מערכות ההגירה של אירופה – יבשת המקדשת את החוק והסדר – יצאו מכלל שליטה. תוצאות הבחירות האחרונות מוכיחות שאזרחי היבשת דורשים חוקים נוקשים יותר
"החגיגה של המהגרים הבלתי-חוקיים נגמרה". כך הכריז בראשית החודש מתאו סלביני, שר הפנים החדש של איטליה. "הם יצטרכו לארוז את התיקים. נעשה את זה בדרך מנומסת ורגועה, אבל הם חייבים לעזוב. פליטים שנמלטים ממלחמה יתקבלו בברכה, כל השאר יעזבו", אמר מנהיג מפלגת הליגה הצפונית בעצרת בוונציה.
הממשלה החדשה, בראשה עומדת קואליציה בין מפלגת חמשת הכוכבים למפלגתו של סלביני, הציגה תכנית מפורטת לפעולה בסוגיית המהגרים הבלתי-חוקיים באיטליה, במטרה לגרש כחצי מיליון מהם מתחומי המדינה. "הדלת שלנו פתוחה לאנשים הנכונים, אבל אלה שבאו לכאן כדי לעשות צרות ולקבל תשלומי רווחה יקבלו כרטיס בכיוון אחד", הוסיף השר באירוע ציבורי אחר.
לפי נתוני הארגון הבינלאומי להגירה, למעלה מ-700 אלף מהגרים הגיעו לחופי איטליה בחמש השנים האחרונות. הממשלה הקודמת ניסתה לטפל במשבר על ידי הקמת מרכזי קליטה, חילוצים מלב ים ומתן שירותים רפואיים. כמו כן, התנהל משא ומתן עם מדינות בצפון אפריקה להחזרת חלק מן המהגרים אך רק אלפים בודדים עזבו.
החוק האיטלקי הנוכחי, הקובע כי כל מהגר שעוזב את המדינה חייב להיות מלווה בשני סוכנים לפחות, הופך את המשימה למסובכת מאוד. כך למשל תיאר לאחרונה העיתון 'לה רפובליקה' כיצד 29 מהגרים הוחזרו לטוניסיה במטוס שכור, על סיפונו היה צוות בן 74 אנשים שכלל רופאים, אחיות וקציני משטרה. כל אלה עלו למשלם המיסים האיטלקי סכום של חמישה מיליארד יורו.
לפי תכנית ההגירה של הממשלה החדשה, חלק ניכר מן הכסף שיועד למרכזי הקליטה יופנה למאמצי הגירוש ולהסכמי החזרה חדשים עם מדינות אפריקה. אך מעבר למכשולים הפיננסיים, המנהיגים החדשים ברומא נתקלים גם בעוינות פוליטית מצד האיחוד האירופי.
האמנות המשותפות בקשר לפליטים עליהן חתומה איטליה יקשו עליה עוד יותר להילחם בהגירה, אך מנגד הממשלה החדשה לא תוכל להתעלם לאורך זמן מדברו של הבוחר ומהשינויים הפוליטיים הפנימיים.
"ההגירה חייבת להיעצר"
גם מדינות אחרות באירופה מתחילות להשמיע קולות נחרצים יותר בקשר לעצירת גלי ההגירה ההמוניים מאפריקה ומהמזרח התיכון. בפגישה בנושא במטה האו"ם בניו-יורק שנערכה לפני כשבועיים, אמר שר החוץ ההונגרי פיטר שיראטו כי "בעיית ההגירה לא צריכה להיות מנוהלת, היא חייבת להיעצר".
על פי שיראטו, הכאוס והטרור שהביאו המהגרים על המדינות האירופאיות המארחות אותן הוכיח כי הניסיון לאינטגרציה של זרים נכשל. "הונגריה דוחה את העמדה הטוענת כי הגירה היא טובה. הגירה היא רעה לאלה שנאלצו לעזוב את ביתם, היא רעה למדינות בהן הם עוברים בדרך, והיא מציבה אתגרים רבים למדינות היעד", הסביר.
עוד הוסיף השר כי הפתרון לבעיה טמון דווקא במדינות הערביות העשירות, שצריכות לפתוח את דלתן לאחיהם המוסלמים. "תוצאות הבחירות האחרונות הוכיחו כי המצביעים בהונגריה הביעו את עמדתם על הגירה בבירור. המטרה העיקרית של הממשלה החדשה היא להבטיח את ביטחונה של המדינה ואזרחיה", אמר.
גם שכנתה של הונגריה, אוסטריה, הודיעה לאחרונה על כוונתה לנקוט במדיניות הגירה קשוחה יותר. לפני כשבועיים דווח כי הממשלה האוסטרית החליטה לסגור שבעה מסגדים בעיר וינה ולגרש משטחה אנשי דת מוסלמיים קיצוניים.
הקנצלר האוסטרי סבסטיאן קורץ אמר ממשלתו החליטה לפרק את ארגון "הקהילה הערבית הדתית", שהפעיל את המסגדים בווינה ונודע בקו הטורקי-לאומני שלו, והיא בוחנת מחדש את אשרות השהיה של עשרות אנשי דת נוספים. החוק האוסטרי אוסר על קהילות דתיות לקבל מימון ממדינות זרות.
