ככל שישנם יותר כלי נשק חוקיים ברשות האזרחים, כך פוחת שיעור הפשיעה האלימה
בעקבות אירוע הירי שהתרחש בבית ספר בפלורידה לפני כשלושה שבועות בו נהרגו 17 בני אדם, חוזרות ועולות קריאות בארה"ב להגבלת הזכות לרכוש ולשאת נשק. אפילו מדיניות הנשק בישראל השתרבבה לתוך הדיון, כשישראל משמשת כדוגמה לשני הצדדים, הן למתנגדים לחקיקה המגבילה רכישת נשק, והן למצדדים בחוקים המגבילים רכישת נשק.
בישראל, בניגוד לארה"ב, אין לאזרחים זכות לשאת נשק, והפריבילגיה ניתנת למספר מצומצם של אזרחים העומדים בתבחינים שנקבעו על ידי המדינה. גם בישראל, כשיש שימוש לרעה בנשק, עולות קריאות להגבלת הזכות לרכישת נשק, ובבסיסן ההנחה שאם נסלק את הנשק תימנע האלימות.
אולם ישנה גם הנחה נסתרת ושגויה, לפיה אותם העבריינים לא יפשעו אם לא יוכלו להשיג נשק בצורה חוקית. עבריין שמעוניין להשיג נשק לא חוקי, יכול להשיג אותו בקלות יחסית. בתחקיר של חדשות 2 ששודר לפני כחודש דובר על הקלות בה ניתן לרכוש נשק לא חוקי בישראל. לפי הערכות המשטרה יש בישראל כ-400 אלף כלי נשק לא חוקיים, לעומת כ-150 אלף כלי נשק אזרחיים ברישיון. חשוב לזכור שכל חקיקה המקשיחה את התנאים לקבלת רישיון לרכישת נשק, תצמצם את מספר כלי הנשק החוקיים, אך לא תצמצם את מספר כלי הנשק הלא חוקיים.
הטענה הבסיסית של התומכים בהפחתת ההגבלות על רכישת נשק היא שלאזרח הזכות היסודית להגנה על חייו, גופו, ורכושו. אומנם למדינה יש חובה לספק הגנה זו לתושביה על ידי הצבא והמשטרה, אולם ברור לכל בר-דעת שהמדינה לא יכולה לספק שומר ראש לכל אזרח ויכולתה לספק הגנה ראויה מאוד מוגבלת.
לכן זכותו של כל אזרח לרכוש את האמצעים שיאפשרו לו לדאוג לביטחונו באופן עצמאי. במדינת ישראל, שאזרחיה מתמודדים על בסיס יומי עם אירועי טרור, מגבלותיהם של שרותי הביטחון מחד וחשיבות הנשק האזרחי מאידך באים לידי ביטויים פעמים רבות. מחקר שנערך באוניברסיטת בר-אילן מצא כי ביותר מ-70 אחוז מפיגועי הטרור בהם היו מעורבים אזרחים חמושים, תרמו האזרחים תרומה מכרעת לניטרולו של התוקף ועצירת מסע ההרג.
מנגד, הטיעון העיקרי בעד הטלת מגבלות על רכישת ונשיאת נשק הוא: "יותר נשק – יותר הרוגים כתוצאה מרציחות בנשק חם". כלומר, הטענה היא שככל שיש יותר נשק חוקי בידי האזרחים, יש יותר פשיעה חמושה ולכן יותר הרוגים מנשק חם.
יותר כלי נשק, פחות רציחות
בבואנו לבחון טיעון זה, ראשית עלינו לבדוק האם לחקיקה המגבילה את החזקת הנשק יש השפעה על רמת הפשיעה. מחקרים רבים עסקו בנושא היחס בין שיעור מקרי הרצח בנשק חם לזמינות הנשק החוקי באוכלוסייה. ברובם מעורבים אינטרסים, וישנם חוקרים המזוהים בצורה מובהקת עם כל אחת מהתפיסות. לצורך הדיון אשתדל להתייחס למחקרים שפחות חשודים בהטיה ואתן יותר משקל לנתונים האמפיריים ופחות לניתוח התוצאות על ידי החוקרים השונים.
בשנת 2004 פרסמה האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב סקירה מקיפה של 253 מאמרים, 99 ספרים ו-43 פרסומים ממשלתיים העוסקים בתחום הנשק. לפי סקירה זו לא זוהתה הגבלת נשק שהובילה לירידה באלימות, בהתאבדויות או בתאונות בנשק.
מחקר נוסף שפורסם ב-2003 על ידי המרכז לבקרת מחלות (CDC) סקר 51 מחקרים שונים וקבע כי "לא נמצאו ראיות מספיקות לקביעת יעילותם של חוקי הנשק שנסקרו במניעת אלימות". ה-CDC נחשב כגוף המוטה בעד חוקים להגבלת נשק, כך שקביעתו זו מאוד חשובה.
