צרפת מתקשה לייחס למוסלמים מניעים אנטישמיים, אך רצח ניצולת שואה הוציא רבבות לרחובות, ביניהם גם נשיא צרפת
ביום רביעי האחרון התקיימה ברחובות פריז עצרת הזדהות עם יהודי המדינה, בעקבות הרצח האנטישמי של מיריי קנול, ניצולת שואה בת 85. העצרת והרצח מלמדים יחדיו על תמורה חשובה שחלה בצרפת ביחס לאנטישמיות. האופן המסולף שבו בחרה התקשורת הישראלית לסקר את האירועים, כרגיל, מלמד על נסיון שקוף לשלוט במידע ולהחסיר פריטי מידע חשובים, כשהם אינם משרתים את האג'נדה.
הסיפור התחיל למעשה ברצח שרה אלימי לפני כשנה, על ידי שני גברים מוסלמים ברובע ה-11 של פריס. למרות המניעים האנטישמיים הברורים לרצח, הרשויות ובתי המשפט בצרפת סירבו לקרוא לילד בשמו ולהאשים את הרוצחים במניע אנטישמי. הרצח של קנול שאירע בשבוע שעבר היה דומה באופן מטריד לרצח אלימי: גם הוא אירע ברובע ה-11, גם הוא על ידי שני גברים מוסלמים – ואחד מהם אף איים על קנול בעבר. הדימיון הרב בין שני האירועים הוביל את התודעה הצרפתית להפנים את העובדה שבקרב המיעוט המוסלמי במדינה מפעפעת אנטישמיות מסוכנת.
עבור יהודי צרפת, כמובן, לא מדובר בחידוש גדול: ב-15 השנים האחרונות נרצחו בצרפת 12 יהודים בשל יהדותם בלבד. בעשור האחרון ברחו מצרפת כ-60 אלף יהודים – יותר מעשירית מיהודי המדינה, רובם לישראל.
הצעדה והמחלוקת
כאמור, רצח קנול הפך את ההכרה בקיומה של אנטישמיות מוסלמית בצרפת בנחלת הכלל. כותרות העיתונים הדהדו מסר לפיו קנול שרדה את הנאצים, אך נרצחה בצרפת של המאה ה-21. הקרי"ף, ארגון הגג של יהודי צרפת, ניצל את הגל הזה וארגן עצרת הזדהות עם יהודי המדינה. באירוע ביום רביעי השתתפו 25 אלף איש, ביניהם גם נשיא צרפת מקרון. השתתפות נשיא צרפת בעצרת המונים היא אירוע נדיר ויוצא דופן, המעיד על עוצמת ההכרה הצרפתית בסכנה האנטישמית. אולם בשולי העצרת התחוללה סערה קטנה אך ראויה לציון.
יו"ר הקרי"ף, פרנסיס כליפא, הכריז שכולם מוזמנים להשתתף בעצרת – יהודים ושאינם יהודים – למעט השוליים של הפוליטיקה הצרפתית: מרין לה-פן מהימין הקיצוני, וז'אן-לוק מלנשון, יו"ר מפלגת השמאל הקיצוני "הבלתי נכנעים". כלילת מפלגת השמאל ברשימת הבלתי מוזמנים היא חשובה, משום שעד כה, השמאל – המזוהה עם המיעוט המוסלמי בצרפת – נהנה מחסינות מפני האשמות באנטישמיות.
אך תכניתו של כליפא נכשלה: החרם שיזם נגד לה-פן ומלנשון עורר ביקורת. טורים בעיתונות טענו שהמרחב הציבורי אינו שייך לקרי"ף, שכל מי שמעוניין רשאי להצטרף לצעדה, ושרצח קנול מצדיק תגובה מאחדת ולא מפלגת. בסופו של דבר בנה של מיריי קנול הכריז שכולם מוזמנים לעצרת, גם לה-פן ומלנשון, והם אכן הגיעו.
נוכחותם עוררה תגובה של פרובוקטורים יהודים, אשר הצליחו לגרש את מלשון. לה-פן, לעומת זאת, הצליחה להישאר בעצרת רק מאחורי חומה של מאבטחים. האירועים הללו סוקרו באופן שלילי ביותר בתקשורת הצרפתית, והיה מי שטען שהם הכתימו את זכרה של מיריי קנול.
