הרשעה בכל מחיר: כך הוכרע הערעור נגד אזריה

32 תגובות למאמר

1. ואמן

   הגב

2. צר לי לאכזב את הקוראים.
   אמנם לדעתי, אלאור עשה בדיוק מה שצריך היה לעשות, ומה שחיילים שהיו במקום לפניו היו צריכים לעשות ולא לאפשר למחבל לסכן את היהודים בסביבה.
   עם זאת, לדעתי הסיבה היחידה שבעטיה אלאור נשפט ונאסר, היא כוחות עצומים שעושים ככל שביכולתם להשמיד ולהרוס את מדינת ישראל. הם לא יכולים לפעול בגלוי ופיזית (מלחמה) כנגד המדינה, ולכן הם פונים לדרכים נכלוליות.
   כוחות אלו נמצאים מחוץ לגבולות המדינה, אך יש להם זרועות ארוכות בתוככי מדינת ישראל, זרועות שחלק מהן הן יהודיות כשרות למהדרין. אין מה לעשות, יהודי חולה נפש הוא עדיין יהודי כשר למהדרין.
   אותם כוחות, שהקרן לישראל חדשה מהוה חוד החנית והפרצוף המפורסם שלהם, מטילים אימה על ראשי ומנהיגי המדינה.
   לא סתם אצו רצו הרמטכ"ל (זוכרים שקיבל מדליה חשובה מהאמריקאים?) ושר הביטחון (שבעצמו הודה בחיסול מחבל מנוטרל, ואני בטוח שהיו עוד כמה מנוטרלים שחוסלו על ידו) לפרסם על כל במה אפשרית שמה שאלאור עשה הוא בלה-בלה-בלה. שני אלו, כקציני שיפוט בכירים ביותר בצה"ל, יודעים היטב שכל עוד לא הוגשו הראיות בפניהם, אסור להם לשפוט, קל וחומר שזוהי התערבות גסה בהליכי שיפוט שהם לא שותפים בהם.
   אז מדוע הם קפצו כמו מי שקופץ בראש? לדעתי המדליה שהרמטכ"ל קיבל מבהירה ע"י מי הוא מאוים.
   אלאור פשוט היה הפראייר שעליו מפילים את כל התיק. ואין זה משנה אם הוא עבר עבירת משמעת או ביצע פשע או שהוא בכלל חף מפשע. יש יהודי שאפשר להאשימו בכל תלאות האנושות? מצוין, יש הזדמנות להרחיק את הסכנה מהרמטכ"ל ומשר הביטחון.
   זו אגב הסיבה שראש הממשלה השתתף בשפיכת דמו של אלאור. אולם ראש הממשלה התעשת מהר כשגילה שהגישה המאשימה הזו עלולה לעלות לו בכיסאו באופן מיידי (ללא תמיכת העם, שרובו תומך באלאור, השמאל יפיל ברגע אחד את הממשלה. בבחירות שיהיו לאחר מכן הליכוד היה מקבל שניים וחצי מנדטים). ראש הממשלה יודע לקרוא את רחשי העם.

   כל הנושא הערכי הוא רק תפאורה וכסות לדברים האמיתיים שמתרחשים מאחורי הקלעים, ומשפט אלאור הוא מה שמכונה באנגלית collateral damage – נזק שאין אפשרות להימנע ממנו בדרך למטרה. אלאור לא היה אשם, אלא רק הפלטפורמה שהשתמשו בה וזרקו אותה לפח.

   הגב

   1. שמע "העם עם אלאור" , הדברים שכתבת עושים הגיון, אני גם מאמין בדברים אלו.
      אולם אוסיף , ל"דברים האמיתיים שמתרחשים מאחורי הקלעים ", שהמטרה הסמויה היא להביא למצב שנהפוך למדינה נטולת זהות יהודית.
      ואני חותם על זה

3. משה מאמר מעולה!!! תודה ! תמיד מעשיר ומעניין לקרוא את מאמרייך ולהקשיב לניתוחים המצויינים.
   כמו כן כיף להקשיב לך ברדיו גלי ישראל .
   יישר כח

   הגב

4. סילוף
   אלאור הורשע לא עקב עדות מפקדו בעיקר אלא עקב הסרטון.
   כל אדם שרואה מבין שאלאור הגיע במטרה להרוג.
   בנוסף לאי מוסריות במעשה יש כאן עניין מעשי: אם לא היה נשפט כראוי יוצא שמבחינה בינלאומית כל הצבא אשם.
   יש דיון לגבי אחשוורוש והמן מה גרוע יותר: טיפש או רשע.
   אלאור הוא שניהם: רשע שירה וטיפש שעשה זאת מול המצלמות.

   הגב

   1. "הלל הזקן", דומני שהפוסל במומו פוסל. לאור דבריך אין לי אלא לקבוע שאתה עצמך טיפש ורשע.

   2. אכן, אלאור הורשע בעיקר בגלל הסרטון והלחץ הבינלאומי שבא בעקבותיו.
      בנוגע למוסר, אין כאן שום דבר לא מוסרי. מחבל שיוצא במטרה לרצוח הוא בן מוות, ואין זה משנה
      אם מחסלים אותו בזמן הפיגוע או אחריו כאשר הוא מנוטרל.

   3. עזוב את החוק . לרגע. מה לא מוסרי בהריגת מחבל ערבי שבא להרוג יהודים?