במחקר אמפירי משנת 2012 של פרופ' מאטי וירן (חוקר פיני שאינו צד במחלוקת הפוליטית בארה"ב) לא נמצא קשר בין חוקי הנשק והפשיעה ומסקנת המחקר היא ש"לא ניתן לפתור את בעיית הפשיעה ע"י הקשחת חוקי הנשק". ממחקרים אלה ורבים נוספים עולה כי יכולתה של חקיקה להשפיע על רמת הפשיעה מוגבלת מאוד עד לא קיימת.
לאורך ההיסטוריה היו מדינות שהקשיחו את חוקי הנשק שלהם עד לכדי איסור מוחלט על החזקת נשק אזרחי, ואף אספו את הנשק החוקי שהיה בידי האזרחים. מהשוואה של רמות הפשיעה לפני ואחרי האיסור על הנשק לא נמצאה קורלציה בין כמות הנשק שבידי האזרחים ורמות הפשיעה.
מקרי בוחן מפורסמים היו באנגליה ואוסטרליה, שם החלת חוקי נשק מאוד מחמירים ואיסוף הנשק מהאוכלוסייה האזרחית לא הובילו להקטנת רמת הפשיעה ולפי פרמטרים מסוימים אף גרמו לעלייה ברמת הפשיעה.
ה-CDC פרסם סטטיסטיקה של כמות הנשק הממוצעת לאדם וכמות הרציחות בארה"ב בין השנים 1993 ל-2013. בעוד שבין השנים הללו כמות הנשק הממוצעת לאדם גדלה פי 1.5 כמות הרציחות קטנה כמעט בחצי. כלומר – לאורך הזמן בארה"ב יש פחות רציחות בנשק למרות עלייה בכמות כלי הנשק.
גם ברמה הלאומית בארה"ב לא ניתן למצוא קורלציה בין מספר הרציחות לנפש ואחוז בעלי הנשקים באוכלוסייה. ישנן מדינות בארה"ב כמו וויומינג ואיידהו בהן אחוז בעלי הנשק הוא מהגבוהים ביותר בארה"ב (כ-55%), אך מספר הרציחות בנשק חם הוא מהנמוכים בארה"ב (פחות מ-1 ל-100 אלף נפש). לעומת זאת ישנה מדינה כמו דלאוור בה אחוז המחזיקים נשק הוא הנמוך ביותר בארה"ב (5.2%), אך אחוז הרציחות בנשק הוא מהגבוהים בארה"ב (4.2 ל-100 אלף נפש).
בהשוואה בין מדינות שונות בעולם ניתן למצוא מחקרים עם מסקנות סותרות. הסיבה העיקרית לשוני במסקנות המחקרים הוא קבוצות המדגם הנכללות בכל מחקר. כדי שלא נושפע מהטיות הנובעות מבחירת קבוצת המדגם, נתבסס על הנתונים מ-2007 הכוללים 178 ארצות (המספר המקסימלי של מדינות עליהן זמין המידע הרלוונטי), מהם עולה תמונה לא צפויה.
ראשית, אין מדינות עם מספר גבוה של נשקים לנפש ומספר רציחות גבוה. שנית, למעט פנמה, בכל המדינות בהן מספר הנשקים גבוה מ-17 ל-100 נפש יש פחות מ-3.5 רציחות ל-100 אלף נפש. כלומר, ניתן להסיק שבהשוואה בינלאומית, זמינות גבוהה של נשק מקטינה את היקף הרציחות בנשק.
פגיעה בזכויות בסיסיות
גם בישראל ניתן למצוא קורלציה הפוכה בין זמינות הנשק החוקי והפשיעה החמושה. בהתאם לתבחינים ניתן להעריך (בהעדר שקיפות, אין מידע זמין על התפלגות רישיונות הנשק באוכלוסייה) שבקרב האוכלוסייה הערבית זמינות הנשק החוקי היא נמוכה מאוד. עם זאת, אחוז המעורבות של ערבים ישראלים במעשי רצח גדול פי 3 מחלקם באוכלוסייה. הסבר חלקי לתופעה זו נעוץ בכמות העצומה של נשק לא חוקי במגזר הערבי, המהווה כ-18% מכלל אזרחי המדינה. ובו מתרחשים כ-80% מאירועי הירי.
מכלל הנתונים עולה שהפשיעה בכלל והפשיעה בנשק חם בפרט אינה תלויה בהכרח בזמינות נשק חוקי. אזרח שומר חוק לא יהפוך לפושע רק בגלל שיש באפשרותו להשיג נשק חם בקלות, ומצד שני עבריין לא יחזור למוטב רק כי יקשה עליו להשיג נשק חם.
