רק בבית ספרנו: רשויות מקומיות מונעות מתלמידים לעבור לבי"ס ביישוב אחר

הקיץ הגיע, שנת הלימודים מסתיימת, וההורים עסוקים כבר בשנת הלימודים הבאה. כמדי שנה, הורים רבים ברחבי הארץ שרשמו את ילדיהם לבתי ספר תיכוניים שונים וקיבלו אישור על קבלתם, מופתעים לגלות כי הרשות המקומית שלהם מסרבת לנפק עבורם 'אישור לימודי חוץ'.

בין אותם הורים נמנות 14 משפחות משוהם, שביקשו לרשום את ילדיהן לתיכון למצטיינים בלוד אך נענו בשלילה על ידי הרשות המקומית.

בעבר דיווחנו ב'מידה' על מקרים דומים, כמו סיפורן של תלמידות מגבעת שמואל שלא הורשו להירשם לאולפנה מחוץ לעיר. מאבק דומה התרחש לפני כמה שנים, כאשר בית הספר החצי-פרטי בכפר הירוק החל למשוך אליו תלמידים מצטיינים מכל אזור המרכז, מה שגרם לרשויות מסוימות להיאבק בו ובהורים שרשמו אליו את ילדיהם, ושערורייה דומה מתרחשת כאמור בימים אלו בשוהם ויישובי הסביבה.

על פי תקנות משרד החינוך, האישור הוא כלי המאפשר לרשויות המקומיות להחליט האם תלמידים יוכלו להירשם לבתי ספר מחוץ לתחום שיפוטן, לרוב על בסיס של שיקולים שבינם לבין טובת התלמיד אין דבר.

אמנם קיימת אפשרות להגיש ערעור למנהלת המחוז על החלטת הרשות המקומית, אך משרד החינוך בוחר לעיתים קרובות מדי להקריב את זכותם של התלמיד והוריו לבחור בית ספר, לטובת שימור יחסים טובים עם מחלקות החינוך ברשויות המקומיות.

אין תחרות

שוהם הוא יישוב ברמה סוציו-אקונומית גבוהה המונה מעל ל-24 אלף תושבים, אך יש בו רק חטיבת ביניים חילונית אחת ( 13 כיתות בכל שכבה) ותיכון חילוני אחד, אשר בכל אחד מהם לומדים כ-1200 תלמידים.

מאז הקמתו התנהלו בישוב ויכוחים קשים בסוגיית החלופות לתלמידי חטיבת הביניים והתיכון, אך במועצה הוחלט לבסוף שלא לייצר תחרות ולא לפצל את בתי הספר הענקיים. כשאין תחרות ותושבי המקום הם קהל שבוי, קשה להצטיין לאורך זמן ולקלוע לטעמם החינוכי של כלל התושבים.

אמנם בית ספר תיכון נוסף בשוהם אין, אך מחוצה לו יש ויש. אחד מהם הוא בית הספר 'עתיד למדעים' מייסודה של רשת עתיד שנמצא בלוד, וממיין אליו תלמידים בעלי פוטנציאל להצטיינות מכל הרשויות באזור. על אף שכמחצית מתלמידיו מגיעים מישובים חלשים יחסית כמו לוד ורמלה, הצליח בית הספר לבסס את עצמו ב-25 השנים האחרונות במקום גבוה בצמרת התיכונים הטובים בארץ.

אלון מדינה הוא תושב שוהם שמכהן כיו"ר הנהגת ההורים של בית הספר בלוד, לאחר ששתיים מבנותיו למדו בו בעבר ובתו השלישית לומדת שם כיום. בשיחה עם 'מידה' הוא מספר כי בניגוד לבתי ספר אחרים בהם האוכלוסייה בדרך כלל הומוגנית בהתאם ליישוב, ל'עתיד למדעים' מגיעים תלמידים בעלי פוטנציאל מנהיגות חברתית ומצוינות לימודית מ-72 ישובים בסביבה ומכל שכבות האוכלוסייה.

על אף שהתלמידים זוכים להשתתף בפעילויות רבות מעבר למה שנוהג לספק משרד החינוך, שכר הלימוד המממן את יום הלימודים הארוך ופעילות חינוכית וערכית מגוונת, אינו גבוה ועומד על כ-4,000 ש"ח בשנה לתלמיד, ומשפחות שמתקשות לעמוד בתשלום מקבלות סבסוד.

"האווירה בבית הספר מאד מיוחדת", אומר מדינה ומוסיף: "יש חברות בין תלמידים שבמצב עניינים רגיל לא היו מגיעים להיכרות זה עם זה, יש אחווה בין-דורית וניכר שיש כבוד רב והערכה רבה לצוות. בית הספר מהווה מיקרו-קוסמוס של החברה הישראלית ומשמש מקום מפגש ייחודי למפגש בני נוער מכל קשת החברה הישראלית. דווקא כתושב ביישוב כמו שוהם, היה חשוב לי שבנותיי תפגושנה את המגוון שקיים בחברה הישראלית כבר בשלב של התיכון".

