המדינה שהפכה למוקד של פעילות אסלאמית קיצונית וטרור מתחילה לנקוט בצעדים כדי לרסן את גלי ההגירה שטפו אותה בשנים האחרונות. האם שאר אירופה תלך בעקבותיה?
פארק מקסימיליאן שוכן בלב בירת בלגיה בריסל, ונמצא במרחק לא רב ממטה האיחוד האירופאי. הגן הציבורי שהיה בעבר פורח מסמל כיום אולי יותר מכל את מצבה של היבשת בהתמודדות מול גלי ההגירה מאפריקה והמזרח התיכון של השנים האחרונות – כמה מאות אוהלים אותם הקימו מהגרים ממש לרגלי גורדי השחקים הגאים של משרדי האיחוד.
מדי ערב מתאספים במקום כ-500 זרים וכן מתנדבים מקומיים, רשת של פעילים הומניטריים שמסייעים למהגרים בעזרת מתן ארוחות, מקום לינה ובגדים.
כך תוארה הסצנה הזאת באחרונה בכתבה של ה'וושינגטון פוסט':
המהגרים, שכמעט כולם גברים, רבים מהם ממדינות אפריקה שמדרום לסהרה, מפטפטים אחד עם השני בתערובת של ערבית, סווהילית, אנגלית, צרפתית ואיטלקית. המארגנים מחלקים את הגברים לשורות רופפות, ומצוותים אותם לאנשים שמציעים להם טרמפים. בתורם הללו מסיעים אותם למתנדבים נוספים שהבטיחו מזון ומיטות. בדרך זאת מסייעים אזרחים בלגים ליותר מ-500 מהגרים למצוא מקום מקלט בכל לילה, והם עומדים מנגד לקו הנוקשה של ממשלתם בעניין ההגירה"
כפי שתואר באחרונה בכתבה ב'מידה', בריסל הפכה בשנים האחרונות למוקד של פעילות אסלאמית קיצונית וטרור, או כפי שתיאר אותה הסופר דריה גודפרידי "עיר השוקעת במהירות לכאוס ולאנרכיה". התפרצויות האלימות והפשיעה נמצאות בעלייה גדולה, ולטענתו החיילים שהחלו לסייר ברחובות אינם מעיזים לפעול נגד פושעים.
אפילו האירופאים אינם מתכחשים כיום לעובדה שבואם של המהגרים עודד את עליית הפשיעה והביזה. בכנס שנערך לאחרונה בבירת האיחוד אף הודגש הקשר שבין פלילים לטרור, וגם בלגיה עצמה מתחילה להתעורר ולנוע בכיוון של החזרת המהגרים לארצותיהם. דו"ח שפרסם בשבוע שעבר המבקר הכללי לענייני פליטים בבלגיה חשף את אי האמינות של עדויות על עינויים שעברו מהגרים לא חוקיים שהורחקו, וקבע כי אין מניעה עקרונית להחזיר מסתננים לסודאן.
קריאות ההשכמה האלו מגיעות בין השאר בשל הגילויים על שכונת מולנבק שהפכה למעוז של פעילי דאעש, אשר משם חדרו ללב היבשת וביצעו בה פיגועים דוגמת מתקפות הטרור בפריז לפני שנתיים וחצי או בבריסל עצמה כמה חודשים מאוחר יותר.
בסקרי דעת קהל שנערכו בבלגיה נמצא כי למעלה משישים אחוזים מהבלגים סבורים שהאסלאם הוא איום על זהותם הלאומית, והתגלה כי האזרחים המקומיים הופכים יותר חשדניים ושונאי זרים.
תג מחיר גבוה
בעידן הפוליטיקלי-קורקט, קשה לעיתים לומר דברים כאלה בקול רם, אפילו אחרי עשרות רבות של הרוגים בפיגועים ברחבי אירופה. לכן במקום לומר דברים בגלוי, יש מי שמעדיפים לנקוט דווקא בפעולות שקטות לסילוק האיום – אותו "קו נוקשה" שאליו מתייחסת הכתבה של ה'וושינגטון פוסט'.
כך למשל היא הצעת החוק של שר המקלט וההגירה הבלגי תיאו פרנקן, שלפני שלושה שבועות ביקש לעגן בחוק כי בעזרת צו של שופט תוכל המשטרה לפשוט על בתיהם של מי שילינו מהגרים לא חוקיים ולגרש את אלה מהם שבקשות האשרה שלהם נדחו.
