ילדים ונשים הפכו בישראל למוצר צריכה, בעידודם הנמרץ של התומכים הגדולים ביותר בזכויות אדם
הזכות ללדת אינה ניתנת על-ידי המדינה, ולפיכך אין בסמכותה או ביכולתה לשלול אותה מאזרחיה. אם יש "זכות להורות", היא "נשללת" אך ורק על-ידי מגבלות גופניות. ובכל זאת מדינת ישראל מסייעת לאזרחיה להוליד וללדת גם כאשר אין להם בעיה גופנית. רווקות או נטייה מינית אינן שוללות מהפרט את האפשרות להתרבות עם מי שיבחר. במידה סבירה, ניתן אולי להצדיק מעורבות של המדינה ברביית אזרחיה. בישראל, מעורבות כזו מתבטאת למשל בסבסוד כמעט מלא של כל טיפולי הפוריות גם כאשר בעיית הפוריות היחידה היא זיקנה.
אך ככל שמדובר בפונדקאות, ישראל אינה מדינה סבירה. אמנם גם בישראל נהוג, כמקובל בעולם, חופש הרבייה, אך בכל זאת היא נמצאת לבדה בצומת שבו הליברליזם – שממילא מתמקד בזכויות הפרט ואינו מחויב למודלים חברתיים מסורתיים – חובר למדינה מהזן המסורתי שרואה בילודה מטרה קדושה שכל הדרכים כשרות להשגתה, ויחד הם מערערים על זכויות החלשים ביותר בחברה ועל ערכי מוסר בסיסיים ונחוצים.
בכל הנוגע לסוגיית הפונדקאות בישראל מתעלמים שני הזרמים, הליברלי והמסורתי, הן מצרכי הילדים הנולדים בדרכים אלה והן מהנשים ה"מייצרות" אותם. ועד כמה שקשה לומר זאת הדבר חייב להיאמר: נשים וילדים הפכו בישראל, תחת מטריית הצדקות שונות ומשונות, לסחורה הניתנת לייצור, השכרה ורכישה.
האם המשפחה המסורתית עברה מן העולם?
הביולוגיה היא עדיין הבסיס המרכזי והרצוי לכלל האנושות בכל הנוגע להקמת משפחה, ואיש לא מתכחש לחשיבותם של אב ואם בחיי ילדים ובוגרים. נכון, מבנה המשפחה הוא אוסף מוסכמות ומסורות, אך כל תרבות היא אוסף מוסכמות ומסורות, וכאשר מבנים תרבותיים שומרים על יציבות לאורך זמן, יש לכבד אותם או לנסות לתקן אותם לפני שממוטטים אותם. חברות שקראו תיגר על המודל המסורתי שילמו מחיר כבד. הנה כמה דוגמאות:
בקרב המשפחות השחורות בארה"ב רבים האבות המתנערים מחובותיהם כלפי ילדיהם ומשאירים אותם לטיפולן של אימהות, סבתות ושירותי הרווחה. המודל המטריארכאלי הזה מעגן את האוכלוסיה השחורה בנחשלות מתמשכת. חיזוק המשפחה השחורה הוא משימה שאפילו ברק אובמה נדרש אליה בנאום שבו הפציר בגברים השחורים להיות בעלים ואבות טובים יותר: "יותר מדי אבות נעדרים מן המערכה. יותר מדי אבות נטשו את שדה הקרב", אמר. "הם התנערו מאחריות ומתנהגים כמו ילדים, ולא כמו גברים, בכך החלישו את יסודות המשפחה שלנו".
הגירושין רחבי ההיקף במערב הם אמנם תוצאה של משבר לא-מתוכנן ולא-אידיאולוגי, אך עדיין הם טראומה עמוקה ומתמשכת למתגרשים ולילדיהם, וזאת מבלי שהזכרנו את הנזק הכלכלי שהם גורמים. במהלך ההיסטוריה התבצעו ניסיונות מכוונים לפרק את המשפחה הביולוגית, כאמצעי להקמת חברת מופת. אחד הגדולים והמאורגנים שבהם התרחש – וקרס – כאן בישראל.
בראשית דרכה החליפה התנועה הקיבוצית את ההורים החובבנים באנשי חינוך מוסמכים ואת בית-ההורים בבתי-ילדים, וגידלה את ילדי הקיבוצים בלינה משותפת מינקות ועד בגרות. והנה, כאשר אלה בגרו, הם פעלו להחזיר את ילדיהם שלהם לבית המשפחה, וקיבוץ אחר קיבוץ חזר בו מהיומרה לבנות אדם חדש מופלא במרחק בטוח מן ההורים. ייתכן שבמישור האידיאולוגי השיטה הקיבוצית הייתה נכונה בעיני מקימיה, אלא שהיא לא ענתה על צרכיהם הרגשיים המהותיים של חבריה – ונזנחה.
תעשייה של עוול מוסרי
ההצדקות המוסריות לפונדקאות מגיעות משני תחומים עיקריים. האחד – של השוק החופשי, על פיו אנשים רשאים לקנות ולמכור כל נכס שיש לו ביקוש והיצע. והשני – שנשיאת הריון היא סוג של שירות שאפשר לנתק אותו מהאימהות, אין בו סיכון מיוחד והוא אינו פוגע בכבוד האדם וחירותו.
נפתח בראשון. "שוק חופשי" איננו, ומעולם לא היה היתר לסחור בכל דבר עם כל אחד. מאז ומעולם המסחר נשען על נורמות חברתיות וחקיקה בנוגע למותר ולאסור. כאשר החופש לסחור הופך לחזות הכל, כאשר ערכי השוק זולגים לתחומים שבהם קיומו של שוק מתנגש חזיתית עם המוסר, התוצאה היא סחר בבני-אדם.
כדי לפתור את הקושי המוסרי שעלול להתעורר כאשר בני אדם מוכרים את גופם, או חלקים ממנו, התפצלה מערכת המוסר לשניים: מוסר אחד לקונים ומוסר אחר למוכרים. אלה התומכים בסחר בבני-אדם (זנות, פונדקאות, מכירת איברים, מכירת תינוקות) הם מצד הקונים. יש להם כסף, וקשה להם להבין מדוע אסור להם לקנות בו דברים שהם זקוקים להם. ובנוגע למוכרים העניים – אלה צריכים להסתפק במערכת מוסר המתירה להם למכור לעשירים את כל מה שהעשירים עצמם לא יהיו מוכנים למכור בשום אופן. המצוקות שגורמות לאנשים למכור את "מה שיש לו ערך אבל אסור שיהיה לו מחיר", כפי שהגדיר הפילוסוף האמריקני בן-זמננו מייקל סנדל, זרות לעולמם של הקונים.
בעולמם של הקונים, אישה שעוסקת בזנות מציעה את מרכולתה מבחירה חופשית. ובעוד שהם עצמם לא היו עוסקים בזנות, לא היו ממליצים על הזנות כמקצוע, ולא היו שולחים את בנותיהם לעבוד כזונות, הם מניחים שיש נשים שעבורן זו בחירה הגיונית. כך הם יכולים להתעלם מהעובדה שאין באמת "בחירה" במקצוע משפיל כזה, שמכירת החלקים האינטימיים ביותר של גופך ושל נשמתך היא צעד נואש, ושכאשר לקוח נפגש עם זונה לא מדובר במפגש מיני רגיל ולא בעסקה כלכלית רגילה.
כשמדובר באנשים המשתוקקים לילד, הם מסרבים להבין שהצורך שלהם בילד שונה מאוד מהצורך של הפונדקאית למלא אותו. הם מעדיפים להאמין שכל הצדדים שותפים לאותה מטרה נעלה, אם כי אנחנו כבר יודעים שפונדקאיות הודיות, נפאליות ותאילנדיות הן תוצר של מדינות עולם שלישי שמעלימות עין ממכירת ילדות קטנות לזנות ונשים צעירות לפונדקאות.
בהודו יש חוות הולדה בהן משוכנות פונדקאיות תחת השגחה צמודה, ועל-פי סקר של האו"ם משנת 2012, תעשיית הפונדקאות בהודו מכניסה כ-400 מיליון דולר בשנה, ב-3,000 מרפאות ברחבי המדינה. על-פי אותו דו"ח, רוב הכסף הולך לבעלי המרפאות: מתוך כ-30,000 דולר שישלמו ההורים המזמינים, כ-6,500 תקבל הפונדקאית.