בכל חקיקה קיים תמיד המתח בין טובת הציבור וההגנה על זכויות האדם הנפגעות בעקבות אותו החוק. המצב בישראל כיום, בו לא מתאפשרת נשיאת נשק עבור אזרחים רבים שהינם שומרי חוק ובריאים בגופם ונפשם, פוגע בזכותם הבסיסית של אותם אזרחים להגנה עצמית, ואינו מביא תועלת לכלל הציבור.
לאור כל זאת אני מציע שישראל תכיר בכך שנשיאת נשק היא זכות של כל אזרח ולא פריבילגיה הניתנת לו על ידי המדינה. עם זאת, נדרש פיקוח על מימוש זכות זו כדי למנוע פגיעה באחרים, בדומה למשל לפיקוח על רישיון לרכב. כדי שהפיקוח יהיה יעיל ואכן תהיה הקפדה על כך שהנשק יגיע רק לאזרחים שלא נשקפת מהם סכנה לאחרים, המנגנון המועדף הוא פיקוח בעזרת חברות ביטוח ולא על ידי הממשלה.
החוק יחייב כל אזרח המעוניין לממש את זכותו לשאת נשק ברכישת ביטוח מפני נזק לצד שלישי בדומה לביטוחי רכב. חברות הביטוח יקבעו את הקריטריונים המינימליים – ללא עבר פלילי, בדיקה פסיכולוגית, הכשרה לשימוש בנשק – שרק העומד בהם יזכה לכיסוי ביטוחי. מכיוון שחברות הביטוח יחששו מפני תביעות אם כלי הנשק ישמשו לפשיעה, לטרור או יהיו מעורבים בתאונות נשק, יהיה להן תמריץ לקבוע את הקריטריונים הנכונים ביותר להענקת האפשרות לנשיאת הנשק.
בנוסף, גובה הפרמיה של הביטוח יקבע בהתאם לרמת הסיכון של האזרח. כך ייווצר תמריץ לאזרחים לעבור יותר הכשרות על הנשק ולשמור על הנשק בצורה טובה יותר, כדי להקטין את הפרמיה אותה הם משלמים. פתרון זה הינו שביל הזהב בין שמירה על זכויותיו היסודיות של האזרח והגנה על האינטרס הציבורי.
ד"ר רפאל מינס הוא מרצה לפיזיקה באוניברסיטת אריאל, ומועמד מטעם מפלגת 'זהות' לכנסת ה-21
ועוד שנתיים נשמע על התלמיד לשעבר שפתח בירי המוני בחצר בית הספר ברמת גן…
מדובר בבעיות נפשיות שאין שום דרך לחזות ואין שום בדיקה פסיכולוגית שתצפה התפרצות כזאת ובוודאי שלא את עיתויה.
הדבר נוגע לחיי אדם וכדאי שיהיו כמה שפחות מחזיקי נשק חם. ואם יש נשק בלתי חוקי, כדאי שהמשטרה תטפל בו במקום בביבי.
במאה אחוז ממיקרי הירי ההמוני בארהב היורים הם צרכנים של תרופות פסיכיאטריות שגורמות לריחוק וניתוק מהמציאות. מי שלוקח תרופות פסיכיאטריות לא צריך לקבל גישה לנשק. אי אפשר גם וגם.
שלום שרון,
במאמר הראיתי שאין קשר בין זמינות הנשק החם להיקף הפשיעה בנשק, כך שהחשש שלך אינו מבוסס.
ולמה כיום זה לא קורה? הרי כל טירון שחוזר הביתה לשבת – חוזר עם רובה! מדוע לא קרה שאיזה אחד התחרפן וחזר ביום א' לתיכון במקום לבסיס?
אותו תלמיד לשעבר יכול לפתוח בירי המוני בבית ספרו עם הנשק הצהלי שיקבל סמוך מאד לסיום לימודיו.
עובדה שזה לא ממש קורה, למרות שנגישות לנשק יש כמעט לכל צעיר ישראלי.
אין סיבה אמיתית למנוע מאדם ששירת בצה"ל רשיון לנשיאת נשק לא אוטומטי להגנה עצמית.
תודה למגיבים, להלן תגובות לכולכם,
ח' היקר,
רבים מהמטופלים הפסיכיאטריים נמצאים באיזון. הסכנה מגיעה מאלו שאינם מטופלים.
רפאל היקר,
לא הבאת נתונים שבוחנים מי הנפגעים מהנשק הזה, לדעתי אצלנו בארץ רוב הרציחות בנשק חם מתבצעות בין עבריינים שמאוד משתדלים לא לפגוע בחפים מפשע (כי כידוע כל רצח משאיר עקבות וזה יכול להיות מה שיאפשר למשטרה להרשיעם), ולעומת זאת במגזר הערבי ששם זמינות הנשק גבוהה יחסית, יש שיעור גבוה יותר של חפים מפשע שנפגעים.
