מאחורי החזות התמימה של "חג הפועלים" מסתתרות הזוועות הרבות מספור שנעשו בשם סיסמאות הקולקטיביזם
איך שלא מסתכלים על זה, ישראל היא מדינה מוזרה. מדינה אשר הוקמה כמדינת מעמד, נשלטה בטוטליטריות על ידי מפא"י והרוב המוחלט של תושביה סבל מהכלכלה הבולשביקית המפגרת. אך עדיין השיח המרכזי בה הוא שסוציאליזם = סולידריות ודאגה אמיתית לעובד החלש, בעוד הקפיטליזם מצטייר כחזירי, לא הגון וכמשרת הטייקונים והמעסיקים.
ישראל זו מדינה שבה כל מי שמצהיר על עצמו כקפיטליסט מובהק מוגדר כרודף בצע אטום לב. זו מדינה שבה האקדמיה מוטה באופן קיצוני ומותירה את הסטודנטים חפים מכל מידע ביחס לתיאוריות כלכליות ופילוסופיות הדוגלות בעיקרון השוק החופשי או הליברליזם הקלאסי. מדינה שההסתדרות מחזיקה אותה כבת ערובה לכל גחמה פוליטית, והתקשורת המרכזית מקדשת את עקרונות השוויון המוחלט ומאפשרת את כל זה.
כל זה קורה כאשר חיים בישראל כמיליון יוצאי חבר העמים, אשר חוו על בשרם את זוועות הקולקטיביזם, ועוד מיליונים שגדלו פה בשנות מפא"י הלא עליזות והמפגרות כלכלית.
אז איך זה שבציבוריות הישראלית הסוציאליזם עדיין מצטייר כשומר הסף של זכויות העובדים והפועלים הפשוטים קשיי היום? מדוע זה מצליח כל כך? וכיצד מנצחים במלחמת הרעיונות הזו?
קולקטיביזם – זאב בעור של כבש
אם אינך סוציאליסט עד גיל עשרים, אז אין לך לב. אם אתה סוציאליסט אחרי גיל שלושים אז אין לך ראש"
(ז'ורז' קלמנסו)
כדי להבין את זוועות הקולקטיביזם, קודם צריך להבין מה זה אומר ומה המשמעות שלו.
קולקטיביזם הוא מונח המתאר כל השקפה פילוסופית, פוליטית, דתית, כלכלית או חברתית, המדגישה את קיום הפרט כתלוי בקולקטיב. במילים יותר פשוטות: העדפה של טובת החברה או המדינה על פני טובת הפרט. תחת המונח צמחו הזה תיאוריות בת כמו המרקסיזם, נאו מרקסיזם, קומוניזם, סוציאליזם ועוד.
למרבה הצער, בשיח המרכזי נהוג להתייחס לזוועות והרעות החולות הקולקטיביזם על שלל סוגיו בסלחנות יתרה. תמיד תשמע הטענה כי צריך לשלם שכר לימוד על יישום התיאריות במציאות, וגם לאחר שיושמו ונכשלו נשמע כי זה נעשו טעויות ביישום.
תופעה זו נובעת מאילוף ושטיפת מוח סדורה במשך עשרות שנים, כמעט מגיל הגן ועד להיותנו בוגרי תארים אקדמיים.
מצד שני, מתקיים קמפיין דה-לגיטימציה מתמיד לכל מה שנחשד כקפיטליסטי באמצעות השיטה של בחירה סלקטיבית של מקרי בוחן על מנת לבסס טענות. כך למשל המרקסיסטים אומרים לכולנו שהקפיטליזם מנצל את העובדים עוד מהימים המוקדמים של המהפיכה התעשייתי, או שהעושר מגיע משליטה מוחלטת בכלכלה.
מדובר בשטיפת מוח בולשביקית קלאסית, שמבוססת על טריק מאוד פשוט: סוציאליזם מדבר על" שוויון כלכלי וחברתי", מושג רומנטי שלכאורה בא לספק הגנה על החלש מפני "כוחניותו" (או אם תרצו להיות יותר מדויקים: עדיפותו/כשרונו) של החזק. כלומר, אם אתה רוצה להיחשב כאדם אנושי ורחמן, אתה חייב להיות בעד החלש ונגד החזק.
הכלכלן הצרפתי קלוד פרדריק בסטייה זיהה במדויק את השיטה כבר בשלהי המאה ה-19 כשכתב: "כאשר השוד הופך לדרך חיים עבור קבוצת גברים בחברה, לאורך זמן הם יוצרים לעצמם מערכת משפטית המאשרת אותה וקוד מוסרי שמפאר אותה".
והשיטה אכן עובדת. היא מייצרת דורות על גבי דורות של כלכלנים, משפטנים, פילוסופים מטעם עצמם, עיתונאים ואנשי רוח ותרבות שטופים תיאוריות מרקסיסטיות רדיקליות. חברי אותה קבוצה מתברגים בעמדות מפתח במשרד האוצר, באקדמיה, בבתי המשפט, בפרקליטות, בצבא, במשטרה, בתוכניות הבידור, במרכזי התרבות ובתקשורת המרכזית.
כך שטיפת המוח עובדת. מכשירים כל שרץ, מעוותים מחקרים ודו"חות רשמיים (ע"ע דו"ח העוני) ומסתירים מידע מסטודנטים הבאים לאוניברסיטאות על מנת ללמוד מהי כלכלה ומה הם מדעי המדינה.
כך נוצרת בורות כלכלית, פילוסופית ומדינית. כך נוצר שיח מקטב, וכך אימפריות נופלות.
הבסיס להגינות ומוסר
כאמור, הטענה הנפוצה של הסוציאליסטים היא שהשיטה פשוט לא מיושמת טוב ושאין להשוות בין קומוניזם וסוציאליזם לבין נאציזם או פשיזם. את הטענה הזו אפשר להפריך בציטוט אחד בלבד, ששומט את הקרקע מתחת להיגיון הקולקטיביסטי:
"אנחנו סוציאליסטים, אנחנו אויבי השיטה הקפיטליסטית הנוכחית המנצלת את החלש, בעלת המשכורות הבלתי הוגנות, והערכתה… את בני האדם על-פי עושרם ורכושם ולא על-פי אחריותם וביצועיהם"
הדובר הנכבד אינו לנין או סטאלין, אפילו לא קרל מרקס, מאו או פידל קסטרו שכה נערץ על אנשי השמאל בישראל. זהו לא אחר מאשר אדולף היטלר, יימח שמו וזכרו, מנהיג מפלגת הפועלים הגרמנית הלאומית-סוציאליסטית.
הלכה למעשה ובעיון יותר מעמיק מבחינים חד משמעית כי הקומוניזם והנאציזם הם כמעט אותו הדבר. המוסריות הבסיסית שלהם היא של קולקטיביזם ומדיניות סוציאליסטית, ושניהם מפותחים סביב אבן היסוד האינטלקטואלית של הסוציאליזם.
אז בפעם הבאה שמישהו מהצד הקולקטיביסטי יפקפק במוסריות ובמניעים שלכם או ישאל "איפה הסולידריות שלך?", פשוט תענו את מה שאני עונה: "אני ריאליסט שמסתכל על המציאות והעובדות. קולקטיביזם הוא רע בכל דרך אפשרית, והאינדיבידואליזם הוא הבסיס היחיד להגינות ומוסר".
אם תחשקו, ניתן גם להוסיף שבכל ההיסטוריה האנושית לא נמצאה ולו מדינה קפיטליסטית אחת אשר נלחמה במדינה קפיטליסטית שניה. ויש לכך סיבה טובה.
החזית הנגדית – שם קוד: ליברליזם
חברה שתשים שוויון לפני חירות תסיים ללא שניהם. חברה שתשים חירות לפני שוויון תקבל במידה רבה את שניהם"
(מילטון פרידמן)
מן הצד השני של הספקטרום עומד האינדיבידואליזם, אשר חוד החנית שלו היא הפילוסופיה הליברלית, ששגורה בפי רבים כקפיטליזם. כפי שאמר ד"ר אנדרו ברנסטין: "המשמעות של המילה קפיטליזם מפספסת את העיקרון ואף מטעה", כי ליברליזם הוא המונח המדויק שצריך להשתמש בו, מאחר ועקרונות הליברליזם מדברים על חירות הפרט והקניין הפרטי, כלכלת שוק ועיקרון השוק החופשי, הפרדת רשויות ועוד.
המהפך של 1977 היה אמור להביא איתו בשורה חדשה לישראל, לא רק בתחום המדיני-חברתי, אלא גם בתחום הכלכלי. אך כגודל הציפיה, כך גודל האכזבה. למעשה, עד שנת 1987, כלכלת ישראל הלכה והתדרדרה למקומות של מדינה דרום אמריקאית כושלת, עם בנקים שפשטו רגל, חוב לאומי תופח וכלכלה שחורה.
תהליכי הליברליזציה שעברו על כלכלת ישראל בשלושים השנים האחרונות, הביאו להתקדמות רבה מאז. כפי שתיאר רוברט לאוסון, מחבר מדד החירות העולמית:
בשנות ה-70 וה-80 האידיאולוגיה הדומיננטית בישראל הייתה סוציאליסטית, והייתה שאיפה למצב של כלכלה קומוניסטית…. כסטודנט לכלכלה אני זוכר שישראל הייתה מושא לגיחוך. צחקנו עליכם, בדיוק כמו שאנחנו צוחקים היום על ונצואלה. אבל בשנות ה-80 וה-90 קרה משהו. המצב התהפך. פתאום ראינו ליברליזציה של הכלכלה, והעסק התחיל להשתפר. הפוליטיקה הישראלית השתנתה והובילה למדיניות מוניטרית יציבה, וליחסי מסחר פתוחים… היום יש לכם כלכלה ססגונית, ומגזר ההיי-טק מפורסם בעולם כולו. אני חושב שזה עקבי עם הטענה שחירות כלכלית מובילה לצמיחה כלכלית"
למרות כל זאת, ישראל עדיין נחשבת למדינה בעלת כלכלה ריכוזית, שעדיין רחוקה מלהוביל במונחים של תוצר לנפש, בעיקר בשל מחסומים הנובעים מריכוזיות השוק. לא אחת יצא לי לשמוע יזמים ואנשי עסקים מהעולם שפשוט לא מבינים איך אנחנו, הציבור הישראלי, ממשיך לקבל את הכלכלה הריכוזית בצורה כל כך טבעית, ואיך זה שאנחנו לא לומדים מהצלחת היזמות של שוק ההייטק המקומי ומיישמים זאת בתחומים אחרים.