Paris is almost finished building anti-terror wall around the Eiffel Tower.https://t.co/ozHDfov90S pic.twitter.com/qVlLOA4x6s
— Jim Roberts (@nycjim) June 16, 2018
גם עיריית פריז הודיעה בסוף השבוע האחרון כי העבודות להקמת גדר מיוחדת מסביב למגדל אייפל, במטרה למנוע התקפות טרור, עומדות לפני סיום. חומת הזכוכית בעובי 6.5 סנטימטרים אמורה להקיף במלואו את האתר התיירותי המפורסם, ואמצעי ביטחון נוספים מתוכננים בעלות של 35 מיליון יורו.
"סוזנה היא קורבן של מדיניות חסרת אחריות"
בתוך כך, סערה חדשה מטלטלת את גרמניה בימים האחרונים לאחר שנחשף המקרה המזעזע בו נאנסה ונרצחה הנערה היהודיה סוזנה מריה פלדמן בידי מהגר מעיראק. על פי המשטרה הגרמנית, עלי בשאר בן ה-20 אנס את פלדמן, חנק אותה למוות ואז השליך את גופתה באזור מיוער מחוץ לעיר ויסבאדן. לאחר מכן השתמש במסמכים מזויפים כדי להימלט בחזרה למולדתו, וניצל את העובדה שהפקידים בשדה התעופה לא וידאו את זהותו.
בשאר הגיע לגרמניה בשלהי שנת 2015, בשיאו של גל המהגרים, ביחד עם הוריו וחמישה מאחיו. הם הגישו בקשה למעמד של פליט שנדחתה בחודש דצמבר 2016. באשר היה אמור להיות מגורש מהמדינה, אך לאחר שערער על ההחלטה הותירו לו הרשויות הגרמניות להישאר.
בשנים שעברו מאז הספיק בשאר לצבור מאזן פלילי נרחב, כולל עברות של תקיפת שוטרים, שוד מזוין ואחזקת נשק לא חוקי. לפני כשלושה חודשים הוא נעצר בחשד לאונס של ילדה בת 11 שהתגוררה במרכז הפליטים בו שהתה משפחתו. בשאר נעצר בצפון עיראק בראשית החודש והוסגר לגרמניה, שם הוא ממתין למשפטו.
הרצח האכזרי של סוזנה, המצטרף למספר רב של מקרים דומים בשנים האחרונות ולחשיפות על תשלומי שוחד שהועברו לפקידים בתמורה לאשרות מקלט, עורר זעם רב בקרב פוליטיקאים במדינה. "זה עוד מקרה טיפוסי של חוסר היכולת של הרשויות", אמר אלכסנדר גראף ממפלגת ה-FDP. "יש יותר מדי חורים במערכת, זה מצב נוראי שנמשך כבר שנים".
חבר אחר במפלגת ה-CDU אמר כי "כאיש ציבור שאחראי על התקציב אני סבור שכל מערכת המקלט צריכה לעבור שינוי יסודי", ומפלגת 'אלטרנטיבה לגרמניה' AfD)) המתנגדת להגירה מסרה הודעה בה נכתב:
המוות של סוזנה הוא לא מיד הגורל – זוהי תוצאה של שנים רבות של מדיניות הגירה חסרת אחריות שכשלה באופן שערורייתי. סוזנה היא קורבן של המדיניות הצבועה והאנוכית של הקנצלרית מרקל. עלי בשאר מעולם לא היה אמור להיכנס לגרמניה, וגם בקשת המקלט שלו פקעה לפני יותר משנתיים בהן הוא המשיך לחיות על חשבון משלם המיסים. הוא היה מוכר למשטרה והיה אמור להיעצר ולהיות מגורש לפני זמן רב"
גם שר הפנים של מרקל, הורסט זיהופר, הודיע בעקבות הרצח כי הוא מתכוון להורות למשטרת ההגירה לסגור את גבולות המדינה, וזאת בניגוד להחלטות הקנצלרית. הצהרתו כבר יצרה משבר חמור בקואליציה השברירית ממילא, והיא תעמוד בקרוב למבחן חשוב. יתכן כי כי דווקא אותם מהגרים שמרקל קידמה בברכה, הם אלה שיביאו לקץ הקריירה הפוליטית הארוכה שלה.
כל הדוגמאות האלה מראות כי מערכות ההגירה של אירופה – יבשת המקדשת את החוק והסדר – יצאו לחלוטין מכלל שליטה. תוצאות הבחירות בשנה האחרונה והסחף ההולך וגובר כלפי הימין הפוליטי מוכיחות שהאזרחים מתחילים להתעורר ולדרוש חוקים נוקשים יותר לגבי הגירה. האם גם מנהיגי אירופה יתעוררו סוף סוף ויקשיבו לכל סימני האזהרה?
