סוף להפקרות בצאלים? החמרת ענישה על גניבות מבסיסי צה"ל

בתכנית: עשר שנות מאסר על גניבת נשק וסעיף מיוחד לפריצה למתקנים בטחוניים. יוזמת ההצעה ח"כ ברקו: הצבא חייב לרענן את נהלי הפתיחה באש

השלכות חמורות על ביטחון המדינה. ח"כ ענת ברקו | פלאש90

ועדת השרים לחקיקה תדון הבוקר בהחמרת הענישה נגד הגנבים מצאלים. הדיון מתבסס על הצעת חוק שהגישה ח"כ ענת ברקו (הליכוד), אשר תהפוך גניבת נשק ל"גניבה בנסיבות מחמירות".  "בחוק הנוכחי שחוקק בשנת 1977 קיימת רשימה של מעשים הנחשבים לגניבה בנסיבות מחמירות, אך כלי נשק ואמצעי לחימה לא נמנים עליהם", היא מסבירה בשיחה עם 'מידה' את נחיצות התיקון לחוק. הצעת החוק שתידון הבוקר היא הראשונה מבין שתי הצעות שיזמה ברקו, אשר נועדו למגר את התופעה.

ח"כ ברקו, המלווה מראשיתה את תנועת המחאה שקמה תחת השם 'די להפקרות בצאלים', יזמה דיון בנושא, שהתקיים בשבוע שעבר בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. נציגי הצבא והמשטרה לא הציגו הסברים מספקים לשאלות חברי הוועדה וזכו לביקורת קשה מצד חיילים וקצינים במילואים שהשתתפו בדיון. כך למשל טען מפקד מצ"ח אל"מ גיל ממון כי צה"ל אינו מסוגל להתמודד מול הגנבים הבדואים ש"פועלים בצורה מתוחכמת ונועזת".

ח"כ ברקו ממשיכה ומתארת את המצב הבלתי אפשרי שנוצר במחנות צה"ל בנגב ובו הגנבים כלל לא מורתעים מהענישה ומרשים לעצמם לגנוב גם תוך כדי ביצוע אימונים בשטח ומול עיניהם של החיילים. "גניבת נשק היא בעלת השלכות חמורות לבטחוננו. בסוף, הנשק או חלקיו משמשים עבריינים בעולם התחתון וגורמי טרור. יש כאן סכנה ישירה וברורה לביטחון הציבור", היא אומרת. ברקו מוסיפה וטוענת כי גם במצבים בהם הפושע נתפס לאחר שגנב נשק לרוב הוא אינו מורשע, ולעתים אף זוכה לפיצויים מהמדינה: בדיון בשבוע שעבר תואר מקרה שבו גנב בדואי קיבל מאות אלפי שקלים בשל פציעה אותה ספג במהלך שוד של חומרי נפץ.

"צריך לסתום את הפרצות האלה בחוק עם ענישה שתהיה ברורה ומחמירה. בהצעה שלי הגדרנו עונש של עשר שנים על גניבת נשק, שיהיה צעד נוסף ביצירת ההרתעה בצורה נכונה. המצב היום הוא ביזיון והחיילים וגם אנחנו כחברה משלמים על כך מחיר כבד, לעיתים אף בחיי אדם".

להחמיר את הענישה

הצעת חוק נוספת אותה מובילה ח"כ ברקו עוסקת בתיקון נוסף לחוק העונשין שמתייחס לפריצה למתקנים ביטחוניים. "כיום אין הגדרה של פריצה למתקן בטחוני", היא מסבירה ומוסיפה: "הרי ברור שגנבים הפורצים למתקן בטחוני לא מחפשים ממתקים בשק"ם". לכן על פי ברקו יש צורך בהגדרה מיוחדת ומחמירה בחוק שתביא בחשבון את המאפיינים המיוחדים של מתקן בטחוני. "פריצה כזו מסכנת את השוהים במתקן ואת בטחון המדינה בגלל הציוד, הנשק והמידע הנמצאים במתקן ואותם מבקשים הפושעים לגנוב", היא אומרת.