האמת, שלפעמים אין לי תשובה בשבילם.
מלחמת הרעיונות – מהכלה להכרעה
הדבר היחיד הנחוץ לניצחון הרוע הוא שאנשים טובים לא יעשו דבר"
(אדמונד ברק)
למרבה הפלא, פסטיבל האחד במאי, "חג" הפועלים הקולקטיביסטי, החל את דרכו וצמח לממדיו המפלצתיים דווקא בארצות הברית, האימפריה הקפיטליסטית של האנושות. דבר זה התאפשר כי אנשים רבים וטובים שתקו, בין אם מאדישות ובין אם מפחד להביע את דעתם ולחשוף את האמת המזוויעה, שמא יתויגו כסמל הרוע והפשיזם.
אמנם במשך השנים, לאור התגברות המודעות לכלכלת השוק החופשי ולזוועות הקולקטיביזם, הפופולריות של "החג" מעט נפגעה, אך עדיין ישנם רבים שטרם הפנימו את מה שנראה ברור כשמש לכל בר דעת, ונאחזים בקרנות המזבח והקומוניסטיות, תוך שימוש בטרמינולוגיה מסולפת.
היאחזות תמוהה אף יותר לאור הנתונים החד משמעיים המצביעים על כך שבכל מקום שבו השוק החופשי החליף את הכלכלה הריכוזית, כמעט באופן מיידי חלה הטבה משמעותית בחייהם של האנשים, כולל העובדים.
כן, אלו אותם עובדים ופועלים אשר הקולקטיביזם האדום טוען בנמרצות שהוא זה השומר עליו מאימת הליברליזם. לפתע, בכל אותם מקומות שבהם נעשה השינוי, התושבים עברו ממיתון לשגשוג, תנאי העבודה השתפרו, המשכורות עלו, השפע גדל והחובות קטנו.
לכן, מומלץ ואף מצווה על כולנו ביום "חג" זה, לזכור את כל קורבנות הקולקטיביזם ולהפנים את משמעות המושגים והמעשים של תומכי אותם רעיונות, אשר לא בחלו בשום שיטה או דרך על מנת לרמוס את זכויות האדם והאזרח של מאות מיליונים.
הם עשו זאת תוך ניצול כוחם הבלתי מרוסן למימוש האידיאולוגיות הרצחניות שלהם – בין אם בכדור בראש, בהצתת כפרים וערים שלמות, בגירוש לגולאגים, בעינויים קשים במרתפים חשוכים או בהרעבה דרך יצירת מחסור עצום במוצרי יסוד.
אם כולנו רוצים פה חברה משגשגת וחופשית יותר עם עובדים חזקים ופוריים יותר, עלינו לצאת בקריאה ברורה לחברינו הקולקטיביסטים: הפסיקו את התהלוכות, קפלו את הדגלים האדומים, הורידו את חולצות המרצחים הנתעבים, ובואו נחשוב יחדיו כיצד מתגברים על העיוותים הכלכליים ויוצאים לדרך חדשה.
לא יודע מה אתכם, אבל לזה אני קורא סולידריות ודאגה אמיתית.
התנועה הליברלית החדשה תערוך החל משעות הצהריים מפגן מחאה מול בית ההסדרות ברחוב ארלוזורוב 93 בתל-אביב. באירוע יציינו את זכרם של מיליוני קורבנות התכנון המרכזי ברחבי העולם.
יעקב כהן הוא עו"ד ומגשר המשמש כיועץ משפטי לחברות צרכנות, פעיל בתנועת אם תרצו ורכז אירועי האחד במאי בתנועה הליברלית החדשה
עם עליית הליכוד לשלטון ביטל שמחה ארליך את מס הרכוש. לדידי זהו היום בו קמה מדינת ישראל. היום כחלון בהסכמת הליכוד מנסה להחזיר את המס הזה הנקרא מס דירה שלישית. נדמה לי שגם מס נסיעות בוטל אז. אז בכל זאת ניצנים ברורים של חופש, נראו כבר בתחילת שלטון הליכוד. הסוציאליזם הינו רוע המתחפש לרחמים, והקפיטליזם הינו רחמים שהתחפש לרוע
אוריאל, יפה כתבת!
אני לא אוהבת סוציאליזם, קומוניזם, קפיטליזם או ליברטריאניזם. אני גם לא אוהבת אינדיבידואליזם.
אני אוהבת יהדות, לאומיות, קהילה, תורה, חזון הנביאים, מגילת העצמאות.
האינדיבידואליזם הביא לעולם אנוכיות וניהיליזם. אנחנו עם ישראל. סבלנו 2000 שנות גלות מחוסר ריבונות וחוסר עצמאות שהביא אותנו כמעט לשמד.
שארית הפליטה שהגיעה לכאן מאירופה ומארצות ערב לא היתה מגיעה להישגים שהגיעה אליהם, אם היתה מקדשת את האינדיבידואליזם.
הדרך היחידה להרים את הפרוייקט הציוני ולהמשיך לקדם אותו – הוא חיבור ליהדות וללאומיות. השאלה היא מה אני יכול לתרום לחברה ולמדינה. זה מה שהנחה את דור המייסדים. וזה מה שצריך להמשיך להנחות אותנו. אנחנו לא גויים. המוסר טבוע בנו ואל לנו להתעלם ממנו ולאמץ אורחות גויים. הדרך המתאימה ביותר לעם ישראל – כתובה בתורת ישראל.
"א} וְהָיָ֗ה אִם-שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַֽעֲשׂוֹת֙ אֶת-כָּל-מִצְוֹתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָֽנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּנְתָ֨נְךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ עֶלְי֔וֹן עַ֖ל כָּל-גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ: {ב} וּבָ֧אוּ עָלֶ֛יךָ כָּל-הַבְּרָכ֥וֹת הָאֵ֖לֶּה וְהִשִּׂיגֻ֑ךָ כִּ֣י תִשְׁמַ֔ע בְּק֖וֹל יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ: {ג} בָּר֥וּךְ אַתָּ֖ה בָּעִ֑יר וּבָר֥וּךְ אַתָּ֖ה בַּשָּׂדֶֽה: {ד} בָּר֧וּךְ פְּרִֽי-בִטְנְךָ֛ וּפְרִ֥י אַדְמָֽתְךָ֖ וּפְרִ֣י בְהֶמְתֶּ֑ךָ שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּר֥וֹת צֹאנֶֽךָ: {ה} בָּר֥וּךְ טַנְאֲךָ֖ וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ: {ו} בָּר֥וּךְ אַתָּ֖ה בְּבֹאֶ֑ךָ וּבָר֥וּךְ אַתָּ֖ה בְּצֵאתֶֽךָ: {ז} שישי יִתֵּ֨ן יְהֹוָ֤ה אֶת-אֹֽיְבֶ֨יךָ֙ הַקָּמִ֣ים עָלֶ֔יךָ נִגָּפִ֖ים לְפָנֶ֑יךָ בְּדֶ֤רֶךְ אֶחָד֙ יֵֽצְא֣וּ אֵלֶ֔יךָ וּבְשִׁבְעָ֥ה דְרָכִ֖ים יָנ֥וּסוּ לְפָנֶֽיךָ: {ח} יְצַ֨ו יְהֹוָ֤ה אִתְּךָ֙ אֶת-הַבְּרָכָ֔ה בַּֽאֲסָמֶ֕יךָ וּבְכֹ֖ל מִשְׁלַ֣ח יָדֶ֑ךָ וּבֵ֣רַכְךָ֔ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר-יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ: {ט} יְקִֽימְךָ֙ יְהֹוָ֥ה לוֹ֙ לְעַ֣ם קָד֔וֹשׁ כַּֽאֲשֶׁ֖ר נִֽשְׁבַּֽע-לָ֑ךְ כִּ֣י תִשְׁמֹ֗ר אֶת-מִצְוֹת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָֽלַכְתָּ֖ בִּדְרָכָֽיו: {י} וְרָאוּ֙ כָּל-עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה נִקְרָ֣א עָלֶ֑יךָ וְיָֽרְא֖וּ מִמֶּֽךָּ: {יא} וְהוֹתִֽרְךָ֤ יְהֹוָה֙ לְטוֹבָ֔ה בִּפְרִ֧י בִטְנְךָ֛ וּבִפְרִ֥י בְהֶמְתְּךָ֖ וּבִפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהֹוָ֛ה לַֽאֲבֹתֶ֖יךָ לָ֥תֶת לָֽךְ: {יב} יִפְתַּ֣ח יְהֹוָ֣ה | לְ֠ךָ֠ אֶת-אֽוֹצָר֨וֹ הַטּ֜וֹב אֶת-הַשָּׁמַ֗יִם לָתֵ֤ת מְטַֽר-אַרְצְךָ֙ בְּעִתּ֔וֹ וּלְבָרֵ֕ךְ אֵ֖ת כָּל-מַֽעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֑ךָ וְהִלְוִ֨יתָ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים וְאַתָּ֖ה לֹ֥א תִלְוֶֽה: {יג} וּנְתָֽנְךָ֙ יְהֹוָ֤ה לְרֹאשׁ֙ וְלֹ֣א לְזָנָ֔ב וְהָיִ֨יתָ֙ רַ֣ק לְמַ֔עְלָה וְלֹ֥א תִֽהְיֶ֖ה לְמָ֑טָּה כִּֽי-תִשְׁמַ֞ע אֶל-מִצְוֹ֣ת | יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר אָֽנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם לִשְׁמֹ֥ר וְלַֽעֲשֽׂוֹת: {יד} וְלֹ֣א תָס֗וּר מִכָּל-הַדְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֨ר אָֽנֹכִ֜י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֛ם הַיּ֖וֹם יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לָלֶ֗כֶת אַֽחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים לְעָבְדָֽם: "
כתבת יפה, אבל תרשי לי להעיר ולהאיר: הנביאים היו אינדיבידואליסטים.