התקשורת הישראלית לא מפסיקה לפספס
רצח קנול, אם כן, עשוי להיות אירוע מפנה בצרפת וביחסה לאנטישמיות, בשני הקשרים לפחות: עצם ההכרה בקיומה של אנטישמיות במיעוט המוסלמי, והכרה בכך שהאנטישמיות קיימת גם בשמאל הצרפתי – ולא רק בימין. ימים יגידו אם התובנות הללו יתפשטו בהמשך לשאר מדינות אירופה. אם אכן כך יקרה, תוכל ישראל לרתום את התופעה כדי לייצר את החפיפה המתבקשת בין הזדהות עם הפלסטינים לבין אנטישמיות, ובכך להביא לשינוי יסודי ביחסן של מדינות אירופה לסכסוך הישראלי-ערבי ולמדינת ישראל.
אולם החשיבות ההיסטורית של אירועי השבוע שעבר בצרפת חמקה מעיניהם של עיתונאי הממסד התקשורתי בישראל. מבחינתם כל אירוע אנטישמי באירופה ממוסגר באותו האופן: האנטישמיות היא רק בימין. ומה עושים כשהעובדות לא מתיישרות עם התיאוריה? פשוט: לא מדווחים עליהן.
הכותרת בוואלה, לדוגמה, הכריזה "בהשתתפות הימין הקיצוני: אלפים צעדו לזכר ניצולת השואה שנרצחה".
הכתבה תיארה כיצד כליפא ביקש מלה-פן לא להגיע, וכיצד היא הגיעה בכל זאת. בגרסה המקורית של הכתבה לא הוזכרה מחאתו של כליפא נגד מלנשון ומפלגתו, מחשש שמא ייחשפו קוראי וואלה לעובדה שהאנטישמיות קיימת גם בשמאל האירופי, ותיסדק התדמית כאילו השמאל שוחר שלום בכל מקום שהוא. בהמשך שינו בוואלה את הכותרת והוסיפו פרטים אודות מלנשון.
האנטישמיות הצרפתית חצובה באבן
הצרפתים והממסד הצרפתי הם אנטשמים ללא תקנה. ראינו את זה בהרבה מקרים בעבר. היום היהודים הם מיעוט קטן לעומת המוסלמים הרבים. כל פוליטיקאי מתחיל ינסה לרצות את הרוב כדי לקבל קולות. צדק או אמת אינם חשובים. התגובות לרצח האחרון הן גם כן פוליטיות. שימו לב, ניצלת שואה יהודיה, שעברה את כל מדורי הגהינום בגלל שהיא יהודיה, נרצחה בגלל יהדותה בצרפת. זה מה שמקרון וכל השאר רואים לנגד עיניהם ולכן הם משתתפים בהפגנה כדי שיוכלו לספר מאוחר יותר שהם בעד עקרונות נעלים עלומים.
לכן שאר הסיפורים אינם מקובלים ועל מדינת ישראל להגיב בחוזקה על זה ולעלות את זה בכל דיון על פגיעה כביכול בפלסטינים. צריך גם כן לדרוש עוד שטח לישראל כדי לקבל את כל היהודים מצרפת או מכל מקום אחר בו היהודים נרדפים, שזה בערך כל העולם. אנחנו צריכים להיות קצת יותר יצירתיים.
לצערנו, גם אם תהיה התעוררות היא לא תעזור. הנסיון מלמד שכל פעם שמנסים להתמודד מול האיסלאם באירופה דופקים גם את היהדות(איסורים על מילה/שחיטה/לבוש צנוע לנשים וכו') ואז היהודים נאלצים להתנגד ולהפיל את האיסור וחוזרים להתחלה.
אבל זה לא חייב להיות כך.
בסופו של דבר הבעיה של אירופה היא פשוטה:
היא תקועה בין 2 אפשרויות גרועות:
א.לקבל את כולם ללא הבדלי דת, גזע ומין.
ב.להיות לאומנים שמקבלים רק את דומיהם.
אך הרוב מבין שבשתי הקצוות יש בעיתיות ולכן מתנגד לשוליים בשני הצדדים(כמוזכר בכתבה).
המפתח הוא בהבנה שדת אינה תכונה מולדת אלא תכונה התלויה בבחירה וככזו, התיחסות אליה לא צריכה להיות תחת ההגדרה של 'גזענות' ו'אפליה פסולה' ולכן אין הצדקה להתייחס לאיסלאם וליהדות באותה צורה שהרי העובדה היא שאיסלאם תמיד מביא איתו אלימות, טרור, שנאה ופנאטיות מה שלא ניתן לומר על יהדות.
אם מנהיגי היהודים באירופה ינהלו את הקמפיין שלהם סביב המסר הזה ולא סביב המסר של 'צריך להילחם באנטישמיות' שמפנה אצבעות מאשימות בכמות כזו שכבר שומעים 'זאב זאב', אני מאמין שהם יצליחו להוביל לשינוי אמיתי ומשמעותי באירופה ובעולם.