5. הכוח העצום שמערכת המשפט ניפחה לעצמה, ושעלין חייבים את פיסקת ההתגברות כדי להשיבה למסלול השפוי, הוא זה שמאפשר לשופטת וגם לרכב הערעור להכניס כל מיני שיקולים שלא קשורים למשפט וצדק. המערכת הזאת רקובה ולא בכדי יש בה אמון נמוך אם בכלל.

   הגב

6. העיקר שכל הקצינים המעורבים קיבלו קידום.

   המ"פ שלא תיפקד בשטח – קודם
   המג"ד ש"ידע" מה קרה עוד לפני התחקיר – קודם
   המח"ט שהלך בעקבות המג"ד – קודם
   המח"ט שניסה למנוע ממשפחת אזריה לערער על פסק הדין – קודם
   שלושת השופטים – קודמו עד לפני מתן גזר הדין
   הפצ"ר שהתעקש על משפט ראווה – קודם לדרגת אלוף

   איזה מזל שלא ניתן לקדם את הרמטכ"ל

   הגב

7. שופטי שקר עולה רשע ועריצות1
   אחוז ההרשעות בבית המשפט בישראל הוא הגבוה בעולם! הוא אף עולה על אחוז ההרשעות שהיו בברית המועצות בימי שלטונו של סטאלין במשפטים פוליטיים – 90% הרשעות הפושע סטאלין יחס ערך רב להודאות במשטרה – אירגון פשע בפני עצמו בדומה למשטרת ישראל. בשאר הנושאים לא היו אחוזי ההרשעות מתקרבים לאלו כדי להשוות באירופה מתוך כל אלף נאשמים מזוכים – בין 300 ל 400. גם שם הרבה מורשעים אינם אשמים ושם הגיעו למסקנה שבית המשפט הוא הפוגע העיקרי בדמוקרטיה ומדי פעם נרצח שופט. בארצות הברית מתוך כל אלף נאשמים 500 מזוכים ועדיין חפים רבים מורשעים. בארצות הברית פוסקים עונש מוות ומידי שנה אלפים שלא רצחו מוצאים להורג – נרצחים על ידי הרשויות, באשמת רצח. יחס זה הוא בין נאשמים ומורשעים אין יחס זה מראה כמה נאשמים ביחס לאוכלוסיה. בתנאים אלו של כמעט מאה אחוז הרשעות ביחד עם תפקוד לוקה מאוד של המשטרה במניעת עברות או מציאת מבצעי עברות, יש למשטרה עניין להוכיח את ההיפך ולהרבות נאשמים וכל האמצעים קשרים לכך. הדרך שנפוצה בשנים האחרונות היא פשוט להמציא "הודאות" בשם נחקרים – להתיש נחקרים ולרשום את שכלל לא אמרו. כיצד קורה שבמדינת ישראל המתימרת להיות דמוקרטית אחוז ההרשעות שואף למאה? תיאורטית במדינה דמוקרטית יש להוכיח לבית המשפט אשמה ללא צל של ספק, באם יש חשד סביר לחפות יש לזכות. על פי החוק מותר לבית המשפט להרשיע רק אם הוכחה אשמה, כך על פי חוק הכנסת . אלא שלבית המשפט יש חוקים והוראות משלו. בית המשפט החליט לא לתת לאף אחד להתחמק ויש לעשות הכל כדי להרשיע. זה כמובן ההיפך המוחלט מהצורך בהוכחות ללא צל של ספק. במצב זה פרושו שלא רק רבים מהמורשעים הם חפים אלא שהחלק הארי מהמורשעים הם חפים.

   כיצד אם העובדות אינן מצביעות על אשמה או אף מורות בבירור על חפות?
   בעזרת יחס של איפה ואיפה והסתרת עובדות וסילופן. כך נוהגים הם כלפיו באדיבות, מאפשרים לו להעיד ככל שיחפוץ להדריכו בעזרת שאלות מדריכות לשם הבהרה או הבעת ספק כביכול כדי לנסות להוציא את התשובות ההגיוניות ביותר ככל שניתן ואי רישום הגירסאות הקודמות ולא ההדרכות שהשופט עצמו נותן, השמטת כל אמירה לא הגיונית, הוספת אמירות הסבר לצורך הקניית אמינות. כל זה למען חיפוי על מתלונן שלעיתים לא רחוקות הינו העבריין. כלפי הנאשם התנהגות גסת רוח פנים מאיימות צווחות כל כמה מילים שהנאשם מעיד, שאלות חוזרות שלא לצורך והפרעה לעדות בכל דרך, כולל קטיעתה טרם שהנאשם הצליח לומר חלקים רבים וחשובים. בפרוטוקול נרשמת עדות הנאשם מקוטעת ומעורבבת עם תשובה לשאלות אשר נשאלו טרם עת כמובן שאין השופטים משאירים זכר לשאלותיהם ועדות הנאשם נראית כאילו הוא מיוזמתו אמר דברים בערבוביה. בדרך זו כל העדות אשר הצליח לומר נראית כגבוב חסר פשר. גם מושמטים קטעים הכי חשובים מעדותו זו. קלדניות מקבלות הוראות מה להקליד ומה לא, הן למדות שכל מה שברור מעיד על חפות אל להן להקליד. ישנם שופטים שהביאו את זיופיהם לדרגת אמנות. למשל הם משמיטים פסקאות לא נוחות להם מחברים חלק מהם לפסקא אחרת שנאמרה בשלב מאוחר יותר, יוצרים משמעות חדשה שנראית הגיונית. בכלל משנים את הסדר של הפסקאות שהם בחרו להציג בין אם תוכנם נאמר כולו בחלקו או כלל לא, וכך יוצרים עקביות.