אי שם בארץ הגולן, לא בהכרח.
א שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה, פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן, הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים, הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים; הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם, הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה. ב נִשְׁבַּע אֲדֹנָי יְהוִה בְּקָדְשׁוֹ, כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים עֲלֵיכֶם; וְנִשָּׂא אֶתְכֶם בְּצִנּוֹת, וְאַחֲרִיתְכֶן בְּסִירוֹת דּוּגָה.
בלי התאגדויות עובדים יש עובדי קבלן- שכר שעתי מינימום בחוק. אם לא היה מינימום היו משלמים משכורות רעב פשוטו כמשמעו והעבדות הייתה חוזרת לעולם.
ט הַשְׁמִיעוּ עַל-אַרְמְנוֹת בְּאַשְׁדּוֹד, וְעַל-אַרְמְנוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְאִמְרוּ, הֵאָסְפוּ עַל-הָרֵי שֹׁמְרוֹן, וּרְאוּ מְהוּמֹת רַבּוֹת בְּתוֹכָהּ, וַעֲשׁוּקִים בְּקִרְבָּהּ. י וְלֹא-יָדְעוּ עֲשׂוֹת-נְכֹחָה, נְאֻם-יְהוָה; הָאוֹצְרִים חָמָס וָשֹׁד, בְּאַרְמְנוֹתֵיהֶם. {פ}
למירית –
במחילה, אבל האינדיבידואליזם *לא* הביא לעולם אנוכיות וניהיליזם, אלא אנשים אנוכיים וניהיליסטים הם שהביאו לעולם אנוכיות וניהיליזם. אז אנא ממך.
שנית, גם אני אוהב יהדות, לאומיות, קהילה, תורה, חזון הנביאים, מגילת העצמאות. את יודעת מה אני אוהב יותר? את הזכות לבחור מה לאהוב ובמה לדגול. יודעת איך זה נקרא? אכן כן, זה נקרא אינדיבידואליזם. אני לא מנסה להיות קנטרני או ציני, אך ישנה טעות נפוצה לפיה אינדיבידואליזם=אנרכיה, אדם לאדם זאב, או כמו שאת אמרת בעצמך – ניהיליזם ואנוכיות. ולא כך הוא. אין לי שום בעיה עם התאגדות של אנשים סביב כל מיני רעיונות – המשפחה שלהם, הלאום שלהם, התחביב המשותף, הדת או אפילו המנגל. יש לי *הרבה* מאוד בעיות עם הנסיון להכריח אותי להתאגד סביב משהו, ולזה נקרא קולקטיביזם, כמדיניות. הניחו לי לנפשי, ואתאגד או לא אתאגד פי ראות עיני. והחירות שלי היא מוחלטת, עד קצה אפו של שכני. ומעבר לעמדה הפילוסופית שלי, חשוב לציין שזה עובד כך גם בפועל; למשל, במדינות ליברליות, מתקיימים הרבה יותר ארגוני צדקה וולונטריים מאשר במדינות שבהן תפקיד זה מבוצע ישירות על ידי המדינה. במילים אחרות, מדינת הרווחה בדוגמה שלי, מתפקדת הרבה, אבל הרבה, פחות טוב מאשר התארגנות חופשית של אנשים לצורך עזרה לנזקקים. יש עוד אנשים טובים בעולם, רק צריך לאפשר להם לפעול.
ולאבגדה –
השקר של שכר המינימום הוא בדיוק זה – שקר. הוא לא עומד במבחן הכלכלה התיאורטית או המעשית, ולמעשה פוגע הכי הרבה דווקא באלה שלהם הוא לכאורה אמור לעזור. הוא מקשה על עובדים לא מוכשרים להכנס לעולם העבודה, הוא מייקר את מחירו של העובד עבור המעסיק ולכן מצמצם העסקה, הוא מכביד על האוכלוסיה הכללית באמצעות מיסוי עקיף ולמעשה הוא מזיק כמעט בצורה בלעדית. אין בכלכלה הרבה דוגמאות לרעיון שכמעט כל-כולו רע. שכר מינימום הוא דוגמא אחת לרעיון כזה. אני ממליץ מאוד לקרוא קצת מילטון פרידמן ותומס סואל כדי להבין בצורה מעמיקה יותר את הנקודה. אידאולוגיה זה לא העיקר פה, אלא חיים של אנשים. ולעשות ניסויים בבני אדם זה לא מוסרי.
אוריאל,
כשקוראים את תגובה שלך לגבי אינדיבידואליזם, נדמה כי היא מיובאת היישר מאמריקה. לא סתם כתבתי מה אני לא אוהבת – כל מני איזם שאנחנו לוקחים מהגויים.
אני מאמינה במנגנון שעובד על העם היהודי, ובמנגנון שהורס את העם היהודי. לעם היהודי יש זהות, יש ייעוד, ויש לייעוד הזה חיבור חשוב עם ארץ ישראל. זו הציונות.
אני קוראת עכשיו את הספר "צ'רצ'יל והיהודים" – בו נמצאת דרך הייסורים של הציונות להגשמת החזון. לא נלחמנו 2000 שנה להקים מדינה יהודית עצמאית וריבונית כדי לקדש את האינדיבידואליזם. אנחנו עם, ואנחנו רוצים לשלוט בגורלנו. כל פסח אנחנו מציינים את יציאת מצרים. יצאנו מעבדות לחירות, והגענו לארץ ישראל. סביב החזון הציוני ישנה דרך חיים, תפיסת עולם, וגם מדיניות כלכלית. בכוונה לא אמרתי שיוויון, וסוציאליזם כי ליהדות תפיסה ייחודית, שלא דומה כלל לקומוניזם הרודני ששלט בעולם.
" וְהָיָה כִי-יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, אֲשֶׁר נָתַתִּי, לְפָנֶיךָ; וַהֲשֵׁבֹתָ, אֶל-לְבָבֶךָ, בְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. ב וְשַׁבְתָּ עַד-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר-אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם: אַתָּה וּבָנֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ. ג וְשָׁב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, שָׁמָּה. ד אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם–מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וּמִשָּׁם, יִקָּחֶךָ. ה וֶהֱבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ–וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ. ו וּמָל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת-לְבָבְךָ, וְאֶת-לְבַב זַרְעֶךָ: לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ–לְמַעַן חַיֶּיךָ. ז וְנָתַן יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵת כָּל-הָאָלוֹת הָאֵלֶּה, עַל-אֹיְבֶיךָ וְעַל-שֹׂנְאֶיךָ, אֲשֶׁר רְדָפוּךָ. ח וְאַתָּה תָשׁוּב, וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהוָה; וְעָשִׂיתָ, אֶת-כָּל-מִצְוֺתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם. ט וְהוֹתִירְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ, בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתְךָ–לְטֹבָה: כִּי יָשׁוּב יְהוָה, לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב, כַּאֲשֶׁר-שָׂשׂ, עַל-אֲבֹתֶיךָ"
מירית, עזבי את צ'רצ'יל ובמקומו תקראי את סורל, פיכטה, והרדר. תופתעי לגלות שעם כל הסלידה שלך מהגויים ומוסר האיזמים שלהם, המילים שיוצאות ממקלדתך הן לא בדיוק מופת של אותנטיות יהודית שורשית, אלא רומנטיקה גרמנית של המאה ה-19 פר סה (רק שאת הכמיהה למיתולוגיה הגרמאנית או לשורשים הפרנקיים השבטיים החלפת בחזון הנביאים. נו).
יותם,
למה אתה אומר ש"המילים שיוצאות ממקלדתך הן לא בדיוק מופת של אותנטיות יהודית שורשית"?????
האם אני זקוקה לגויים – סורל, פיכטה, והרדר כדי שיפרשו לי את התנ"ך? זה אבסורד!
המוח שלך עובד הפוך. אנחנו מחזיקים את המקור, ואת המסורת שבאה עם המקור, ואת שפת המקור, ואתה טוען שאני לא אותנתית כי גם פילוסופים (שחלקם אנטישמים) דיברו על יהדות או על התנ"ך?
זה עיוות מחשבתי.
זה מה שמצאתי בויקיפדיה על פיכטה:
ב-1793 הצהיר פיכטה כי "בחיקן של כל האומות באירופה מתפשטת אומה עוצמתית, מונעת בידי רגשות עוינים ומצויה במלחמה מתמדת עם כל השאר, ובמקומות מסוימים מדכאת באופן נוראי את האזרחים. אני מדבר על היהדות".
אין לי מה ללמוד פילוסופיה או הגות מאנטישמים מדופלמים.
ונחזור לנושא עצמו. הספר "צ'רצ'יל והיהודים" מתאר את ההיסטוריה של היהודים באירופה, ובארץ ישראל בערך מתקופת הצהרת בלפור, ועד אחרי קום המדינה. לא ייאמן כמה מכשולים היו בדרך לנס הזה, שקוראים לו מדינת ישראל. כמה אנשים בעמדות מפתח, ניסו להכשיל את היוזמה הציונית.
השיר הזה מאוד מרגש אותי על הניסיון להבריח עולים ניצולי שואה, דרך סוריה ולבנון לארץ ישראל:
"בין גבולות
מילים: חיים חפר
לחן: אלכסנדר גינזבורג ארקדביץ'
קיימים 2 ביצועים לשיר זה
בין גבולות בהרים ללא דרך
לילות חשוכי כוכבים
שיירות של אחים בלי הרף
למולדת אנו מלווים.
לעולל ולרך
שערים פה נפתח
למך ולזקן
אנו פה חומת מגן.
אם השער נעול אין פותח
את השער נשבור וניתוץ
כל חומה בצורה ננגח
וכל סדק נרחיב ונפרוץ.