"זה עניין של ביטחון הציבור", תמך ראש הממשלה שארל מישל בקו זה בשיחה עם נציגי הפרלמנט. אך בניגוד לצרפת, שבה נעשים מאמצים גם להעמיד לדין אזרחים מקומיים המסייעים לפליטים לא רשומים, הרשויות בבריסל אומרות בינתיים כי הן לא מבקשות לפגוע במי שבסך הכול רוצים לעזור לאחרים.
לפני מספר חודשים החלה המשטרה בבריסל, בהוראת הממשלה, לפשוט על פארק מקסימיליאן, לבדוק את יושביו, ולעצור את המהגרים הלא חוקיים שמאותרים בסריקות. לעיתים נעשות הפשיטות הללו בשעה שהמתנדבים הגיעו להסיע את הפליטים למקום ללון בלילה, וכך נוצרים עימותים בין הצדדים.
בעקבות החיכוכים הללו הואשמה המשטרה בהפעלת כוח מופרז ולא סביר, אף שגם מבקריה נזהרו והדגישו כי מדובר בעיקר בשוטרים פרטניים, ולא בכוח השיטור בכללותו. המשטרה מצידה התגוננה באומרה כי השוטרים מטפלים במהגרים ב"דרך הומאנית ורחומה", ודוברת המשטרה הוסיפה שחלק מהפליטים התנגדו באלימות לפעולות השוטרים ולכן היה צורך להשתמש בכוח מידתי נגדם.
אם כן, באמצע ויכוח נוקב וחילופי האשמות כאלה, מה ההיגיון של השר להחריף עוד יותר את המצב? כך הוא הסביר זאת בדף הפייסבוק שלו לפני שבוע וחצי: במרכזי הקליטה שהקימה הממשלה בבריסל במדינה יש כ-5,000 מקומות פנויים, בעוד שתושבים פרטיים מלינים את המהגרים בביתם חינם אין כסף. "זה כמו לזרוק לפח את כספי משלמי המיסים", הוא קבע.
עוד הוסיף השר כי איש כמעט אינו עוזב מרצונו את בתי האנשים שמשכנים אותם בגלל רמת הנוחות הגבוהה. "אנחנו צריכים להבהיר למבקשי המקלט שהם עדיין נמצאים בחדר ההמתנה של החברה שלנו…אחרי הכול, חצי מבקשות המקלט נדחות", הסביר.
תג המחיר שבו נקב פרנקן היה גבוה למדי: 100 מיליון אירו נוספים לתקציב משרדו. עם זאת, הוא ציין, תהיה זו ירידה משמעותית לעומת התוספות התקציביות שניתנו בשנת 2016, בשיא משבר הפליטים. "אם אנחנו מסתכלים על התמונה הגדולה יותר, יש רק מסקנה אחת מבחינתי: תקציב המקלט הבלגי מוכרח לצנוח עוד יותר", אמר.
תחנת מעבר לבריטניה
בין אם בלגיה תצליח במאבקה ובין אם לא, תוצאות הקרב ישפיעו לא רק עליה. רובם של המהגרים אינם מבקשים להישאר במדינה המפולגת ונטולת הזהות הלאומית, ורואים בה תחנת מעבר לכרי מרעה ירוקים יותר.
מאות המהגרים מסודן ומאריתריאה שהגיעו לפארק מקסימיליאן לא מצאו את עצמם שם במקרה: הגן שוכן בקרבת תחנת הרכבת 'גארד דו נורד', שממנה יוצאות רכבות לחוף הים הצפוני של בלגיה – במרחק יריקה מבריטניה ולא הרחק מהעיר הנמל הצרפתית קאלה,שם שוהים אלפי מהגרים במחנה המכונה "הג'ונגל".
ובדומה למצב בקאלה, חלומם של המהגרים בבלגיה הוא להגיע לבריטניה, שם הם מקווים למצוא עבודות בשכר גבוה יותר ותנאי מחיה מוצלחים יותר.
זו אחת הסיבות המרכזיות לכך שמהגרים שצולחים את המסע המסוכן לאירופה לרוב לא נרשמים לבקשת מקלט בארצות שבהן הם נוחתים: לפי חוקי האיחוד האירופאי, מבקשי המקלט מוכרחים להישאר בארץ שאליה הגיעו. מהגרים לא חוקיים או רשומים, מנגד, יכולים להמשיך במסעם עד שייתפסו, וכך נותר בחיים החלום להגיע לחוף האנגלי הנכסף.
הבעיה הזאת, וקליטת המהגרים בכלל, מעסיקות את האיחוד האירופאי זה כמה שנים, וניצבות בלב המחלוקת הקשה בין כמה מהמדינות המחברות בשאלה מה לעשות בפליטים שמגיעים לחופי היבשת.