תיאורתית דת ניתנת לבחירה אבל מעשית לא, רוב האנשים משמרים את אותה דת של הוריהם ואת אותה רמת דתיות. הבעיה היא שאירופה באמת כן צריכה לשמר את הלאומים, זה כל הרעיון של מדינת הלאום. אירופה צריכה להכריז שהם לא מייבאים יותר מהגרים לא אירופאים, לעודד ילודה של לבנים ולעודד מהגרים קיימים לעזוב. זה לא אומר להתייחס לא יפה למיעוטים אבל לשמור על רוב של הלאום המקורי באמצעים לא אלימים תוך כדי שמירה על שוויון בכל נושא אחר. הבעיה היא שאירופה מפחדת לעשות את זה כי זה נחשב גזענות ואין שם אף אחד אמיץ שמסוגל להחליט כזאת החלטה.
בכל מקום שהיהודים נרדפים הם צריכים לנדוד למקום בטוח.חלק יעלה לישראל.אבל הרוב הגדול לא יעלה וזה המצב.
• * לא הפנימו ולא בטיח- אנטישמים שכעת קלטו לתוכם מוסלמים פנטים שונאי יהודים
• ** מי שמכיר צרפתים מבין למה נערת רחוב שרוצה להראות שהיא נערת רחוב מיוחדת מגמגמת בצרפתית ומספרת שהיא מפריז
לא מפנימים לא הפנימו לא יפנימו. נא לא לזלזל באינטיליגנציה הצרפתית, הצרפתים די נהנים מכך שיש מישהו אחר שיעשה את העבודה המלוכלכת נגד היהודים,ע"י תרגום אנטישמיות אינטלקטואלית של טקסטים סמויים, לאלימות מעשית ברחוב נגד יהודים ,הכי טוב רצח,ולתפקיד זה המוסלמים שמחים להיכנס בשמחה. המוסלמי רוצח בשמחה ובששון, והאינטלקטואל השמאלי חוכך ידיים בהנאה וכמובן מגנה, ולנקודת האור: ליהודים יש לאן לברוח ביום עברה וזעם, לצרפתים אין, והם ישארו על הספינה לטבוע יחד עם המוסלמים
צרפת היא מדינה אבודה. היא פשוט נכנעת שוב לאויב… הפעם האויב הוא האסלאם. האסלאם הוא אויב גרוע מהנאצים מכיוון שהוא שואף לשלטוו ולשינ7י התרבות המקומית. זהו אולי הדור האחרון או הלפני אחרון לתרבות הצרפתית העתיקה
אף אחד מהפוליטיקאים לא דיבר על טרור אסלמי אלא על אנטישמיות. לא הפנימו כלום אלא מחפשים את האמירות שיביאו להם את מרב התועלת הפוליטית
עד כמה שידוע לי בעיתון הארץ לא דיווחו על הרצח. רצח של יהודי על ידי ערבי הוא ידיעה שלא אוהבים לדווח עליה בעיתון הארץ, מסיבה שונה מאשר הציבור הלא שמאלני שפשוט נעצב אל ליבו
ראש ממשלה רופס כמו ביבי לא יעשה כלום בנידון. במקומו הייתי דורש מיידית ממשלת צרפת לנקוט באמצעים. לפני כשנה או יותר הוצג סרטון של חובש כיפה מסתובב בפריז ומותקף פיזית ומילולית רק בגלל הכיפה, אם הסרטון הזה לא גרם לביבי לעשות כלום לא יודע מה כן יגרום למנהיג הפחדן הזה לעשות משהו. אני הייתי יוצא בהכרזה פומבית וקורא לכל היהודים לעזוב מיידית את צרפת האנטישמית. מה כבר אפשר לדרוש מביבי אחרי ששנים ארדואן משתלח בנו ובתמורה ביבי משלם מיליונים למשפחות מחבלים ומחדש את היחסים עם טורקיה !!! ביבי מנהיג חזק !!! בושה וחרפה שיש ימנים שעדיין טוענים שהוא מנהיג חזק גם עכשיו אחרי הזיגזג של המסתננים.
מהנחיות מחנה "השקר הגדול" למטקבקים מטעמו: הכו בנתניהו בשיטת "השקר הגדול". אף פעם אל תיתנו לציבור להירגע. אל תסכימו שיש גם צד חיובי לאויב שלכם. התרכזו בו והאשימו אותו בכל מה שרע. אנשים יאמינו יותר בקלות לשקר גדול מאשר לשקר קטן. ואם תחזרו על השקר מספיק פעמים, במוקדם או במאוחר יאמינו לו. לא משנה על מה כותבים – תמיד תאשימו את ביבי. כנראה שביבי הוא האויב הכי גדול של חסידי "השקר הגדול".
https://en.wikipedia.org/wiki/Big_lie
נהנצ