מפריחים את שממת ההסברה: הטכנולוגיה הישראלית מנצחת את החרם

זה היה מראה מצמרר. בתים מרוסקים ונוטים ליפול, באמצע שביל בוץ סמיך ורחב שמכסה תחתיו שכונות מגורים, חצרות, עצים, רחובות ושלטים. סלעי ענק מפוזרים בכל מקום. עדות לכוח האדיר של הטבע שחתך באלימות כל דבר שנקרה בדרכו.

בסוף השנה שעברה, הגבעות שסביב סנטה ברברה היו עדות לאחת השריפות הגדולות בהיסטוריה של קליפורניה. בסך הכול נשרפו 273,246 דונם. עם תחילת השנה החדשה, בסופת גשמים של שלושה ימים ירדו מטר ושלושים של גשם על החוף המרכזי. בשלב מסוים במהלך הסערה, חצי מטר של גשם ירד בחמש דקות.

הסערה גרמה לאדמה החרוכה מן השריפות הקודמות להתקבץ ולהשתחרר בזרם רב עוצמה במורד ההר, תוך התגברות על נחלים ונהרות שלא יכלו לבלום כמות כזו של גשמים. הסערות הותירו אחריהן 24 מתים ואומדן נזקי רכוש של 1.8 מיליארד דולר.

כל הטירוף הזה התחולל מרחק של מספר דקות נסיעה מביתו של חברי ועמיתי לשעבר ג'רמי גינסבורג, אותו קפצתי לבקר בהפסקות שבסבב ההרצאות אליו הוזמנתי בקליפורניה. כאשר סיירנו ביחד בלב זירת ההרס, המראות החזירו אותי הישר לישראל, לקו החוף המערבי של ים המלח. גם שם תופעת הבולענים ההרסנית פגעה קשות במבנים ואתרים, ובפרנסתם של מאות מתושבי האזור.

בעודנו עוזבים את אתר האסונות, שמענו לפתע קול מהרדיו ברכב ומאוחר יותר התראה בטלפונים המזהירה את מחוז סנטה ברברה בפני תחזית הסערה המתקרבת, ופינוי מידי של עשרות אלפי אנשים באזורים המועדים למפולות בוץ. "אף אחד כבר לא ייקח סיכונים או יישאר מאחור, זה בטוח",  מספר לי ג'רמי בזמן שהוא מדבר בטלפון עם ידידים המתגוררים במחוז הסמוך שכבר התחילו לארוז תיקים.

לא יכולתי להפסיק לחשוב על צירוף המקרים: במשך שנים התגוררתי בשדרות על גבול עזה, תחת אזעקות 'צבע אדום', המזהירות אזרחים לנוס על נפשם מירי רקטות. כעת אני מזדרז לצאת מהר ככול האפשר ממונטסיטו קליפורניה, לאחר ששמענו מספר אזעקות המתריעות על חשש מסלעי ענק גולשים במורד ההַר במפולת בוץ מפלצתית. זה לא היה מנחם לשמוע ממקורות בלתי רשמיים כי ישנו עדיין מעל 70% סחף שנשאר בהרים, וכל גשם פתאומי יכול לגרום לקריסה שתשטוף את העמקים של סנטה ברברה.

האגם הנעלם

הנסיעה לקליפורניה הייתה הצעד הראשון במסע בינלאומי לתיעוד מקומות שונים הסובלים מאסונות סביבתיים חמורים. אחרי שנתיים בהן תיעדתי את נסיגת ים המלח, החלטתי לקדם מודעות סביבתית גלובלית יותר, ולחבר אליה את הסיפור המקומי שלנו כאן. הכלים ההסברתיים והסביבתיים שפיתחתי תוך כדי הקמת הפרויקט בים המלח, וכוללים הרצאת מולטימדיה מיוחדת בשילוב מציאות מדומה, יושמו לראשונה בקליפורניה.

בצד השני של העולם, ראיתי את התבנית ההרסנית הישירה של 'שינויי האקלים' ואת השפעתה על הסביבה והקהילה. נוכחתי מקרוב בפגיעות האנושית מפני איתני הטבע, אשר אינם מבדילים היכן אנו חיים ומה הרקע התרבותי, דתי  או הפוליטי שלנו. ביחוד הבנתי את החשיבות והאחריות שיש לנו כבני אדם כלפי שימור הסביבה.

ארבע שנים של בצורת חריפה עברו על קליפורניה, ופגעו קשות במאגרי המים שלה. ישנו דיון מתמשך בשאלה האם המדינה צריכה להגדיל את אספקת המים למגזרים החקלאיים והעירוניים הגדולים, או להגביר את השימור על המערכות האקולוגיות הטבעיות של מקורות המים.

את ההשפעות ההרסניות של זה ראיתי במיוחד בביקור באגם ק'צומה, שהוא מאגר המים העיקרי באזור סנטה ברברה. שנות הבצורת הארוכות הורידו את מפלס המים כמעט לאפס, ורק לאחרונה נרשמה התאוששות מסוימת. ניתן היה להבחין בבירור מקו הצמחייה ומהרציפים המוארכים שהאגם הזה לא היה מלא כבר זמן רב.

המראה של אחת המדינות המשגשגות בארה"ב שנאלצת להטיל הגבלות על שימוש במים היה מדאיג.

ים המוות

כדי להימנע מעומסי תנועה כבדים באזור לוס אנג'לס בעקבות התראות הפנוי, אני יוצא מוקדם למחרת בבוקר כדי לחקור ולתעד את האסון הסביבתי הקשה ביותר בהיסטוריה של קליפורניה: הים המלוח –  The Salton Sea – השוכן כשלוש שעות נסיעה לכיוון דרום-מזרח.

