ארדואן במלכודת הסורית

הפעלתנות הגוברת שגילה הנשיא הטורקי ארדואן סביב הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל, הצליחה להסיט במעט את הדיון הציבורי מסוגיות החוץ הבוערות הניצבות בפני מדינתו בפתחה של שנת 2018, ובמיוחד מהסוגיה הסורית הגובה מטורקיה מחיר מדיני, כלכלי וחברתי כבד.

המלחמה בסוריה נכנסה זה מכבר לשנתה השישית, וטורקיה בוחנת את המשבר באופן מפוכח וזהיר יותר ומשנה באופן הדרגתי את מדיניותה. שינוי מתבטא בין השאר בהשלמתה עם כושר העמידה של המשטר הסורי, וברצונה לשמש כשחקן אזורי התורם ליציבות אזורית ולהפחתת מתחים פוליטיים.

לצד זאת, לא חל שינוי בגישתה הניצית של אנקרה כלפי השאיפות האוטונומיות של הכורדים בצפון סוריה, המהווים בעיניה איום שיש בו בכדי לסכן את ביטחונה הלאומי. גישה זו ממשיכה לייצר משקל שלילי ליחסיה עם ארצות הברית, הרואה בכורדים כוח חיוני במאמץ המערבי נגד המשך התפשטות המדינה האסלאמית (דאעש) במרחב.

הגדרת היעדים המדיניים של טורקיה ביחס למשבר הסורי נגזרת ממעמדה האסטרטגי המורכב מול שאר הגורמים המעורבים בסוריה, ובייחוד לאור נחיתותה הבולטת מול רוסיה המקרינה עוצמה וממצבת את עצמה כמנהיגת המשבר. הטורקים מבינים כי לאור שרידותו של המשטר הסורי, אין להם מנוס מלנהל דיאלוג עם רוסיה ואיראן שהן התומכות העיקריות באסד.

לצד זאת, התפנית ביחסים בין טורקיה ורוסיה לאחר ההתנצלות על תקרית הפלת המטוס הרוסי בשלהי 2015 והתמיכה הרוסית בארדואן בערב ניסיון ההפיכה נגדו, מהווה אף היא גורם משמעותי המשפיע על המדיניות של אנקרה הנגררת אחר התכתיבים הרוסיים. אמצעי תקשורת שונים אף דיווחו כי בחודש שעבר מטוסו של הנשיא אסד, חלף מעל השטח האווירי של טורקיה בדרכו לפגישה עם הנשיא פוטין והגבירו את ההשערות לגבי הלחץ הרוסי על טורקיה.

הגם שטורקיה חלוקה עם רוסיה בסוגיות שונות בזירה הסורית היא מגלה סובלנות יתרה כלפיה שכן בעיניה ובדומה לתפיסתם של גורמי כוח שונים, האחרונה היא המוציא לפועל העיקרי של התהליכים בסוריה. סובלנותה של טורקיה מתבטאת בין השאר בהקשר למכלול יחסיה של רוסיה עם הכוחות הכורדים.

לאורך כל שנות המשבר הסורי אנקרה ניצלה כל הזדמנות בכדי לתקוף את ארצות הברית המחמשת את הכורדים ומסייעת להם בלחימה נגד המדינה האסלאמית, אך עם זאת היא אינה מבקרת את שיתוף הפעולה הטקטי של רוסיה עם הכוחות הכורדים באזורי לחימה שונים.

כך למשל, בחודש שעבר פורסמה הצהרה משותפת של מפקד הכוחות הרוסיים בשדה התעופה חמימים ודובר כוחות ה-YPG, המיליציה הכורדית בסוריה. שני הצדדים הודיעו על פעילות משותפת נגד המדינה האסלאמית בדיר א-זור, הממוקמת מזרחית לנהר הפרת, הצהרה שלא זכתה להתייחסות כשלהיא מצד הטורקים.

סבב נוסף של שיחות

בסוף החודש אמור להתקיים בעיר סוצ'י שעל חופי הים השחור סבב נוסף של שיחות בין המשטר הסורי לגורמי האופוזיציה במדינה. סביר להניח כי בדומה לשיחות העבר הצדדים לא יגיעו להבנות מרחיקות לכת, אך בעיניה של רוסיה חשיבות הכינוס היא בעצם קיומו שכן ביסוס הלגיטימציה הרוסית מושפע ממידת יכולתה להניע תהליך בו מיוצגים כמה שיותר קבוצות פוליטיות ואתניות בסוריה.