ובישראל? חוק הפונדקאות הישראלי דואג לבדל את עצמו ממדינות עולם שלישי, וגם מכמה מדינות בארה"ב, שם השוק חופשי יותר. כן, אנחנו מיוחדים מאוד, כי החוק החדש מקפיד לשמור על זכויות הקונים לא לשלם יותר מדי ועל נפשה של הפונדקאית, שחלילה לא תתעשר פתאום יותר מדי, ושתזכור היטב שהיא מבצעת מעשה טוב מסוג מכירת ילד, ולא חטא דוגמת רכישת דירה:
בשל הרחבת מעגל הזכאים לביצוע ההליך, עלה החשש כי כתוצאה מהביקוש לביצוע הליך זה, הצפוי לגדול, מול היצע האמהות הנושאות המוגבל, יאמירו מחירי הסכמים אלו בישראל באופן שמחד יאפשר רק לבעלי אמצעים לבצעו, ומאידך יהווה גורם לחץ משמעותי לנשים לשמש כאמהות נושאות מסיבות כלכליות. לאור האמור מוצע לתקן את סעיף 6 באופן שיוגבל גובה התשלום המירבי לאמהות נושאות ל160,000 ₪. מוצע כי הסכום האמור יעודכן מיד שנה.
אכן, סטארט-אפ ישראלי. גם אחרי שהתעקשנו ליצור שוק לפונדקאות – מצאנו דרך לשלב בו סוציאליזם בריא: תמכרי ילד, אבל לא ביוקר.
על ההבדל בין אישה לאינקובטור
כעת נעבור לטענה שפונדקאות היא שירות סחיר ככל שירות אחר. למראית עין הפונדקאית מבצעת מעשה מכובד יותר מזה של הזונה. היא לא נדרשת לספק את יצר המין של גברים (מטרה בזויה), אלא להביא ילד לעולם (מטרה נשגבת). אלא שכמו הזונה, נדרשת הפונדקאית להשכיר לזולת את החלקים האינטימיים ביותר של גופה.
בנוסף, על הפונדקאית להתכחש לרגשות שחשה כל אם כשהתינוק ברחמה גדל, בועט, מתהפך, נולד. כל אם יודעת מה עובר עליה בתקופת ההיריון, אילו רגשות מציפים אותה. האם עלינו לאשר עסקאות המבטלות את הקשר בין יולדת לתינוקה? בישראל, התשובה היא כן: נצמיד לה עובדת סוציאלית ופסיכולוג על חשבון ההורים המזמינים, ואלה כבר ידאגו לנקות אותה מרגשות אימהיים.
למעשה, הנקודה הברורה מאליה הזו, שההיריון הוא חלק מרכזי באימהות ושאישה אינה אינקובטור, מובנת לגמרי ברוב העולם המערבי. לכן לפונדקאית יש מעמד חוקי כלפי התינוק שהיא נושאת והיא יכולה לתבוע חזקה עליו. זו אינה עמדה שרירותית. היא מכבדת את מי שהייתה קשורה לתינוק בכל נימי נפשה וגופה במשך תשעה חודשים.
אמרנו רוב העולם המערבי – אבל לא כך בישראל.
לשוק אין מוסר. עניינו של השוק הוא רווח והפסד כספיים, ולא דמותה המוסרית והערכית של החברה שבתוכה הוא פועל. כיוון שהשוק לא יכול להחליף את מערכת החוק והמוסר השית עליו המחוקק מגבלות, ולכן גם בתנאי שוק חופשי אסור לסחור תמורת שעבוד כולל של הגוף, כפי שמתבטא למשל במכירת איברי הגוף או בהסכם על תקופת עבדות "מרצון", קרי, הפיכת אדם לרכושו של אדם אחר.
גם אם זמנית, הפונדקאות היא מעין עבדות, שכן זוהי עבודה שאי אפשר להתפטר ממנה. אם התחייבת לשנת עבודה במושבת פינגווינים באנטארקטיקה – גם אם לא תוכלי לעזוב את היבשת, תוכלי להסתגר באיגלו ולסרב לצאת ולספור פינגווינים. מקסימום יקנסו אותך. אך מהרגע שנכנסת להריון פונדקאי, לא תוכלי לעשות הפלה בחודש חמישי אם תרגישי שהמעמסה כבדה מדי. זהו שעבוד טוטאלי של הגוף שאין ממנו חזרה, כמשמעותה של עבדות. לכן היא לא מוסרית, אין לה צידוק, ואין לתת לה גושפנקא חוקית.
ילדים, הורים וזהות
ומה על הילדים? אחרי שכוחות השוק אמרו את דברם, מתקבלים ילדים שנוצרו כתוצאה מעסקה כלכלית, חלקם – אלה שנוצרו גם מתרומת ביצית (המונח מטעה, כי ביציות אינן נתרמות אלא נמכרות בכמה אלפי דולרים ותוך שמירה על אלמוניות האם) – יגדלו כחריגים וללא אפשרות לדעת מי אמם הביולוגית. במקרים שבהם ההורים המזמינים לא שומרים על קשר עם האם היולדת – הילדים גם לא ידעו מי האישה שנשאה אותם ברחמה תשעה חודשים והביאה אותם לעולם.
למבוגרים שקבעו את כללי העסקה הזו נוח יותר לשמור על אלמוניותם של חלק מהשותפים לה, ואולי משום כך הניחו שהנוחות הזו תדבק גם בבני-האדם שבאו לעולם בדרכים הללו. אך למרבה הצער, לילדים יש דעות משלהם, בעיקר כשהם כבר לא תינוקות אלא בני אדם שעומדים על דעתם. דעות אלה באו לידי ביטוי כשבוגרים של פרקטיקה טכנולוגית אחרת הגיעו לבגרות: ילדי בנק הזרע.
חלקם מן הסתם חיים בשלום עם מוצאם הלא-ידוע. חלקם ניסו בבגרותם למצוא את ה"אב" שמאחורי המבחנה, חלקם מנסים לאתר אחים ביולוגיים וחלקם דאגו לביטול בחוק של תרומות זרע אנונימיות. כך בקנדה, אוסטרליה, שווייץ, אנגליה, הולנד, שוודיה, גרמניה וחלק ממדינות ארה"ב. האם לא ראוי להעמיד את צרכי הילדים שנולדו כתוצאה מעסקאות במקום זהה לצרכי אלה שרוצים ילד בכל מחיר (ובלבד שלא יעלה על 160,000₪)?
אף אחד מאיתנו לא בחר להיוולד ולא בחר את הוריו. הורים בוחרים לצאצאיהם מקום מגורים, שיטת חינוך ומשטר תזונה, אמונה דתית ועוד. סוגיית הזהות נשארת מחוץ לדיון על הסמכות ההורית, כיוון שלכולנו ברור שאנו יודעים מי הורינו ולאיזה ענף משפחתי אנחנו משתייכים. אפילו גדולי הרדיקלים לא התיימרו לטעון כי ידיעת מוצאו של האדם גורמת לו נזק חמור. זה עניין ברור מאליו – אלא שבלהיטותם להשיג ילד לכל עם ישראל, החליטו אזרחים מן השורה, רדיקלים, רבנים ופילוסופים של המוסר, שהרצון בילד מכריע כל שיקול אחר, ומתוך כך הם מציגים היום את הטענה האבסורדית הבאה: לידיעת המוצא אין חשיבות ולכן היעדרה לא יגרום נזק.
התמיכה בפונדקאות מושתתת על שורת הנחות פרוגרסיביות תמוהות שכאלה. למוצא אין חשיבות וצורך. לאף אחד מהמינים אין חשיבות מיוחדת כהורה ולכן אפשר לוותר עליו לגמרי, לפי הצורך והרצון. בתרומת זרע (שוב, מדובר במכירה ולא בתרומה, ויש גברים שמתפרנסים ממנה. שפת ה"תרומה" נועדה לכבס את המהות האמיתית של התהליך) אין צורך באבא, על כל המשמעות העמוקה של אבהות. במכירת ביצית ופונדקאות – האם הוכרה כמיותרת. זו מחשבה "מתקדמת" אולי, אך נוגדת את מה שרובנו המכריע מרגיש ורוצה, רגשות שעוגנו גם במגילת האו"ם לזכויות הילד:
א. המדינות החברות מקבלות על עצמן לכבד את זכותו של הילד לשמור על זהותו, לרבות אזרחות, שם וקשרי משפחה כמוכר בחוק, וזאת ללא התערבות שלא כדין. ב. מקום שנשללו מילד כמה ממרכיבי זהותו או כולם, יספקו המדינות החברות סיוע והגנה נאותים, במטרה לכונן מחדש את זהותו בהקדם.
