הרבעון האקדמי "תרביץ" הוא אחד הפרסומים הנחשבים במדעי היהדות, אבל יש מי שקורא להפסיק לו את המימון כי בגיליון האחרון לא כתבו נשים
הרבעון 'תרביץ' מבית האוניברסיטה העברית הוא אחד מכתבי העת המוערכים והוותיקים במדעי היהדות. גיליונו הראשון ראה אור בשנת 1929 ובמשך השנים כתבו בו וערכו אותו גדולי החוקרים בתחומי המקרא והתלמוד, ביניהם יעקב נחום אפשטיין, חיים שירמן, אפרים אורבן ויוסף דן.
כתב העת רואה אור כאמור במשך כמעט תשעה עשורים ברציפות וזוכה להערכה רבה בעולם האקדמיה, אך הגיליון האחרון של 'תרביץ' הצליח לחולל סערה בשורות החוקרים באוניברסיטה. פרופ' אליצור בר-אשר סיגל, מרצה בחוג ללשון עברית, פרסם ברשת הפייסבוק פוסט זועם ובו הצביע על העובדה שכל ארבעת המאמרים בגיליון האחרון נכתבו על ידי גברים.
https://www.facebook.com/TheTalmudBlog/posts/1607154386034776
פרופ' סיגל טען כי בדק את עשרת הגיליונות האחרונים של 'תרביץ' ומצא כי מתוך 73 כותבים באותם גיליונות היו רק שבע נשים. סיגל הציע לפני שנתיים לקבוע כלל בפקולטה למדעי הרוח לפיו לא יינתן מימון לכתבי עת בהם לא ישתתפו כותבות. על פי סיגל, הוא העלה הצעה דומה לפני שנתיים ואז הוזהר על ידי כמה חברות כי כתב העת "עלול להיכחד".
"דרישת הבל"
הצעתו של פרופ' סיגל נראית מעט תמוהה לאור העבודה כי שתיים מתוך שלושת העורכים של 'תרביץ' הן נשים: פרופ' שולמית אליצור וד"ר קטרינה ריגו.
בתגובה לטענות על אפליה מגדרית, אמרה פרופ' אליצור בשיחה עם 'מידה' כי בניגוד לדבריו של סיגל, ישנן נשים הכותבות עבור 'תרביץ'. " במקרה בחוברת הזו מבין ארבעה כותבים אין אישה. אבל בחוברת הבאה יש וגם בחוברת שלאחריה. המערכת מורכבת משתי נשים וגבר אחד, כך שאני לא מבינה מה רוצים מאתנו".
על פי אליצור, בכתב העת לא פוסלים מאמרים על פי מינו של הכותב, ולמעשה הרבה יותר מאמרים של גברים נפסלו מאשר נשים. "אנחנו שופטים מאמרים לפי האיכות שלהם. הרי לא נקדם מאמר גרוע של אישה רק כדי שכתב העת לא ייכחד. אם יש מאמרים טובים ומוכנים שנכתבו על ידי גברים, אז לא נוציא את כתב העת? אם יותר נשים היו כותבות ומגישות מאמרים ראויים, אז היה להן יותר ייצוג אצלנו", היא אומרת.
עוד אומרת אליצור כי הדרישה שיהיה מאמר של אישה בכל גיליון על מנת שיקבל תקציב להמשך פעילותו היא "הבל". "כל החיים נלחמתי כדי שלא ייתנו לי שום העדפה מתקנת כאישה. בכל מקום שהגעתי אליו הגעתי בגלל שהצלחתי ובגלל שעבדתי טוב יותר. אני לא חושבת שצריך להפלות בשום אופן. כשפונים אלי להשתתף בכנס כלשהוא רק כי צריך למלא את המשבצת של האישה ולא בגלל המקצועיות והמומחיות שלי אני מנפנפת אותם מכל המדרגות".
את מרגישה שמדיניות של העדפה מתקנת פוגעת בנשים?
"היא פוגעת בנשים ופוגעת במחקר. אם ידרשו שתהיה אישה בכל גיליון, ללא קשר לאיכות הטקסט, זה גם יפגע במעמד של כתב העת וגם בכותבות. אנשים יגידו שאת את המאמר שלה קיבלו רק בגלל שהיא אישה".
פרופ' אליצור אומרת שזה אינו המקרה היחיד בו החלטה "לטובת נשים" פועלת למעשה לרעתן, כמו למשל מדיניות האוניברסיטה הדורשת שבכל ועדה ישבו מספר מסוים של נשים.