   הגב

8. שופטי שקר עולה רשע ועריצות2
   למשמעות שהם המציאו ורוצים להציג שופטים גם נותנים הוראות מה לטעון ומה לא ונותנים להם את המשמעות שהם המציאו ומאילו טענות שתכופות הן מרכזיות לחזור… למשל שההודאה במשטרה נלקחה שלא כדין. הם "ממליצים" לסנגור לחזור בו, והיה והלה יסרב הם מתנכלים אף יותר. הציבור בתמימות עלול להאמין שהסנגור חזר בו מטענות כלשהם, אך עליו לשאול על שום מה חזר בו האם יש בכל מהלך המשפט משהו שגרם לכך? אם לא הוכחו סתירות מובהקות, סימן הוא שהשופט הוא שהורה על כך. אם בכל אלו לא די הרי שתמיד בסיכום בהכרעת הדין ניתן להוסיף אף דברים שאין להם תמיכה אפילו בפרוטוקולים. מהמנות השופטים איננה נושא לבדיקה. מה שנבדק הוא האם מה שרשום מניח את הדעת כתומך בהחלטה. בנוסף לכך התרשמות גם היא נחשבת להוכחה כאשר זו רצויה. אם נחבר זאת לסילוף והסתרת עובדות הרי שגם התרשמות יכולה להיות חסרת בסיס. אך כל האמצעים מקדשים את המטרה להרשיע. בכל ההונאות הללו לא כל השופטים מסתפקים. יש היכולים להרשות לעצמם כמו נשיאי בתי משפט לפסוק על פי שימוע במעמד צד אחד בלבד הלא הוא הצד המתלונן והנאשם כלל אינו נקרא לשימוע. לחליפין אם אין מתלונן מתקיים משפט ללא שימוע כלל. בשני המקרים הנאשם מקבל את פסק הדין בדואר למעונו. הכיצד מתעדים זאת שופטים אלו? האם נרשמים פרוטוקולים מדומים? שופטת התעבורה מחיפה הילה כהן אשר נהגה להמציא פרוטוקולים לדיונים שלא התקיימו אינה היחידה והיא גם טענה שכולם עושים זאת. אחריה נתפסה עוד שופטת מבאר שבע. שופטים גם נוהגים לזמן עדים ללשכתם במקום לדיון פומבי. בלשכה לא רשמים פרוטוקולים מחייבים אלא לכל היותר הערות שאולי ישולבו בחלקם בפרוטוקולים ואולי לא.

   בית המשפט העליון
   רק מתי מעט פונים אל בית המשפט העליון אלו הם החושבים שיש להם סיכוי על פי רוב אלו הבטוחים בצדקתם וסביר שרבים מהם אכן חפים, מתוכם עוד פחות מורשים להגיש ערעור. עם זאת יחס הזיכויים/הרשעות בבית המשפט העליון הינו זהה, על כל אלף נאשמים אחד מזוכה! מכאן שאחוז החפים המורשעים הינו גבוה אף יותר.המסקנה שבמונחי בית המשפט, אין ריבוי ההרשאות נובע מקילקולים במערכת אלא זוהי מדיניות, אלו הם ציפיות מטעם בית המשפט העליון מהשופטים. מדיניות ההרשעה בכל מחיר היא הנורמה וחזקת חפות אינה אלא מס שפתיים, שכן הנעשה בפועל הינו ההפך מהמוצהר, זוהי הונאת הציבור.

   על פי חוק בתי המשפט תשמ"ד-1984סעיף 68א רישום פרוטוקולים הינו חובה, על הפרוטוקולים לשקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון. החוק מתייחס מפורשות גם לבית המשפט העליון. לפרוטוקול דיון בבית משפט יש מעמד ראייתי על פי חוק הראיות, ולכתיבתו חשיבות מכרעת למטרות בקרה שקיפות זרימת מידע וביקורת ציבורית.מתברר כי בבית המשפט העליון לא נרשמו פרוטוקולים! כיון שראה עצמו פטור מחובה זו. התבצעה שם רק הקלדה חלקית שלדברי והשופטים אין לה תוקף מחייב. המדהים הוא שדבר זה לא נודע. כאשר חלק מדיון משפטי שודר בטלוזיה, היה זה כאשר התדינו תושבי חוץ והשידור הועבר למדינות חוץ, הראו קצרניות מקלידות במכונת קצרנות – גם מכשיר כזה קיים. כך הציבור התרשם שבבית המשפט העליון הכל מתנהל על פי כל הכללים. עובדת אי ניהול פרוטוקולים בבית המשפט העליון, נחשפה רק בעקבות עתירה לבג"ץ מטעם "התנועה להגינות שלטונית" אשר דרשה מבית-המשפט העליון לנהל פרוטוקולים של הדיונים כבכל הערכאות המשפטיות האחרות בארץ וגם בכל גוף צבורי מתוקן. בית המשפט העליון כמובן התנגד. בית המשפט העליון, כידוע, אינו מנהל פרוטוקולים. הוא שוכר קלדניות ומוציא עליהן מכספי משלם-המסים, אבל הדמיון בין מה שהן עושות לבית מה שנאמר והתרחש בדיון המשפטי הוא מקרי ביותר., שופטי בית המשפט העליון אומרים שה"פרוטוקול" "אינו מחייב". אין בידם לקבל את בקשת סיפוק הנוסח המלא של הדיונים, הואיל והרישומים הנערכים על ידי הקלדנית אינם מהווים פרוטוקול הדיון ואינם מהווים נוסח מחייב ומשקף שלו.

