הנשיא האמריקאי ממשיך לקיים את הבטחותיו מקמפיין הבחירות, אך החלטתו להגן על תעשיית הפלדה עלולה לפגוע בכיסם של כלל אזרחי ארה"ב
בשבוע שעבר הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על כוונתו להטיל מכס של 25% על ייבוא של פלדה ו-10% על ייבוא אלומיניום. ארצות הברית היא יבואנית הפלדה הגדולה בעולם, ומהלך דרמטי כזה יביא עמו השלכות משמעותיות למדינות רבות אשר מנהלות מסחר עם ארצות הברית, וחלקן אף מבססות עליו את עיקר כלכלתן.
היה ברור לכל בר-דעת כי מהלך אמריקאי שכזה לא יעבור בשתיקה, ואכן באיחוד האירופאי מיהרו לאיים בחזרה כי יטילו מכסים על מוצרים אמריקנים שונים – "אם האמריקנים יטילו את המכסים הללו על פלדה ואלומיניום, אנחנו חייבים להתייחס למוצרים האמריקנים באותה דרך", אמר נשיא הנציבות האירופאית ז'אן קלוד יונקר והוסיף: "אנחנו חייבים להראות להם שאנחנו גם יכולים לנקוט צעדים. זה לא יכולה להיות פעולה אמריקנית חד-צדדית. אנחנו נטיל מכסים על הארלי-דיווידסון, בורבון וליוויס".
בתגובה לאיום האירופאי, צייץ טראמפ בחשבון הטוויטר שלו כי לא יסתפק בהטלת מכסים על חומרי גלם אלא ירחיב את המכסים על מכוניות אירופאיות: "אם האיחוד רוצה להמשיך להעלות את המכסים המאסיביים שלהם על חברות אמריקאיות שעושות שם עסקים, אנחנו פשוט נטיל מס על המכוניות שלהם שנוהרות באופן חופשי לתוך ארצות הברית. הם עושים את זה בלתי אפשרי עבורנו למכור שם את המכוניות שלנו".
If the E.U. wants to further increase their already massive tariffs and barriers on U.S. companies doing business there, we will simply apply a Tax on their Cars which freely pour into the U.S. They make it impossible for our cars (and more) to sell there. Big trade imbalance!
— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) March 3, 2018
וכך מצאנו את עצמנו על סף מלחמת סחר בין שתיים מהמעצמות הכלכליות הגדולות בעולם – ארצות הברית והאיחוד האירופאי. המהלך של טראמפ איננו מפתיע והוא למעשה ממלא אחר אחת מהבטחותיו לבוחר האמריקאי – להטיל מכסי מגן כדי להציל עבודות אמריקאיות.
זו המדיניות שלשמה נבחר טראמפ, ואי אפשר לבוא אליו בטענות עכשיו שהוא ממלא את הבטחותיו. אף על פי כן, חשוב להבין כי מבחינה כלכלית מדובר במדיניות מוטעית מהיסוד ויש על כך קונצנזוס רחב בקרב אנשי מקצוע.
ההשלכות של מלחמת סחר
בראש ובראשונה, מכסים מעלים את יוקר המחייה עבור כלל האזרחים. בשלל התחומים בהם הייצור מתבסס על חומרי הגלם שהוטל עליהם מכס צפויה התייקרות משמעותית שכל תושבי ארצות הברית ירגישו בכיסם מאוד מהר.
ההיגיון הפוליטי של טראמפ אומר כך: ההתייקרות עבור האמריקאי הממוצע לא תהיה רבה, לעומת פרנסתה של קבוצת אוכלוסייה שלמה, שתרגיש שהוא פעל למענה. זוהי בעיה ידועה בכלכלה פוליטית, המובילה להצטברות כוח רב בידי קבוצות אינטרס מיוחדות.
אלא שטראמפ מפספס את העובדה כי לא רק הצרכנים סובלים מהתייקרות המחירים. ישנן תעשיות נוספות אשר צפויות להיפגע בעקבות המכסים על חומרי גלם – חברות שמייצרות מוצרים מחומרי הגלם צפויים להיפגע אנושות מהמכסים, כאשר ההתייקרות תוביל לבחירת מוצרים מתחרים.