גם הדיאלוג הרוסי-כורדי מתכתב עם המדיניות הרוסית החותרת להידברות עם מספר רב של גורמים על מנת להגדיל את בסיס הכוח ולא לרכז את כל הביצים בסל אחד. הרוסים שואפים לצרף את הכורדים כחלק מהמשטר הסורי ולא כגורם אופוזיציוני, אך לצד זאת גם מכירים בחשיבותה של טורקיה במסגרת התהליך ומשתדלים לגלות התחשבות מסוימת ברגישויות הטבעיות של אנקרה מפני ייצוג כורדי בשיחות.

טורקיה מצידה איננה מעוניינת להיתפס כמי שתרמה לקריסת הדיאלוג, וסביר להניח כי תצטרך להשלים עם ייצוג כורדי משמעותי כזה או אחר כדי לשמור על הרלוונטיות שלה באזור. ייתכן כי התבטאותו המפתיעה של ארדואן נגד אסד ,אותו כינה "טרוריסט שלא ניתן להמשיך איתו", קשורה בעקיפין לניסיונות הטורקים להביע מחאה כלפי המתווה שמציעה רוסיה.

דוברו של הנשיא ארדואן, אבראהים קאלין, טען בשבוע שעבר כי ה- PYD (המפלגה הכורדית בסוריה) הוא ארגון טרור שאינו יכול לייצג אף חלק מהעם הסורי והדגיש כי כל הקבוצות אשר יוזמנו למפגש יאושרו על ידי רוסיה איראן וטורקיה. אך העוינות הטורקית כלפי הכורדים באשר לשיחות סוצ'י קשורה במידה רבה גם להתפתחויות בזירה הפוליטית בטורקיה.

בתוך כך, טורקיה פתחה בסוף השבוע במבצע צבאי (לו ניתו השם האירוני במקצת "ענף זית") נגד המיליציות הכורדיות החמושות במובלעת עפרין שבצפון-מערב סוריה. בשבועות האחרונים טורקיה הגבירה את הרטוריקה החריפה שלה נגד הודעת הפנטגון  על הקמת כוח צבאי של כ- 30 אלף לוחמים, כורדים וערבים בצפון סוריה, זאת במטרה למנוע את התבססותם של גורמי ג'יהאד בשטח והנשיא ארדואן הודיע בתגובה כי המבצע יוביל ל"חניקת צבא הטרור עוד טרם לידתו".

עוד בטרם הורה ארדואן לצבא התורכי להתחיל בהכנות למבצע, הרמטכ"ל וראש המודיעין הטורקי יצאו לפגישה חפוזה עם מקביליהם הרוסים. הגם שלכאורה טורקיה קיבלה מעין "אור ירוק" מרוסיה לפעולה צבאית מוגבלת בעפרין, ההיתכנות להרחבת המבצע והישארות כוחות טורקיים בשטח לאורך זמן נמוכה, שכן הדבר סותר את האינטרס הרוסי לשמור על ריבונותה של סוריה בשליטת אסד.

הנשיא ארדואן מאמץ בשנים האחרונות קו פוליטי בעל גוונים לאומניים יותר, ויתכן כי נוכחותם של בכירים מה- PYD בחדרי הדיונים בסוצ'י עלולה לייצר סדקים בתדמיתו מבית. עם זאת יש להניח כי ארדואן יגייס את התקשורת הממסדית להצגתה של טורקיה כשחקן בעל השפעה אזורית גוברת, וזאת  כדי להניב רווחים פוליטיים לקראת מערכת הבחירות לנשיאות הצפויות להתקיים בטורקיה בשנת 2019.

אך השאיפה הטורקית להשפעה בסוריה אינה מצומצמת רק למכלול הכורדי. גם אם בטווח המיידי השארתו של הנשיא אסד בשלטון נוגדת את האינטרס הטורקי, ארדואן שואף להשפיע על התוצאה הפוליטית בסוריה ולקחת חלק משמעותי בשיקומה. יש לציין  כי בסופו של דבר המשבר בסוריה וגלי הפליטים הגדולים שיצר משפיע לרעה על המרקם החברתי-כלכלי בטורקיה, כך שסיום המשבר הוא אינטרס טורקי מובהק.

המחבר הוא חוקר טורקיה לשעבר במרכז למחקר מדיני במשרד החוץ