   הגב

9. אלאור נכלא על לא עוול בכפו תשמעו סיפור במהלך מבצע קדש ב1956 נפל גדוד קומנדו מצרי בשבי ישראל לא ידעו מה לעשות איתו אם יחזירו למצרים זה עלול לחזקם מה עשו נתנו פקודה לקצין צעיר "לטפל בבעיה"מה עשה פשוט חיסל את כל הגדוד הקצין הוא לא אחר מפואד בן אליעזר ז"ל בפרשת קו 300 לאחר שהמחבל המנוול הורד חי מהאוטובוס הוחלט לחסלו דני יתום מעיד על עצמו שהוא חיסל את המחבל כאשר הוא רוצץ את גולגולתו באבן גדולה אלאור צמחוני לעומת שני אלה

   הגב

   1. האגדה על "חיסול גדוד הקומנדו ע"י פואד" היא חסרת בסיס, עדות, או תיעוד (לא מדובר ב"עדות" אחת של חייל אחרי עשרות שנים).

      קו 300:
      א. היו שני מחבלים שנתפסו חיים.

      ב. אהוד יתום, לא דני יתום.

      ג. בדיוק בגלל זה התפוצצה הפרשה ע"י בכירי שב"כ שלא הסכימו עם טיוח העדויות של אברהם שלום וגנוסר.

      ד. מה בדיוק הטענה שלך? שהיו מקרים איומים ולא תקינים, ובגלל זה גם מה שאזריה עשה זה בסדר?

10. שופטי שקר עולה ורשע3
    אי לכך העבירה הכנסת חוק חדש המחייב רישום פרוטוקול אשר ישקף את כל הנאמר והמתרחש בדיון, לרבות שאלות והערות של בית המשפט. בית המשפט זוכה ליחס מיוחד, הוא איננו ממלא אחר הוראות החוק ואף מודיע על התנגדותו, כתגובה אין כל סנקציה נגדו ובמקום זאת נחקק חוק נוסף. כמו כן כדי לשכנע את בית המשפט העליון נאמר שהחוק שאושר "מקדם את עקרון השקיפות ויתרום לאמון הציבור ברשות השופטת". יש להחמיא לאגו של השופטים כדי שיואילו לקיים את החוק.

    אחוז ההרשעות השואף ל 100% וחוסר ניהול פרוטוקול מעידים על כך שבית המשפט העליון נוקט באותן שיטות, רושם רק מה שנוח לו. מבחינת התוצאה. לא יפלא שבית המשפט העליון דוחה את רוב בקשות פסילת שופטים היות ומבחינתו קביעת דעה מראש החלטה על הרשעה היא הדבר הרצוי. על כך כמובן אין בית המשפט העליון מצהיר ועובדה זו אינה מתפרסמת. לא יפלא איפה גם התנגדותו לכל אמצעי בקרה עליו ועל בית המשפט בכלל. כך התנגד אהרון ברק להקמת נציבות תלונות אך לבסוף הסכים בתנאי שהנציב יהיה שופט בית משפט עליון בדימוס שפרושו שבית המשפט ממשיך להיות מבוקר אך ורק על ידי עצמו על פי רצונותיו ולא על פי מחויבות כלשהי לציבור. אי רצונו של הנציב אליעזר גולדברג לחקור באמת כל היבט פלילי של שופט תוך כדי שפיטה מעיד כאלף עדים על הלוך הרוחות ממנו הגיע. מסיבה זו שופט עליון או כל שופט הינו האדם הבלתי מתאים ביותר לתפקיד זה. שר המשפטים דאז – לפיד ציית לכל הוראה של נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק. באותה רוח נציב תלונות הציבור על שופטים טוען שהכנסת איננה מוסמכת להורות לו מה לבדוק אלא רק להמליץ ורק בידיו ההחלטה מה ואיך לבדוק. לפי כך הנציב הוא הקובע מהן נורמות תפקודו ולכן גם אין איש מוסמך לפטרו.

    הגב

    1. החוק הראוי שיתן תשובה. חובת הקלטת דיונים כפי הקיים בוועדות התכנון. השופטים מכשילים את האפשרות הזו. זו התשובה היחידה

11. צהל צבא העם עוברים בו הרבה אלפי אנשים כל שנה. ויש אנשים שנהרגים או נפצעים במהלך השירות הצבאי, יש כאלה שמאבדים יד או עין או אשך או את חייהם או חוטפים משהו שייצא אחרי עשר שנים. בהתקלות עם מחבלים או ירי מאש ידידותית או שירות רפואי גרוע או תחזוקה גרועה של כלי תחבורה. או משחק בנשק או תאונת אימונים או כל פאשלה אחרת או שד שלרגע שלח יד בלבל מישהו או כל פורענויות שמתרחשות מפעם לפעם בהתאם לחוקי מרפי.
    אלאור ישב כמה שנים במעצר ומאסר וגם זה עבר והנה הוא בחוץ. אלאור שיהיה בהצלחה שים את החוויה הזו מאחוריך רוב הציבור תומך בך ומאמין לך ומי שלא גם לא נורא הלוואי שתחיה חיים טובים ומספקים ובעלי משמעות ראה בנים לבניך ושלום על ישראל