לעולל ולרך…
שיירה אל בכי ואל צער
הישען על זרועי סב זקן
גם לזה שסגר את השער
יום יבוא של נקם ושילם.
לעולל ולרך…"
מה שניסיתי להגיד בכל זה – ללא מאמצים משותפים, ואחדות האומה למען מטרה משותפת, לא היינו מגיעים לאן שהגענו. ואין לנו שום עתיד, אם נדבוק באינדיבידואליזם כערך עליון.
האם אלה שהבריחו עולים לארץ ישראל חשבו על הזכויות שמגיעות להם – או על איך הם יכולים לתרום כמה שיותר לאחיהם, ולעזור להגשים את חלום מדינת היהודים?
מירית,
המילים שלך מהדהדות את ההגות של אותם אירופאים אנטישמיים מדופלמים, כך שנראה שדווקא למדת מהם היטב (גם אם לא במישרין), בין אם תרצי בכך ובין אם לא ובין אם את מודעת לכך ובין אם לא.
מהדהדות כמובן לא באנטישמיות ולא בתנ"ך (לא טוען שאת אנטישמית ולא שצריך ללמוד מהם פרשנות של התנ"ך), אלא בהעלאה על נס את השורשים העתיקים והאותנטיים של האומה, בכמיהה לחיבור אליהם ובסלידה מהמוסר של "הזרים" (אצלך זה מוסר הגויים, בגרמניה אהבו לגנות את המוסר הדקדנטי של ההומניזם הבריטי). על זה לרומנטיקנים הגרמנים בני המאה ה-19 יש זכות ראשונים. לא תקחי מהם אותה ולא בקלות תתנערי מהזיקה אליהם בעיני מי שמכיר את ההיסטוריה.
יותם,
"אלא בהעלאה על נס את השורשים העתיקים והאותנטיים של האומה, בכמיהה לחיבור אליהם ובסלידה מהמוסר של “הזרים” (אצלך זה מוסר הגויים, בגרמניה אהבו לגנות את המוסר הדקדנטי של ההומניזם הבריטי). על זה לרומנטיקנים הגרמנים בני המאה ה-19 יש זכות ראשונים. לא תקחי מהם אותה ולא בקלות תתנערי מהזיקה אליהם בעיני מי שמכיר את ההיסטוריה."
אין לי מספיק מילים כדי להדגיש את האוטו-אנטישמיות שלך, בהשוואה המרושעת והמטופשת שלך. זה המוח החולני של השמאל. מה אני אעשה?
קודם כל מה שמהדהד לך בראש, זה מפני שאינך יודע להבדיל בין טוב לרע, ומפני שאתה עושה השוואות מטופשות – כמו שהשמאל תמיד עושה – זה לא אומר שאני צריכה לאמץ את המחשבה החולנית הזאת.
ועכשיו אגיב לעצם העניין.
"השורשים העתיקים והאותנטיים של האומה" – עם ישראל אינו נמצא בסוג של נוסטלגיה רומנטית. השורשים שלנו לא נמצאים בספר מיתולוגיה.
עם ישראל חי את התורה שלו, את המסורת שלו. התרבות שלו, וההיסטוריה שלו מושתתת על התורה, התורה שבעל פה, המנהגים, סיפורי חכמים, וכן הלאה. אנחנו שרשרת הדורות שלא נפסקת. איננו צריכים להעלות מן האוב רומנטיקה, אלא לאחוז חזק בתרבותינו ובזהותינו הנצחית.
כאשר אנחנו עושים את מה שאותנטי לנו – לימוד תורה ושמירת המסורת – ובאים גויים המעוותים את זה, ושונאים את זה, ובכל זאת מנסים לחקות את הדבר האותנטי, הזה ללא צלחה – מה יש לי ללמוד מהם?
אני אגיד לך מה אתה למדת מהם – גישה שלילית ליהדות. למה ? כי למדת מהשנאה שלהם, לשנוא אותנו. לך לרופא. למה אנחנו צריכים להתמודד עם השקפת העולם המעוותת שלך שהורסת לנו פה את המדינה?
יותם,
אני רוצה להסביר את עמדתי בצורה יותר קוהרנטית.
קראתי את הספר "The world turned upside down" של מלאני פיליפס. שם היא מסבירה כל מני תפיסות עולם אי רציונאליות שבאו לעולם בעשורים האחרונים. היא מדברת על שינויים שחלו בנצרות, על חילון, ועל כתות חדשות ואידיאולוגיות שתפסו את מקומה של הדת, בשל עזיבת הדת בסדר גודל לאומי.
המשותף לכל האידיאולוגיות האלה (כולל האסלאם) היא חשיבה אי רציונלית, לא מחוברת למציאות, לא פרגמטית, אוטופיסטית, קיצונית, שגורמת נזק מוסרי אדיר לעולם. נזק אמיתי ומוחשי. לאחר שקראתי את הספר ולמדתי על כל מני פילוסופיות שאלתי את עצמי – למה ללמוד פילוסופיה של אנשים שהמוסר שלהם מעוות ושגרמו נזק בעולם? איפה נמצא המקור למוסר האמיתי? – בתורה. העם שלנו לא צריך לאמץ לעצמו את כל הפילוסופיות והאידיאולוגיות האנטי מוסריות של העולם, אלא לחזור לכור מחצבתו.
הקומוניזם גרם להמון מלחמות, רעב, דיקטטורות אפלות, רדיפות – התוצאה – מאה מיליון קורבנות.
הסוציאליזם – גם הביא להרג המוני, לרעב, להרבה מאוד עוולות
האינדיבידואליזם – אי אפשר לבנות ממנו כלום. חבורה של אנשים חסרי זהות לא יכולים להקים שום תרבות משמעותית.
ויש עוד דוגמאות שם – פנתאיזם, אסלאם, ועוד אידיאולוגיות וכתות למינהן.
המסקנה שלי היתה – חוכמה בגויים תאמין. ללמוד מהגויים מדעים, שיטות מחקר, טכנולוגיה וכו' – אין שום בעיה.
אבל מוסר, או פילוסופיה, או אידיאולוגיה? לא רעיון טוב! מוסר זה לא בדיוק התחום שלהם. הם מוציאים תחת ידם פילוסופיות שמעודדות הרג המוני ואכזריות מטורפת.
לכן אני לא אוהבת את כל האיזם. תורת ישראל נועדה עבור עם ישראל. היא מערכת עשירה מאוד של חיים לפי קוד מוסרי, שיטה כלכלית, נורמות חברתיות ועוד ועוד. לכן צריך להבין שהתרבות היהודית לא נופלת מכל השיטות האחרות. ועבורינו היא המתאימה ביותר בגלל ההיסטוריה של עמינו.
עכשיו אני אתייחס לעוד משהו. יש לשמאל מין תגובה פבלובית למילה לאומיות. לאומיות מיד הופכת אצלם בראש לפשיזם, לאומנות. וזה מבחינתי סוג של בורות תרבותית היסטורית.
המושג לאומיות במשמעותו האותנתית נמצא בתנ"ך במלוא הדרו. במילים אחרות, הלאומיות היהודית היא עתיקה עוד מהזמן שעם ישראל יצא ממצרים.
הלאומנות הפשיסטית של אנטישמים גרמנים – היא אפילו לא חיקוי. זה פשוט משהו שאין לו שום קשר ליהדות. הניסיון ללמוד מהרצחנות האנטישמית של הגויים שאסור להיות לאומיים – הוא שגוי בצורה דרמטית. ולכן כל כך כעסתי על מה שכתבת. זו תפיסה שצריך לעקור אותה מהשורש.
יותם, אי אפשר לשלול אמירה בגלל שאמרו אותה הוגים אנטישמיים בגרמניה או בכל מקום אחר. יש לדון לגופו של עניין, בדיוק כפי שאי אפשר לשלול לבישת מכנסיים כי הנאצים לבשו מכנסיים.
ולגופו של עניין, החתירה וההתחקות אחר השורש הקדום של האומה היא מכנה משותף להרבה תפיסות בעולם היהודי: רוב ככל היהדות הדתית, רבים מהיסודות של הלאומיות היהודית, העבריות ואפילו מן העבר השני הכנענים. זה שגם כמה אנטישמיים בגרמניה דגלו בזה זה ממש לא מעלה ולא מוריד
אוריאל, אתה רוצה לומר לי ששכר המינימום מקשה על מנקים בפוטנציה להכנס לשוק התעסוקה? כלומר אם נוריד את שכר המינימום מ30 שקל לשעה לשכר של 20 שקל לשעה אז למנקים יהיה יותר קל למצוא עבודה. ובמיוחד אם נבטל את חוקי העבודה והמעסיקים יציעו 15 שקל לשעה ויעלו את שעות העבודה ביום- אז זאת תהיה בכלל חגיגה.
מירית, אין לי מושג מה את רוצה ממני. את לא יודעת עלי כלום, לא על התפיסה האמונית שלי, לא על התפיסה הלאומית שלי ולא שום דבר מעבר למה שכתבתי פה. את נואמת נאומים וקוראת לי בשמות ודיון כנראה לא יצא מפה, אבל בכל זאת, הנקודה שלי היא אחת: את קוראת לחזרה לכור מחצבתנו ולהתנער ממוסר והגות של גויים. יופי. אבל, האופן שבו את מתנסחת פה והרעיונות שאת מציגה הם בחלקם הלא-קטן לא רעיונות בני אלפיים אלא רעיונות בני מאה חמישים גג מאתיים שנה ומקורם לא בבני ישראל ולא בכתבי הקודש אלא בהגות אירופית. כדי לראות איך זה צריך לקרוא קצת. לא המון, אבל כן מעבר ל-"זה מה שמצאתי בויקיפדיה".