לדוגמא, התייקרות האלומיניום צפויה להוביל למחיר גבוה מדי עבור פחיות, שכנראה תוביל בקרוב מעבר דרסטי לבקבוקי פלסטיק. כך יוצא שטראמפ עזר במידה מסוימת לקבוצת יצרנים אחת על חשבון קבוצת יצרנים אחרת, תוך פגיעה ברורה בכלל הצרכנים בארצות הברית. בסך הכל מדובר בהפסד מובהק לציבור האמריקאי.
חוסר ההבנה הבסיסי כי סחר חופשי הוא טוב לכל הצדדים המעורבים בו, איננו חדש, אך נדמה היה כי הלקח נלמד בעולם המערבי מאז התקופה המרקנטיליסטית בשלהי המאה ה-17. כל עוד סחר מתבצע באופן וולונטרי, הוא מועיל לרווחת כל הצדדים המעורבים בעסקה, אחרת הם היו נמנעים מלבצע אותה.
משום כך, שוק שמאפשר מעבר חופשי של סחורות מאפשר להגדיל את העושר על ידי מתן ההזדמנות לכל אחד מן הפרטים לבצע מהלכי מסחר לרווחתו. זהו היגיון בסיסי שרבים ממנהיגי העולם הפנימו מזה שנים, אך נראה כי טראמפ אינו מסכים עם המסקנות הנובעות ממנו.
סחר חופשי הוא חלק בלתי נפרד משגשוג בכפר הגלובלי המודרני – המסחר הולך ומתייעל, וכך הולך העולם כולו ומתעשר. יש אינספור דוגמאות לכך שמדינות אשר בחרו בסחר חופשי עם העולם הביאו שגשוג לבני עמם, בעוד מדינות בדלניות הביאו למצב בלתי נסבל של עוני ומסכנות.
דונלד טראמפ מרבה לדבר על צפון קוריאה וכישלונותיה הרבים, והיא אכן כשלון מהדהד של בדלנות המודגש עוד יותר לעומת שכנתה מדרום שבחרה בדיוק בדרך ההפוכה – שוק חופשי הפתוח לסחר עם העולם. אם הנשיא לא רוצה לדרדר את ארצות הברית לבדלנות שהביאה את צפון קוריאה למקום שבו היא נמצאת עכשיו, כדאי שהוא ימצא סולם לרדת מהעץ שעלה עליו, ויפה שעה אחת קודם.
טראמפ מפגין שרירים כשהמטרה הסופית
כפי שהיה בעבר.היא הקמת צוות מוומ שיבחן
את הנושא מצד ארהב והאיחוד ויגיעו להסכם.
זה נעשה בעבר מול סין.וסין התגמשה.
זה כל העניין.בנוסף ארהב צריכה לקדם מיחזור
ולהפחית את היבוא.
אין שום סחר חופשי, הכל יחסי ציבור של האיחוד האירופאי וסין. כשהם ממנים תעשיות ואחרת כך התעשיות האלה זורקות את התוצרת שלהם לתוך השוק האמרקאי , התעשייה האמריקאית מאבדת את היתרון שיש לה כשוק הכי גדול בעולם. האמריקאיים צודקים שהם עוצרים את ההפקרות הזאת.
הסינים והאירופים לא צריכים לעשות כלום הטלת מכס על פלדה ואלומניום רק תשרת אותם
כמו שפיטר שיף מסביר יפה מאוד (מומלץ מאוד להקשיב עד הסוף)
https://www.youtube.com/watch?v=soCzGQGt2jY
הטלת המכס תגרום לחברות הפלדה האמריקאיות להשוות את המחיר שלהם למחיר פלדה מיובאת הכולל את המכס. את הרווח הם לא ישקיעו בחזרה בבניית מפעלים נוספים וייצור עוד פלדה מאחר והתעריף הזה הוא זמני כנראה (עד שהממשל יתחלף) ולבנות מפעל חדש לוקח זמן רב וסיכון גבוה…
ולכן הם ישתמשו בכסף לקנייה של מניותיהם ולחלוקת בונוסים שמנים למנכל"ים. בינתיים חברות שתלויות בפלדה וכדו' יאבדו את יתרון התחרותיות מול שאר העולם ופשוט יפשטו רגל מה שיגרום לכך שברגע שהמכס יבוטל חברות הפלדה יאלצו להתחיל להקטין ייצור כי הם יאבדו לקוחות רבים שבנתיים פשטו רגל וכך הכלכלה תמשיך להידרדר …
ראה את תגובה 1, של המגיב 'הרעיון'. מדובר בסך הכל בהפגנת שרירים ומשחק של כוח, שיסתיים, כרגיל אצל טראמפ, בפשרה כלשהי עם סין והאיחוד האירופי.