הביולוגיה הריאקציונית
עד כדי כך הפרוגרס שועט קדימה, שיש שרואים בביולוגיה בכבודה ובעצמה אויב. אחת מהן היא תמר סנונית-פורר, שופטת בבית-הדין לענייני משפחה בתל-אביב. "יש נטייה של המשפט, של המדינה, של היועץ המשפטי לממשלה שמעורב בכל התיקים, לקדש את הגנטיקה, במובן של לתת לה עדיפות", אמרה השופטת בכנס שנערך בשבוע שעבר. "אני מקווה שאנחנו צועדים לעולם שהוא מעבר לגנטיקה".
עם כל הכבוד לתקוותיה של השופטת להתקדם ולזנוח את הגנטיקה, למעשה, כמעט כולנו מעדיפים לגדל ילדים ביולוגיים ופונים לדרכים אחרות רק בלית-ברירה. האמת היא שגם התומכים בבנק הזרע, בקניית ביציות ובפונדקאות היו מעדיפים להביא ילדים לעולם בדרך הגנטית והביולוגית המיושנת. נכון שהמדע המודרני קורא תיגר על הביולוגיה, אך כאשר המדע שועט קדימה ומשאיר את המוסר מאחור, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בעולם שבו מיוצרים ונמכרים ילדים לכל המרבה במחיר. עלולים? למעשה אנחנו כבר שם.
מכיוון שיש אפשרות טכנולוגית לייצר ולמכור ילדים, קבענו בדיעבד חוקים שיתירו ייצור ומכירה של ילדים, ולא זו בלבד, אלא קשרנו למסחר הזה כתרים של זכויות אדם, שוויון ופתיחות מחשבה. סחר בבני-אדם? חלילה! מעתה אמור: "זכות להורות", וכבדרך נס הפכה הכמיהה לילד למקווה טהרה שמכשיר את כל האמצעים להשגתו.
כאשר מפקפקים במשפחה, הסדר חברתי ותיק ומקובל, צריך לשכנע את האנושות שצרכיהן המיוחדים של קבוצות מיעוט הם חיוניים כל כך, עד שהם מצדיקים סחר באיברי נשים ושעבודן, או מניעת זהות ביולוגית וקשר עם הורה לילדים שנולדים כתוצאה מהשימוש באמצעים הללו.
הפגיעה לכאורה בזכויות הרווקות והחד-מיניים
מוטב לזכור שברבים מהמקרים בהם מתעקשים אנשים על שימוש באמצעי הולדה קיצוניים, שכרוכים בפגיעה בזכויות האדם של נשים וילדים – אין בהם צורך אמיתי, בעיקר כשמדובר בהורות יחידנית והורות חד-מינית.
כיוון שהמדינה לא מתערבת בשיקולי הרבייה של אזרחיה, יכולים כל הומוסקסואל, לסבית או רווקה החפצים בכך להוליד ילד עם בן המין השני. אין צורך להיזקק לשירותי הרפואה, להתערבות המחוקק, או אפילו לקיים יחסי מין. התוצאה תהיה תא משפחתי הדומה לזה של זוג גרוש, עם שני הורים ביולוגיים בני שני המינים שמגדלים יחד ילד משותף. זוהי פשרה שאולי אינה לרוחם של חלק מהחד-מיניים, אך ממילא כל תא משפחתי חד-מיני הוא פשרה, שכן בכל מקרה רק אחד מבני/בנות הזוג הוא הורה ביולוגי של הילד המשותף.
הקושי להקים תא משפחתי עם אדם נוסף הוא מובן, אך ספק אם הוא מצדיק ויתור על הורה בן המין השני רק כי הטכנולוגיה מאפשרת את הוויתור הזה. ממילא, הורות אף פעם איננה תכנית כבקשתך. כל הורות כרוכה בפשרות והחלטות שאולי מקשות על ההורים אך מקלות על הילד. והיתרון המובהק של ההולדה הביולוגית, היא שהקמת משפחה כזו נקייה מהכשלים המוסריים של קניית ביצית, רחם ותינוק. וכן, היא גם זולה יותר.
כנגד הטוענים שאין למנוע הורות ממי שלא מעוניין למצוא לו שותף מהמין השני, אטען שכלל אין כאן מניעת הורות. ילדים עדיין נוצרים מדי דקה בדרך הרגילה, המדינה לא מתערבת, והדרך להורות פתוחה בפני כל רווקה וכל חד-מיני בכל רגע שיבחרו.
ח"כ איציק שמולי, שהסתייג מהעובדה שחד-מיניים לא נכללים בחוק הפונדקאות החדש, אמר: "אני רוצה להיות אבא ואני לא יכול להיות אבא. כדי לעשות זאת, עלי לפנות למדינה זרה מעבר לים, לשלם 140 אלף דולר ולקוות שיהיה בסדר". אבל שמולי לא דייק. הוא יכול להיות אבא בעוד תשעה חודשים מהיום, ובחינם, אם יקים משפחה בדיוק באותו האופן שבו הקימה ח"כ מירב בן ארי הרווקה, שהביאה בת לעולם עם חבר חד-מיני והם מגדלים אותה יחד, אמא ואבא. אלא ששמולי רוצה להיות אבא בדרך מסוימת מאוד, שתפורה בדיוק לפי רצונו, והוא שוכח שלכל אפשרות שיבחר יש מחיר משלה, ופשרה משלה, ויש חוסרים שהמדינה לא אמורה ולא צריכה להשלים. לא הכול מתכנס תחת הכותרות "זכויות" או "שיוויון".
סחר בבני-אדם
אם החלטנו שעל המדינה לספק משפחה לאזרחיה, למה להסתפק בילדים? לפי אותו היגיון, לרווקים יש זכות לתבוע מהמדינה לספק להם כלה, או לפחות להשתתף בהוצאות הקנייה של כלה מחו"ל (בטוח שיש מועמדות מתאימות בתאילנד או הודו). במקרה הזה, הטיעונים המוסריים לטובת קניית רעיות חזקים בהרבה מהטיעונים להולדה בתשלום, שהרי קניית רעיה היא עסקה בין בוגרים עצמאיים. ואותו הגיון נכון למכירת איברים, שאסורה בישראל.
בעסקאות הללו, בין בוגרים מודעים, מתערבת המדינה ומונעת את הסחר בבני-אדם, שכן היא מכירה בכך שיש דברים שאסור לסחור בהם ומעמידה את המוסר מעל לצרכי השוק. כך – עד שמגיעים לפונדקאות. הנה פה משנה המדינה פניה, ותומכת בסחר ברחמי נשים ובילדים שטרם נולדו, ובכך היא מייחדת לנשים ותינוקות מעמד שהיא מסרבת – בצדק – להקצות לכל יצור אנושי אחר.
הצער הגדול הוא שדווקא ילדים, שאינם מסוגלים לעמוד על זכויותיהם, אלה שיחסנו אליהם מעיד על מוסריותנו כחברה – דווקא הם הופכים למוצר צריכה, בעידודם הנמרץ של התומכים הגדולים ביותר בזכויות אדם.
כתבה חשובה ביום שיקרה חס וחלילה משהו רע לעם היהודי שהולך לפעמים לטובת סוציאלזם קר מת אלים ומושחת
שידעו שיש לזה סיבה.
שהרוב עוצם עניים שחלשים נפגעים אומות מאבדות מוסר ונכחדות
השלב הבא יהיה נטישת ילדים שנולדו בפונדקאות. "זוג" חד מיני סכסוך בין 2 בני הזוג, והשלב הבא נטישת הילד, כדרך שנוטשים כלבים, כשנמאס.
אין כל נימוק אידיאולוגי של ממש היכול להצדיק את האיסור על הזנות, חוץ מאשר התחסדות וגלגול עינים האופיינים לעולם הנוצרי. הדאגה לעניות הנאלצות לעשות זאת בגלל עניותם נוגע ללב. מעורבות המדינה בעניין הזה היא ביטוי לעריצות שלטונית. המרחק בין איסור על הזנות לבין לקיחת ילדים בכח מהוריהם ומסירתם לאימוץ בגלל שהמדינה – ר"ל קבוצה של פקידים מוגבלים שכלית ונפשית – מבינה טוב יותר מההורים קטן מאד. לקיחה בכח של ילדים כמו שעשו לילדי תימן זהו האירוע הקרוב ביותר לרעיון של מכירת בני אדם.