אירופה עומדת בליבו של משבר פוליטי במקביל למשבר כלכלי הולך ומתגבר, ובנוסף על כך משבר המסתננים (לא אשתמש במונח המכובס "פליטים" משום שרובם המוחלט אינו עומד בקריטריונים של פליטים). קריסת הפרויקט האירופי מתממש לנגד עינינו. בהיותו פרויקט מרקסיסטי באופיו, לא אצטער על התפרקותו. כמו כן, לא ארחם במיוחד על האירופים המנוולים הראויים לעונשים הנופלים על ראשם, בשל חטאי עברם האיומים. יחד עם זאת, אינני שמח לאידם משום ש:
1. אני ממש לא בעד כל הדם שעומד להשפך שם, די בקרוב. במיוחד, כל הדם של החפים מפשע שנפלו שבויים בידי מנהיגים מנותקים ומטורפים. הם לא אשמים, אך הם בכל זאת ישלמו את המחיר, כמו תמיד.
2. אני עדיין רוצה לראות את עצמי ואת ארצי כחלק מהעולם המערבי. העובדה שישנם פערים תרבותיים עצומים בינינו והעובדה שהעולם המערבי איבד את המצפן, עדיין לא מבטל את הציביליזציה הגדולה והמפוארת שנוצרה כאן, שיש לה ערך רב וראוי לשמור עליה.
מתסכל אותי מאוד לחשוב על כך שכנראה נקודת האל-חזור, לפחות עבור חלק משמעותי ממדינות אירופה, כבר נחצתה מזמן (ודווקא המרכזיות שבהן, כדוגמת צרפת, גרמניה, איטליה, ספרד, ואפילו אנגליה). לדעתי, עם כמות המוסלמים שחדרו פנימה (כ-10% מהאוכלוסיה במדינות מסוימות), ובהתחשב בזמן שלוקח לגופים מדיניים לעשות משהו, כבר אין מה לעשות. אירופה עומדת בפני מלחמה איומה, וגם אם תצא ממנה ותשרוד, זה יהיה בשן ועין.
ימים יגידו, אך לאירופים הסטוריה ארוכה של השמדה עצמית על מזבח אידאולוגיות מוטרפות.
הכל נכון, אבל לא כדאי להצניע את תפקידם של היהודים ה"אדומים" בהדחה של אירופה וארה"ב לאסונות חברתיים. קרל מרקס, ליאון טרוצקי, רוזה לוכסמבורג, אמה גולדן, בלה קון, מארק הלטר, דני האדום (דניאל כהן-בנדיט), אבי הופמן (ההיפיס בארה"ב), גרי רובין, בטי פרידן – הם רק חלק קטן ממאות ואלפי היהודים שהקדישו את מיטב מוחם וכוחם לקידום האג'נדה האדומה אשר התפתחויות פוסט-מודרניות שלה מביאות כיום להורדת אירופה מהמסילה, לארה"ב אולי עוד תהיה תקומה בזכות טראמפ.
לא המנהיגים אשמים. הם שבוים תודעתית בידי האינטלקטואלים השמאלנים השולטים באקדמיה בתרבות ובתקשורת. הרי הם המנהיגים התחנכו אצלם. כל המחנכים ביסודי ובתיכון למדו אצלם. הם שולטים בתודעה הציבורית ומחליטים מה הן האידאות הנכונות המושגים הנכונים המילים הנכונות והשפה הנכונה.
דבר דומה קיים אצלנו. אלא שהעם היהודי הוא עם מרדן ולכן חלקו פה בארץ לא נכנע לתכתיבי השמאל האינטלקטואלי
ל-"הכל נכון":
הטיעון העתיק, המאוס, ואם נהיה לגמרי כנים – האנטישמי – שאותו אתה מביא באמת שאינו משכנע, ולמעשה מהווה כשל לוגי. הבט, העובדה שהיו יהודים מרקסיסטים וקומוניסטים, גם בעמדות הנהגה, אינו מעלה ואינו מוריד. משום שהשאלה היא: האם המרקסיזם ויישומיו הם תנועה יהודית, או שמא פשוט היו יהודים כחלק מהתנועה המרקסיסטית? תמצא שהמשפט השני הוא הנכון, ואין שום צורך להדגיש באופן מלאכותי סילופים מפיהם של שונאינו. יש יהודים טובים ויש יהודים רעים, בדיוק כמו שיש אנשים אחרים טובים ואנשים אחרים רעים, בני דתות ותרבויות אחרות.
למעשה, ניתן עוד לטעון שדווקא כחלק מרצונם של אלה להתרחק מיהדותם או "להתקבל למועדון" על אף יהדותם, היא שהדיחה רבים מאלה שציינת למעשים האיומים שביצעו. הדבר דומה לערבים הנוצרים, אשר מנסים להיות "יותר ערבים מערבים" על מנת שהמרחב המוסלמי יישכח לרגע שהם בעצם כופרים בעיניהם, ולא יחסל אותם. וכך נולדו רוב התנועות הערביות "הלאומיות" באזורנו, ובדיוק מסיבה זו קרסו – משום שבדיוק כמו מרקסיזם, הן מבוססות על שקרים וסילופים.
דיסוננס קוגניטיבי שכזה כבר הביא, וסביר שעוד יביא, לאסונות רבים. מוטב שנהיה גאים בזהותנו ותרבותנו ונשאף להמשיך לשפר את עצמנו. אין שום צורך להביא לכאן טענות עם ניחוח של שנאה עצמית, אפילו מתוך נסיון מוצדק לתקוף את האופוזיציה הרצחנית.