אז יוצא שכנראה שגם את לא כזאת נקיה מהשפעה (גם אם עקיפה) של הגות גויים. וברורה המסקנה: המחשבה היהודית לאורך כל ההיסטוריה וגם במאות האחרונות שאבה השראה ורעיונות מהסביבה. וזה אחלה. לאורך ההיסטוריה היו הרבה אנשים חכמים, חלקם הגדול גויים חלקם הקטן יהודים ובן אדם הגיוני ישאף ללמוד מכולם. למרבה המזל, גם מרבית החכמים היהודים לאורך הדורות הבינו את זה ולכן החליפו רעיונות והשראה עם בני תקופתם. האשליה הפונדמנטליסטית שהכל נמצא כבר בכתבי הקודש וכל מה שצריך כדי להגיע לשלמות רוחנית זה להתעמק בהם ולהתנער מההשפעה המרעילה של תרבויות זרות: ובכן, היא לא יותר מאשר אשליה פונדמנטליסטית. אפילו התנ"ך עצמו כתוב באל"ף-בי"ת הארמי שעשה עליה ביחד עם גולי בבל ששבו הביתה, והחליף את הכתב היהודי העתיק (ההוא מנקבת השילוח).
יותם יותם,
אני לא מכירה אותך, ובכל זאת אתה מרשה לעצמיך להשוות אותי לפילוסופים אנטישמים. בסוף אתה אומר – מה את רוצה ממני? אני רוצה שתחשוב טיפה לפני שאתה עושה השוואות כאלה. זה הכל. האצבע קלה על המקלדת, ואז אתה מיתמם.
אין לי שום דבר אישי איתך – אבל אתה מייצג בדיעה הזאת עוד כמה אנשים שהמילה לאומיות לוחצת להם על כפתור מסויים במוח והם יוצאים משליטה.
ולעצם העניין. קראתי מספר ספרים שדיברו על פילוסופים כאלה ואחרים. פילוסופים היו עסוקים הרבה מאוד באלוהים ובמושג האלוהות. מן הסתם, רבים מהם הושפעו מהנצרות. חלקם עסקו בפילוסופיות של נטישת האל. חלק ניסו למרוד בממסד הנוצרי ששלט בארצם. חלק מהפילוסופים הגרמנים והצרפתים היו מאוד אנטישמים. פילוסופים לפעמים הופכים להיות מנהיגים רוחניים של הדור שלהם והדור הבא אחריהם, לכן חשוב לקשור את האידיאולוגיות שצמחו – להגות.
לאחר שקראתי את הספרים האלה הגעתי למסקנה הזאת. יש נצרות. הנצרות היא שיבוש מאוד גדול של היהדות. המקור שלה הוא יהודי, אך היא הגיעה לעיוות מחשבתי. היא מבינה שיש אלוהים, אבל דרך החיים שלה לא מצליחה להטמיע את העומק של היהדות. נכון, יש קהילות נוצריות מאוד מעמיקות, אבל רוב האוכלוסיה בקושי מכירה את התנ"ך העברי.
זאת אומרת שכשהם מדברים על אלוהים – בלי תנ"ך – איזה מן אלוהים זה? זה פילוסופיה עקרה כי היא מאוד חסרה.
הרבה פילוסופים דיברו על תפיסת האלוהות – מבלי להתייחס לתנ"ך. כמה רציני זה יכול להיות?
אני מנסה להראות לך שכל שבילי הפילוסופיה של המוסר, התיאולוגיה, והאידיאולוגיה שצומחת מהם – הם נטולי שורש בלי התנ"ך וחז"ל. זה חסר ועקר ולכן גם לא מובן.
ומתוך התפיסה הזאת אתה מבין גם למה אידיאולוגיות אנטי דתיות כמו קומוניזם ונאציזם צמחו, ואת הקשר לאנטישמיות.
לכן – גם חכמים יהודים שהיו משכילים – התייחסו לאמונות ולפילוסופיות של הגויים בספרם – והתעמתו איתם.
ובסוף, אין יותר טוב מלקחת את המקור, בשפת המקור, ואת ספרי היהודים שלמדו את התורה שבעל פה ולימדו את בניהם מדור לדור – כדי לדעת מהו האלוהים, ואיך הוא משפיע על החיים שלנו.
הנקודה שניסיתי להעביר – יותר מדי אידיאולוגיות ופילוסופיות הביאו המון סבל, רוע ואכזריות לעולם. חלק מפני שהאידיאולוגיה היא לא רציונאלית וקיצונית, חלק כי היא לא מתאימה לטבע האדם, ותעבוד רק במדינת אוטופיה, חלק מפני שהאידיאולוגיה ניסתה להחליף את הדת ותפקידה במשפחה, בקהילה, בחינוך, בחברה, במדינה.
ואני עדיין עומדת על כך שהמקור הרבה יותר משובח מהשיבוש שלו. אורח החיים של היהדות הוכיח עצמו בחיים האמיתיים אלפי שנים.
היהדות כשיטה, כאורח חיים, כתרבות, כעושר ספרותי מוסרי – צריכה להיות המנחה של העם היהודי כיצד לנהל את החברה בישראל. לעם ישראל יש מנגנון הפעלה, וצריך להשתמש בו לאחר 2000 שנות גלות. אינדיבידואליזם – ייקח אותנו לשום מקום. גם זכויות אדם.
לכן, האופי היהודי של המדינה זה הדבר הנכון לנו.
והספרים שנתנו לי את התובנה מתוך הקריאה בהם הם:
why the Jews
The World turned upside down
"יא כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם–לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִוא. יב לֹא בַשָּׁמַיִם, הִוא: לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה. יג וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם, הִוא: לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה. יד כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד: בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ. {ס}
טו רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם, אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַטּוֹב, וְאֶת-הַמָּוֶת, וְאֶת-הָרָע. טז אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו; וְחָיִיתָ וְרָבִיתָ–וּבֵרַכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. יז וְאִם-יִפְנֶה לְבָבְךָ, וְלֹא תִשְׁמָע; וְנִדַּחְתָּ, וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים–וַעֲבַדְתָּם. יח הִגַּדְתִּי לָכֶם הַיּוֹם, כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן: לֹא-תַאֲרִיכֻן יָמִים, עַל-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר אֶת-הַיַּרְדֵּן, לָבוֹא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. יט הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם, אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ–הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים–לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ. כ לְאַהֲבָה אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה-בוֹ: כִּי הוּא חַיֶּיךָ, וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ–לָשֶׁבֶת עַל-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, לָתֵת לָהֶם. {פ}"
יותם,
"ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים… ואת דתי המלך אינם עושים."
זה לא נכתב לפני 150 שנה, ולא באירופה. הלאום היהודי הוא חלק מעמודי התווך של היהדות, אלפי שנים, גם בגלות. יהודים בקהילות המפוזרות ידעו שהם עם.
לא הגות אירופית על לאומיות – היא המשפיעה על היותנו לאום. אלא חג הפסח – ויציאת מצרים. זה לא בן 150 שנה. אלא בן אלפי שנים.
עכשיו, היתה תנועת לאומיות אירופית. זה נכון.
והיתה גם ציונות. שכמובן הושפעה מהנושא של הגדרה עצמית. כלומר ההתעוררות של העם היהודי לתנועת הציונות – היתה מקבילה להתעוררות הלאומים באירופה. אבל הציונות יושבת על תחושת הלאומיות הטבעית של העם היהודי. איננו זקוקים ללמוד מהאירופים לאומיות מהי. וגם – תמיד צריך לזכור – שלאומיות איננה לאומנות. והכי חשוב, האנטישמיות הנאצית נובעת מאנטישמיות – לא מלאומיןת. כלומר, לא הלאומיות הפכה אותם לאנטישמים. הם היו כאלה הרבה לפני תנועת הלאומיות. הנאציזם הוציא את האנטישמיות המודחקת אל הקולקטיב כדבר לגיטימי.
היום אנו מציינים את ה-1 במאי, יום הזכרון ל-200 מיליון קורבנות הסוציאליזם שמתו בדרך להגשמת החזון החברתי הגדול של מרקס ואנגלס. נזכור את החברים הנחמדים סטלין, היטלר, מאו צה טונג, פול פוט, קים ג'ונג איל, קסטרו ועוד כמה חברים נחמדים שלא הצליחו להרוג יותר מכמה מאות או אלפי אזרחים חפים מפשע.
ביום הזה כדאי שנזכור את החיים במדינה קומוניסטית/סוציאליסטית :
• היה מקום עבודה לכולם.
• למרות שלכולם היה מקום עבודה, אף אחד לא עבד.
• למרות שאף אחד לא עבד, הנורמה בוצעה מעל ל- 100%.
• למרות שהנורמה בוצעה מעל ל- 100%, לא יכולת לקנות שום דבר בחנויות.
• למרות שלא יכולת לקנות שום דבר, לכולם היה הכול.
• למרות שלכולם היה הכול, כולם גנבו.
• למרות שכולם גנבו, אף פעם לא היה חסר דבר.
• למרות שלא היה חסר דבר, כולם (כמעט) היו שווים ועניים.
איך אתה מסביר את האנומליה הסינית? לארה"ב יש חובות לסין במאות מיליארדים.
סין היא אולי מדינה קומוניסטית בשמה אבל למעשה זו המדינה הכי קפיטליסטית בעולם
סין כבר מזמן אינה קומוניסטית. הכלכלה שלה קפיטליסטית וליברלית למהדרין.
שכחת לספר על נפלאות הצדק החברתי, איך לכולם היתה זכות לקורת גג ומשפחות שלמות לדורותיהם חיו בחדר אחד.
ואיך לכולם היתה משכורת הוגנת והיית צריך להוציא חצי ממנה בשביל לקנות זוג מגפיים.
תגובה לתגובה לאבגדה, אבל חשבתי שפרידמן בספר שלו כתב שבלי קפיטליזם אין חירות, ובסין המפלגה הקומוניסטית שולטת. כלומר אם הבנתי אותך נכון אתה חולק על פרידמן ואומר שגם קפיטליזם ומשטר קומוניסטי טוטליטרי יכולים לדור בכפיפה אחת.
הלוגיקה של דברי מילטון פרידמן אומרת שחרות מושגת רק באמצעות קפיטלזים. זה לא אומר שרק קפיטליזם מביא לחירות. לפיכך יכול להיות משטר קפיטליסטי שאין בו חירות (כמו בסין) אבל לא יכול להיות משטר של חירות שאינו קפיטליסטי.