"כשאומרים שבוועדות צריכות להיות כך וכך נשים, ואין הרבה נשים במערכת, לדעתי זה פוגע בנשים בצורה נוראה. זה בלתי שאפשרי שמספר מצומם של חוקרות יהיו בכל ועדה ויוצר עומס הפוגע במחקר. ברגע שכופים עליי להיות בוועדה רק כי צריך נשים, אני לא מוכנה לשחק את המשחק הזה בכלל. זה לטובת הנשים? זה לרעת הנשים".
אז את היית מעדיפה שהכללים יהיו "עיוורי מגדר".
"אני הייתי מעיפה את המילה "מגדר" מהדיון. מי שטוב – שיתקדם, מי שלא טוב – שלא יתקדם. הדבר היחיד שצריך זה לא אפליה מתקנת אלא אנושיות והבנה. אם אישה מטפלת בילדים, שיתחשבו בזה בלוחות זמנים של דוקטורט, במספר השנים הניתנות למרצה עד שהיא מקבלת קביעות, בהיעדרות מקורסים וכדומה. מה שצריך זה אנושיות, לגברים ונשים אחד".
איך את מסבירה את הסטטיסטיקה לפיה נשים לא כותבות באותה כמות כמו גברים או לא מגיעות לכנסים באותם מספרים?
"יש דברים אובייקטיביים, כמו הריון ולידה וטיפול בילדים, שיכולים להקשות על נשים להתקדם באותן שנים קריטיות של תחילת הקריירה. העולם האקדמי הוא עולם מאוד תחרותי, ויכול להיות שנשים מעדיפות לעשות את מה שהן עושות יותר ברוגע. בכל מקרה לגבי טענה שאין מספיק כותבות – אם כבר, תפנו אותה לנשים. לא לכתב העת".
פרופ' לייב מוסקוביץ מאוניברסיטת בר-אילן הוא מזכיר המערכת של כתב העת JSIJ למדעי היהדות, ומשתומם גם הוא מהדרישה שתהיה כותבת בכל גיליון. "אני חושב שזה מטומטם וחסר כל היגיון. קשה לי ביותר להאמין שהלקטורים מעדיפים כותבים על פני כותבות. מה גם שהקריטריון היחיד צריך להיות איכות המאמרים, לא משנה אם הכותב הוא גבר או גברת. אני חושב שזה הזוי".
האם אתה חושש שקריאות כאלה יגיעו גם לאוניברסיטת בר-אילן ולכתב העת שלך?
"בשום פנים ואופן לא. אין לי ספק שאילו מישהו היה מנסה ללחוץ עלינו או להפסיק מימון מפני שאין מאמרים של נשים – זה ייתקל בקיר ברזל, זה לא יעלה על הדעת".
גם בגיליון האחרון של JSIJ אין כותבות. מה ההסבר שלך לכך?
"התשובה היא פשוטה: לא הייתה הגשה של אף אישה. זה הכול. מטבע הדברים לא כל מאמר מתקבל, ורבים נדחים בהתאם לאיכותם. לא נראה לי שאנשים שמים לב בתהליך השיפוט אם זה כותב או כותבת, ובוודאי שלא פוסלים מאמר של אישה כי היא אישה. זה הזוי ומופרך".
נותר רק לרחם על הנאיביות של הפרופ' מבר אילן. מוסד זה יהיה הראשון להתקפל ולעמוד על רגליו האחוריות, בדיוק כפי שהתקפל ועמד על רגליו האחוריות בפרשת יום הסטודנט והשתתפות התא ההומואי.
רגע, אז ברגע שזה נוגע לתחום עיסוקו פתאום גרשוני בעד מימון ממשלתי? למה שלא להפסיק את המימון של תרביץ, ולתת לשוק להחליט אם הוא יישאר פתוח או לא?
אחרי שיתנו לשוק להחליט אם התיאטראות והקרן לעידוד הסרט הישראלי בסבסוד של מיליונים יישארו פתוחים – נחכה להחלטת השוק בעניין "תרביץ".
"יש במערכת שתי נשים וגבר אחד, אז לא ברור מה רוצים מאיתנו".
לדעתי, רוצים להשתמש בכן כבשר תותחים לאיתותים המוסרניים, שעמיתכן צריך לשדר לחלל העולם כדי שידעו על קיומו, או שמא חטא במשהו וזה יקנה לו נקודות דחופות?