מדינות אירופה התחלקו לשני צדדים עוינים זה את זה בסוגיה זו, כשהמדינות שבעיקר אליהן מגיעים תחילה המגרים – ספרד, יוון, איטליה – ניצבות בקצה האחד, בעוד שגרמניה מייצגת את הקוטב השני.
המצב החמיר כאשר ראשי הנציבות האירופאית הגיעו להסדר שבמסגרתו הוקצו לכל מדינה באיחוד מספר מהגרים שעליה לקלוט. מדינות מזרח היבשת הודיעו, ובהן פולין, הונגריה, סלובקיה וצ'כיה, כי הן מתנגדות לארח את מאות אלפי המהגרים – מוסלמים ברובם – שזרמו ליבשת מאז שנת 2015.
נשיא מועצת האיחוד האירופאי דונלד טוסק כבר הודה כי הסוגיה "הוכיחה את עצמה כמפלגת במיוחד", מה שלא מנע מהנציבות האירופאית להגיש קובלנה לבית הדין לצדק ביבשת נגד מדינות מזרח אירופה. אם הללו יימצאו אשמות באי ציות לנהלים, הן עשויות לאבד את זכות ההצבעה שלהן באיחוד.
סטירת לחי איטלקית
בימים אלה מתכוננת אירופה לגל נוסף של מהגרים שצפוי להגיע לחופיה, וראשי היבשת כבר מבינים שלא מדובר בשאלה "אם", אלא יותר של "מתי". עם תום עונת החורף ואחרי הדיווחים על מעשי זוועה שנעשים במחנות הפליטים בלוב, בבירות האירופאיות חוששים שמספר המהגרים עשוי לעלות בחזרה אחרי הירידה של השנתיים האחרונות.
המחקרים שנעשו בכמה מוקדים ביבשת מעלים עוד יותר את החשש: הסירוב של מדינות לקלוט את המהגרים נעוץ, בין השאר, בעובדה שרק אחוז קטן מאוד של המהגרים הוחזר לארצות מולדתם. רובם נותרו באירופה, וכאמור ניסו לעשות את המסע לארצות העשירות יותר. מכיוון שהרוב הגדול נכשל, הם נותרו במדינות שבהן נקלטו, שם הם נדחקים לשולי החברה.
על רקע זה ניתנה לפני שבועיים סטירת לחי עוצמתית למנהיגיה המנומנמים של אירופה מכיוונה של איטליה, שבה הפכה תנועת 'חמשת הכוכבים' הפופוליסטית והיורוסקפטית למנצחת הגדולה של הבחירות במדינה, עם כמעט שליש מהקולות. אחת הסיבות לתוצאות הבחירות המפתיעות הייתה כמובן היחס למדיניות ההגירה.
שגריר איטליה בלונדון הסביר לאחר הבחירות כי "ניסינו לפחות במשך השנתיים האחרונות לשכנע את בריסל ואת המדינות האירופאיות האחרות בחשיבות סוגיית ההגירה לעם האיטלקי, וזה השתקף בתוצאות הבחירות. לא חשנו תמיכה מכמה מהמדינות החברות. זו אינה סוגיה איטלקית, אלא בעיה אירופאית".
בבריסל לא ניסו להסתיר את הכאב שחשו מהמהלומה האיטלקית. בכירים אירופאים הודו בשיחה עם סוכנות הידיעות 'רויטרס' כי כישלונם תרם לרגשות נגד מהגרים במדינת המגף, והוביל להפסדה של מפלגת השלטון.
כעת כנראה יידרש האיחוד לנקוט קו נוקשה עוד יותר בעניין ההגירה. "המסר ששמענו הוא 'תמשיכו להיות נוקשים מאוד-מאוד בעניין ההגירה. היו נוקשים ככל שתוכלו בעניין ההגירה, ואז היו נוקשים עוד יותר", אמר דיפלומט בכיר באיחוד האירופאי לרויטרס.
עלות של מיליונים
השאלה היא כיצד בדיוק מתכוונת אירופה להתמודד בנוקשות עם הפליטים, וכאן כבר חלוקות הדעות: אוסטריה, שתהפוך לנשיאת האיחוד בקיץ, מתכננת לנצל את כהונתה בראשות היבשת כדי להסיט את תשומת הלב של המדינות החברות מיישוב המהגרים להרחקתם מחוץ לגבולותיו החיצוניים של הגוש.
סבסטיאן קורץ, הקנצלר החדש בווינה, אמר כי לדעתו אין טעם לדון בהמשך קיומה של תוכנית ההקצאות שקבע האיחוד, שכן רבות מהמדינות אינן מוכנות לקבל אותה. במקום זאת, הוא אמר, יש לגבש מערכת להחזרת האפריקנים לבתיהם, ולא להביא אותם לתוך היבשת.