לעומת זאת בארה"ב רבים מהנרצחים הם אנשים מן השורה שהלכו לתומם לבי"ס או להופעה. הביטחון האישי שלהם נפגע בלי שהיתה להם יכולת למנוע את הפגיעה או להתגונן מפניה.
נקודה שניה, התייחסת לזמינות הנשק החם כנתון שצפוי שיגדיל את מספר הרציחות. לא התייחסת למימד ההרתעה, שכאשר כמות הנשק באוכלוסיה גדולה, הרוצח חושש שלא יוכל להשלים את מזימתו לפני שיירו בו בחזרה, ולכן הוא בוחר מקומות שבהם שיעור הנשק נמוך כמו בתי ספר. השווה בין מספר הפצצות הגרעיניות שקיימות בעולם ב 2019 לעומת 1945, ומספר הפצצות שנעשה בהן שימוש בשנים אלו. יותר פצצות פירושו יותר הרתעה ולא בהכרח יותר שיגורים. מדינה בעולם תתקשה להפציץ מדינה אחרת, כי לכל מדינה בעלת נשק גרעיני יש אפשרות לתת מכה שניה באמצעות כלי שיט וכדו', והיא קשורה בבריתות הגנה עם מדינות שאין להן נשק גרעיני. אבל אזרח מעורער בנפשו שמחפש את הסיפוק או הרווח שתביא לו הרציחה, יבחר מקום כמו בית ספר, ששם שיעור החמושים נמוך, ויצליח להרוג אחרים כתאוותו החולנית, לפני שיעצרו אותו.
יוסי ונתן היקרים,
אלו שמקבלים נשק בצה"ל עוברים לפני כן הערכות שונות. כך שדווקא שם יש יותר ביטחון שאדם שפוי קיבל את הנשק.
נוסף לכך, חיילים בד"כ נרתעים מלהשתמש בנשק שלא למטרות צבאיות, כי לצה"ל יש הרבה אמצעי הרתעה וענישה נגדם, ואחרי הכל הם מכירים בחומרתה של נטילת חיים, אלו שכן עושים זאת מתוך דיכאון וכדו' הם בד"כ מתאבדים ולא פוגעים באחרים.
אני לא חושב שאפשר למנוע את זה.
לצערי זה יקרה מתישהוא והסימנים מראים זאת. אדם דוקר את שכנו ללא סיבה לכאורה מאחר ויצא מאיזון נפשי והפתרון היחידי למצבים כאלו הוא במניעה, אלא שהמניעה היחידה היא לא לאפשר לאנשים להגיע לחוסר איזון נפשי שם שורש הבעיה.
למעשה גם אני חשבתי כך בעבר אלא שלפי המצב כיום נראה שיום אחד נצטרך להגן על עצמנו מפני אותם כוחות שאמורים להגן עלינו אך לא מבצעים את תפקידם.
קשה להגיד את זה אבל נראה לי שאלו שעומדים מאחורי היוזמה מבינים את זה, מבינים את ההדרדרות המוסרית המערכתית שנראה שכוחות חשוכים השתלטו עליה ולפיכך רוצים לספק לנו את האפשרות להגן על עצמנו או ליצור מערך הרתעה בו סומכים על השכל הישר של רוב האזרחים המביעים יום יום את חוסר אמונם בשלטון "החוק".
הסיבה לכך שהשמאל האמריקאי לוחץ לפגוע בזכות של האמריקאים לשאת נשק, הינה רק אחת-הקמת מדינת משטרה דיקטטורית בארה"ב, ולאחריה מדינה כזו עם שלטון כלל עולמי.
בחוקה האמריקאית נכתב שהזכות הזו נועדה בעיקר למנוע מצב של ממשלה דיקטטורית (ולא למנוע פשעים). בהיסטוריה ניתן לקרא שהפעילות הראשונה שבוצעה על ידי הדיקטטור היא לאסוף את כלי הנשק מהאזרחים התמימים. כך היה אצל מאו-צהטונג בסין (1938), בגרמניה הנאצית, וכיום בונצואלה שבה מרבית האזרחים הגיעו לסף רעב בגלל שלטון של מאדורו-קומוניסט/סוציאליסט שדאג לאסוף מהם את כל כלי הנשק לפני שהמצב התדרדר (בזכותו כמובן, שהלאים את כל התעשייה).
מקובל מאוד שהמדינה תתקדם לכיוון מדיניות חדשה בתחום הנשק כפי שמוצע במאמר.
זה שאלה של יחס ומדיתיות בעניין החזקת הנשק להגנה עצמית וגודל התערבות של רשויות בעניין.
ניתן לתת רשיון לנשק
לנהגי אוטובוס ציבוריים
ונהגי מוניות פרטיים ושירות
למורים וכל העוסק בחינוך
לנהגי אמבולנס.כיבוי.
ולכל חייל צהל .
וכן לכל מתנדב משאז
במקביל לשדרג את משאז
כמובן שהכל יעשה בפיקוח
וכל בעל נשק יחוייב כל שנה
לעשות מטווח ואימון ירי.