ראש לשועלים

14 משפחות משוהם רשמו את ילדיהם לבית הספר בלוד, אך מכיוון שהוא נמצא ברשות מקומית אחרת, הם נאלצו לבקש "אישור לימודי חוץ" מהמועצה בשוהם. הסיבה לכך היא חוזר מנכ"ל משרד החינוך בו כתוב במפורש:

 אם ברצונם (של הורים) להירשם למוסד חינוכי מחוץ לרשות החינוך המקומית שהם גרים בה, עליהם להצטייד באישור לימודי חוץ שינתן על ידי הרשות המקומית לאחר דיון בבקשה שהוגשה על ידי ההורים. קבלת האישור תאפשר לרשות המקומית לעקוב אחר תהליך הרישום ולקיים את חוק לימוד החובה…הרשות הקולטת או בית הספר הקולט לא יקלטו תלמיד הגר מחוץ ליישוב ללא הצגת אישור בכתב מהרשות המקומית שהתלמיד שייך אליה"

מתוך רשימת העילות הלגיטימיות להגשת בקשה זו עפ"י תקנות משרד החינוך, נשענים ההורים על הנוסח בהנחיות המשרד המתיר בקשה אם בבית הספר המבוקש "נתיב, מגמה או מסלול שאין במוסד החינוכי ברשות החינוך המקומית שהם גרים בה". כאמור, זו עילה לגיטימית להגיש בקשה, אך אין זו חובתה של הרשות לאשר את לימודי החוץ, אלא רק לדון בבקשה.

עוד יצוין כי המשפחות משוהם יכלו להגיש את הבקשה, בין השאר, משום שבית הספר 'עתיד למדעים' נמנה על התיכונים שאושרו על ידי הוועדה כ-"ייחודיים על אזוריים בתחום של מנהיגות ומצוינות מדעית וחברתית".

עיון ברשימה האקסקלוסיבית הזו מגלה כי רוב בתי הספר בארץ שאושרו הם מוסדות חינוך דמוקרטיים או אנתרופוסופיים, ולצידם בתי ספר לאומנויות או דו-לשוניים. את מספר בתי הספר המדעיים בארץ שקיבלו אישור כזה מ"הועדה העליונה" אפשר לספור על יד אחת.

ניתן רק לשער כי משרד החינוך מקבל בהבנה התאמת מוסדות לימוד ייחודיים לבעלי צרכים או כשרונות ייחודיים, עד שזה מגיע להצטיינות במקצועות שנתפסים כמקדמי אי-שוויון כלכלי בעתיד. לפיכך, אם ילדך הוא מוזיקאי מחונן לא תהיה בעיה למצוא את בית הספר מחוץ לרשות שיפתח את כשרונו, אך אם הוא סתם מוכשר מדעית או מצטיין חברתית, שימשיך להיות ראש לשועלים בבית הספר המקומי.

תושבים רבים בשוהם מודאגים מהתנהלות מחלקת החינוך בישוב ומהעדר אלטרנטיבות לימודיות בישוב. בעצומה שפרסמו שהשיגה נכון לכתיבת שורות אלו מעל ל-440 חתימות, כתבו ההורים:

אנו קוראים למועצת שוהם לערוך את השינויים הנחוצים במערכת החינוך ולשפרה וכן לאפשר לתלמידים הרוצים בכך ללמוד במסגרות אחרות. כמות התלמידים איננה מהותית והתחרות תאלץ את חטיבת הביניים והתיכון להשתפר ולפחות ליישר קו עם בתי ספר מצוינים אחרים בסביבה"

אין שאיפה להצטיינות

בשיחה עם 'מידה', מתארת אמה של אחת התלמידות משוהם המעוניינת להעביר אותה ללוד כי מערכת החינוך בישוב נחלשה מאוד בשנים האחרונות: "במקום לאתגר את התלמידים במקצועות הליבה ולהקנות להם את הבסיס ללימודים אקדמיים, המגמה כיום היא לתת לילדים לחקור כל מיני נושאים שמעניינים אותם, על חשבון הבסיס", היא מספרת.

עוד מספרת האמא כי מערכת החינוך בשוהם נכשלה בעידוד התלמידים להצטיינות: "אין שאיפה להצטיינות, זאת הפכה להיות מילה גסה. הגישה של "למידה משמעותית" השתלטה על כל חלקה טובה, והיא לא מאתגרת ילדים מצטיינים. חשוב להדגיש שיש קשר הדדי בין רמת הלימוד ובין האקלים החינוכי- לא פעם הם עולים ויורדים ביחד".

