לקראת ביקור נתניהו: כל מה שצריך לדעת על יחסי ישראל הודו

ראש הממשלה נתניהו ימריא מחר לביקור מדיני בהודו, ביקור המהווה נקודת ציון חשובה ביחסים בין שתי המדינות. שיא הביקור צפוי להיות נאומו של נתניהו בכנס השנתי של משרד החוץ ההודי ומכון המחקר ORF: בכנס ישתתפו נציגים בכירים של 86 מדינות, ביניהם שר החוץ המצרי, סגן שר החוץ הרוסי וראש ממשלת שבדיה לשעבר. נתניהו נבחר להיות הנואם המרכזי בכנס.

היחסים בין ישראל לבין הודו נמצאים במגמת עלייה איטית וארוכה, ששיאם החברות אישית והחמה בין נתניהו למודי. אך לא תמיד זה היה כך: הודו התנגדה להצעת החלוקה ב-1947 וכוננה יחסים דיפלומטיים עם ישראל רק בשנת 1992 – למרות שעוד קודם לכן קיבלה סיוע ביטחוני מישראל. נתניהו הוא ראש הממשלה השני לבקר בתת היבשת – קדם לו אריאל שרון ב-2003.

ברקע התבססות הקשרים הדיפלומטיים בין שתי המדינות נמצאת הצמיחה הכלכלית המהירה בהודו, בשיעור ממוצע של 8% בשנה. המשק ההודי עבר תמורות משמעותיות שבאו לידי ביטוי בצמצום המעורבות הממשלתית בכלכלה. בתנאים אלה מצאו חברות ישראליות רבות את דרכן לשוק ההודי, כאשר התחומים הבולטים הם נשק ומשק המים.

גם במישור הדיפלומטי הרשמי הולכת הודו ומתקרבת לישראל: הודו התנתקה בפעם הראשונה מהגוש האנטי-ישראלי באו"ם כשב-2014 נמנעה בהצבעה בעניין דו"ח ועדת האו"ם על מבצע צוק איתן. ביטויים המשמשים דיפלומטיים כדי לנגח את ישראל בזמן מתיחות מול עזה, כגון "בלתי מוצדק" (unwarranted) או "תגובה בלתי פרופורציונלית", הולכים ונעלמים בהדרגה מאוצר המלים של הסגל הדיפלומטי ההודי. לצד המגמה החיובית הזו, הודו עדיין נאחזת בתפיסות השחוקות בנוגע לסכסוך הישראלי-ערבי: הממשל ההודי עדיין שואף למשא ומתן בין ישראל לפלסטינים, מתנגד להתנחלויות ומסתייג מהכרזת טראמפ על הכרה אמריקאית בירושלים כבירה הישראלית. השגריר האמריקאי לשעבר בהודו דויד מלפורד הסביר בעבר כי "למרות היחסים הטובים עם ישראל, האינטרסים של הודו בפורומים כמו האו"ם לרוב נצמדים לאלו של תנועת המדינות הבלתי מזדהות – בעיקר בנושאים הקשורים למזרח התיכון".

להחיות את עסקת הענק

לצד פיתוח מדיניות חוץ שקולה וזהירה יותר, האינטרס הכלכלי הברור מול ישראל משרת את שאיפתה של הודו לעצב את דמותה הלאומית כמעצמה מתגבשת. הממסד ההודי מקדיש מאמצים רבים לשימור האינטרסים הרחבים שלו עם מדינות המזרח התיכון והעולם המוסלמי, ומנגד – מסתייע בישראל לצורכי חדשנות טכנולוגית וטיפוח הקשר עם ארצות הברית והמערב. בניגוד למקומה השולי של הסוגיה פלסטינית בביקור של מודי בארץ, בהודו מדווחים כי לאור ההצבעה נגד החלטת טראמפ, וכי לאור הביקור של מודי ברמאללה בשנה הבאה, תדגיש הודו את תמיכתה בפתרון שתי המדינות.

למרות רוחות האכזבה שעוררה ההצבעה באו"ם, הביקור הקרוב נועד לסייע לשתי המדינות לקדם את האינטרס הכלכלי בסבך המערכת הגיאופוליטית. שני הצדדים שואפים לחזק את קשרי המסחר ושואפים להגדילו מ-4 מיליארד ל-10 מיליארד דולר. דיווחים ראשוניים מרמזים כי חלק מרכזי מהשיחות בין המנהיגים יתמקד בפיתוח משותף של מוצרים ביטחוניים והחייאת עסקה בטחונית בשווי 500 מיליון דולר, אשר בשבוע שעבר דווח על ביטולה. לפי דיווחים, ישראל תנסה להשיג הסכם סחר חופשי בין המדינות, והודו צפויה להסדיר קו טיסות ישיר של חברת אייר אינדיה, בעקבות הגידול בתנועה בין שתי המדינות: ב-2016 חל גידול של 22.8% בתנועה, ומספרם של הנוסעים בין שתי המדינות בטיסות ישירות עמד על שיא של 158 אלף.

שגשוג הקשרים בין ישראל להודו הוא הישג לימין המתחזק בהודו לאחר שנים רבות של שלטון השמאל. אך הסוגיה הפלסטינית נותרת סלע מחלוקת, ששורשיו נעוצים במרכזיותה של הודו בקבוצת המדינות "הבלתי מזדהות". בתנאים הללו חידוש העסקה צפוי להיות הניצחון הצנוע שנתניהו יכול להביא עימו.

הכותבת היא מומחית לפוליטיקה הודית ודוקטורנטית במחלקה ללימודי המזרח-התיכון באוניברסיטת בר-אילן, המתמחה ביחסי הודו והמפרץ הפרסי.