הכתבה גרועה, אך מעוררת מחשבה.
היא גרועה משום שהיא כתובה בהיסטריה, בציניות, ללא ביסוס ראוי לטענות וללא יצירת קשר טוב בין שלל הדוגמאות והמקרים המאוד-שונים שהיא מציגה כקשורים-לכאורה.
היא מעוררת מחשבה ולו רק בשל העובדה שהסכמנו כחברה, שהיא חלק מקבוצת העמים החופשיים והנאורים (באמת, לא המתיימרים למיניהם), שאין לסחור בבני אדם. אסרנו על עבדות. אסרנו על סחר באיברים. מהו הטיעון המאפשר בכל זאת "סחר" בתינוקות/עוברים?
אני שואל באמת, כי אין לי תשובה.
ובאותה נשימה, איציק שמולי וחבר מרעיו יכולים ללכת לאלף עזאזל מבחינתי, וברור שעמדתם היא רק של המשך פירוק החברה והמדינה, ולא באמת בעד משהו מלבד עצמם. לעומת זאת, ישנם בהחלט אנשים שאינם יכולים ללדת מסיבות רציניות ולא אידאולוגיה ריקה – כיצד נמצא דרך לסייע להם מבלי להפוך אותם לעבריינים או סוטים? זה אמנם מיעוט, אבל יש לא מעט.
"אין כל נימוק אידאולוגי של ממש היכול להצדיק את האיסור על הזנות, חוץ מאשר התחסדות וגלגול עיניים האופייניים לעולם הנוצרי"??
באמת?? אתיקה ומוסר אינם אידאולוגיה אלא ערכי יסוד של החברה האנושית.
הבחירה על פי איזה ערכים לחיות ואיזו חברה לעצב היא זו הכרוכה באידאולוגיה… אידאולוגיות יכולות להשתנות חדשות לבקרים, ערכי המוסר- לא. אידאולוגיה יכולה לנסות ולהחליט מה ערכי ומה מוסרי ולזרוק לפח את ערך היסוד המוסרי "ואהבת לרעך כמוך". אך בחינת תולדות האנושות מוכיחה שניסיונות כאלה כשלו לאורך זמן.
ולגופו של עניין:
אין כל הבדל בין זנות לעבדות. שני המקרים מהווים פגיעה בכבוד האדם וחירותו.
וזאת עוד לפני שמבינים מדוע הזנות הולכת יד ביד עם עולם הפשע: הסרסורים קונים/מוכרים את הנשים כבקר, מעבידים אותן לשם החזרת "ההשקעה" עם רווח, כולאים אותן ב"בתים" בהם הן מאבדות את הזכות על גופן ועל חייהן.
תמיד ניתן להצביע על "זונות צמרת" לאלפיון העליון כמי שעושות זאת כעסקת סחר של טובין בדירות פאר תוך אפשרות לברור את הלקוחות כרצונן או להצביע על נשים צעירות שמתחתנות עם מיליונר זקן. אלא שהיוצא מן הכלל איננו הכלל
כדי לבחון בכנות את הסוגיה עליך לענות בכנות על השאלה: האם הייתה מוכן שמי מבנות המשפחה שלך תעסוק בזנות.
והתשובה ברורה מאליה…
אינני חושב שזה המבחן הנכון. באותה מידה אני לא מוכן שבת משפחתי תרדוף את המסכנות העוסקות בזה. אני לא רוצה שהבת שלי כבת נשואה תבגוד בבעלה בעיני זה גרוע פי כמה מזנות. נו המדינה מתערבת בעניין הזה? האיסור על זנות דומה לאיסור על פוליגמיה , זו התנשאות של חברה עריצה וצבועה. היא לא תעשה את החברה שלנו לחברה טובה יותר. תופעת הסרסורים קשורה לאיסור על הזנות. חברה שתבחר לא להתערב בתופעה, לכל היותר לנסות לסייע למי שרוצה להשתחרר מהמעגל הזה, תוך זמן תגרום לצמצום תופעת הסרסורים.
לא הייתי רוצה שהבת שלי תעסוק בקבצנות. תפשוט יד. לכן לא נכון מצידי להתנגד לאיסור על פשיטת יד כדרך שהיה ברוסיה הקומוניסטית? זה עיסוק לא ראוי לא מכובד אפשר אפילו לשלול את זה ברמה העקרונית ואפילו במידה מסוימת המוסרית, אבל מכאן עד להתערבות המדינה המרחק גדול.
גם בזנות לפעמים המרחק בין לעסוק בזנות או למות הוא קטן. ישנם עמותות המנסות לעזור להחלץ זו התשובה הנכונה. אבל לאסור? יש בזה גם מן האכזריות
מרקוס צודק בכל מילה, אימוץ הוא גזילת ילדים של הורים אחרים, באימוץ המדינה שוללת את הזכות להורות של עניים
כתבה חשובה ביום שיקרה חס וחלילה משהו רע לעם היהודי שהולך לפעמים לטובת סוציאלזם קר מת אלים ומושחת
שידעו שיש לזה סיבה.
שהרוב עוצם עניים שחלשים נפגעים אומות מאבדות מוסר ונכחדות
שאול, אתה מדבר על אימוץ. הכתבה עוסקת בפונדקאות בה האם כלל לא היתה בהריון אלמלא הוזמן התינוק
הסיפור עם ההומואים והפונדקאות הוא פשוט וקצר: פוליטיזציה של האי-נורמליזציה. ההומואים, שבתוך תוכם יודעים שהם שרוטים ומעוותים, מנוצלים על ידי כוחות פוליטיים שמטרתם החלשה של מדינות המערב על ידי חיזוק של מיעוטים בעייתיים בתוכן. יש כאן התפתחות חברתית-פוליטית מתמדת: בשלב הראשון פימפמו לנו שלהיות הומו זה בסדר גמור, זה רק עניין של "העדפה מינית", משהו כמו "העדפה קולינרית": אחד אוהב קטשופ והשני אוהב חרדל, וזה בסדר גמור. אחר כך היה מאבק למחיקה העבירה של משכב זכר מספר החוקים, אחר כך היה מאבק למחיקה של הפרעת ההומוסקסואליות מספר ההפרעות הפסיכולוגיות, אחר כך היה מאבק להכרה בזוג הומואים כ"ידועים בציבור" (הסיפור עם דייל אל-על שתבע כרטיסי טיסה חינם גם לפרטנר שלו למשכב זכר), אחר כך מאבק ל"חיתון" הומואים ועכשיו מאבק לתמיכה של החברה הנורמלית בהקמת משפחות של חובבי משכב זכר בסיוע נקבות מוכות גורל.
מה האלטרנטיבה? נניח ש מחר יבטלו את מוסד הפונדקאות, ואותם עשרות אלפי הילדים שייולדו לאימהות הודיות, יישארו במדינת עולם שלישי. אז כן, הם היו מאוד, אבל מאוד קשורים לאימהות הביולוגיות והעניות שלהם. הם יסבלו, וגם האימהות יסבלו.
אז לא יבטלו מחר. יודיעו היום שבעוד 9 חודשים הפונדקאות אסורה ושלום על ישראל.
מקבץ של קשקשנות מוסרית המזלזלת בזכות הבחירה של הפרט
בין אם זה זנות מבחירה או פונדקאות
האם עלה בדעת הכותבת לחשוב כי יש זוגות שנבצר מהם להביא ילד?
י ל ד – הוא אדם בזכות עצמו
וטובת הילד היא מעל הכל.
י ל ד – הוא אדם בזכות עצמ פפראציו
וטובת הילד היא מעל הכל.
מאמר מצוין ! לעירית לינור יש אומץ ויושרה אינטלקטואלים שנבעו נדירים פה
פונדקאות זה סחר בבני אדם יותר גרוע מזנות
הצעת חוק:
זוגות חד מיניים שרוצים ילדים, שיקנו אותם אחרי הלידה ולא לפניה.
שיסתובבו במחלקת יולדות ויבקשו הצעת מחיר.
אמא שהתכוננה למסור את התינוק בכל מקרה, תהיה מיליונרית בזכות ההתמחרות הזאת.
אמא שלא התכוננה למסור את התינוק, לא תמסור אותו גם בעד מיליארד דולר.
אמא שהתלבטה, גם ככה לא ברור איפה יהיה לתינוק יותר טוב- אצלה או אצלם.