כל אוחז נשק שיעצר או יחקר
ויש חשש ממנו ילקח ממנו נשקו
ויוחזר לאחר בדיקה של וועדה מפקחת.
כך יהיה נשק ברחוב זמין
כנגד כל מחבל משתולל מיד ימצא מי
שיעמוד מולו וינטרלו
לא זו בלבד, אלא שיתרה מכך.
הזכות הבלתי מעורערת של האזרח האמריקני להחזיק נשק כחוק מעוגנת בחוקת ארה"ב, לא על מנת להבטיח את שלומו מול עבריינים, אלא להבטיח את חירותו מול הרשות, מול השלטון.
עקרון השוויון, באסימפטוטה שלו, מצדיק שאם השליט חמוש במשטרתו ובצבאו, גם האזרח יהיה חמוש. אחרת, עלול השליט החמוש להתפתות מפאת כוחו העדיף ולהתעמר באזרחיו.
לא זו אף זו, חימוש בידי כלל אזרחי המדינה מקשה מאוד שקבוצת מיעוט חמושה תשליט טרור ברחוב ואף תכבוש באיומים את השלטון. שערו בנפשכם כמה קשה היה יכול להיות לקבוצות הבריונים הנצים של ה-SA לפלס את דרכו של היטלר לשלטון אילו הרחוב הגרמני של תחילת שנות השלושים היה גם הוא חמוש, לעומת הקלות מול שוטרים עם אלות ואזרחים מפוחדים.
לסיכום, אבות המייסדים של הרפובליקה האמריקנית סברו שרק לאזרח חמוש יש ערובה בידיו להיות אזרח חופשי. זה צריך להיות נושא הדיון.
נכון מאוד, חיכיתי שמישהו יגיד את זה.
אין דבר כזה "זכויות" בלי הזכות לשאת נשק! בלי נשק, ה"זכויות" שלנו הן סתם דיו על דף וילקחו בהרף עין כפי שקרה פעמים רבות במהלך ההיסטוריה.
מן הראוי שוועדת חוקה בשלב הראשון תיישם מגילה זכויות למען הזכות לנשיאת נשק לכל אזרח,
הגבלות נשק אם בכלל יהיו רק במקרים בודדים שאנשים מסוכנים לאחרים או לעצמם בלי קשר לרקע פלילי או פיסכאטרי!!!!
יפה כתבת ובטאת בכך את מחשבותיהם של רבים בימינו, או כך לפחות אני מאמין.
חשובה מאוד הזכות כדי שאוהדי ראש הממשלה יוכלו להתגונן מפני המשטרה.
חייבים להצחל את שרה וביבי מההפיכה שמנסה נתפלי בנט להוביל.
הטענה כאילו ריבוי הנשקים החוקיים יגרום לעליה במיקרי הרצח . מופרכת בעליל . ואם זו הסיבה לאי חלוקה מקילה של רשיונות .אולי גם כדאי לאסור מכירת סכיני מיטבח למיניהן .
כולם מדברים על הנשק ולא על הגורמים לשימוש בנשק. בערך ב-20 שנה האחרונות אנחנו שומעים יותר ויותר על מקרים של רצח המוני, במיוחד על ידי הני נוער. במקביל בשנים האחרונות משחקי הוידאו וסרטים רבים מדמים אירועי ירי. הרבה בני טיפש עשרה יושבים כל היום מול הקונסולה ויורים לכל עבר. אף אחד לא בחן את ההשפעה של זה על הטירלול שאוחז בבני הנוער. נכון שבלי נשק זה לא היה קורה. אבל אירועי הירי האחרונים בארהב הראו שבמקרים רבים מדובר בנשק לא חוקי. אבל אל דאגה, אף אחד גם לא יבדוק. כי זה מעוז השמאל בהוליווד ובסיליקון וואלי.
אחד הטורים הדביליים שנכתבו כאן אי פעם.
אנשים לא הופכים לעבריינים אם יש נשק חוקי זמין. יופי.
אבל אם אין נשק חוקי זמין, מטורלל חולה נפש – שהוא אדם שמתפרנס מעבריינות – אולי יתקשה קצת להשיג את הרובה שאיתו ירסס את הילדים שעיצבנו אותו בבית הספר.
בכל בירות אירופה יש היום מכשולים שמונעים ממשאיות לעלות על מדרכות ולדרוס הולכי רגל. זה נעשה כתגובה לגל של פיגועי טרור המשאיות. ישנם דרכים למנוע פיגועי נשק המוניים אבל משום מה האמצעים הללו לא מיושמים בבתי הספר בארה״ב. בנוסף לעובדה שהFBI התעלם לחלוטין מהאזהרות לגבי היורה האחרון עולה תחושה לא נעימה שהרצון למנוע אירועים כאלה לא נמצא על סדר היום שלהם. לעומת זאת המוטיבציה למנוע נשק מהאזרחים ולהגביל את החופש שלהם תמיד קיימת בכל גוף שלטוני חזק. הכשל הנורא של גופי האכיפה לעצור את הארוע האחרון והסתרת האינפורמציה מהציבור לגבי הארוע בלס וגס הופכים את שני האירועים הללו ללא רלוונטיים לדיון.