זו לא השנה הראשונה בה מנסים הורים לרשום את ילדיהם לתיכון בלוד. לפני שנתיים ערעורם של ההורים למנהל המחוז על החלטת המועצה התקבל, אך בשנה שעברה שבע משפחות לא קיבלו את האישור, וחלקן נאלצו לשנות כתובת כדי להצליח לרשום את ילדיהם בבית הספר בו בחרו. גם השנה הגישו כל המשפחות שנדחו ערעור מיידי למשרד החינוך, שטוען כי הנושא נמצא בבדיקה.

מועצה נוספת שנאבקת בזליגת תלמידים מצטיינים בביה"ס בלוד היא מועצת 'חבל מודיעין' שחלק מיישוביה נמצאים סמוך ללוד. כמו בשוהם, גם בחבל מודיעין קיים רק תיכון חילוני אחד, בית הספר השש-שנתי 'נחשון', שבמקרה ממוקם גם הוא בפאתי שוהם (אך סגור לתושבי העיר כמובן).

גם תושבי רשות זו קיבלו תשובות שליליות, הן מהרשות והן ממשרד החינוך. חלקם נשארו בבית הספר 'נחשון' וחלקם שינו כתובת והעבירו את הילד. אחד התירוצים של מחלקת החינוך ברשות היה שבית הספר 'עתיד למדעים' לא היה מוגדר עד השנה כבית ספר על-איזורי.

לאחר שבחודשים האחרונים בית הספר השיג כאמור את האישור המיוחל, תשובת מחלקת החינוך נותרה שלילית למרבה ההפתעה. את העילה המופרכת לסירוב זה ניתן להבין ממכתב הסירוב הגנרי שנשלח למבקשי האישור ממנהלת מחוז מרכז של משרד החינוך, עמליה חיימוביץ':

ניהול רישום ושיבוץ תלמידים במוסדות חינוך מתנהל בסמכות הרשות המקומית. לאחר עיון מעמיק לא הוצגה עילה המצדיקה העברה, מערכת החינוך בחבל מודיעין הינה איכותית ויכולה לאפשר מענה מותאם בהתאם לצרכי התלמידים ולאפשר להם מימוש יכולותיהם. בית הספר אליו הנכם מבקשים לעבור הינו בעל מעמד ייחודי על אזורי לתושבי לוד בלבד ולכל הרשויות שנמצאת בהסכם עם עיריית לוד. לפיכך בקשת הערר נדחית וביתכם תשובץ בהתאם לכתובתיכם"

סיכול ממוקד

לפי כל האמור לעיל, נראה כי ראשי מחלקות חינוך ברשויות חזקות צופים בעיניים כלות בהצלחת 'עתיד למדעים', והחליטו לשלול את האופציה של תלמידיהם לתרום מבחינה חברתית ולימודית לתלמידים מישובים פחות חזקים. הם עושים זאת מתוך חשש לאבד תלמידים מצטיינים ולמנוע פגיעה (מינורית) במדדי המיצב של מערכת החינוך המקומית, ובסבירות נמוכה אולי בשליש-תקן של מורה.

'עתיד למדעים' הממוקם דווקא בעיר לוד מוצא את עצמו קורבן לניסיון סיכול ממוקד, שגודע את זרם התלמידים האמורים להתחיל ללמוד בו בשנת הלימודים הקרובה. בית הספר הזה נפגע דווקא בשל הצטיינותו יוצאת הדופן בשילוב אוכלוסיות שונות מרקעים מגווני, והוא נקלע שלא בטובתו לאיום קיומי של ממש. זאת על אף תרומתו ארוכת השנים בחינוך אלפי בוגרים שתרמו ותורמים רבות לחברה הישראלית.

להערכת רבים, אם מנהלת מחוז מרכז במשרד החינוך לא תענה בקרוב לבקשות הערר שהוגשו לה, יהיה סימן שאלה בדבר המשך קיומו של בית הספר 'עתיד', שהוא כאמור מהטובים בישראל בכל מדד שנבחן.

החילונים סובלים יותר

קשה להבין מהיכן שואבים משרד החינוך והרשויות המקומיות את ההצדקה המוסרית למנוע מההורים לבחור את טיב החינוך אותו יקבלו ילדיהם בשלב כל כך קריטי בחייהם. מדוע ההורים נדרשים לעילה ייחודית כדי להגיש בקשה ללימודי חוץ שעלולה להיענות בשלילה? בשם איזה ערך דמוקרטי מותר למדינה לשלול את חירותם של הורים וצעירים להחליט היכן ירכשו את השכלתם?