אם טראמפ באמת היה מתכוון לממש את התכנית עליה הכריז בכל חומרתה, אז פיטר שיף היה צודק. מאחר ולא זה המצב, הרי שכל ניתוחו הכלכלי של שיף הוא פחות או יותר לא רלוונטי, ומכאן שפיטר שיף טועה, כדרכו בקודש. וגם די היסטרי, וגם זה כדרכו. ולא, איש שהייתה לו הברקה גדולה אחת, במשך תקופה של יותר מעשר שנים – בחיזוי המשבר של 2008 – לא יכול להיחשב למומחה גאוני, כפי שהוא מתיימר להיות. כמו שנהוג לומר, גם שעון מקולקל מראה את השעה הנכונה פעמיים ביום. אני לא מתכוון לעשות פה רשימה שלמה של כל טעויות החיזוי הגסות של פיטר שיף בשנים האחרונות. חפש בגוגל ותמצא זאת בעצמך בקלות – היו לו המון כאלה.
טוב , הסתכלות של דרך חור הגרוש… כל העלאת מיסים הזאת , היא בשביל לסתום את החור הגדול ,של הסכמי הסחר המסוכנים והרעים למיליארדי איש בעולם . זה רוורס אחד אחורה לתנופה חשובה ומשמעותית. מתי תשכיל שהוא ניחן באכפתיות אמתית , לך תשווה לקוריאה … המציאות מראה שהוא בינתיים לא הכזיב אז תנסה לשנות מבט, ולא להיצמד למוכר מפחד ,כמו כל הכלכלנים שיודעים שאין בעולם כולו תוצרת שתכסה את החוב הבינלאומי .
אם הסינים לא היו מסבסדים את תעשיית הפלדה שלהם וגם לא מטילים מכסי יבוא מטורפים על סחורות מארה"ב, אז בודאי שלא היה צורך במכס של טראמפ. המכס בקושי מבטל את הסובסידיה של הסינים לפלדה שלהם.
—
אם הנאורופאים (נאורי ה-EU) לא היו מטילים חסמים רגולטוריים וכספיים על תוצרת ארה"ב, אז בודאי שלא היה צורך במכס של טראמפ. אבל זה לא המצב.
—
אם אכן האמריקאים ישלמו יותר – הם יפחיתו בצריכה שלהם. פחות פלסטיק, פחות פחיות. זה אומר פחות אנרגיה גם כן. טוב לסביבה. לא שווה?
—
ארה"ב של טראמפ פשוט מפסיקה להיות פריירית. זה קצת קשה לעיכול למי שמורגל לשלם עבור החשמל והמים של אוייביו – הציבור הישראלי שהוא פרייר מזן שאין לו מתחרה ביקום כולו.
זה לא יפתור את הבעיות של ארהב,אפילו לא בתחום
הכלכלי,אבל זה משהו שנכון לעשות.
אירופה וסין מסבסדות המון תעשיות מקומיות ומגנות
על ייצור מקומי בשיטות מאפיוזיות.
הגיע הזמן שארהב תנהג בצורה דומה ותחסום לחלוטין
את השווקים שלה בפני אירופה וסין.
ברפורמה במס היא לדעתי טעות גדולה אבל מכסים
ממש לא.
סחר בין מדינות קיים אלפי שנים.מה שיש ב50 שנים
האחרונות איננו סחר אלא שרשרת עיוותים שנוצרו
בשל מעורבות שכבת הפיאודלים הטפילית עם
הניירות מהאוניברסיטה.
ממליץ שניגש לנושא החשוב הזה בלי דרמטזציה והפחדות. ההשוואה בין ארה"ב במסלול ה"התכנסות שלה פנימה" (תיאור מטעה ומוטעה של המצב) לבין צפון קוריאה הבדלנית שבתוכה אזרחים רבים מתקשים לאגור מספיק אוכל כדי לשרוד, פשוט תלושה מכל חשיבה רציונלית.
ובלי להיכנס לטיעונים בעד ונגד סחר חופשי – טראמפ מדגיש פעם אחר פעם שמטרתו המרכזית היא לתקן את מה שהוא רואה כעוולות כלכליות שנעשו לארה"ב, עוולות שנועדו מלחתחילה לפגוע באמון במשטר הסחר חופשי