לאוריאל
להגיד על טענה נגד מגמה מסוימת שהובילו יהודים שהטענה הזאת היא "אנטישמית" היא פתרון קל ומהיר מדי להתמודדות עם הטענה. על העובדה שהיו יהודים מרקסיסטים וקומוניסטים בעמדות הנהגה מעבר לכל פרופורציה לשיעורם באוכלוסייה אי אפשר להגיד ש"אינה מעלה ואינה מורידה". אלה יהודים שמרדו בדת (ובתרבות) היהודית והחליפו אותה בדת סינתטית ואכזרית, שגרמה להם בסופו של דבר להתאכזר לאחיהם אשר דבקו בדת המקורית. האם המרקסיזם ויישומיו הם תנועה יהודית או שהיהודים היו חלק מהתנועה המרקסיסטית? לא זה ולא זה. המרקסיזם היה תנועה של יהודים שונאי יהדות, שביקשו לחקות את נביאי הזעם האותנטיים של התנ"ך באמצעות נבואת שקר והאמת ש"בערה בעצמותיהם" היתה בעצם שקר מר. כמו שכיום, יש בינינו יהודים שהנזק שלהם לעם ישראל גדול מנזקם את גויים – כך גם בתנועות המרקסיסטיות והקומוניסטיות.
ל-"הכל נכון"
יש הבדל גדול מאוד בין לומר "היהודים הם…" לבין "יש יהודים שהם…". האמירה הראשונה היא אנטישמית, בעוד האמירה השניה כמעט ברורה מאליה. הדברים שאתה אומר מזכירים מאוד את האמירה הראשונה. שים לב, אני מצטט אותך:
"המרקסיזם היה תנועה של יהודים שונאי יהדות…"
ובכן, לא. בין המרקסיסטים אכן היו יהודים, אפילו רבים, ואכן חלקם בעמדות הנהגה. האם בצורה בלתי פרופורציונית? אני לא בטוח, אבל גם אם נניח שכן – הרי שיהודים היו מיוצגים בצורה בלתי פרופורציונית בתחומים רבים אחרים, חיוביים ושליליים, בחלק גדול מן המקרים בעל כרחם. הדוגמא הטובה ביותר היא נושא ההלוואה בריבית – האירופאים לא עסקו במקצוע זה בשל איסורי הנצרות, ובמקביל היו איסורים רבים לגבי עיסוקם של יהודים במגוון מקצועות אחרים. דבר זה הוביל לייצוג יתר של יהודים במקצוע זה, מה שהוביל בתורו בין היתר לשנאה כלפינו וגם למיתוס העתיק לגבי "יהודים וכסף". במילים אחרות, הנסיבות הכריחו את היהודים לתחום מסוים מה שהוליד עוינות כלפיהם. האם כל היהודים היו מלווים בריבית? לא. האם כל המלווים בריבית היו יהודים? גם לא (למרות הייצוג הבלתי פרופורציונלי). האם היו ביניהם גם מושחתים? סביר להניח. האם כל הסיטואציה מגוחכת? בהחלט. האם האנטישמיות מוצדקת? לא. לא רועם.
במקביל, יש ייצוג יתר של יהודים גם בתחומים כמו מדע ורפואה, אומנות וספרות, עריכת דין וראיית חשבון. לרוב, זה נובע מן התרבות היהודית המדגישה למדנות וחריצות. כמובן שגם סביב אלה נוצרים מיתוסים של שנאה ואנטישמיות ("היהודים שולטים בעולם…").
הוא הדבר לגבי הטענות שאתה מעלה. לטעמי, אתה נופל במלכודת של גדולי שונאינו וחוזר, בלי לשים לב, על הטיעונים שלהם. אני חוזר ומדגיש את הטיעון המרכזי שלי – אפשר ורצוי לתקוף את המדיניות של השמאל לצורותיו, מבלי להטיל רפש בנו. נסה לנתק בין הדברים. השמאל (או המרקסיזם במקרה שלנו) אינה תנועה יהודית, אלא יש בה יהודים (רבים).
לאוריאל,
נכון שזה לא נעים לחשוב שהרדיקליזם האידיאולוגי הוא תופעה יהודית מאוד, אבל זוהי עובדה. התייחסות לעובדה שבין המרקסיסטים היו יהודים רבים, במיוחד בעמדות הנהגה, באופן בלתי פרופורציוני אין משמעותה התעלמות מהעובדה שגם בין השחמטאים ובין הסופרים (בזמן המודרני) יש יהודים רבים, באופן בלתי פרופורציוני. ומותר גם לנסות להסביר את הנטייה היהודית הזאת לרדיקליזם, בלי לחטוף תיוג של "גזענות". הטענה שלי היא שיהודים מעצם טיבם נמשכים ל"תיקון עולם" ואם אין בהם איזון נפשי וסבלנות הם נמשכים לדרכים מהפכניות לתיקון העולם, שלכאורה מהוות "קיצור דרך" אבל למעשה מביאות אסונות.
http://www.acpr.org.il/English/radicalism.pdf
לאוריאל, אתה צודק באופן תאורטי בפועל כולם יודעים שאין כאן קשר מקרי אלא קבוצה של אנשים שמעצם היותם אוטסיידרים מעדיפים חברה רב תרבותית שמשרתת טוב יותר את האינטרס האישי שלהם. זאת גם הסיבה שהשמאל היהודי מתרחק מהציונות ומישראל כמדינת הלאום היהודי. החברה היום נזהרת מלעשות הכללות ולכן כל מה שאתה כותב נשמע מאוד הגיוני אבל הטרנד הזה מתחיל להמאס ככל שעובר זמן והמהגרים לא משתלבים אלא להיפך, מנסים להשליט את תרבותם ומנהגיהם במקומות שבהם הם הופכים לרוב. ברגע שהתקינות הפוליטית תזרק לעזאזל גם היהודים ישלמו מחיר ואז שום לוגיקה אקדמית לא תעזור לנו.