ושביחד עם התינוק, יחתמו שהם גם מקבלים את כל האחריות המשפטית לתביעות אבהות ואמהות עתידיות.
מוסד הפונדקאות הוא נדון שעקרונית אפשר לבקר אותו וגם לסנגר עליו, אבל בתצורה הקודמת שלו היתה בו סבירות כלשהי.
אי אפשר לומר זאת על התצורה שלאחר התיקון הנוכחי בחוק – הפמאפשר גם לאדם יחידני, ולא למשפחה בלבד, לקבל ילד בפונדקאות. ילד זקוק למשפחה תקנית, כלומר שני הורים הנמצאים בקשר מחייב ונושאים באחריות לשלום הילד, לגידולו התקין ולמגוון צרכיו הזהותיים, הרגשיים והחומריים. מסירת ילד במסגרת פונדקאות לאדם יחידני אינה עונה על הדרישה הזו.
יתרה מזו, התיקון הנוכחי מהווה מעין תקדים ל"חידוש" ההרסני הבא – מסירת ילדת פונדקאות ל"משפחה" חד מינית, מה שבוודאות מונע מהילד התפתחות זהותית ורגשית תקינה. הנושא לא נחקר בישראל, אבל בארה"ב יש כבר מחקר בנושא, והממצא הברור העולה ממנו הוא שילדים הגדלים ב"משפחה" חד מינית סובלים לעיתים קרובות מתסביכים ובעיות זהות.
כך, מעבר לויכוח העקרוני לגבי מוסד הפונדקאות, צריך לשים גבול ברור למוסד הזה: פונדקאות תחול רק כאשר הילד נמסר למשפחה תקנית, תקינה והטרוסקסואלית. את התנאים האלה אסור לפרוץ.
נוטה להסכים איתך ועוד יש להוסיף – אמנם אסור ולא ניתן להתערב בזכות הבסיסית של אנשים להתרבות; יש הרבה מאוד אנשים שרובנו היינו מסכימים שהיה טוב מאוד לולא הביאו ילדים לעולם, ועדיין זכותם עומדת להם באופן מוחלט. ויחד עם זאת, כמו שבמקרים נדירים שבהם מוכח מעבר לספק סביר שלהורים אין עוד זכות על ילדיהם (למשל כי התעללו בהם, חשפו אותם להתעללות, אלימות, סמים וכיו"ב) כך יש להתייחס למקרים הנדירים שבהם אנשים אינם יכולים להרות באופן טבעי ורוצים בפתרונות חיצוניים. כלומר, במקום שבו ניתן לנסות ולמנוע פגיעה בילד, נראה שיש הצדקה להתערבות ופיקוח.
באופן עקרוני, אני מאוד נגד רגולציה, או בעד רגולציה מינימליסטית ביותר. במקרה של ילדים, אשר אין להם עדיין שיקול דעת מפותח, גבולות, זהות מגובשת וכן הלאה, הפיקוח החיצוני דווקא עולה כפתרון אפשרי, לפחות באופן חלקי (ושימו לב כמה הסתייגויות שילבתי במשפט הזה – כי אני כ"כ מתנגד לרגולציה, לרמה של צמרמורת. כי אנחנו יודעים איך היא מתחילה, אבל לא להיכן היא יכולה להגיע. ותמיד צריך לשאול – מי יפקח? מי יקבע את הפרמטרים? כמה זה יעלה? מי ישלם על זה? מה החלופות? ועוד שאר השאלות שרלוונטיות תמיד כאשר אנו שוקלים אם להכניס את המדינה לחיינו).
ובהמשך ישיר למה שאתה כתבת, אכן עולה ממחקרים כרגע (ובאופן בכלל לא מפתיע) שהמסגרת הטובה ביותר עבור ילדים, מכל הבחינות, היא המסגרת המסורתית של אבא ואמא. האם יש משפחות מסורתיות גרועות? כמובן. האם יש הורים יחידניים או חד-מיניים טובים? כמובן. האם בד"כ זה לא המקרה? שוב, כמובן. ועם כמה שהנושא רגיש, ועם כמה שכואב הלב, חייבים ללכת לפי העובדות והמציאות, ולא לפי מה שמרגיש לנו טוב. זו דרכם של "הפרוגרסיבים", שרק מקדמים אותנו לאחור.
מילה אחת
אדיוט
חיפשת מחקרים?
אני חיפשתי והם כלל לא תומכים בעמדתך.
אד – אז לדעתך צריך לאסור בחוק על אישה לא נשואה להכנס להריון ? או לקחת מאמהות חד-הוריות את ילדיהן ?
צריך גם לזכור שבממוצע הכנסות של גברים עולות על הכנסות של נשים ולכן יהיו להם יותר אפשרויות כלכליות לפונדקאות על חשבון הנשים הנזקקות לכך
כל הכבוד על האומץ לכתוב דיעה אמיתית ברורה ונכונה שאינה מקובלת על סותמי הפיות וקובעי ה"הדיעה הנכונה".
באופן ענייני, ברור שקשה עד בלתי אפשרי למצוא היתר מוסרי לתופעה. לצערי, אני כבר לא מופתע מכך שהאנשים המדברים גבוהה גבוהה על כבוד האדם הם אלו המעודדים תופעה פסולה שכזאת.
להבנתי, יש שני גורמים לכך:
א. ככל הנראה רוב הדור הנוכחי הפך את המוסר לקרדום לחפור בו ולכסות על ערוותו.
ב. הגרעין הקטן שהמוסר אכן בנשמת אפו, נפל
בכך שהוא איבד את הכיוון המוסרי כאשר הוא מנסה לאהוב ולקרב את אויביו/ אנשים חסרי מוסר/ אנשים שהטבע האנושי מבין שאינם טובים ובכך מגיע למצב בו הוא שונא את מי שאינו חושב כמותו. הדבר מתחבר היטב למאמר חז'ל כל המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר לאומנים.
מה שחסר לנו עכשיו זה ערימת בכי ונהי של קהילת הזוגות חסרי האחריות לעמול לטובת עוד בירוקטריה , ופגיעת גידול והתפחות הילד מבחינת פיזית קוגנטיבית ונפשית!
למגיב מספר 10
פונדקאות או זנות כאשר היא הסכמה בין שני צדדים חזקה עליה ששני הצדדים מבינים את השלכות
במקרה הנדון האישה שפונה לפונדקאות מודעת במה הדבר כרוך . ואין זה מעיניה של המדינה למנוע זאת אלא אם יש חשש לניצול כגון רמאות וכו׳
רוב המגיבים כאן מונעים לא מדאגה מזויפת לנשים אלא מתיעוב לצורות אחרות של משפחה
כתבה מעניינת מאוד עם גישה רעננה ובלתי שגרתית אל נושא הפונדקאות.
שלל ההיבטים הבלתי שגרתיים מעוררים מחשבה
תודה לך עירית לינור.
לאחר "שנסגרה עיסקה" בין זוג לפונדקאית ויש הריון תקין,ופתאום הפונדקאית לא מעוניינת להמשיך בהריון ורוצה בהפלה,האם גם אז יתמכו ברצון הפונדקאית להפיל כל האידאולוגים של "זכות מוחלטת של האישה על גופה"? יהיה מעניין,כי החבר'ה האלה אלופים בפליק פלאק אידאולוגי שמתאים לנרטיב שלהם
בוודאי כאשר יש בחוזה סעיף התחרטות
ועל אותו המשקל, אם במהלך ההריון חשקה נפשה של הפונדקאית בסמים, אלכוהול ואולי גם קצת תרופות בלתי מבוקרות, האם משכירי הרחם ייטלו אחריות על הילוד או יוותרו על העיסקה, אולי יתבעו באותה ההזדמנות את החזר המקדמה ואולי יעלמו סתם כך, הם הרי לא יסתכנו בקבלת סחורה פגומה
האתר תמיד מדבר על החופש לבחור וכו'. אבל פתאום כזה אולכוסיה חד מינית/משפחה חד הורית הכיפה יוצאת החוצה
מה הקשר בין עירית לינור לכיפה?
הקשר הוא המוח השמאלי: אם יש לך ביקורת על הפוליטיקה הלהט"בית או על האג'נדה הפמיניסטית אתה בטח חובש כיפה או לפחות אוכל כשר. ואז אפשר לפסול אוטומטית את הטיעונים שלך כי אתה בטח "מתנחבל" או לפחות "בבון מצביע ליכוד".