הפאשיזם של השמאל ובתוכו בית המשפט1
שופט בבית המשפט המחוזי בירושלים רפאל יעקובי קבע שלתנועת 'אם תרצו' ישנם מאפינים או הבטים פאשיסטים" קבע, קבע. מאימתי בית המשפט מומחה למחשבה פוליטית? מאחר והחליט כך לקבוע, מוטב היה אילו התעמק יותר בהגדרת המונח הפאשיזם. פאשיזם הוא מהמילה האיטלקית פאסיו –Fascio. אגד או צרור. אגד זרדים – שכן כל הזרדים ביחד – אנחנו חזקים, וכל אחד לחוד חלש. זה היה הסמל של הלגיון הרומי. לכן בפשיזם המדינה בשל ערכה המוסף מסכום חלקיה, היא ערך עליון. המדינה היא בלבד הדואגת לפרטים, ומותר לה לעשות הכל בשם ולמען העם לכן הפרטים מרצונם מותרים על חרותם. את הפאשיזם מאפינת האמונה שהשלטון שבידי השולטים חייב להיות נצחי אלו מורמים מעם ובשל יכולות מיוחדות הגיעו לתפקיד. הסמכות מוחלטת – חייבים לציית לה. כל צורות השלטון אחר פסול, הם הסמכות האחרונה. המדינה או מוסדותיה הם מעל הכל, היחיד בטל לחלוטין. הייצוג אינו אישי ובא לידי ביטוי באיגודים. בפשיזם מותרת מפלגה אחת בלבד השאר אינן לגיטימיות.המונח פאשיזם יכול להיות מימין וגם משמאל. בישראל לגבי מרכזי הכוח רק השמאל לגיטימי. מערכת המשפט הישראלית המקבלת לשורותיה רק בעלי השקפה פוליטית מתאימה לה. בישראל משפטנים בשרות המדינה לקחו לעצמם סמכות מוחלטת תוך שלילת כל בקרה חיצונית.
השיטות המועדפות
התאגידים הם אחד מאמצעי הפיקוח לכן להם חופש פעולה יחסי. השליטים מחלקים מתנות כדי לשמר את האינטרסים ההדדיים של העלית. אנשי עסקים או מקורבים לשלטון מנצלים זאת לזכיה בעמד ולהתעשרות, לדוגמא אצל שמעון פרס ההפרטה נעשתה בהענקת חברות ממשלתיות כמתנות לבעלי הון על חשבון שאר האזרחים. שני הכיוונים לשחיתות: השליטים זוכים לטובין מהעלית הכלכלית, וזו נהנית בתמורה מהעדפת השליטים הצוברים עושר גם ממקורות אחרים למשל, גניבת משאבים לאומיים. מנגנוני הביטחון הם בשליטת אותה עלית כפי שאהוד ברק דאג לקדם שמאלנים בצבא גם המשטרה בעיקרה שמאלנית. התקשורת מסתירה שהרי היא חלק מאותו שלטון, לכן אין כמעט מי שמסוגל לפעול נגד השחיתות כי הציבור אינו מודע למתרחש.
תעמולה בלתי פוסקת – הפצת מידע מוטעה: קורה שרשות השידור מודה ב"דיסאינפורמציה" כלשונה! בחלק מהמדינות התקשורת בשליטת המועדפים פוליטית ולעולם אינה חורגת מהקו. במדינות אחרות די בשליטה מעודנת יותר כדי להבטיח את צייתנותה, בין האמצעים: שלילת רישיונות ומימון, לחץ כלכלי, פנייה להתאמה אידאולוגית ואיומים מרומזים. בישראל ישנה יועצת משפטית המתאימה לרצונו של בית המשפט השולט פוליטית. בתקשורת הישראלית הקו השמאלני שלה אינו מותיר לאחרים להתבטא. ברשות השידור רשימה שחורה של אישים שאסור להזמנים. באמצעות שימוש תעמולה מתוחכמת האוכלוסייה משלימה עם הפרות זכויות אדם באמצעות דחיקה לשוליים ואף דמוניזציה של אלה שזכויותיהם נפגעות. כאשר ההפרות גסות במיוחד, נעשה שימוש בסודיות, הכחשה והפצת מידע מוטעה כפי שעושים במשטרה בפרקליטות ובבית המשפט. שימוש בשעירים לעזאזל כאמצעי להסיח את דעתם של אנשים מבעיות אחרות, ובאופן מבוקר ניתוב התסכול הציבורי לכיוון הרצוי. בישראל אלו נעשים כנגד חרדים ומתנחלים לשיטתם המבזבזים את משאבי הציבור ולא שחיתות השלטונית.
הפאשיסם של השמאל ובתוכו בית המשפט3
התיחסות בית המשפט כלפי התביעה הוא באהדה וכבוד וקבלת כל הדרישות, ואילו כלפי הסנגוריה יחס של זלזול עוינות וגם השפלה. לפני שנים לא רבות החליטו השופטים שעורכי דין המיצגים לקוחות בשעה שהם עוזבים את אולם הדיונים, עליהם להפנות את חזיתם אל השופט ולהתקדם אל הדלת רק בהליכה לאחור. נוהג זה היה מקובל כלפי בני מלוכה ואצולה. אולי יש להיות אסירי תודה על ששופטים אינם דורשים שישתחו אליהם אפיים ארצה. לאור תאות השררה והכבוד שלהם אולי גם זה יגיע. לא יקל הדבר כי עורך דין העוזב את האולם באופן טבעי, כלומר פונה אל הדלת ואפילו בעמידתו בדלת פונה אל השופט וקד קידה, זוכה למבט נזעם ולהטיית ראש לאמר לו שנהג בחוצפה. ככל ששופט פחות הוגן והתנהגותו מעוררת יותר בוז, כך הוא מקפיד יותר על גינוני הכבוד כלפיו.
שופטים אינם דורשים כל גינוני כבוד מצד נציגי המדינה התובעת, מצד הפרקליטות או התביעה המשטרתית. נהפוך הוא כלפיהם הם המגלים יחס של יראת כבוד. עורכי הדין המופיעים בבית המשפט, הן הקטגור והן הסנגור נחשבים לקציני בית המשפט במובן זה שעליהם לעזור לבית המשפט לעשות משפט. מעשית רק התובע נחשב על ידי בית המשפט לקצין בית המשפט. שופטים אינם מתחשבים כל כך בבקשותיהם של הסנגורים ואילו משאלות התובעים הינן בגדר הוראות. הכל בשם ניהול תקין של משפט. התיחסות זו תקפה גם כאשר תובעים עוברים על כל חוק וכל תקנה. תובעים הם המיצגים את המדינה על כן תובעים על פי תפישתם המעוותת של שופטים הם המיצגים את הציבור, את האינטרס הציבורי. תובעים אמורים ליצג את האינטרס הציבורי אלא שברוב המקרים מיצגים רק את רצונם "בנצחון"- השגת הרשעה בכל מחיר. הסנגורים לפי גישה זו מיצגים "רק" אנשים פרטיים. גם כאשר כל יום העבודה הם שופםטים דנים לא באדם בודד אלא ברבים הנפגעים מגישה זו, אין הם רואים את הנאשמים כפרטים מתוך כלל הציבור הרחב, שכל אחד מעונין ביחס ובמשפט הוגן. זאת על שום שרק מוסדות המדינה לשיטתם מיצגים את האינטרס הציבורי, ואילו אנשים פרטיים אינם הציבוריות – גישה פאשיסטית טהורה.
גישת השופטים כלפי עצמם – בית המשפט גופו כלומר הם מוסד חשוב ביותר במדינה, על כן הם כמובן מאליו ראויים לכוח מוחלט. לא העם יבחר בהם או ידיח אותם, לא העם יבקר אותם. עליו לחלוק להם כבוד וזה מעוגן בחוק בסעיף זילות בית המשפט לחוק העונשין. כל מה שבית המשפט דן בו אסור בבחינה מחודשת כלשהי. למשל חוק מבקר המדינה אוסר בקרה של כל דבר הנמצא בהליכים משפטיים וגם כשעבורו המשפט הסתיים. על כל השגה או תלונה לגבי בית המשפט להיות מופנית אל גורמי בית המשפט בלבד והם לבדם המבררים וקובעים על פי הדרך שהחליטו עליה שהיא קביעה בעצמם לגבי עצמם. שופטים מצפים שכולם ישבחו יהללו וירוממו אותם, את הצדק והקידמה היוצאת מתחת ידם. כל מי שאינו עושה כך, חוטא לשיטתם בעזות מצח ויוצא נגד שלטון .
הפאשיסם של השמאל ובתוכו בית המשפט4
כל מי שאינו עושה כך, חוטא לשיטתם בעזות מצח ויוצא נגד שלטון החוק שהוא כמובן חופף לשלטונם המוחלט כי את קביעותיהם יש לקבל כאמת מוחלטת – הדוצ'ה תמיד צודק. —————–
המטרה המוצהרת של שלטון פאשיסטי היא טובת וחיזוק המדינה, אם כי בדרכי פשע שאחריתם החלשת המדינה. בניגוד למדינה הפאשיסטית שחרתה על דגלה את חיזוק קיומה ופריחתה, אם כי ברמיסת הפרט לא השיגה מטרה זו, בית המשפט בחתירתו המתמדת תחת אושיות קיומה של המדינה מנסה להראות עד כמה אינו פאשיסטי. אלא שכל דרכיו הן פאשיסטיות ובכך חוטא מכל כיון נגד קיום המדינה. גם בהתערבותו בעניינים מדיניים ואף צבאיים לרעת המדינה. בית המשפט בישראל עושה ככל שהוא יכול לפגוע בבטחון המדינה ובחזון הציוני. בית משפט זה מצטין גם בעריצות שחיתותו כלפי האזרחים ההורסת את החברה.