חברים, במחילה, אבל אמירות כגון:
"נכון שזה לא נעים לחשוב שהרדיקליזם האידיאולוגי הוא תופעה יהודית מאוד, אבל זוהי עובדה."
הן בדיוק זה – רק אמירות, הצהרות (דוחות במיוחד). וכמו כל הצהרה, יש להביא טיעונים המחזקים אותה ולא מספיק רק להניף אותה בחלל החדר, להוסיף בסופה "זאת עובדה" ולראות את הנושא כגמור, משום שזוהי דמגוגיה (תודה על ההפנייה לאריה סתיו, אבדוק אם אצלו יש הוכחה או רק הצהרות נוספות). ומה בעצם מנסים לומר פה? שרדיקליזם אידאולוגי הוא תופעה ייחודית ליהודים? איזה מן קשקוש הוא זה? כמה בורות הסטורית צריכה להתקיים כדי להיות מסוגל להחזיק בעמדה כזו, ועוד לומר שזו האמת ואין בילתה? מאוד מוזר לי לשמוע התבטאויות כאלו.
אני נותר בעמדתי לא משום ש-"לא נעים לי להודות" או קשקוש אחר מעין זה (בכנות, גם זו דמגוגיה ואני מקווה שאתם מבינים את זה. ועד כמה שידוע לי, קריאת המחשבות גם כן עדיין לא נתגלתה במחוזותינו, אז אנא מכם). כמו כן, זה לא משום איזשהו רצון פוליטיקלי-קורקט "לא להכליל". זו עמדה לוגית פשוטה: אם אתם טוענים ש-"היהודים הם…" התכבדו נא והוכיחו.
אני טוען ש:
1. אתם לא יכולים להוכיח את זה. גם הצבעה לכך שיש (אם אכן יש) נציגות בלתי פרופורציונית של יהודים בתנועות הללו, זה לא מספיק בתור הוכחה. זה רק מצביע על נטייה יהודית להצטיין ולהתבלט ולהגיע לעמדות הנהגה (לפחות זמנית), גם אם זה בתנועות איומות.
2. לנסות להוביל את המהלך הזה נופל בדיוק לידי האויבים שלנו. זה ממש לא עניין של "להודות ולקחת אחריות" אלא לקבל על עצמנו אשמה שאינה שלנו ואת הטיעונים של גדולי שונאינו, על המיתוסים ועלילות הדם שבפיהם.
הייצוג הבלתי פרופורציוני של יהודים בשחמט לא הופך את השחמט למשחק יהודי, רפואה אינה מקצוע יהודי, ספרות אינו תחום אומנותי יהודי וכך הלאה. ההיקש הלוגי הפשוט שאני עושה – בדיוק באותו אופן מרקסיזם ונגזרותיו אינם תנועה יהודית (אלא אם תוכיחו אחרת, ובינתיים לא עשיתם זאת). למעשה, אתם מחזקים תפיסה קיימת שמגבירה את השנאה כלפינו. לא ששונאינו באמת צריכים או מחפשים הצדקות, אבל זה מעשה מנוול במיוחד, או לפחות עיוור מאוד, לנסות לעזור להם כך. להאשים קבוצה שלמה ללא הוכחות עומד בדיוק, אבל בדיוק, בהגדרה של גזענות (ואני השתמשתי במילה אחרת ומאוד ספציפית – אנטישמיות). אם אתם מעלים טענה לפיה "יהודים מעצם טיבם נמשכים ל”תיקון עולם” " גם היא דרושה הוכחה, אחרת פשוט אפשר להתעלם ממנה (על כל פרשנויותיה).
טענה בדמות "…בפועל כולם יודעים שאין כאן קשר מקרי…" גם היא כשל לוגי. לא יודע מי זה ה-"כולם" הזה שפונים אליו, למגיב הפתרונים (ולא, לא מדובר כאן בטיעון המבוסס על common knowledge, שהוא דווקא בסיס סביר).
לבסוף, השוואה בין היהודים לבין המסתננים באירופה (שוב, אני לא משתמש במונח המכובס "מהגרים", כי הם פשוט פולשים) היא נטולת בסיס ועומדת על פער ידע הסטורי עצום. לכל הפחות, היהודים מעולם לא פלשו לאירופה ומעולם לא ניסו להשליט עליה את תרבותם. זה סוגר את המעגל לנושא המרקסיזם – אם אתם טוענים שמדובר בעצם בתרבות יהודית.