עירית לינור היא צפויה. אפשר באותה מידה להביא תוכנית מחשב שתכתוב. האתר הוא זה שבחר להביא אותה. האתר שמייצר אשליות שהוא דוגל בחופש, אבל זה מראה שוב כמו אצל פייגלין, שאדם דתי אומר לך שהוא דוגל בחופש צריך לקחת את זה בעירבון מאוד מוגבל
לאלון בניגוד לפגלין שהוא לא צפוי עירית לינור היא בדיחה . שמרנית שנשארה בולשוויקית בנשמתה . מנסה למכור לנו את התנגדותה במסווה של דאגה לחלש שיודע מה הוא עושה. והאתר הזה מעודד זאת
פיגלין מנסה להיות ליברטן שמרן אבל נאמן לעקרונותיו
אין שום קשר בין התפוצה הרחבה של התנערות אבות שחורים בארה”ב מחובותיהם כלפי ילדיהם לבין התפוצה הרחבה של גירושין במערב. במקרה הראשון מדובר בקהילה נחשלת שמשמרת דפוסי התנהגות פרימיטיביים למרות ההשקעה הגדולה של הרשויות בחינוך וברווחה בקרבה, ובמקרה השני מדובר בהתפתחות חברתית שקשורה בעלייה בתוחלת החיים וברמת החיים. שיעור השחורים בבתי הכלא בארה"ב גדול בהרבה משיעור השחורים באוכלוסייה האמריקאית ואילו שיעור הגרושים בבתי הכלא במערב אינו גדול משיעורם באוכלוסייה במערב. זה נכון שאנשי התקינות הפוליטית לא אוהבים השוואות כאלה אבל מה לעשות שיש בהן אמת?
אתה לגמרי לא צודק דוקא יש קשר והחברה השחורה כלל לא הייתה נחשלת ובעלת דפוסי התנהגות פרימיטיביים יותר מהלבנה בשנות החמישים
ממליץ לך לשמוע את השיחה בין הכומר ג'סי לסטפן שעוסקת בנושא הזה
Stefan Molyneux & Jesse Lee Peterson Black Single Mothers Have Ruined Black Men
https://www.youtube.com/watch?v=EEs3oNSS24c
דוקא הפתיחה הפתאומית של החברה והכלכלה של השחורים לתחרות חופשית וכן מדיניות רווחה נדיבה יתרה את הצורך בגבר מפרנס במשפחה (שכמובן היה לו קשה יותר להתפרנס בשוק חופשי לגמרי שהוא נזרק אליו עכשיו) מה שהוביל (כמובן יש עוד הרבה גורמים) להרס המשפחה השחורה
תופעה דומה חוזרת על עצמה גם בחברה הכללית במערב אם כי שוב זה לא אחד לאחד
ל"מגיב" הנכבד, הניסיון לחפות על הנחשלות הרב-דורית של השחורים הוא חלק מקמפיין התקינות הפוליטית שהופכת את האשמים לקורבנות ומטילה על "החברה" לטפל בבעיות של מגזרים אשר צד פוליטי מסוים מעוניין לקמפיין אותן כדי לשמר את האלקטורט ה"טבעי" שלו. מאז שהשחורים התקבלו בחברה האמריקאית כשווים בין שווים ולעתים אפילו כ"שווים יותר" (בזכות ה"אפלייה המתקנת") השתלבו בחברה הזאת המוני מהגרים חסרי כל עם נקודת התחלה הרבה יותר נמוכה מזו של השחורים (סינים, אלבנים, הודים, קוריאנים ואחרים), והשיגו את השחורים בכל פרמטר אפשרי: השכלה, תעסוקה, חוסן כלכלי, יציבות משפחתית, ובמיוחד – רמת פשיעה נמוכה. לא מפתיע שאלה המחפים על הנחשלות של השחורים בארה"ב הם גם אלה שמחפים על הנחשלות של המסתננים הסודנים והאריתראים בישראל:
http://www.haayal.co.il/story_2385
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000745344
ברוכה הבאה ל"מידה".
אני מקוה שזה רכש קבוע. הגיע הזמן לחדש את ימי האתר הזה כקדם, מפני שבזמן האחרון הוא קצת בירידה.
מאמר מסקרן, אבל נטול פואנטה. הסלט פונדקאות – סחר באיברים – סחר ברעיות , אינו מיטיב עם אף אחד מהנושאים. הטיעונים המוסריים בעד ונגד פונדקאות נכונים אך ניתן למנות עוד כהנה וכהנה. בקיצור, KEEP TRYING
הבעיה העיקרית בישראל היא טירוף ההולדה שתכליתו היתה מראשית ימיה של המדינה לשנות את המאזן הדמוגרפי בין יהודים לערבים ולהגדיל את מספר המגויסים לצבא.
אלמלא טירוף ההולדה, ישראל היתה מקום נורמלי יותר ופחות צפוף.
מוטב היה להפנות את מי שמתקשים/אינם יכולים ללדת למתווה של אימוץ.
פונדקאות שאיננה נובעת ממניעים אלטרואיסטים (מה שכמובן לא קיים בזנות) אלא מספקת צרכים כלכליים (ומבוצעת במדינות בעייתיות ומשתמשת בנשים עניות) ראויה להסתייגות ולביקורת.
אתה מכיר מישהו מסביבך שמוליד ילדים כדי לשנות את המאזן הדמוגרפי בין יהודים לערבים או כדי להגדיל את מספר המגויסים לצבא? אני מכיר רק אנשים שעושים את זה כי הם אוהבים ילדים ורוצים ילדים. ישראל היתה יכולה להיות "מקום נורמלי יותר ופחות צפוף" אלמלא הטירוף לכנות את יהודה ושומרון "השטחים" ואת תל-אביב "העיר הנורמלית היחידה".
מאמר מצוין
הקושר את הסדק שנפרץ מבנק הזרע ועד לבנק הילד שבאמצע היו בנקי הביציות ובנקי הרחמים(פונדקאות) הצד השווה בכולם הוא מסירת האיבר הכי חשוב כמעט באדם את ההמשך שלך.שהרי המוכר כליה הוא מכר איבר פונקציונלי מגופו אך המוכר זרע.ביצית רחם מוכר נשמתו תרתי משמע. רק מי שחושב שאנו אוסף של חלקיקים יכול לחשוב כך
מצוין
קודם כל עירית – ברוכה הבאה!
לעצם העניין, יש לי בעיה עם הטענה: "ובעוד שהם עצמם לא היו עוסקים בזנות, לא היו ממליצים על הזנות כמקצוע, ולא היו שולחים את בנותיהם לעבוד כזונות, הם מניחים שיש נשים שעבורן זו בחירה הגיונית." את אותו הדבר אפשר לומר לגבי עבודה בבניין או בסיעוד קשישים. סליחה על חוסר הpc, אך יש עבודות מהן יימנעו אלו שיכולים להרשות לעצמם ויותירו אותן לעניים.
אז השאלה אם יש כאן בחירה חופשית נטולת שיקולים של חוסר ברירה כלכלית היא אינה אבן הבוחן למוסריותם של זנות או פונדקאות. אי אפשר להימנע מהשאלה הפשוטה: האם סחר בגוף של עצמך הוא עיסוק לגיטימי\מוסרי או לא. שאלה פשוטה שאני מודה שאין לי תשובה עליה.
השאלה שעליך לשאול האם היה בחירה חופשית שהיא שקילת כל החלופות אם התשובה היא כן אזי אין בעיה
כתבה חשובה. צודקת 100%.
הבעחה שהיא יוצאת כנגד ארגוני שמאל חזקים ששולטים בתקשורת
מעניין מה תהיה עמדת הארגונים הפמיניסטיים והליברלים למיניהם,כאשר אשה "פונדקאית" תחליט שהיא לא רוצה להמשיך את "ההיריון" ותדרוש הפלה. האם הם יתמכו בזכות המוחלטת של אישה על גופה,או ב"בזכות" ההומוסקסואל לרכוש ילד מתוצרת גופה,על אפה וחמתה…
כמובן שיש לה זכות להפסיק את "ההריון"(לכמה *** צריך לכתוב כדי לכתוב את זה במרכאות). אבל היא כמובן תצטרך לפצות כספית את הזוג אם זה נעשה ללא סיבה בריאותית
כל הכבוד
סוף סוף דברים נכונים באתר מידה
"לשוק אין מוסר. עניינו של השוק הוא רווח והפסד כספיים, ולא דמותה המוסרית והערכית של החברה שבתוכה הוא פועל. כיוון שהשוק לא יכול להחליף את מערכת החוק והמוסר השית עליו המחוקק מגבלות, ולכן גם בתנאי שוק חופשי אסור לסחור תמורת שעבוד כולל של הגוף, כפי שמתבטא למשל במכירת איברי הגוף או בהסכם על תקופת עבדות “מרצון”, קרי, הפיכת אדם לרכושו של אדם אחר."