ה- Salton Sea הוא האגם הגדול ביותר בקליפורניה, אבל הוא מתכווץ כבר שנים. דגים וציפורים גוועים ומתים, האגם היבש שופך אבק רעיל לאוויר ומאיים על אזור בו חיים מאות אלפי אנשים.

במשך שנים האגם התמלא הודות לנהר הקולורדו, ועכשיו זרימת המים מווסתת לצרכי שתייה, דבר הגורם לאגם להתכווץ מהר מאי פעם. גם המערכת האקולוגית מתחילה להתמוטט – האגם כבר מלוח יותר מן האוקיינוס, והדגים הנותרים ימותו בקרוב עם עליית המליחות.

כשהגעתי לחוף הרפאים הנטוש, הבחנתי בלוח מודעות ישן משנות החמישים ועליו פוסטר המברך את כוכבי הוליווד שנהגו לפקוד את המקום בימים שהוא עוד נחשב לאתר נופש מבוקש. לצד הבקתות הנטושות והמוזנחות ועצי הדקל מוטי הראש, המשכתי לחקור את החופים המלוחים וניסיתי לקלוט את החורבן שפקד את מקום הזה.

רק כשהגעתי לגדה, הבטתי מטה והבחנתי לתדהמתי שאני דורך על אלפי שרידי דגים מתים שהשתרעו על שטח עצום. באותו הרגע משהו הכה בי,  והרגשתי מחויב לתעד את האסון סביבי. בלב שדות הדגים המיובשים, הוצאתי את החצובה עם מצלמת ה-VR שלי וניסיתי ללכוד את המראה ב- 360 מעלות של הרס סביבתי.

ישראל בטופ העולמי

אף על פי שהשמות דומים מאד, ים המלח אצלנו והים המלוח בקליפורניה הם גופי מים ומערכות אקולוגיות שונות לחלוטין. יחד עם זאת, הסיבות להתייבשות מאגרי המים הן דומות מאוד, ומכאן גם התקווה לבניית מודעות סביבתית גלובלית.

ישראל הינה המובילה העולמית בפיתוח פתרונות טכנולוגיים מתקדמים לטיהור והתפלה של מים לשתייה. מדינת ישראל ממחזרת כמעט תשעים אחוזים מהמים שלה, כאשר הבאה ברשימה היא ספרד עם קצת יותר מ-25% מחזור מים. לצורך השוואה, מדינת קליפורניה הליברלית ממחזרת רק חמישה אחוזים.

טכנולוגיות חכמות בייעול וחיסכון במים לחקלאות מבוקשות בכל קצוות העולם, ויוצרות הזדמנויות לפרויקטים פורצי דרך ושיתופי פעולה אזוריים. נושא הגנת הסביבה הוא אחד הנושאים המדוברים והחשובים הכיום בעולם המערבי, והוא מעניק לישראל במה ייחודית להצגת פניה היפות.

התחזיות מעריכות כי בתוך עשר שנים כ-1.8 מיליארד מאוכלוסיית העולם יסבלו מבעיות בגישה למים נקיים. לכן פתרונות המים של ישראל ופיתוח וקידום טכנולוגיות מים בשיתופי פעולה גלובליים, הם הבשורה האמיתית למין האנושי, והדרך היעילה ביותר לשמור על הסביבה ולמנוע אסונות נוספים. עלינו להמשיך ולעודד את המודעות לכך.

הצהרת ריבונות

קהלים רבים, גם כאלה שאינם בהכרח אוהדי ישראל מיסודם, מסוגלים להזדהות עם המסר החברתי והסביבתי שבשיקום ים המלח ולהבין את חשיבותו האזורית.

הייחודיות של ים המלח היא בהיותו לא רק נושא אקולוגי, אלא גם אתר גיאוגרפי יוצא דופן. שימוש באמצעים ויזואליים להצגה והנגשה של פלא העולם הזה בפני קהלים צעירים יוצר הזדהות עמוקה ורגשית יותר.

סטודנטים שפגשתי בקמפוסים בקליפורניה סיפרו לי שזו פעם ראשונה שבה צעירים כמוהם, המחוברים מאוד לנושא איכות הסביבה, יכלו להתחבר גם לישראל ולהיפגש אישית עם ישראלי. הם התפעלו מהסרטונים והתמונות ולמדו לראשונה על ישראל כמעצמה טכנולוגית בינלאומית.

ההתמקדות בים המלח עשויה לסייע לישראל גם במישור המדיני וההסברתי. רוב שטחו של ים המלח נחשב במונחים פוליטיים לאזור שמעבר ל'קו הירוק', ולכן גיבוש קונצנזוס סביבו יחזק את הנוכחות הישראלית בשטח חשוב החולש על גישה לירושלים.

גם מבחינה ביטחונית, נהר הירדן שיחזור לרוחבו ועומקו ההיסטוריים יחזק את הגבול המזרחי של ישראל, וכמובן ששיקום ים המלח יביא לפריחה נוספת בתיירות ובכלכלה. לכן שיקום מקורות המים של הכנרת ונהר הירדן ומשם לים המלח הצפוני תהיה הצהרת הריבונות החשובה ביותר.

נעם בדין הוא צלם עיתונות ומרצה בינלאומי ומנהל  The Dead Sea Revival Project, הפועל לשיקום ים המלח ולקידום הסברה וחינוך סביבתי. עקבו אחריו באינסטגרם