ח"כ ברקו מוסיפה כי אם הענישה לפורץ למתקן ביטחוני תהיה מחמירה יותר מאשר פריצה רגילה, הדבר ירתיע את הגנבים שכיום פועלים ללא חשש. "הגענו למצב בלתי אפשרי בו הפורצים נכנסים לבסיסי צבא ויודעים שגם אם יתפסו יצאו עם עונש מגוחך. פריצה לבסיס צבאי אינה דומה לפריצה למכולת או בניין מגורים. מדובר בפשע חמור ומסוכן ולכן יש להחמיר בענישה במקרים האלה".

פועלים ללא מפריע. גנבים בדואים בצאלים | תנועת רגבים

אך החמרת הענישה הכתובה בחוק איננה מספיקה. ח"כ ברקו קוראת לצבא לרענן את הוראות הפתיחה באש ביחס לגנבים בבסיסים צבאיים ובשטחי האימון. "החיילים היום עומדים ולא עושים דבר בזמן שגונבים ציוד ממש מתחת לאף שלהם, למרות שהם חמושים היטב. כך הוגדר להם. יש בצבא סדר ברור לנהלי פתיחה באש והוא נועד בדיוק בשביל המקרים הללו וכדי ליצור הרתעה. הכוח לשמור על הסדר והביטחון הוא אצל החיילים וצריך ליישם זאת".

עוד אומרת ברקו כי שינוי נהלי הפתיחה באש יוסיף לתחושת הביטחון של החיילים וירתיע שודדים מלהתקרב אליהם. "כיום חיילי צה"ל בסדיר ובמילואים חשים כי אין להם גיבוי גם אם יפעלו כדי למנוע את הגניבות. הם מרגישים שהם לבד במערכה. התיקונים לחוק שהצעתי והגדרת נהלים ברורים בצבא יתנו להם גיבוי וישיבו את ההרתעה", היא מסבירה.

גיבוש מדיניות כוללת

בנוסף לחוקים ולנהלים, מבהירה ח"כ ברקו, צריכות רשויות המדינה להמשיך ולפעול כדי לגבש מדיניות כוללת שתוכל להתמודד בהצלחה עם התופעה. "עוד לפני הדיון בכנסת שמענו את חיילי המילואים זועקים לעזרה. כתבתי מכתב חמור מאוד לשר הביטחון וביקשתי שינקוט צעדים מידיים לאכוף את החוקים הקיימים. צריך גם להאציל סמכויות מעצר לחיילים מוסמכים. אסור לתת לפושעים להימלט בקלות כזאת".

ח"כ ברקו מבקרת בחריפות את אזלת היד של הצבא והמשטרה בטיפול בסוגיה: "כל גורמי האכיפה והביטחון חייבים לשפר את שיתוף הפעולה ביניהם, שכרגע הוא פשוט מתחת לכל ביקורת. יש ליצור כוח הרתעה ייעודי שידע לעקוב אחר אותם פושעים ולעצור אותם. למשטרה ולצבא כבר ידוע מי הם ולא ברור לי מדוע הם לא בבתי מעצר. יש לנו את הטכנולוגיה, האנשים והציוד לעשות זאת, רק צריך לגלות יוזמה ולפעול בנושא".

על פי דרישתה של ח"כ ברקו, בדיונים הבאים שיתקיימו בוועדת החוץ והביטחון בנושא יופיעו נציגים בכירים מהצבא והמשטרה וידרשו לספק הסברים טובים יותר. היא מציינת את העובדה התמוהה שלדיון כה חשוב לא הופיעו כלל נציגים ממשרד המשפטים ומפרקליטות המדינה. "לא נאפשר את המשך ההפקרות הזאת", היא מסכמת.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

10 תגובות למאמר

  1. החמרת הענישה תהיה עוד אות מתה בספר החוקים של מדינת ישראל. צריך דוקא למנוע את הענשת חיילי צה"ל שימנעו את הגנבה. למשל, לקבוע בחוק שלא יהיה אפשר לעצור עד תום ההליכים חילים שחשודים בהריגת פורץ/מחבל שלא בזמן סכנה.

  2. מפקד צאלים, תא"ל, היה או יהיה מפקד אוגדה ומי יודע מה אחר כך.
    במלחמה הבאה, אלפי עיניים יהיו נשואות אליו ואל שכמותו אבל אפשר להנמיך ציפיות – הוא ועמיתיו ומפקדיו שאינם מסוגלים לפתור בעיה של בנדיטים על טרקטורונים גם לא יהיו מסוגלים לבצע את מה שהם מיועדים אליו באמת.
    אולי כדאי להמיר כמה F35 וצוללות במוצצים, חיתולים ומטליות לחות – זה יותר הולם את מה שאנו מכנים בטעות צבא וזה בעצם גם מה שמציעה ח"כ ברקו, לגנן את צה"ל, שלא יגנבו לו ושלא ישתו לו. ובכן, בואו ונסייע בידה.