כמובן שטיעונים אקדמיים הם לא מה שיציל אותנו מן הצרות שמגיעות. אבל, אני עדיין חושב שהמדיניות שלנו צריכה להיות מבוססת על הבנה לוגית של המציאות ככל הניתן; על מציאת האמת ככל שניתן ופעולה אל מול אותה אמת. הישענות על שקרים, סילופים, מיתוסים ושאר ירקות בטח ובטח לא יקדם אותנו. יש לנו מספיק אויבים מבלי שנאמץ לקרבנו את תפיסותיהם.
אני לא מרגיש שום צורך באפולוגטיקה מול רוצחינו, מדוע אתם כן?
זה העונש של אירופה האנטישמית, שבמשך מאות שנים הם חיסלו וגירשו כמעט את כל יהדות אירופה, שהייתה 'יצרנית חכמה ומוסרית', כל מקום שגרו יהודים המקום פרח ושגשג, [עיין ערך מדינת ישראל] חלק גדול מה'רופאים עורכי דין משוררים ואנשי רוח' בגרמניה היו יהודים, ליהודים באירופה לא היו כוונות שליטה או גיור ובוודאי שלא להרוג, את ה'כופרים' כמו שהמוסלמים אומרים על כל מי שהוא לא מוסלמי. ומנגד הארופאים קיבלו אימצו והכניסו את הערבים ואפריקאים המוסלמים, שהוא עם נבער נצלן שקרן (כאידיאל) ובוגדן, שגודע את היד שמאכילה אותו, אין כמעט שום דבר גדול שהם הביאו לעולם חוץ מכאב ובלגן חוסר יציבות וכאוס, שבשם אלל'ה הם רוצחים אונסים וגונבים. אנחנו היהודים צריכים רק לשבת מהצד להנות ולחכך ידיים, ולראות את הנקמה באירופה האנטישמית מתרחשת.
מזדהה איתך מאוד, ועדיין לא שש לשמוח לאיד. אני לא יודע מה איתך, אבל אני לא מחכך ידיים
בהנאה בעודי מביט מהצד באירופה העולה בלהבות. משום שביחד עם הרוצחים, יעלו באש גם גדולי המשחררים, האומנים, הפילוסופים והאומנים. למשל וכמשל, אני ממש מצטער לשמוע שבימים אלה, בלית ברירה, מגדל אייפל הולך ונחסם בחומה עבה למניעת פיגועים. במצב הנוכחי זה הכרחי ומובן, אך חבל מאוד שהגענו למצב הזה, והנה נחסמת לה יצירת אומנות וסמל של התרבות המערבית. על הצרפתים בכללם אין לי רגשי רחמים יתרים, אך בהחלט חבל לשפוך את התינוק עם המים, הלא כן?
לאוריאל: (אגב: אני מאוד אוהב את התגובות שלך) אני לא אומר שחלילה אני יעשה משהו או שאני רוצה שזה יקרה, אבל כשזה קורה בין כה וכה ע"י הקב"ה אני לא יכול שלא לשמוח לאיד ולנקמה באירופאים האנטישמים. וכמו שכתוב בחומש "דברים פרק לב' פסוק מג',: "כי דם עבדיו יקום, ונקם ישיב לצריו": וכמו שאמר דוד המלך ע"ה בתהלים פרק עט' פסוק י': "יודע בגוים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך": וכמו שאין לך רחמים על הצרפתים, לי אין רחמים על כל האירופאים, ספרד על האינקוויזיציה והגירוש, אנגליה על עלילות הדם ומסעי הצלב, [אגב: בכל אירופה ללא יוצא מן הכלל התקיימו עלילות דם אינקוויזיציה וגירושים] גרמניה מיותר לדבר, איטליה שהייתה שותפה לנאצים, צרפת במשטר וישי
הקשחת הכניסה לאירופה תהיה רעה לישראל, כי המסתננים ישנו כיוון וינסו להגיע לכאן.
ישראל חייבת לקיים מדיניות הגירה קשוחה יותר ו"אכזרית" יותר מאירופה אם היא חפצת חיים. שום גדר לא תעזור פה.
אין בי שמץ של הזדהות, סימפטיה או רחמים לאויב האירופאי האכזר וגרמניה בראשם. סביי וסבותיי חיכו עד יומם האחרון לראות במפלתם אך לא זכו, כולי תקווה שעוד אספיק בימיי לראות את אירופה עולה בלהבות – והפעם כצופה מהצד. הגורל מתנקם באיחור אופנתי בעמים שטבחו בברבריות תינוקות בחיק אימם וכמעט הכחידו עם שלם באנטישמיות מבחילה, אומנם חבל שהרוצחים עצמם כבר לא יספיקו לחטוף את הנקמה, ושהניצולים כבר לא יספיקו לראות. אך טוב שלפחות צאצאיהם, ממשיכיהם האנטישמים, והעמים שקיבלו בחזרה לחיקם את גדולי מרצחי האנושות – שיטעמו קצת ממה שאנחנו טעמנו.
כל עוד האירופאים לא יתחילו ללדת, גם אם תיפתר בעיית ההגירה המוסלמית – בעוד מספר לא רב של שנים האירופאים יהיו במיעוט.