במדינה פאשיסטית יכולים חלק ניכר מאזרחיה לחיות חיים טובים יחסית כל עוד הם כנועים לשלטון, מבלי שידעו רע מהמדינה. אלא שאוי לו לאזרח שרשויות החוק שמות עליו יד. במקרה זה רשויות החוק עושות בו כל שהן חפצות. הם השלטון ועל כן הרשויות מתפקדות על פי כללי המשחק הנוחים להן בכל עת. האזרח אינו יכול לעשות דבר. כאלו הן רשויות החוק במדינת ישראל ובית המשפט בראשן נותן את הגיבוי המוחלט. בשונה ממדינות פאשיסטיות יחס זה אינו נובע מהשלטון המרכזי כי אם מהרשויות עצמן, בינהן בית המשפט הבלתי מפוקח המגבה סדר זה. יחס הוגן לא קיים, כללי המשחק אינם מובהרים לאזרח והם יכולים להשתנות ככל שהרשויות חפצות. מבחינת המאפין העקרי של מדינה פאשיסטית בית המשפט בישראל עונה להגדרה זו. בחינת עיקר העיקרים של עבודת בית המשפט – קיום יחס הוגן וניהול משפט הוגן, הרי שזהו ההבט הפאשיסטי של מערכת המשפט בישראל. המערכת המשפטית כמובן אינה עונה להגדרה של רצון בטובת המדינה אם כי זה אינו מאפין שהוא יחודי לפאשיזם ולא המאפין השלילי. המערכת המשפטית ועמה שאר השמאלנים כמובן אינם מודעים לפאשיסטיותם כי כי כך למדו שכל שמאל הוא לא פאשיסטי וכל אוהב מולדתו הוא פאשיסט… המשפטנים השמאלנים יכולים בלי שום ריסון עצמי לכפות את דעתם הפוליטית על אחרים אך עם מישהו אחר רק מביע ספק מייד מתנפלים עליו שהוא כופה את דעותיו הפוליטיות. אלה הפאשיסטים, לא מי שמחזיר לעצמו את הגזילה.
אין רע בלי טוב ואין טוב בלי רע
לא קומוניסט וגם לא סוציאליסט אבל מאוד ריאליסט כדי להבין ולדעת שהכותב גם הוא נוטה להיתעלם מהעוולות שהיו מנת חלקם של העניים והפועלים עד תחילת המאה העשרים שהיוו קרקע פוריה לעליית הרעיות הסוציליסטיות והקומוניזם אין לי ספק שהקפיטליזם עדיף על הקומוניזם והסוציאליזם אך בלעדיהם כניראה שמצבם של העובדים היה נשאר כמו לפני המהפכה ממש רע.
כקורא באתר אני מצפה ממכם להיות יותר הוגנים
שאם לא כן במה אתם שונים מאלו להם אתם בזים?
הדגל האדום הונף לראשונה בשביתת עובדים בשיקגו.
האחד במאי והקולקטיביזם החברתי
האחד במאי מסמל את הרעיון החברתי הכי מתקדם שמוח האדם יצר. הבעיה של הקולקטיביזם החברתי היא שהוא גדול על האופי האנוכי של כמעט כל בני האדם. " הטרגדיה " של הקולקטיביזם החברתי
( הקומוניזם )
נוצרה כאשר בצוע הרעיון הגדול הזה נפל בידי MAFIA ששלטה בעם באמצעות טרור רצחני ודרדרה את העם שלה לעוני אבל אפילו כך עדיין נתנה לעם מספר הטבות שהקפיטליזם לא נותן כמו: עבודה לכל אדם , חנוך גבוה חינם , ספרים בחינם , דיור ( מאד צנוע ) במחיר סמלי( ללא ארנונה ) תחבורה צבורית ,מים , חשמל , חימום במחיר סמלי אבל גם משכורות נמוכות וגם( וזה שורש הבעיה ) דיקטטורה רצחנית , היעדר חופש אישי , היעדר חופש פוליטי , היעדר זכות לבטוי חופשי ( כולל באמנות ) והיעדר זכות לעזוב את המדינה.
אני רחוק מאד מלסגוד לקומוניזם הכפוי שהיה ברוסיה אבל הסוציאליזם שרוסיה יצרה הקרין על העולם המערבי והכריח את המדינות הקפיטליסיות לאמץ חלק ממנו.
מדינת ישראל תחת שלטון הימין נמצאת בתהליך של " הפרטה " שמשמעותו הסתלקות הדרגתית מהזכויות הסוציאליות שהמדינה נתנה לעם עם הקמתה. ההסתלקות מהזכויות הסוציאליות חוסכת למדינה עשרות מיליארדים ומגלגלת את הצורך לרכוש אותן על החזקים. החלשים נותרו ללא מענה , ללא פיתרון לצרכיהם
הבסיסיים ועזובים לנפשם. אלה שאינם מסוגלים להפעיל לחץ באמצעות שביתה נזרקו לרחוב.
הבטוי המוצלח היחיד בהסטוריה היה כאן בארץ באמצעות הקבוץ ואפילו שמדובר בסוציאליזם מתוך בחירה ( של חבריו ) ולא בסוציאליזם כפוי הוא לא שרד את ההתמודדות עם הקפיטליזם מפני שדרך חיים זו" גדולה " על האופי האנוכי של כמעט כל בני האדם.
הקומוניזם / סוציאליזם נוסה גם במקומות אחרים. בכולם ללא יוצא מהכלל הוא כשל והסתיים ברודנות ושפך דם גדול.
הדוגמא הכי טרייה היא ונצואלה. מדינה שהייתה עשירה מאד, עם אוצרות טבע גדולים התדרדרה למצב שאין בה אוכל ואין בה תרופות.
הקומוניזם / סוציאליזם נכשל תמיד לא בשל ביצוע כושל, אלא בשל היות הרעיון הזה מנוגד לטבע האדם. בני האדם (כל זמן שאינם רובוטים) לא היו שווים מעולם , אינם שווים ולעולם לא יהיו שווים. זהו גם ייחודו של האדם. לבוא ולכפות שוויון מלאכותי על האדם הוא רעיון שנועד מראש לכישלון. וכשהרעיון מתחיל להיכשל מגיעה הדיקטטורה. והמשכו הבלתי נמנע של הסרט כבר ידוע.
על מחיקת חובות הקיבוצים בסך 17 מיליארד שקל שמעת?
http://www.zeevgalili.com/2010/11/11519
הקולקטיביזם לא "גדול" על בני האדם. הוא פשוט מנותק לחלוטין מן הטבע האנושי הבסיסי, ואפשרות יישומו הייתה ותהיה תמיד תאורטית בלבד. מסיבה זו, השלטון הקומוניסטי לא סתם "נפל במקרה" לידי מאפיה. רעיון הקולקטיביזם הוא כל כך מופרך, כל כך מנותק מן המציאות האנושית וסותר אותה, שכל מי שיעלה להנהגה של תנועה קולקטיביסטית, יהיה תמיד אדם מעוות בתפישותיו, ולעתים קרובות גם מושחת מטבעו. עצם העובדה שהנהגת הקולקטיביזם נתפסה בידי נוכלים ונבלים שוב ושוב ללא יוצא מן הכלל, בכל מקום בו ניסו ליישם את האידאולוגיה הזאת, מעידה על כך כאלף עדים.
שכחת להזכיר (והרי הגמל לעיתים נדירות רואה את דבשתו) שגם הלאומנות (להבדיל מלאומיות), במיוחד בגרסת הרומנטיקה הגרמנית שלה, היא סוג של קולקטיביזם. במהותה דורסנית כלפי הפרט לא פחות מהקולקטיביזם הקומוניסטי לסוגיו, בראותה את הפרט כאיבר או תא שמהווה רק חלק מהאורגניזם השלם שהוא העם. ובראותה את הפרט כשואב את כל תכלית קיומו מהחיבור ללאום, לאבות אבותיו, ולטריטוריה שלו. כפעיל באם תרצו אולי יש לך גישה לרונן שובל – הוא יודע להסביר את זה ממש יפה.
**
בכל מקרה, למשל כשמדברים על היטלר, הגון יהיה להזכיר שלאומנות היתה מרכיב דומיננטי בהרבה מסוציאליזם במרק שהוא רקח. אם בכלל אפשר לטעון שסוציאליזם היה בכלל מרכיב במרק הזה ולא רק רטוריקה שהיטלר עשה בה לעיתים שימוש כדי לגייס את תמיכת הפועלים הגרמנים. להרחיק ולטעון שהנאציזם "מפותח סביב אבן היסוד האינטלקטואלית של הסוציאליזם" – ובכן, זה כבר מופרך לחלוטין.
ראשית, הסוציאליזם לא היה רכיב משני או רטורי בלבד במשנתם של הנאצים (דהיינו נאציונאל-סוציאליסטים), אלא מרכיב מהותי! הכלכלה ברייך השלישי היית כלכלה ריכוזית עם שליטה על הכסף המונפק ואמצעי הייצור, בהלאמות הקמת מפעלים ממשלתיים והכפפת מפעלים פרטיים לממשלת הרייך.
וכשחושבים על כך, אין הדבר מפתיע שכן לפאשיזם ולמרקסיזם שורש משותף בתפיסה הקולקטיביסטית הדורשת שליטה מוחלטת של המדינה באזרחיה… הכנסת היסוד הלאומי (נציונאל) לסוציאליזם, הוא ההבדל המהותי בין הנאציזם לסוציאליזם הקלאסי האוניברסלי.
על המקור המשותף לפאשיזם ומרקסיזם שהסטוריונים בעלי זיקה לשמאל הפוליטי נוטים להכחיש כתב גיימס גרגור. Marxism, Fascism, and Totalitarianism
Chapters in the Intellectual History of radicalism
אגב לא בכדי דגלם של הנאצים היה אדום… "זהו דגלו של הקומ-נאציזם" כפי שבגין נהג לומר.