    הגב

12. האמת על התנהלותו של אזריה:
    1) הגיע לזירה לאחר שהאירוע המבצעי הסתיים.
    2) החייל היחיד ללא קסדה.
    3) דרך את הנשק כמו במטווח או בתרגיל (ולא כמו מי שחש סכנה ודאית ומיידית לחייו בזירה מבצעית).
    4) התקרב לפני הירי לכיוון המחבל הפצוע (על אף טענתו שחש סכנה לחייו בשל מטען).
    5) לא הזהיר את חבריו לפני הירי (אף על פי שאילו היה מטען, הירי היה עלול להפעילו ולפגוע בחבריו שעמדו סמוך למחבל הפצוע).
    6) שיקר שוב ושוב בבית הדין הצבאי והחליף גרסאות (פעם הוא חשש ממטען ופעם מסכין ובכלל הירי בוצע לאחר שהמחבל כבר לא היה בין החיים).
    7) אזריה ביצע מעשה של הוצאה להורג של מחבל פצוע שלא היווה כל סכנה. כלומר, אזריה רצח אדם שהיה בחזקת שבוי.
    מי שמתקומם נגד רצח שבויים ישראלים לא יכול לקבל בהבנה רצח של שבוי פלסטיני.
    תחשבו על סיטואציה שבה אתם רואים בסרטון חייל ישראלי פצוע קשה שאיננו חמוש ולא מהווה כל סכנה שוכב על כביש, מוקף חמושים פלסטינים.
    דבר לא מתרחש במשך דקות ארוכות עד שאחד החמושים הפלסטינים דורך את הנשק ויורה בראשו של החייל הישראלי הפצוע.
    האם לא הייתם מתייחסים למעשה כאל רצח?
    האהדה שלה זוכה אזריה היא העדות הטובה ביותר לשפל המוסרי שבו מצויה ישראל ולתהליך ההתבהמות שעובר על החברה הישראלית.
    פעם התביישו בחיילים רוצחים.
    היום נושאים אותם על כפיים.

    הגב

    1. קל לנתח לאחר מעשה מהקפוצ’ינו אבל האמת היא דווקא זו

       1) אלאור הגיע לזירה חמה ופעילה שבה נשמעו צעקות על מטען.
       2) לאלאור לא הייתה הכשרה קרבית מלאה אלא בהתאם לתפקידו זה גם מסביר את “דריכת המטווח״
       3) לאלאור לא היה ניסיון בזירת פיגוע והצבא הודה שלא תודרכו החיילים בקו לפני מעשה מה הנוהל במקרה של מטען.
       4) מדובר בקסדת נסיעה לא מתואמת שמפריעה לכוון לא בקסדה אישית ומתואמת. דווקא הסרתה מעידה על הרצון לכוון טוב יותר
       5) קצין שנכח בזירה אמר לחייל אחר קודם לכן לירות במחבל אם הוא יזוז
       6) החשיפה למדיה בידורית בתרבות המערב גורמת לאנשים כולל לשופטים היומרניים לתאר לעצמם דרך פעולה דמיונית בה אמור להתנהג חייל במצב מסוים. המציאות שונה לעיתים קרובות. לדוגמה במציאות חייל לא מנוסה בשעת לחץ שלא בטוח בעצמו עלול דווקא להאט את הפעולות שלו כדי שלא להיכשל. ראיתי את זה פעמים רבות בשטח ואלאור מתנהג בדיוק כך.
       7) מומחה לשפת גוף העיד שרואים שאלאור הבחין בתנועת המחבל נרתע ממנה והגיב לה.
       8) המערכת הבטחונית הפעילה לחץ בכיוון מסוים מתחילת האירוע במקרה קלאסי של הקרבת השג
       9) התקשורת המיינסטרימית זיהמה את המשפט והבליטה רק את העובדות שהתאימו לאג’נדה הפוליטית השמאלנית במקרה זה ובכך השפיעה על השופטים לאורך כל ההליך. התקשורת קברה את רוב העובדות שמשה מזכיר כאן במאמר.
       10) ההשוואה לערבים לא במקומה כי עמדת היסוד שלהם היא לרצוח כמה שיותר מאיתנו וכי אף חייל צה״ל לא נושא מטען ומתפוצץ על אויביו. במקרה של אלאור מדובר בחייל מצטיין התנהגותית לא מתלהם ולא שונא ערבים בניגוד להצגת התקשורת המגמתית.

       בקיצור במשפט הזה ניצחו הגאווה היומרה והדמיון את השכל המציאות וההיגיון עם ישראל וצהל הפסידו לתקשורת מגוייסת וארגונים אנטי ציוניים.