בשוהם, כמו גם בחבל מודיעין, השאלות הללו מקבלות משנה תוקף בשל העובדה שעבור האוכלוסייה החילונית קיים רק בית ספר תיכון אחד, כלומר אין בחירה כלל. כאשר עומדות בפני הרשות המקומית שתי האפשרויות – להתחרות בבתי ספר אחרים או למנוע תחרות בכוח החוק – האפשרות השנייה הרבה יותר קורצת ופשוטה.

אמנם היכולת של בית ספר ציבורי להתחרות עם בית ספר פרטי או פרטי למחצה הנה מוגבלת, בשל המגבלות הביורוקרטיות הקיימות בכל תחום כמעט – החל מכוח האדם, עבור בתקציבים וכלה בתכנים. דווקא 'עתיד למדעים' לוד מוכיח כי אפשר להגיע רחוק מאוד גם ללא תקציב גדול, אך עם מוטיבציה, ניהול וחתירה למצוינות.

יש לציין כי משפחות חילוניות סובלות מהנהלים הללו הרבה יותר ממשפחות דתיות. כל הבדל קל בין בתי ספר תיכוניים דתיים מהווה עילה ראויה לאישור לימודי חוץ עבור התלמידים, בעוד משפחות חילוניות נתקלות בכל פעם בטענה כי מערכת החינוך ברשות כבר מספקת את כל צרכיהם.

גם אלו שכבר מצליחים להוציא את ילדיהם נדרשים על פי חוזר מנכ"ל לשלם בעצמם את תשלום לימודי החוץ שבדרך כלל מעבירות הרשויות אחת לשניה יחד עם התלמיד, בהתאם להוצאות הרשות פר תלמיד מעבר לתקציבי משרד החינוך. תשלום זה, שיכול להגיע לכדי 1000 ש"ח בשנה (מעבר למימון הסעות), מהווה למעשה סוג של קנס להורים הסוררים.

מלחמת חורמה בהורים

פעם אחר פעם מתברר כי מחויבותו של משרד החינוך לדאוג לשוויון מתבטאת יותר בפגיעה בחזקים ולא בסיוע לחלשים, גם כאשר מדובר בחזקים מבחינה כלכלית, וגם כשמדובר במצטיינים מכל שכבות האוכלוסייה.

מלחמת החורמה בקהילות הורים המעוניינות להשקיע יותר בחינוך ילדיהם היא אחת מהעוולות שחייבות להיפסק במדינה מתוקנת. מאחר שניסיונותיו של המשרד להגדיל את השקעתו בפריפריה ולשפר את בתי הספר הכושלים לרוב עולים בתוהו, הנה מונחת פה הצעה שתוכל להזניק את מערכת החינוך הכושלת: תנו לבתי ספר פרטיים נוספים לצמוח, אפשרו ליזמים ולרשתות פרטיות נוספות להקים בתי ספר מצטיינים בשלל תחומי הלימוד. ולא רק עבור חוד החנית של המערכת.

גם בתי ספר בסגנון "ההזדמנות האחרונה" המיועדים עבור תלמידים שנפלטו ממסגרות החינוך הרגיל פועלים טוב יותר כאשר הם שייכים לרשתות עצמאיות. והכי חשוב – אפשרו להורים לבחור, גם על חשבון יציבותם של בתי הספר. אין כמו תחרות בריאה כדי להמריץ את בתי הספר להצטיין ולמשוך תלמידים.

ממחוז מרכז של משרד החינוך נמסר בתגובה: "רישום ושיבוץ תלמידים הם בסמכות הרשות המקומית. יוזכר שאם הרשות המקומית דוחה את הערר, ניתן להגיש ערעור להנהלת המחוז של משרד החינוך".

ממועצת שוהם נמסר בתגובה: "בקשות ההורים לקבל אישור העברה נדונו בפני וועדה, אשר בוחנת כל בקשה ברמה הפרטנית וביחס להשלכותיה על כלל תלמידי השכבה. החלטת הוועדה תישלח להורים.

יצוין כי בשוהם נבנתה, בהשקעה רבה לאורך שנים, מערכת חינוך עצמאית ומגוונת, הנותנת מענה לכלל תלמידי היישוב, מכיתה א' ועד כיתה י"ב, לרבות מגמות מדעיות וטכנולוגיות מצוינות, ותכניות מנהיגות המקדמות תרומה לקהילה. המועצה פועלת בתיאום מלא עם הפיקוח במשרד החינוך, ומדיניות החינוך בשוהם היא לתת אישורי העברה במעברים בין היסודי לחטיבה, או בין החטיבה לתיכון".

פנינו למועצה האזורית חבל מודיעין בבקשת תגובה, והיא תפורסם מיד עם קבלתה.