לא, רונן שובל ושאר חברי 'אם תרצו' לא יוכלו להסביר לאף אחד את האידאה הלאומנית, לפיה האדם הוא רק תא באורגניזם הלאומי, ואין לו שום חשיבות בפני עצמו. הם לא יוכלו להסביר זאת מפני שהם לא מאמינים בזה. והם לא מאמינים בזה, מפני שהם לא לאומנים אלא לאומיים. המאמר הזה עצמו, שמעלה על נס את האינדיבידואליזם, מעיד על כך היטב. הקיצוניות הלאומנית של 'אם תרצו', כמו של שאר הימין בישראל, נמצאת פחות במחשבתם, ויותר בפרנויות של אנשי שמאל כמוך. ההיגיון המעוקם שלך דומה להפליא לזה של יוצרי הסדרה המגוחכת והפתטית 'סיפורה שלשפחה'. גם הסדרה הזו בכלל לא מתארת את שאיפותיו האמתיות של הימין האמריקני, אלא את הפחד וההיסטריה של השמאל האמריקני מפני עליית והתחזקות הימין. בעיות חרדה כאלה אי אפשר לפתור בזירה הפוליטית, אלא אך ורק על ספת הפסיכולוג, ושמא על ספת הפסיכיאטר.
התפיסה הניאו-ציונית היא תפיסה אורגנית. את הכלל והפרט היא תופסת כאחדות מושלמת. הכלל והפרט הם החלקים המרכיבים את האומה. האומה הישראלית היא יצור חי ואורגני, מכלול של אחדות אחת שאיננה מאבדת את הפרטים. […] לכל הפרטים שמהם מורכבת האומה יש מהות פנימית משותפת, בדיוק כמו לכל איבריו של גוף האדם. המהות המשותפת הזו היא ישות פנימית מטפיזית, נשמת האומה ואם תרצו כנסת ישראל או כלל ישראל. (אם תרצו: כוכב מישראל, עמ' 52)
Touché
הדגל האדום מתנוסס מעל הר של מאות מיליוני גולגלות.
קומוניזם זה רעיון שנשמע טוב אבל תמיד מוביל לגיהנום.
אבל.
א. גם משפחה וקהילה זה קולקטיב, מאז ומעולם אתה כאדם בחרת להשתייך לקולקטיב,וידעת לתת לו כמה שאתה מוכן לתת ואם וכאשר אתה צריך גם לקבל לפי היכולת והרצון שלו. זה בגנים של כולנו
ב. רובנו מאמינים שהאדם שווה יותר מהסכום שיש לו בבנק אפילו שהיטלר ימ״ש אמר פעם דבר דומה באחד הנאומים הפופוליסטים שלו
הפאשיזם של השמאל ובתוכו בית המשפט2
הסתרת המידע – הפשיסטים מתעבים את חופש המחשבה והביטוי של דעות אחרות. בישראל ההסגל האקדמי נמצא תחת פיקוח הדוק של ראשי האקדמיה ; חברי סגל שאינם מישרים קו עם הנורמה הפוליטית השמאלנית סובלים מהטרדות או מסולקים. ביטויי רעיונות אחרים נתונים להתקפות קשות. מבחינתם רק לביטוי דעתם יש ערך כלשהו. גם אומנים מקבלים חשיפה ומעורכים רק אם הם בשמאל. כמה מעצבנים אותם המגיבים אותם "טוקבקיסטים" ארורים ! משאלי/סקרי דעת קהל בדרך כלל מזויפים. בבחירות, האליטה השולטת דואגת להטות את התוצאות לכיוון הרצוי, מזכיר את ימי מפ"אי העליזים. בין השיטות לעשות זאת: שליטה במנגנון הבחירות עצמו, איומים על מצביעי אופוזיציה או שלילת זכויותיהם, פסילת קולות חוקיים, וכמוצא אחרון – פנייה אל מערכת המשפט, הנאמנה או שהיא חלק מהשליטים – בישראל השמאל שולט באמצעות משפטנים הפרקליטות ובית המשפט שחטפו את השלטון.
רשויות חוק מעולות ואכזריות
המאפין העקרי הוא מערכות צדק פלילי אכזריות עם מספר עצום של אסירים בבתי הכלא – בישראל כל שנה רבבות רבות נעצרמם ומושלכים לכלא על ידי המשטרה הפרקליטות ובית המשפט השמאלנים. המשטרה זוכה להאדרה ונהנית מכוח כמעט בלתי מוגבל, שמביא תכופות לניצול לרעה של כוחה. פשע רגיל ושונות פוליטיית נכרכים יחד לאישומים פליליים חסרי בסיס לשימוש נגד יריבים לדעה – במשטרה ובפרקליטות הרבה מאוד תיקים באפלה במיוחד נגד מדינאים מימין. ישנו טיפוח פחד ושנאה כלפי פושעים או יריבים כתירוץ להגדלת סמכויותיה וכוחנותה של המשטרה – המשטרה אינה מונעת פשעים וגם אינה מנסה במיוחד לתפוס פושעים כדי למנוע השנות פשיעה, לעומת זאת מרבה לתפור תיקים למי שנוח לה. ביטול האזרחים בפני המדינה, המוסדות שמרכיבים אותה ישראל בפני מוסדות אכיפת החוק שבידיהם חיים ומוות, זהו פאשיזם.
בעקרון כאשר מוסדות אכיפת החוק יוצאים נגד אזרח, בית המשפט מניח תקינות, ללא כל כונה לבדוק את התנהלות אותם אירגונים. בית המשפט מניח תקינות חקירות המשטרה בין השאר על פי הוראתו של "הדמוקרט הגדול" -אהרון ברק. אף קודם לכן דאגו לקדם זאת בחוק – סעיף 10ב' לפקודת הראיות. כל מה שחוקר משטרה כותב ומביא את החשוד לחתום, בין אם בתחבולות בהפחדה לחץ ועינויים, נחשב כתקין ואמיתי ללא תקנה. לכך השלכות חמורות על כל מה שהמשטרה מרשה לעצמה לעשות בלא שמישהו יתן את הדין. התעללות ועינויים נוראיים בעצורים/נחקרים גם הטפלות לאנשים ברוחוב ומעצרים ללא סיבה. שופטים לא רק שאדישים לגמרי לקורות את העצורים הנחקרים במשטרה, אלא שמגיבים בבוז ובשטנה. לא נדיר שפורצים בצחוק לועג רועם למשמע תאורי זועות וסיוטים שעברו על הנאשמים. שופטים כלל אינם מוצאים לנכון להעביר לגורמים מוסמכים כלשהם את הטיפול בפשעי המשטרה, כפי שהם יודעים לעשות לגבי מדינאים שאינם "מתנהגים יפה" בהתאם לרצונם.
התביעה מסתירה חומרי חקירה מהנאשמים, אך שופטים נותנים לה גיבוי ישנם גם שופטים הטוענים – בניגוד לחוק כי זו זכותה של ה תביעה הטענה היא שתובעים עובדים בנאמנות ועל נאשמים לסמוך על שיקול דעתם של התובעים. התביעה גם בזמן המשפט מביעה התנגדויות שונות להצגת חומר עדות כמו חומר חקירה, מוצגים ואף מתנגדת לזימון עדים. על פי חוק סדר הדין הפלילי אסור לתביעה להתערב באופן הגנת הנאשם ובכל זאת שופטים תומכים בתובעים בכל מעשיהם.
לגבי השמאל.הטעות הגדולה שאנשי ימין מתראיינים לערוצי תקשורת שמאלניים.ששם מגחכים ולועגים להם וצועקים ונובחים.הם צריכים להתראיין רק ברדיו וטיוי ימנית בלבד.כי בזה שהם מתראיינים אצל השמאל הם נותנים לו גב.למשל בארץ נהדרת אנשי ימין מתארחים ונותנים להם גיבוי בלי שימת לב.
לגבי המשטרה.לצערי היא בינונית ומטה.היא לא מסוגלת לתפקד כיאות.כי היא כל כך עלובה.כך שאין סיכוי.רק סילוק השמאלנים מכל מקומות השליטה שלהם ישנה את המצב.זה יקרה בתהליך ארוך.
סילוף מוחלט
מעולם לא נלחמה מדינה קפיטליסטית במדינה קפיטליסטית אחרת?
גרמניה הנאצית היתה סוציאליסטית? קרופ, תיסן וחבריהם סוציאליסטים?
הנאצים היו קפיטליסטים מובהקים, ואילו אנו חיים בזכות סטאלין (שהיה מפלצת)
אילולא עמידתה של הרפובליקה הסובייטית(הנוראה לכשעצמה) שריד לא היה נותר מאתנו
א. כפי שנכתב לעיל הכלכלה בגרמניה הנאצית היתה ריכוזית ולא קפיטלסטית.
ב. אנו לא חיים בזכות סטאלין, אולי אפשר לומר שבזכות צ'רצ'יל ורוזוולט.
ג. הטיהורים האידיאולוגיים שעשה סטאלין בצבא האדום בשנות השלושים הרסו אותו וגרמו לתבוסת הסובייטים בתחילת המלחמה. הסיבות שברית המועצות התאוששה לבסוף היתה עומק השטח שלה, ההסתגלות של חיילי הצבא האדום לתנאי מזג האוויר, והעובדה שהיה להם הרבה יותר כוח אדם לזרוק למערכה. גם העובדה שהצבא הגרמני התפזר על כמה חזיתות הקשתה עליו כך שלמעשה סטאלין והיטלר- שני מנהיגים ריכוזיים ולא קפיטלסטיים הובסו במלחמה אבל היטלר הובס חזק יותר וסטאלין ששרד יצר מצג שווא כאילו הוא ניצח.
הנאצים היו מפסידים.השאלה רק מתי?
ללא המלחמה של גרמניה עם רוסיה.המלחמה היתה נמשכת יותר זמן.אבל יתכן שרוסיה בעצמה היתה תוקפת את גרמניה.ברגע שאמריקה נכנסה למלחמה השעון התחיל לתקתק לכיוון תבוסת גרמניה.בעלות הברית שלטו בשמים.ובים.ובסוף על הקרקע.לארהב היה מליוני חיילים זמינים.כמות אדירה של טנקים ומטוסים ואוניות שלא היה לגרמניה שום סיכוי לנצח.אז עם רוסיה שנעזרה בארהב במלחמה שנתנה לה נשק ומזון המלחמה התקצרה בזמן ולא יותר