ראוי שעורכי מידה ישימו את הדברים הללו על לוח ליבם
כל מילה בסלע . כל כך נכון . סוף סוף מישהי אומרת את האמת בצורה רהוטה וברורה. תודה.
סוף סוף מאמר ראוי שמצדיק את התשלום לאתר. למרבה הצער בתקופה האחרונה קשה למצוא כאן מאמרים רהוטים וחדים כמו זה.
הכותבת טוענת להגנה על ה"ביולוגיה", אבל מתכחשת לה כאשר מדובר בהעדפה מינית שהינה *ביולוגית* ואינה בחירה מודעת. לשיטתה, אדם שמתעקש להיות הורה חייב לעשות זאת עם בן זוג מהמין השני, גם אם אינו מנהל איתו זוגיות. אני שואלת את הכותבת היקרה – האם זו הורות טובה לדעתך? האם זו טובה יותר משני הורים בוגרים, ולא משנה מאיזה מין, המגדלים את ילדיהם כצוות? אני לא בטוחה. אני לא מתווכחת עם התפיסה לגבי הפונדקאות כסחר אנושי, אבל טוענת שהמדינה לא מאפשרת לזוגות מסוג זה אימוץ ובכך מסלילה את הבחירה.
כל מי שגופו מאפשר הולדה, לא אמור לייצר ילד שלא בדרך הטבע. גם אם לא נוח לו/ה לייצר את הילד בדרך הטבע, החברה לא אמורה לעזור לו בכך והילד לא אמור להילווד לתצורה כזו.
גם אנשים שאינם ברי הולדה, לא רשאים לייצר ילדים עם ביולוגיה מוזרה.
כמה אפשר לשים בצד את האינטרס של הילד ?!
טובה – אז אישה רווקה שיולדת ילד ומגדלת אותו לבדה זה בסדר ?
מה עם זוג לסביות שמגדולת את ילדיהן ?
תודה
כפי שנרמז על-ידי עירית. הדור שייוולד לא יאהב את זה שאינו יודע מי הוריו. צפו לכך שמאגרי מידע גנטיים ישמשו לאיתור אחים ביולוגיים, שיגלו להפתעתם שהוריהם תרמו ביצית/זרע בצעירותם, וכעת יש להם אחים ואחיות שרוצים חלק מהירושה.
יהיה מעניין.
הכתבה חשובה, אך חסרה פה סטיטיסקות. השאלה העיקרית היא טובת הילד, ההשוואה לזנות למרות שזה בעלת משקל עדיין ניתן לערעור. יש כבר מספרים מובהקים שמוכיחים את ההבדל באיכות חיים בין ילד שגדל עם הורה אחד לאלה שגדלו עם אבא ואמא. הנושא של הורות חד מינית יותר קשה לפענח בגלל שעולם האקדמי מפחד לנתח את המציאות באופן המדויק ולאול שאלות קשות. ובכל זאת השאלה פשוטה לכל אחד שכן זכה לגדול עם אבא ואמא ביולוגית…על מי הייתם מוותרים?
עוד כתבה של אתר מגמתי שמנסה להיא לפה את השמרנות האמריקאית שהיא נגד להט״ב. צאו לנו מהורידים והרחם קרן קוך!
ברוב מדינות אירופה הפונדקאות לא חוקית.
תודה סוף סוף מישהו נורמלי באתר המוזר הזה !!!!!!!!!!!!!!! מצדיעה לך !!!!!
לאון, לאון,
מה אתה עושה פה ? אם לא טוב לך, חפש אתר שמתאים לך, שלא ייכנס לך לורידים.
הדבר העיקרי שיש לבחון בהיבט המוסרי של העניין זה האם לילד שייוולד מוטב שיהיו חיים או שלא יהיו לו חיים. האם להורים יהיה יותר אושר מכך שישיה להם ילד או לא.
התשובה לשתי השאלות הללו היא חיובית בגדול.
ברור שכמעט לכל אחד עדיף שיחיה מאשר שלא. והמבחן לכך הוא שכל אחד מאיתנו (כמעט) רוצה לחיות, ונאבק בגורמים שעלולים להביא את חייו לסיום.
ברור שלהורים, מכל סוג יהיה אושר עצום לגדל ילד. יש מי שמערער על זה?
הייתי יכול אולי לקבל את הטיעון שרוב הציבור, כלומר המדינה, לא חייבים לממן הפריות של זוגות שאינן יכולים או רוצים להביא ילדים לעולם באופן טבעי כשאלה כלכלית וסדרי עדיפויות. אבל מאחר שהמדינה כן דואגת לקבוצות שנמנע מהן מסיבות שונות ההורות הטבעית. היה נכון לסייע ככל האפשר גם לאחרים. בודאי לא למנוע זאת בחוק.
בשום פנים אני לא יכול לקבל את הקלישאות המשוות את זה לסחר באיברים או לזנות. יש משהו מקומם בהשוואה לנושאים ש"מובן מאליו" שהם שליליים מבלי שנדרשת להוכיח את זה. עוד לפני שנדרשנו לשאלה אם יש בכלל מקום לשאלה. האמנם נכון להשוות לזנות? האמנם נכון להשוות לסחר באיברים? אמנם עירית לינור (שאני מכבד אותה מאד ואוהב לשמוע אותה) מנמקת את ההשוואה אבל זה שבשני המקרים האשה "סוחרת" באיברים אינטימיים של גופה זה לא לעניין. כולנו סוחרים באיברינו. החל מהאומן שסוחר בידיו הכשרוניות, וכלה במדען הגרעין שסוחר במוחו המבריק. אז מה ההבדל בין איבר לאיבר? שפה זה איבר אינטימי ושם לא? כל האיברים נבראו בצלם ע"י בורא עולם (כל אחד לפי אמונתו) רק אנחנו, בני האדם במשך שנים רבות של תרבות ודת הדבקנו הקשרים של מוסר ושמנו כינויים כמו "אינטימי" לחלק מהם. יש תרבויות שבהן פנים חשופות של נשים זה אינטימי ומותר רק לבעל. אז זה "עניין של גיאוגרפיה" ושל אופנה ולא "אמת".
הגיב כאן מרקוס לעניין הזנות. גם זה חלק מהתרבות. זה שבעיני רבים מובן מאליו שזה שלילי גם זה עניין של תרבות, מוסר, צדקנות והתחסדות. וזה נושא לדיון רחב מאד, אבל בתנאי שהוא פתוח ואמיץ. למרבה הצער, רבים לא מעיזים להביע את דעתם שמא יידביקו להם תויות.
תודה !
פשוט כתבת את כל מה שהיה לי על הלב
כתבה חזקה . מעלה הרבה נקודות למחשבה והרבה סימני שאלה.
מדובר כאן בבני אנוש ובעיות אנושיות מורכבות.
אנחנו היהודים קיבלנו ספר הוראות הדרכה מוסרי אלוקי ששמו תורה ותורה שבעל פה.
יש לנו גם גדולי דור שפוסקים בבעיות אנושיות מוסריות סבוכות בהתאם לתורה ובהתאם לנתונים הספציפים של כל מקרה.
נושא הפודקאות מטופל גם על ידי מכונים כגון פועה בהתאם לרוח זו.
צריך להציף את הנושאים הרגישים האלה ולחשוב גם על האדם האחרון שחשבו עליו: הילד ורגשותיו
ברור שפונדקאות גרועה מזנות. אבל זה לא העניין. כי מדינת ישראל אישרה פונדקאות. השאלה היא, למה מדינת ישראל אישרה פונדקאות למשפחות הטרוסקסואליות ולא למשפחות הומוסקסואליות? למה מדינת ישראל מקשה על אימוץ ומכוונת את המשפחות להליך נצלני, יקר, מסובך ופולשני כמו פונדקאות?
מדינת ישראל אישרה פונדקאות למי שלא יכול להביא ילדים לעולם מסיבות פיזיולוגיות, לא לכל אחד. אין כאן אפליה על סמך נטיה מינית אלא על סמך יכולת פיזית להביא ילדים לעולם.