    2. 1) הזירה לא היתה חמה ופעילה.
       זה ניכר מהתנהלות החיילים והאזרחים (חלקם מתורגלים בזירות פיגוע בחברון) לפני הירי ואחריו.
       2) לא צריך הכשרה קרבית מלאה כדי לבצע דריכה מבצעית במצב של סכנת חיים ודאית ומיידית.
       ברור לחלוטין שאזריה לא חש סכנה לחייו לפני הירי.
       3) אם אזריה לא תודרך באשר לנוהל במקרה של מטען, מדוע הוא פעל על דעת עצמו?
       4) לא השבת לטענה אודות התקרבותו אל המחבל הפצוע לפני הירי למרות שלכאורה חשש ממטען.
       5) לא התייחסת לכך שאזריה נמנע מלהזהיר את חבריו לפני הירי ובכך היה עלול לסכן את חייהם במידה והירי היה מפעיל מטען.
       6) העובדה היא שכל החיילים פעלו בדרך אחת ואף אחד מהם לא העלה על דעתו להוציא להורג מחבל פצוע ורק אזריה בחר לירות.
       7) אזריה פעל בקור רוח ובשיקול דעת.
       הוא התכוון להוציא להורג את המחבל הפצוע וביצע זאת מתוך יצר נקמה ולא בגלל פחד וחשש.
       8) כל אדם סביר בעל מצפון לא יכול היה שלא לזהות מיד שמדובר באירוע של הוצאה להורג.
       אף אחד לא ידע בשעות הראשונות מי החייל שירה, היכן הוא מתגורר, לאיזו יחידה הוא שייך ומה הן דעותיו הפוליטיות.
       לשר הביטחון והרמטכ״ל לא היתה ברירה אלא להציב מיד קווים אדומים ברורים.
       אי אפשר ואסור היה להמתין עד תום ההליך המשפטי.
       9) התקשורת ברובה דווקא שיתפה פעולה עם אזריה ומשפחתו.
       מתי מעט עיתונאים שבחרו לבקר את אזריה נתנו תוקף לטענה (הכוזבת) אודות הצבא המוסרי ביותר בעולם.
       10) חיילים ישראלים לא צריכים לשאת על גופם מטענים או לתקוף בסכינים כי יש להם אמצעים אחרים.
       אם לפלסטינים היה חיל אוויר ושיריון וארטילריה הם לא היו מצמיחים מקרבם מחבלים מתאבדים או סכינאים.
       באותה מידה ארגוני הטרור אצ״ל ולח״י השתמשו במכוניות תופת ובמטעני חבלה כנגד הכוחות הבריטים והתושבים הערבים בערים המעורבות כי לא היה להם חיל אוויר ושיריון וארטילריה.

       בקיצור, אזריה ביצע מעשה נפשע בניגוד לפקודות הצבא, קיבל עונש קל וזוכה כעת לאהדת ההמון.

    3. 1) כל עוד לא זוכה המחבל, חי או נבלה, הזירה חמה. מחבל שזז = זירה לוהטת.
       חלק מהמפקדים והחיילים היו אדישים לסכנות שעדיין היו בשטח. על כך המפקדים צריכים לשלם בתפקידם ובדרגתם.

       2) אין לי מושג מהי הגדרה של דריכה מבצעית ומהי לא, ומתי משתמשים בכל אחת מהן. מהנסיון הצבאי שלי – אתה רואה סכנה, אתה דורך ומכוון למקור הסכנה. אם מקור הסכנה מאיים לפגוע בך או בכל מישהו אחר – תירה על מנת להרוג, כי מקור הסכנה לא יפסיק כל עוד יש נשימה באפו. אם לא תעשה זאת, דמם של החיילים והאזרחים שייפגעו בגללך יישאר על ידיך לתמיד.
       זה שלך כביכול ברור מה אלאור חש או לא, כל הכבוד. אתה מוזמן לפתוח אקדמיה לקריאת מחשבות ורגשות על סמך סירטוני טלויזיה.

       3) עיין בסוף סעיף 1 לתשובתי (אדישות טיפשית של המפקדים והחיילים).

       4) העובדה שאלאור התקרב למחבל, ניתנת להסברה כחלק מתפקידו כחובש. אני מניח שהוא ביקש לבדוק אם יש צורך בסיועו (לטיפול במחבל, או להסרת סכנה נוספת), או וידוא אי סכנה. אם אתה סומך על אחרים שטוענים שניטרלו סכנה, ולא בודק היטב, בעצמך, שאכן הסכנה הוסרה, אנא שלח את פרטיך לכל חברת ביטוח בישראל כדי שיחריגו את חכמתך מכל פוליסת ביטוח בריאות או ביטוח חיים. רצוי גם שתודיע לביטוח הלאומי, כי אין לי חשק שמכספי הדל ישולמו קצבאות ליקיריך עקב חכמתך הרבה.

       5) חבריו ומפקדיו של אלאור הוזהרו עוד לפני הגעתו והיו מודעים לסכנה. בחירתם להישאר אדישים – נובעת מטימטום בלבד. סליחה על הבוטות, אבל אף הורה לא ירצה שהילד שלו יהיה מטומטם ויסכן את חייו כך. אז נא לא "להפיל את התיק" על אלאור.

       6) שוב, נא עיין בסופו של סעיף 1 בתשובתי.

       7) ומה רצית? שייכנס להיסטריה? כבר הצעתי לך מקודם להקים אקדמיה לקריאת מחשבות ורגשות על סמך סירטוני בטלויזיה.

       8) כנראה שלשיטתך רוב העם אינו מורכב מאנשים סבירים ללא מצפון. לתרועה לכבוד האדם העליון על כולנו, הקהל יעמוד דום.
       עוד לא ענית כיצד הירשו לעצמם שני קציני השיפוט הצבאי הבכירים ביותר בצה"ל לפסוק דין ללא תחקיר וללא בחינת כל העובדות.

       9) התקשורת שיתפה פעולה מתוך אינטרס לפגוע בראש הממשלה. כפי שכתוב בתגובה אחרת במאמר זה – לו ראש הממשלה היה מתמהמה בשינוי הכיוון של דבריו, מהאשמה חסרת רסן לתמיכה במשפחת אזריה, יום למחרת השמאל היה מפיל את הממשלה ע"י הצבעת אי אמון, ובבחירות העם היה מתנקם בראש הממשלה באמצעות בחירה במפלגת ימין אמיתי. אבל את השמאל, והתקשורת לצידו, תרחיש זה לא מעניין. הפלת ממשלת בנימין נתניהו מצדיקה כל צעד ומעשה.