תמיד הרגיזה אותי העובדה שברוב המפלגות יש שריון ל'אשה', כאילו מדובר באיזה חייזר שבנאדם רגיל לא יכול לייצג
לא משנה שהיו כאלו שהשקיעו מליונים בקמפיין וקיבלו יותר קולות
אין בכלל בעיה. מי שתרביץ הכי חזק -תחשב לגבר,
ומי שירביץ הכי חלש – יחשב לאשה.
כמו כן יערכו בדיקות רפואיות מדעיות ויעניקו לכ"א מהמשתתפים תעודה מגדרית רשמית מפורטת עם תמונה -כך שאף אחד לא יוכל לקפוץ מהגדר ככה סתם.
חוץ מזה עתון בן 90 הוא בהחלט זקן מדי ולא אטרקטיבי, וזקוק לסיעוד ולתמיכה רפואית וכספית רצינית.
למה תמיד השוויון המגדרי מתייחס לארועים שלכאורה יש פחות נשים? למה תמיד כשמציינים חוסר איזון לרעת גברים, בין אם כתגובה לטענה על הדרת נשים או כנושא עצמאי, מחליקים את זה ועוברים הלאה?
אפילו כאן הוצג שבכתב העת יש פי 2 נשים מגברים בעמדות מפתח וזה טיעון שכאילו אמור להלבין אותם.
אני אומר להפך, הבה נשתמש בלוגיקה פמיניסטית! חייבים לשנות המצב הזה או לכל הפחות לחקור לעומק את כתב העת המדובר. לא נחליק הפעם, או שגתב העת יסגר או שאחת מחברות המערכת תצטרך לעבור פרוצדורה רפואית המערבת את משפט שלמה.
נ.ב בכל בדיחה יש גרעין של בדיחה.
האם יש לעיתון הזה יותר מעשרה קוראים? למה מממנים את הדבר הזה??????????????
ולמה מממנים את הקרן לעידוד הסרט הישראלי שמתקצבת סרטים עם קהל של 10 צופים (כולל בני המשפחה של הבמאי)?
https://tinyurl.com/y7gljnt4
לפי הערכות יש לכתב העת בערך כ- 100 קוראים שרובם ככולם חוקרים וסטודנטים מרחבי העולם.
האם זה מצדיק לדעתך את מימון קיומו? (מדובר אגב, בסדר גודל של מימון ארוחה של ח"כ אחד בשנה).
אז מה היה לנו כאן- פוסט זועם של מרצה שאיש לא מכיר, והצעה של אותו מרצה אנונימי שלא ברור מה יעלה בגורלה. אם זה מה שמוצאים לנכון לכתוב עליו במידה, כנראה שפרץ שלום במזרח התיכון, הדיקטטורות נעלמו מהעולם ואין יותר משברים כלכליים.
נראה שגרשוני כאדם דתי מחפש כל הזדמנות להתנגח בפמיניזם, גם על ידי העלאה באוב של דמויות זניחות משולי האקדמיה, שעה שחרדל"ים וחרדים למיניהם משתוללים עם שנאת נשים מטורפת (מדרכות נפרדות, סימון נשים כטיפשות שטובות רק להרבעה ועוד רבים וגרועים) ומנסים להפוך את ישראל לאיראן. מעניין אם יש קשר
"חרדל”ים וחרדים למיניהם משתוללים עם שנאת נשים מטורפת (מדרכות נפרדות, סימון נשים כטיפשות שטובות רק להרבעה ועוד רבים וגרועים) ומנסים להפוך את ישראל לאיראן"? כנראה שאתה מעדיף את "אהבת הנשים" של אלה שמשתוללים עם הטרדה מינית מטורפת ומנסים להפוך את ישראל לסדום:
https://tinyurl.com/ydygllmp/
https://e.walla.co.il/item/2931434
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5040901,00.html
ואידך זיל גמור
אשדודי, אתה דוגמה נהדרת ל'הגיון' הברזל הדתי:
"אלה שמשתוללים עם הטרדה מינית מטורפת ומנסים להפוך את ישראל לסדום"- אתה מתכוון למוטי אלון או לרב ברלנד?הטרדות מיניות ואונס קיימים גם בחברה החרדית, האולטרה-שמרנית למרות כל הסייגים והמגבלות הפסיכיות. כך שגם אם ההנחה שלך הייתה נכונה, וההטרדות המיניות של משה אבגי משמען שכולנו חיים בסדום, עדיין לא ברור למה שמישהו יעדיף לסבול את סדום ואת איראן גם יחד…
ה'טיעון' שלך גם לא סותר את האמור בתגובה בשום אופן- מערכת מידה בחרה באופן פחדני לפרסם כתבה על סערה בכוס תה, בשעה שהציבור שעמו נמנים מירב הקוראים שלה מתפרע עם טייפון של יריקות על הנשים ועל הציבור החופשי בישראל. תתמודד.