  3. מאסר,- זה לא מספיק מדובר בחברה עבריינית פונדמנטליסטית צריך להטיל קנסות כבדים להחרים את כל הרכוש שנקנה בגניבות העצומות האלה ולשלול אזרחות רטרואקטיבית לגזלני האזרחות של נישואי הפוליגמיה

  4. ספרו את זה לאל”מ ערן אוליאל ראש מחלקת המבצעים באגף המבצעים. הקצין הנכבד טען בכנסת בשבוע שעבר ש-"א. צה"ל לא צריך ולא מסוגל לטפל בבעיה ב. החיילים צריכים לקחת אחריות אישית ולשמור יותר טוב על ציודם".
    כשזו הקצונה הבכירה של צה"ל , הבעיה לא תיפתר.

  5. פריצה למתקן צבאי יכולה ואמורה להחשב כפעולת איבה נגד מתקן בטחוני והפוריים יכולים להחשב עם התכנות של תקיפה עויינת גם של ארגון אוייב ועל כן פתיחה באש על התוקפים בנסיון הפריצה ובוודאי בפריצה היא פעולת הגנה מול פעולת אוייב שפרץ לשטח צבאי ובטחוני.
    רק הוראה ברורה שפתיחה באש על תוקפים בפריצה שמתקן צבאי היא חוקית לעצירת תקיפה עליה תביא לחיסול ומיגור סופי של פעולות איבה כאלה.
    אינני רואה שום הבדל בהנגנה על מתקן בטחוני בצאלים לבין המתקן הבטחוני בקריה למחקר גרעיני בדימונה. וככל הידוע עד היום שום פורץ לא התקרב לגדרות המתקן בדימונה.
    דין צאלים וכל מתקן בטחוני צבאי כדין קמ״ג דימונה. פתיחה באש על מנת להרוג כל תוקף שהוא בבחינת אוייב על בסיס בטחוני.

  6. ואיך היא מתכוונת לתפוס אותם כדי להעניש אותם בחומרה?
    תראו לי איש מילואים אחד שיסכים להתקרב לבדואי.

  7. תזכורת לצבא ההגנה השאנן. לפני מבצע צוק איתן, כשהיה טיפטוף קסאמים, של כל מיני ארגונים סוררים, על ישובי עוטף עזה, אמרו מיטב פרשנינו כי לחמאס אין עניין להסלים כעת את המצב. מה שהתברר הוא שלחמאס היתה תוכנית מבצעית איסטרטגית גדולה, להחדרת עשרות או מאות לוחמים דרך מנהרות תקיפה, להגיע לבסיסים של צה"ל, (דובר על סופ"ש או חג), להשתלט עליהם, על רכב וציוד לחימה שנמצא בהם ולצאת למתקפה גדולה על עשרות ישובים בכל המרחב, מבלי שיבינו מאיפה זה בא להם בכלל.
    ההפקרות בבסיס צאלים, מלמדת שתרחיש כזה תוכנן על ידם אחרי שקיבלו מידע מהבדווים על שגרת המחנה הזה לפחות.

  8. אנחנו לא צריכים עוד חוקים – די בקיימים.

    מה שצריך הוא הפעלה של השכל הישר.

    די כי בסיס צאלים יוכרז כשטח צבאי סגור. ורחפן בשירות יחידת משטרה תראה את המסתננים והם יעצרו. הטרקטורון ילקח. יושמו במעצר של לפחות 5 שנים על כניסה לשטח צבאי סגור במזיד. רכושם יחולט.

    הבעיה היא לא בחוק אל בקונספציה – עברין שנכנס לשטח אימונים וגונב נשק מחיילים חמושים מזמינים את הילדה שתוריד לקצין חמוש סטירה כי התרנו להשפיל קצינים וחיילים.

    פשוט אבדנו את השכל הישר – בצבא נורמאלי, כזה טרקטור על יושביו היה מושמד בצרור של מקלע 0.5 ונותר מזון לצפורים בשטח – בשנית זה לא היה קורה.