       10) בלה-בלה-בלה-בלה. אותם צאצאי מהגרי עבודה מוסלמים שפלשו לארץ ישראל יכולים לחזור לכורי מחצבתם בתורכיה, סוריה, ירדן, ערב הסעודית, מצרים ואפילו סודן ובוסניה, ולכל ארץ אחרת שממנה הגיעו. שם יהיה להם חיל אויר, וטנקים לרוב, וארטילריה (כמו אצל נסראללה). עד אז הם חיים טוב מאד, פי מליון יותר טוב מאשר בני משפחותיהם שנשארו בארצות המקור.
       אז תעשה לעצמך טובה, ותפסיק לפלוט שטויות של השמאל שונא ישראל.

    4. "רצח של שבוי פלסטיני" – רק המוסר המעוות של השמאל הקיצוני יכול לחשוב כך.
       אין דין מחבל מנוטרל כדין חייל שבוי ואין שום הקבלה בינהם.
       מחבל שיוצא לרצוח יהודים בתקווה שיגיע אל 72 הבתולות בגן-עדן הוא בן מוות, וזה לא משנה אם מחסלים אותו בזמן הפיגוע או אחריו.

    5. לאיתמר הבוגד (כן, בוגד! – אם את אלאור אפשר לכנות רוצח אותך אפשר לכנות בוגד)

       האמת על התנהלות אזריה

       1) הגיע לזירה פעילה בשני מוקדים, התמקד בצד שבו מחבל מת וחייל פצוע. טיפל בחייל הפצוע תוך כדי שהוא שומע כל הזמן (ולא רואה, גם כי מתרכז בטיפול וגם יש רכב שמפריע לראות את המוקד השני בזירה) שבצד השני יש מחבל שזז! שיש לו פצצה!
       2) לא מבין מה הקשר לקסדה
       3) אין קשר בין מוסריות/מבצעיות הפעולה לאופן הדריכה, בפועל תחת לחץ לא תמיד מבצעים פעולות בצורה חלקה (כמו שהיינו מדמיינים תחת רוגע). לדעתי זו הפעם הראשונה שהוא יורה על מנת להרוג אז ייתכן והוא דרך כמו במטווח (כמו שהוא רגיל)
       4) נו ברור שיתקרב, רוצה לפגוע בדיוק בראש. שלא יחטיא ויפגע ב"מטען"
       5) לא הזהיר את חבריו? הוא נתן את הקסדה שלו לחבר שיחזיק לו. כל הפעולה בוצעה בסמוך ולנגד עיני המ"פ (תום נעמן)
       6) אין שום סתירה בין עדויותיו. באופן כללי היה דרוך אקסטרא כי כל הזמן שמע שעל המחבל יש פצצה ולכן יש חשש. ברגע שראה תזוזה של היד נלחץ כי בעצם אם המחבל מזיז את ידו הוא יכול להפעיל את המטען (אם קיים) או לחילופין להרים את הסכין ולדקור שוב. בכל אופן, ברגע שאתה מבצע פעולה כלשהי שנראית לך נכונה ואז אתה מגלה שאחרים חושבים אחרת – יש לך נטייה להצדיק את הפעולה בפני אחרים וגם בפני עצמך (מה שיכול להסביר את האמרה "הוא פגע בחברים שלי"). העדות הכי טובה לזה שהפעולה לא הייתה חריגה – שים לב בסרטון איך מגיבים כל שאר הנוכחים בזירה – אף אחד מהם לא נלחץ מהירי, אף אחד לא ניגש בבהלה לאלאור וכו'
       7) לא מהווה סכנה? מחבל שפגע קודם בחייל, אשר מכוסה במעיל ארוך ביום חם, שמוטלת לידו סכין, שמזיז את ידו – מהווה סכנה. הרי לא היה עדיין חבלן ש"זיכה" אותו. היה חייל שכל תפקידו היה לפקח על המחבל הנ"ל ולוודא שאינו זז – ואם זז, הפקודה הייתה לירות בו. כלומר, אלאור ביצע את התפקיד של החייל ה"שומר" על המחבל שלא פעל. מדובר במחדל של החייל ה"שומר" ושל מפקד האירוע (המ"פ) שאפשר בלאגן בזירה וגרם לכשל של החייל ה"שומר"

       להערתך על ה"שבוי": המחבל יכול להחשב שבוי רק אם נכנע, והוא לא נכנע אלא להפך ניתן להניח בסבירות גבוהה שאם יכל לפגוע בעוד חיילים, היה מנסה. מעבר לכך, גם אם המחבל היה נכנע לא הייתי מגדיר את הריגתו כרצח – מדובר במחבל נאצי שבא להרוג יהודים בגלל יהדותם (ולא בגלל אקיבוש או העדר מו"מ לשלום וכל מיני תירוצים שבטח תוכל למצוא לו). הסצנריו שתיארת לא יכול לקרות, את החייל הישראלי המתגודדים החמושים הערבים (לא פלסטינים, ערבים) היו הורגים מיד. הייתי מתפלא שחיכו משך דקות ארוכות

       לסיכום, האהדה שלה זוכה אזריה היא העדות הטובה ביותר לעליונות המוסרית של עם ישראל ולתהליך ההתפכחות מסם ה-PC הרעיל – למרות שמנסים לחנך אותנו לאהבת רוצחינו ולסלידה מאחינו – אנחנו מבינים מתי מנסים להפיל כבד תיק על הש"ג. גם אם טעה (ולדעתי הוא לא טעה, הוא עשה מה שהיה צריך לעשות, את מה שלפניו היו צריכים לעשות ולא עשו), היה צורך לסגור את כל המקרה בדין משמעתי פנימי (מקסימום שבועיים ריתוק לבסיס) בדיוק כמו שציפו לכך המפקדים הראשונים שהמקרה הגיע לפתחם (לפני פרסום סרטון "בצלם").