ובשביל ללדת צריך משמעות לחיים…
ואירופה, בעידן של פוסט פוסט מודרניזם וטשטוש כל הזהויות והמהויות – אין בה משמעות לחיים!
בטח לא אמונה בחיים או במי שמעניק אותם.
יפה סיכמת את גרעין הבעיה. כשמרקל ומקרון נפגשים הם לא יכולים לספר זה לזו על הערכים או על השאיפות של הילדים או הנכדים שלהם, כי אין להם כאלה.
לאירופה יש 3 אפשרויות להתמודד.אחת לוותר מראש ואז בעלי היכולת יהגרו לארהב וקנדה ודרום אמריקה ואוקינאה.שתיים לגרש את הפליטים ולחוקק חוקי הגירה נוקשים ולהעביר את הפליטים לארצם או מדינות שלישיות תמורת שכר הגון.שלישית לייבא מליוני מהגרים לא מוסלמים מכל העולם הנוצרי או הלא מוסלמי ואז יהיה רוב מובהק שאינו מוסלמי לנצח.האירופאים צריכים לפעול לעצירת ההגירה המוסלמית.להעביר את הפליטים והשבחים לארצם וארצות שלישיות.ולייבא מהגרים נוצרים או לא מוסלמים.ולפעול להטבת חיי אזרחי מדינות עולם שלישי.
לשבת כאן, עם כל הצפיפות, הלכלוך, וההזנחה, בין צפירה ופצצת מרגמה, בין שחיתות וסקנדל, ולנבא את חורבנה של גרמניה – אחת המדינות המפותחות והחזקות בעולם.
במקום לשקר לעצמכם, כדאי ללמוד דבר או שניים מהם. בינתיים לא מעט ישראלים עוברים לגרמניה, ולא להיפך.
הישראלים שיורדים לגרמניה מוטב שבאמת יעזבו אותנו לנפשנו וימצאו שם את אושרם. כבר ראינו מה קרה ליהודים שהלכו אחרי עגל הזהב והחומרנות. הם איבדו את האוצר היקר ביותר שהיה להם: היותם יהודים.
לחבר אוריאל,
הנה לך עוד מקור מחקרי המתאר את תופעת "הרדיקליזם היהודי":
https://sheilta.apps.openu.ac.il/pls/dlamdal/lamda.perut?p_katalog=104940036
אבל עלי להודות שלא ממש התאמצתי לחפש את המקורות הרבים בתחום הזה, כי הבנתי שגם אם נכתוב כאן ש"כידוע, השמש זורחת כל יום", תדרוש מאיתנו אסמכתאות מפורשות לטענה הזאת.
אוקי, אני רואה מתוך תגובותיך המזלזלות והשטחיות שדיון אינטלקטואלי לא יהיה פה, וחבל. בכל זאת, אפשר לפרק גם הפעם את תגובתך, אז יאללה, לפי הסדר:
1. המקור שצירפת מתמקד, על פי דבריו, ב"סוציאליזם היהודי". לא ב"רדיקליזם יהודי". אז כשל לוגי ראשון שלך – cherry picking. אתה בוחר באמצעות פינצטה את מה שמחזק את טענתך ומתעלם מהשאר. בכל מקרה, הספר מדבר בהחלט על "סוציאליזם יהודי" ולא על זה שסוציאליזם הוא יהודי, אז תוריד לעצמך עוד נקודה בשל חוסר רלוונטיות. וכמובן שהיו גם תנועות רדיקליות או אחרות שהתנגדו לסוציאליזם, וגם בהן היו הרבה יהודים (על קפיטליזם שמעת?).
2. "לא התאמצתי לחפש את המקורות הרבים בתחום הזה" – ברור לי. גם ברור לי שכנראה אין לך מקורות רבים. גם ברור לי שאם אתה מפנה אותי לאוניברסיטה הפתוחה, ועוד לפרופ' יונתן פרנקל, איש "שלום עכשיו", אז התמונה כולה מתחילה להתבהר. אולי כדאי לקרוא גם קצת ספרים שלא מסכימים מראש עם עמדתך, ושלא מגיעים מראש למסקנות ואז רק מנסחים אותן? אתה קצת מצייר את המטרה מסביב לחץ.
3. "…תדרוש מאיתנו אסמכתאות מפורשות" – כמובן כמובן, נסה לצייר את העומד מולך, המצביע בקלות על כל החורים בתיאוריה שלך ודורש ממך להוכיח את טענותיך, בתור האדם הלא-סביר. בוודאי, קומראד, השיטות הללו של דה-לגיטימציה ליריב מבית ספרו של ז'דאנוב מוכרות היטב. אולי אם תטען דברים שהם מובנים מאליהם, לא יבוא ויכוח. לעומת זאת, אם תטיל רפש אנטישמי, ועוד תטען (בחוצפתך) שזה ברור כמו השמש העולה, תקבל גם תקבל.
אז עכשיו נחזור לנושא – האם יש בידיך משהו, פרט להפנייה למקורות משוחדים ופוליטיים, כדי לחזק את עמדך לפיה היהודים הם *השלם את החסר* או שמא אתה מעדיף להמשיך לגלגל עיניים ולקרוא בעיתון 'הארץ'?
