצח, מר ממוות.
גרוש מחבלים, זה ימין אמתי. במובן העמוק.
זה גם הצעד הנכון מכל בחינה שהיא, על הסיכונים שבו.
עונש מוות זה ימין מגוחך.
ימין שנופל ברישתו של השטן, והופך תליין – למה???
פחדנות לשמה.
הליכה בתלם התקינות הפוליטית.
אם כבר עונש מוות אז
נגד אויבי מדינת ישראל
כגון אויבי ביבי הנפתלים
יש לגרש את המחבלים לעזה דרך מנהרות החמאס.
עונש המוות גוועלד: "ורק יקומם עלינו את העולם".
בעיני הברברים אהובי העולם, התדמית הנצחית של המדינה היהודית החדשה לעולם תשאר "מלאכית" ללא רבב.
זו תהיה מדינה שאויביה המושבעים יעריצו, ישבחו ויקלסו במשך דורות.
הם יחזרו ויזכירו: אויבים יהודיים הם האויבים הטובים ביותר בהיסטוריה – זיכרו זאת בכל פעם שיש לכם בעיה.
תזכור זאת גם כל אמא יהודיה ששולחת את בנה/בתה לצבא!
מאסר עם עבודת פרך? זה קיים רק במדינות עם אידיאולוגיה מזרחית ולא במדינות עם אידיאולוגיה מערבית.
להקשות על תנאי המאסר? לא שאני נגד אבל איך זה ירתיע מחבלים אידיאולוגים שהרגו מתוך ידיעה שהם יגיעו בעקבות כך לגן עדן ויפתחו את גן העדן ל70 בני משפחה?
לא הצלחת להוכיח או להביא שום דבר שירתיע מחבלים שפועלים ממניעים אידיאולוגים (דתיים קיצוניים)