       פעם השמאל היה מתבייש לתמוך בגלוי באויבנו, היום נושאים אותם על כפיים

13. ראוי היה לכתוב את הדברים בצורה ברורה: הבעיה היא בצבא ולא בפרקליטות. המערכת שהיתה אמורה לגבות את החייל ממפקדו הישיר ועד לרמטכ״ל הפכו אותו ליעד ולמטרה. זו הבעיה והיא לא הסתיימה עם שחרורו של אזריה.

    הגב

14. המאמר נשען על עקרונות מאוד חלשים אם יורשה לי לומר, שלא להגיד חד צדדיים,
    האם בית הדין נגוע באופן קבוע בנורמות לא ראויות או שרק במשפטו של אלעזר הן עלו לפני השטח , האם גם הפרקליטות הצבאית שותפה לקנוניה, או שמא ביזוי נורמות (נורמות של מי בדיוק) הן דרכה של האליטה הצבאית והפוליטית (שכם הקשר הזה לא בדיוק ברור)
    איפרגן ממך אפשר לצפות לכתיבה יותר מעמיקה….
    והסיפור אלאור הוא בטח לא סיפור משפטי וחבל שעליו מושם הדגש

    הגב

15. סבלו של אלאור נורא בגלל אותה מערכת "משפט" שבגללה מוארך בפעם ב-15 מעצרם של "נאשמי" ההצתה בדומא. בגלל אכזריות השופטים ארז נוריאלי ואלרון, אולי גם אחרים, יושבים במעצר כבר שנתיים וחצי שני "נערי גבעות" ש-20 נבחרים, מהנשיא דרך רה"מ, שה"ב ואחרים, הרשיעו ללא משפט. מפאת "כבוד המערכת" כדברי השופט חיים כהן, במשפט עמוס ברנס, כבר אי אפשר יהיה לשופטים לסגת. אם לא ירשיעו ישימו לצחוק את כל 20 ה"מרשיעים". חשיבותם הרי גדולה לאין ערוך מחשיבות חייהם של אלישע אודס שהיה קטין כשנעצר ועונה, ושל עמירם בן-אוליאל. לא כן? אל תצפו למשפט צדק.

    הגב

16. כתבה לא רלוונטית ומגמתית,
    היום, בדעבד, שנה אחרי לאחר שהאירוע סוקר ביסודיות אי אפשר להתעלם מכמה עובדות, אלאור ירה במחבל מנוטרל דקות אחרי שהאירוע נגמר.
    עכשיו אתם רוצים להתפלפל האם היה צריך להרשיע אותו על סמך עדות או לא? זה כמו לראות גול בשידור חוזר ולהתווכח האם היה נבדל או לא ורלוונטי בערך באותה צורה.
    לאלאור הגיע לשבת בכלא, אין מקום בצהל לאנשים שמתפקדים כתליינים על דעת עצמם.

    הגב

    1. אולי באמת תעסוק רק בכדורגל ולא בענייני משפט והגיון? אולי אפילו שופט כדורגל.

    2. תגובה עמוקה ואינטיליגנטית של ימני טיפוסי,
       נהדר, זו כנראה הסיבה שאתם מעיפים עפיפונים בוערים נגד כיוון הרוח. 🙂

17. לא יודע האם כותב המאמר היה בחייו בזירה קרבית כלשהו, אבל הניתוח המשפטי שלו, "תחת אור הפלורסנט", הוא *בדיוק* מה שהוא מאשים את "המדינה" ואת "הכוחות שמאחורי הקלעים".
    בואו נשים את זה על השולחן: אזריה הוא חייל שסרח, טעה, עבר על עקרונות צה"ל של טוהר הנשק, וירה באדם שלא נשקף ממנו כל סיכון.
    הסרטון מראה את זה בבירור, ודי עם הקשקושים על "חשש ממלכוד וממטען". בסרטון רואים בבירור שכל מי שמסתובב בזירה לא חושש משום מטען, הולך וכמעט דורך על המחבל ששרוע על הקרקע. אם יש חשש ממטען – זה הרי לא קפצונים. כולם שומרים מרחק של לפחות 20 30 מטר עד שמגיע חבלן/יחס"פ לטהר את הזירה.
    כאן זה ברור שזה לא כך. חוץ מממש לדרוך על המחבל, כולם מסתובבים שם בנינוחות וברוגע.
    ואז אזריה מגיע ויורה.
    אז תפסיקו לבלבל את המוח ולמצוא סתירות בגרסאות העדויות.
    אזריה באמת לא היה צריך להגיע למשפט פלילי. הוא היה צריך להישפט בו ביום ע"י המג"ד ולהיכנס למחבוש בגלל עבירה חמורה על כללי השימוש בנשק.

    הגב

18. בואו נגיד את האמת. הפחד "מהפריץ האירופאי" גורם למערכת "המשפט הדמוקרטי" להתחלחל מתגובתם הצפוייה של "הקוזאקים" ולספק את רעבונם של האדונים מאירופה.

    אל תחפשו משפט אמת בישראל. עצם הבנייה המשפטית שלנו. שחורצים דין לפי "רושם" הוא הוא אם כל חטאת.

    הגב

19. "איסתרא בלגינה – קיש קיש קריא"

    עצוב לראות עד כמה מתרפסים אנו בפני העולם כולו ואיבדנו את עמוד השדרה שלנו.
    כבר לא קיימת אמת פנימית, הכל במטרה לרצות איזה מושחת או בעל כספים כלשהו.

    הגב