לידיעתך אתמול בבוקר בגלי ישראל בתוכנית הבוקר, בין 2 "דתיות" עלה הנושא ואחת מהם ציינה שנושא לשמש פונקאית, לאחר שהיא כבר אם , עלה ומבחינתה נבדק. ברור שנושא כלכלי כלל לא נשקל.
חוק הפונדקאות קיים כבר שנים רבות. מעניין שנזכרת לקבול על קיומו רק כשלהט"בים מבקשים להיכלל בחוק כמו כולם. אין סוף לצביעות.
הלהטבים הביאו את הפונדקאות למחוזות כל כך לא מוסריים שכבר אי אפשר לנתק אותה מהם. תראה איך הם התבכיינו כשהיה את רעידת ההאדמה בנפאל על תינוקות שנולדו בניתול קיסרי והשאירו מאחור את הנשים הכאובות המסכנות בלי מחשבה שנייה. תקרא על חוות הפונדקאות בהודו, רוב הלקוחות הם להטבים גברים לבנים עשירים ואגואיסטים
מאמר מצויין
תודה עירית
ובכבוד רב על האומץ לצאת נגד עדה של אנשים מלאי שנאה לכל מי שלא חושב כמוהם ושאפילו לא יטרחו לקרוא ולענות עניינית
סקירה מעניינת .אשר גרמו לי להתות האם אפשרות אימוץ פסולה?
תהיה נוספת מה קורה במקרה של "הורים " שמחליטים להיפרד?
האם התינוק יהיה חלילה "פגום" ההגיון בעיסקה שהוא נשאר עם האם, טבעי, כך שהמסכנה בנקודת הפתיחה הופכת למסכנה לכל החיים!
הרי גידול ילדים לא מבטיח ערוגת ורדים, מתעוררות בעיות לעיתים, גנטיות ,נפשיות והתנהגות. מפגיני מחר כלל לא חושבים על כך. חשוב להקשיב לשמולי אבל גם לאובמה הסנטור.
מעוררת מחשבה, כתבה מעולה, מסכים עם כמעט כל מילה וודאי שעם המסר המרכזי
עירית לינור פשוט להצדיע לך כתבה מדויקת ביותר וכל מילה מיותרת
במאמר מאיר העיניים חסר דבר חשוב בנושא הפונדקאות והוא
מה קורה במקרה של "תינוק פגום"?
הרי אלו שרוצים פונדקאות מצפים לקבל בתמורה להשקעתם "תינוק שלם"
אך לצערינו ידוע כי הטבע עושה את שלו ומדי פעם נולדים "תינוקות פגומים".
אז מה יעלה בגורלם?
מי יגדל אותם?
הזוג ש"הזמין" תינוק.?
או המדינה שאפשרה סוג כזה של עסקה?
ובעתיד את מי יוכל לתבוע "תינוק פגום" על עצם הבאתו לעולם?
או שמא במהלך ההריון יבדק העובר ואם ימצא כי הוא עלול להיות "פגום" או בעל מין שאינו רצוי
האם יפילו אותו על ידי עצירת הההריון?
חושבני כי יש ראשית לבדוק את הנושא הזה לפני שמתקדמים בכל נושא הפונדקאות.
ההשוואה בין פונדקאות לזנות אינה נכונה ומושטחת.
היחס לזנות הינו תלוי תרבות וזמן, החלטת הכותבת שזנות הינה מעשה לא מוסרי נובע מהשקפותיה הפרטיות. אין שום קשר בין מוסר לעיסוק בזנות. בחברה המעריכה זנות (מסיבות כאלו או אחרות) העוסקת בזנות תזכה להכרה ותגמול חברתי.
הבחינה על פיה יש לקבוע באם המעשה הוא ראוי (מוסרית או חוקית) הוא פשוט, האם הוא נעשה בהסכמה מלאה ע"י שני צדדים שווים. אם אדם בוגר מחליט למכור את גופו לאדם בוגר אחר כאשר שניהם עושים זאת מבחירה חופשית, בדעה צלולה וללא לחץ כלשהו אזי אין זכות לגוף כזה או אחר לאתגר זאת.
פונדקאות אינה עומדת במבחן זה מאחר ומדובר בשותף שלישי, תינוק, שאינו שותף מלא ושווה להחלטה ועל כן פעולה זו פסולה מוסרית וחוקית.
א. כבר הוכח לא פעם שהתומכים בזכויות אדם תומכים במה שנוח להם, ולא ע"פ אמות מידה מוסריות או ערכיות
ב.מדוע בתוך הבליל והבלגן של הבאת ילדים לא מזכירים גם את הסכוי הלא קטן (10% להטב"ים?) שילדים יתחתנו (או יתבלגנו גם הם) עם אח\אחות. האם מנוהלים תיקים מדויקים של כל ילד שבא לעולם בדרכים העקלקלות הנ"ל?
צודקת לחלוטין.
עצוב מאד שהציבור מטומטם ועורך הפגנות עבור הכנסה של סקטור נוסף לחוק המעוות הזה,
שאף סקטור לא היה אמור להיות בו. הזכות לשוויון לא מתגברת על העובדה שמדובר בסחר באיברים.
פונדקאות אלטרואיסטית? אדרבא.
הדבר היחיד שמעודד אותי בעניין הפונדקאות הוא שבסופו של דבר, מספר הילדים שמובאים ככה לישראל
(ובעתיד גם בישראל) מזערי ביותר.
כמדומני שכתוב בגמרא הקדושה שילדים האלה היה שם "שתוקי" כי היה שואל את אימו מי אבא שלו ? ואימו הייתה צועקת עליו ואומרת לו שתוק!!
המאמר המובא להלן גרם לי לכתוב את הנ"ל –
למבוגרים שקבעו את כללי העסקה הזו נוח יותר לשמור על אלמוניותם של חלק מהשותפים לה, ואולי משום כך הניחו שהנוחות הזו תדבק גם בבני-האדם שבאו לעולם בדרכים הללו. אך למרבה הצער, לילדים יש דעות משלהם, בעיקר כשהם כבר לא תינוקות אלא בני אדם שעומדים על דעתם
מאמר מצוין. איזה כיף שיש עוד כמה שפויים במדינה הזאת…
מאמר אמיץ ונכון.
מידתי במידת מה אך פטרנליסטי ומוסרני (לא מוסרי אלא מוסרני!)לא פחות מהדעות התומכות בפונדקאות
בחלק ממדינות אירופה אסורה הפונדקאות ובחלק מותרת רק פונדקאות אלטרואיסטית. באף מדינה אין אפליה של זוגות הומואים לפונדקאות. אם פונדקאות לא טובה אז היא לא טובה לכולם.
וואוו, איזה מאמר. תודה רבה ששיתפתם ותודה רבה לעירית האלופה, שהיא אלופה כבר מזמן, מדיבורים קודמים וכיתובים כותבים. ועצוב הוא נושא הכתבה אבל טוב שנכתבו הדברים, טוב שפורסמו ותודה.
אים הלכו רחוק ואישרו סחר בתינוקות למה אסרו להתחתן עים שתי נשים ויותר , אים החתונה נעשית בהסכמה של אנשים בוגרים אז מה הבעיה ? .ולמה היא מפלה צעירים מגיל 14 שהטבע העניק בשלות מינית ונתן להם אישור להיות הורים ? מה הם אמורים לעשות עד שיגיעו לגיל 18 ועוד מטיפים לצעירים נגד מתירנות מינית כאילו שהטבע לא חל עליהם ? האים החוק הוא בשרות המדינה או לזכויות אזרחיה
סוף סוף כתבה שעדיין מעריך ערכים
אם לא ההבטחה של ה' אחרי המבול שלא יביא יותר מבול נוסף על הארץ בשל רעת האדם , הייתי בודעות גמורה , שמבול שימחה את הכל כבר עומד "על הקצה"
לילד מפונדקאות –
יש:
1. אבא ביולוגי
2. אבא או אמא מאמצים.
3. אמא ביולוגית.
זה התא המשפחתי של הילד – שאומנם מונה 3 הורים ולא כמו שהתרגלנו אבל עם זה צריך להסתדר.
סוף סוף כתבה שעדיין יש לו הערכה לערכים
וואו איזו כתבה עוצמתית. נכונה. מדוייקת וכתובה טוב כל-כך! שאפו על כתבה שבה הערכים והמוסר זולגים ממנה 👏👏👏👏👏