אולי פחות להגיב מהאגו, ויותר לפתוח את הראש?
לאוריאל
1. "אתה בוחר באמצעות פינצטה את מה שמחזק את טענתך ומתעלם מהשאר" – אתה הוא שעושה זאת. לא אתחיל למנות לך את כל ראשוני ההתארגנות ההומוסקסואלית והלסבית בארה"ב, את כל מבשרות הפמיניזם היהודיות ואת כל המטורללים שהקדישו את מיטב מרצם לקידום העניין הקומוניסטי והסוציאליסטי, שבסופו של דבר פגע ביהודים. תרצה לקרוא את הספר הבא – תקרא, לא תרצה – אל תקרא:
http://www.kotar.co.il/kotarapp/index/Page.aspx?nBookID=70165437&nTocEntryID=70394184&nPageID=70185650
2. “לא התאמצתי לחפש את המקורות הרבים בתחום הזה” – ראה סעיף 1, בשביל מה להתאמץ אם מראש הכנת לעצמך נוסח של דיסקרדיטציה לכל מקור שיובא פה?
3. “בוודאי, קומראד, השיטות הללו של דה-לגיטימציה ליריב מבית ספרו של ז’דאנוב מוכרות היטב". הפעם יצאתי בחסד – עוד לא קראת לי גבלס.
4. "האם יש בידי משהו, פרט להפנייה למקורות משוחדים ופוליטיים, כדי לחזק את עמדתי"? כנראה שאין בידי כאלו. כמו עיתון הארץ שמחליט מיהם "האנשים החושבים" – אתה כנראה זה שמחליט בארץ הזאת מהם "מקורות משוחדים ופוליטיים" וכמו שכל הוגה ימני נחשב בעיתון הארץ "אדם לא-חושב", כך כל מקור שלא מוצא חן בעיניך מתויג כ"מקור משוחד ופוליטי".
אני לא פחות פרו-יהודי ופרו-ציוני ממך אבל אני לא נבהל מביקורת עצמית פנימית של העם היהודי כלפי פרטים בתוכו שפוגעים בעניין היהודי.
אוקי, נמשיך.
1. אז הגענו מהר מאוד לשלב ה-"הכל חוזר עליך ו@@@ בידיך". לא מרשים אותי בכלל, זה סתם חבל. תוכל להביא לי רשימה ארוכה כאורך הגלות על יהודים בעמדות הנהגה של תנועות כאלו ואחרות, ועדיין לא הבנת ולא הבאת כלום. יהודים מתבלטים, גם בעמדות הנהגה, גם בתנועות מופרעות. על זה אין ויכוח. להקיש מכך שתנועות אלו הן יהודיות במהותן, או שהיהודים הם רדיקלים בטבעם הוא כשל לוגי פשוט. אתה לא מגשר על הפער אלא ממשיך להביא דוגמאות נוספות. נותרת במקום.
2. ברור לי שלא התאמצת, אתה באמת לא צריך לשכנע אותי. אני לא מבין מה הטיעון פה.
3. אכן לא קראתי לך גבלס.
4. אני, לשמחתי, לא צריך להחליט דבר על הארץ הזו, מלבד 4 אמותי. מה שכן, כאשר אתה מפנה אותי למקור שנכתב על ידי איש פוליטי מובהק כפי שציינתי, אין לי אלא להצביע על כך. לא בקלות ננתק בין כותב להקשרו, בודאי לא בתחומים שהם רחוקים ממדע מדויק, כמו מדעי הרוח באופן כללי והיסטוריה באופן ספציפי. עד כמה המקור מוצא חן בעיני אינו מן העניין; לעודת זאת, עד כמה המקור הוא אמין הוא בהחלט מן העניין.
מתוך דברייך אני קורא ומסיק בקלות רבה שאתה פחות פרו יהודי ופחות פרו ציוני ממני, בהשוואה למניעי הציונות המקורית, ולא הפרשנויות המודרניות שאתה נותן לה. לשמחתנו, דברים רבים הועלו על הכתב על ידי יוזמי הציונות (שכמובן לא תמיד הסכימו אחד עם השני), אז אנחנו יכולים לבדוק בפשטות. חלק גדול ומשמעותי מן הדברים שאתה אומר אינו מתיישב עם הציונות.
ביקורת עצמית זה אחלה. לעומת זאת, אימוץ עמדתם של אויבנו אינה ביקורת עצמית, בוודאי לא, כפי שציינתי פעמים רבות כבר, כאשר היא נשענת על שקרים, סילופים ומיתוסים.
והערה לסיום – אני בוש ונכלם אל מול אותם בני עמנו שהיו אפילו חלק, ולא בהכרח בהנהגה, של אותן תנועות איומות. אני עומד בוש ונכלם גם אל מול אנשים דומים הפועלים כיום. ואני מזהיר מאוד מפני כל אותם אלה ש-"רק רוצים לעזור" ולהזכיר לנו כמה חשובה "ביקורת עצמית" במרכאות כפולות ומכופלות. כל אותם מזהירים מפני פשיזם, אבדן הדמוקרטיה, זכויות אדם ושאר ססמאות נבובות. יש פער גדול מאוד בין התבוננות פנימית לבין אבדן הדרך.