ראית את הנתונים בטור לגבי היחס בין מספר כי הנשק החוקיים והבלתי חוקיים?
יותר סביר שמי שיתקשה להשיג נשק במקרה של הגבלות זה דווקא המורה או ההורה שהיה יכול לעצור את הרוצח.
זכותך לבקר.אך דבילי,לא לעיניין.
אני מאלה הסבורים שההגבלות על רשוי נשק לאזרחים בישראל חוגזמות ולא הגיוניות
אבל…
פיקוח על נשק שלא על ידי המדינה?
על ידי חברות ביטוח?
נראה לי בעייתי מאד.
דרך אגב, הפיקוח המדינתי כיום , על כל מגרעותיו, לפחות גורם לכך שלרוב הערבים אין רשיון לנשק, וכך קצת יותר קשה להם להשיג אותו. אם הפיקוח יהיה על ידי חברות הביטוח, ואחרי שבג"צ הבלתי נלאה והבלתי מרוסן יתערב לבטח, כל הערבים הישראלים יסתובבו חמושים.
לא רעיון טוב.
נחשו מה החוק הראשון שהעבירו הנאצים כשעלו לשלטון?
לקיחת נשקים ברשיון מהאזרחים!!
בארהב ההריגה מנשק גבוה פי כמה וכמה מישראל
בשום פנים ואופן לא! כאשר יגדירו את הזכות לשאת נשק כזכות שכל אחד זכאי לה, נכנס לבעיות משפטיות בעקבות מדיניות האפליה שנהוגה היום במתן רשיונות.
פתאום תשמעו על בג"צים שדורשים מהמדינה להסביר מדוע איש כזה או אחר סורב. אסור לתת לגופים הפרטיים (חברות הביטוח) שום שיקול דעת בעניין.
המדינה היום כעיקרון לא מפרסמת קירטריונים ברורים מי זכאי ומי לא והמבין יבין.
היום זכאים אנשים רבים מאוד לשאת נשק ורק מיעוטם מנצלים זאת.
מיותר לציין שיש הבדל גדול בין נשיאת נשק חוקי בידי עבריינים וטרוריסטים – שאז אינם נאלצים להסתיר זאת, לבין נשק לא חוקי שמסתירים.
יש בעיה אחרת.
אנשים הם מאוד רשלנים במדינה.
ניתן לראות זאת במדי צה"ל / מילואים שאנשים משליכים לפח מבלי לחשוב על כך שהדבר יכול לסייע לגורמי טרור.
צריך גם לקחת בחשבון שלא לכל אזרח יש כספת, וכך גם יש גישה קלה לאנשים שמסתובבים בבית
כולל ילדים או פורצים שיגנבו נשקים ביתר קלות.
לדעתי יש הרבה סיבות נגד, מה גם שמי שיירה בפורץ למשל, צפוי לעמוד למשפט.
מסכים, בגדול, עם תוכן הכתבה. הזכות להגנה עצמית היא זכות טבעית, ולכן מניעת כלים למימוש יעיל שלה יכולה לעלות על הדעת רק כאשר ישנו חשד סביר שהאדם הספציפי יעשה בכלי שנועד להגנה עצמית שימוש מזיק דווקא. ז"א, הכלל אמור להיות שמותר, וצריך סיבה טובה בשביל לאסור – ולא להפך, כבשיטת התבחינים הישראלית. גם ההשוואה לרישיון נהיגה היא השוואה מצויינת – שהרי כלי רכב מנועי, ובמיוחד רכב כבד, הינו בעל פוטנציאל נזק בסדר גודל דומה לנשק חם לא-אוטומטי.
אני חושב שכל אזרח בגיר, ללא עבר פלילי רלוונטי (בעיקר עבירות אלימות ורכוש), ללא עבר פסיכיאטרי, ללא היסטוריה קרובה של התמכרויות (אלכוהול, סמים קשים), שאינו חשוד בעיני השב"כ, שאינו סובל ממצב רפואי שלא מאפשר שימוש בטוח בכלי (עיוורון, ידיים רועדות), ובכפוף למעבר מבחן עיוני ומעשי – צריך לקבל רישיון. הדרישות הללו מתאימות מצויין הן לרכב כבד והן לנשק חם לא-אוטומטי.