אלא שדבריו של הקנצלר הצעיר אינם מרגיעים את החששות בקרב חלק מהמדינות החברות על כך שבריסל תוסיף לדבוק בתוכניתה ליישב מהגרים במדינות החברות לפי הקצאות שייקבעו מראש. בשבוע שעבר פרסם משרד ראש הממשלה ההונגרי הודעה שבה הכריז על התנגדותו לתוכנית, והזהיר כי יישומה יעלה מיליונים למשלמי המיסים המקומיים.
"התקציב הגרמני על הגירה עלה ב-70 אחוזים בשנה אחת, בעוד שבוואריה משקיעה כיום יותר כסף על המהגרים מתוך תקציבה הלאומי מאשר על כלכלה, הגנת הסביבה ובריאות יחדיו", טענו ההונגרים.
שמה של גרמניה לא הוזכר במקרה. ברלין, שכבר קלטה לשטחה מאות אלפי מהגרים, היא אחת התומכות הגדולה של התוכנית ליישובם ביבשת. בחודש שעבר אף הצהירה הקנצלרית אנגלה מרקל כי יש להתנות את מתן הכספים המבניים של האיחוד האירופאי למדינות החברות בקבלת תוכנית זו.
כל זה מתרחש דווקא בתקופה שגרמניה עצמה נאבקת ביתר שאת במהגרים: ממשלתה החדשה של הקנצלרית הבטיחה כי תשמור על הסף השנתי של מבקשי המקלט שנקלטים בגבולותיה על מתחת ל-200 אלף איש, ושר הפנים החדש שלה – ממבקריה הבולטים בשיא משבר ההגירה – אמר כי יאיץ את מאמציה של ארצו לגרש את מי שבקשתם נדחתה ולטפל בנוקשות במהגרים שגלשו לפלילים.
ספק אם הסבך הפוליטי הזה מטריד את המהגרים שהגיעו לפארק מקסימיליאן בבריסל. הבלגים "נחמדים מאוד", אמר ל'פוסט' בשבוע שעבר יוסף, מהגר מלוב. חברו איברהים, שעבר בדרכו לבריסל באיטליה ובצרפת, אמר כי אותו מעניין רק דבר אחד: "אני רוצה להגיע לבריטניה".
הטיפול מתחלק ככה
את כל המוסלמים להחזיר לארצם.
את האפריקאים הנוצרים למיין ואת הנורמטיבים
לפזר ברחבי אירופה ולקלוט אותם כראוי.
הנוצרים יכולים להשתלב בחברה הנוצרית.
על מדינות אירופה לפעול במלוא הכח
להשכין שלום שקט ובטחון צבאי כלכלי
בכל מדינות ערב והאיסלם ומדינות אפריקה.
אחרת הם יצטרכו לקבל אותם אצלם בבית.
ואז תגלה פתאום ש90% מהם נוצרים
זה בדיוק מה שקורה פה ויחמיר אם לא נפעל במהירות לגירוש המסתננים ומהגרי העבודה. ואם הם פליטים אז מדוע לא נשארים במצרים או בהונגריה או ברומניה?
כתבה יפה, מבנה לוגי נכון, כתיבה עשירה, זורם לקרוא. אבל מה, את שאלת התם כותב לא שואל. הוא נשמע כמו המפלגה הרפובליקאית האמריקאית – שמרנית למראית עין אבל בעומק של קרסוליים.
השאלה היא "למה?" למה יש אנשים שהם אירופאים בגזעם שיוצאים מעורם להחביא אנשים מתרבות אחרת, שאינה חיובית (אם חיובי זה חופש, שוויון, יושרה וכבוד הדדי)? מה מביא אנשים מהגזע האירופי לזנק על סירות ה"פליטים" כדי לתת להם הוראות איך להטמע באירופה ולהמנע מגילוי? הרי הם אינם אידיוטים, הם מבינים שהבאת זכרים צעירים תביא להכחדת הגזע שלהם. לאבדון,, להתאבדות עתידית. והבעיה של המאמר, כמו כל המאמרים שאני קורא זה שהכותבים פשוט אינם רואים את הפיל (האפריקאי) באמצע היבשת – האליטות המערב-אירפאיות רוצות בהכחדת הציליזציה המערבית והדרך הטובה ביותר היא הכחדת הגזע האירופי.
חושבים שאני מטורלל? לא אכפת לי – זה היופי של המרשתת! אבל אפשר לקרוא כמה דברים מענייניםם כאן:
“Europe is committing suicide. Or at least its leaders have decided to commit suicide.”Dourlas Murray:
http://thefederalist.com/2017/09/29/strange-death-europe-says-europes-decline-choice/