לידיעת ה"אנונימי" שדורש מאשדודי "להתמודד": לגבי הרב מוטי אלון לא הוכחו הדברים שייחס לו פורום "תקנה" (המופעל על ידי ארגון "קולך" הממומן על ידי הקרן החדשה לישראל) ולגבי הרב ברלנד – כל מעשיו כולם גם אם תחבר אותם ביחד ותכפיל ב-25 אינם מגיעים לכמות מעשי ההטרדה המינית והאונס אצל אדמו"רי "היפים והנאורים":
https://tinyurl.com/yatcab2d
https://news.walla.co.il/item/3106203
https://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.3191785
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5042155,00.html
אכן, צירוף של ארבעה לינקים ממש מוכיח את הטענה שלך לפיה יש יותר הטרדות מיניות בקרב "היפים והנאורים". אז ראשית, אין ראיה לכך שיש יותר הטרדה מינית בציבור החופשי. אם מצרפים את כל מקרי ההטרדה בציבור החילוני לא מגיעים לסך ההטרדות של הרב ברלנד לבדו, אבל כן מגיעים למספר דומה של הטרדות בציבור הדתי והחרדי (רק לאחרונה הוגשה בקשת הסגרה לרבנית חרדית שהטרידה עשרות בנות).
שנית, בקרב הציבור החופשי (לא יודע מי נחשב יפה ונאור אצלך בישיבה) יש לפחות מאמץ להתמודד עם התופעות האלה ע"י קמפיינים וע"י ענשיה, ולא תגובות של הכחשה (ראה תגובתך לגבי מוטי אלון), התעלמות, או התעסקות בציבורים אחרים (ראה תגובתך לעיל).
מה גם שעדיין לא התייחסת לטיעון העיקרי בתגובה הראשונה….
למיתמם ה"אנונימי": אני סומך על כל מי שייכנס ויקרא ברצינות את ארבעת הלינקים שצירפתי שהוא יבין היטב מדוע לא נותר לך אלא לכתוב "צירוף של ארבעה לינקים ממש מוכיח את הטענה שלך" ולהמשיך לפרסם את הערכותיך הבלתי מבוססות כאילו היו עובדות בדוקות.
למתמם המזוהה (כי לכתוב "אשדודי" זה ממש לא אנונימי בדיוק באותה המידה כמו לכתוב "אנונימי")- נמנעתי מלצרף לינקים לתגובה כי על פי רוב אתר "מידה" מוחק תגובות עם לינקים מצורפים. כנראה שלהנהלת האתר יש עקרונות שונים לדתיים ולחופשיים, ולכן התגובות שלך לא מוסרות ושלי הוסרו מספר פעמים. זה מוכיח את אחת הטענות בתגובה הראשונה שנכתבה בשרשור המגוחך הזה, שגם אליה לא התייחסת.
ונותר לי הרבה ממה לכתוב בנוסף ל"הערכות לא מבוססות" (כי אתה ממש התבססת כאן על מחקרי עומק)- אפילו כתבתי את זה בתגובה לעיל. זה אתה שמתמחק מלהתייחס…
למיתמם הסדרתי: יש כאלה שחושדים שאתר "מידה" מוחק תגובות עם לינקים מצורפים שכתבו חילונים וממהר לפרסם תגובות עם לינקים מצורפים שכתבו דתיים. יש כאלה שחושדים שאתר "מידה" מוסיף בעצמו לינקים מצורפים לתגובות שכתבו חרדים. ויש אפילו כאלה שחושדים שאתר "מידה" יוצר בעצמו את הלינקים שמצרפים דתיים וחרדים שכותבים בו תגובות. שהרי מי שתחביבו הוא לחשוד – למה להרוס לו את התחביב?
לאשדודי-
לא, במקרה הזה יש משהו בדבריו של אנונימי. אכן תגובות שלי בעבר עם לינקים לא פורסמו, ללא קשר למוצאם או לתוכנם (לינקים ליוטוב כמדומני, כי זה הלינקים שאני בד"כ נוהג להשאיר).
עולם הפוך ראיתי.
אם החלש לא מנצח – הרי שהחזק אשם
נו באמת תבדקו מי אשתו