הדבר היחיד איתו אני לא מסכים הוא לתת לחברות הביטוח להעביר הליך רישוי עצמאי. זה לא קיים ברישיונות נהיגה, וגם לא צריך להתקיים ברישיונות נשק. רישיון צריך להינתן בידי המדינה. הגיוני וסביר שועדה מטעם חברות הביטוח תמליץ למדינה על תוכן המבחן העיוני והמעשי לקבלת הרישיון – הן לנהיגה ברכב מנועי והן לנשק, ואפשר אף שיתקיים מנגנון בו ההמלצות מתקבלות באופן אוטומטי כברירת מחדל – אך הרישיון עצמו חייב להישאר מסמך של המדינה. אני גם חושב שחיוב כל אדם בביטוח (לרכב, נשק או כל דבר אחר) הוא בעייתי מאוד, כיוון שהמשמעות היא הפיכת כלל האזרחים ללקוחות שבויים של חברות הביטוח. אפשרות טובה היא לאפשר שיעבוד של פיקדון בנקאי בסכום גבוה שייקבע בחוק כחלופה מותרת לפוליסת ביטוח. גם אם אף אזרח לא יבחר בפועל באפשרות החלופית, עצם קיומה בחוק ירסן את חברות הביטוח מפני גביית פרמיות מופרזות וימנע את המצב הפסול בו מדינה מחייבת את אזרחיה להיות לקוחות של חברה פרטית.
חייבים לתת לכל אזרח אפשרות להחזיק נשק. אחרת אלה שיש להם נשקים עלולים להשתמש בהם נגד אלה שאין להם וכך האיזון בכלל הציבור יופר ורק מתי מעט יחזיקו בנשק
אני לגמרי בעד נשיאת נשק, אבל מה שקורה בארהב זה מטורלל. הקלות שבה אפשר לרכוש נשק ללא מבחנים מתאימים זה ביזיון שהגיע לרמות שיא.
אפילו לקבלת רישיון רכב צריך לעבור מבחן.
צריך למצוא את עמק השווה וכנראה המתכונת בארץ היא הכי טובה.
כמה הערות
1.הטענה "תצמצם את מספר כלי הנשק החוקיים, אך לא תצמצם את מספר כלי הנשק הלא חוקיים" היא התפתלות,פחות נשק חוקי זה אומר פחות אפשרויות לגנוב ולהשיג נשק בצורה לא חוקית
2.הטענה שהגבלת נשק לא מורידה את מספר תאונות הנשק היא הזיה
3.אין התייחסות לחוק , כלומר ייתכן שמקרי ירי בישראל ייחשבו כפשע בניגוד למקרים דומים בארה"ב
4.המחקר של בר אילן מוכיח שלא צריך יותר נשק…אם כבר צריך לבדוק בכמה מקרים היה נדרש נשק
5.אם אתה מדבר על זכות, אני מניח שאתה תומך במתן רישיונות גם לערביי ישראל?
שני פרמטרים חסרים בכתבה- התאבדויות בנשק ותאונות (פליטת כדור וכדומה).
מעניין.היה מי שכתב כי בזמנו היו גמישים יותר במתן רישיונות נשק.כלל לא היתה פשיעה גדולה בהקשר.
אני לא חושב שאפשר למנוע את זה.
לצערי זה יקרה מתישהוא והסימנים מראים זאת. אדם דוקר את שכנו ללא סיבה לכאורה מאחר ויצא מאיזון נפשי והפתרון היחידי למצבים כאלו הוא במניעה, אלא שהמניעה היחידה היא לא לאפשר לאנשים להגיע לחוסר איזון נפשי שם שורש הבעיה.
למעשה גם אני חשבתי כך בעבר אלא שלפי המצב כיום נראה שיום אחד נצטרך להגן על עצמנו מפני אותם כוחות שאמורים להגן עלינו אך לא מבצעים את תפקידם.
קשה להגיד את זה אבל נראה לי שאלו שעומדים מאחורי היוזמה מבינים את זה, מבינים את ההדרדרות המוסרית המערכתית שנראה שכוחות חשוכים השתלטו עליה ולפיכך רוצים לספק לנו את האפשרות להגן על עצמנו או ליצור מערך הרתעה בו סומכים על השכל הישר של רוב האזרחים המביעים יום יום את חוסר אמונם בשלטון "החוק".
פשוט לקרוא ולצחוק. מענין מה היה אומר הכותב אם מחר היו מאפשרים לכל מי שאינו יהודי להוציא רישיון לרובה חצי אוטומאטי.
מענין אם אז היה חושב שיותר נשק התוצאה היא פחות אלימות.
היי שרון, אני מסכים עם הכתבה ולא מסכים.
קודם כל, אין ספק שמדיניות שמאפשרת ממכר כלי נשק בחנויות כלבו ולכל דיכפין – אינה מתקבלת על הדעת. השיטה שאתה מציע להקניית זכות נשיאת נשק היא מאוד הגיונית ונכונה.
כאזרח שקול ומנוסה, נשיאת נשק הייתה נוטעת בי ביטחון עצמי רב יותר ואין לי ספק שברגע פקודה הייתי יכול לחתור למיגור האויב.
ומצד שני, חוששני שבשלב מסויים עבריינים רבים לא היו נרתעים מאזרחים נושאי נשק מכיוון שהם היו יודעים איזה דרך ייסורים מצפה לאזרח שבטעות השתמש בנשקו שלא כדין, גם אם חש סכנה באותו הרגע (ע"ע שי דרומי).
על מנת להיות יורה אפקטיבי בסיטואציות שונות – צריך לעבור הכשרה די רצינית. סיטואציה בה מספר אזרחים יורים בנשקם בזירה עם מחבל, ובסופו של דבר האירוע מסתיים בדו"צ – היא בהחלט אפשרית.
ומה נעשה אם אזרחים ישימו את עצמם להיות שוטרים/שופטים וישלפו נשקם בזירות פשע עברייני?
לדעתי זה עלול לקחת אותנו קצת למערב הפרוע.
חשוב להוסיף שהחזקת נשק חם כרוכה בסכנות כמו גניבה, משחקים בנשק ע"י ילדים וכו' – כל אלה דורשים מבעל הנשק לשאת באחריות כבדה ולנהוג במשנה זהירות.
יתכן ונשיאת אמצעי על-הרג היא דרך יעילה ובטיחותית יותר מנשק חם – גז מדמיע וטייזר הוכיחו את עצמם בהרבה מקרים בהם היה צורך לנטרל סכנה. נכון שזה לא פיתרון ל 100% מהמקרים, אבל כנראה שברוב המקרים – נשק אל הרג יעשה את העבודה בצורה אפקטיבית יותר.
למה בארה"ב, שם הנשק זמין לכולם, שיעור הרציחות הוא פי 4 מישראל?
בגלל האוכלוסיה השחורה.
לדוד: גם לנו יש "אוכלוסיה שחורה"
עוד דוגמה למניפולצית המספרים… אל תשקר – תביא סטטיסטיקה (מארק טוין…)
מה לנו יותר מההשואוה הפשוטה שלא ממש מובאת כאן.
כמה מקרי רצח יש בישראל וכמה בארה"ב ?
היבוא של ההשקפה הנוצרית על הזכות לשאת נשק, ראוי לה להדחות במדינה יהודית.
לאחרונה ביצעתי חיפוש במאגרים אקדמיים לגבי סוגיית נשיאת נשק על ידי אזרחים, בעולם והשפעותיה על אלימות, רצח, תאונות בית והתאבדות. המסקנה הברורה היא שיש קשר ברור בין חוקים המגבילים נשק לבין הפחתה באלימות, הפחתה בהתאבדויות, תאונות בית ובמקרי רצח. נראה לי שלמרות הניסיון המעניין להציג כאן ידע אקדמי, מי שכתב את המאמר הזה פשוט מנותק מידע כזה, ממחקרים ומעובדות.
אבל עזבו חו"ל- יש מאמרים על תכנית מקומית להפחתת התאבדויות בצה"ל. העובדות הברורות מראות שהפחתה בנשיאת נשק בסופי שבוע על ידי חיילים בחופשה הביאו להקטנה דרסטית של מספר המתאבדים. פרופ' גיל זלצמן העומד בראש המועצה הלאומית למניעת אובדנות כתב נייר עמדה ברור נגד הרחבת נשיאת כלי נשק והקשר הברור בין נשיאת נשק לבין התאבדויות.
אבל אצלנו לא נותנים למומחים לנהל אלא לעסקנים פוליטיים שצריכים לתת דין וחשבון רק בפריימריז במפלגה. בושה גדולה.
מסכים עם כל הטיעונים, אך בעניין הפתרון קשה לי להבין, למה להכניס חברות ביטוח שבסופו של דבר רואות רק אינטרסים כלכליים? אני מסכים עם כך שנשיאת נשק צריכה להיות זכות לכל האזרחים אבל לא כרגע במדינה שלנו. הקורס שעושים למי שמבקש רישיון הוא מביך צריך לשפר אותו ואז אולי לשקול הקלות נוספות במתן רישיונות אחר כך, הדרך עוד ארוכה עד שיבינו שצריך לממש את הזכות הזאת במדינה, אין פה תרבות נשק כמו בארהב הברית וגם שם עשו ועושים טעויות עם הזכות הזאת, זה עניין מורכב במדינה גם ככה מורכבת מה שכן צריך כרגע זה להקל על אזרחים ערבים עם מתן נשק חוקי ולעצור את הפשיעה שם בסופו של דבר אין דבר יותר חזק מאזרח אחראי שומר חוק שיש לו כוח סביר בידיו לעצור פשיעה כשהוא נתקל בה.
היי, מאמר מרתק. מה לגבי רובי סער, מה דעתך לגבם?